הלכות מוקצה בשבת א | צורבא מרבנן - קעב | הרב בן ציון אלגאזי

אחד [מוזיקה] קר כל [מוזיקה] ה אנחנו היום מתחילים ללחות מוקצה בעזרת השם דיני מוקצה נמצאים לפניכם החוברת בעמוד 33 אז א אחרי שסיימנו את כל העניין של טיפול בעלי חיים בשבת וכולי שבעלי חיים דיברנו גם בעניין מוקצה עכשיו ניגע קצת א לא קצת לנו כמה שבועות >> כן כמה שבועות בענייני מוקצה קודם כל למה עשרו מוקצה בשבת עיקר עניין מוקצא לפי רוב השיטות דרבנן מהר ראו חכמים לעשות לנו כל מיני טול חפצים כאלה ואחרים אני רוצה רק לפני כן צות איזשהו הבדל בענייני טול יש בלבול אצל האנשים יש שני גדרים יש טלטולי מוקצה למיניהם מסוגיהם כל החפצים בבית ברגע שנכנס שבס מקבלים מעמד. אין חפץ אחד שלא מקבל מעמד. אפילו הספר הזה מקבל מעמד. הצ'ופצ'יק הזה שאני צריך לשים אותו על הזה מקבל מעמד. הוא מקבל שם. אין דבר שלא מקבל שם. ספרים, כלים, אוכלים, כולם מקבלים שם בשבת. מה השם שלהם? איזה סוג מוקצם? מוקצה שכלי שמחתו לתר מוקצא מחמק. כל דבר יש לו שם. אני זוכר שלמד בכולל ברבנות למדנו לחות מוקצא. אז כל השבוע פחדתי לגעת בכלים. כי כל פעם אתה מפחד שאולי זה הכלי שמדובר עליו תזכר לא זה יום שלישי אין בעיה לגעת אבל מרוב שאתה לחוץ על העניין אתה כל הזמן חי את את הדברים עכשיו אני רוצה להגיד שבת כל הש >> כן כן ארנן חולצה לבנה אתה יודע אומרים שהמרכז כי מה ההבדל בין צניהם ביום בכלל שבת מוציאים את העתוב אז עכשיו אה אה ננסה להבין היום מה חרו חכמים לאסור את הטנטונים האלה בשבת אה אמרתי קודם רוצה להגיד שיש הבדל יש דין הוצאה מרשות משות רשות הוצאה משוט רשות לא קשורה למוקצא זה גם מיס אבל לא קשור למוקצה למה כי יכול להיות שלוקח דברים המותרים טלטול בשבת בתוך הבית אבל אסור להוציא אותם משות היחיד לקרמלית מקרמלית לשות היחיד או לשות הרבים וכולי אנחנו מדברים שאדם נמצא בתוך ביתו יש חפצים בתוך הבית למיניהם מסוגיהם מה מהם נחשב מוקצא מחמד זה או מחמד זה כל מוקצה כיוון שהוא מקבל שם יש גם כללים בהלכה מהו חכמים לאסור את העניין של המוקצא זה רמבם רמבם מקור אחד לפניכם בפרק כד אומר הרב אמ ככה אסרו חכמים מטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול ומפני מה נהגו באיסור זה אומר הרמבם שלוש סיבות אחד ומה אם הזהירו נביאים מה שלא יצאו מילו לכך בשבת כולך בחול לא שיחת השבת כשיחת החול שנאמר בר דבר קל וחומר שלא יהיה טנטול בשבת כתנטול בחול למה כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו ויבוא להגביע לתקן כלים פינן ל פינם בל את הבית או להצניע אבנים אומר הרמבם נוכל לטלטל כל מה שאנחנו רוצים להרגיש יום חול אין לך ארגז כלים לא נמצא בצד והתבשילים והאוחים זה אז אתה מרגיש יום חול כדי להבדיל בין שבס ליום חול כמו בדיבור כמו בהליכה כל שכן בכלים כאלה ואחרים מצוין עוד סיבה אחת אומר הרמבם בהמשך ועוד כשיבקר ויתלטל כלים שנחתם לאיסור אפשר שיתעסק בהם מעד ויבוא לידי מלא חסד לא רק עניין של תחושה והרגשה שזה שבס קוידש ולא עושים דברים כאלה ואחרים אלא פשוט יש חשש תתפוס פטיש ביד אשתך תגיד לך אתה כל השבוע לא מתקן את את את התמונה בטלן אחד גמור כמו כן אה שבשי זמן אני