הלכות מוקצה בשבת ג | צורבא מרבנן - קעה | הרב בן ציון אלגאזי

אחד [מוזיקה] קר כל [מוזיקה] >> טוב מרבית אנחנו חוזרים להלכות שבס מוקצה אנחנו נמצאים בעמוד 53 אנחנו נמצאים בעמוד 53 אנחנו נדון היום בשני סוגי מוקצה מוקצא אחד שנקרא כלי שמנחתו לתר מוקצה נוסף שנקרא מוקצה מחמד חיסרון כיס אלה שני המוצרים שאנחנו ניגע בהם אז בוא נתחיל בכי שנחתו לתר הבאתי את שני הדברים האלה כאן בחוברת כיוון שהם די קיצוניים אחד לשני כני שנחתו ליתר כלים שאין בהם שום איסור מלאכה באופן כזה או אחר לכאורה הם לא צריכים להיות מוקצים ובכל אופן יש דיון לגביהם אני אדבר לגבי כיסאות ספסלים כל מיני חפצים כאלה ואחרים שהם חפצים שנמצאים בתוך הבית הם מלאכתם להיתר שום הרע אבל האם מוטל תלטנלם באופן חופשי בשבת כי אין בזה שום עניין זה מצד אחד מצד שני ניגע בכלי שמוקצה מחמת חיסרון כיס זה מוקצים שהם ברמה הגבוהה ביותר כי אין לדלם לא לצורך גופם ולא לצורך מקומם בוא נתחיל מכלי שמלכתו ליתר יש גמרא מסכת שבת מקור אחד לפניכם תנו רבנן בראשונה היו אומרים כלים יטלים בשבת שלושה כלים נתנים בשבת מקצוע של דבלה זה הזמל שמחתכים בו חותחים בו את התאנים זועמה לסתרון של גדרה כף גדולה וסקין קטנה שעל גבי השולחן. יפה התירו וחזרו והתירו וחזרו והתירו. כן. אז אנחנו אומרים שהתירו, חזרו והתירו. היה כאן כל מיני טנטולים כאלה בהיתר שלהם. אמר אבא, התירו דבר שמנחתו להתר לצורך גופו, בין לצורך מקומו. וחזרו והתירו אותו מחמלצל. שימו לב טוב. כלי שמלכתו לתר היה פעמיים מהלכים. אחד הטירו את הטל אותו לצורך גופו במקומו. כן כלי שמלחתו למעלה איסור וגם מחמה לצל מחמה לצל הכוונה היא בשביל לשמור אותו יש איזה סיבה למה אני מטלטל אותו זה לא סתם שאני מטלטל אותו רש"י אומר מחמה לצל אינו צריך לו עכשיו לא לגופו לא למקומו אלא חס עליו שמ התבקע בחמה יש לי כלי בחוץ שנמצא כיסא שנמצא מחוץ לבית שמש יוקדת עליו חבל הוא ילך לאיבוד אני רוצה להכניס אותו נו אם יש לך סיבה להכניס אותו בחבות תכניס אותו אבל אם אני סתם רוצה לסדר עכשיו את הגינה ולהכניס כיסאות או ספסנים או דברים כאלה ואחרים אופס כלי שמלכתו לתר בלי שום צורך סתם להזיזו לא לא מטנטנים אותו כך כותב הרמבם ותראו את המגד משנה אומר הרמבם מקור שלוש כל כלי שמלכתו ליתר בין שהיה של עץ בין של חרס או של אבן או של מתכת מותר לתנטלו בשבת בין בשביל עצמו של כלי בין לצורך מקומו בין לצורך גופו שימו לב שלוש שלוש תנאים יש ברמבם צורך הכלי כי אני רוצה לשמור עליו צורך גופו צורך מקומו אומר המגיד משנה במקור ארבע אמר רבה לצורך דבר שותו לת שלא לצורךזה ודע שמדברי רבנו נראה שאין לטלטל שום כלי