הלכות סעודה מפסקת בתשעה באב - צורבא מרבנן - הרב בן ציון אלגאזי

אז ככה יש לנו ערב יש לנו ערב תשעה באב נעסוק קצת גם בתשעה באב עצמו ערב תשעה באב עד חצות לכאורה זה יום רגיל אלא מה יש התגברות ה התגברות הדינים בשבוע שךל ב עד חצות מחצות ואלך נוהגים שכבר לא לעסוק בדברי תורה של שמחה אלא בדברים המותרים לעסוק בהם בתשעה באב תכף נראה באיזה סוג דברי תורה אפשר לעסוק בת באב ואנחנו נתחיל בעניין של סעודה מפסקת סעודה מפסקת היא הסעודה האחרונה לפני תשעה באב אני מדגיש האחרונה אדם יכול לאכול כמה סודות לפני כן ולמלא קרסו ולאכול פחמימות וכל מיני דברים שימליצו לנו פה המדענים כדי שיהיה ירגיש טוב תש באב הסעודה האחרונה היא הסעודה שלפני תשע באב שעליה יש כללים מיוחדים היא כמו כאין סעודת הבראה כמת שאנחנו אמרנו שהעניין של לות הולכת ומתגברת והכניסה לקראת תשעה באב הגמרא יש פה גמרא הגמרא במסכת מסכת תענית מביאה תסתכלו בבקשה אצלכם מקור 14 עמוד 40 אמר רב יהודה ארב כך היה מנהגו של יהודה ברבי אלאי ערב תשע באב מביאים לו פת חרבה במלח יושב בין תנור לכיריים אוכל ושוטה עליה קטרון של מים ודומה כמי שמתו מותה לפניו זה כאילו גדע של עוננות כזאת ואז תשעה באב זה כמו גדע של ששבעה כמו שהאבל עשו בכמה דברים ככ אנחנו אסורים ב תשעה באב התור כותב כל דיני האבל חלים בתשעה באב יש לשון של התור אבל זה לא בדיוק מדויק כל דיני הבן ח תשע באב למה כי בדיני הבן יש גם לא תעשה ויש גם דברים שהוא צריך לעשות למי זה באופן אקטיבי בתשעה באב לקחנו את דיני האבלות במה שהם נוגעים ללא תעשה אשור באמירת שלום אשור בדברי תורה ך שבת ע לא ישב על גבי כיסא זה לקחנו אבל את העשה שב ל לא לקחנו לא לקחו עד כדי כך למה כי לא לא רצו ז לעשות את זה לגמרי למשל יש מנהג שהאלים הגמרא מאד קטן מביאה בפרק גחן האבל יושב בעטיפת הראש כ מנהג התימנים עד היום הם האותנטיים ביותר אף אחד לא יושב בעטיפת הראש וכן אל זו הדרך רק בלא תעשה ולא בעשה אז סעודה מופסקת יש לה ד מיוחדים מהחובה מה החובה כל עודה כן כן כי זה סעודה ש כזה חלק מהבל תכף אני אסביר גם למה איזה חובה כדי להראות כמה זה כמה זה גדר חלק מהבל הקונה היא בקרח צן של הבית כן בפינה אתה תכנס שמה בין המיקרוגל הזה למיחם תרגיש את החום ואל תדליק את המזגן באותו זמן בבית ואז תרגיש טוב כתוב כ איזה ביטוי של לבלות יש בסעודה סעודת אברה סעודה סעודת אברה בצו של שאדם אוכל תכף יראה אדם אוכל פת חרבה שם את זה בעפר זה מראה ע איפה יש ביטוי לאדם את התוכן של ה כן התוכן הצורה הוא יושב על גבי קרקע על גבי קרקע זה זה נראה אדם בא בסעודה מפוארת שמים לו כיסאות מלכות עוטפים אותם אחרי זה מים לו כמה מנות פה אי אפשר לאכול כמה מנות אי אפשר לאכול שני תבשילים אני חושב שאי אפשר לאכול שני תבשילים זה חלק מהעניין לראות זה לא סעודה מפוארת א לך סעודה טובה באותה צלחת יש לך כמה כמה קשקושים בסוף אי אפשר לאכול אותם תראו בבקשה במקור אח סעודות פרות בערב תש באב לא יאכל אדם שני תבשילים לא יאכל בשר לא ישתה יין כל אל ביטויים לסעודה שהיא קשה ולכן גם המח פוסק שלא יאכל שני תבשילים ולא יאכל בשר וכולי אומר המשנה בורה מקור שלוש הרב רואה לא יאכל כדי להרבות אבל זכר לחורבן הבית והצטער עליו ככה מרים את העניין של חורבן הבית עכשיו יש פה עוד עניין המשנה ברורה כותב לא רק שלא שותים יין כמובן א שותים יין כבר משבוע שכל בו או מראש חודש אבל לגבי עניין של לא רק יין גם משכה משחרר גם לא שותים בירה לא שותים שותה מפסקת האור לציון הוסיף לא רק בירה אפילו משקות ממותקים שעושים לאדם יותר טוב בסעודה נכון סעודה טובה אתה מקבל גם אתכל גם זה לא ר בסי מים סודה דברים פשוטים הכי פשוט שיכול להיות אוקיי עכשיו יש פה שולחן ארוך הרב שלחן רוך כתב שאם אדם יש איזה צמח שגורם לו מנטה ג'ט שגורם לו איזה טעם טוב הוא הולך עם זה עלה סעודה מפסקת לא לוקחים דברים כאלה כדי שישאר לוטם מר לקראת כניסתם זה איך כתוב בפסוק אחל מרורים דרך אגב כונן מורים הזה משתמשים בו שליל תשעה באב תמיד הוא יוצא גם ליל הסדר אב בטליה והמרור שאוכלים בליל הסדר הוא מזכיר לנו א