הלכות עיבוד אוכלין בשבת | צורבא מרבנן- קנג | הרב בן ציון אלגאזי

[מוזיקה] אחד קר [מוזיקה] כלה יציאה מהעקו בענייני ירושלים חג השבועות חוזרים חזרה להלכות שבת קודש אנחנו בעמוד 141 למעשה די בסיומת של החוברת הזאתי נעסוק היום בדין אמור להיות אבל פרקו פה את כל הישיבה היה פעם פה ספריה לאסים פה יש ספרים כן אה רבורי אה הורידו אותם למטה אמרו להיות שמה כל זמן שלאשו סיפוץ בהלכה רק בישיבה זה בסדר טוב רבי יסאי עד ש עד שימצאו את החוברות כבר יהיה חוברות חדשות בעזרת השם שבוע הבא אז אנחנו מתחילים עכשיו הלכות עיבוד אוכלים בשבת מה זה אעבוד אוכל חלים בשבת למעשה אנחנו מכשירים את ה לכאורה את המאכל תודה רבה מכשירים את המאכל כדי שיהיה ראוי לאכילה בשבת מה מה במי דברים אמורים אז הגמרא מביאה דבר מאוד מעניין מסכת שבת אמר רבונה רבא ברב הונה אימן דמלאך ביסך חייו משום מעבד זה נקרא מאבד אוכלין בשבת רבא אמר אין איבוד אוכלים אפשר לאבד אורות אפשר לאבד כל מיני דברים כאלה ואחרים אבל אין איבוד אוכלים אוכל אוכל זה שאתם מוסיף לו עוד צורה של הכשרת אכילה זה לא נקרא גדר של איסור הרמבם כותב כאן שבאמת אין איבוד אוכלים פוסק כדעת רבה אין איבוד אוכלים בשבת התוספות כותב אמנם אין איבוד אוכלים בשבת פוסקים כרבה אבל יש איסור דרבנן במה דברים אומורים שזה בא לידי ביטוי העניין של עיבוד אוכלין בשבת אז הגמרא מביאה מקור נוסף בשבת קח תני רב יהודה בר חביבה אין מולכין צנון וביצה בשבת רב חיזקיה משמי דבי אמר צנון אסור ביצה מותרת. איפה זה בא העניין של איבוד אוכלים? אתה לוקח בשבת כל מיני ירקות כאלה ואחרים, שם אותם, שותח אותם, שם עליהם מלח, פלפל. יש כל מיני סמים, כל מיני תבלינים כאלה ואחרים, מכשיר אותם יותר לאכילה. הנה עשית פה גד של איבוד אוכלין ולפי התוספות יהיה פה איסור דרבנן. ואז הגמרא מביאה פה בהמשך, אין מולכין צנון וביצה בשבת. רש"י אומר שלוש וארבע חתיכות יחד שהמלח מעבדן ונעשים קשין ואו ותיקון אתה לוקח צנון ואתה מכשיר אותו כנראה שהצנון לא נחל בפני עצמו אתה שם לו מלח הוא ראוי יותר לאכילה כמו שעושים ירקות כבושים כבוש בדיוק כבושים הכבושים האלה רשי אומר זה איבוד אוכלין איסור דרבנן הרמבם כותב הרי פסקתי אומר הרמבם אין איבוד אוכלין בשבת אז איפה זה כן יכול להיות אומר הרמבם אם אתה שם מלח אתה כובש אותם קבו בוש הרי הוא כמבושל זה לכאור הגדר של בישול עוד פעם זה גר דרבנן אני קורא את הרמבם מותר מה לא במרוץ לא ב לא מעכשיו עכשיו או אז אז אז אז רב חיים שואל כדרכו בקודש שאלות מצוינות גם הוא שואל מה אתה חושב שאתה מאבד אוכלית אתה שם קצת מלח אתה כבר עושה מזה עיבוד הרי לכבוש כבישה זה כמו הספתאות היו חוצנצנות שמים בתוך קרוב אני אגיד את המתכון כבר מים מלח שום נכון מה עוד אתה שם רב חיים שמיר כויך שם בצנצנת בחלון שבועיים שלוש בסוף זה ריח לא נעים זורקים עושים הפעם מחדש אבל וחוזר חלילה אז זה המדכון פחותמה שאומרים שהרינג המלח מוב שלו הנה ההרינג יופי מצוין שקויך לקח את ההרינג שם אתה הרינג לא מלוח בפני עצמו לא לא אה חשבתי