שלא לצורך כלל ואף הרשבה כן בפרק קירה שיש להחמיר לא ליטול כלי ללא צורך תשמעו הראשונים פה משמע מהם שהתחדש פה דבר שאנשים לא מודעים אליו לידן יו דעתי שסתם כלים בעלמה לטלטל אותם בלי שום צורך לא מטלטלים מה אכפת לך אבל זה ליתר אם אין לך צורך לא מטלטלים אותו כך פוסק אמ מחבר >> עושה לי סדר בראש >> מה >> עושה לי מסודר בראש >> עושה לך מסודר בראש אולי זה צורך כן זה בסדר סדר את הבית כבוד שבת עונג שבת זה צורך אבל סתם עכשיו לבוא לקחת ספסלים לרכז אותם יש כסאות מפוזרים בחצר אין לך שום עניין בזה לשים אותם במערום עכשיו אחד על גבי השני לא לצורך כלום לא מטנטנים כך פוסק המחבר מקור מקור חמש כלי שמלאכתו ליתר מותר לטלטלו אפילו אינו לצורך הכלי שמישבר או יגנם אבל שלא לצורך כלל אסור לדנטלו מצוין בקיצור זה כאן ככה פוסקים הזה והמחבר אומר את זה בפעם נוספת מקור שמונה לפניכם כן שלא צריך עשו את כתבי הקודש ואוכלים מותר לטנטנן אפילו שלא יצר כלל המחבר אומר את זה על פי הגמרא שאומרת שהיו דברים שעליהם בכלל לא גזרו בכלי שמלחתו ליתר מה זה כלי קודש כתבי הקודש ואוכלים מה קורה לגבי קערות, כוסות ושהם כלי אכילה האם הם גם צריכים איזשהו צורך אותם אני יכול לתת סתם ככה סתם ככה למשל יש אנשים שבשולחן יושבים בגלל הנרבים שיש להם הם צריכים להקיש משהו עם המזלג או הסכין מותר להם סתם להקיש את זה אין לזה שום צורך כלל אולי תגידו זה צורך הם הנרבים שלא שירגע יכול להיות יכול להיות אז תראו אמקור תש המשנה ברורה בדיבור המתחילים שלא לצורך כלל היינו אם כל היום לא יצרחנו כלל אבל אם יצטרך לו באותו היום והוא מטלטלו כדי שיהיה מוכן יש לזה כבר צורך בסדר כלל והוא הדין כוסות קערות צלוכיות סכין שגולחן תדירים תשמיש לא חלו עליו תורת מוקצימו לב טוב כתבי הקודש אוכלים כלי אוכלים למיניהם הם לא בכלל גדר של איסור טנטול מוקצה מחמת כלי שמחתון למעלה תר מותר את התנ באופן חופשי כן ועל כן מותרים את הטל אפילו שלא לצורך כלל ויש מחמירים אפילו בכלים אלו כי באמת מהמחבר משמע כתבי הקודש ואוכלין המשנה ברורה ירחים וככה העולם נוהגם קערות כוסות כל הדברים המצוים בינינו כלי שנחתו לתר אין שום בעיה לתלטנם אפילו שלא לצורך כלל >> הרחיב לכולה >> לכולה אתה אומר זה המשנה ברורה שהרחיב לכולה זה הפלא אתה אומר זה הפלא כן כי בדרך כלל המשנה ברורה תמיד אני אומר מה ההבדל בין המשברורה לרוך השולחן משנה ברורה היה ראש השיבה ראש שיבה ככל שהוא מחמיד יותר הוא נראה יותר רציני חברה אוהבים חוזה ככל שה קיצוני הרוח השולחן היה רב קהילה תמיד הוא חלק על שני בורה לכולה למה רב קהילה שלא יקל יאכלו אותו בסופו של דבר נברך אז אז אז