הלכות ימי בין המצרים | צורבא מרבנן - קצו | הרב בן ציון אלגאזי

חדודק כל ה >> בוקר טוב לכולם א אנחנו ביד בתמוז אז היום לא נעסוק בחוברות הרגילות של שבת אז ברשותכם נגיד קצת כמה אין קפה אין אין אין מעברים אז א נעסוק קצת בענייני שלושת השבועות אם בין הבן צרים ואם יהיה זמן לעשות גם בשבת השבוע הבא אז ככה למעשה היום יהודה בתמוז זה הצום הייתי אומר הפותח את ימי בין המצרים שהוא קל לעומת תשעה באב וההבדלים הם ברורים בין יז בתמוז לבין תשעה באב ידיים בתמוז זה צום קל שבו אין כל הייסורים חוץ מאכילה ושתייה יום הכיפורים כל מה א תשעה באב כל מה שיכלו להלביש על היום הזה הלבישו עליו לקחו את כל ייסורי יום הכיפורים הלבישו עליו חות אבלות הלבישו עליו זה היום הכי חמור בשנה מבחינת היסורים שיש בו. כמות ייסורים ביום אחד כמו בתשעה באב אין לנו. למה? אומר אומרים חז"ל כיוון שהוכפלו בו הצרות אבל הימים האלה שבין יז בתמוז לבין א תשע באב הם ימים שבהם אנחנו רואים שצורת האבלות הולכת ומתעצמת. וככה אני אומר כל שנה יש הבדל גדול בין אבלות פרטית לבין אבלות לאומית. זה כל בהבלות פרטית יש כזה מושג בחז"ל חזקה למד שמשתקח מן הלב אחרי יב חודש אחרי זמן שתקח לעומת ההבלות הלאומית שאנחנו רואים שלא משתקחת לא רק שלא משתקחת צורת ההבלות משתנה לגמרי באבלות פרטית ביום הראשון זה חמור ביותר ומכאן והלך זה הולך ומתמאט עד שמשתכח בהבלות הלאומית בדיוק הפוך מתחילים היום זה תמוז היום זה צום קל יחסית ב בגדר של הייסורים שלו. לאחר מכן יש כמה מחמה מנהגי הבלות שניגע בהם בימי בין הבצרים. מגיע ראש חודש איוב שנכנס אב מתין בשמחה. מגיע שבוע שחל בו מחמירים את הייסורים ואת האבלות. מגיע ערב יום תשעה באב. זה כבר כאילו החורבן בעצמו. עד כדי כך שאנחנו רואים שביום הזה הגמרא אומרת מסכת תענית נמצא כמי שמתו מותר לפניו לא פחות ולא יותר. זאת אומרת שיא ההבלות היא בסוף ובאבלות הפרטית שיא ההבלות היא בהתחלה ולמה כי זה ההבדל שיש בין שניהם כאן זה גדר שנפטר אז משתכח כאן בית המקדש חי אנחנו רק מטבלים על מה שעשו אבותינו ומה שאנחנו ממשיכים את ה את מה שהם עשו כיוון שאנחנו מטבלים לא על המקדש כי המקדש הוא בגדר חי באופן כזה או אחר אלא על מה שאנחנו עשינו מה שעשו אבותינו כמו שאומר הרמבם שכל הצומות נועדו כדי שאנחנו אנחנו לא נחזור על טעויות רבותינו באופן כזה או אחר. כיוון שכך בית המקדש חי. ירושלים חיה. חיה וקיימת. עובדה שהיא הולכת ברוך השם ומתחבת בבניה חוסרים אליה חזרה. זאת אומרת שהמקום הוא חי. לכן אופן האבלות הוא הולך במשתנה. אז כמה נקודות להלכה בנייני מי בין המצרים. אף על פי שאנשים א זוכרים אתה משנים קודמות אבל כדאי תמיד טוב לחדד. ויש אנשים שאומרים כבר כל כך הרבה שנים מטבלים. די גמרנו בוא בוא נשכח לא רבותיי אין אין מה