הלכות מוקצה בשבת ד | צורבא מרבנן - קעו | הרב בן ציון אלגאזי

אחד קרא כל [מוזיקה] ה אנחנו בעמוד 65 היום נעסוק במשיכים בהלכות מוקצה המוקצא שנעסוק בו היום הוא קשר דומה לשבוע שעבר שבוע שעבר עסקנו במוקצם מחמד חיסרון כיס דברים שבהם האדם שומר אותם כל אחד לפי א הבנתו שלא בביתו שלא ישתמשו באותו חפץ חוץ מאותו דבר שהוא נועד אליו הוא ניזר עליו, הוא שומר עליו וזה ליהודו בלבד. אם זה רק ליהודו בלבד זה נקרא מוקס מחמת חיסכון כיס. אין מזיזים אותו לא לצורך גופו ולא לצורך מקומו. יש עוד סוג מוקצה כזה חמור שהוא נקרא מוקצה מחמת גופו. המשמעות היא שיש לנו בענייני מוקצא כמה האדם מקצה דברים. הרי מוקצה זה הקצאת האדם מדעתו את החפצים באופן כזה או אחר. יפה. אז מוקצה בחנות חיסרון כיס אומר תשמע זה נועד רק לזה. אני מקצה אותו. לא ישתבש שום דבר אחר. הוא הדין מוקצה מחמת גופו. דבר שהוא לא נחשב בגדר כלי, אין לו שם של כלי עליו, האדם אומר זה מחוץ לתמונה, מה שלא כלי לא משתמש בו. הדוגמה למוקצה מחמת גופו תראו בבקשה במקור אחד לפניכם רמבם כל שאינו כלי זה ההגדרה הוא לא כלי הוא דבר גולמי כגון אבנים מאות קנים קורות חיצא בהם אסור לטלטלם אסור לטלטלם אומר המחבר לא לצורך גופו תבו את המחבר ביגה בכל דבר שאינו כלי כלל אסור תטלו אפילו לצורך גופו כל שכן שלא לצורך מקומו למה אין שם כלי עליו בלבד דוגמאות למוקצה מחמת גופו פה יש פה בלקות יוסף מביא פה דוגמאות אבנים אבקות אפייה הרבה דברים בתוך המטבח שלנו בשבת נפחים להיות מוקצה מחמת גופו כי הם לא כלי ולא שום דבר לא נועדים לדבר אחר כמו למשל קמחים למיניהם איטריות למיניהם כל אוכלים למיניהם שהם לא רואים למאכל אדם תכף נברד את זה טיפה יותר כל זה נחשב כמוצה מחמת גופו יש ארון של איפה שעושים את האפייה שמה דברים של אפייה אז אם זה צימוקים ששמים בתוך המאפים או דברים כאלה זה ראוי למאכל מידי אין שום בעיה אבל קמחים למיניהם וסוגיהם אבקות סוכר לא יודע איך עושים עוד עוגות מה יש בתוך העוגות דברים כאלה ואחרים כל זה נחשב מוקצה מחמת גופו בשבס אפילו שנחשב כי אוכלים באוכלים בדרך כלל זה זה עיתר זה לא >> מה שאתה לא משתמש סליחה מה שאתה לא משתמש >> לא משתמש ולא אסור להשתמש אם אתה נוהג לאכול קמח בשבת מדי פעם סתם קצת קמח זה בסדר אין לו שום בעיה אבקת סוכר אתה לוקח קצת מלקט יש כאלה שמלקטים אין בעיה אבל אם זה ברגע שנכנסה עכשיו בזה אשתך אומרת אל תניגע בזה זה נועד לעוגה של היום הולדת אופס באותו רגע מוקצה מחמת גופו >> אם יש שורת כמחים ומאחורה יש משהו שכן ישת >> טוב שאלה טובה הדבר הזה לא רק בשורת קמחים עיקר הבעיה זה לא רק בשורת כמחים במקפי שלנו במקפיא רבי יסאי הבעלי חיים שנמצאים במקפי כמו שאמרתי אצלי כל כל החיות מחמד מוקפעים במקפי שמה אני מגדל אותם הם באופן אוטומטי כשנכנסת נכנסת שבז הם כולם מוקצה מחמת גופות דגים למשל חיים לא מדבר על דגים שנוגעים לאכול אותו חי יש סלמון כזה שנוהגים לאכול אותו חי רצועות צלמון זה ודאי אוכל כולה מניין כל דבר שהוא ראוי למאכל הוא אין עליו שם מוקצח אבל עופות קפויים