ליל תשעה באב וכנ אורים כך אומר הרימה בכל אופן הרימה בהלכות בהלכות פסח וכדי לחבר בין שני הדברים האלה ביחד מה שכן אומר הטור אם אדם רוצה לאכול ירקות ופירות לא מבושלים חיים אין בעיה שאל אותי מישהו אני רוצה לאכול מפסקת סנדוויץ יש כאלה שעושים סנדוויצים בסוף זה נהיה כמו אור ההר הם שמים מרגרינה ואחרי זה גבינה צובה ואחרי זה גבינה מלוכה ואחרי זה גבינה רגילה ואחרי זה ירכות וזה נראה בסוף כמו איזה בסוף ריבה בסוף ריבה חרדל זה נקרא טוניסאי אני חושב לא סנדוויץ טוניסאי מהר כמו ג'רבה כזה גדול זה בס אין בעיה אם אתה אוכל דברים שהם לא מבושלים רוצה לשים כמה וכמה שכבות מבחינתנו אין שום בעיה יפה א השולחן ערוך כותב לא הכים שני מיני תבשילים כי זה דבר יותר יוקרתי ולכן זה משביח את הסעודה אז הוא אומר אפילו בשני אפילו בשל מין אחד בשתי גדרות מקרה שני תבשילים הר עובדיה אומר זה בגלל שזה שני תבשילים שונים אבל אם למשל יש תבשיל אחד משפחה גדולה צריכ לקחת כמה סירים אותו דבר בדיוק אין בעיה זה לא בגלל שזה שני גדרות זה עושה את זה שני תבשילים אורטו שני מיני תבשילים שונים שאדם שם לאכול אותם ביחד ועושה לו סעודה יותר יוקרתית יש עוד דבר אחד בעניין ה שני תבשילים אם יש רגילות לאכול דבר שהוא באופן קבוע אוכלים אותו ביחד דוגמה הכי טובה לזה שקשוקה שקשוקה זה טוב לאכול למה כי יש בזה ביצה וביצה זה מאכל אבלים ו אוכלים את זה תמיד עם העגבניות ביחד דרך העולם לערבב ביחד לכן זה נקרא משקשקים את זה ביחד לא אז נקרה כזה זה לא נקרא שני תבשילים ההור ציון כותב אדם אוכל מרק ירקות עם כמה סוגי ירקות מבושלים בתוכו אין בעיה למה דרך העולם לאכול את זה בצורה הזאת בסדר וסוס כן קוסקוס מרג לשני טפשיים אפש פשך הום נראה לי מהזה תבשיל זהלא זה לא זה לא תבשיל שאתה מפריד אותו שאתה אוכל אותו ביחד מבשל אותו ביחד אתה אתה עושה את זה ביחד גם לא יודע איך עושים דברים כאלה מה בפ את ב ר זה נראה שני טו שלים ודאי אם היית רגיל לערבב את זה בתוך המרק את הקוסקוס כמו שמערבבים למשל אטריות בתוך המרק אז זה נקרא אחד בסדר איש אנשים זה ארוחת צים שלם מקורה אכ תשמעו רבותיי אני רוצה להגיד משהו אם מישהו רוצה לאכול קוקו ומרק או לאכול מה מה אתה אוכל כ גבו שצ צ'יפס כל אחד מה שדרכו תאכל אין שום אף אחד לא מפריע לך רק את הסעודה המפסקת תאכל תבשיל אחד אתה איתי לא אני שואל הפוך בן אדם ש בדרך כלל אוכלים ייש אנשים ש אוכלים מאוד פשוט אז כאילו זהזה כאילו רה שי התפריט האידיאלי בסודה מפסקת תפחיד אידאלי אם היה כזה אתה יודע השף קדוש זה היה על השולחן ביסודה מפסקת אני כבר קורא לך תראה בבקשה במקור 15 לאור הגמרא שראיינו רבי יהודה מי שאפשר לו לא יוכל פסקת אלה פת חרבה במלח וקיטון של מים אם אדם אוכל כל יום ככה לנ אותו המסגרות הנכונות כן אז זה התפריט רבי יצאי באמת ככה מנהג העולם המנהג הוא אני רוצה ל נקודה אחת יושבים על גבי קרקע אני שבוע נתתי שיעור צוע באיזשהו מקום לא אזכיר אבל אני אמרח כמה קילומטרים פה אנשים היו בשוק שיושבים על גבי קרקע מה זאת אומרת סעודה מפסקת הסעודה האחרונה המתכון שלה שישים על גבי קרקע עושים איזה מחצלת לא ישים ישירות על גבי קרקע ואוכלים כותה לא אוכלים גם מזומן לא יושבים שלושה כברים בייחד בבית ואוכלים זה גם לא סעודה להתרועע מתחיל מספר כל מיני סיפורי מיסס זה סעודה של קרצ ישו לגבי קרקע כבלים אוכלים פת חרבה עם קצת מלח ויש גם משק שלוקחים קצת עפר אפילו תראה את הרמה הרימה אומר יש מחמירים לטבל אח באפר וא לאכלו על שם וגרז בחצץ שיניו גרס גרז מה שלא יהיה קח תגוס את החצץ שינ כן ואין צריך לחלוץ מלה ברור בקיצור מה שאני רוצה לומר אם זה המצב של כל אדם השם יח בסדר עכשיו א כתוב בכף החיים אם יש אדם מבוגר שלא יכול לשבת על גבי קרקע הציבור נוגש גבל קרקע מה אשכנזים לא מה בסעודה לא בסעודה מפסקת לא לא דזה לא יודע זה למה זה לא אשכנזים לא נכנס לצנ ה חסידי לא עשה את זה לא מה ש רוצה אנחנו יושבים על מזרון או על הרצפה לא משנה א אתה יושב על גבי אני גם איפה שהייתי כולם אמרו לי מה מאיפה ה מ הזה ד זה הרכ מ ש הרב נראה לי שאשכנזים