לשכוח כי זה זה עוצמתינו דווקא הצורה שאנחנו יכולים להתאבל זה עוצמתינו כמו שמספרים על א נפולון נפוליון היה עבר פעם בליל תשע באב מצרפת בבית כנסת חשוך עם נר דולק כל נשמים הרצפה בוכים אז הוא שאל תגידו לי מה מה קרה ליהודים אמרו לו הם מבינים על בית המקדש שלהם גם לפני כמה שנים זה היה 178 800 שנה אבל הם עוד הם זוכרים ומטבלים על מה שהיה להם ועם כזה שיודע להתאבל על העבר יהיה לו גם עתיד וזה אנחנו רואים עין בעין אז כמה כמה נקודות אז מי בתרמוז אז עד תשעה באב כמו שאמרתי הדברים הולכים ומתמעטים לפי העיצומים שלהם הדבר הראשון שנוהגים עכשיו משלושת השבועות זה דבר זה לגבי נסיעת נשים זה מה שמופיע במחבר לא נוסעים נשים באופן עקרוני מי מתמז תשב באב אבל אני אומר באופן עקרוני כי הספרדים כן נהגו לעשות נשים עד ראש חודש. האשכנזים והתימנים נהגו שלא לשת נשים, אבל ספרדי שרוצה להינסא נותנים לו. אני שבוע הבא הוזמנתי לחתונה של ספרדים בשני הכיוונים. >> יש גם איזה יתר בגלל המלחמה. >> בגלל המלחמה. כן. יש בגלל המלחמה, בגלל זה, בגלל זה. ההתר בגלל המלחמה רצו להתיר אפילו לאשכנזים. זה היה עבור. הספרדים לא צריכים אתר. כל המחבר באופן פשוט ספרדים יכולים להתחתן עד ראש חודש עם ארוסין ורט מה שנקרא לשבור צלחת זה אפשרי כתוב אפשר לעשות אפילו לסגירת תנאים אפילו בתשעה באה שם יקדימנה אחרי בתשובתו אלא מה הפוסקים אומרים שנכון שלסגור תנאים בזה זה בסדר אבל זה לא סימן טוב הימים האלה הם הם ימים שהם לא בהם אין בהם סימן טוב לא קרה בהם דברים טובים לישראל חמישה דברים יראו את אבותינו ביז מתמ חמישה דברים יראו את רבותינו בתשעה באב אז כיוון שהימים האלה ימים אין לא יודע איך אומרים את זה בעברית קחצן קצת ראוי למעד בדברים של גדר של שמחה לכן מי שרוצה לסגור ארוסי אוורט כמו שאומרים להרים לחיים יכול אין בעיה אבל אם אפשר לדחות ואחרי אחרי תשבעב לסימן טוב ולמזל טוב עדיף לדחות אחריך לא יקרה שום דבר אם ידחו את זה עוד שבועיים שלוש יקצרו את הזמן בין הירוסין לבין החתונה זה יותר חשוב תאמינו לי זה הדבר הכי חשוב לקצר את הזמנים בין האירוצים לבין הנישואים טוב זה בנקודה הזאתי של העניין של ה א מה קורה לגבי עניין תספורת בתספורת אשכנזים נהגו שלא להסתפר ולא להתגלח מיז בתמוז עד תשעה באב אכנו הספרדים שאנחנו בתוכם נוהגים כן להסתפר ולהתגלח עד שבוע שחל בו יש כאלה שנהגו בראש חודש להפסיק אבל על פי המחבר שבוע שחל בו שנה שבוע שחל בו הוא בשבילנו משמעותי מאוד לפעמים יש כאלה שמקצרים לנו את השבוע יום ראשון שני אנחנו כבר סוגרים את האירוע השנה זה עד יום חמישי עד הקצה לוקחים אותנו אז יש מספיק זמן גם לספרדים להתאבל על ירושלים כמו שצריך ולכן הספרדים יכולים להסתפר ולהתגלח עד שבוע שכלבו מי שרוצה להחמיר ראש חודש שאלו אותי אתמול