זה ההבדל ביניהם זה שם משנה בורה מקל נכון תראו בבקשה את העניקות יוסף כלי שמחתו לתר כגון כיסא ספסל שולחן מלבושים מלבושים מותל את התנם אפילו אם אינו אלא לצורך הכלים שהם ישברו יעבדו יתקנקלו בחמה אבל שלא לצורך כלל אין תתנם יש לך יש לך מי בבית זרוק בספר אתה רוצה לסדר זה זה צורך אני לא צריך לסדר לא אכפת לך שהוא שם אתה עכשיו הולך תלט אותו אין אין אין התר אבל לכן כפות מזג מותר לתנסה מהשולחן או לסדרם כן אחר השולחן אבשל לצורך אין הוא דווקא מחמיר שבכפות נגד המשנה ברורה כפות כוסות וקערות לא לטלטלם אבל רוב העולם נוהג כמו משנה ברורה שכוסות קערות צורכי אכילה מוטל אתתנם אפילו שלא לצורך כלל למה הם כמו כתבי הקודש ואוכלים? מצוין. חכות שבת מביא גם את הדעות לכאן ולכאן. ו זה החלק של כלי שמלאכתו לתר. אז נסכם כלי שמלאכתו ליתר שאין בזה שום צורה של איסו. כלים וכלים שונים צריך צורך קצת כדי לטלטלם. לא לצורך כלל אין מטלטלם. חוץ כתבי הקודש אוכלים כלי אכילה למיניהם זוגיהם שהם לפי המשנה בורים מותנתם אבשו לשלו לצורך כלל. סתם רוצה לסדר עכשיו שיהיה לו ן טוב אין שום בעיה מצוין עד כאן רבי יסאי כלי שמנחתו ליתר עכשיו נעבור למוקצה מחמד חיסרון כיס >> זה באמת מאוד מאוד מרחיף את המל מוקצה כן מה מוקצה שאדם מקצע את זה מדעתו כי הוא לא מתכוון להשתמש כי שמח כל היתר ודאי דעתו להשתמש בשבת ובכל זאת מכילים עליו איזשהו דין מוקצה כאילו זה יכול להיות יכול להיות שזה גם מסה של המשנה ברורה כאילו לומר שכאילו לא יקשור למוקצה תמיד >> לכן הוא מתיר ומכר גם בכלי אוכלים כי זה חידוש מאוד חידוש באמת מאוד גדול >> חידוש גדול כן כי הוא לא מקצה את זה אתה אומר הוא לא מקצה >> הוא בכל אופן משהו מה >> כלי פסח כלי פסח אתה קצת אתה לא התכוונת בשבת >> וכלי פסח באמת בשבת רגילה הם מוקצה ממש אולי אפילו מוקצה מחמת חיסרון כיס אולי אפילו עד כדי כך כי הוא נזהר שזה יהיה רק לפסח רק לפסח מי שנוגע בזה עם ילד עכשיו יקח צלחת מכלי פסח מה תגיד לו לא לא חמודי זה פסח עכשיו חמץ >> אם בשבת נפת בלי מצקת זאת אומרת אני קח פה מהרון של פסח מצקתם תפו בלי זה בעיה ממש >> נכון נכון כי כי כלי פסחצורך >> כי כלי אפילו כלי פסח הם הם מוקצים אני מסכים איתך לגמרי הם מוקצים לצורך פסח בלבד אני אומר אפילו לניהו דעתי מוקצה מחמת חיסרון כיס כי אתה נזהר עליהם שומר עליהם כי אין לך כלים אחרים בפסח יש לך מצקת אחרת מה תעשה >> אבל זה אבל מה אתה מסתך עם הרבנית הרב מה שהוא אבל מה שהוא אמר זה דוגמה דווקא טובה >> פיקוח נפש לא מסתבך >> כיוון שהבן אדם אומר אני אשתמש במצקת הזאת ואקנה חדשה לפסח זה לא חסרו >> אבל אבל כשזה נכנס