צריך גם כן סו כול ס לא זה אני אגיד לכם זה מאוד תמו לי כי אני כולם אמרו לי אז אחד שם הים אמר לי כן למדתי בשיבת בית א שמה פעם ראשונה פתאום אני רואה רב ב ישים לגבר אמרתי מאיפה זה הגיע לכם הסיפור הזה הוא שואל אותם רבות אני חושב ש עשות בזה תיקום מעניין מעניין לא יודע כ נתקן בזה הכף החיים כותב מה מה יש לו רעיון תגיד לו הכף כף החיים כותב במקור מקור 16 הוא בסר אם אינו יכול ש לגבי קקע ישנה מקומו אבל תראו בקשה אני א שני אגיד לכם את האמת אני די תמו על הזה של אנשים לא נוהגים את זה לא נוגו את זה טוב לא יודע אולי חסידים בו חסידים חסידים א יש להם את הרבי הזה לא צריך לא יודע לא יודע בקיצור בכל אופן ב17 כותב השולחן ערוך כודם סה מפסקת שאן לאכול אחרי הסודה כשההוא אחר חצות קודם כל סודה מפסקת אוכלים אותה תמיד אחר חצות כמו שאמרתי היא הסעודה האחרונה לפני תשעה באב א המינ ג מקול שכולים צהריים כן כמה סעודה הוא כותב כאן וכולי עד כאן לגבי עניין של סעודה מפסקת אני לא יודע אני אולי אברר את זה שוב פעם אבל מי שיכול לעשות טיקון ולפחות לשבת לא יודע חלק מהסעודה מישהו אמר לי שהוא עושה הוא אוכל סעודה לשולחן באופן נורמלי כשהוא אוכל את הביצה או משהו אז הוא יושב לגמ זהר מכיר את הסיפור הזה זה יש אולי יותר מצוי אנחנו נוהגים מנגנו הספרדים בכל אופן בכל מקום שהם שבט על גבי קרקע כפשוטו הילדים אוהבים את זה כאילו זה בשבילהם זה חגיגה א טוב עד כאן לגבי עניין של מפסקת עכשיו נעסוק לגבי העניין של הפטורים מן הצום לגבי פטורים מן הצום אני רוצה לחלק את הצומות לארבעה קבוצות הצום החמור ביותר שיש לצום כמובן יום הכיפורים שבאכילת ובשתיה ביום הכיפורים חייבים קרת לא אלינו לאחר מכן ישלנו צום תשע באב שמחלוקת רישונים אם צום תע באב מדברי סופים או מדברי קבלה כי הרי זה מופיע בפסוק ולאחר מכן יש לנו שלושת הצומות שזה צום גדליה עשרה בתבת יז בתמוז ולאחר מכן צום תענית אסתר בצום יום הכיפורים חיוב בוקרת בתשעה באב לגבי העוברות המלקות או מי שישו חולה שיש בוסק אנק או שכל אז זה דין אחר לגמרי דין אחר לגמרי הפוסקים נחלקו הראשונים נחלקו האם יש דין בתשעה באב כדן יום הכיפורים כי יום הכיפורים מי שחייב לאכול מאכילים אותו הכלל החתי מאכילים אותו הקל הקל לא נותנים לו ישר לאכול בשיעורים כ כוב את הגס אכ ללא לגמ נכון אז יכול להיות שגם בתשעה באב מי שחייב לאכול ותכף נראה אולי גם עשה לו שיעורים הפוסק אומרים לא רוב הפוסקים סוברים אין שיעורים בתשעה באב מי שצריך לאכול שיאכל עד שתשוב אליו נפשו בסדר אבל מחמירים יותר בתשעה באב משאר תעניות וברות ומניקות בשאר הצומות לא צמות הרב עובדיה אומר אסור להם לצום ככה גם משמע בדברי הערימה וצום תענית אסתר הוא באופן כללי יותר קל כי הוא צום של שמחה אז כתוב במחבר מי שאפילו יש לו מחוש בעיניו יאללה אפילו חולה שאיין בו סכנה זה הפשט מחוש בניו חולה שאין בו סכנה יכול לדלג על הצום הזה אלה ארבעה קבוצות של הצום עכשיו מה קורה לגבי עוברות ומניקות בתשעה באב זה מה ש מעניין אותנו אז כתוב במחבר ככה הכל חייבים להתענות בארבע צומות הללו ואסור לפחות גדר אגב מעוברות ומניקות ש מצטערות הרבה אין להתנות אפילו אינן מצטערות אינן חייבות להתנות אלא שנהגו להחמיר ודווקא בג צומות אבל בתשעה באב מחוייבות להשלים הנה אתם רואים את הדרגה היותר חמורה בתשעה באב שוברות המניקות כן צריכות להשלים את צום תשעה באם אבל כאן בא ההבל הגדול אומר המשנה בורה אם זה עוברה וכר עוברה אז כל יש מקום יותר להקל לאחר מכן הגיע ארוך השולחן ארוך השולחן ממקור 22 אני אומר השולחן הוא הוא שונה מהמשנה ברורה המשנה ברורה היה ראש ישיבה ראש ישיב אם רצה ות ראש השיבה טו הוא צריך תמיד להחמיר אז הוא גם נ נקנה יותר טוב בעיני התלמידים שלו וגם יש עניין חינוכי בישיבה צריכים להחמיר כי אתה ידעים שיצו אחרי זה יורידו כמה אחוזים אם תן להם 80% ישאר להם 60% אם קבלו בשובה 100 א ארוך השולחן היה רב קהילה כן ש רב קהילה הוא צריך לשרוד מכמה בחינות א' הוא רוצה להמשיך להיות רב גם עניין של פ בקיצור יש עניין מגמה של קהילה אם אתה יכול למצוא קולות