פה הבחורים בישיבה אנחנו בחורים ספרדים ואנחנו פה א מתה מעט ורוב אשכנ ורוב אשכנזים האם האם אנחנו יכולים להמשיך להסתפר ולהתגלח כי יש פה שאומרים שאם אדם נמצא בסביבה כזאת שלא יהיה שונה מאחרים שלא יהיה א אל תעשו את עצמכם א לא תתגודדו לא תגודדו שלאד אמרתי להם תשמעו שהדבר נעשה על פי ההלכה אין לא תתגודדו אם זה על פי ההלכה כולם יודעים את הספרדי וספרדי עכשיו לא אומר שצריך עכשיו לעשות פה איזה תספורת א מגונדרת בימים האלה אבל ספרדי שרוצה להסתפר או להתגלח בזה מן מנהגות גם אם הוא חי בסביבה אשכנזית גם אם הוא חי בישיבה אשכנזית לניהו דעתי אין שום בעיה שהוא יסתפר ויתגלח כי זה ההלכה מה שיש להכה כמפורש ויודעים שזו ההלכה אין בזה גדל לא תתגודדו לכן אין שום בעיה עם הדבר הזה לגבי העניין של נשים נשים ספרדיות לא נהגו בכלל באיסור הזה של תספור את כל התקופה הזאתי של ימי בין המצרים האשכנזיות נהגו להחמיר על עצמם רק בשבוע שחל בו בלבד זה הדבר היחיד שהסד אשכנזיות כמו הספרדים נוהגים בשבוע שחלבו נשים אשכנזיות לא מסתפרות אבל כל שאר הזמן אם הם צריכות להסתפר כל אחד לפי זה בטח אם יש צרכים כאלה ואחרים שכולם מבינים ודאי שהדבר הזה הוא אפשרי ואין זה שום בעיה זה לגבי עניין של תספורת בגילוח בימים האלה לגבי עניין של שמיית מוזיקה בשלוש שבועות תראו אני אולי קצת אפרט בעניין הזה עניין שמיעת מוזיקה בכל השנה כולה אחרי חורבן בית המקדש הוא בעייתי כי יש גמרא מסכת גטים בדף ז שמה שאומרת שבשיר לא השטו יין נהגו להחמיר על עצמם שלא לשיר בכלי בכלי זמר לא שיר בכלי זמר למה חרב את המקדש אז מה איך אפשר להשאיר בכלי זמר ולכן היה אחרי חורבן הבית חלק מהדברים שעסרו אחרי חורבן הבית שחלקם עשרו אותם מאוד זה גמרא מסת בבת רבי דף סרו כמה כמה דברים אמרו לא אנשים רבותיי תשבו אי אפשר לחיות ככה בסדר אנחנו בלי חומת קדש הנרצים כבר לא רצו לשתות לאכול בשר ולא לשתות יין ולא לאכול פירות כי פירות מביאים ביכורים אז אמרו להם תשמע גם אל תשתו מים כי היו מים מנסחים מים לגבי המזבח וכולי אלא יש דברים שגזרו חכמים יש דברים שלא גזרו חכמים מה שלא גזרו לא גזרו בעניין הזה של ה של הכלי זמר גזרו אלא עם הזמן נודע כאילו שגזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה אנשים לא יכולים בלי מוזיקה בלי שמחה אבל אם אדם היה הולך על פי ההלכה הפשוטה כן כל השנה כולה יכול לשמוע פריקי חזנות מכל מיני א צרצרים כאלה ואחרים שמשמיעים בכל זה בסדר גמור למה לא יש כאלה שדווקא רצוי שישמע בשלושת השבועות כי זה איסור עם חפרים אבל אבל זה ודאי שבגדר הזה של לשמוע כלי זמר מלכתחילה מן ההלכה הפשוטה לכאורה לא אלא מה כמו שאמרתי לנוע שהציבור חלוש וקלוש הוא צריך חיזוקים הוא צריך קצת שמחה במיוחד במי הגלות במיוחד עכשיו עכשיו בתקופת המלחמה אז