הלכות מוקצה בשבת ה | צורבא מרבנן - קעז | הרב בן ציון אלגאזי

אחד [שירה][מוזיקה] קר כל [מוזיקה] אנחנו הבוקר נעשה עוד נקודה אחת נשלים מהחובר מהשיעור הקודם ונסיים היום הלכות מוקצה בעזרת השם זהו אמרנו כבר כמה שבועות בלכות מוקצא אז לגבי עניין של איחוד מוקצם בכלי שמנחתו שמוקצם מחמת גופו מוקצם מחמת גופו הגדרנו אותו כל דבר שהוא אינו כלי כגון אבנים עצים וכולי כולל אוכלים שלא רואים לאכילה באופן כזה כולם מוקצה מחמ גופו אסו לטלטנם לא לצורך גופם ולא לצורך מקומם מה כן אפשר לעשות לייחד מוקצה מוקצה מחמת גופרו אפשר כביכול להפוך אותו לכלי ברגע שהפכת אותו לכלי נכון שתמד אותו בשבת איך הופכים מוקצה כזה חמור שהוא גולמי שהוא לא כלי לדבר שהוא נחשב ככלי אז יש לכם לפניכם בחוברת בעמוד 68 זה החלק שאנחנו צריכים להשלים שם הגמרא מביאה שיש שלוש אפשרויות איך אפשר אפשר לייחד כלים למשל יש עצים שרוצים לייחד אותם יש אבנים שרוצים לייחד אותם יש כאלה שהיו מיחדים אותם כדי לזרוק בכביש ברילן [נחירות בוז] השם ירחם כל מיני תופעות כאלה ואחרות יש אתה רוצה לקראת אבן משהו נורמלי אתה רוצה לקחת אבן כדי שהיא תחזיק לו את הדלת באופן כזה אחר מה מה עושים מישה דבר כזה יש גמרא >> השבת הלצה כתוב בבית כנסת הדלת א >> נתרכת >> נתרכת מישהו >> שימו אבן >> שימו מישהו שם זה צעקות תוציא את האבן זרוק אתבן זרקו עליו את ההבל בסוף זה ככה בגמרא במסכת שבת מקור 11 כתוב ככה תנ רב ברחנה כמדר דרב חריות של דקן חריות של דקן זה עצים עצים מוקצה מחמת גופו לא כלי זה לא מטתא או משהו שגדרן לעצים ונמלך עליהם לישיבה צריך לקשור אותם כדי שיהיה מצב שאנחנו נוכל להשתמש בהם בשבת צריך לקושרם דהיינו במילים אחרות לעשות מיסה בסדר לא רק איחוד אלא מייסה הבא שמ אומר אין צריך לקשור את תניה והוא אמר אמר לה הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ואז הגמרא אומרת שהלכה כרבן שמעון בן גמליאל שלא צריך לקשור אלא רק לייחד בלבד אתמר רב אמר כושר שמואל אמר חושב רק בדעתו רב אסי אמר יושב עליהם אף על פי שלא קישר וגם לא חישב עצם ההשתמשות היא כבר עושה את זה גדר של ייחוד מה פוסק המחבר אחרי שיש שלוש דעות בגמרא אומר המכה במקור 12 ככה חריות של דקשם לשרפה מוקצים הם ואסור לטלטלם מוקצה מחמת גופו ישב עליהם מעט מבעוד יום מותר לשם עליהם גם בשבת כל שכן עם כשרם כי הוא עושה כבר מיס זה כל שכן יהישב עליהם או אם חשב עליהם בעוד יום ישב עליהם אפילו בחול גם יכול להועיל אבל כאן אז בקיצור במחרות שנו שלוש ששרויות איך אפשר לייחד מוקצא או להשתמש בו ביום חול לצורך אותו דבר או לחשוב עליו או לייחד אותו באופן כזה או אחר אלא מה פה יש רק כלל בהלכה שאם אנחנו צריכים לעשות את זה באופן קבוע לייחד אותו באופן קבוע לותו דבר או חד פעמי החילוק הוא כזה אם רגילים לעשות איתו את הדברים האלה מספיק פעם אחת אפשר להשתמש בו הלאה יש אבן לדלת פעם אחת שמת אותה מערב שבת מכאן בלילך היא נחשבת כחלק מכלי הבית אין בעיה לטלטל אותם אם זה דבר שלא רגינים תכף נביא דוגמה צריך לייחד את זה באופן קבוע תראו את הילקות יוסף מקור 13 אסור להניח אבן בסמוך הדלת כדי שלא תזוז אנה ואנה ותשמיע רעש אלא אם כן מיחדם מערב שבת לצורך זה ודאי לייחדה לשבת אחת בלבד למה כי זה הרגילות אבנים הרבה פעמים משמים אותם בדלתות באופן שהדרך להשתמש באופן זו למטרה זו והוא