תמצא קולות יש קולות לאורך כל ארוך השולחן שאני חושב שאם הוא היה בישיבה היו אוכלים אותו ובגלל שהוא היה רב קהילה הוא דווקא הקולות שלא קבלו טוב בעולם היהודי לכן המשט ברורה לני דעתי תקבל יותר מערוך השולחן ארי לכאורה הרך שולן גם כי את כל חלקי השולחן ערוך המשת ברור היה יותר טוב עכשיו הוא כותב כןך השולחן ככה ב-22 אפילו בתיש בע אותם וברות ומיניקות עם חלושות שקרוב שיפלו לחולי בלא סכנה אין להם להתנות וזהו הפרש בין תשעה באב ליום כיפורים ד ביום כיפור לאכול ק במקום סכנה תשעה באב אפילו שלא במקום סכנה דבמקום חולי לא גזרו רבנן הוא תפס שהצום הוא דרבנן אז אם הוא דרבנן כמו שאר עצומות ג עצומות האחרים במקום חולי לא גזרו רבנ ולכן לגבי העוברות אש אישה בהריון היום המגמה היא להקל כלפיה אני אומר הרבה ששואלים מה ישלי יון מה אני עושה קודם כל ש עצום בליל תשעה באב שיהיה חלק מכלל ישראל למחורת שהיא מרגישה חולשה כמובן שלא תטייל בשום מקם כם אסור לטייל בתשעה באב בכל מקרה כי אסור להשיח דעתו מן התענית אני אגיד פה מילה יש אנשים שעושים מניחה כל יום ים ווגינג זה השם עושים שש באב שישבו בשקט בבית ישבו על הרצפה וילמדו מדרש אךה רבתי ואח רגיל זה פשוט וברור אז אישה תשר בבית הא מובת תצום בליל תשעה באב גם בתוך תשע באב עצמות עצום כמה שי שהיא מרגישה חלושה ושושה ומעורפלת שתאכל או תשתה עד שתחייה את נפשה תו ו היא לא צריכה לאכול לשיעורים רבי אסי זה לגבי עוברות א בנקודה הזאתי כותב כאן הפסקי תשובות גם אישה שמרגישה לחץ ם גבוע הביא את כל האפשרויות הבריאותיות שיש לחץ דם חוסר דם מוגל בין דפיקות לב וכולי במקרים כאלה היא יכולה כותב בתים ב-23 ו בזמנינו עקב חולשת הדורות הו מזג האוויר חם והבין ובל אצל הרבי מורי הורה להקל מעוברת עד החודש התשיעי שלא תתענה כל מקום חס ושלום להקל מבלי שאלת חכם אבל בעיקרון שתעשה בדיקה ומסתו מר רוב הזה יגידו לה שהיא יכולה להחיות את נפשה ונגמר העניין כמובן שהיא אוכלת היא תאכל דברים מינימליסטים אומר לה אה אני יכולה כבר לאכול עושה על האש ה לא עשה על האש רבי עשא גם אם היא מספרדי אזה תאכל מה שהיא צריכה לאכול ותשאב בשקט אוקיי עכשיו לגבי עניין של מניקות מה קורה בם עניין של מניקות יש חזוניש פסקי תשובות מביא אותו חזון איש התייחס תמיד לעניין של אישה מנקת אם הב אם הילד אוכל רק מאמו זה עיקר אכילתו זה נחשב כגדר של פיקוח נפש ולמה כי אין לו אוכל אחר גם אם מידי פעם הוא לוקח שלוקים מכל מיני דברים כאלה מלאכותיים זת זקר מחלו או חז כותב יותר מזה אם יוצר מצב שימעת החלב וממילא יהיה איזשהו נזק לד בהמשך גם במקרה כזה מותר להם לאכול לאכול אני אומר עוד פעם גם מנקת שתאכל טוב בפני עצו מה שיא צריכה לאכול תצום כמובן לתשעה באב למחורת שהיא מרגישה שהיא חלושה קלושה תשושה תוחה קצת כדי להחיות את נפשה כמו שאמרתי בדברים שהיא צריכה להם וכ ותו לא הרב דיס גם כותב את זה שהוא ברות מניקות בכל מקרה תעשה שאלד חכם כמובן שלא יהיה איזשהי פריצת גדל וכולי לגבי ילדים ילדים כמו שביום כיפור יש עניין שב ילדים אנחנו מחנכים אותם לשעות יש כלל בהלכה בהלכה כתוב בהלכות אבלות לא מחנכים ילדים לאבלות זה ילדים ילדים לא צריכים צריך להתחנך למצוות לא דברים כאלה אבל כיוון שפה מדובר באבלות לאומית כן מחנכים את הילדים כמובן תלוי בגילם א ליל תשע באב עם ילד קטן מאוד שיתנו לו ון אבל ילדים שקצת מבינים עניין לתת להם לאכול רק למחורת וכתוב שמרגלים אותם להתענות לשעות כמו יום כיפור לשעות היה רגיל לאכול כל יום לחמניה ושוקו ו1 יתנו לו פרוסה יבשה עם מים ב1 למה צום היום ידידי היום תשעה באב כולם תמים כולם סומלים גם אתה בתוך העס יפה עד כאן לגבי הדבר הזה עכשיו הדבר הבא שניגע בו יש ביום הכיפורים בתשעה באב יש חמישה עינויים שיש בתשעה באב חמשת העינויים הם מגבילים ליום הכיפורים אמרנו אכילה ושתייה אף על פי שאיין כמות של שיעורים בתשע עב אבל יש כן עניין של שאר העינויים מהים נעילת הסנדל כמובן לא נעלי אור יש פוסקים שאומרים שלא מספיק שזה לא יהיה נעלי אור ום יש נעלי ספורט כאלה אתה הולך ואתה מרגיש שתה מרחב על פני המים