בבית שבס תוקע משהו אם יבוא כבר הפטיש ביד המסמר נפל על הרצפה התמונה פה תתקע וכן זו הדרך אומר הרמבם רוחמים אל תשתמש בכלים שלא תבוא לעשות איתם מלאכת איסור כזאת או אחרת עוד סיבה אומר רק ספוג אחד >> מה >> הסיבה השנייה הזאתי רק שליש כן אבל יש יש דברים אחרים שגם אתה יכול יש מוקצה מחמת חיסרון כיס שהוא גם כלי שמחתו לאיסור בתוכו לפי חלק מהשיטות אין מוקצה מחמת חיסרון כיס אלא אם כן הוא כלי שמחתו לאיסור אז יש לך את זה ואת זה בסדר וכן על זו הדרך או למשל אפילו יותר מזה רבי ראי אבדם יבוא לסדר דברים בשבת לא כלשמחתו לאיסור אפילו דבר שמחתו ליתר יפה לסדר אותם זה אם אין צורך אל תיגע הסיבה השנייה הרמבם אומר ש >> כן שיבוא לעשות מלאכת איסור אין לך >> אבל שניים יש לנו מוקצה מחמת חיסרון כי זה יש לך גם שניים אתה מה אתה מה אתה אתה רוצה כמחמד מחמת גופו מחמת גופו זה ממש מוקצה דרך אגב מוקצה מחמת גופו זה הכי מוקצה למה מה זה מוקצה רבי ישראל מוקצה לשון הקצה לא חושב על זה בכלל הוא לא בעניין בכלל יש לך רסק עגבניות בבית יש לך קמח מישהו חושב בשבשמש בקמח כל הקמח הזה נהפך בשבס למוקצם מחמת גופו כי לגמרי קצת דעתך ממנו הסבר שלישי אומר הרמבם מפני שמקצת העם אינם בעלי אומנויות אלא בטלין כל ימיהן כגון את היללים הפנסיונרים המוקדמים יושבי קרנות שכל ימים שובדים מלאכה יש אנשים שכל השבוע בשם זה שבס כל אצלהם נח והכל בסדר גמור ואם היה מותר ללך לדברי שאר הימים נמצא שלא שבת שביטה ניקרת קצת דומה לחלק הראשון החלק הראשון זה קדושת השבס פה צריך שביטה הניכרת לפי כך שביטה מדברים האלו היא שביטה השווה בכל אדם אגב מכאן יצא גם הרבה שכל מיני דברים כאלה בשבת שהם מותרים באופן עקרוני כמו קלניות למיניהם שצומת הכניסו וכולי צריך שלאדם לא לא נטיר את כל העסק כולם שומרים את הראש מה יהיה בזמן שיהיה הכל אה א הכל יהיה כזה ב זה לא יהיה שביטה הניכרת בסוף אתה לא עושה כלום איך אבל אתה עושה דברים בשבת צריך שבשבס יהיה שביטה אני זכור את יום שבת לקדצ'ו תרגיש את קדושת השבס זה זה חשוב ביותר אומר הרמבם מפני כל הסיבות האלה נגעו באיסור הטנטול ואסור שלא יתטל אדם בשבת אלא בכלים הצריך להם כמו שיתבררו דרך אגב הקלונאים ראיתי עכשיו קוננו בבית של שבת כתוב למטה רק לאנשים הנצרכים בלבד כי זה היה תיקון גדול הייתי באיזשהו קיבוץ בשבת החבר'ה השתמשו בקוניות של צומת עשו תחרות תחרות מהירות כן אמרו זה שבת מותר יש גרמה הכל בסדר גמור אז הם ציינו שמה בכל הכבוד להם רק לאנשים שנצרכים בלבל טוב מצוין מה מה ההרה ההתר השלישי הראשון בעצם ההר בשלישי העניין הוא לא אנשים שבתנים או לא בטלים אתה צריך להרגיש להבדיל בין שבת לבנחול והדבר השלישי להרגיש את השבס לא רק את ההבדלים ביניהם שבת צריכה להיות כל כולה גדע של שביטה לא רק שינויים אלא תחושת השביטה צריכה להות בשבת ההסבר הרביעי מביא הרייבד והרייבד מקרב את דין מוקצה לדין דאורייתא למה תראו מה כותב הרייבד עוד אמרו אתו טנטול צורך הוצאי אומר הריבד אני מחבר בין שני טנטולים בין טנטול מוקצה לטנטול מרשות לרשות שאם אני אבוא יכול להתיר טנטולים בסוף אנשים יבואו לטלטל באיסור דאורייתא כי טלטל ברשות היחידות הרבים וכן