שדונים אותו מהדג ככה אה זה חץ בשבילי חשבתי עכשיו ישרג מנוח מלמי אמו אה שכך חידשת לי משהו דווקא טוב הקיצר רבי יסי אז אז אתה מכיר את הבדיחה עם ההרנג אי אפשר להגיד ארנג לא מספרת את הבדיחה ש שודי אכל עם גוי הגוי אוכל חתיכת סטיק והיהודי נבח אוכל חתיכת ארינג עכשיו אני מבין שגם מלח אותו טוב אז אומר לו הגוי ליהודי תגיד לי איך אתם כאלה פיקחים היהודים וזה ביפרים וזה ואנחנו כאלה שויטים אומר לו הכל מהחריפות של הארינג הרינג הוא רוצה לדחריפות אומר אתה יכול אני אכול חתיכה אומר בבקשה 50 דולר על על הזנב תן לו 50 דולר הגוי טועם אומר לו כל הנפש בשביל זה 50 דולר אומר אתה רואה זה מתחיל לעבוד זה פועל את פעולתו בקיצור אז אז גם ארינג זה דוגמה מצוינת שאתה שם מלח אתה מכשיר אותה לאכילה אבל חיים שואל זה לוקח זמן עכשיו תשמעו רבי יסאי באמת כדי לכבוש כבשים צריך שיקח זמן אבל מרזה כמעבד אוכנים זה מעניין יש פה איסור דרבונון ובכל אופן מה שנראה כאילו מאבד עכשיו מה נראה כמעבד? עכשיו נגדיר את זה הלכתית. אז הרמב"ם כותב הרי הוא והכובש אסור מפני שהוא כמבשל. המחבר פוסק כדעת הרמב"ם שבעיד כבישת אוכלין בשבת זה משום מבשל. אני קורא מחבר שכאג באור החיים. אסור למלוח חתיכות צנון ארבע או חמש ביחד. ארבע או חמש ביחד זה המזק מבשל. אבל אם לוקח צנון אחד שם לו קצת מלח מבלע. עוד קצת מלח מבלע. אין בעיה. אף אחד לא. אבל אתה שם שוטח אותם. אתה שם מלח נראה שאתה הולך לעשות פה עכשיו ביבוד מפני תקשיבו טוב מפני שנראה ככובש כבשים הוא לא כובש לוקח זמן כמו שרב חיים אומר והכובש אסור מפני שהוא כמבשל אלא מטבל כל אחת לבדה ואוכלה אבל ביצים מותר למולחן הרי אנשים הרבה אנשים בשבת לוקחים ביצים או חמינדוס חמינדוס בצים מבושלות שמים שמה מלח וכאלה אין בעיה למה אף אחד לא כובש ביצים אבל אנשים כובשים קופשים צנוניות, כובשים קרוב, כובשים כובשים גזר היום כובשים מלא יש בתוך הקופסאות האלה שמוכרים יש בתוכו ג'ונגן שלם מה מה פרוביוטיקה הכי טובה אה צ'קויך אז אז אז אז אז הנה אתם רואים אז אנשים שעושים את זה בצורה הזאתי לכאורה הם כובשים זה רק מרזה ככובש לכן אומר הר המשנה ברורה כובש זה הטעם מפני הרמבם רש"י נתן טעם של ידי המלך מתקשר ואתיקון ודמי למעבד הכל זה בגלל שזה דומה זה ככובש זה לא באמת כובש מצוין הטס כותב דווקצנון אלא כל דבר שצריך מניחה כגון בצלים שומים לפפונים כל הדברים האלה שאתה שם בהם מלח אם אתה שם על כמות לפפוניים או כמות משאה אותם ככה זמן הרי שאתה עובר על דין איסור דרבונון של מאבד אוכלין בשבת המשנה בורה כותב שכדי לעבור על איסור ריבוד אוכלים בשבת צריך שיהיה ככה או ארבע או חמש ביחד גם אם אתה לא משאה אותם אבל זה מחזקה או אפילו יחיד אבל אתה משאיר אותו ככה לאורך זמן גם אתה עובר ודברים שרגילים לקובשן או זמן מועט אבל כמות או אחד ואתה משאה אותו לזמן ארוך בסדר כל חתיכה מונחת לבדה אין בזה משום כובש כבשים וגם לא מחזיק מעבת אבל כשהם הולכם ביחד אפילו דעתו לאוכלם יחד יוצא יוצא מכאן שמי שחותך גזרים בשבת אופונים בכמות ושם יש כאלה שמים