לשבס מה זה היה >> כן גמרנו רבורי התקצי אומר לך רבורי גמרנו התקצעי נגמר העניין >> כן כלל שכלים לא יכולים אה >> כן יש כלל אם אם זה היה לפני רבי יסאי אבל אם זה לא אז אין אתה יכול להקצות לפני שבת אין בעיה אבל אם זה הדברים שהיו לך בזה זה לא אפילו לא חצה להשתמש בהם יש לך עכשיו לא יודע מה שוקולד דוגמה היא שוגעת יום הולדת שהיום הולדת היא ביום שלישי מוכנה משבת עכשיו >> זה אוכלים כבר זה מה שהוא אומר אוכלים רבותיי אבל זה >> לא אבל אף אחד לא מקצה אוכל אוכל מוכן ואומר לך תשמע אתה יודע שאם בסוף אחד הילדים שלך ירצה חתיכה תיתן לו >> ממש לא זה מוכן לשלישי אז אתה בטלתך אצל כל אדם >> זה גזרה ש >> כן הציבור כן אתה לא נותן לילד שלך חתיכת עוגה השם ירם >> מישהו מעיד לגעת יום הולדת שמו מוכנה לזהים עוד >> כן >> קנה עוד שק אותו דבר זה מה ש >> לא לא >> כאן הוא הקצע את זה זה מוקצה מחמד חיסרון כיס רבי יסק >> אתה לא יודע שמישרים היום >> רק פתוחות >> כמו שאמרתי מוקצה מחמת חיסרון כיס לניו דעתי הוא אחד המוקצים החמורים ביותר שיש תכף נראה עד כמה חומרתו בואו קודם כל נראה מה זה מה נגדיר את ההגדרה מה זה מוקצה מחמד חיסרון כיס אומרת הגמרא במסכת שבת מקור 13 לפניכם רבי יוסי אומר, כל הכלים נטלים חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרשה. רש"י אומר, מסר הגדול זה מגירה גדולה שעשויה לקצות סכורות. יש לה שמה איזה מגירה. מגירה הכוונה היא מסור. מסור שהוא מיועד אך ורק לקיצוץ קורות. וטת של מחרשה הוא כלי גדול העשוי כסכין שבו אסורים חרית שתם המענה. דענך כפידליו. אדם נזר זה כלי עבודתו, כלי מלאכתו. ומייחד להם מקום ולא חזו למלאכה אחרת. זהו זה רק לזה בלבד. הדוגמה היותר מעשית מאשר הכלים שהגמרא מביאה פה זה אם יש לך עכשיו סכין של שוחטים יש סופר סתם בבית יש לו סכין לחיתוך האורות הקלף בצורה מסודרת אף אחד לא יכול להגעת בזה. אשתו אומרת לו תשמע נשבר לי הסכין לעגבניות. אומר שנייה אחת אני אביא את הסקין מה מהמילה אני אוציא אותה מהנדן אני אעשה לך סלט בשום פנים באופן זה סכין יוקרת עצור שיהיה פשוט גם דברים שאדם מייחד אותם במקום מסוים לצורך דבר מסוים שום דבר אחר זה נקרא מוקצה מחמת חיסרון כיס כן אומר אומרת הגמרא במקור 15 אבל מוקצה מחמת חסרון כיס אפילו רבי שמעון מודד אנח כל הכלים מתנים בשבת חוץ מז הגדול חרשה לכן פוסק המחבר כל הכלים מתנים בשבת חוץ מוקצה מחמד חיסרון כיס קרון סכין של שחיטה או של מילה הזמן של ספרים, סכין של סופרים, שאתם מתקנים בהם הקומוסים, כיוון שמקפידים שלא לעשות בהם שום תשמיש אחר, אסור לטנטלו בשבת אפילו לצורך מקומו או לצורך גופו. אגב, הוא