להפך או אפילו לכרמלית כרמלית זה דרמל אבל זה יכול לבוא לסור דורית לכן אמרו חכמים אל תטלטל שלא תבוא להוציא מרשות דרשות עד כאן דברי הראשונים בסיבת העניין של הטלטולים בשבת איסור מוקצה בשבת בא הבית יוסף ונותן לנו את כל גדרי המוקצא שיש מקור שלוש לפניכם אומר הבית יוסף ככה המוקצא הראשון שיש בא' כלי שהוא מוקצה מחמד חיסרון כיס דהיינו כל אדם כלי שאדם מקפיד עליו שלא יפגם כגון סכין של שחיטה ומספרים יש דברים שאדם מאוד שומר עליהם שלא יעשו בהם דברים שהם לא נועדו אליהם זה נקרא מוקצה מחמת חזרון כיס אני אומר הגדורה שאם פתאום מישהו מוציא את זה מהמקום השמור ורוצה לעשות את זה משהו אחר הבעל הבית זה שבא לקריץ בזה לא נוגעים אדוני בזה לא נוגעים זה העבודה שלי יש מנתח יש לו סכין סכין מנתחים זה רק בשביל לא תחתוך לא הוציא את הלב אחז להחזיר חזרה מה זה היום היום זה לאפטופ נגיד >> או לאפטופ זה שאלה מצוינת האם לאפטופ או למשל או למשל אפילו פלאפון היום פלפון אני הסתפקתי בטלפון >> הילדים משחקים בפלפון >> אז זה השאלה אם אם אם הילד שלך משחק בטלפון אזאת אומרת שבחן זה לא מוקצה מך מתחיל כיס אתה לא הכסף >> מה מה >> מבי הכסף >> הוא מלחתול מבי הכסף נותן אבל את הילדים מה מה זה גם >> לא >> חדים רוצים הוא מלכתו לתר הוא בכלל לא מוקצה >> בסדר אבל אתה לא אתה לא שומר אותה אתה משתמש בזה חופשי זה כלי כלי רגיל כלי של מלחתו לא אי אפשר לעשות אותו שום דבר שניסו רק אתה שומר על זה אם היית שם את הכלי הזה במקום מיוחד בוטרינה >> לא לא שבת גם בשבס שומר אותם אומר אל תגעו בזה רבי אף אחד לא נוגע בזה של הסבא מכלם זה >> מהת >> מה >> חנוקית כסף >> חנוקית כסף כזאתי כן יקרה אין החינמי אבל מה שאתה מוציא בעצמך והכל רק אתה לא רוצה שילדים גימו לך זה לא נקרא אז בקיצור לפטופ כשאתה נזהר וגדיין לפטופ נחשב מוקצה מחמת חיסרון כיס אגב בסופו של דבר מוקצה מחס כיס אדם אדם קובע כל אחד יש אחד שהלפות קחו צריך הכל בזה תדחכחו על זה גם קצת >> אין פה בכלל קשר לעניין של סכום הכספי אין הרב לא אמר בל >> לא אין שום כתר כספי רבותיי זה הכל סנטמנטלי כמה אתה בנף שלך שומר על הדבר הזה כיס בדרך בדרך כלל הוא עניין >> בשבילך זה כן דבר שהוא בשבילך בשבילך הוא יקר לא חיסרון כיס מבחינת זה שלא הבנק יהיה חסר אלא אצלך זה אם זה לא יהיה זה גבלת אתה שומר על זה מאוד זה נקרא מוקצה מחמת חסרון כיסים שהכל נהיה >> אמן >> המוקציה השני כלי של מלאכתו לאיסור שזה ה נראה תכף במחלוקת האם איך הוא נהיה כלשו לאיסור בגלל שהוא נועד לעשות ייסורים או שרוב תשמישו באיסור תכף נראה אבל זה כלים שבסופו של דבר איתם אפשר לעשות ייסורים בשבת בואנה יודע מחתך המון ייסורים כאלה ואחרים ג' כל דבר שאינו כלי ולא מאכל אדם ולא מאכל במעקרון אבנים מאות קנים ועצים מקורות והפך וחול ומת ובעלי חיים גורגורות צימוקים שמונחים מקום שמייבשים אותם כל כיוצ בדבורים האלה דלא חזו וזה מוקצה מחמת גופן כל דבר שהוא לא ראוי לשום דבר לשום מלאכה שום דבר הוא פשוט חפצים כאלה דוממים אין שם כלי עליהם מוקצה מחמה מד גופו שזה המוקצא החמור ביותר שיש תכף נעבור על כל מוקצה יותר דלד כלי שמלחתו לאתר הוא מונח