תלכות יפות של מגשי ירקות מגשי ירקות יש שיעור אצלנו ביישוב תבואו יש ירקות אשכנזים זה ירקות אנשים באים מסכינים אין להם ירקות אן באים לשו משלח אז אז אני תמיד מתפלל מהפרסום שלהם אז אז תגידו לספרדים יש ירקוד יאכלו אותך אבל אשכנזים כן זה מספיק להם אז אם אתה שם מגש ירקות מגש ירקות שם שמה מלח על המגש אם אתה לא שם מלח אין בעיה שמת מלח אופס עברת על איסור כובש בשבת בסדר מאבד אוכלים בשבת ואם משאה אותם ואם זה יחיד ומשאה אותם במונחם עד שיזו כדרכם אפילו מלח או מדבח חתיכת צנון עשו חד אסור מדינה כן עולה מדברי התז אז אני מדגיש שני אפשרויות או כמות אפילו לזמן קצר או אחד לזמן ארוך כן חתך קירה קודש שבת שם מלח ושמן לא רגע אבל הוספת עוד מילה אחת מה אמרת מלח ו שמן הצלת את העסק אמרת שמן צלת את העסק רק מלח יש בעיה שמן סיפור אחר בואו נראה אומר אומר הטז בדיוק מה שאתה אומר ועדיין צריך למנהגנו שחותכים בשבת צנון דק דק בכל אופן כן ונותנים אותו בקרה או מנחין אותו ושופחים עליו חומץ ברגע שאתה שופך איזשהו א א נוזל כזה או אחר אומר אוטומטית אתה מקאה את כוח הבישון שלו מתי יש לו גדר של כובש רק שאתה שם אותו במלח או דרך לעשות אותו כמו למשל בלפונים חמוצים דר אבל דם לזה הרבה חתיכות אסור אפילו אם אוכל מיד ואין עתר דרך טיבול כל אחד בפני עצמו ונראה דעתם כן דאין מניחים אותו כלל להזיע אלא שובחים שם את החומץ וגם מינים אחרים לא דומה לאיבוד מכאן למדנו רבי יסאי שכל מי שעושה סלט בשבת כל מיני דברים כאלה ואחרים ושם שמן חומץ כל מיני כאלה נוזלים כאלה ואחרים זה לא נקרא מאבד אוכלין בשבת מכאן למלח זה כובש מי זה והכובש עצמו כמבשל זה לא דין דור דורי לא דין דרבנן הכל דיני דרבנן פה אז אז מך זה על דין דרבנן של כובש כאלו בשם לא יש שני אפשריות או בגלל שהוא מאבד אוכלין תוספות שיש איסור דרבנן או לדעת הרמבם שכבוש הרי הוא כמבושל שניהם יהיה דרבונון השאלה מאיפה דרבונון? המלכה עצמה היא לא כבישה. המלכה עצמה כבישה. כבישה מה היא נראית? היא נראית. אלא אם אלא אם כן אלא אם כן אתה משיע את זה לזמן והכבישה עצמה היא רק יסוד רבנן. רק יסוד דרבנן. ובכל אופן החמירו במרס זה. זה מה שאתה שואל נכון? זה מה שאני תמדתי גם פה בהלכה הזאתי. לכאורה איסור דרבונון ואתה אומר כאילו מרית עין זה מה שאנחנו אומרים מיך זה כאילו מרית עין ובכל אופן אסרו כן האיסור דרבוננון פה זה המזה בדיוק ככה זה ההגדרה פה שק חלית על הגדרה תוספות כותב שלכן אומר תוספות שראוי לעשות אבל אח שהכל יודעים שהכל הכל אומר לשפוך החומץ אתוכו לאחשם אומר תוספות מן הראוי קודם כל לשפוך את הנוזל את החומץ או את השמן ולאחר מכן לשים את המלח כי אם אתה שמת מלח אז לכאורה זה כמות גדולה עצם ההנחה של המלח הפיזור שלו כבר נחשב כגדר של אבל אני חייב להגיד לכם מילה אף פי שכך כותב התוספות לניהו דעתי רבי יסאי בוא ניקח סלט ירקות של ירקות יש הרבה ירקות בתוכו אני שם מלח אין אחד שלא שם מלח בסלט ירקות זה צריך להיות דווקא שישים קודם כל את השמן אם הוא שם שמן או חומץ כל אחד מה שהוא שם בסל ירכות ואחרי