הלכות כיבוד הבית בשבת | צורבא מרבנן - קנט | הרב בן ציון אלגאזי

אחד קר כל ה שות מדרבנן לכאורה אסור כן אבל מה מדובר פה בגמרא מדובר פה לא מדובר במקרים שלנו היום שהכל יש רצפות יפות מסודרות מדובר פעם אומרת הגמרא אמי מרשר הזמנחה היה מתיר לרבץ את הבית במחוזה אמרת מי רבנן דין מעט שבוי גומות אחגומות במחוזה כבר היו עושים צים רצפה לבתים שמה אם יש לך רצפה אין בעיה שריבוץ הבית והגמרא ממשיכה עם כל המהלך הזה והגמרא אומרת בסוף תנא אישה חרמה מרבצת ביתה בשבת וידנה זה כרבי שמעון שרי אפילו לכתחילה הגמרא אומרת אישה יוכלה לרבז את ביתם אנחנו פוסקים הלכה כרבי שמעון כידוע לכולם מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון בדבר שלא מתכוון עלבד רבי יהודה אסור עליבד רבי שמעון מותר לכתחילה אם זה לא פסיק רשע אז ממילא אישה הייתה מרבצת לא מתכוונת לעשות שום דבר מיוחד לגבי בהקרקע ממילא יהיה מותר לכתחילה ממילא עכשיו אני כתבתי פה שאמנם לגבי רייבוץ הבית זה לא לא נפקה מינה להיום כי היום כל הבתים מרוצפים בצורה נכונה הבעיה שנשארה לנו זה כיבוד הבית היום האם מותר לנו לכבד דהיינו לטא את הבתים שלנו שהם כולם מחוצפים שלוש דעות בראשונים דעה הראשונה הריף והבאה גם הוא 34 למעלה הריף מביא אותו התוספות בעל הלכות גולות שרי כיבוט מהיתמה אפילו בדיווצין מתיר הבאג נטה בכל מקום שלא יהיה למה אפילו מקום ש לכאורה יהיה שופר כי לא מתקבלים להשוות דגומות זהקות הלכלוך זה דבר שאינו מסכבן דבר שלא מסכבן מותר כך גם כותב ה כיבוץ זה כשיש רצפה ואין רצפה >> מה כשאין רצפה אז זהן זה ריבוץ אבל בריבוץ שכן רצפה יש שני דברים יש גם ריבוץ וגם כיבוד ריבוץ הזלפת מים כיבוד זה לטת העניין שניהם שייכים כים מקום שאין רצפה עכשיו הוא מתיר הרי והבאג אפילו מקום שאין רצפה לכבד למה כמו שאמרנו קודם אנחנו פוסקים על כרבי שמעון אומר אתה לא מתכוון להשבוות דגומות לשוות גומות רבותיי זה איסור משום משום חורש בשבת או בונה או משום חורש יותר נכון העניין שבתוך הבית אני אולי אחלק בתוך הבית בוינה מחוץ לבית חורש שקורה חב >> יש סברה להגיד שכיבוד יהיה יותר חמור מריבוט >> א במידה משת כן כי אתה ודאי עושה פעולה ממשית שאתה משווה את הגומות לכאורה >> אה זה לא דילמי >> כן שמה בריבו אתה עושה דבר שאתה לא יודע פה בידיים אתה פוס את הפעולה הם הם הבאג הבאג והריף מתירים אפילו במקום שהרצפה אינה מרוצפת למה בגלל הבסיס דבר שאינו מסכבן כן >> מה זה מים שכל אתה לא לא עושים בוט לא אני זוכר יודע אני לא בן 500 אבל אני זוכר כילד אבי זכרו לברכה ה תן לי מים אומר תשמע יש פה מסביב אין לו מוסך מסביב למוסך היה אבק כזה היה לא לא הכל היה אספלט וזה היה מעלה אבק היה קצת רוח היה מעלה אבק אומר לי תשמע אני זוכר את זה