זה אנשים מרגישים שהם מעופפים יש כאלה פוסקים זה לא זה לא זה לא לא מרגישים דני צריך שירגיש את הרצפה ללכת לה כפכף כזה שירגיש שהוא חיכוך עם הרצפה בכל אופן זה זה מה שצריך לעשות ללכת עם להרגיש לי לכת א פ יצר תימני אז זה זה הגדר של ה נינת הסנדל א לגבי עניין של עניין של מה עוד אמרנו ביום כיפור מה יש לנו יש לנו נית הסנדל יש לנו רחיצה תכף ניגע בה יש לנו סיקה לגבי סיקה כמובן לא מורחים בשמנים דברים כאלה אבל מי שרוצה לשים איזה דורדוראנט או קצת ריח שיהיה לו שלא גם ככה זה מי שמקפיד על עניין של הרחצה מרוש חודש אמרנו שלא היום בארץ לא צחים אבל בכל אופן הוא יכול לשים קצת איזשהו עניין של רחצה סיקה סיקה אסורה מה ש ש מימת מיתה זה הדבר האחרון שיש בעניין הזה ממש הפרדה כאילו אשתו אסורה עלה אוקיי עכשיו ניגע בעניין של רחיצה גמרא מסכת פסחים מקור 25 אמר רבי נזר אסור לו לאדם שיושיט אצבעו במים תשעה באב כדרך שאסור להושיט אצבעו ביום הכיפורים כל הושטה במים אסורה עכשיו נגיד פה איזשהי מילה לכן המנהג הוא אומר הבית יוסף ב-26 שון רבנו ירוחם גדולי הראשונים הסכימו בעלי תוספות שנתן ד שחרית ומקום צריך להיזהר שלא ליטול אלא עד סוף כשרי אצ באותם ולא כל היד ואך קטינ אם אנחנו נטלים ידיים עד כשרי צבות אני צה להגיד מילה על הדבר ה זה יש פוסקים שאומרים שלמה אנחנו נטלים ידיים שחרית כדי להסיר את הרוח הרעה שיש לנו הרוח הרעה יש לה כללים איך היא מוסרת למשל רוח רעה לא מוסרת בלי כלי כתוב שלית הזאתי יש לה כללים היא לא הולכת בכל מקרה היא לא אחת שבאה ובורחת א צריך בכלי אז היא צריכה גם שיהיה אדם יטול את כל ידו היא לכך הרבה נוהגים שבמוצאי תשעה באב לפני תפילת ערבית רצים ניטול ידיים כל היד בכלי לסירוגין כאין נטילת ידיים שחרית כ להוציא בטוח את הרוח השהייה אז שאלו אותי אז אם זה ככה אז אם נותנים רקש ו רוח הה לא יצא אז איך אמהות נותנות ידים שעם אוכל לאכול א כתוב שמי שהוא לא נותן לידיו אסור ו לגעת באוכלים נכון אז אני אמרתי להם שזה לא גרה איך אוכלים אנג'ל או ברמן שו כולם כולם א תו ידיים שרית סירוגין עם נגל בסר לא נראה לי אז מה איך אנחנו סומכים משתומם אני מקווה שכל העובדים וכל התעשייה של האוכלים לפני כן לפחות רוחצים ידיים רוחצים ידיים גם ככ קובע הרד יוסף גם כן אני אומר את זה בשם יוסף לא לא לא זה אזו כרגע שהם רחצו את ידיהם כבר הוא קלשה הרוח הרעה ועל סמך זה אנחנו אוכלים כל מיני פלאפלים ושאר מינים משים שיש בסדר אז גם כאן רוח רעה וחלשה ראוי במוצאי תשעה באב לפני יום הכיפורים בד ל קשה מאוד כי איך ש נמצא בהוא רחום כבר נמצאים בבכור בסוף זה משהו מדהים אז אז א אומרים שבמוצאי יום כיפור למה צריך ור רחום רק על רק על המירים הזה צריך ור רחום אז אז ראוי לתו דיים את כל היד כולה לסרוגים אוקיי עכשיו מה קורה אם אדם סליחה כבו תורתכם נכנס לבית הכיסא או החליף לילד שלו בקיצור תלכלך באופן כזה או אחר מה נגיד רחיצה אסורה הכלל הוא שריצה לש שם תענוג אסורה לכן כתוב כאן ב-29 במחבר אם היו ידות מלכלכות בתית בצואה מותר לחוץ להעביר הלכלוך ולא יטול כל ידיו אלה לפי הצורך כדי להעביר הלכלוך מיי שואל אותי מה עם סבון אם סבון צריך כדי להעביר את הלכלוך זה חלק רחיצה שלא לשם תענו בסדר אומר אומר המשנה ברורה ב-30 מותר ללחוץ ולהעביר דינו אסור אל הרחיצה של תענוג מטעם זה נשים המבשלות וצריכות לרחוץ הבשר אבד ממנה רח גם ידה מותר יש מגמה במיוחד אצל הספרדים בתשעה באב בחצות להתחיל להרגיש תהליך של נחמו נחמו נחמו איך תהליך של נחמו צריך תכלס באוכל לא רק נחמו צריך להגיד זה אז הופכות את הבית יש כאלה שוטפות את הבית באיזה המשיח נולד באותו באותה רגע חגיגה שלמה מתחילים לאפות לבשל זה חלק מהשמחה שיש אז נשים שעושות בישולים ופיות וכל הדברים האלה וצריכות ללחוץ את ידיהם תלחץ אי אין שום בעיה זה לא רחיצה לשם תענוג זה רחיצה לשם מישהו אמר שמותר גם לאכול לאלה שמותר להם לאכול בשר נכון אני מ אני מקווה שזה לא מוקלט מה שאתה אומר כשמה מי אמר מי שמותר לאכול בתשעה באב מחצות חס ושלום מה פתאום מה פתאום לא מצאנו ככ שתנו לא לאכול זה אתה