הדין >> אותה אותה אבן לא אותה אבן כן אתה לא יכול לחשוב על כל האבנים זה מה שעושים בירושלים חושבים על כל האבנים אם חסר להם ל אז אנחנו לא הם לא עושים על פי ההלכה והוא הדין אם רוצה לפצוע באבן באגוזים בשבת סגי בייחוד לשבת אחת כרגילים לפצוע אגוזים באבנים אבל דבר שאין דרכו בכך כרגון רוצה לפתוח את הברז באבן יש כאלה שלוקחים את השיברים איך פותחים שיברים התקועים לוקחים באיזה אבן מתחילים לשבור אותה שמה או להניחה לגבי דפים שלא יתפזרו ברוח צריך שיחדו כך לעולם ושתמש פעם אחת באבן זו לצורך פציית האגוזים כדומה שוב אין צריך לייחד אבן זו לצורך פציאת האגוזים נקודה דברים שרגילים פעם אחת דברים שלא רגילים מייחדים את זה לעולם לצורך אותו דבר זאת אומרת זה נהיה לך חלק מהפ פטישים בבית ואז אפשר להשתמש בו גם בשבת. עד כאן איחוד מוקצא שהוא מחמד גופו. איך משתמשים בו בשבת? שאלות עד לכאן? אין. שר שאלה קטנה. ודי כל א שבוע שם אבן ואז מדי פעם איזה ילדים משחקים ומעיפים לו אותה. אז הוא הולך לגינה, לוקח אבן חדשה, שם ליד הדלת. אז האם >> לא כל אבני הגינה מיוחדים לדבר הזה? אז לא אז חייב >> כן זה זה מה שכבודו שאל מקודם כן אבנים ואם לא בגינה אז יש בחוץ ואם לא בחוץ >> כן אמרת היא לא מבחינת מחשבה מבחינת שעל >> לא צריך צריך כי אבן בגינה באופן עקרוני נחשבת כמוצ מחמת גופו כל אבני הגינה אתה רוצה להשתמש אבן ספציפית לייחד אותה בסדר מצוין אנחנו עוברים לחלק האחרון של מוקצא א היום בעזר השם 77 בסיס לדבר האסור במוקצא כיוון שחומרתו גדולה אף פדרבנן ביסודו אבל יש לו איזשהו חומרה מיוחדת. מה החומרה שלו? אם נניח מוקצה כלשהו, לא משנה מה הסוג המוקצא, חוץ מכל שמנחתו ליתר בערב שבת על מקום מסוים ואנחנו מעוניינים שהוא יהיה באותו מקום, זה מקומו. זה לא בטעות, זה לא שכחנו אותו שם, אלא זה מקומו. הדבר של ההתר שנמצא תחת המוקצא מקבל את דין המוקצא. זה הפורט של הבסיס דבר האסור. זה חומרתו של המוקצא. שמתי אותו על השולחן. הנה השולחן פה. שולחן כלי שמלאכתו ל >> עתר שמתי עליו עכשיו פה עת ואני רוצה שהעת יהיה זה מקומו של העת כל השולחן כולו נהפך למוקצה מחמת כלי שמלאכתו לאיסו מתי יהיה מותר לצלטל את השולחן הגם שהמוקצה ייפול ממנו לא יודע המוקצא באזה ילד קטן לקח את העת אבל השולחן כיוון שבערב שבת היה מונח עליו עת מרצון השולחן מקבל כלי שמלאכתו לאיסו משמעותו לא ניתן לטלטל את השולחן הזה הוא קיבל שדרוג אלא אלא אם כן לצורך גופו לצורך מקומו בלבד >> שיש רק את המוקצא >> את השולחן שהיה עליו המוקצא >> רק את המוקצא ואם מדובר יש חלות זה לא בסיסור ומוותר >> לא הבנתי >> יש לי רק על השולחן יש רק את המוקסא >> נכון >> אבל אם יש דברים אחרים >> אם יש דברים אחרים בוא נראה תכף גם וגם בוא נראה לא תמיד שיש גם וגם אוטומטית זה עושה את זה גם וגם בסדר גם וגם בדרך כלל זה מגמגם ביטוי אדם שמגמגם זה גם וגם האם זה מגמגם בשולחן והוא גם לצורך עתר וגם לצורך איסור כמו שאומר רב חיים תכף נראה קודם כל בוא נראה את הנקודה אומר השמירה שבת כילחת בעמוד 77 מקור אחד בסיס לדבר האסור רוצה לומר כשלעצמו מותר לטלטלו כלשמח אותו לתר אבל כאשר משמש בסיס למוקצא כגון שהניח דבר מוקצא עליו או טל או דבר מוקצה לפני שבת הרי הוא מקבל את כל הדינים של המוקצא ואסור לטלטלו במשך כל השבת כמו המוקצא עצמו אפילו לאחר שהוא מורסר ממנו המוקציה. אתם