דגים קפויים כל בשר בשר כפול לא בשר יש היום כבר נוהגים לאכול בשר נה כזה זה כמו סלמון מה שנוהגים לאכול בעיה אבל כל הדברים האלה במקפיא יש לך מאחורה את הגלידניות שאתה רוצה לתת למנה אחרונה מה אתה לא יכול להגיע אליהם? מה עושים מקרה כזה? אנחנו רוצים טול מן הצד קח איזה סכין תפלס לך הדרך לקחת אותם בידיים את החתיכת עוף הכפור את השניצל לשים אותו מקום אחר כדי לפלס לך הדרך בלתי אפשרי שבת בסדר מה תראו מה שהיה לגבי האורחיים יש את הרב עובדיה את הרב אליהו סליחה במקור ארבע לפניכם פשוט כל כל אליה שאלו אותו האם דגים שאינם מבושלים מוקצה למרות שרורים לאכול חתולים חתולים אוכלים כל דבר שזז ולא זז דרך אגב בחלק מהדוגמאות של ילקות יוסף לעניין של מוקצה מחמת גופו אז מביא פה עפר רצים בנים ועיתונים חילוניים אני חשבתי ששים אותם בגרף של רי אבל הוא שם אותם במוקצה מחמת גופו לא משנה כנראה שהוא התכוון לאני שבת אז הוא כותב כאן >> למה אנוני שבת >> עלוני שבת יש איתם בעיה קשה ביותר קודם כל זה אלוני מסכריים לחלוטין כי לא נעים לגמרי לפרסם את כל העניין של פסח טו בשבט ואז כי שמים גם זה דבר תורה כלא אחר ידך >> לא חוץ מקרוב בלי קרוב אליך זה אלון היחיד שהוא נחשב כדברי תורה לכל מנן אגב הוא צריך גניזה שאר אלוני שבת לא צריכים גני זה די את כל האנונים המסחריים האלה לשים אותם בתוך שקית שקית בתוך שקית ולזרוק אותם להשפה ונגמר העניין כי אין בהם שום קשר להם לתורה זאת אומרת שמה כל מיני רבנים שזה גם אני הייתי פעם חלק מהם שוחצים על הבטן ומוציאים כל מיני מאמרים כאלה ואחרים כמהים יכולים לכתוב כל שבת ריב אני גם באיזשהו מקום נועשתי גמרתי כי זה צריך למציא את הגלגל כל פעם חדש אבל הם ברוך השם באמת מאוד פורים ומוציאים מוצאים מוציאים אבל הרבנים האלה לא נועדו לשם הרבנים הל לא נועד לשם הוא נועד לשם פרסום לפסח או לסקיא או לשאר דברים אחרים לכן הבעיה להסתכל בהם בשבת אם אתה סתם מהלל באלון מעביר אותו קילה אחר יד בסדר אתה רוצה לראות כל מיני תמונות של מקומות סקי בעולם שאין קשר דרך אגב בין התמונה לבין הפרסום יש תמיד כוכבית [‏צחוק] המלצה בלבד אין אין קשר בין זה לזה. אז אתה רוצה לראות מקומות יפים בעולם אתה מעלה אין בעיה. אם אתה מתחיל להתעניין ואומר יש לך רגע רגע רגע יש פה פסח אולי בקריטים או בתאילנד ונלך ופה אופס זה נקרא שטרי דיותות. שטרי דיותות בשבת אסור לעיין בהם. כל דבר שיש לך דברים של דברי חולין שאתה נפקמינה בשך אסור לעיין. לכן מי שמתעניין באופן רציני באיזשהו משהו בשבת אסור לו לעיין בעלוני שבת האלה. לא מדבר שבתפילה זה ביזיון אחד גדול. להסתכל שאנשים באים לתפילה לא זה פותחים את העולם קטן עושים מזה עולם גדול. פותחים את זה ככה וזה בינתי אפשרי לחלוטין זה נורא והיום לכן אני חושב שאלוני השמא האלה רצוי לא ל >> מה שיטרי דתות שיטרי דתות >> לא פה מדבר עלינו חילוניים זה עוד עניין זה עוד בעיה זה זה גרף של רי כן מה יש שמה הרבה זה תמיד אני אומר לגבי עיתונאים שפעם אב ובן הלכו ביחד בית מין וראו כתוב על הקבר כאן קבור עיתונאי איש