הלכות עשרה בטבת | צורבא מרבנן- קלז | הרב בן ציון אלגאזי

[מוזיקה] אחד [מוזיקה] קר בוקר טוב מבורך צריך ישועות לעם ישראל להתפלל לחיילנו היקרים הקדוש ברוך הוא ישמור דונ בזרת השם שבוע לא פשוט עברנו השבוע שלא ישמע ושות בשב בארצנו בזרת השם אנחנו היום נעסוק כמו שאמרתי בענייני תענית שחלה בערב שבת כמו מחר בעשרה בתבת זה אחד המקרים היחידים שחלים אם יהיה זמן בסוף נוסיף עוד איזשהי נקודה בגדתה למה השרה בתבת הוא החמור ביותר מכל הצומות חוץ מיום הכיפורים שהוא לא נדחה אם היה חל בשבס עצמה אומר הקול בו מביא אותו בית יוסף לא תוכים תש באב נדחה ים בתרמו נדחה או אבל א פש אבל אבל א רה בתו נדחה אני ברשותכם נעשה שני מהלכים ניגע קודם כל בענייני צומות באופן עקרוני וניגע לגבי מחה ההנהגה הנכונה לגבי מחר אז קודם כל לגבי העניין של הצומות אז הרמבם בהלכות תעניות בפרק חמישי אומר ככה בהלכה ב ואלו הן יום שלישי בתשרי אלו הן הימים של ימי תענית ציבור הכללית לא תענית ציבור בגלל כל מיני גזרות כאלה ואחרות ואלו הן יום שלישי בתשרי שבו נהרג גדליה בחק חט ישראל נשאר מסביבתם ועשירי בטבט שבו שמח מלך בב חתר הרשע ירושלים והביאה במצור ומצוק זה הסיבה לצור חר וניגע בנקודה הזאת של מצו ומצוק מה קורה לגבי תענית ציבור באופן אקוני אז אנחנו בתענית ציבור אסורים רק באכילה ושתייה בלבד כידוע נשים מעוברות ומניקות אינם מתנות בתעניות ציבור כאלה חוץ מתשעה באב שזה היחיד מתענית ציבור לא ביום כיפורים שמתנה וגם משלימה מה זה נקרא מעוברת באופן קרוני אחרי 40 יום נקראת מעוברת ואו שלושה חודשים שניקה עוברה לגבי מעוברת ולגבי מניקה באופן עקרוני זה 24 חודש אבל למש זה לא כך היום אנחנו נוהגים להקל בדבר הזה והרב עובדיה אפילו נקד בלשון שאסור עוברות ומניקות מי שיודעת שהיא מעוברת לא יכולה לצום לא לא תסכן לא את עצמה ולא את התינוק שלה זה צום מדרבנן בלבד ואם היא רוצה להחמיר על עצמה אני חושב שחבל אם יש הזדמנות ש תוכל לאכול ולהתחזק ולחזק אותה ומרה אין עניין להחמיר סתם לגבי מנקת מי שמנקד בפועל לא 24 חודש כמו שמופיע בהלכה באופן אקוני מי ש מנקת בפועל היא פטורה מן התענית ילדים קטנים אם הם מבינים כבר את העניין שיני החורבן וכולי נותנים להם קצת לטעום תענית לטעום תענית קצת נותנים להם עולו שאר הדברים האחרים בצום עצמו חוץ מאכילה ושתייה מותר רחיצה מותר נילת הסנדל מותר תשמיש המיתה וזה זה כתוב רב ליהו מביא שמי שרוצה להחמיר עצמו בשאר העניינים שיחמיר יש לו על מי לסמוך למור חוץ מת הסנדל שלא יהיה משונה העיקר שלא יהיה משונה בעיני הבריות זה לגבי ה שאר הדברים אחרים בתוך הצום עצמו א אצום מתחיל מב בוקר מעלות השחר עד צת הכוכבים אפשר לאכול קודם הצום ובלבד שיעשה תנאי לפני שהוא הולך לישון יגיד אני מתנה שאם אני אקום מוקדם ומסוגל לפני ות השחר לקום ולאכול יכול לאכול לשתות גם אם הוא קם ולא עשה תנאי קם באמצע הלילה רוצה עוד לשתות משהו לשתות כול גם בלי תנאי המקובלים החמירו שמי שהלך לישון נכנס גלש לתוך התענית ולא יכול יותר לאכול אבל אנחנו לא נוהגים כמו המקובלים