יודעים איפה הדבר הזה שייך הרבה? מגרות זה המון המון במגרות. במגרות אנחנו שמים גם וגם בדפנות של מקפיא או שם מקרר. יש גם עופות עופות כפויים לא מבושלים שמוקצה מחמת גופו וגם פיטות שזה גם וגם. המון מקומות שבהם יש בסיס לגם וגם. אז במקרה כזה תכף נראה מה קורה בגם וגם. אבל אם יש לך בדופן ה ה ה ה המקרר אך ורק דברים שהם למשל מוקצים כמו דגים חיים, עופות קפוים וכולי, תכף ניגע מה קורה בדופן המקרר. זה שאלה מאוד מעניינת ושייך בכל בית יהודי הדבר הזה. אומרת הגמרא במקור שתיים לפניכם, האבן שהיא מוקצה מחמת גופו שנמצאת על פי החבית שהיא כלי שנחתו ליתר, מטה על צידה והיא נופלת. הייתה בין החביות מגביע ומטה על צידה והיא נופלת. הנה לכאורה אני יכול לקחת את אותה כלי שמחתו ליתר להתות את האבן אסור לגעת אבל לעשות לו טנטול מן הצד להפיל אותו ואין בעיה אמר רבון אמרב לא שנו אלא בשוכח כששכחת את האבן על פי החבית מותר לעשות כל מיני הטיות כאלה ואחרות אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור שמת את זה בכוונה בערב שבת כי זה מקומה של האבן אופס גם החבית נהפכת להיות בסיס זה דבר האסור כדין האבן דין האבן אבן אמרנו מוקצה מחמת >> גופו >> גופו החבית מוקצה מחמת גופו >> אבל למה הוא שם את האבן שמה >> שעושה לשים שים את האבן שמה כדי שהכיסוי ישאר חזק >> אז סימן שהוא כבר הקצא את האבן אולי לא >> הקצא את האבן >> כמו שהוא שם ליד הדלת מה ההבדל >> אה אם הוא רוצה זה אבל אם הוא שם את זה שמה בלי להקצות את זה משהו מיוחד שם אבן כשם אבן אומר זה מקומו של האבן שמת את בתוך המגירה כי זה מקומו של העת בסדר את זה איפה זה קיים גם רבי יס מי שאין לו שני טליתות לשבת יש טלית אחת ליום חול טלית לשבז זה לבן בדרך כלל וזה שחור לבן נכון ספרדים אז אז הוא שם את זה ואם זה עם התפילין ביחד תפילין מוקצא באופן עקרוני מה עושים במקרה כזה שהוא צריך עכשיו לתמרן בין התלית הזה האם זה נקרא הכל זה בסיס כן או לא המון שאלות יש סביב בסיס לדבר האסור אומר הבית יוסף במקור שלוש לפניכם ממחלוקת ראשונים בין רש"י לרבנו תם אומר כך ועל כן אומר רבנו תם דלא חשיב כמניחתו לטל בשבת מהשמע בד מדברי רש"י שכל שניח על דעת שישארו שם בכניסת השבת אף על פי שדי איתו לטלו בשבת מקרה מניח דעתה על דעת לטלה בשבת אבידל ואפילו אך עיקר אליהם מניח גם אם אחרי זה הוא מתכנן אבל בערב שבת בן השמשות הוא שם את זה שם זה נחשב כמניח פוסק המחבר לפי זה כך תראו תראו בארבע שכח אבן על פי החבין אם היא נחם עליו מדי איתו על דת שישארו שם בכניסת השבת אסור להטות ולנהר יש אומרים דאפילו הנחם שם הדת שישארו שם מכניסת שבת כדי שיתלם בשבת מותר להתות האם כניסת השבת היא הקובעת לפי רש"י כן אפילו שדעתו אחרי זה להוציא ולפי רבנו תם לא המשך השבת ולא עשו אלא במניחם על דעת שישארו שמה מתי כל השבת כולם על פי הכלל הזה יש לנו כלל גדול בהלכה יש אומרים וסתם הלכה כסתם אז לכן במקרה כזה בוא נראה פה במחבר על דת שש שרו שם קצת שבת אסור לתלות זאת אומרת שהוא פוסק המחבר כדעת רש"י בסתם שד שיהיו שמה מתי רבי יסאי בכניסת השבת אבל בכל אופן בוא נראה מה אומר המלוכת אהבה יש אומרים שאין דבר מותר נעשה בסיס דבר האסור אלא אם כן חשב להניח הדבר האסור במשך כל השבת אבל אם היה בדייטו להוציא הדבר האסור עליו במשך השבת אין דבר מותר לעשה בזה דבר האסור יש חולקים