נותן לי דלי מים אומר תרבץ לא את המילה ריבוץ שפוך פה מים האדמה הייתה נתפסת במקום ולא זזה היה מה שהיה לא מכיר את זה אתה גדלת בו עירו מה לעשות קצת היית גודל במקום אחר יותר נורמלי מהגבעות >> גבעות הגבעות כן יודע שי חמה בקיצור תראו תראו את הריף במקור שלוש ואז אמר פרק שני בשלושה דברים גמל מחפים את הביטות ולא יהודו לוחמים כתב רב רב אלפסי זה הריב כמובן בתשובה מן חכמים רבי יהודה ולא קיימנן כבותי אנחנו לא אוסרים את הדבר הזה מתירים זוהי שיטת הריף והבק שיטה שנייה תוספות וראש הם סוברים רבי יסאי שיהיה מותר רק במקום שהוא מרוצב בלבד תראו בבקשה שמקור ארבע לפניכם אמר רבי אבא המכבדות של מינתא מותנה משבת אבל של תמרה לא כן שלנו לכבד את הבית אסור משום השבוי גומות הם אומרים שאסור לכבד את הבית משום השבוי גומות והתוספות כותב אלא ודאי כיבוץ אסור לכולם מפני שמזיז עפר ממקומו ולא שרין הנחה לרבי שמעון אלא דווקא ריבוץ בלבד אז הם לשיטתם רבי יסאי אוסרים בכל מקום שלא יהיה למה כי בכל מקום אתה יכול להגיד שאתה יכול לעשות פעולה של כיבוד במקום שמרוצף ואנחנו גוזרים מרוצף עדו שאינו מרוצף לכן תראו בבקשה לשיטתם אומר שער הציון טעם זה נזכר בתוספות והראשות ועוד כמה פוסקים שכים אחרים ולא באירו דברים הכוונה משום טנטול עפר שאין מן המוכן או משום עשיית גומה על ידי החפירה וגם בזה לקיסור דאורייתא ואתה צגרם משמע שיש כאן את שני הבעיות תרונו גם בעיה של השוואת גומות גם בעיה של של א של א טול עפר ממקומו. שני הדברים הן לכאורה קיימים ולכן הם לשיטתם אוסרים בכל מקרה שלא יהיה מצוין. זה השיטה הראשונה השנייה בראשונים שמחמירה. זה ודאי לא דאורייתא. >> ודאי לא דאורייתא. >> שיטתם >> לא כי אין פה אין פה אין פה פסיק רשר. כשאין פסיק רשר רק מה החידוש שלהם? שמתטה יהיה כלי שמנחתו לאיסור. למה? כי אם אני עוסר בכל מקרה לטטה אז הכלי הוא נהיה כלי שמחתו לאיסור. אגב מזה הם עמדו כשהגמרא אומרת שהמכבדות האלה אסור לטלטלן שתפרנו לכבד את הבית אסור משום השבוי יגומות מכאן למדו שזה כרשמתו לאיסור איזה איסור רבי יסאי איסור השואעת גומות שיטה שלישית בראשונים שיטת הרמב"ם הרמב"ם כותב אסור לכבד הרמב"ם היה הכי פרקטי אסור לכבד את הקרקע שם מישבי גומות אלא אם כן היה רצוף באבנים אומר הרמבם יש לחלק מקום שהוא מרוצף מותר לך לכתחילה לא מרוצף אסור לך כל האיסור חל רק מקום שהוא לא מרוצף. נמצאנו למדים שלנו שלוש שיטות ראשונים נסכם אותם שלא יהיה פה איזה בלבול. תראו בבקשה למעלה סיכמתי את זה ב-36. ריף והבאג מותר אף בבית שאינו מרוצף בגלל אינו מסכבן. התוספות והראש אוסרים אפילו במרוצף עדו שאינו מרוצף. שיטת הרמב"ם שיטה אמצעית. מרוצף מותר. שאינו מרוצף אסור. מה אנחנו פוסקים הלכה למעשה? אז הלכה למעשה יש