באופן העקרוני מי שרוצה להתנות ולאכול קודם ל את השחר הזכות בידו לעשות כך לגבי עניין של שטיפת הפה ביום התענית עצמו אז יש מחבר מאוד מעניין המחבר כותב בסימן ת קסז מ שדרכו לרחוץ פי בשחרית בתענית ציבור לא קשר למאבד אחי לא אומר אסור הוא לא אומר בת אפשרי לא כשר למאבד אחי אבל בתענית יחיד שרי כיוון שפולט אומר פה המשנה ברורה במקום לגבי שטיפת הפה מחר בבוקר עם מי פה או אפילו עם צחצוח שיניים כותב המשור ככ במקום צער יש להתיר רחיצת פה במים בכל תענית ציבור רק שיזהר ביותר לכפוף ראשו פיב למטה שלא יבוא לתוך גרונו אבל מי שלא יכול בלי לשטוף את הפה ומרגיש שיש לו ריח לא נעים וזה גורם מפגש סביבתי לאחרים מותר לו לשטוף את הפה בבוקר ביום התענית ובלבד שיהיה כפוף ובלבד שלא יהיה לו הנאת גרון כלפי מטה גם לא לא בבת אחת רביעית בתוך המים בתוך הפה קצת מים שיהיה ל שיפה הרגשה נעימה והדבר הזה הוא אפשרי אפילו בתשעה באב יש מי שהקל בדבר עד כדי כך אבל תשעה באב ראוי להחמיר שאר התעניות אחרות מי שרוצה לשתוף את הפה בבוקר עם מי פה או משהו כזה אני חושב שמי פה יותר טוב כי זה לא יותר מדי עושה בלאגנים לא צריך ם יותר מידי מים קצת עושה ריח נעים גומר רק שייזהר בת לבזה ואפילו בתשעה באב יש להתיר כשהוא לא צורך גדול רבי ישר משנ בורי ביום הכיפורים יש להחמיר בזה כך כותב החיי אדם אז תשומת אמכם לעניין הזה רחיצה מותרת ב בכל התעניות כולם אין שום בעיה בעניין של רחיצה ובלבד שייזהר גם שהוא רוחץ שלא יבל לתוך פי זה לגבי עצם התעניות עצמם של תעניות ציבור כמובן שכולם מי שאין לו סיבה מיוחדת מי שהוא לא חלוש ולא חולה לא צריך להיות חולה אפילו שסכנה חולה אפילו שנפל למשקע גם פתום תענית אבל כל מי שהוא חזק בגופו ובנפשו יכול צריך להשתתף עם הציבור ולא לפרוש מן הציבור בענייני תעניות א אחרת הוא פורש מן הציבור פורש מן הציבור כידוע יש פה דברים חמורים ביותר לא נרחיב בהם העניין הזה כרגע טוב זה לגבי העניין של סתם צומות בעלמה לגבי העניין של צום מחר בערב שבת קודש מה אנחנו עושים עם ה עם הצום הזה אז מחר כיוון שזה ערב שבת קודש אז כבר אמרנו שלגבי עניין של רחיצה אין בעיה אין בעיה לרחוץ נכון מותר ללכת מחר למקווה מי שרגיל ללכת למקווה מי שרגיל זה לא מי שרגיל צריך לרחוץ גם מחר כדי ב כי זה ערב שמת קודש שמ קודש אדם חייב להתרחץ לפני שמת קודש מה קורה לגבי עניין של טעימה האם מותר לאדם לטעום מהמטעמים יש יש כידוע מנהג ישראל ידוע שתואמים תואמ תואמ יש כאלה מחמירים כבר מערב מליל שישי בבני ברק זה מצוי מאוד מה זה תואמ כן צ'ון קיקל עושים תומה הרציני ביותר האם מותר לטעום מן התבשילים בערב שבת כי הרי כתוב תואמה חיים זכרו סיפרתי לכם פעם את הסיפור הזה מספר אותו ליי שפעם ה החידה כמדומני הגיע לפרנקפורט הגיע לפרנקפורט ושמה היה גזירה בדיוק באותו שבת לא לקנות דגים כי הגויים המירו את המחירים שלהם טוב המירו את המחירים שלהם לא ה הרבנית רעתה שהחיה הגיעה מנהג הספרדים לאכול מקובלים לאכול בכל סעודה בשבת דגים למה כי הם ניצלו הם לא חטאו בדור המבול כתוב כתוב כל אשר על