עליו אחד מהדברים המוקצ מחמת גופם כון חבית שיש עליו אבן וק שיש עליו מאוד אפילו סור אחר כך כיוון ששם בין השמשות מיג קצה לבין שמשות קצר לכל יומה זה נקרא בסיס לדבר האסור הוא דבר של עתר שהניחו עליו דבר איסור הוא מקבל את השם של האיסור דין העתר כדין האיסור שנמצא עליו מה שהיה ממן השמשות ככה זה יהיה כל השם בזכולה מי גודית קצה לבין השמשות קצה לקוליו ויש עוד דבר אחד דבר שהנשפון מחוסר ומחוצר צדה ומוקצה מחמת מצוותו כגון צה נוי בסוכה אז נסכם אני אקח את השלוש סוגי מוקצה או ארבעה המרכזיים שיש לנו כל שבת יש לנו אחד שהוא מוקצה מחמת חיסרון כיס שהוא חמור ביותר לא מטלטלים אותו לא לצורך גופו ולא לצורך מקומו כלי שמלכתו לאיסור שעושים איתו פולות האסורות עם הכלים האלה מוטל לטלטלם לצורך גופם או לצורך מקומם זה מוקצה יותר קל כי שם כלי עליהם כלים חפצים שאין שם כלי עליהם כמו כל מיני בעלי חיים כאלה ואחרים דברים כאלה ואחרים זה נקרא מוקצה מחמת גופו לא מטנים אותם לא לצורך גופם ולא לצורך מקומם וכלי שמלחתו לתר באופן עקרוני מותר לטלטלו אבל שיהיה צורך קצת בלי צורך בכלל אין מטנט אפילו כישאר אותו עליתר יש לך עכשיו א כלים לא יודע מה פה עכשיו דברים המותרים אתה רוצה סתם להעביר אותם בכל מקום אם אין צורך קצת אלא אין שבת לא נוגעים בדבר הזה חוץ מספרים ואכלים אוכלים הכוונה היא דברים אוורים לאכילה שאפשר לטלטלם גם שלא לצורך כלל אבל שאר הדברים שהם כלי שמחתו לתר משקפיים פה משקפיים זה שמחת ליתר אבל זה סתם להעביר אותם אין לך צורך אל תזיז אותם אל תזיז אותם אפילו כלי שמלאכתו לתרבס אנשים לא מודעים לדבר הזה מצוין עכשיו נתחיל כל דבר לפי כל היסוד ש נתחיל מהדבר הכי מצוי בשבת כלי שמלאכתו לאיסור מה ההגדרות של כלי מלכתו לאיסור אז רק תן לכם קצת אולי דוגמאות לכלי שמלכתו לאיסור. תראו בבקשה ברשימה ש הבאתי פה בעמוד עמוד שנה עמוד 39 מקור 18 מה עם כלי שמנחתו לייסו קיריים של גז מברשת צביעה כלי העבודה למיניהם וסוגיהם פטישים מקדכות אה אה א א מברגים למיניהם וסוגיהם כולם כלי שמחתו לאיסור מספריים כל שמחתו לאיסור אתים כדי שחתו לאיסור >> מברגה >> מברגה כדי שכתו לאיסור ודאי עושים את זה דין בוא הנה רבותיי כל כלי הבישול שלנו אנשים לא מודעים לזה כלי הבישול שנמצאים בתוך המגירה של הכלי בישול מחוות סירים למיניהם מסוגיהם לא סירים שיש בהם אוכל אם יש בהם אוכל אז מני שמד יותר אבל יש לנו סירי בישול שמונחים בתוך אהרון כולם כלי שמנחתו לאיסו אי אפשר לתנטלם אלא לצורך גופם ומקומם בסדר >> פטיש כלי שמר אותו לאיסור לפצח >> מפצח אתה עושה בו תכף נראה ההגדרה אתה עושה פה זה נקרא לצורך גופו למלאכת יש לי מספריים מספריים בעיקרון זה כלי שמלחתו לאיסור רוצה עם המספריים לחתוך איזשהי שקית חלב היה לפני 100 שנה שקיות חלב עם קנקנים היו חותכים זה היו כאלה משוכללים שעשו בקצה איזה חתך כזה אבל אנחנו פרימיטיב היינו לוקחים סקינים חותחים בקצה יותר קטן יותר גדול נשפח בד מהיס שלם קיצור בשיניים כן השיניים זה כלי שמחתו לתר אבל אלא אם כן יוצאות אבל זה סיפור אחר [‏צחוק] מכירים מכירים את הבדיחה מכירים את הבדיחה שפעם הרב רצה לדברת שיעור לא יוצא לו כלום