לנו פה מחלוקת בין המחבר לבין הרמה. והבג לא חוששים אתם פשוט לא חוששים להשוואת גומות >> כן לא חושש הוא לא מתכוון לעשות גומות לא בטוח שיהיה גומות זה לא פסיק רשע אין לך מה אתה רוצה בסך הכל מה לעשות קצת אתה תן לנקות אתה לא מתכוון להשוות עכשיו גומות ולעשות עבודות עפר ובניין אין לך כזה יש עבודות עפר של קידוחי אבי אין קידוחי אבי >> מי אמר שהתוספות לא יקבל את החילוק בין מרוצף ולמרוצף כי התוספות אמר במפורש בפ שמזיב עפר מקומו וזה מה שקשור עפר לא מן המוכן טלטול עפר וכולי אבל אם זה מרוצב אז יכול להיות שגם התוספות יודע זאת אומרת >> אתה צודק מרוצב יכול להיות שכל הדעות מסכימות שמותר >> כן אבל הם חוששים שגם במקום שהוא מרוצף יהיה אנחנו נראה את זה יש גם בעיה של טנטול עפר ממקומו למה תראה א במקור שבע הבאתי את הרשי רש"י כותב לכבד את הבית אסור משום השבו יגומות דמודה רבי שינו פסיק רש לימוד רש"י סובר שגם במקום שהוא מרוצף לפעמים יש גם שמה עפר ר החריצים והשוואת הגומות הזאתי זה כבר עושה את זה בגדר של פסקרשן ולכן הם מוסרים פרן החריצים >> כן עד כדי כך זה רש מפורש תראה תראה א איפה הבאתי את זה הבאתי את זה מפורש שיש חשש אנחנו נראה את זה גם בהמשך שיש חשש של השבואת כן בקיצור רבי יסאי אה אה נמצאנו למדים נמצאנו למדים שיש מחלוקת ראשונים גדולה מה הלוכל למיסה תראו בבקשה את את הבית בית יוסף מקור 11 ולעניין הלכה כיוון שהרמב"ם והראש מסכימים לאסור לכבד קקע שאינו מרוצף אכינקטינן נכון הרמב"ם והראש בקק שאינה מרוצב הרמב"ם אינו מרוצב גם מודה הראש ודאי מודה בקה שנה מרוצפת אלא אם כן מקום שפשוט המנהג להתיר דקנדם ידי דרבנן יש להם גדולים מי שיסמוכו אין מוכים לידם אז הוא אומר אם זה קק שאלה מרוצבת יש להם על מי שישמוכו וקק מרוצף נקטין עלורות לכתחילה להתיר בו כיבוד כיוון דלריף ולרמבם שערים מה עשה הבית יוסף חיבר את הראשונים לאיסור אומר יש לך רמבם וראש להתר ריב רמבם מה אני פוסק הלכה למעשה אומר המחבר אסור לכבד הבית אלא אם כן הקהע היא מרוצפת ויש מתירים אפילו בקע שאינה מרוצפת שיטת מי רביסי עד בעג והריף מה עושים אשכנזים מחמירים כת קם בקודש אומר הרי מה אג ויש מחמירין אפילו בקרקע מרוצפת שומע כבודו כשיטת מי הראשוס תוספות וכן נוהגים ונשנות מי הוא על ידי גוי מותר וכן על ידי בגד מטלית או כנף אבז הקלים ואינו משווה גומות כמו שאתם רואים אם זה כאן נעשה על ידי נוצות כאלה הוא אומר זה מתירה הארימה אבל אם זה קרקע אפילו מרוצפת לשיטתו זה יהיה אסור בא הביאור הלכה שלא כדרכו חולק על הרמה אומר הביאור הלכה גם לאשכנזים בקרקע מרוצפת אני מתיר לטא את הבית בשבת לא כמו שהוא פוסק זאת אומרת לא תטה כי הוא הרי מה מתיר אפילו ב מתיר בקנף עבד כזה נכון קל הוא אומר לא אומר הביאור