זה את המלחני יודעתי לא למה כי כל מטרת המלח זה רק ור אך ורק לשם טעם בלבד אתה שם טעם אתה לא רוצה פרשת חיל פה לא כובש ולא ולא מאבד אוכלים לא כלום שם קצת מלח רוצה לאכול כדי שיהיה לי מתאמת לא עושים יותר מדי גם זה לא בריא מפני הלחץ דם אז אז אז מה מה הסיפור רבי ישראל לכן כל העסק הזה נכון אני רואה אני קורא פסקי תשובות אומר פסקי תשובות ומקבורה במשנה בורה שמן לו דווקא דין חומץ מי לימון שאר משקין ומים בכללם אך עינו דווקא אם נותן מעט מהח כפי שרגנו לתת כדי להשביח אתה ואז הרטיבות של המים אושר המשקין גורם לך לחשת כוח המלח שלא יגרום להזעת הירק ולחשש איבוד אוכלין לחשש עיבוד אבל אם נותן הרבה מלח כמובן שמי שלוקח עכשיו למשל קרוב או לפפונים שם אותם בתוך צנצנת עם הרבה מים בתוכו הרי רובם שמה מים אבל כל הצורה זה צורה של איבוד אוכלים הוא שם בתוכו שום שם בתוך מלח שם בתוך זה לא משנה המים או לא המים שמה מטרתו במפורש מה לעשות ולכן כל כבישה בשבת ככבישה אסורה אבל אם אתה שם מעט מלח בצורה הזאתי נותן הרבה מלח לא יו כלום מתי החומד אדרבה גם עושים בזה עוד איסור על השיעת מלח שהוא איסור עצמי זה לא אתה היסור עצמו אבל אם אתה שם מעט וזה רק מתאמת בלבד לניהו דעתי לא צריכים להקפיד לשים קודם כל את השמן את החומץ ואחרי זה את המלח למה כי אין שום כוונה לאבד אוכלין שמה יש רק מטרה אחת מה טעימה בלבד עושים רק את המלח בעיה רק את המלח בלבד רכות חתוכים שים עליהם מלך בלי שנוע אם זה מעט וזה אתה מערבב את זה ע עם הירקות ביחד דעתי גם לא תהיה בעיה ואוכל מיד מה ואוכל מיד כמובן כמובן נכון העושה סלט בשבת מהעגבניות מותר לתת עליהם מלח אין לחרוש בזה משום כובש כבשים ילקות יוסף דעוק כדין ביצה שמותר למלכה בשבת למה בשבת מותר למלוח ביצה כי אין דרך לכבוש ביצה נכון ביצים לא כובשים אותם הוא הדין בסלט כמו שכבודו אמר שם מעט מלח על מנת לתת מתמת עם שמן בלי שמן גם יהיה מותר לא אבל זה יהיה אולי נכון בגבניות שהוא כותב מלפונים שדרך לכבוש אותם מלפון חמוץ מלפון במלח יכול להיות ששר הוא לא יגיד את זה טוב יש כאלה שרוצים להגיד שכיוון שיצא מפי הגבורה העניין של א של א אבאנו שמה צנון צנון אין להק אני קורא לך שלום זרנו בך עוד שניה אח בסדר אבל כרגע לכאורה זה העיקרון אם אתה שם מעט מלח בשביל טעימה אין בעיה כך כותב הליקות יוסף ולא לכבישה ושני הטעמים האלו שייכים גם בסלט עגבניות והמחמי לתת להם יד מניחת צלת שמן ומלימון כדומה לבטל כוח המלח תבוא עליו ברוכה אם אתה שם תמיד תמיד מעד שמן תבוא על הברכה בא שמירת שבת כנחת שום זמנו בחמיר פה הערה חשובה אוכלים שאין רגילים למולחם לשם כיבוש השימור אבל המלח משפר את העמם כגון ביצים עגבניות מותר למול בכל אופן שיעור אין רגילות למולחם או לקובשם אין בעיה ובלבד שיהיה לצורך שימושים בו ביום וטוב למולחם כמו שכבודו אמר צריך ששתמש בו בו ביום ומותר וטוב למולחם סמוך לסעודתו עכשיו נשאל אותך רבי יסאי סלט ירקות מלא ירקות בתוכות אתה שם מעט מלח דרך לקופשם לא אין דבר כזה אתה שם ירקות כאלה חתוכים יפים כמו שיש