מסורים שאפילו את התו להניח שם הדבר האסור לגבי דבר מותר מצד לשבת נעשה דבר מסיס הלכה כמותה מכל מקום במקום צורך גדול אפשר לסמוך על דעת המקילים אז רק דברים שאתה באמת רוצה שהם יהיו שמה כל השבת הלכה למעשה הם עושים את הבסיס לבסיס אבל דברים שאתה רוצה במשך השבת מה לעשות אתה חושב במשך השבת להזיז אותם באופן כזה או אחר >> איך איך אפשר זהו >> למרות שהו >> איך זאת אומרת אני חשבתי במשך שבת לעשות להם עוד צורך גופו או מקומו או לעשות להם טלטול מן הצד חשבתי באיזה שדרה לקחת בידיים אתם צודקים 100% אבל בצורך גופו מקומו זה רעיון מצוין או לעשות להם טנטון מן הצד או טול בגוף או באיזשהיא סיטואציה וזה לא התוכנית שלו כל השבת כולה יש מקום להקל שהבסיס לא יהפך להיות בסיס שימו לב טוב אנחנו מדברים פה עכשיו כל הזמן לגבי הבסיס לא לגבי המוקצא זה הבורד שלנו >> זה לא עניין שזה >> רגע >> אפילו שהדבר על או בדבר לא עלה >> לא גם לא משנה >> לא משנה ברגע שהוא אם אני נחשב כבסיס לא משנה אבל הוא לא יהפך לבסיס הדבר לא יהיה עליו אם אני לא מתכנן שזה יהיה לכל השבת כולם שימו לב אנחנו אומות אומרים פה המוקצא הוא מוקצה אל אל תתבלבלו אם היה לי פה יכולת לכתוב זה המוקצא הוא תמיד מה רבי סאי מוקצא אנחנו אנחנו לא מדברים אנחנו מדברים על מה שנהפך להיות מה בסיס בקונסלציה שהמוקצה לא נמצא עליו האם הוא ממשיך לקבל שם של בסיס כן או לא אפשר להקל אם לא היה לו תוכנית שזה יהיה שמה כל השבת >> נגיד דוגמה טובה זה מה שהרב אמר עם השקית של התפילין אז הדוגמה זה שקית שיש בו גם את התפילין גם את הטלית עכשיו באמצע השבת אני בבוקר אמור לקחת מתכנן לקחת דוגמה טובה את עכשיו השאלה היא נגיד שאומרים ש שאסור להשתמש בזה עדיין לצורך גופו מותר לגעת בבסיס כי הרי אני >> לגעת במוקצה תמיד מותר רבי יסאי כל הבעיה במוקצה הוא אך ורק טלטל תזכרו טוב לגעת מוקצה אתה רוצה ללטף את האוטו שלך בשבת ללטף אותו קצת להרגיע אותו לא יכול לטף את האוטו בשבת מותר לשבת על אבן בשבת בלי בעיות יש לך אבן בשטח אתה רוצה לשבת עליה בלי להזיזה אפילו מקצ אין שום בעיה כל הבעיה היא רק שתגרום לו תלטל לעבור ממקום אחד למקום אחר. >> אז נגיד בנושא של השקית האם אפשר מן הצד להזיז את התפילין ואז לדעת רש"י יהיה מותר לקחת את הסקיתורך גופו? נכון כן כן כיוון כי אנחנו פוסקים לכולה שכל הדבר כולו לא תכננת שיהיה שמה כל השבת כי תכננת לקחת את התלית דוגמה מצוינת יהיה מותר בשבת לקחת את כל השקית כולה לא רק דוגמה מצוינת אתם רוצים לראות דברים קצת יותר על אוכל למיסה תראו בבקשה במקור 11 לפניכם כדי שנוכל להספיק את החוברת אין נעשה בסיס דבר האסור להם כן המוקצה הונח על ידי בעליו במתכוון זה דבר מאוד חשוב רבי סי אם ילדים קטנים שמו כל מיני דברים כל מיני מקומות סתם ילד ילדים עכשיו בערב שבת ציחקו אתם לא שמתם לבית כנסת פזרו את כל העתים על כל הצלחות של השולחן בשבת במקום לשים מזלק שמו עט בסדר מה אני אגיד עכשיו שכל הצלחות לפחות להיות מה בסיס ודאי שלא אם אני יכול לקחת את המוקצא אם זה צורך גופו מותר לי ל או צורך מקומות לי להזיז אותו והצלחת אפשר להמשיך להזיז אותה כי אף אחד מבעל הבית מבעלי הבית לא התכוון שהעיתים יהיו על השולחנות בשבת בסדר דוגמה טובה אבל אם ניח אדם אחר לא ידיע את הבעלים שלא לטובתו, אף אם יניחו בעליו שלא במתכוון כגון שנפל מידו לשם, לא