ישר אומר לו אבא שני אנשים בקבר אחד יכול להיות טוב אז עכשיו יש קצת רעמים אז אומרים למה הריעמים דווקא תמיד בעיקר בלילה כי כל פעם שיש שקר בעולם יש רם בלילה מדפיסים את העיתונים השמיים חוגגים טוב נחזור חזרה לעניינינו רבי יסאי אז א אז פשוט כל אליהו של הרב אליהו כותב כאן האם דגים שאינם מבושלים מוקצא למרות שראויים לכל לחתולים אומר הרב אליהו דגים שאינם מבושלים אין מוקצא משום שאינם ראויים לאכילה לבני אדם וכמו כן אין אין אתנם כאוכל החתונים משום שאין אדם בעולם שקונה דגים לאוכל החתונים הוא רוצה אוכל החתונים הוא יקנה להם אוכל חתונים קונה להם יש קיטקט קט לא יודע יש כל מיני דוגלי אבל מה שנמצא במקפי נמצא במקפי צורך בן אדם לכן זה נחשב אומר לכן אנסדה שלא התכוון להכיל אותם לחתולים ולכן מוקצה מחמת גופו הוא הדין לגבי אומר הפסקי תשובות לגבי עניין של בשרים וכאלה אבל הוא כותב הפסקי תשובות רוצה להכין אומר תשמע אם אדם יהיה מצב שלא יכין אוכל לשבת לא יודע שכח להכין צ'ונץ' האם בסופו של דבר הוא יקח את הבשר הקפו החי והומצע קצת ימצאות אותו משהו הוא טוען שכן אני לא יודע אני לא חושב ש מישהו לא אז הוא אומר אם יש איך תמצא לאוכל שבשעת הדחק תאכל אותו הוא לא נחשב כמו קצת מחמת מחמת גופו רגע רברון פה אני צריך לפני שאתה הולך צריך להגיד שרקו הגדול רבורי כתוב בגמרא במסכת בבדרה גדול המעשה יותר מן העושה אז אנחנו פה יושבים ברוך השם בישיבה לומדים כל שבוע תלמידים אלה שמגיעים מבחוץ הרבה בזכות ריבורי שדואג לעולם התורה והשבוע ברוך השם שיתוף פעולה של כמה גורמים ביחד עולם התורה קיבל חיזוק גדול מאוד והרבה מהעולם התורה על הזכויות שלך יקדין תורה וידיר בעזרת השם שכורך באמת מגיע שכור הגדול אל תלך [‏צחוק] שמוא עשה עבודה נפלאה >> הפעם הזה את השם כן צריך צריך להגיד להכיר מכירים אנשים שעושים מצוות דואגים לעולם תורה טוב אז בקיצור אני חוזר לפסקי תשובות שלנו. אם בסופו של דבר יש מציאות שבה יש לחץ והיית סיכוי גדול שתאכל את הדבר הזה, לא נחשב מוקצה מחמת גופו. אם אין שום סיכוי בעולם, אני לא חושב שאני גם יהיה אחד שלא מצב שלא הכן אוכל בשר, אני לא יקח אותו. אז זה מוקצה מחמת גופו. בסדר? אבל הוא כן כותב למשל קטניות תפוחי אדמה בצלים לא בצלים אנשים משתמשים גם חיים אבל קישויים חיים בת בטון כל הדברים האלה שהם דברים חיים שאנשים לא נוהגים לאכול אותם חיים כולם בכניסת השבת מקבלים עליהם שם של מוקצה מחמת גופו ואי אפשר לתלטנלם יש דיון לגבי ביצה חיה האם כן נוהגים לאכול אותה כן או לא היו פעם חזנים >> גוגל מוגל >> גוגל מוגל שהיו עושים היום כבר הדבר הזה לא מצוי רבי יסא אפילו בגרב החזנים כי החזנים של היום הם לא חזנים כמו של פעם וחוץ מזה לא נוהגים היום לאכול ביצים חיים חיות כי מפחדים שיש בזה סלוננה ולכן אין היום מנהג לאכול את זה ולכן ביצים חיות בכניסת השבת נחשבות כמוצה מחמת גרופו נקודה בסדר שישקר >> מה שיש >> כן בדיוק זה התרנגולת והביצים הביצה והתרנגולת שניהם מוקצה מחמת גופו אלא אם כן בישלת את זה לפני שבת בסדר מה קורה לגבי ספרים של