הדין כלים המיוחדים לסחורה, כלים המיוחדים לסחורה או מיוחדים לפסח, זה מיועד לסחורה. אף אחד לא יגע בזה. זה הביזנס שלי. אפילו שזה כלי והוא יכול להיות בצקת, אבל הוא נזהר שומר על זה רק לצורך זה. מוקצה מחמת חיסרון קליס. אומר אומר המשנה ברורה במקור 17 בדיבור מתחיל חיסרון כיס רוצה לומר שמחשש חשד חשש הפסד ומקפיד עליהם שלא לטלטנלנם ומקצה אותם מדעתו הוא אומר בזה אין שימוש אחר חוץ מהיעוד שנקבע להם מתחילתם נקודה זה נקרא מוקצה מחמת חיסרון כיס טוב אומר אומר המגן אברהם הוא מקפיד עליהם אבל אם אינו מקפיד עליהם מה הדין רבי סאי שרי ואז לפי זה יוצא הגדרה מאוד מעניינית כל אחד בביתו קובע לעצמו את המוקצם מחמת חיסרון כיס אתה קובע יש דברים שאתה מקפיד עליהם דברים אתה לא מקפיד עליהם אתה יודע באחד השיעורים כבר דיברנו פה על העניין של הפלאפון סמרט סמרטפון אחד בשבילו הסמרטפון זה קודש קודושים שאף אחד לא יגיע אם ילד קטן ניגע בסמרטפון לא אומר זה ישאר לי הלך לי כל המידע אופס זה מורה בחמת חיסרון כיס אחד אומר לא אכפת לי שיקח שישחק שיראה בזה סרטונים אני לא יודע מה זה כבר לא מוקצה מחמת חסרון קייס מה זה יהפך להיות כלי שמלאכתו למה לאיסור בסדר >> נגיד מפתחות של אוטו שלט אז אם מישהו זורק לילד שלו שישחק עם זה אז גם סבבה ו >> אני חושב שזה מוקס כלי שמחתו לאיסו >> זה לא חסרון כס >> לא חזרון האוטו זה חזרו גיס >> תלוי איזה אוטו יש לו אבל השלט לא >> אם הוא יתן את השלט [‏צחוק] >> כן >> נגיד אבל לאפטופ של העבודה זה >> אם אתה שומר עליו מאוד ואתה אומר פהפה זה כל מוקצה מחמת חיסון גיס כן >> הרב מועל שקפיץ אותו בשבת בברית מילה >> [‏צחוק] >> אין בעיה לצורך מילה >> הוא לא הוא לא תכנן שבת משה לא משנה ברגע שזה מילה דוחה שבת כולל הכלים לא לעשות כלים אבל כולל הכל לטלטולות אין בעיה מעניין מה פתאום הוא נהיה ביום השמיני >> אולי >> פתאום הוא קפץ ביום השלישי ליום השמיני >> מולל בקמול [‏צחוק] >> אוקיי בסדר אבל אין החינמי אם זה יכול להיות כן דרום תל אביב הכל יכול להיות במקור 20 אולי אחד יתגייר לא מלא גירים שמ אומר אלקות יוסף במקור 20 ואלו מקצת דברים שיש בהם מוקצה מחמת חיסרון כיס איגרת אוויר בולי דואר גלויות דואר ריקות דרכון דרכון דרכון אדם מאוד שומר עליו איך אחרת הוא ישב מצלמה ניירות ערך נירות ערך נמצאים בבית לא יודע אבל הבנק זה חיסרון כיס >> פעם זה היה דף >> פעם זה היה באמת דף >> כן דף היה דף שלך אה טוב בדרך כל הבנק עצמו חיסרון כיס אחד אחד גדול כן אמר אמר לי מישהו השבוע אומר אתה רואה את פלוויני אומר אתה שולח צ'ק לבנק הצ'ק חוזר הוא שולח צ'ק לבנק הבנק חוזר [‏צחוק] איזה גביר טוב סכין של מילה או של שחיטה סכין של סופרים מתקנים את הקולמוס מקפידים עליהם שלא לעשות בהם אחר צ'יקים קלף של סופר תקליטים זה דברים היסטוריים רבי זאי כל אלה נקראים מוקצ מחמת חסרון לא פיוצר גופם זהו מוקצה מחמת חיסרון כיס שאדם שומר עליהם לא משנה פה המגוון של הדברים כמו שאמרתי כל אחד קובע לעצמו מה נחשב כמוקצה חמוש שאין תנטלו לא לצורך גופו לא לצורך מקומו ואומר המגן אברהם שיטי גיבוירים אתם רואים דניה חלק אמוקצה נראה היום שזה כבר לא מוקצה היום נהיה חלק A4 פעם ניירות היו שווך אנשים היו מקפידים היו כתובים להם חידושים היום מה מה מה אדם רושם בניירות אין היום כמעט ניירות גם בדרך כלל >> כן אומר זה עומד לכתיבה מ >> עומד לכתיבה מי כותב היום מי ראה עת מי מי כותב כמו כבודו היוםזה כן אתה מוצר מוזאוני כן אין אין אני אומר שנייר היה פעם שווה ערך מספרים שפעם לרוג'ובר הגיע איזה אדם פשוט ביקש הזכום לספר שלו גדשובר לוקח את הספר הוא אומר תשמעו הספר הזה פיל לפלואים פילפלים פיל שאלה אותו קודשבר מה מה פיל פלוואים אומר תשמעו איך בזמנם היו עושים ליירות לוקחים סמרטותים הופכים אותם לנייר אומר זה פלא אומר אבל להפוך עוד פעם את הנייר לסמרטות זה פיל פלו [‏צחוק] אז היום כבר אין אין כאלה אלה שמטותים בכל אופן תראו ניחלק ככה הוא כותב כאן אומר האגרות משה שב כמו שאתם רואים היום לניירות אין חשיבות מקור 20 שפיר מי יקרא אותם ניירות מוקר כמו שכתב אבל אפילו בזמן הזה מבד ניירות שיכול לכתוב עליהם הוא אומר בימינו הוא כאילו מסתפק האם אדם יכול לאבד נייר כי נייר זה דבר חשוב אני חושב שבימינו אחרי גות משה נייר ודאי לא יחשב כדבר a4 אנשים זורקים את זה רואים את זה מעצבן אותם שמים את זה בפח אף אחד לא מתייחס לזה >> זוכים לילדים אזה זה 20 שרק >> יעק של חוזה שכתוב מישהו חייב לוות א >> מה מוקצה מחמות צ'קים זה יותר מדרכון אפילו כתוב הלוואה כתוב דברים כאלה ואחרים ברור ברור שמוצ תראו בבקשה במקור 23 ואז וצריכה פה מחלוקת גדולה בין הפויסקים בין ספרדיין לבין אשכנזין קודם כל בוא נראת מה אומר השמירה שמקחתה 23 כל דבר שאדם קובע לו מקום מחמד רכו הרב מקפיד עליו לא לטלטל אותו מחשש שם תקלקל כגון שעון קיר קיר זה מוקצה מחמת חסרון קיז חשוב לך שהוא יהיה באותו מקום תמונה אומנותית שמקפידים עליה גם זה בכלל מוקצה מחמת חיסרון כיז אין כל אתלו וכן ארון כבד שאדם נזהר שתל במקומו שם מתקלקל עקב הטנטול מוקצדם בבית כזה א שואב שוטף שואב שוטף שם את זה למקום מסוים ופתאום בשבת הוא צריך את המקום הוא צה להזיז אותו זה מוקצה מחמת חיסרון אבל מניח ש משהו מוק הבן הניח את הלפטופ בעצ השולבן