חשיב כבסיס לדבר האסור. בסיס דבר האסור צריך שאתה כבעל הבית של החפץ חפץ שאותו חפץ יהיה מונח באותו מקום מתי? >> ערב שבת. אם אתה יכול להחמיר כל השבת ואם אתה חלק מהשבת אפשר להקל. זה מה שאמרנו קודם. בסדר רבי יסאי? מצוין. בוא נראה בוא נראה עוד כמה דוגמאות על הדבר הזה. מקור 12 לפניכם כלי שמלאכתו לאיסור והוא מונח דבר המותר בטנטול יש אומרים שאין הבסיס נאסר כלל על כל פנים בוודאי לא יהיה הבסיס חמום מן הכלי עצמו בכלי שמחתו לאיסורה שמיעת שבתחת מביא מחלוקת שאולי בכלל זה לא שייך להגיד שזה רק מוצ מחמת גופו יהיה בסיס אבל הפוסקים כולם כמעט סוברים שגם בכלי שמחתו לאיסור הבסיס יהיה בסיס בלבד ובלבד שיהיה מה רבי יסי מתכוון שזה יהיה באותו מקום על כל פנים ודאי לא יהיה בסיס חמור מן הכלי עצמו מותר עשו אפילו אתלו לצורך גופו ומקומו אם לצורך העניין רציתי שבמגרה יהיה יהיה עתים עתים והעתים האלה הם נחשבים ככלי שנחתו למעלה איסור ואני צריך לטלטל את המגירה לצורך גופו מה לצורך גופו להשתמש בהכניס שמה עוד עוד דברים נגיד בתוכו של עתר מותר לי לטלטל את המגירה הזאתי למה כי זה נצא כל צורך גופו ככלי שמלאכתו למעלה איסור מותר לי להזיז סתם גירה. בסדר מצוין ומה קורה למשל? דבר שהוא מאוד מצוי. וצריך אדם בערב שבת, אומרת הגמרא במסכת שבת, לבדוק את כליו בערב שבת. ערב שבת לפני שנכנס שבת אדם לובש חליפה. בדרך כלל זה נמצא בחליפות בטח של רבונים שמסדרים חופה בקידושין באופן מצוי. יש להם עצא עצובה נמצא בתוך החליפה. ופתאום הרבה פעמים בקבלת שבת אתה עושה ככה או שהחבר'ה רוקדים אתה עושה ככה ככה. פתאום אתה מרגיש משהו לוחץ אופס העת נמצאת פה או אתה מוצא פתאום כסף בכיס יש זה כסף [‏צחוק] לא רציתי להגיד זה יש כלי מיוחד של הקניין חליפין שמכניסים בתוכו אני א אבל אבל ב מה קורה אם פתאום יש כסף ויש ע ודברים כאלה בחליפה עכשיו לכאורה זה מקומו נכון שמת פה את העת אתה רוצה אומר האור לציון מקור 13 המוצא כסף בכיס בגדו בשבת עכשיו כסף הוא מוקצה הוא הכי חמור שיש מוקצה מחמה גופו האם נעשה בגד בסיס דבר האסור ויהיה אסור לטלטלו אף לאחר שהוציא את הכסף מן הבגד תשובה לא רצה >> מה >> לא רצה >> אבל אבל כשהוא שם את הכסף שמה >> הוא שם אותו לא עכשיו >> מה אבל אבל אבל כשהוא שם שמה הוא רצה שהכסף יהיה מונח שם >> ושלא יזוז משם שלא ייפול >> כן ההפך הוא חושב שהוא כן מעוניין זה לא זאת אומרת בערב שבת אם הוא רצה שיהיה שם בערב שבת או לא הוא רצה שבחליפה שלו הכסף שנמצא אצלו או לא יודע התודת זהות שיש לו כל דבר אחר שיהיה אמונה עכשיו >> חלקה שלו לא של חבר >> כן >> אפשר להתע שזה תחנת ביניים בדרך לבוא ולחק >> אבל הוא עוד לא העביר את זה >> תכנת ביניים רבנ זה תחנת אתה שם בקיס שלך לא נקראת תחנת ביניים מכאן זה יוצא אבל כל מה שזה מונח בכיס זה תחנה מצויינת שישאר שמה כן >> על פי השם יחנו על פי שם ייסאו שיישאר באותו מקום השבוע דיברנו עניין של כתפים וזה נתתי איזה לא משנה משהו בתנחומה אז כתוב שהשליח ציבור בתנחומה הוא הכי הוא הכי אהוב על הקדוש ברוך הוא עד כדי כך שהוא לא צריך להיות אמן אחר ברכת כהנים למה כי אין לך יותר חבי לקדוש ברוך הוא כמו כמו שניר ציבור זה התנחום לא משנה על מספר את זה כמיתה דבדיחותה שעם הכהנים הכהנים באמת לכאורה הם רק מקבלים ולא לוקחים אף פעם ככ כי כי ספתי חן שמרו דעת בתורה בקשו מפיר