הדלת של המקרר >> אז הדלת של המקרר שאלה טובה מאוד יש בה זה בסיס לכאורה על דבר המותר והאסור בדרך כלל וגם זה נקרא טלטול מן הצד מותר מותר להזיז אותה אין שום בעיה כל הדלתות שיש בהם במיוחד של המקפיש בה הרבה דברים שהם גבוהים אבל כיוון שזה גם מן הצד וגם בסיס דבר המותר והאסור בדרך כלל כי יש שמה דברים גם מותרים והם חשובים לך בשבת על פסי זה יהיה מותר לשים אותם לכן צמים גם שמה קצת לחמים דברים כאלה שאם תצריך אותם בשם אז תוכל תנ כן. בסדר לגבי ספרי קטלוגים למיניהם וסוגיהם, ספרי מסחר, ספרי טלפונים, פעם היום כבר זה לא מצוי. פעם היו עושים לכל שכונה ספר טלפונים כזה עם האינסטלטורים של השכונה, חשמלאים בשאר הבעלי מקצוע שהם עוזרים לציבור. אז האם זה נחשב מוקצה מחמת גוף או כלי שמחתו לאיסו? היגרוס מושה אומר זה מוקצה מחמת גופו. ופתו מזלמן בחס טוען שזה כלי שמלאכתו לאיסו. ולכן החפצים האלה אין מטלטנם בשבת לפי שם זמן בך אלא אם כן לצורך גופה מקומם עלביינשטיין לא מטלטנים אותם בכלל כל הספרי בזק למיניהם או א זה היה תן לה אצבעות לכתומך איך זה היה נקרא תפי זהב יש כויך כל אלה נחשבים או מוקצה מחמת גופו או כלי שמנחתו לאיסור מצוין אה אה קליפות אלא אם כן רגע אם זה כלישי שמחתו לאיסור רק אתן דוגמה מעניינת פעם היו מחפשים איזה כתובות של מישהו היית יודעת הזמינו אותך לקידוש אתה לא יודע איפה הוא נמצא היית פותח את הפ פה זהב ומוצא את הכתובת שלו כתובת בטלפון זה היה אז אם זה לצורך גופו אם אני סובר שזה כלי שמנחתו לאיסו צורך גופו מותר לי לפתוח ולחפש את הכתובת אם אני סובר שזה נחשב כ מוקצה מחמת גופו לא יכול לתן אותו >> נכון או על המחשב כדי למחשב שיהיה גם הגבעה אין החינמי אז זה כבר הוקצה לפני שבת תכף נראה אם אתה מקצא את זה לפני שבת כמושב לכיסא או הגבעה למחשב אין בעיה הגבע למחשב הזה בעיה כפולה שלמות >> אבל משב לכיסא >> אה מחשב אתה צודק כן מה של תמות >> זה אין בעיה אלבומים אתה רוצה להסתכל מהבר מצוות בת מצוות לעיין בהם בשבת אין שום בעיה >> גם מסחרים שאין גם תמונות שם גרדה מגיע ספר >> לא זה בסדר זה ספר אתה רוצה לראות פני פני הבריאה אין שום בעיה שום בעיה זה לא מסחרי איפה שיש דברים מסחריים בוא תקנה מבצע 50% וכל מיני מוחקים אחד ועושים את השני כל ה זה נקרא שטרייותות בסדר סתם תמונות בעל מה שאני רוצה להסתכל בשבס אם עושה לך טוב למה לא אין בעיה קליפות וגרעינים מה מה אנחנו הרבה פעמים בשבת מייצרים בידינו כלי שהוא מחמת מוקצה מחמת גופו איך אדם עושה ג'לה כמנהג אחרנו התימנים בליל שבת יושים עושים ג'לה שרים את הדויין דובן איך זה לא יודע איך זה נקרא וככה אתם מפצחים כל השולחן נראה כמו אחרי קרב מלא קליפות וכולי הקליפות האלה לא רואים לא למאכל אדם לא על מאכל בהמה אוטומטית הם נחשבים כמוצה מחמת גופו לכאורה אסור לתנטנם בוא ככה >> לא היו ככה אבל יסרת אותם בשבת המוקצ נקבע ב >> לא רק לא רק לא רק יש דברים שהם נקבעים כסרת השבת זה מיגודית קצי כמו שאתה אומר ויש דברים שנקבעים תוך כדי השבת עצמה שק בפתרון בפור פתרון לכתחילה >> בוא