יש לנו דברים שצריכים לשמחה אז אמרו הקלו חכמים ואמרו שאפשר לשמוע כלי זמר ושרים ועל בסיס זה יש את כל המקלות והשירים והניגונים ולעורר ליבי וכל הדברים הנפלאים כי זה באמת מעורר את האנשים לשמחה ולתקווה ולישועה ולמגולה גדולה אבל בשלוש השבועות מחזירים את הגזירה חזרה כיוון שפה מדובר בימים של ימיהם בין המצרים וראוי לזכור את ענייני החורבן בשלושת השבועות מן הראוי להחזיר חזרה ולא לשמוע כלי זמר בכלל כלי זמר בכלל מדבר בכלל הכוונה היא לא שהוא ישיר בפה אולי אפשר קצת להשאיר בפה אבל כל אמצעי אחר של ניגונים שהוא ינגן בעצמו בכל מיני כלים מכלים שונים יש הרבה חבר'ה שמצירו אותם כבר יודעים לנגן באופן כזה או אחר אין ניגונים כאלה בנצחים אין שמיית ניגונים לא ברדיו לא ברדיו כל חי לא מיוזיק רדיו מוזיק איזה כל לא כלטות ולא דיסקים מה שהיה פעם לא דרך האינטרנט כל שמיית מוזיקה בשלוש השבועות אינה ראויה וצריך אה להפסיק אותה אלא אלא אם כן יש בן אדם שהוא ממש חלוש בנפשו עד גבול הדיכוני ורק המוזיקה יכולה לעורר את נשמתו ולהחיות אותה זה אפשרי זה משום רפואה אין שום בעיה אבל שאר הדברים אחרים שעושים ריקודים ושרים וכולי זה דבר שאינו נכון ואינו ראוי בשלוש השבועות בכלל נקודה לא דרך כמו שאמרתי דרך טלפונים דרך רדיו שום בשום צורה שהי יש כן א מקרים מסוימים שבהם יהיה מותר כמו למשל אם יש סעודת מצווה אם יש סעודת מצווה בשלושה שבועות כגון יש פדיון הבן כגון שיש ברית מילה כגון שיש סיום מסכת במקרים כאלה מותר לשיר ואפילו לרקוד למה כי במקום סעודת מצווה לא גזרו חכמים נקודה ולכן אצלנו בישיבה פה למשל אנחנו לא מתכננים את זה מראש אבל ככה יוצא שכל שנה הישיבה לוקחת מסכת לומד אותה ביו בפקיות וגומרים את המסכת בתשעת הימים סוף הזמן כולם לומדים את המסכת, חוזרים עליה, משננים אותה, יודעים אותה ישר והפוך מכל הכיוונים והסיום תמיד נעשה בתש הימים. אנחנו עושים פה סיום, סיום בשבוע שחל בו אפילו נעשה פה סיום. תשעת הימים כולל בשר, כולל יין, כולל ריקודים. למה? סיום מסכת. סיום מסכת סעודת מצווה. סעודת מצווה אין בעיה. לא עושים כלי מוזיקה. זה לא עושים. אבל שאר הדברים האחרים, כיוון שזה סעודת מצווה לא מכוונת, זה לא מכוון דווקא יש כאלה שמכוונים שעת הימים כל יום לגמור מסכת ולעשות ציום ולאכול בשר ויין. יש פוסקים שפקפקו על זה. מה אתה מכוון דווקא בתשעה הימים? לא לכוון. אבל אם לא כיובלנו ויצא ככה שהשנה מסתיימת בתשעת הימים וגמרנו מסכת ועשינו סיום מסכת וזה אין שום בעיה. מצוין. לגבי הליכה כן >> היום הנוער שומע מוזיקה כד כן יש בה שגרה זאת אומרת כל יום כל היום לומדים למבחנים לומדים באוניברסיטה תמיד כל היום עם האוזניות עכשיו זה לא בלי שיטח ריקודים זה מורגה שהיא >> בשביל הריכוז בשביל הריכוז בשביל הריכוז >> כן והם