בסלטים כאלה שמוכרים בחנויות זה דרך אבל סלט ירקות אתה שם מעט מלח בדרך כלל גם אוכל אותו אותו באופן בידי נגמר העניין אין בעיה אלא מה כותב שמזמנו בך דמכיוון דלא שייך לגבן הטעם שלא נראה כמעבד גם אין רגילים לכבוש רק עגבניות שלמות לכן מותר למולחן כשהם חתוכות וכן ישדון פונים הועיל ואין רגינים לחופשם בלי קליפה בדרך כללפונים כובשים אותם כובשים אותם מה עם קליפה אז הוא אומרפונים בלי כיפה אין דרך לקובשן אין דרך לקובשן אין דרך של יבודות אוכלים ורק שהם שלמים ואף בצנון צריך עיון דבזמן הזה אין רגילים לקופשו כובשים היום ם צנון כופשים צנון אני מה אני רואה כאלה כן יש נכון יש סלט צנון כזה שכופשים אותו וגם לא נראה כמעבד אך אין להקל בצנון הועיל ונזכר בגמרא דאסור מה שאין כן לגבי עגבניות בקיצור עגבניות חתוכות פפונים חמוצים גזר חתוך כן נוהגים לכבוש אותו בצורה הזאתי אז צריך לראות בקיצרו של דבר ככה נראה לי אני יודעתי אם אתה שם מעט אוכל אותם באופן מיידי כל כוונתך אך ורק מה לעשות לעשות לתת תם הדבר הזה מותר אתה תשים שמה גם שמן עליהם או מחומץ תבוא עליך ברוכה נגמר המליכה גם חשובה מה מה כמות המליכה גם חשובה אם הוא שם מעט אף פעם לא יקבש לא יקבש כשקובשים שמים כמויות כמויות אז לכן מה שאמרת שמעט זה כן זה אבורט מעט אוכל אותם מיד אין דרך לקובשן זה זה כל זה נותן לנו תר לכל הדבר מה זה לא מזה זה לא מרזה בדיוק בדיוק זה לא אומר זה עוד דבר אחד חשוב א אם אתה הוצאת דבר שהוא כבר כבוש אומר החוט השני הרב קרליץ זצל אתה עוצא את הדבר כבוש הוצאת מתוך מתוך קופסת שימורים לפפון אחד רוצה להחזיר אותו חזרה נשארו לפונים אכלת את הקיגל ונשאר לך כמהפונים חמוצים וחבל חבל לזרוק אותם כי אם יש אי אפשר לאכול קיגל בלי לפפון חמוד זה אלוכת צריך לאכול אותם בסחס כורחן כא1ח אז אם אתה לזה מותר לך להחזיר חזרה את אלפון חמוץ לתוכה למה אין כבוש אחר כבוש אין בישול אחר בישול אין תוכן אחר תוחן אין כבוש אחר כבוש בסדר א זה נקודה אחת עוד דבר אחד חשוב דברים שבדרך כלל בכלל אין דרך לקופשם כמו פירות יש כאלה שלוקחים טותים שמים על הטותים סוכר סוכר כזה אין שום בעיה בזה למה כי אף אחד לא כובש טותים בטח עם סוכר לא עם סוכר כן אם מותר לפזר סוכר בשבת הטוטי וחצב זה כדי להמתיקם ולהשותם קצת ולאכלם לאחר זמן בשבת אין בזה לא מישהו מאבד לא מישום כובש כבשים הרוצה להחמיר יפזר עליהם סוכר ויאכלם לאלתר וישים על זה שמן אולי כדי שיפיק את כוח הסוכר מה תהליך הקלישה זה לוקח זמןכל נהיה מנור הכבישה זה תהליך שלוקח הזמן נכון אני שואל 10 דקות לפני יצאת שבת מותר לעשות את כל ה מה שנקרא כבישה אבל עוד 10 דקות יוצאת שבת אמרנו מכזה לא הבעיה של עצם הכבישה אלא מכזה 10 דקות לפני שבת זה גם מכזה בסדר טוב אני מסכם את ההלכות באורחות שבת אין לתת מלח על גבי מיני ירקות שדרך בני אדם לקופשם או שטבע המלך לפעול בהם איבוד לכן אסור לתת מלח על גבי חתיכות צנון בצל על שום לפפונים בסדר אם זה כמות אפילו עם כוונתו לאכול מיד לא להמתי שחמסו והתעם משום זה נראה כבעל לכבוש כבשים או