הלוכה מותר לאשכנזים לטא את הבית אפילו במטטא המטטה לא נחשב כלי שמלאכתו למעלה איסור תראו את המשנה ברורה למה אסור לכבד את הבית דמזיז עפר ממקומו וגם משוו גומות בכיבוד שמתמלים הגומות שבית מעפר ואבניין רב חיים זה החילוק שציינת קודם ואף עלגב די לא מתכוון להשבו יגומות אפילו אחי פסיק רש אומרים דחיישינן מתוך טרדתו לכבות לפות הקקע ישכח וישבי את הגומות ומתכוון מצוין אז בקיצור המשנה ברורה ככה לכאורה מסביר את הרמה אלא מה אומר הביאור הלוכל למטה במקור 15 ויש מחמיר אפילו מרוצף אין במשנה ברורה דעתם משום דגזרין מרוצף אתו שאינו מרוצף כבודו רואה את זה מפורש שכוירך כן כבוד השופטי מה שמנינו שאף אחד לא כנימו שאדם גם לא יתחל לשבת מה שהוא יכול לעשות בערב שבת >> למשל גילוח בכל המועד אתה יום שישי צבד הביתה אתה אומר רגע כל כך הרבה עמות שבת יש לי מלא זמן נכון פ >> סדר את הבית סדר את הבית לא אז אני אגיד לך שאלה מצוינת אבל חלק מהעניין של הכנת כבוד שבת כתוב ממפורש שיסדר שולחנו ויסדר את ביתו ויתעת אותו זה כבוד שבס כבוד שבס ח ביום שישי ולכן לא חוששים שאדם יתחה את הכבוד שבס לתוך שבס פה לניהו דעתי מה שאתה שואל עכשיו זה לא הכבוד שבת ביום שישי כר יש לנו חילוק בין כבוד שבת לבין עונג שבת שעונג שבת זה בתוך שבת וכבוד שבת זה בהכנות כבוד שבת כאן מדובר בעונג שבס אדם כבר יושב והבית שלו מלוכלך ויש פירורים ויש דברים שהנוכים על הרצפה וכולי מה אתה עושה בצורה נורמלית אחרי סעודה שבני עין הרה נמצאים שמה כמה אנשים זה נראה אחרי כמו קרב אתה רוצה אחרי זה לסתם לסדר את הבית זה העניין בסדר אומר הביאור הלכה בניגוד מה שאומר הרימה שבקע אפילו מרוצפת אני יוסר אומר רבי הלכה אין בעיה והנה לפי זה אם כל בתי העיר או על כל פנים רובם מרוצפים באבנים או בלבנים אפשר דמותר לכבד דלא גזרו על רובם מפני מותה ולא על עיר זו מפני עיר אחרת בקיצור יוצא לפי דברי הבאור הלכה כיוון שהבתים של היום כולם מרוצפים אין שום בעיה גם לאשכנזים לטא את הבית בשבת נקודה איפה תהיה הבעיה כן רבי יסאי לפי דעת המח חבר מקום שהוא מרוצף לא מעניין אותי מה קורה במקומות אחרים אני מטטא נכון העיקר כמו הרמבם לא מעניין אותי מה קורה אם זה מרוצב את הזה לפי הרמה אם יש חצרות בחצרות יש כל מיני יציקות כאלה ואחרות אם רוב המקומות בעיר הם לא מרוצפים יש גינות יש מקומות נגיד בראש העין אנשים אוהבים שמה שיש להם קרקע מסביב לא אוהבים ריצוב וכאלה ולחד יש לו איזה פלטה ספרדי אם זה יש לו פלטה שיתה אשכנזי כיוון שרוב המקומות מסביב לו ראש העניין אשכנזים אבל נגיד אם היה אשכנזים ואז לא יכל לא יכול לתת למה רוב המקומות אינם מרוצפים אז צריך לשים לב בדבר הזה למשל אתן לכם דוגמה הכי קנסית שיכולה להיות חבר'ה בצבא עכשיו בעזה עזה