פני האדמה חטאו רשי אומר מתחת לפני האדמה לא ה כו לכן יש נוני נונין קדישין זה זה הדגים הקדישים שהיו מתחת למים שהם לא לא חטו ככה זה בסוף מי שלא חוטא בסוף אוכלים אותו אז אז בסופו של דבר טוב אז יש עניין מיוחד לאכול אותו בזה ב בשבת אז היא קנתה ראתה שה חידה הגיעה אז היא קנתה כבד כבד דגים יש כזה כבד דגים בצא דגים כאלה טוב אז א הרב הגיע ביום שישי תואם את כל ה את כל המ חלים הוא רואה פתאום שאשתו קנתה כב דגים אומר לה תשמעי זה חיול השם אני פה אמר דטרה אני אמרתי לא נקנות דגים גזרתי ואת קונה זה חיול השם טוב אז היא שמע את חר פתה שדקה הגיע ליל שבת הגישה לכולם את הכבד דגים הזה הגיע על הרב בעלה דילגה עליו אומר לה אה מה קורה איתי אומר לה כל מקום שיש חילול השם אין חולקים כבד לרב ככה היא אמרה לו טוב אז נחזור חזרה לעניינינו אז יש עניין לטעום מהמטעמים בערב שבת האם מותר לטעום אחר כן או לא אז המחבר כותב ככה חבר בת קסז בסעיף א' השרוי בתענית יכול לטעום בו כדי רביעית ובלבד שיפלט ביום הכיפורים תשעה באב אסור אז מחר אומ מפורש שמחר מותר לטעום רק שיפלט וגם עד כדי רביעית יש פה במשט בור האם באכילה זה עד כביצה כן או לא אין צורך לטעום כל כך הרבה נשים מעט אני גם לא צריך גם לטעום כל כל היום שישי תשמע אם אני עכשיו יכול לטעום אז ב ש אין צורך הכוונה היא לטעום מעט כדי לראות שזה הדבר הזה ובלבד שיפלו ולא ולא יבלה אז מחר דין טועמה מחר במאכלים חל גם בערב שבת קודש שנמצא בתענית מה קורה לגבי העניין של מוזיקה אז סתם ככה במוזיקה בכל התעניות כולם נוהג שלא חוץ מתענית אסתר שיש לה קטגוריה מיוחדת זה תענית של שמחי אבל כל התעניות שייכות לעניין של חורבן הבית וכאן למעשה בעשרה בתבת כבר התחיל תהליך של חורבן הבית שבחצר צר על ירושלים וכך התחיל החורבן אז מצב כזה מוזיקה לא שומעים גם מחר ביום שישי שבדרך כלל יש הרבה בתים בערב שבת אוהבים תוך כדי הכנות של שבס להשמיע מיוזיק כזה יש כזה תחנה של מיוזיק עם כל מיני שירי שבס מחר הדבר הזה לא ראוי ולא נכון בכל תענית לא ראוי גם מחר הדבר הזה לא ראוי וראוי להימנע מה מהשמירה של מוזיקה מחר לגבי העניין של קציצת ציפורנית אין שום בעיה בכל תענית קצו ציפורניים גם מחר כמובן ואד רבה מחר יש מצוה לקצו ציפורניים גילוח ותספורת יש לרב פלצ'י וזה דיוון ארוך האם מותר להתגלח ולהסתפר ביום שחל בו התענית בסופו של דבר הוא מסתפק בדבר הזה אם ראוי לעשות את זה כבר קודם הוא אומר מי שיכול להסתפר ולהתגלח כבר ביום חמישי מן הראוי כדי לא להסתפר ולהתגלח ביום התענית עצמו אבל רבים מן הפוסקים הכלו בדבר הזה כי בכל תענית כלשהי כמו שמותר רחיצה ואין איסור על רחיצה בכל תענית גם כך מותר מחר להסתפר ולהתגלח ביום שישי לכבוד שבס קודש ואין בזה שום שום בעיה בדבר הזה טוב גם בעוד נקודה אחת לגבי העניין של מחר עם עם העניין של ת ראוי מחר לכאורה להתפלל מנחה יותר מוקדם למה כי אנחנו לא רוצים שיהיה מנחה סמוך ל אבל מה הבעייה הי אחת בתעניות אם מתפללים מנחה גדולה אין נסיעת כפיים אם מתפללים מנחה קטנה יש נסיעת כפיים אנחנו רוצים