לאבד אוכלים ואם נותן שמן או חומץ על הגבי החתיכות האלה מותר לתן להם גם מלח דבאופן כזה אינו מועיל לאיבוד כלל אלא אם כן כמו שכמודו אמר קודם שמים כמות מלח מרובע שזה כבר דרך לקופשה מצוין א מותר לתת מלח על גבי חתיכה אחת של צנון או לפפון כ זה עם כוונתו לאוכלו מיד ואתה משום שבמבניך חתיכה אחת אין נראה כלל כמעבד אוכלין גם לא מאבד אוכלין אבל אם כוונתו להשאות את המלח על גבי חתיכה אחת גם בזה תהיה לנו בעיה ירקות שאין דרך לקובשם במלח ואין המלך פועל בהם איבוד מותר לפזר עליהם מלח וזה מה שצר מנו בחק מסכם את זה עגבניות חתוכות נפפונים חתוכים אין דרך לקובשם בצורה הזאת האמת היא שיש נפונים חתוכים שמביא נפונים חמוצים לא מבין נפונים חמוצים כבושים חתוכים יש בטח שיש לא בטח שיש מוכרים בצמצ מוכרים את זה אבל יכול להיות שחותכים אותם אחרי אחרי הכבישה לא כובשים אותם חתוכים ככה נראה לי תבדוק את זה רבי אילן ניר ניר הכוונה כן א לכן מותר לפזר מלח לגבי פרוסות עגבניה חתיכות פלפל וכדומה כי אין דרך לקובשן בחתוכים נראה מותר לתן מלך בסלת ירקות אשר עשוי רובו מירקות הנה הנה מפורש מותר לתת מלח בסלט ירקות אשר עשוי רובו מירקות שאין דרך לקופשם ולמולחם פשוט וק אפילו אם לא שם שמה שמן מותר לתן מלח על גבי ביצה או בשר בבושלים וכן לגבי שם שכל דבר שהואפון האם הוא נקרא דרך לקופשו או לא מה מה לא מלחפפון דרך לקופשו הדבר הזה נראה לי אבל דווקא פונים שלמים בדרך כלל מה זה דרך לקובשו שאף אחד לא יודע איך קופשים זה כזה דרך לקובשו העולם גם כן כובש העולם לא העולם לא יודע אפילו איך עושים פה לא פה כולם שקורעים בלימוד אבל אנשים שעוסקים כל מיני תחביבים אבל כל המלפון וחובץ של מלח הוא כבוש כבוש מלפון זה כן דרך לקופשות זה לא עגבניה אתה יכול לקנות עגבניות קבושה יש עגבניות כבושות יש עגבניות כבושות זה באמת דרך אבל לכן הדוגמות של כל זה עגבניות כדרך משהו שאין דרכו אין דרכו חתוכות אבל חתוכות עגבניות גם עגבניות שלמות מכובשים אותם אבל זה לא נקודה זה לא דרך אבל זה לא דרך לא דרך אוקיי דרך זה ה בסלט אתה חותך חתכת הרסת כן בסדר אז אם אתה לא אם אתה לא חסיכותה משעם טוב עד כאן לגבי עניין של עיבוד אוכלין בשבת בין לבין רבי ישראל אני רוצה לחדש פה איזשהו חידוש יש איסור לעשות מי מלח בשבת מי מלך בשבת זה נקרא בלשון הגמרא אין עושים אילמי בשבת אילמי אבל עושה אותו את מי המלך וטובה בהם פיטו וכולי. מה זה הגדר הזה של האילמי הזה? אומרת הגמרא אומר השולחן ערוך, אין עושים מלך הרבה ביחד בתוך הכבשים משום דדמי לאיבוד. עוד פעם רבי יסאי הכל עניין של דמי. עד עכשיו דיברנו על ייסורי דאורייתא. עכשיו זה דמי. אבל יכול לעשות ממנו מעט לתת לתוך התפשין. ואם נותן לתוכו שני שלישי מלח אסור לעשות ממנו אפילו מעט. בסדר? למה? כי אם אתה שם כמות גדולה של מלח זה כבר מזה עוד פעם כמעבד אוכלין מזה זה אנחנו כבר לא עושים מה שמר זה לא נוגעים בליל הסדר הנה אז כתב המשנברה כ חיוון לדעתך כיוון לדעת לולים ני אם חל שבת ביעשה המלך קודם השבס ולא יעשה בשבת כמו שכתב בסימן זה