יושבים ככה כל יום כל היום זה לא זה לא משנה ידי שמחה מיוחדת שלא הבית אם פה אפשר כן לה מן הראוי שהנוער התחנך שמשלושת השבועות לא שומעים מוזיקה גם אם הוא עושה את זה בשביל הריכוז כזה או אחר, צריך להחזיר את הדבר לקדמותו. אין מוזיקה גם ללימוד זה. אם יש אם הנוער היום דוכדך יותר או משהו כזה אז זה סיפור אחר. אבל אבל אם הוא אם הוא נוח בריא ברובו כך הוא לא בריא. אני עכשיו שמעתי בדיוק רעיון אם אחת גבעתי. אז שאלו אותו מה תגיד לי מה הכי גריגש אותך במלחמה הזאתי? הוא נמצא מלחמה הוא היה בדובדבן היה בזה מה שהתרגשתי אומר הדבר הכי מרומם אותי במלחמה היה הנוער אומר הילדים האלה הוא אומר הם הם ראו את הדברים הכי קשים הוא אומר הם הם אספו את ה את הגופות ש של החברים שלהם לתוך זקיות וגמרו והמשיכו להילחם אומר הדבר הכי מרומם אותי שחשבו שהילדים האלה מפונקים וזה הנוח שלנו היום הוא הוא עמיד הוא חלב עמיד לא הוא הוא הוא חזק מאוד הוא יכול כמה שבועות לא בלי מוזיקה לא יקרה שום דבר אני יודעתי >> מה עם המוזיקה הוקלית הבוקלית הזאתי זה המצאה של הרדיו החרדים כדי שהם יוכלו להתקיים כדי להתפרנס אין זה שום התר בהלכה הם צריכים לסגור את הרדיו שלהם כל השנה בגלל כל הבגן שהם עושים כל שכן שם אתשעת שלושת השבועות שלא לא יקרה שום דבר אם לא זה הבוקליה הזאתי זה המצאה הלכתית לא נכונה >> לא ראויה בכלל לא ראויה בכללזה בסיס >> צריך אין איזה שום בסיס סלחתי לא שרים לא שרים לא שרים לא ככה ולא ככה לא יודע יש להם כל מיניזה כשהם רוצים הם מוציאים את ההתארים כשהם לא רוצים הם צריכים רק ללמוד תורה כל היום אין אין אין אין דבר כזה ל ביתרים האלה ההלכה היא לא תוכנית קמשתך כשנוח לך אתה עושה כשלא נוח לך אתה עושה אין שמיית מוזיקה גם מוזיקה הוקלית לצ שבועות ומי ששומע את זה הוא לא הוא לא מתאבל על ירושלים כדי לא יודע אם הוא יראה בשמחתה של ירושלים כל המטאבל על ירושלים הוא רואה ישמח בשמחתה צריך לצור את כל ה את כל ההיתרים האלה שיוצרים לציבור כל מיני חלישות הדעת. מאיפה הם מביאים כאן התרים? בטח מצאו איזה רבזה באיזה מקום הוציאו ממנו בכוח איזה התרצון שאין כלשיר. >> מה? >> אין כלשיר זה להשיר בפה. להשאיר בפה אפשר נכון? >> תשמע זה נשאיר בפה. אם אתה רוצה להשאיר בפה כזה קצת זה אבל כשזה בא דרך רדיו זה לא בוא רבותיי אפשר אפשר להתעמם עוד פעם אפשר לשחק משחק בעלוכה לא חייבים להתגייס כי יש שמה יש כל מיני דברים המצאות הלכתיות שלא מקובלות על פי ההלכה יש הלכה את ההלכה צריכים לקיים ישות תעמוד אדם ראך יש לך בעיה איך לעשות אותה זה סיפור אחר אבל כל מיני מחשבות של קולות בהלכה שהם לא על פי הלכה זה יוצר חורבן נקודה התירו לאדם פרטי לשאיר בפה אדם יודע שוטף כלים אתה יודע זה רוצה קצת לישיר בסדר אבל כשזה בא דרך רדיו זה בא אתה