נסיעת כפיים בתעניות בסמוך למנחה לא גזרו על על נסיעת כפיים בדרך כלל גזרו בלל עניין של שחרות כל יום הינו צריכים כל יום נסית כפיים במנחה רק הכהנים יכול להיות שהם שותים מדי פעם משהו אז אם שותים אז מם שותים בט אחרי זה נהיים שוטים בד וזה בכל אופן זה נהיה שותים בתים שוטים בט נהיה בלאגן כזה או אחר לכן מן הראוי ש במנחה לא יהיה נסת כ בתענית אם זה סמוך ל סמוך לשקיעה חצי שעה לפני השקיעה מתפללים מנחה אפשר לא אפשר נוסעים כפיים בכמ כמו שהיה ראוי בכל יום לעשות מה קורה מחר מחר סמוך למנחה ממש זה כבר קצת יותר בעיה כי יש לנו א גם קריאת התורה וכולי אין תחנון במנחה מחר אף על פי שזה צום אף ל פי שזה תענית אין אין תחנון אז מן הראוי להקדים את המנחה מוקדם שיהיה ברווח שיהיה אפשר כמה אפשר להקדים כדי שיהיה נסיעת כפיים כדי שיהיה סמוך למנחה מהפלג והלך בסדר מפלג המנחה והלך שעה ורבע לפני צת הכוכבים יש זמנים מפורסמים בלוחות אז אם מתפללים מנחה בשעה הזאת אפשר גם לשאת כפיים כמובן כל פרשת ויחל וכל העסק כולו אם מתפללים מנחה גדולה יש כאלה מחר שמזרזים מנחה גדולה בגלל התענית גן שיה להם בשופי כי יש לאשכנזים יש גם הפטרה וכולי אין נסיעת כפיים אז לכן נראה לניו דעתי הטוב ביותר ש בקהילות יעשו מנחה מפלג המנחה וילך ישמחו על הפלג המנחה אפילו שזה לא הזמן האידיאלי חצי שעה זה הזמן היותר אידיאלי שיש לגבי נסי הכפיים ואז יעשו את כל הסד כולו כולל קריאת התורה כולל הפטרה כולל נסיעת כפיים רק בלי תחנון כי זה ערב שבת קודש גו במנחה גדולה כי זה זה כמו הגזירה של כל יום כל יום כל יוםו כן כן אז בזה גזרו במנחה גדולה גזרו שמוך למנחה מנחה קטנה על זה לא גזרו ביום התענית לכן גם בנילה יש לנו סיעת כפיים כן תמיד האם הגזירה חלה או לאח במנחה רגילה חלה כמו כל יום במנחה קטנה לא גזרו ביום התענית זה ההבדל שיש בין שניהם אז ככה רואים מחר לגבי עניין של מנחה כן רב חי התימנים לא לדוגמה חלק תימנים לא מוציאים ספר תורה אפילו בגלל שזה ערב שבת קודש בערב שבת ק ש אנחנו מחר אומרים שיר שירים מתפללים מנחה אומרים ענינו נגמר הסיפור אין אין קריאת התורה אין קריאת התורה לא אצל כולם איפה איפה אתם מתפלים תגיד ליש בלד שמ אפילו לא מניחים תפיל לאומד אבל מתפללים ב לא בטוח פילפלים תשמע פעם ראשונה שאני שומע דבר כזה למה מה הספרה ערב שבת טוב גבל טוב זה לגבי העניין של מנחה מחר מה קורה רבי יס לגבי העניין של סיום הצום אז ככה לגבי העניין של סיום הצום באופן הקוני הצום יוצא רק בצת הכוכבים בלבד יש אומנם בגמרא דיון שלם לא העריך בדבר הזה מחלוק בגמרא האם נכנסים לשבת כשהוא שרוי בתענית אולי לא ניכנס שבת שום שב בתענית והיו כאלה הגמרא מביאה גם בגמרא וגם בראשונים אפילו שהיו מקפידים לאכול לפני השקיה כדי לא להיכנס לשבת כשהוא שרוי בתענית הלכה למעשה מה כן כן שהיו שומרים היו צמים כל היום שומרים את הצם א שומרים את הצום כדי לא להיכנס לשבת שום בתענית מה מה מהגים בשרה בתב לא בשרה בתות שחל ביום שישי לא בזה יום שישי רגיל אתה אוכל כל היום ביום שישי מותר לאכול אבל אבל אבל ביום