תכף נראה >> תכף נראה את זה אז אז בואו נראה קליפות קליפות וגרעינים א אומר לנו השולחן ערוך כל שיעור ראוי אני בשולחן ערוך מקור 8 עמוד 67 כל שור ראוי למאכל חיה ועוף המצואים טלטנים אותו ואם אינו ראוי אלא למאכל חיה ואופשי אינם מצויים אם יש לומות אותו אמין חיי עוף מותר לתתן מאכל הראה לאותו אמין ואם לאב אסור אדם גר בחווה בשבת אלה ששומרים על ארץ ישראל בכל מרחב ארץ ישראל ויש להם קליפות וכולי הם יכולים להביא את זה עוד שנייה אחת לבעלי חיים שנמצאים בחווה זה אין בעיה זה לא מקבל שם של מוקצה כי זה ראוי למאכל בהמה אדם נמצא בעיר ברמתגן בוא אין בקושי יש בעלי חיים משוטטים מה זה ציפורים לחם זה לא נחשב אבל אבל קליפות דברים אחרים עיזים כפסים לא מצועים פה אני חושב כל כך אז במקרה כזה זה נפל >> מהם לא >> כן אבל נגיד שהיית יכול עכשיו להביא להם את זה באיזשהיא צורה צריך לשים את ספרים בשבת א >> לא כבר ראינו את זה בשבת לא שמים להם לכתחילה אבל אבל אם זה אם זה היה ראוי ויש יש כאן מצויים הייתי יכול להביא להם את זה באיזשהיא צורה לתת למישהו שבזונותיו עליו בסדר להביא לו את זה לאזה כפרי לחקלאי שיביא לו את זה זה נמצא זה פה בסדר אגב ולפי זה מותן אתטל עצמות שנתפרקו מן הבשר בערב שמעתי אם רואים לי כלבים דכלבים מצויים הם כבר דיברנו על כלבים שיש להם איכוס מיוחד לכלבים נותנים להם בכל מקרה גם אם אין מזונותיו עליך כי התורה חס עליהם אוקיי אומר המשנה ברורה מערב שבת וכל שכן אם נתפרקו בשבת היה עומד בכיסת שבת לאכינת אדם ודאי מותר לטלטל ואם אין כלבים מצויים באותו מקום גם באופן זה אסור לטלטל בסדר אז אז א המשנה ברורה מביא את זה אפילו מותר את הצמות שהתפרקים לבשר מערב שבת הערב שבת זה רק לפקמין על גבי העצמות בלבד לא לשאר הדברים האחרים אומרת שמירת שבת כתחתה לכן קליפות גלינים ועצמות שאינם מאכל אדם אף לבהמה אינם רואים או אפילו רואים למאכל בהמה אלא שאין מצויים באותו מקום הרי מוקצה מחמד גופו ואסור לטלטלם אומנם מותר לקחת קליפות גניינים עצמות אלה כאשר מוציא אותם מן הפה להניחם על הצלחת זה אין בעיה אבל ברגע שהנחת אותם על הצלחת או הנחת אותם על השולחן אופס הם נהפכו להיות מוקצה מחמת גופו ולכן לכן אומר פה שמעתן נשאר על הקליפות או על הגנים מן הפרי או נמצא בתוך הגנים האלה דבר שראוי לאכילה גגון הגלים של משמש אף אם אין בדעתו לאוכלו אין בהם מוקצר מותר לטלטלם והוא הדין לגבי העצמות שנשאר עליהם מן הבשר או שיש בהם מוח כל דבר שהוא ראוי למאכל כלשהו אין עליו שם של מוקצה נהפך להיות קליפה או עצמות שאין להם שום שימוש אופס נחשב מוקצה מחמת גופו לכן אין לטלטלם מה אנחנו עושים בכל אופן כדי שיהיה אפשר לטלטלם זה מה ששאל פה מקודם כבוד כבודו אז אז אני אגיד דבר מאוד פשוט רבי יצאק כל הדברים האלה אמנם אי אפשר לטלטלם בידיים לקחת את הקליפות אי אפשר ואעושים בדרך הכלל זה צנטול מן הצד לוקחים סכין גוררים אותם לתוך איזה פח או משהו ואז אפשר לטלטלם הוא הדין כמו שאמרתי לגבי בשר שנמצא בתוך המקפי או זה אתה תעשה טנטול מן הצד או כילאה אחר יד או בשינוי