היא מרוצפת אבל באריסות בעזרת מה >> הייתה מרצפת >> לא הייתה מרוצפת עכשיו היא כן מרוצפת באריסות יש שכבה של הריסות נפלאה על כל עזה כן תרבה בעזרת השם כן יובדו כל אויבך השם ועכשיו מה שקורה אם יש חיילים שנמצאים שמה הם עשו להם עכשיו משטח באוהן שלהם משטח מפלטות של עץ בסדר בוא ניקח פלטות של עץ דבר יש קחו כמה דיקטים רבון אתה מכיר את זה סוף פרסו ספרדים יכולים לטא את האוהל אשכנזים לא יכולים לטטא כי רוב המקומות שיש בהם אוהלים באעזה הם לא מרוצפים אני צודק ממילא אם לספרדי מרוצב תטה אשכנזי לא יתטטה מצוין וכן זו הדרך תראו יש בתים פרטיים יש להם יש להם שבילים יש להם כל מיני יציקות של א פר גולות כאלה ואחרות לאשכנזים בחוץ תהיה יותר בעיה מאשר לספרדים ספרדים לאו כלום אם זה מרוצה תטטה מהמרוצה אין בעיה >> פג לספרדים אין בעיה לאשכנזים אם רוב בתי הקיבוץ לא מרוצפים ובדרך כלל זה לא ככה וככה אז כנזי צריך לבדוק האם יש רוב או לא אם רוב הבתים מרוצפים בכיבוט עצמו במושב עצמו פדל תטטה לא אתה לא יכול ספרדים בקיצור קח ספרדי שיתן לך רוב >> הבתים כמו שעושים קבורה שאנשים גרים בהם או >> לא הבנתי >> המקומות שאנשים גרים בהם או השטח הציבורי כאילו מה אתה >> מקומות שאנשים גרים בהם בתים לא שותח ציבורי >> אז החצר למשל >> חצר זה נקרא מקום שבו א פרטי זה פרטי לכל דבר ועניין >> פשוט >> ח בתחום הפרטי של >> הפרטי שלך >> אז בהשוואה למקומות >> בדיוק בהשוואה לרוב המקומות אם אני גר ביד בן ימין ורוב המקומות אני יודע שהם מרוצפים איפה שיש פרגולות גם אשכנזים מותר אבל למשל שבילים של הבית לא בטוח שכל השבילים יהיו מותרים להם לטא אם רוצים לטט את השבילים אני לא יודע שמה כל מיני דברים לא לא בטוח לספרדים אין שום בעיה אשכנזים תהיה בעיה החילוק הזה של רוב הוא חילוק של הבור הלכה >> ביאור הלכה הוא קצת לקח את זה מהראשונים אני חייב להגיד ההמצאה היא לא שלו של הזה רוב בתי העיר לא רוב בתי העיר זה את ובתי העיר אז כיוון שיש כאן התייחסות של בית אחד מעומת כל הבתי העיר אז הוא החיב את הנקודה הזאתי >> הרב מה הדין של דש סינתטי >> דשא סינתטי נחשב מוצף >> כן כן אם אתה טולה שזה מתי לא >> גם אי אפשר להשוות שם גומות תעשה מה שאתה רוצה לא תשווה שם גומות >> לא אולי הוא מקבל מצד תולש אולי >> לא נראה לי >> זה נטלש זה נטלש >> אדמה לא אדמה זה >> לא אבל זה מעל האדמה זה מודבק נכון זה מודבק מעל האדמה >> לא נטלש לא מתייבש אתה משקיעה את זה מדי פעם ש מצד טיטו טו >> מצד טיטו >> מצד טיטור זה כמו מרוצף בכל דבר ועניין ד שנתתי זה מרוצף בכל דבר ועניין שקור דוקה צריך להוסיף את זה פה מעניין היה לשפוך שמ מים שבת >> זה זה מחלחל פנימה לאדמה >> מחלחל שיש בעיה >> למרות שלא יכול לצמוח >> מה >> ממטוף