בשרה בת שחל ביום שישי היו מקפידים לאכול קודם כדי לא להיכנס שבת שהוא שרוי בתענית זה לשון הגמרא אבל לוחמ שאנחנו לא פוסקים ככה אפשר להיכנס שבת שהוא שרוי בתענית ובלבד שלא יתענה בשבת תל מידי כי שבת אסורה בתענית מה עושים רב עיסי אז אני אומר ככה א מזרזים את תפילת תפילת מה זהו אז א אני אומר ככה אם יש רב שרוצה לנקום בציבור שלו זה ההזדמנות שלו אומר תשמעו אי אפשר לבטר הדרשה עכשיו אני הכרתי רב בראש ישיבה תיכונית ראש ישיבה תיכונית הוא רצה לעשות סדר בישיבה שלו הוא החליט שהוא יטפל בהם אמר רבותיי דרשה זה דרשה בליל שבת אי אפשר לותר הדרשה 45 דקות דרשה ביום שישי שחל בשרה בתבת בתוכו כולם התעלפו אמר להם עכשיו הבנתם רושי עכשיו הבנתם מה הולך פה זהו אחרי שנה הוא נפטר יש שהיה באמת אני לא סר לכם כנראה הקפדה שהקפידו עליו לא לא החזיקה אותו יותר מדי מעמד אבל אני אומר זו ההזדמנות לרבנים ממקום בציבור שלהם להגיד להם שזה הסדר צריכים להגיד אזה דבר תורה קצר שימשוך כמה שהוא רוצה בשי למד אותם מי הרב פה אבל באופן עקרוני מן הראוי לא להעריך מחר ולא לצייר את הציבור לצייר ציבור זה דבר החמור ביותר יש כאלה שעד כדי כך עושים מנחה לפני הפלאג אבל אמרתי לכם לפני הפלאג זה בעיה של נסיעת כפיים אני אגיד אבל הציבור המשנה ברורה מתיר לעשות מנחה גם אחרי הפלאג לציבור לציבור היחיד צריך לעשות מנחה לפני הפלאג ומה יריב אחרי הפלאג לאלה שמתפללים פלאג אבל אבל אבל הציבור יכול גם המשנה בורה אומר אחרי כן מה יעשו נגיד פלו מלח אחרי הפלג ישו נסיעת כפיים כל הסט של של תענית סט מיוחד לתענית לאחר מכן יכולים מיד להתפלל גם מירים יכולים להתפלל מירים וכך בצת הכוכבים מיד יעשו קידוש אי אפשר לאכול מחר בלי קידוש לא גברים לא נשים לא ילדים שהם הגיעו לגיל חינוך חייבים לעשות לפני כן קידוש אז בצת הכוכבים יעשו קידוש לאחר מכן יקראו עוד פעם קריאת שמע כי הלחתה בזמנה כי הם קראו אותה כבר קודם כמו שכ עושים כל אלה שמתפללים קודם בזה נגמר העניין זו אפשרות אחת אז אפשרות אחת שאני מציע זה להתפלל מנחה קבלת שבת מירים לסיים אותה לפני צת הכוכבים כל אנשים יהיו בביתם בכוננות עם הקידוש בצת הכוכבים איך שיש צת הכוכבים יום השישי עושים קידש וזה רק הרב אליהו אומר מן הראוי להקפיד לא לשתות יותר מדי אחרי הקידוש כת מסתבכים מברכה אחרונה ל הרב אליהו יש את השיטה הזאת לפני ברכה אחרונה אז הוא אומר לשתות מעד מיד לטול ידיים לעשות המוצי ואז יכול בתוך הסעודה לשתות כי יד השם הטובה עלי זה אפשרות אחת אפשרות שנייה לעשות תפילה בלי לחץ יותר מדי גדול תשמעו הצום הוא לא כזה ארוך בסופו של דבר מתי צא הכוכבים אחר חמ ורבע פלוס מינוס מה חמש ורבע צד הכוכבים אז זה לא נשקף אלך כל כך התפללו יגיעו מצת הכוכבים לביתם ויעשו קידוש ויאכלו וישתו כית השם הטובה עליהם יתענג בתענוגים ברבורים וש בדגים מה קורה אם יש אישה שרואה שבעלה מתעכב היא בצום נשים באופן עקרוני שיכולות צמות אבל היא מסכנה היא מחכה לבעלה בעלה אומר שלום לכולם גוד שבס לכולם מחבק את כולם אזה מרוקאים אזה לוקח עוד יותר זמן כי