כולם מסתכלים מה קרה על הרב השמש נזכר שהרב שכח את השיניים בבית טוב רץ מהר לבית של הרב מוציא מהמכוס של המים והיא הרב בשקט הרב עושה ככה מתחיל לדבר מתחיל לדבר לא גומר מדבר דבר אומרים עשו מה קורה אומר אופס הבאתי את השיניים של הרבנית >> [‏צחוק] >> אבל בכל אופן נחזור לענייננו מה מה היינו היינו בשיניים מספריים למשל כי אפשר לחתו לאיסור אבל אני רוצה לחתוך בזה שקית חלב מותר לחתוך שקית חלב כי אין בעיה לחתוך בצורה הזאת כי אני לא רוצה להשל את השקית וכולי מותר להשתמש גמרת להשתמש מותר כל זמן שזה בידו אנחנו נראה את הדבר הזה מותר לך אפילו להחזיר את זה למקומר בסדר מצוין >> הרב אם נגו פה סירים למשל אתה רוצה מאיזה סיר גדול להביא לס תענה תענה בעצמך תענה בעצמך זה נקרא צורך צורך גופו צורך גופו אתה רוצה להעביר לסיר קטן הסיר הוא כלי שמרתו לייסו אני צריך עכשיו לשים בו עוד אוכלים יותר זה עד הצ'ון תצטמצם לך במשך השבת אתה רוצה להביא אותו לסיר יותר קטן מצוין בסירים אחרים >> מה >> הסיר הזה נמצא בהרמת ציר >> אז זה תוך מקומם >> אז בהרמת צירים כבודו שואל מצד בואירר ומצד להוציא כלים אחרים אי אפשר רבי יסאי אי אפשר לטלטל את את הכלים האחרים בשביל להגיע לאותו לא סיר >> למה זה צורך מקומם זה מקומם זה לא נקרא לא רבותיי זה לא נקרא צורך צורך מקומם כונה שאני צריך את המקום שבו יהיה הסיר מונק זה לא נקרא צורך מקומם יש לך בעיה אם הוא נמצא בתוך הרבה פעמים הדבר איפה הדבר הזה קורה הרבה פעמים בשבת בתוך המקפי במקפי אתה שם את המנה האחרונה את ה גדיליות איך זה הגלידות הקטנות האלה בפנים בעומק עד הגלידות יש לך קמח מוקפה כל מה שזמים שעת חירום בתוכו עופות דגים כזה זה כל זה דברים חיים כולם מוקצה מחמת גופו אין לך אפשרות עכשיו להתחיל להוציא את כל הקבינה כדי להגיע למה שנמצא מאחורה נגמר העניין אין גלידות יושף ולמה לא עכשיו מקומו >> לגשת >> לא מקומו הכוונה היא שאני אצטרך להשתמש באותו מקום אתה צריך להשתמש בכלי לא במקום שלו תבדילו רבותיי >> אני רוצה את המקום כדי להעביר דרכו קופסת גלידות וכרג >> רבי יסאי בגללידות ה עם דברים הקפועים שכל הדברים הקפועים בשבת על לא מבושלים אם זה מבושל זה אתה שם מקפי לחם מקפיל אוגות גלידות אין בעיה >> מה >> הדברים הקצוים האלה הם לא >> הם יותר גרועים >> הם יותר גים הם מוקצה מחמת גופו יותר בעיה אבל הסירים >> עשירים רבותיי אני כלי ש אני צריך צורך מקומו הכוונה היא שאני צריך את המקום שבו הוא יונח מה שהוא מונח שמה אני צריך את המקום הזה יש לי עכשיו על השולחן בבית הילד שם בשבת בבוקר הוא אוהב לקום לקחת כלי עבודה ש ילדים אוהבים כלי עבודה שמים בתוך מסור ופטיש על השולחן וצריכים להגיע אורחים לקידוש בשבת בבוקר ואתה צריך לשים שמה עוגות ולשים שמה את ההרינג ואת המציאות איך יכלו את ההרינג זה נקרא צורך מקומו מוציא את הכליים האלה כלי עבודה שם אותם במקומם נגמר העניין אבל כשאתה רק רוצה להגיע למשהו זה לא נקרא צורך מקומו עם כל הלחת שאתם לוחצים על ההלכה אה אה אה [‏צחוק] >> זה לא עובד ב מה >> גירה אתה מזיז כאילו עסו לך זיז >> לא יש שמה יש דברים מותרים, דברים אסורים. בדרך כלל במגרות, הבעיה