מעל שלא יתמך כלום >> אבל יש לך בעיה של של חורש עטפת מים על גבי האדמה בשבת ישנם שני בעיות אחד משום משקה שזה תולדה ד זורע זה אתה אומר שאין כי זה לא זורע אבל יש ריפוי ארה אני מרפה את הקרקע זה משום חורש ואנחנו סוברים שיש את שני הבעיות לגבי עניין שלפת מים לכן גם אם אין זורע יש לכל הפחות מה חורש אבל מתכוון ויש לי גם זה שמתחת יש עוד שכבה של כמו גסטיק הזה ואז >> אז זה לא מגיע בכלל לאדמה אתה אומר >> מה נפשך אתה אומר יש כמה שכבות >> מה זה זה כאילו מחלקל מי תהום מי תהום >> בסוף יגיע אבל אינו מתכוון כי הוא גם לא רוצה לרפות את הקרקע להפך הוא רוצה שהיא תהיה מעודקת וחזקה >> תראו אם זה רק על גבי כמות לא גדולה בוא נגיד ככה כמות לא גדולה של מים שהיא נשארת רק בצו של הדשא מקסימום יורד דת למשטח מתחת שהוא דבוק לא נראה לי שתה בעיה אבל אתה מתחיל עכשיו לעשות פה ממתרות >> זה יהיה בעיה בנגילת ידיים בחוץ מים אחר כך לא אבל אם המים אחר כך שהוא מותר >> נכון כן אם זה הולך דרך צינור אין שום בעיה אבל פה אתה עושה באופן ישיר הרב הרב הרב אבינועם כמה שח >> הלך עליך סגן אלוף זה לא ככה אם אתה שם באופן ישיר על גבי הזה זה לא אם זה הולך בצורה הזאתי זה בעיה אז אתה מסכים איתך צינור שבונה אין זה גרמה אבל השנים אני נותן מים על גבי הדשא למטה יש אזה בעיה אבל מי שהזכיר כוח זה צריך להוסיף את ה בנקודה הזאתי בכל אופן רבי יסי עלוכל למיסה לאשכנזי בואו נראה את הלוכל למיסה א הוא סומך פה הביאור הלוכה על על התוספות ועל מה שהבאנו קודם ותראו בבקשה את הביאור הלוך מקור 18 אך מכל מקום הדבר הזה ברור אפשרת המנהג שהביא הרמה שנוהגים להחמיר בזה איסור בכיבוד להתייש בני קדמונים חששו לאיסור טלטול מוקצל שרצו להיות על הקקע צמות קליפים שאינם מורים למחל בהמה עכשיו הוא מוסיף כל מיני דברים אומר למה הרי מה עשר? כי יכול להיות של הקקע יש קליפות ודברים כאלה בקליפות הרי הם מוקצא אם אין אם אין אם אין בעלי חיים במקום ולפי זה בכל גב נעשו אולסיים הרימה הטעם להקל בכנף אבז משום דעות דבר קל ואינו משווה גומות מכירים כנף אבז יש היום דבר כזה כמו של לוקחים את הכבישים הכבישים >> ניקוי אבק >> ניקוי אבק זה אז אז אז בדבר כזה לא עושה שום דבר לקרקע הרי מה התיר את זה מה שמינה דעתם של המנהג שנהגו להחמיר משום השבו יגומות אומר אני רציתי לחשוש אולי מישהו מוקצא. אומר לנו הביאור הלוכה, אין בעיה של מוקצא. אבא הראיה שהוא התיר עם ה עם הכנף אוז וכנף הז יכול לדוקצא. מכאן משמע שלפי זה אין להחמיר שכל בתי העיר מרוצפים. בפרט אם נתכבד הבית מערב שבת כנזכר לאל. אם כבר קיבלת הבית ערב שבת מדין כבוד שבס ודאי שאין חשש בשבת עצמו לטא את הבית. לכן רבותיי אין תירוץ לשום גבר. כולם צריכים לתת את הבתים אחרי