שבת >> אין לך אפשרות להזיז אותו אין אפשר לזוני >> כמו שהבן שלך הניח אותו תרמוז לו שיזיז את זה גם כבו לא קח פולטו אתה לא יכול להזיז אותו אין מה לעשות הלפטופ הזה הוא מורץ בחסר אין לו מטנים לא לצורך גופו מקום אני מבין שאתה תקוע כי באים בדיוק אורחים והלפטופ באמצע שולחן שבס ליד החלות >> אבל בגלל שזה חסרון קץ אתה דואג שהבן יגע בזה אז >> טלטול מן הצד אפשר בברך >> כן טול מן הצד יהיה אפשר לקחת אותו >> לקחת את המפה אם כן קרפה ולהעיף אותו החוצה אין בעיה להעיף אותו שולחן זה אפשר כן אבל אבל כל טנטול מן הצד טנטול בגוף או עדיף אפשרי אבל לקחת בידיים את הלב טוב להוציא בלתי אפשרי מה אתה אומר בורי >> רבי יש פה יש פה החמה מאוד גדולה הגמרא נתנה דוגמאות של כלי שלא חזי למלאכה אחרת טד שמחרישה או סכין וזה >> עכשיו לתמונה או לדפים או לא כלים בכלל >> זה בדיוק המחלוקת בין הספרדים לבין האשכנזים מצוין מה שאתה שואל עכשיו לא שעון הוא כלי שעון הוא כלי תמונה גם לשבת כלי הוא לא כלי עבודה >> הוא לא כלי עבודה הוא צריך שיהיה כלי עבודה כלי כל שם כלי עליו >> אבל הגמרא אמרה דלא חזי למלאכה >> אתה אומר זה זהזה איזה מלאכה אני עושה עם התמונה מלאכה אני עושה >> הדיווג שלך נמרץ יכול להיות שזה גרם למחלוקת הפויסקים תכף נראה אותה אבל נמשיך רגע בהגדרות וכן ואיךן ארון כבד שאדם זה מוקצה ואסורת לא אך מותר לפתוח דתם וכן אדיר לגבי מקרר הרי הוא מוקצא אבל תן לפת כלי סעודה של פסח >> זה תשובה למה שאמרנו רגע כל ס של פח לא משנה אם מקפיד שלא יש לומד בהם לחמץ אפילו שאתה צורך וכן מצה של מצווה בערב פסח דינם כמוצא מחמת חיסרון כיס >> אבל זה רק >> ואין לטלטלם >> אבל רק אם מקפיד שלא להשתמש בהם לחמץ אפילו בשעת הצורך >> תשמע מה מה זה אפילו בשעת הצורך אם אתה כל פעם אהרון פסח תשמע אם אהרון פסח שלך כל רגע פתוח וכל פעם שחסר לך כלי אתה אומר תביא אהרון פסחזה לא ארון פסח >> הוא נתן דוגמה של מצקת שאתה תקוע ואז ביום רגיל הייתה הרי משתמש זה מה שהוא אומר יום רגיל הייתי משתמש מכאן שבשעת הצורך הוא היה משתמש >> אני אני יודעתי כיוון שזה נכנס לשבת כארון פסח כמו שריבורי אמר עכשיו בורי מתלהב החידושים שלך אבל אבל נכנס לארון פסח כפסח אף אחד לא יגע בזה ואם מישהו ישתמש בזה סתם עכשיו שואל אותך סתם ילד קטן בלי צורך של המצקת יפתח את ארון פסח השתמש מה תעשה רגע אתה >> לא הכס עליו מאוד >> נכס עליו מאוד אבל מצד שניפ כותב היא מקפיד אפילו בשעת צור זאת אומרת שאם אשתו בעל הגעת לה בשום בנים >> כל השנה לא משתמשים כן >> זהחיים לא תגיד [‏צחוק] גם אתה לא תיגע מהוגה יודע [‏צחוק] >> טוב בכל אופן רבי