מכל כיוון צריך לנשק שני עלי חיים וכולי וזה זמן היא יכולה לעשות בעצמה קידוש בצד הכוכבים שבעלה יבוא יעשה עוד פעם קידוש ואז זה מאפשר לה לאכול ולשתות היא לא יכולה לאכול ולשתות לפני שהיא עושה קידוש בצת הכוכבים למה בסדר גם מים רבי יסי בקידוש בליל שבת גם מים בלתי ניתן זה לא אבדולה במוצאי שבת זה קידוש בליל שבת מהשקיעה אי אפשר לא מים לא קולה לא קפה ואפילו לא ערק אם בסדר צריכו כן ואז צרך קידוש מקום סעודה איך תעשה קידוש בקום סעודה שכוך או שתעשה גםם מיד המוצ כ תעשה את כל הסט שבעלי יגיעה או יגיע כבר למרק נגמר העניין אפשרות אחת אפשרות שנייה שתאכל מונס מזונות כדי שיהו למה אפשר גם גם בליל שמ לא יודע למה הציבור קלט שקדוש עושים רק בבוקר ככה זה כ כולם אוהבים את הקיגל ואת הצון ואת ההרינג בבוקר לא גם בערב שבת רבי יסי מי שיש לו בעיה עם הסעודה עד שהוא עושה אותה יכול לעשות קידוש עם מזונות כזית יוצא קידוש ממקום סעודה נמר הענין אם היא לא רוצה גם אזוינס היא אומרת מה לא נעים לי עכשיו לאכול לפני שבעלי מגיעה אני ג מפחדת מ לא יודע כל מיני כל בית זה שלו שתשתה עוד רביעית יין זה אופציה שלישיית שלוש אפשרויות לעשות קידוש ממקום סעודה או לאכול באמת סעודה שזה ה אידיאלי פת כשיטת הראש או אפשרות שנייה לאכול מזויינים כשיעור של כזית או לשתות עוד רביעית יין וברביעי ניין הנוספת זה גם נקרא קידוש במקום סעודה ואז תנוח דעתה עליה תשתה כמה שהיא רוצה תאכל אם היא רוצה לאכול תחכה לבעלה שיעשה קידוש זה אני כן גם מציע רבי יסי כמו המשנה ברורה שמגיעים בלן שבת הביתה מן הראוי לא לעשות את כל הנעימות שעושים לפני כן שולם עליכם שלוש פעמים בשמחה ובטוב לבד אחרי זה גם אשת חיל יש כאלה ספרדים מוספים גם קטעים מהזוהר תחזה מה אזמר בשבחין אזמר בשבחין גם אנחנו עושים אזמר בשבחן כל זה רבי יסי מן הראוי לדחות מי שיכול לעשות שולם עליכם פעם אחת בלבד ובזה לסיים ולאחר מכן בסעודה ישלים את הכל המלאכים לא בורחים כל כך מהים לא תוציאו אותם רבי יסי הם לא בורחים אז המשנה בורי אומר מן הראוי המשנה בור כותב את זה אם באים לך ורכים הבית הית הם רעבים הם כל היום היו ברחובות אתה כל היום נשנשת הם באים אליך הביתה אומר שבורי אל תעכב אותם תבוא מיד תעשה קידוש תאכל תתן להם לאכול אחרי זה תעשה שלם ליחם אחרי זה תעשה אשת חיל אחרי זה תעשה אזר בשבחין תחזה ויהיה רבה וכל הדברים האחרים בסדר רבי יסי אז מחר בערב אם הציבור קלוש וחלוש אתם רואים סמכים שכבר רוצים לאכול ולוחצים נה לא להטריח אותם בשולם עליכם ובשת חיל באריכות מי שיכול לעשה פעם אחת מכל שלום עליכם שלם עליכם בואכם לשלום שכם שלום פעם אחת והשלמות אחרי כן של אשת חיל ו אזמר משבחים וכולי בתוך הסעודה עצמה לא קרה שום דבר ובלבד לא לציר את הציבור להיות רגיש לציבור הרב אם אני היחיד שצם כי אשרם או קטנים או או לא צמות אז אפשר לשיר אם לא כזה אכפת לי אם לך ולהם לא אכפת גם כן אם אתה הם לא צ כן למה לא למה לא אין אין שום בעיה אין שום בעיה אתה רוצה להשיר אתה רוצה מה כן אבל אל תעשה גם בשבילך בתוך שבת אל תרכיב את