הגדולה שלכאורה כבודו שואל מצד בסיס דבר האסור, נכון? זה מה שכבודו שואל. כל המגורות האלה הם מסובכים בהם כי יש בהם גם דברים המותרים וגם דברים האסורים. הכלל ההלכתי שאם הדבר המותר יותר חשוב לך מהדבר האסור, מותר לך לטלטל. ובדרך כלל אדם אומר שצריך משהו, זה הכי חשוב לו בעולם. אז ממילא זה נהיה בסיס לאתר ולאיסור. לאתר ולאיסור על פסיס האתר הוא מזיז את כל המגרה. בסדר? תראו בבקשה עוד דוגמאות. רבי יסא מטריה. מחק מנועת חשמל מסמירים מספריים מסור נהיה זכוכית נהיה קופי נשק נדבר על נשק האם זה כלי שמחתו לאיסור כל שמחתו לתר השאלה אם שונים את בן גביר או לא סיקות אני צוחק סיקות את פטיש צב קערה שד שופר שיפרוד תנור אפייה תפילין מחיוצה בהם כל הדברים האלה כולם בכלל כלי שמחתו לאיסור באופן עכוני כך ככה אנחנו דוגמות עכשיו בוא ניגע קצת בהגדרה בדקות שיש לנו לגבי מוקצה מחמת גופו מוקצה מחלמת כלי שמחתו לאיסור שאני רוצה לדתן אותו לצורך גופו או לצורך מקומו אז בואו נחזור חזרה ללעניינינו תפילין >> לא התפילין תפילין אני קראתי פה תפילין הוא סובר שכן תפילין כנכתו לאיסור למה כי אסור לדבול ללבוש תפילין מ'בס יש אומרים שתפילין זה רק מוקצם מחמת מצווה וחמת מצווה אנחנו לא נטל אותם סתם ככה אלא אם כן יש צורך לטל אותם לכולעלמה אם התפילין נפלו חס ושלום או נמצאים באיזשהו ביזיון מותר לטלטלם בשבת ולשים אותם ממקומם אבל סתם אתתן תפילין בשבת אין היתר מהתלית של >> הטלית בסדר אז יש לך יש לך צורך אז תנסה למשוך את התלית מלמד ואם לא אז זה נקרא לצורך יהיה מותר בסדר אז בואו נראה רבי יסאי כלי שמלכתו לאיסו ואז במקור 13 אומר המחבר כך כלי שמלכתו לאיסו אני בעמוד 38 מקור 13 כלי שמלכתו לאיסו מותר לטלטלו ביןצור גופו כגון קורנה של זהבים או נפחים נפצוע בו אגוזים קורדו לחתו בדבלה כל דבר שהוא לצורך גופו למלאכת מותר זה מה שכבודו שאל מקודם אני רוצה לקחת פטיש פטיש כנולו לאיסור רוצה לפצח בו אגוזים מלאכת אין שום בעיה לטנטל בין אמרתם מספריים או או כל דבר אחר שהוא כלי שמחתו לאיסור ואני צריך אותו לצורך גופו אין שום בעיה לתלטלו ולכן בין צורך מקומות דהיינו שצריך להשתמש במקום שהכלי מונר שם לא כדי להגיע אליו אומר המחבר אלא מקום שהכלי מונח שמה אבל מחמה לצל דהינו שלא צריך תלו מפני שיר שישבר או יגנב אסור ניקח את דוגמה מחמה לצל הכי פשוטה שיש בעולם שכחתם את האופניים בחוץ האופניים כלי שמלאכתו לאיסור אסור לסרום אופניים בשבת אומר יגנבו אותם תכניס אותם הביתה חזרה למחסן אופס אי אפשר אי אפשר גם אם יהיה הפסד אי אפשר צריך למצוא איזה פטנט שיצטרכנו להשתמש באופניים ולצורך מקומו לא יודע צריך שמה לעמוד או ישים שמה משהו אבל סתם להכניס דברים בחוץ שהם כלי שמרתו לאיסו מחשש שם יגנה בוא יפסד אין התר בשבת תקית הפיצורים על הכילון מה זה עושה את האופניים כלי בסיס דבר ה מותר תוציא את הזקית זה לא יודע שזה שבת >> ובגלל זה הוא לוקח טוב אה אה א כן אתה יכול גם >> מה מה >> יכול גם להביא שרשרת בשבת ולקשור >> כן שרשרת גם תפשרי לקשור בשבת זה גם יעסור אין לךמי אה אה א אומר אומר לנו המחבר מה זה משנה ברורה משנה ברורה רוצה להגדיר מה זה כלי שמנחדו לאיסור