שומע את המוזיקה מאחורה נכון אתה שומע אותה רק אתה לא רואה אותה אולי כל העם רואים את הקולות אז זה ואתה מבין שזה מוזיקה מקצועית וזה עושה לך טוב לא מבינים שמה איזה צרצר כמוני שישיך נכון כי אחרת אותי היו מביאים כדי שבאמת ירגישו חורבן אבל אבל מביאים זמרים מקצועיים כדי לשמח את האנשים רק זהלי מאיפה מאיפה ההיתר אין התר צריך לסגור את הרדיו ב תשמע תשמע א רשת ב איה לך עצוב זה מצוין צריך לשמוע רשת ב ב את המרגלים משלושת שבועות תאמין לי תענוג אני אתן לך גם את מי לשמוע תשמע את זה צריך לשמוע רשת ב לא רדיו חרדים כן הם הם באמת עושים דכדוך טוב נחזור חזרה לענייננו רבי יסאי אה איפה איפה היינו מוזיקה שלוש שבועות אה לגבי עניין של טיולים וים בבריכה בשלושתוש שבועות תראו יש בהלכה מופיעה שבימים האלה יש כתב מרירי השולט בעולם כתב מרירי שולט בעולם מה זה כתב מרי זה איזה משהו ככה קבלי שיש איזה הקפדה כזאת או אחרת שמסתוב שמסתובב בעולם וכיוון שכך אז א אז צריך כתוב בהלכה שצריך להיזהר להיזהר לא ללכת לדברים מסוכנים לא להיכנס לסכנות כאלה ואחרות. כתוב בהלכה שאדם לא יכה את ילדיו שבועות. למה? סכנה. אף פי שבדרך כלל לא מקים ההפך צריך מתוך האהבה לגדל. אבל מה שאני רוצה להגיד שחז"ל הסתכלו וזה מופיע בהלכה בא בחבר שאדם צריך להיזהר שבוע לת יותר. העולם נוהג לטייל בשלושה שבועות עד ראש חודש כולם הולכים זה מטיילים זה לא נהגו זה מראש חודש מן הראוי להקפיד פחות פחות מראש חודש אב הכל במגמה של ירידה פחות משא ומתן פחות טיולים פחות זה צריך שבימים האלה של תשעת הימים כיוון שזה ענייני זמן של חורבן והאבלות מתחילה כבר להתעצם מראש חודש צריך למעט בכל מה שאפשר למעט בטיולים וכולי ים בבריכה מותר ללכת עד ראש חודש אין שום בעיה ללכת זה גם לאשכנזים גם לספרדים אין שום בעיה מראש חודש אשכנזים כבר אסור רחיצה לספרדים הרחיצה אסורה ב ב בשם ראש בו אבל במים קרים צוננים יהיה מותר אז יש כאלה הרב עובדי בתשובה כותב שיהיה מותר אפילו בריכה בשבוע שחל בואים זה צוננים בלבד אבל עוד פעם אם זה נעשה לשם תענוג ולשם זה הדבר הזה לא ראוי עוד פעם דברים הם דברים דקים פה אז אדם כל אחד יעשה יעשה חושבים בעצמו אם הוא יכול למעט עדיף למה אם אין לו אפשרות הוא צריך קצת לצאת לחופש וכולי עד ראש חודש הרבה יותר פשוט והרבה יותר קל מראש חודש יש כאלה ששונים בתי מלון בראש חודש אין בעיה אין איסור לשאול בבית מלון בראש חודש בסדר זה לא גם שבע מותר להיות בבית מנון יש אנשים שהם פזורים על כל רחבי אירופה ב בת בצ'הב ונמצאים שמה מקבלים אחרי זה סעודה נקודה טובה לפני ואחרי והכל אין איסור רק צריך לדעת שזה זה ימים מיוחדים מהבחינה מהבחינה הזאתי לגבי עניין של קניות הרבה שואלים אותי לגבי עניין של קניות אז ככה מותר לקנות באופן עקרוני הכל עד ראש חודש אין שום בעיה לקנות יש פוסקים שאומרים שלגבי קניות של דברים שמשמכים את האנשים מאוד כמו בגדים מיוחדים שגורמים להם לברך על זה עם שחיינו נעליים מיוחדות זה ראוי לא לקנות ב בשלושת השבועות אבל שאר הקניות שאר הקניות שאדם רוצה לקנות לא יודע מוצרי בית למיניהם סוגיהם בגדים סטנדרטים פשוטים שלא שמח בהם ביותר כמו שרוב האנשים קונים בזה אין בעיה לעשות קניות ב מתי כן אנחנו ממטים עוד פעם מראש חודש מראש חודש לא קונים דברים קונים מינימום דברים שאפשרים לא לא קונים דברים בטח מוצרים לבית שמשמחים מאוד בטח לא בגדים וכלים שמשמכים מאוד כל שכן בגדים וכלים שמברכים עליהם שחיינו כל הדבר דברים האלה ודאי לא שייכים מראש חודש. אם יש דברים שהם בסיסיים ומוכרחים לקנות אותם ואין כמו בגדים הכרחיים שהם נועדים להחלפה וחסר בהם וכולי והם לא משמחים זה אפילו מראש חודש אבל עכשיו בתקופה הזאת עם יז בתמוז אז ראש חודש אין בעיה שאדם יעשה קניות מה שהוא צריך לקנות אפילו רוצה לקנות מכונית אפילו רוצה לקנות רכב אין אין בעיה אדם עושה שיפוצים בבית שלו עכשיו בתקופה הזאתי אין בעיה בטח עד ראש חודש לעשות שיפוצים לצבוע את הבית להרחיב את הבית בית לא יודע גינה לעשות יפה אין שום בעיה בראש חודש אם זה דברים שהם מכריחים כמו למשל אם יש פיצוצים בבית או דברים כאלה צריכים לתקן זה פשוט ברור אבל דברים שהם לא הכרחים וזה נעשה יותר להרווחה זה מראש חודש לא לא עושים אותו דבר לגבי עניין של גינה וכאלה מראש חודש אב לא קונים שתנים חדשים לא שוטלים אותם בגינה לא יודע להשכות את הגינה להחיות אותה כן להחזיק אותה כן אבל דברים שהם חדשים בתרזוק הגינה דבר כזה לא לא עושים בתשעת הימים לגבי ברכת שהחיינו מה איך אדם יכול להגיד ל הימים האלה שהחיינו כימנו הגיע לזמן הזה אז נהגו שלא לברך שהחיינו בימים האלה אם כן אדם רוצה לברך שהחיינו יש כאלה שאומרים לא מברכים שחיינו בכלל יש פפוסים אומרים שלות השבועות אין שחיינו יש גם כאלה מנהגים בכמה עדות שום דבר לא ביום חול ולא בשבס קודש אבל המשנה ברורה וגם חלק מפוסקי ספרדים אומרים שאם אדם רוצה לקנות משהו מיוחד והוא צריך לברך עליו שהחיינו שיברך עליו שהחיינו בשעה בסקוידש שבת זה חוץ לימים האלה כי הר בשבת מותר אפילו בשבת חזון כתוב מפורש אין אבלות בשבת אוכלים שותים כי סעודת שלמה בשעתו אפילו שבת זה שבת אז לכן בשבת יש הרבה שמתירים ללבוש את הבגדים האלה אותו דבר לגבי בגד פרי חדש אם יש לאדם פרי חדש יש פוסקים שאומרים לא מכם שכי מים לא לא עם שבת ורוצה צ לברך שהחיינו על הפרי החדש, יכול לברך שהחיינו ואין עם זה שום שום בעיה. יש עוד נקודה אחת שמעניינת מאוד בעניין הזה של א שלושת השבועות. יש במחבר מופיע שאדם צריך להגיד כל יום תיקון חצות. שיהיה אדם כל אדם ירא שמיים מצר ודואג על חורבן בית