הסעודות כדי לשתות שמעי אני אשכנזי לא ראוי תביא פה איזה ספרדי לא עובד לא עובד עכשיו הביאור הלוכי גם כותב אין לחשוש של איסור מוקצא דמותר לפנותם משום דב כגרף של רי כמובן אם זה מנוכל ולא נעים לשבת במחיצת הדברים האלה זה גרף של רי גרף של רי מותר אפילו במוקצטנטנם ועוד דנטול מן הצד למה זה טלטול מן הצד כי אני עושה את זה על ידי מטתה אז זה לא לא באופן ישיר כל זה ביחד חובר שמותר לט תטה לכולם ספרדים ואשכנזים את הבית בשבת כך פוסק שמירת שבת כחתה אסור לטא מקום שאינו מרוצף בין בבית בין בחצר ואם רב הבתים באותו מקום אינם מרוצפים כמו במחנה אוהלים עכשיו הרבה חבר'ה יוצאים מחנות קיץ של אריאל או של עוד תנועות נוער כאלה ואחרות וובמקומות האלה נמצאים בשטח במרחבים הזה שהם יער התלית איפה יצאנו שם יער לא יודע כזה בן שמן הכל זה הם לא יכולים לנקות את האוהלים שלהם שמה גם ספרדים לא יכולים רבי סי אסור לטא את הבית גם כשר מרוצף לאשכנזי וחצר אסור לטטא אפילו מרוצפת מפני שרוב חצרות העיר אינם מרוצפות ולכן סוכה הבנויה בחצר אסור לטא אותה אפילו שהיא בחצר מה רביסיד מרוצפת אלא אם כן רוב המקומות של החצרות באותו מקום מרוצפות כך כך כך נראה אלא מה פתאום הזמן מחדש חידוש מאוד מעניין הוא אומר שאם יש חצר שהיא המשך הבית המשך הבית אז רואים את זה כאילו חלק מהבית כמו שמותר גם לאשכנזים לטא את הבית מותר גם לטא את החצר הרבה פעמים הממרפסת יוצאת איזשהו משטח כזה א שיצקו אותו הוא אומר זה המשך הבית אם הבית מותר גם זה גם אם לא רוב החצרות בעיר באותו מקום לאשכנזים הם הם מרוצפים אבל מה איפה אמרתי נפקמינה בחצרות מסתומ יהיה מותר כי זה המשך הבית שבילים שהם לא חלק מהבית יש שבילים שנמצאים בכניסה לבית שהם לא חלק מהבית שם לאשכנזים יהיה אסור התה אלא אם כן רוב רוב המקומות בעיר יש בשבילים לא יודע אם אפשר להגיד דבר כזה בסדר אז תראו בבקשה את הילקות יוסף הוא כותב ב-21 הספרדים ודות המזרח ההולכים בעקבות הרות מרן השולחן ערוך מותר להם לכבד בית בשבת במקום במת התה כדרכם בימות החול אבל כךקשנה מרוצפת אין להקל אלא ידי גוי ולדת הרמה יש להחמיש או לא לטא אבל ידי גוי יהיה מותר ויש אומרים שגם לאשכנזים זה הבאור הלוכל יש להקל את התה את הבית מטת מברשת שאינו עשוי מקש אף על ידי ישראל דרך אגב לגבי מטתה בדרך כלל אין בעיה רק צריך להיזהר שהוא לא נשבר באמצע שלא יבו לקלקל אותו של היום נחשבים זה >> הם דתים בסדר הם לא >> נחשבים המברשת של >> כן כן שמתירים אותה לגמרי רק אני כן רוצה להגיד אם קורה וזה קורה לי הרבה בטור מתם בבית מדי פעם שפתאום המקל ניתק מה מהמברשת למעלה אתה אין לחבר אותה בשבת כי זה לא דבר שעשוי כל רגע לקיים את זה נקרא כמתקן כלי אז תשימו לב לנקודה הזאתי פעמים שזה נשמת זה בלתי אפשרי