מספרים שאחד את עשה להיכנס לרבי אז ה אומר לו הגבית אתה רוצה להיכנס לשם בעיה ולהיכנס לרבי 100 דולר אומר לו 100 דולר להיכנס לרבי אומר תשמע להחזיק פה את החצר זה לא פשוט יש פה טישים יש פה זה טוב הרבי בינתיים לוחץ על הפעמון צועק נקסט נקסט אף אחד לא נכנס אז הרבי יוצא החוצה אומר למה אתה לא נכנס אומר רבי רוצה להכנס אבל צריך לשלם לך 100 דולר אומר תשמע להחזיק אותי זה לא לא הולך ברגל רק תראה את המקל רק תראה את הטישים את השיריים זה זה כסף אומר לו רבי איך יכול להיות שהכוהנים מברכים אותי כל יום הגורה לא לוקחים אתה פעם אחת 100 דולר אומר לכן הכהנים הולכים יחפים מה אתה חושב [‏צחוק] טוב הקיצור אז אז אז השאלה אם האם הוא רוצה שיהיה או לא יהיה תראו את את האור לציון לגבי הכסף שנמצא בכיס. תשובה, אם הכיס עשוי בפני עצמו ותפור לבגד, ישנם שני סוגי כיסים. יש כיסים שיוצים, נכון? גם בחליפות זה ככה, וגם במכנסיים יש כיסים מנותקים מהבגד, רק תפורים בקצה. לא נחשב בסיס אלא הכיס בלבד. ובטלו לבגד ומותר הבגד בטנטול. אבל אם עשוי מגוף הבגד, כמו למשל כיס כזה שהוא עשוי מגוף הבגד ואז שאני שם פה כסף כל הבגד נהפך להיות בסיס. נעשה כל הבגד בסיס לכסף ועשו בטנטול גם אם גם יוציא את הכסף משם אלא אם כן לא הייתה בדייטו שהכסף ישאר שם ברוב האנשים שתמים כסף בשבת >> מה הוא אומר [נחירות בוז] הייתה קדוש >> קד בשבת כן אני ברשותכם אני רוצה להגיד לכם מה זה אף אחד לא רוצה שבשבת יהיה לו כסף בכיס >> כן אבל מצד שני שלא יעלם הכסף בשבת >> כן הוא תכנה שהכיס הכסף ישניו דעתי אם אם זה מקום כזה כמו הכיס כזה כל הבגד כולו נהפך להיות בסיס לדבר האסור הבש שב שהוא מציין פה זה לא נראה לי הדיוקים כי בסופו של דבר שמתי את הכסף באותו מקום שיהיה מונח באותו מקום שכח >> שכח זה נקרא שכחשבח >> טוב טוב א שכח זה צריך להיות באמת מצב שאני בכלל אבל זה המקום שלו לכאורהם >> בדעת יכול להיות מצב שאדם שם בסתם את הכסף לכיס יכול להיות שהוא שם אותו חליפה והוא אמר שם אותו צריך לזכור >> עד שבת להוציא אם הוא יגיד דבר כזה אני מסכים איתך אם הוא יגיד שבת אבל אם הוא שם את זה בחל אמר יופי הכסף פה מונח במקום שמור >> השאלה >> סובקני האם אח >> כי לפי זה לעולם סליחה מחיילה לפי זה לעולם לא יהיה בסיס דבר האסור במקרה שהוא מדבר כאיזה אדם רוצה שבשבת יהיה לו כסף מונח בכיס הרור לציון היה יהודי ירא שמיים >> מהם כן זה בגד שמכתחל הוא לא לובש בשבת ולכן זה סביר בעיניו שהכסף ישאר שם עד יום שור שני >> ואז איך היא תמצא הוקמת הוקמת >> מה עושה כזה מקרה נמצא בבית הכנסת מוריד את החוצה >> לא רבותיי אז במקרה כזה היה טוב שאתה שואל מה קורה מק? פתאום הוא מרגיש מה שהוא לוחץ לו פה אמרו לי שיש איזה זמר הוא רוצה לעלות לבמה לפעמים הוא מתעכב אחרי הקלים למה הוא לא עד ש לא לוחץ לי פה על ה על הלב אני לא יכול להוציא שום דבר מהפה אם אתם רואים אותו מתגלה זאת אומרת שהכל יסתדר אז מה קורה במקרה כזה שפתאום משהו לוחץ אז אז כמובן שלא יוצית עכשיו יגיד רבותיי מחילה וילך פה עם גופיה זה יש כבוד הבריות גם בעניין של מוקצה בניין כבוד הבריות ישים את זה הרגע הראשון שהוא מגיע לביטו יפשות את החלוקו ישים אותו בצד ונגמר העניין >> אבל זה לא שימוש א שמותר לצורך גופו כאילו אתה לובש את החולצה >> זה כלי שמחתו לי מוקצה מחמת גופו אין את היתר הזה >> לא