ואם לא עשה קודם שבת אין לו חומץ תבעם יעשה ממלח כמה רביסי מעט מצוין עכשיו אני רוצה להגיד פה נקודה מעניינת הרבה פעמים אנשים עושים שבת סלטות, סלט חסה, סלט קרוב, סלט זה עושים איתו גם מטבלים דהיינו רוטבים האם מותר לעשות רוטב בשבת? זה די דומה למושג הזה שנקרא ממלח. אין עושים אילמי בשבת. למה? כי מה המטרה של של הרוטב הזה? נשפוך אותו לתוך הסלט, לתת בו טעם לניו דעתי אין בעיה לעשות את זה אם הוא עושה את זה בכמות קטנה שהדרך לזרוק אותה לתוך הסלט ונגמר העניין. למה זה כמו מלח מוותים אפילו שהוא עושה קצת הרבה אבל אבל כיוון שזה רק עניין לתת טעם בלבד והוא רוצה מיד אחרי שהוא עושה את זה לשפוך לתוך הסלטה הזאתי אין שום בעיה לניהו דעתי רק מה אני צריך חשבתי אולי יש פה גדר של לישה אולי הוא לשם בתוכו נגיד חרדל הוא שם בתוכו דבש אבל כיוון שבסוף זה דבר מאוד נוזלי בדבר נוזלי אין גדר לישה איפה יש גדר לישה או שאני עושה דבר כאין בצק זה נקרא בלילה אהבה או שאני עושה בלילה רכה כמו תחינה על תחינה יש הרבה הרבה דיבורים ככה או ככה אבל כשאני עושה דבר שהוא נוזלי אין בעיית לישה בשבת דוגמה לדבר מיש רוצה לעשות שוקו בשבת שוקו שוקו נותן לעשות שוקו בשבת לעשות פטל בשבת אף פי שלכאורה זה נותן בהם טעם במה במשקה וכולי אז מה אין שום בעיה כל דבר שהוא נוזלי אין גדר לישה צריך שיהיה או בליבה או בלי רכה הרוטב הוא למעשה דבר נוזלי מותר לעשותו בשבת ובלבד שיעשה כמות לא גדולה שלא ישיר מעבר וכוונתו תהיה מה לעשות נזרוק את זה פנימה לתוך הסלט ומה עם התה תה אין שום בעיה מה הבעיה בתה יש הרבה שאומרים שטה בגלל בגלל בעיה של בישול לא בגלל בעיה של בישול לא בעיה של לישה בבישול יש בעיה כלי ראשון כלי שני כלי שלישי מסתומק כבודו עושה עושה עושה נוזל לא תרכיז בערב שבת שם הלכה בסדר אני רואה כבודו מעל 50 אבל א העולם העולם בדרך כלל שם טיונים בכלי שלישי אין שום בעיה הרוטב הוא שונה מתחילה הרוטב שונה מתחילה אני יודעתי ולמה לא יודע איך אתה עושה אני אתן לך מתכון אבל זה נראה לגמרי נוזלי דחינה דחינה זה משהו שהוא מוצק סמיך או תעזו יש כך נוזלית אחר כך אני אעשה מוצקה מה בהתחלה שמפ כןר ניצר אותה קצת סתף מוסקה מדחינה כן אבל סוף דבר התחינה בסוף היא נוזלית האם בנוזל איך עושים בלילה רק זה נקרא בלילה רכה אבל אבל כאן זה זה סליחה שאני אומר הרוטב הזה הוא לא הוא לא כמו דחינה נוזלי הוא הוא משקה הוא משקה תשתה את זה תשתה את זה ככה בבת אחת אין שום בעיה ככה נראה לי באופן מה שאנחנו עושים אלא אם כן מישהו עושה באמת משהו יותר למשל יש א000 עים זה זה גם נוזל הוא פחות צמיך מאשר מאשר התחילה אני יודע שיש דבר כזה אבל זה זה כמו מיונז כזה לא אין בו מיונז רבותיי מיונז זה כבר סיפור אחריונז מיונ זה כבר כן די אפילו שזה נוזלים זה מיונז סיפור אחר בש חרדל חרדל דבר אבל חרדל בוא ניקח רגע חרמל דבר דוגמה טובה חרדל לעשות חרדל בשבת לניו דתי בטי אפשר בגלל הבעיה של רקה לא אבל עם החרדל לעשות עם החרדל מה הבעיה לוקח את החרדל שם עליו שמן שם עליו מלא יודע כל מיני דברים חומץ מערב אותו החרדל נהפך להיות דבר נוזלי לחלוטין אין שום בעיה להפוך דבר שהוא סמיך לנוזלי לגמרי אין בעיה גם תחינה דרך אגב אם הרב ודיה מתיר תחינה בשבת אם אתה עושה את זה על דרך שכל הזמן זה נהפך להיות נוזלי לגמרי אין בעיה אם אתה רוצה להשאיר את זה סמיך יהיה לך בעיה אתה רוצה להפוך את זה דבר נוזלי אין בעיה לעשות דבר נוזלי בשבת בסדר אה אה אה אני מסכם את העניין נין אין להכין ממלח מרובים לצורך טיבול משום שנראה כבעל לאבד ירקות במלח עוד פעם הכל איסור של מרזה אבל מותר להכין מה מלח מועטים כשיעור הנצרך לסעודה אחת או לסלט אחד ובזה אנחנו לא מסתבכים עם עניין של מרזק עד כאן לגבי עניין של עיבוד אוכלין בשבת אנחנו ב בשבוע הבא או שיש לנו דקה אחת זמן אז דקה אחת זמן אני אגע בעוד נקודה אחת בבוד אוכלים בשור שלו אין מישהו של דאורייתא אין דאורייתה דה כן או או זה א רבי י צביעית צביעת אוכלים בעיקרון ההלכה הפשוטה אומרת שאין צביעה באוכלים כמו שאין עיבוד אוכלין באופן עקרוני אין צביעה באוכלים צביעה הייתה שייכת בהיו צובעים שמה בגדים במשכן אורות אלים מאוד דמים אורות נכשים חוטים חוטים של צמרה צביעה מצויין אז בעיקרון אין גדר של צביעה באוכלים רק בכל מיני דברים כאלה אלה ואחרים אבל מה יש שיטת היראים אומר את זה הבית יוסף כתב בשבילי לקד צריך יונ לקקוים יש לך חושב משום צובע לפי דבר בעל הירים אמר אין צביעה באוכלן מותר וזה לשון בעל הירים ראוי לאכל בר ישראל שאוכל טות משר פרקות שיזהר שלא יגע בידיו צבועות בגדיופ ד צובע אבל אם צובע פתאום במשקיע פירות יתן בה דל אין בזה צביעה באוכלין בעירם אומר ככה אתה בעצמך צובע את הפה שלך או את המגבת יש צביעה אבל באוכלים לכאורה אין צביעה אדרכו שמביא מה גם לא דרך לכלוך אוקיי אני שומע מה שאתה אומר הדרכוש מביא שיש מי שרצה להגיד שיש צביעה באחלין הוא מביא בשם אברהם רבנו רבי אברהם מינץ אסור ליתן יין אדון לתוך יין לבן משום צובע אבל רוב הפסקים אבל דברי בעל היראים חולקים עליו באמת באופן קוני המחבר פוסק שאין גדר של צביעיה בוחנין מותר ליתן קרקום שמוסיפים צבע לאוכל של ילדים כדי שיהיה ימשוך אותו אז רגע אז זה נקודה חשובה מותר ליתן קרקום בתבשיל ואין לחוץ משום צובע בסדר כל מיני תבלינים לשים אין בעיה שתצובע יש מי שאומר שאוכל טותי משמונים צריך להיזהר שלא יגע בידיו צועות בגדיו במפה משום צובע אבל אם צובע פתאום המשקה כמו שאמרנו בעלי יראים אין בעיה החיי אדם כן חשש לצבייה באוכלין וכאן אני מציין דבר חשוב טוב אני כבר לא אגע בזה יותר לכאורה מה הראיה? שיש צביעה בוחלין מדין שוחט. שהיו שוחטים היו רוצים שישאר דם בבית הרב. השחיטה כדי להראות ששחטו אותו כדי בית. שוחט משום בי מחייה. שואלת הגמרא רב אמר משום צובע. ושמואל אמר משום נטילת נשמה. הכי פשוט שבעולם נטילת נשמה. אסור להרוג זבובים יטושים ג'וקים בשבת. נטילת נשמה. הוא הדין לגבי מי ששוחט. אבל יש מנד אמר שאסור משום צובע. טוב אני חושב שנעצור פה באמצע הדרמה. אל תצבעו שום דבר בשבת הקרובה עד שבוע הבא ואז נסגור את העניין של צביעה ביוחנן.