יסאי אומר ה תראו בבקשה בשולחן ערוך הרב וזה הערה למה שכבודו ציין ב-24 אין צריך לומר כלים העיקריים ביותר אף על פי שלם סחורה אלה שמתם סו מקפיד עליהם שמש משתמשים בהם תשמיש אחר שלא יפתחו את מהם עשו אתלטלמת וזה הנקרא מוקצה מחמת חיסרון שימו לב טוב הליבה דשולחן ערוך הרב מוקצה מחמת חסרון כי זה רק בכלי של מלאכתו לאיסור וזה מכוון כנראה לגמרא שצריך שיהיה לו איזה שם של כלי אבל שעול למשל או תמונה הם לא כלים שלחתם לאיסו הגם שהוא מקפיד על מקומם ולא להזיזם לא נחשב מוקצה מחמת חיסרון כיס על פי זה פוסק הליקות יוסף במקור 25 וכן דין מוקצה מחמד חיסרון כיס הוא רק בכלים שמלאכתם לאיסור אבל בכלים שלכתם ליתר כגון כלים יקרים העומדים לנוי ולקשות הבית יש לו שמה איזה לא יודע גביע מהסבא משיפולי >> התמונה אומנותית >> התמונה אומנותית מצוין הם לא יכולים לחשם מוצח כסרון כיס אבל האשכנזים מחמירים בזה השמירת שבת כנחדה כן רבי שמעון זר מנורבך הספרדים וגם שולחן ערוך הרב זצל סובר שאין עם זה בעיה אם זה כלי שמחתו לתר ואינם עומדים לסחורה או למצווה אין בהם דין מוקצה ומותר לטלטלם בשבת אף מחמה לצל שימו לב טוב כדין כלי שמלאכתו ליתר לא פחות ולא יותר אף על פי שהם יקרים ואהובים עליהם וחס עליהם ואם מישהו יגע בהם הוא יגיד הילד שלו >> נו נו נו בכל אופן כן שהוא כלי שמלחתו לתר לא חל עליו שם של מורצה מחמד חיסרון כיס בוא בואו בואו נסיים את את הדבר האחרון ב-26 בעל חנות כלים המקפיד שלא להשתמש בכלים העומדים למכירה מחשש שמ פגם דינוק כמו מוקצה מחמת חסרון כיס ואף שכנים אין מלחתום להיתר מכל מקום אם אין עומדים כלל שימוש כל זמן שלא נמכרו בעל החנות מקצה אותם לגמרי מדעתו כדין כלי פסח לניהו דעתי הם נחשבים מוקצה מחמת חיסרון כיס ויש שאור דוין כלים חדשים שאתה מקונה אותם כיב מתנה ואת הולך לפעם בחנות או לתנם מתנה לאחרים והרי מוקצא אלא אם כן ישנה אפשרות שימלך בדעתו להשתמש בכלים אינו ולא להחזירם למער לחנות דברי מאכל נמצאים בחנות עומדים מכירה אינם מוקצת דברי מאכל לעולם לא יחשבו כמוקצא אבל כלים שהוא מקפיד עליהם כאן כתבתי לגבי עניין של פלאפון תלוי מתייחס אדם כמו שאמרתי קודם אדם שנזהר שלא יגעו אחרים בטלפון שלו מוקצה מחמת חיסרון כיס אדם שהוא כלישמלאכתו לא אכפת לו והוא משתמשים זה נהפך להיות כלי שמנחתו לאיסור נקודה עד כאן דיברנו היום בשני סוגי מוקצה כלי שמלאכתו ליתר מוקצה מחמת חיסרון כיס שני הקצוות והמחלוקת שיש לגבי מוקצה מחמת חיסרון כיס האם זה רק בכני כלי שמנחתו לאיסור או אפילו לחומרה זמןח בכלי שמנחתו לאתר עוד על דיני מוקצה בעזר השם בפעם הבאה להיללה [מוזיקה] שבת מקבלה [מוזיקה] ‏am