כאילו הבסיס נהיה כמו >> כן הבסיס נהיה כמוהו >> הבסיס נהיה כמוהו כן וזהו אז אין אין את היתר רק כלי שמחדו לאיסור לצורך גופו אין כאן מחילה מחילה בשם הלוכה שמירת שבת כנחתה במקור 14 תפוחי אדמה שאינם מבושלים המונחים על גבי פירות באגז או בסל אף על פי שתופכי אדמה מוקצהם מוקצה מחמת גופו אין הפירות שבתחתם אסורים מדין בסיס מקום הצורך מותר לשומתם מתחת פוחי אדמה אבל גם דברי מאכל הורים לאכילה יהפכו להיות בסיס דבר האסור ואסורים בטנטול אם הניחו עליהם מוקטנצן שבת על דעת שיו שם בסיס בדרך כלל כנראה בתפוחי אדמה הוא לא רוצה שהם יהיו בסיס זה פירות שנמצאים הרבה פעמים בתוך בתוך נגירת פירות או ירקות יש קישויים שהם מוקצה מחמת גופו אבל הוא לא רוצה שהדברים הכי יהיו בסיס אין כוונתו לכך אז יהיה אפשר להזיז רק את הדברים המותרים והם ישמטו מ ש פשוט בסיס זה כש אני רוצה לשים את זה על שולחן על מגירה אבל כשאני שם את זה על פירות אחרים הפירות הם בשבילי לא הבסיס >> ברור ברור זה לא לא יכול לחשם כב בסיס אוקיי עכשיו ניגע בדבר היותר מצוי רבי יסאי זה בסיס דבר המותר ואסור מה שרב חיים הזכיר קודם אז בואו תראה בבקשה את תראו את הגמרא במסכת במסכת שבת נותן אדם כלכלה והאבן בתוכה כלכלה והאבן בתוכה ם הייתה בכלכלה בסיס דבר אסור איך אפשר שן טלטל לא אמר רב חנן הבכלה מלאה פירות הסקינה שהיא גם בסיס לאבן וגם בסיס לפירות ואז מותר לטלטל ולכן פוסק המחבר כלי שיש עליו דבר האסור ודבר המותר וזה מצוי מאוד במגרות כמו שאמרתי קודם מותר לטלטלו אוקיי גאון שהדבר המותר חשוב לו מדבר האסור זה התנאי לא יודע מה תמיד באופן עקרוני אם יהיה דבר המותר פה בדבר האסור לעולם הדבר המותר מה רבי סי יהיה יותר חשוב לו כי עכשיו הוא צריך אותו לא יודע איך אף פעם לא ידעתי בעל אוכל להגדיר איך הדבר המותר נהיה יותר חשוב מהדבר האסור מה רבורי הננו בתורתך יש מחשב שיש חת לחם אז המחשב יותר חשוב >> אבל עכשיו הלחם בשבילי מה אני צריך את המש הלחם כ כי לא על הלחם דו יחי אדם >> אם יבוא תינוק להתעסק עם אך אתה ככה תדבר אם יבוא מחשב >> תלטף אותו >> אז אתה תראה תנטף אותו בעוז. >> טוב, אתה אומר זה האינדיקציה התינוק. טוב, יכול להיות שזה הגדרה. בכל אופן, תראו מה אומר המשנה ברורה במקור 17 חשוב בדבר האסור ואם שניהם שווים אסור. כתבו הפוסקים דים דים לכל העולם ההתר חשוב ולדידי אינו חשוב אז לינן בטר דידה והוא הדין אבך. אז אני ככה אומר כל פעם בשבילי ההיתר הוא הכי חשוב. ואם הוא הכי חשוב אוטומטי זה נהפך להיות בסיס דבר המותר ו האסור הבסיס לא מקבל שם של המוקצה מותר להזיזו בואו תראו כמה דברים על אוכל למייסה מקור 18 מגירה יש בתוכה דברים אסורים תלו כמו מאות אבקות אפייה כדומה אין פותחה בשבת שהרי מגירה הזו בסיס דבר אסור בסיס דבר אסור דבר חמור כן זה לא מגירה למשטו ואם יש בתוכה גם דברים המותרים טיטול והם חשובים יותר מהדברים האסורים מותר לפתוח ולסגור את המגירה בשבת כן לא מטל את המוקצה בידיים זה טול מן הצד אין בעיה פמותים שהדליקו עליהם נרות צ'בס הניח פמותים עצמם חתיכת לחם קודם בלשמשון אין תתן את הפמותים גם לחש כבו אין זה חשוב בסיס דבר המוס שארי השלבת חשובה לו יותר מחתיכת לחם ונראה להחמי גם בזה מגע שנעשה מיוחד שמנחת פירות ואם הניח את הפמותים על גבי מגש רגיל אוניחם על גבי שולחן והניח מגש שולחן לערב שבת לחם או