גם ן לו על האש אולי גם עם תבלינים מותר לו לאכול רק לצורך מה שמותר לו זה לא שתענוג אוכל בת שזה לא נקלט שלא שמו שאני אמרת דבר כזה חס ושלום אין אין דבר כזה רבי עסי אוקיי א יש פה משנה ברורה מאוד מוזר אני חייב להגיד אבל הוא משנ ברורה הוא אחרי זה ה מסיק את עצמו מיד ב-32 אומר המשנה ברורה מלשון זה משמע שהרי משון זה הכוונה ישיר רחיצה לשם תענוג אסור אז הוא מסיק מסכנה ד אם הזיע הרבה ורוצה לרחוץ לאוויר הזהה מותר כוון שאינו רחיצה שם תענוג אדם הלך ביום כיפור לכותל מזיע כולו בחום שהיה שמה מגיע הביתה כולו נוטף יאללה מקלחת תשע באב שם רח אז כותב פה מיד ב3 שנ שמכל מקום מי שלא סטיני לא צריך לחיצה הזאת כל כך נכון להחמיר לא לחוות בשביל העברת הזעה כמו שאסור לסוף בשמן חביר הזו המה בסדר יש גבול רק אם אדם שמרגיש ממש גוע נפש מרוכז אז אז אז באמת י יהיה מותר לו אוקיי עכשו א עוד דבר אחד יש ב ב35 כתוב ככה גם כולה מעניינת ש מביא אותה מה מותר לשרות מפה במים בערב תשעה באב ומוציאה מן המים והיא מתנגבת ומקנח ב פניו ידו רגליו ואפילו אינו עושה רק לתענוג כיוון שהיא גובה בקיצור מטליות לכות מגבונים בעברית קלה לכאורה מהשמה בתשעה באב לפי השולחן ערוך הרימה שמותר יש כאלה מגבונים שמרנים קצת בסוף הטיסה מביאים לך אם תשים את זה בהקפאה יהה לך יותר טענו גם זה יבש לגמרי לא זה פשוט מ גם ל וגם קר סנן את הגוף שים את הפנים במח אין בעיה חשבתי זה גם כיצור רבי כולה גדולה הדבר הזה וכותב כאן המשתה בורה ב-36 זה דירשו טוב זה זה כן מותר עם המגבונים מגבונים לחים אבל לא שהם תופח על מנת להתפיח זאת אומרת אין הם לא ממש אבל כן אם יש זה לצורך תענוג בעצם מה אזה אדם מתנגב הוא נהנה הוא מרגיש יותר טוב לא לא לא תשמע אם אדם לא אסרו לך לעשות דברים של אינוי בכוח הגמרא אומרת זה גמרא ביומא משמי ישב בחמה אתה רוצה להרגיש שקרצ שב בחום אין לי אתה צריך מה שאסרו אסרו מה שלא סרו לא סרו בסדר אז אם אתה רוצה להתרענן אין בעיה אומר המשנה ברורה נחוץ כלים תשה באב דעת הרב פיינשטיין שאם אינו צריך להם היום נסור לחצם כן זה כתב בור לציון שאין לרחוץ כלים שא לא צריך לן כעת כיוון שבכך מסיח דעתו מאבלות אנחנו וצים שלאחר חצות מותר ללחוץ הכל כן שכתב בשולחן ערוב שמותר להכין צורכי סעודה לאחר חצות אחרי חצות יש מגמת הקלה עובדה שמי חצות בלח כבר יושבים על ה כיסאות האווירה קצת מתרעננת לקראת ה נחמון שיש בדבר הזה למה כי מ מי ממנחה כבר לכולל מה אומרים נחם יש כמה מנהגים לגבי העניין של נחם אשכנזים אומרים את זה אני חושב רק במנחה של תשעה באב יש כאלה שאומרים את זה בספרדים ערבית ש נגיד מינ אחת לגבי עניין שלכם היה הרב חיים דוד הלוי רבן של תל אביב כ ראשון ציון תל אביב אחרי זה אני זוכר אותו בתור הלד הוא היה גאון גדול זוכר את המשקפיים ש משקפיים של פלוס ה משקפיים כאלה שנראות חצי חצי בקבוק הוא היה היה לו הוא היה מהחבורה של גאוני עולם של הרב עובדיה של הרב אליהו של הרב הם היו חבורה בבית יוסף של פורת יוסף אז הוא כתב שהוא לא יכול להגיד את הנחם הנוסח של היום מה כתוב בנחם הזה העיר שחר ושוממה מבלי בני ה יושבת מה זה ירושלים היום חרבה שוממה בלי בני היושבת אומר אני מוסיף מילה העיר שהייתה חרבה ושומה קפצו עליו כולם מה מה מה להכניס מילים בתוך הנוסחאות לא יעלה על הדעת במיוחד שאנחנו רואים היום מה קורה בירושלים העיר חרבה שוממה לא כולה זה מיושבת בכל אופן רק לגבי הדבר הזה הדבר החרון שנגע בו היום זה לגבי תלמוד תורה ותפילין לגבי תפילין לא אגע כי כל אחד במנהגו יש מנהגים שמת שכז במניין עם תפילין מנהג ירושלים יש כאלה שמתפללים ביחיד עם תפילין ביחיד תפילין ואחרי זה מתפללים כולם ביחד במנחה ע תפילין ויש כאלה שנוהגים בכלל שחרית ביחיד בלא תפילין ולאחר מכן במנחה בציבורים תפילין האשכנזים נוהגים ציבור בלי תפילין נכון עוד עוד מנהג שיש בקיצור כל מי שנוהג יש לו על מי לסמוך באופן כזה ום אחר תסתכל במילה גבות מה קורה לגבי תלמוד תורה בתש ב תלמוד תורה מקור שמה כתוב ככה אסור לקרא בתורה בים תובים ש במשנה בתלמוד מש לכות הגדות אבל קורה במקום שאלא רגיל לקרות במקום שא רגיל לשנות וקורה בקינות ביו בדברים הרים ש ירמיהו ותינוקות של בית רבן בית ליים משום שנאמר פיקודי השם ישרים מסמ חלם יש קיר יפה של הרב שובי בררי קדם הוא חוקר מה האיסור בתלמוד תורה האם האיסור הוא בפצע של התורה התורה היא לא לא שייכת בתש באב פגו ששים לב או האיסור זה בגרה ככ אני קורא ככה אני מסביר אותו לך אסור לשמוח מדברי תורה אבל התורה עצמה היא לא נאסרת הוא אומר למשל איפה הנף קמינה שלח קירה אומר אדם הולך להתחתן תו לכם מתחתן עם איזה אישה מעדה מסויימת היא תעשה לו את ה מוות בטוח זאת אומרת הוא יודע שהוא לא יגמור טוב את את ה את החיים שלו שאיזה אישה היה לו אישה לא יודע פולניה או משהו אז הוא סבל כל החיים שלו הגיע ללמעלה רצה להיכנס לגן אדן אמרו לו אדוני אין לך מספיק זכויות מצטערים טוב רוצה להיכנס לגיהנום אין לך מספיק חוויות מצטערים אומר ל תקשיבו לי טוב תמצאו לי מקום אני לא חוזר אליה ח אז אז הוא אומר אז יש אחד כזה שיודע שהוא לא יחזור אליה אז מה מותר לו להתחתן עם תשה באב שמעו אני אני הולך אין דבר כזה אומר ניסוי זה חפצ של שמחה אם הוא שמח או לא זה לא בגש לנו אומר השאלה אם התורה היא כמו ניסוי או זה דבר ששייך לאדם בעצמו לכאורה ה רוצה להביא ראייה שאם אפשר ללמוד מהדברים הרעים אז התורה היא לא אסורה בעצם כי עובדה שאתה יכול למוד ביו משר דברים אחרים אז הוא אמר ורט יפה הוא אמר ש הוא הסיק מדברי התז שלו באמת התורה היא ה ה הי אסורה בשב נקודה אלא מה איך אפשר ללמוד בדברים הרעים האלה אז הוא אומר הדברים הרעים אפשר ללמוד כי זה מוסיף לאבלות זה לא חלק מהתור מה שקשור לאבלות זה מותר לך אין לך שום בעיה מה שקשור לתורה זה בלתי אפשרי לכן למשל תראו דבר מעניין מאוד ויש אני רוצה להביא רה לדברו ללמוד דברים הרעים בעיון מותר לא מה הדברים הרעים לא כי העיון כבר שייך מה אליך תמיד עיון גורם שמחה לאדם לא אתה מתאמן במשהו אתה מגבל אזה הבנה אופ זה כבר יהיה אסור התורה באבלות ששייכת לדברים הרעים זה יהיה מותר חילוק שר צ'יקי יפה מאוד מה זה מה זה שהגמרא אומרת שמקום שנו רגיל ש בקום שנו רג מ ש רבי מ ורבי יהודה אומר אם אני לומד אם אני רגיל ללמוד בקמה אז אנין לך עשי את רגיל למוד בקמה תן לך עכשיו י אומס בוא ד אומס בתשע באב יהיה לך עוד תשע באב בתוך תשע באב לא אתה לא מה אתה לא מבין מה אתה רוצה ש זה נקרא השם רגיל בסדר אבל להלכה אנחנו פוסקים שבעיקרון אפילו משהוא לא רגיל גם לא לומדים כמו שאמרנו רק בדברים הרים בכל אופן כתוב בכף החיים דבר מעניין בקור 39 אם אדם יש לו ילים או תהילים קצת בעייתי מחלוקת הפוסק גבי עניין של תהילים בכלל כל הלימודים הקבועים שלך כל יום אתה מסתו ללומד כמו שאני מכיר אותך דף היומי חוק לישראל תהילים פרקי שירה וכל העסק כמו שאני מכיר אותך בישיבה פה ב 2 וחצי כל יום לפני מנחה עושה את הסדר היומי שלו אז מה עכשיו מותר ו תהילים הרבת יוסף אומר עדיף שלא מי שכן יש לומין לסמוך חוק לישראל לא דף היומי לא צורבה לחות יש באב מותר צורבה זה אחרי חצות מה אחרי חצות גם אחרי חצות אין הבדל לגבי לימודים לימוד תורה בין לפני חצות אחרי חצות רק לגבי העניין של אז הרב אז אם במשר לתפילין ששל מושה אם אדם אומר כל יום את הפרק תהילים של אותו יום מוצאי תש באר מוצאי ת מצ באר עפי שיש עניין של לא לקרוא מקרא בלילה החידה כבר הקל בזה אחיד קל אם זה מה שהבעיה תשמעו רב חיים למד תורה גם בתשעה באב רגיל אמרו לו חיע תשעה באב אומר שיתפסו אותי על זה אין לי בעיה ם זה הבעייה שלי בקדוש ברוך הוא מתחזה היש השיעורים בתשעה באב חצי ימים אז רגע עכשיו שאל אותי לגבי העניין של השיעורים האם מותר ללכת שיעורים שב מקובל היום מאוד שנותנים שיעורים בפורומים גדולים בקיבת שמואל יש שמה כורים כן קודם כל המגישות צריך להיזהר שלא להכניס מבדיחה בתוך השיעורים שאתה משבע זה אתגר לאלא לא קטן עצם המאמץ לפעמים זה גורם צער גדול לא בין הציבור זה זה כבר עניין עכשיו מעבר לח לכאורה באמת זה נראה כאילו איזה כינוסים אני אמרתי שכיוון שהצום הוא ארוך והיום אנשים בטלים מה יעשו ישבו בבית ויקראו לא יודע דברים אחרים