התענית יותר מדיי הרגיל כן הרגיל אתה יכול ועושה לך טוב יש כאלה שמטעים דוקא זה עושה להם טוב ש פ חומרה חומרה כן זה לגבי העניין של של האכילה בשבת לגבי העניין של קידוש בליל שבת זהו למעשה כל הדינים הנוגעים לגבי עניין של התעניות באופן עקרוני ותענית בערב שבת קודש שתחול מחר הרבש כאילו רביעית יין נוספת ם רביעית יין הראשונה גם כן אז יש את הכנסת פה למחלוקת הראשונים יש ראשונים שאומרים שעצם הרביעית עצמה האקו קביעות סעודה ורוב הראשונים אומרים מן הראוי לשתות עוד רביעיית שהיא מיוחדת לקביעת הסעודה בסדר זה מחלוקת ראשונים מה שכבודו ציין ככה אנחנו נוהגים לעשות כמובן שמחר הביסי קניות ומסחר אין שום הגבלה בעניין בכלל בכל התעניות אין בעיה לעבוד אין בעיה לעשות קניות אין בעיה לעשות דברים מסחריים זה לא תשעה באב שמעתין מסא ומתן וכולי לא נוהגים לעשות מלאכה זה לא הדין מחר הכל כרגיל עושים קניות לכבות שבת קודש קונים בשופי בעין טובה וליבו עליי ואני פורע בשפע גדול בעזרת השם טוב עד כאן לגבי העניין הזה עוד שאלות בענייני תעניות באופן עקרוני או תענית מחר אז הרב אמר בהתחלה שיש צד שהרה בתב הוא שכ יהמ שהוא חמור במיוחד ש ו שבת ומצד שני במהלך כל השיעור עכשיו דיברנו א על תחתו שיניים נגיד שבתה באב זה היה אסור וגילוח שזה בשלושת השבועות אז מה החומרה של השרה בית אמת לעומת ש תעניות אני אני על זה בשתי דקות מי שרוצה בהרחבה יבוא לשיעור בהגדה היום בישיבה בשעה ש בעזרת השם יתברך שנהייה פה ולא נהייה במקומות אחרים בצבא חס ושלום ו בימים האחרונים אז אם אבל אני אני עכשיו בקצרה על הדבר הזה אני רק לפני שאני עונה על השאלה הזאתי אני רוצה לקרוא לכם עוד רמבם בהלכות עניות אומר הרמבם יש ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שירו בהם כדי לעורר הלבבות צום בסוף יש לו תכלית אין ו אין עניין עצם עצמו לא לאכול ולא לשתות זה לא העניין העניין הוא כדי ש איך דוד שמר דוד המלך בתהילים וסרי קחש משמן בקי כשלו מצום הקושי הזה מעורר את האדם לתשובה אומר הרמבם כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיו כ מעשינו אתה עד ש גרם לנו לנו גרם להם ולנו אותם הצרות שבזכות דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר והתודו את עוונם ואת עוון אבותם כל המטרה של הצום להביא אותנו לידי ערורי תשובה ומי שצם בסופו של דבר לא רר בתשובה ולא יתעורר למה שקרה למה קרה הדבר הזה ותכף נראה מה קרה בהסרה בתמת שצריכים על זה אנחנו צריכים להתענות מנ נחרב הבית ונשרף בסדר אבל מה מה יראה לנו אז פה אני רוצה להגיד ורד קצר על החומרה של רה בית אמת כמו שאמרתי הבית יוסף מביא בספר בשם הכולבו שאם חל השרה בתבת בשבס קודש לא ידחו אותו ליום ראשון וזה חומרתו לעומת יז בתמוז ושעה באב אנחנו דוכים אותם ואם זה ניתחה אז כבר החסידים עושים גם קצת חגיגה בנ אדחה אבל אבל מה יש חומרה אז לכאורה באופן פשוט כיוון שנאמר בעשרה בתבת ביום העשירי אז איפה שכתוב יום ספציפי ע מספר לא מזיזים אותו דומיה דיום הכיפורים נכון יום כיפור שחד בשבס השנה זה קרה לנו אנחנו