איך איך איך נוצר כלי אז כלים שמובקים לאיסור על זה לנו ויכוח אבל איך כלי נוצר מקבל שם של כלי שמנחתו לאיסור אז יש מחלוקת גדולה המשנה ברורה מביא מקור 14 לפניכם מלחתו לאיסור כלומר שהיא מיוחדת לדבר שאסור לעשות בשבת אפילו אם רק רוב מלאכתו לאיסו הוא גם כן בכלל הדבר הזה בסדר הוא אפילו רק רוב מלאכתו לאיסור לא כל הזמן בכל אופן זה מיוחד לדבר איסור זה יהיה אסור למשל ניקח דוגמה הכי פשוטה שבעולם סיר סיר באופן קרוני מחבת הוא נועד בעיקרון נכון שמדי פעם עושים שמה דברים מותרים גם לא יודע עושים סלטים אולי בתוך סירים אבל מהתו של הסיר לבשל בו הוא נחשב ככלי שמנחתו לאיסור אומר הביאור הלוכה קצת הגדרה אחרת ודע דפרים מגדים ותקתיבים משנה ברורה דכלי שרוב מלאכתו לאיסור גם כן מכשיסו ולעניהו דעתי אנירא דזה דווקא אם יקרה הוא רק למלאכת איסור לפעמים משתמש בה גם למלאכת עתר אבל עם דרך הכלי להשתמש בה לשניהם רק שלאיסו משתמשים בה יותר מנן דמקצי דעתי מיני הכל תלוי בהקצאת הדעת מיני מי אמר שהוא מקצה את זה דעלו עשייה למלאכת גם כן וצריך עיון אם יש לך כלי בבית שהוא משמש גם וגם המחבת מדי פעם משמש לשים שמה אני לא יודע מה אוכלים יש לך מכבת כזה סיר יפה כזה ומדי פעם מבשלים עליו אומר המשנה ברורה כשהוא הוא גם וגם ייתכן לתת לו שם של כלי שמלכתו לאתר. למה? כי הוא לא מקצא דעתו ממנו. אז זה לא תלוי אם הוא נועד לדבר איסור, אלא מה באמת שימושו של אותו כלי. >> יכול מראש לפני שבת להגיד >> זה לא זה לא להגיד מראש. אתה יכול להקצות אתה יכול להקצות מלפני שבת. זה דין הקצאה. א אנחנו נראה את זה. אבל אם בסוף לא הקצת בדרך כלל אתה לא חושב אתה תסתכל מה אתה עושה עם הכלי הזה בדרך כלל. אם כל הכלי הזה המחבת נועדעת רק לטיגונים בלבד כלי שמח אותו לאיסור. אם הוא נועד גם וגם כה שם שמה מדי פעם לא יודע איזה מחבת יותר יפה שם שמה מגיש איתו אוכלים הוא קי שמחתו גם לתר >> אפילו מאחסן אם אמרנו שש שימוש של להעביר את הצ'ונט לסיר קטן יותר זה שימוש שהוא מותר בשבת אז כל הסירים הם בפוטנציאל שאני אעביר אליהם את את הצ'ונט עוד לא בחרתי איזה סיר תלוי כמה צ'ונט ישאר ולכן כולם בפוטנציאל מותרים כולם מוקצים >> אבל רבותיי רבותיי גם אם כל הסירים שלך מוקצים בשבת אם אתה רוצה לשים בתוך צ'ונט זה נקרא שימוש לצורך >> לא אני אומר כדי להזיז את כל שאר הסירים כדי להגיע לסיר שלמטה >> אז כל הסירים אחרים אתה משתמש בהם גם לגם >> בסיכוי טוב אם היו אוכלים עוד יותר מהצ'ון צריך >> עזוב עכשיו בסיכוי ביום חול ביום חול עזוב עכשיו אתה עכשיו הכל לא הכל [‏צחוק] רבותיי המבחן ביום חול ביום חול יש סירים שאשתך עומד לך בזה אני עושה מרק יש סיר כזה גדול כזה שעושים מרק לזה ואתה משתמש בו גם וגם אז אז הוא סיר נדיר הסיר סיר לחץ אבל כל שאר הסירים א יכולים לשים בו >> כן לא יודע לא יודע בלי לחץ [‏צחוק] >> תשתמש בכלים שהם גם וגם בסדר אומר האורכות שבת מקור 17 לפניכם כל דבר שהוא נחתו לאיסור לא משנה אם זה איסור דרבנן אפילו שחומרה אסור להשתמש כלי השם נחתו אינסור המדין אלא רק מחמת חומרה יש מהפוסקים שכתבו שאינו בגת הכלי שתו סור מותן תו בשמ אף שמחמת החומרה אין משתמשים ב בשמ יודע אין לי דוגמה לדבר הזה שכלי שאסור להשתמש בו לחומרה בדבר מסוים בכל אופן יהיה יה בוא נסיים רבי יסאי בעניין של נשק האם נשק נחשב כלי שבחתו לאיסור מכתו ליתר מה מה הדיון שיש בו ודאי שמי שיורה בשבת בנשק אפילו רק הירי לא משנה מה התוצאות שיש ודאי שזה מלאכה האסורה זה פשוט ברור הכשלה כשאנחנו מחזיקים את הנשק מחזיקים אותו לא רק בשביל לראות בו זה נועד בעיקר בשביל הגנה הבטחה גם ביטחון אישי כמה הוא אפקטיבי אני לא יודע בזמן בזמן מייסב לפעמים כן אבל עיקר העניין זה תחושה אישית טובה וגם אנשים שרואים שהחולצה שלך לא בפנים כולה מבסוט הברחוץ כזה רציני כנראה בוגר סיירת רבנות נכון אז אז מרגיע את הציבור מסביב אז אז אומר אומר אומר הרב שלום זלמנו בך מקור 19 לפניכם ומכל מקום מסתבר דרובה או אקדח מותן את התלו כדי להפחיד בו את הרועים ולהטיל בהם אמה זה המטרה שלו בעיקר דמסתבר שלא מחמת מלחמה רוב תשמישם רק להרתיע וכיוון שכך חושבני דאב לכלי שמנחתו ליתר אתם שומעים פתאום נוירבך אומר אמנם חלקו עליו אמרו שיש איזה כלי שרתו לאיסור הוא אומר זה נועד להפחדה נועד להרגעה ולכן כשיתר הועיל וגם עומד להפחדה וגם ביאור הלכה ואפילו רוב תשמישו לאיסור אם עומד גם את השמיש עתר אבל לכליש על בסיס המשנה ברורה שראינו קודם שיש לו גם מלאכת איסור בעצם הדבר עצמו אבל הוא נועד גם למלאכת עתר למען יראו ויראו ממנו אז זה מזה החנמי גם כאן ואף הכדורים שבתוכו כיוון שהפחדה היא רק על ידם אבלי כחלק מן האקדח ואף על פי שיקר הפחדה מפני שעומד לעיריה והעירייה עצמה היא אסורה פרט לפיכוח נפש ממש מכל מקום סוף סוף הוא עומד להפחדה ולכן כל נושא ההקדחים למיניהם מסוגיהם זה נחשב ככלי שמלאכתו ליתר לא צריך תלטלם רק אם זה צורך תיקוח נפש או גופו או מקומו רק לא לטלטלם סתם ככה אבל עצם האקדח כאקדח הפיר שמזר איך בך ככלי שמנחתו להתר יותר שיהיה רק למען ישמעו ויראו ולא יותר מהדבר הזה בעזרת השם עוד >> להוציא אתם להוציא רוצה לפעיל למשל החורשה בשבת זה זה לא נחשב כחלק אלא אם כן נלך לפי הרב גורן אבל זה רובה ולא אקדח לניוד דתי תכשיט אקדח הוא לא תכשיט כלח >> לא ניהודתי לא אקדח הוא קטנצ'י תכשיט זה שחייל הולך עם הרובה הם הולכים איתו עם כל מקום הם מתקלחים איתו הם הם באים איתו לחתונות הם אתה רואה שהם אה >> גם הם >> חוץ מהחוק שהם צריכים להיות עם הם מתפים בזה שהוא חייל קרבי וזה >> אבל היום הולכים מדח יש אנשים שהולכים מקדח בגלל המצב הביטחוני מצב ביטחוני אבל זה לא יקרה בגדל להוצאה מרשות רשות עוד פעם מזה המצב הביטחוני זה כלי שמלכתו תבדילו תמיד בין מוקצה להוצאה מרשות רשות מבחינת מוקצה כלי שמלכתו להתר הוצאה לרשות רשות צריך שיהיה בגדר תכשיט אם אתה הולך במקום סכנה ואתה באיזה חווה ואתה הולך בזה זה משהו אחר לגמרי אבל אם אתה עכשיו רוצה ללכת פה לא יודע לפארק הלורמי אין חשש ציפורים אולי יאכלו אותך לא יותר מזה מה יש עירוב >> יש עירוב שקך עוד יותר טוב בקיצור אין האם זה מקום שאין צורך בהוצאה מרשות רשות זה אין אין הוצאה מקום של פיקוח נפש ביישובים פשוט ברור הדבר הזה זה החילוק שיש בין שני ההגדרות ושאר דיני מוקצא בעזרת השם בפעם הבאה יש כוערך שבת שלום ‏Kom.