שישמו בשיעורים אין מה לעשות צריך לדאוג סיפר לי סיפר לי יהודי יהודי דווקא מרמת גן הוא אמר לי שהוא היה רואה את הרב אליהו אומר דע לך ה לרב אליהו הוא ילד קטן אני שונא את סבא שלך ה אומר לרב ליום רבלי סבא שלי היה צדיק למה אתה שונא אותו הוא אומר למה אני זוכר אותו בקשה ב היה יושב בבוכרים בבוכרים זה השטיבל של הספרדים בירושלים הוא אומר היה יושב שמה היה כל רחוב מלא אנשים הוא היה מדבר כולם היו בוכים תשבע הוא אומר הייתי אומר לו למה היה בדם הזה כזה רע כולם בוכים בגללו הוא לא הבין בתור ילד זה תשעה באב אבל הוא אומר היתי רואה אותם בוכים שעות דרשה שלו בתשעה באב אתם יודעים איך זה היה נראה פעם היום בעוונותינו מי מי יכול להזיל דימה על חורבן הבית טוב בכל אופן כף החיים כותב שמישהו יש לו איזה חידוש יש לו איזה ורט ואם הוא לא יכתוב אותו תש באב זה מעניין תמיד הפורטים הכי טובים עולים בתשעה באב מותר לו לכתוב זה כמו שמותר לכתוב בכל המועד משום שום דבר אבד בסדר עכשיו לגבי דברים סטנדרטים מותר לקרוא מי שה לגבי תהילים ב-42 הרב דיה אומר אין לקרוא תהילים צבע המק יש לו על מה לסמוך א לגבי תפילות אמרתי כל אחד שינהג לפי לפי מקומו יש ב 47 כאן הקצ נוהגים להסיר את הפרוכת מרון הקודש שאלו תמיד מה עשו במקדש בתשעה באב עם הפרוכת שכוח א כן עכשיו א מה מה אמרנו עוד זה לגבי העניין של התפילות כל אחד לפי מנהגו איין פה צורך להכי בדבר הזה ישיבה על גבי קעקע אמרנו ש בתשעה באב ב-51 תראו את התור תור חשוב תש ב נו חיה בקפית המיתה ו פת הראש נוגות בבלות נתניה כל נוג בב ג תש בא לעניין לא תעשה הנוהגות באבל אבל לא לה הזה כמו שפתחתי בהתחלה כותב השולחן ארוך בלילה ראוי לעשות שינוי בשינה שלו אם הוא רגיל לישון על שני קריות גן קרחת הרי מה כותב שהכי טוב להביא אבן לשים אותה למראשותיו כאין יעקב אבינו שידע שיהיה חורבן וכבר היזם את האבן למראשותיו בקיצור צריך לישון קצת בקרח צן לא לישון כמו שהוא רגיל בתענוג של כל השנה כולה א נגבי ישיבה בזה אמרנו נהגו לשבת עד חצות על גבי קרקע לגבי עשיית מלאכה נהגו שלא לעשות מלאכה בתשעה באב כתוב שמי שעושה מלאכה בתשעה באב לא ר סימן מאכה והגמרא אומרת שתלמידי חכמים נגו שלא עשות מנחה הגמרא אומרת שבזה כולם יהיו תלמידי חכמים זה כולם יכולים להיכנס למועדון הזה אם זה העניין זה התוצאה אין בעיה א דברים שאדם חייב לעשות אותם אם זה דברים שיהיה לו איבוד או זה זה יהיה בכל אופן זה אחיי אדם כותב ב 57 מכל מקום ראוי לכול רא שמים חמי ל עצמו שלא עשות מלאחה כל היום כדי לא להשיח דעתו מבלות כי אלה שרצו להגיד מחצות יש מקום להקל לא המנהג הוא כל היום יש עניין לא להשיח דעתו מהולות שאלו אותי לגבי עניין יש מקום שמקרינים רטים עצובים וקשים בתשעה באב הגירוש גוש קטי כל דברים כאלה האם זה ראוי ו דעתי גם אם אדם נמצא במצב שיקרא ספרי שואה בתשע באב בסדר גמור ללכת לסרט לא יודע בתשעה באב אודיטוריום אפילו שזה ספרים קשים אומרים כולם בוכים כולם בוכים אבל זה נראה אפ אפס אספ קוראים לזה בכלה אם משהו אחר האם משהו אחר לעשות לשחק מה מה רואים את זה בבית ענינים של תשעה באב של ספקי גירוש מושקי שגם היה שנפל בתאריך נכון ש תשבע נכון כל ה תשבע אבל אני אומר בבית עוד איכשהו ללכת מפרסמים איפה אנחנו שרטים תשה בה זה נראה כמו איזה זה נראה לי קצת לא לא ראוי טוב הדבר האחרון לא שואלים שאלת שלום מתשעה באב כתוב שהמחבר אומר שם שואל אותך תראו ב60 אין ש של בתשעה באב דיוטות שאינם יודעים ותים שלום יש לך שכנים פתאום יורדים אתה פתאום אתה נראה כמו פחון חמוץ מה קרה הם לא יודעים אז עונים להם בשפה רפאו בכובד ראש עש להם ככה לא מתחילים חיבוקים וקים מעניינים כל הדברים האלה הפסקי תשובות מביא אבל שאם אתה רואה מישהו שמגיע לו מה זה טוב מהז טוב עם לחיצת יד מותרת משבעה בלי שלום של כלום טוב תהיה בריך חות נגמ העניין אומר אם יש ברית ת באב לא מביאים מתנות בת באב כי ההבל לא מביא מתנות אז גם תש באב נוהגים אותו דבר שנזכה שכל המתאבל על ירושלים יזכה ויראה בשמחתי בעזרת השם שבוע הבא זה ו לזמן קיץ בעז השם שבת שלום לא הצלחתי לתפסן