כלים חשובים ביותר מהשלבת שבנר מותר לטנטן את המגע של אחר שהנרות קבו מאחר שאין המגע שהוא השולחן עשו במיוחד לצורך השלבת מועיל בזה נתינת הלחם קיצור לחם כן מועיל לא מועיל כי העצה היוצה לכולם זה לשים מה לחם אז לחם כן חשוב לא חשוב >> קיין שים בקבוקיין קבוקיין זה יקר זה חשוב >> רבת בת >> טוב בקיצור צריך למצוא פה דברים יצירתיים שוודאי יהיה לך יותר חשוב הדבר האסור טוב א יצירתיות צחור מפתחות זה מצוי מאוד צחור מפתחות של בית יש בו גם את המפתח של הרכב כלי שמלכתו למעלה איסום לעולם המפתח של הבית כמובן בשבת יותר חשוב מהזה מהמפתח של הרכב צרור מפתחות מפתחות של עת מפתחות של עסקו מפתח של הבית מפתח של מכונית אין לאחוז את כל הצרור בידו לטלטלו כי מה שמטלט מפתח עשו ביד זה טיטול גמור אך מותר לאחוז בטבעת שבה תלויים המפתחות טלת כל הצור למה כיוון שהטבעת נשת בסיס דבר האסור והמותר והמפתחות של היתר יותר חשובים מפתחות של האיסור ונמצא שהאיסור המפתח היה אסור מטלטל טנטול מן הצד וכן מותר לאחוז במפתחות העתרן תטל באופן זה גם את הצורחות בקיצור בדרך כלל תגיד ככה הרכב יש לך רכב ג'גואר לעומת רכב בית קרבון אבל תמיד הבית הקרבון כמו צ בישורים אז אתה אומר הבית של זה יותר חשוב ממהרכב א מפתח יש לך אחד מפתח שבת שלך 10 מפתח יקר >> שכיך סברות טובות כל סברה שתגידו בסוף המפתח של הבית >> לא הוא בא להגיד אפו >> שהשלט יקר >> השלט של האוטו עולה 2000 ש₪ תוך הבית >> והרכב מה זה הרכב מה זה הבית אבל זה לא רק המפתח של הבית זה הכניסה לבית זה הבית זה לא רק המפתח כמפתח >> חשיבות אז כל דבר זה כמו שכבר חשיבות אז כל דבר זה חשיבות אפשרות לבית >> אבל אתה תישאר מחוץ לבית אבל תישאר מחוץ הבית לפי החשבון שלך >> הנה [נחירות בוז] >> בקרב הכל פתוח >> טוב לכן אני אומר המדד פה הוא תמיד מה שאני צריך להני דעתי הוא נרחשב באותו רגע >> יותר חשוב מותר לפתוח דלק של מקרר שמירת שבת כנחתה או של תנור אפייה שאין בו אש כדי להוציא מהם אוכל גם אם מונח למקרר או לתנור אפייה דבר שהוא מוקצא ושאתה צורך מותר אף לזכור את הדלתות למה כי מה שהנחת בתוכו רבי סיד זה דבר שהוא עיתר ויאיסור ובדרך כלל ההתר יותר חשוב לך מהאיסור לעולם בסוף ככה אני טוען יהיה יותר חשוב ולכן כמעט בכל מקום שיהיה בסיס עם עתר ואיסור ביחד תחשוב שהתר יותר חשוב לך [‏צחוק] ותטלטל את העסקה של הרב קשה לי >> חבוד לי אותה >> אדם מעדיף בית מעדיף שלא יהיה לו שלא יהיה לו רכב יה לו בית מאשר הפוך הוא לא יגובה בר >> יודע עכשיו המפתח מהפתח כספי שלא אני יודעים >> אבל להגיד שאני מכניס את השבת בתוך החשבון הזה שבגלל שאני לא יכול להשתמש ברכב בשבת אז זה לא חשוב בשבילי אני דן על הבסיס הבסיס בסיס למה למה הוא יותר חשוב אז אני מכניס את השבת אז כל דבר שהוא אסור בעולם אז אז הוא לאזה מה שאני טועלת סוף דבר, סוף דבר עכשיו המפתח של הבית הוא הכי חשוב לי בעולם >> מה יותר חשוב מאשר להיכנס לבית >> אולי אבל ה >> אבל כמו בבסיס לדבר אסור והמותר הוא נקבע בכניסת שבת אז השאלה היא אולי שנייה לפני שבת מה יותר >> לעולם בכניסת השבת הדברים המותרים יותר חשובים מהדברים האסורים כי אני לא רוצה להשתמש בדברים האסורים רק בדברים המותרים >> לא אבל שנייה לפני כני >> והקדוש ברוך הוא יאיר עינינו בתורתו בעזר השם שבת שלום ובורך הבישה >> [מוזיקה] >> שתקבלה [מוזיקה] ‏amين