זה זה אפשר העיקר לא לטלטלם בידיים הדבר הכי פשוט אבל לפתור את הבעיה היה מעבר לפילוסי דרך האלת זה הדבר הבא שאנחנו באים לגעת בו זה נקרא גרף של רי מה זה גרף של רי גרף של רי זה שאגם שיש עצמות וקליפות שהם לא רואים לא מערכת אדם למערחת בהמה אם לא נוח לך לשבת במחיצתם על זה אין גדר של מוקצא ולכן מותר לטלטלם מותר לטלטלם אני יוצר בידיים או לא בידיים תכף נראה דלגו שנייה אחת עמוד 70 לגרף של רי יש בגמרא במקור 14 בשבת משנה כופין בקערה אפילו על צועה של צועה של קטן גמרא למה צריך לקפוט בקערה טיפו כללי דאבה גרף של רי גרף של רי גרף זה כלי של רי כלי שילדים קטנים מה שנקרא סיר היה פעם את המושג הזה היום לא יודע אם קוראים לזה קוראים לזה עוד סיר סיר זיר יפה זה נקרא גרף של רי אומר רש"י דמיס ולפני דעקימן על מסכת ביצה גרב של רי מותר להוציאו להשפעה אז למה צריך לקפוץ את הקערה וכי תם הגרף של רי אגב מה נהין גוף גופלו האם מותר דווקא דרך אגב טלטלו אבל לא רק בתוך הכלי עצמו והוא העכבר דשתקח בהספ דרבא שהשינה כתובת הוציתה אתה לא דווקא דרך הכלי מותן את הטלוגרף של ראי אפילו בידיים יתן אותו למשל היה עכבר מגעיל עכבר זה ייצור לא הכי א חביב לקחו אותו בצוציטה בזנב שלו בשבונץ ביידיש לקחו אותו וזרקו אותו החוצה הנה מותר לטלטל גרף של רעי אפילו >> בלי כלי >> בלי כלי בידיים אומר המחבר מקור 15 כל דבר מתונף כגון רי כי צועה בן של אדם בן של תרנגולים חצי באים אם היו בחצר שיושבים בה מותר להוציא להשפה או לבית הכיסא ואפילו בלא כלי ואם היה בחצר שנודר שם אסור להוציאים אבל אם זה נמצא במחיצתך נגמר העניין לכן אדם שיושב בליל שבת בשולחן שבת ויש שמה עכשיו מלא קליפות שנוצחו מחמת עונג שבת שהוא עשה עשה ג'לה מותר לו להוציא את אותם קליפות לכאורה אפילו בידיים כי זה בגדר של גרף של ריעים לשבת מחיצת עם >> אבל עצמה גם להיות עכשיו בסיס לדבר רע אסור >> כן תראו בבקשה באחות שבת בגמרא בפוסק מקור 16 דוגמאות שונות של דברים הכלולים בתרך גרף שלי ארבע מת צואה כוסות יין שנה מודחות גרעיני תמרה שכתבו שאם יושב בסוכה בכיסמי הסכך נושכים הרבה השולחן דבר מאוז עליו רב של רי וכולי ולכן לכן על פי זה מותר גם לזרוק שקיות ניילון בשבת שיש בתוכם השפעה. האם מותר להוציא השפעה בשבת החוצה? הרי כל ההשפעה הזאתי היא לכאורה מוקצה מחמת גופו. אבל לא נעים. יש ריח מההשפעה. לא יודע לא נעים לא ששבת בבית. יש אישה אפילו שלא נעים לה. ה פסיכולוגית. יש אישה לשבת בסלון אבל אם היא יודעת שיש השפה מלאה לא מתפקדת יותר. זהו. היא לא מסוגלת. כמו אנשים שיש להם כלים בכיור לא מסוגלים לעשות כלום. גמרנו מושבטים. זה נקרא גרב של ראי. מותר לקחת את השקית השפעה בידיים, לזרוק אותה לתוך פח ההשפעה המרכזי. תראו בבקשה במקור 17 שקיות ניילון שמונחות בתוך בתוכם פסולת שהיא מוקצה אסור דתלה במקומה כדין בסי דבר האסור. אלא אם כן היא מדיפה ריח רע שאז מותר לקחת עלה פח הציבורי פח אשפה מדיף ריח לא נעים בני אדם שוים עוברים בסמוך לו הדבר מרוס עליהם מותר להוציו לחוץ ולרוקנו אין בעיה להוציא פח