וזה תירוץ טוב להגיד לאישה >> זהו אז יש פתור כן כן כן לתכנן את זה לפני שבת שזה יהיה על הקצה ואם נגמר גברת בלתי אפשרי מהבלי >> הרב בלי רעיונות בלי רעיונות השיעורים מוחלטים אחר כך >> אני רק בא לעזור לציבור רבי זי חלק מהציבור לכם בד יש כן רבותיי דמר שאלו אותי האם אפשר להפעיל בשבת איירובוט היום איירובוט אמרו לי שהוא עושה דברים נפלאים ביותר מה בשעון שבת הוא יכול לתתה אמרו לי שיכול אפילו לשטוף את הבית היום להכין לך קפה זה רק עניין של זמן יעשה לך את הכל האם מותר בשמני דעתי יש בעיה לאשכנזים משום אב שמינטה שכויך אב שמינטה אב שמינטה אם זה נעשה בשעות שכולם יושנים והוא לבד יוצא מהחור שלו מסתובב סתובב סתובב נכנס חזרה כמו איזה עכבר לחור שלו בחזרה אין בעיה אם לא שומעים אותו עושה רעש כשהוא מסתובב בתוך הבית מה אז תיקח שקט יש כאלה שקטים תן לו מכה שיהיה בשקט אתה יודע להסתובב כמו שמדיח כלים מתירים בשעות מאוחרות בלילה ואין בעיה של אב שמין דרך אגב אמרו לי שהיום המדיח כלים הם גם שקטים ביותר הם כמעט לא עושים רעש אז במתכונת מסוימת שיהיה מותר על פי צומת אז אפשר להשתמש בדח כלים אם זה שקט לגמרי גם באיירובוט לניהו דעתי גם לאשכנזים שחוששים לאב שמלדה אין בעיה אתה רוצה להפעיל אותו בשעות מאוחרות שיסתובב בתוך הבית לא יסתובב בין הרגליים כן חשוב שלא יסתובב בין האנשים בין הרגליים כי אמרו לי שברגע שהוא נוגע במישהו הוא משנה כיוונים אז זה לא ראוי תן לו להסתובב שעשה את העבודה ונגמר העניין אפילו אל תגלה לאשתך תגיד אני אתתטן תלכו לישון הבית יהיה נקי מחורה בבוקר היא קמה והכל פניפלו מהח תילים בשבת אין בעיה של גישול הסבו אם זה נעשה באופן אוטומטי לא אתה רק סוגר את הדלת לא בצורה שזה יפעיל אותו יש יש מתכון איך עושים את זה אין בעיה >> הרב האיירובוט הופך הוא אבל מוקצה או לא מוקצה הוא מוקצה >> אז אם הוא נתקע על איזה גרב או משהו אז >> אז תנטול מן הצד תנטול מן הצד תנטול מן הצד ברגל שלך או תנטול מן הצד בסדר תנטול מן הצד יש כן שאומרים שזה יותר אפילו עדיף מהשם ברגל זה יותר שינוי שיש או בגוף או יש כאן שני שיטות בדבר הזה מה שאתה לא נוגע באופן ישיר זה לא לא יהיה בעיה מה שהוא אומר שהם לא עשו מקש מה הבעיה עם קש >> הקש הוא נשבר וזה נקרא כאילו אתה אתה אתה שבר אותו שבירת כלים בשבת תראה הרב אליהו כותב מקור 22 לכן אין מקום להחמים אתטה הבית בשבת וגם אין החו שבירת המטה כי בזמנם שהמתטא היה עשוי מכש ומתטה היה קש נשבר כשהוא נשבר אתה כאילו שובר מקלקל מקלקל בשבת זה פטור אבל אסור אבל כיוון שהמטתאים חזקים היום ואין השערות של תתן תלשות או נשברות אפשר לטא בשוב ובשבת רבי אין מלטות לאף אחד אלא אם כן תפעילתי רובוט ואין בעיה של אף שמנטה זכו שנים רבות נעימות וטובות