צמנו ביום כיפור אבל אני רוצה להביא באופן רעיוני מה כל כך רתו של עשרה בתבת שאומר הרמבם בלשונו שצרו על ירושלים והביאה במצור ובמצוק מה הפשט האם רק כפשוטו המצור מצוק אני רוצה להביא במילה אחת בערב באגת אני אחייב יותר בעזרת השם יש סיפור ידוע שהוא היה קצה החורבן קמצ ובר קמצא חרו בירושלים מה ראינו בסיפור הזה שם רבי יסי בי להחריב בסיפור מילה אחת העקשנות בנת רגילה של אדם שיכל להרוויח הוא הציע לו אותו אותו אותו אותו אדם ברגם את כל חצי מסעודתו את כל סעודתו אמר שום דבר לא מוכן לוותר על כלום נקת ביד ווק קפק מה מה זה מה זה המצור מצוק הכי גדול שיש לאדם זה שאדם הוא חי בצמצום עצמי אומר רב נחמן בברסלב זה נקרא קתנות המוחין אדם שכל היום חי בקטנים לא מוכן לוותר על כלום לא מוכן לשחרר על כלום לא מוכן למחול ולדלג ולהעביר על מידותיו כל דבר מפריע לו במשפחה אמרו לו מילה לא אמרו לו אמרו לו שלום לא אמרו לו שלום כל דבר הוא מקפיד על כל שקר ועל כל דבר זה נקרא מצור ומצוק זה שאדם לא מוכן לוותר על כלום אין לך מצור ומצוק יותר מזה הם צרו על ירושלים וחסמו את מוחם של אנשי ירושלים שלא יהיו יכולים לוותר על שום דבר כל אחד הקפיד על חברו שנא את חברו שנאת חינם והשנאה הלכה והתלבט יש יש יש יש כלי יקר שאומר איך הם ליבו את השנאה מע עצמם ואדם מרחיב את זה וכשמגיעים למצב כזה אדם כבר לא יכול לחיות בגדלות המוחין אלא בצמצום מוחין מה זה גורם רבי יסי בסוף מביא חורבן מי שלא יודע לוותר מי שלא יודע לשחרר וכל היום חי בהרגשה של אכלו לי ושתו לי ולא נתנו לי ויפרו אותי ו יש לו 1ל טענות יש לנו טענות על כל העולם בסוף זה מביא לחורבן שלוש שנים היה מעשרה בית אבת עד חובן ירושלים לתת להם זמן להשתחרר להגיד רבותיי תוותרו תשתחררו הגמרא אומרת העמידו דיניהם על דין תורה אחד מהרעיונות מה זה דין תורה הכל קוצו של יד תוותר יש לפניים משורת דין תמחל קצת מי שלא יכול לוותר ולמחול בסוף זה מביא לחורבן עכשיו תשמעו את הרעיון בעומק אומר הכל בו כיוון שכל החורבן גרם בגלל זה שלא היו מוכנים לבטר העמידו דיניהם על דין תורה שום שום יטורים היה אם חל השרה בתבת בשבס לא מזיזים אותו כי הרעיון של היום שהוא לא זז אין שום דבר למחורת זה הרעיון ולכן יצן בתמוז ושה ב זה כבר קצה החורבן שמה כבר אין מה לעשות אז דוכים מי שבס אבל להראות את גודל עוצמתו של החורבן דווקא בהסרה בתיבת שאף אחד לא מוכן לוותר לא מוכן לותר לא זזים נכון חל בשבס לא זזים לא תחו אותו כדי ללמדך את גודל החורבן שיש מזה שאנשים לא מוכנים לוותר ולשחרר ויש על זה רב נחמן ויש על זה הרבה דברים נפלאים ביותר אבל זה בעזרת השם השיעור ביום ביום שני רק רוצה לסיים את דברי הרמבם בהלכות תעניות בהלכה האחרונה כל הצומות האלה עתידים להבטל מות המשיח ולא ודלה ש מעתידים להיות ימים טובים ימי שסון ושמחה שנאמר כו אמר השם צבקות צום הרביעי צום החמישי צום השביעי צום הסירי יהיו לבית ישראל לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום האבו שנזכה במרב ב ימינו אמן שבת שלום שכו גדול שבוע הבא לחות שבס אמן