אשפה מאוס אם הוא עוד לא מלא ולא מאוס עליך ויש אנשים שומרים אותו עד מוצאי שבת מה טוב ומה נעים שבתחם גם יחד אבל אם לא זה לא נעים לך קח אותו בידיים זרוק אותו להשפה נגמר העניין >> מה >> מותר לקרב את הפח בשולחן כדי לפנות את הדר כן, אין בעיה לקחת הפח כן, אין בעיה כי כי אם זה לצורך גרף של רי איפה שיש גרף של רי מותר לטלטל >> וזה גם טלטול מנצח >> אלא מה או רגע עכשיו בוא נעשה עכשיו רגע סדר זה לכן המשפט הזה שרציתי להשתות איתו טיפה האם באמת בגרף של ר עד כדי כך הכל מותר לקחת אפילו בידיים או עדיף לעשות איזה טלטול מן הצד כי לעולם טלטול מן הצד או בגופו הוא יותר קל מאשר כמובן טלטול בידיים כי בגדר איסור מוקצה זה דווקא שאני לוקח בידיים אבל אם אני מסיט אותו עם הרגל או אני עושה את זה עם מטתה שזה נקרא טנטול מן הצד בגופו זה על ידי הגופו אני יש פתאום ג'וק בבית מדי פעם יוצאים ג'וקים אפילו בשבת הם לא הם לא שופטים בשבס אז אני לא לקחת אותו בידיים צידה אפילו בדבר שאין לו ממינו ניצוד דרבונון נכון ווהוא מוקצה מחמת גופו הדוק הזה אבל אם אני לא נעים אני לוקח את הרגל זה נקרא טנטול בגופו תן לו כמה ביתות מעיף אותו החוצה לחיים חים טובים שלום אחרי זה החתולים גם נהנים בשע בסדר זה זה ואם לא יכול בזה אני לוקח מט מטא מעיף אותו החוצה זה נקרא טנטול מן הצד >> למה יש יותר לקחת אותו למקום כדי לשפוך אליו >> כי אני חושב ש השאלה של מה שאני מביא הוא מהתר הוא לא מפריע לי כרגע >> הפח אולי זה כלי שמלאכתו לעיתר רק השקית זה גרף של >> אז הוא משוגע לגבי השקית >> לא אבל אתה לוקח את כל הפח אז אתה מזיז את השקית חלטון מנצה של הפח שותר את הפח מותר לפתוח או לסגור >> כן אני לא מבין גם אתה מבין את השקית עצמה או את הפח >> את הפח >> תפח ודאי שיותר קל אבל אבל אני אומר עוד פעם גם שב אם בסוף לא נעים לך עכשיו לא נעים לך לקחת את ה בידיים לשים את זה בתוך הפח וזה הדרך היחידה להוציא את הגרף של הראי בגרף של רעי אם התירו להוציא לקחת את ה את העכבר בצוציטה שלו נראה לי שכל דבר כזה של גרף של רי שאין אפשרות אחרי תכף נראה יהיה מותר אפילו בידיים בוא תראו שנייה אחת >> פך כל עוד הספקית לא עלתה בותיה ומסריכה הוא לא בסדבר האסור >> הוא מוקצה מחמת גופו >> פח עצמו בלי לא יודע איך >> לא הוא לא בסר >> אם מוציאים את אם מוציאים את הזבל בשבת אני זוכר שהרב אמר לא לקחת את איתך אז אתה לא נכון הדלי נכון הדלי עצמו דיברתי על שקית הדלי עצמו יש מחלוקת מחלוקת ספרדים אשכנזים להחזיר אותו שהורק הוא כבר נכון זה לפי דעת אשכנזים הרמה הספרדים יכולים להחזיק גם את הכלי חזרה. זה מחלוקת בחבר ורמה. אני אגע בזה בהמשך של השיעורים. אבל רגע בוא בוא שנייה רק נגמור את הגרף של רי איך אני איך אני מוציא אותו. יש משנה ברורה מקור 18. העצמות והקליפין. אם נתקפצו הרבה יחד ומאוס עליו להניחם כך על השולחן מותר לאבירן בידיים. דאבו לדידי כגרף של רי. ועל זה אני שמחתי לשאלה שנשאלה פה. האם מותר גם להביא את הפח? כן, אם בסוף זה גרב של רי בגרף של רי כדי להוציאו, אם זה הדרך היחידה שאני יכול להוציא, מותר לקחת גם את השקית ולהביא אות את הפחלה, להביא אותו לשולחן וגם על פי דין לקחת בידיים את הקליפות ולשים אותם בתוך הפח. כך אומר המשנה ברורה. אלא מה? יש כאלה שחולקים על זה ואומרים למה אתה צריך לעשות פעולה של טנטול מוקצא בידיים? תעשה איזה טנטול מן הצד. תראו את שלמה זמן נועה בשולחן שלמה. מותר להוציא להשפה מהשמע דינו חייב בטנטנם מן הצד ובגופו והינו משום דחשים כעת ולא כמה כדיחוי הוא אומר שמה זהר בך כל מה שנחשב אם אנחנו תמיד חוקרים עם שבת תחויה אוטרה אז הוא אומר אם אתה יכול לעשות את זה זה בידיים אתה רוצה לעשות את זה בידיים תעשה בידיים למה כי גרף של רי לשיטתו על פי המשנה ברורה זה לא תחויה אלא מה זה רבי סאי הודרה לעומתו אומר הרב פיינשטיין במקור 20 לפניכם שאלה אם יש לינוק דעת הטז שח זה הנחות מוקצה שם לגבי סילוק קליפין שאר דברים שלך לגררה לידי סכין תשובה במקרה שיכול לגוררו על ידי סכין לא יצטרך להגיע ליתר טנטול הגרב של ראי מוטב שיגררו על ידי סכין אז יש כאן שני דעות רבי יסאי בעלוכה לכן מי שרוצה להתיר ולהקל כמו ששאל אליושים אזה שאל לפני כן אני דעתי כן מותר אפילו לקחת את ה את הזה מי שרוצה להח להחמיר ולא לטלטל את זה בידיים אלא על ידי כזה אז נחינה במקרה כזה עדיף על מה שאני עושה בדרך כלל במקרה כזה אם יש ניילון על השולחן לוקחים את הניילון מקפלים אותו וזה נקרא גם טנטול מן הצעד כי לא לוקח את הקליפות בידיים זה פותר את כל הבעיה כולה גם הרב עובדיה מחמיר בעניין הזה לא לטלטל גרף של רי אם אפשר בצורה אחרת לא בידיים ב-21 אם נתקבצו הרבה קליפות על השולחן והם מאוסים עליו להניח גן על השולחן מותר להסירם על השולחן אפילו ביד דאב וגרף של נראה שמותר לסלק מפניו אף בידיים מפני שהוא נמאס עליו ולכן אני חושב שהכל ואינו חייב לעקור ממש מושבו ולשם מקום אחר ומכל מקום אם יכול לטלטל הקליפות בסכין ולא בידיו ממש נכון לעשות כן מצוין בסדר א זה זה לגבי העניין של גרף של רי אלא מה יש דין ובזה נסיים יש דין לא לעשות גרב של רי לכתחילה אז לכאורה אל תעשה גרב של רי לכתחילה אז אם אתה יודע שאתה הולך לפצח פה גרעינים וכולי ויה יהיה לך עכשיו קליפות ואחרי זה צריך לטלטל אותם כי זה גרב של רי אולי לא תראו בבקשה ב-245 סיימנו אין עושים גרב של ריחתכן דים להביא דבר שעתיד מעז כדי להוציא כשימאז מברס מותר להוציאו מקום דיק הפסידה מותר להכניס אותו אצל גרף של רב לקבוע שבתו כדי להוציא אומר החוט השני והנה האוכלים בשבת מאכלים שקליפותיהם גרעיניהם אינם רואים כלל האכילה נראה דליקה בזה משום עושים גרף של ראי לכתחילה למה כי זה דרך אכילתו אני לא עכשיו עושה פה איזה גרף ממרה אני אוכל לאוכלים שלי יש קליפות הם נחשבים מוקצה מחמת גופו אבל מקבלים עליו גם שם של גרף של מה של רי כיוון שלא היה יכול לסלקן מאתמול הוא כמו שכתב הרשבה הלכה למעשה מותר לעשות גרב של ראי באוכלים לכתחילה מותר לטלטלם אפילו בידיים מי שרוצה להחמיר ותעשות מן הצד גם ברוך יהיה שבת שלום מבורך ספרת תספור שנבות נעימות וטובות >> [מוזיקה] >> שבת מקבל [מוזיקה]