המקדש. כך לשון המחבר. בשלוש השבועות מן הראוי שכל אחד יגיד תיקון חצות. כל השנה זה קשה מאוד. זה שעות לילה מאוחרות. בטח עכשיו בקיץ חצות יוצא ברבע לאחת פלוס מינוס אדם ישאר עד רבע לאחת למחורת הוא כבר לא יתפקד לכן מן הראוי ש אדם יגיד לפחות בשלוש שבועות גם עכשיו שלוש שבועות זה גם מאוחר מאוד בלילה אפשר להגיד תיקון חצות לפני מנחה היו היו נוהגים בישיבות שהיו אומרים תיקון חצות כל יום בצהריים בצהריים היו יושבים וזה יש סיפורים על גדולי ישראל שהיו מספרים הרב עובדיה יוסף א הרב אליהו זצל היה פעם היו לוקחים אותו בתשעה באב כי כאלה שאומרים תיקון חצות באמת הם יושבים ומבוקים הקורבן בית המקדש יש כאלה שאומרים תיקון חצות אומרים את המזמורים וז גזון אבל יש כאלה שבאמת כואב להם יש עד היום כאלה שיושבים הכותל המערבי עם שג ואפר ובוכים על על גלות השכינה על חובה בית המקדש אז הרב אליהו היה מספר שהיה איזה אחד שהביא בירושלים הרב אליהו פעם ראה אותו אמר את סבא שלך אני לא אוהב אומר לו, "מה סבא שלי עשה לך?" אומר, "אני לא יודע, אבל פתישה ואב תמיד היו לוקחים אותי לדרשה של סבא שלך וכולם היו בוכים. למה סבא שלך היה גורם לכולם לבכות?" הוא אומר, "אני לא אוהב את זה בן אדם שם לבכות." יש אנשים שבאמת מבקים ומרגישים את את הגלות של השכינה, את חובם בית המקדש. לכן מי שיכול לפחות שני וחמישי להגיד תיקון חצות בסוף השבועות, גם ברוך יהיה. הדבר הזה חשוב ומיוחד. מעבר לכך אני כתבתי יום לבחורים שגם אנחנו עוסקים בחורבן צריך להזכות בעניין של הבניין כי אנחנו מאמינים בענייני הגאולה אני אסיים בסיפור שאנחנו מבקים עכשיו בשלושת השבועות ועושים דיני אבלות על חורבן בית המקדש אבל מן הראוי כל הזמן נזכור שאנחנו לא רוצים רק את החורבן אלא את הבניין וברוך השם בני של ירושלים הולכת וחוזרת תראו כמה תורה יש בעם ישראל היום לא היה כדבר הזה מאז חורבן בית שני עולם התורה פה מתפתח ברוך השם בצורה עוצמתית הארץ הולכת ומגדלת. אנחנו רואים את ההליכי החורבן בכלל הארץ עד שיגיע לקצה לירושלים. אז אני אספר סיפור. ולמה אני מספר את הסיפור הזה? כי אני נותן דרשות לפעמים תשעה באב. לפעמים נותן תרשון תשעה באב. ומדי פעם אני מכניס דברים כאלה ואחרים ואנשים אומרים לי תשמע לא יודע אם מותר לך לדבר בתשעה באב. אז על הבסיס הזה של החורבן מהבניין אני תמיד מספר את הסיפור הזה שהיה היה רב צודק הכהן בלובלין. הוא היה מתארח כל אחרת אישה באב. הוא היה מתארח אצל איזה גביר. וכל פעם שתיזה גמיר שוכב על המיטה אם היה איזה סרך של טומי על המיטה הוא היה צועק מסמרים מסמרים מסמרים לא יכול לא יכול כל טוב איזה גביר אחד אמר אצלי זה לא יקרה לקח נגר יראה שמיים בתכלית אמר לו תשמע לפני כל מסמר אתה טובל במקווה כמו בהזכרות של התפילין טובל מסמר טובל מסמר ועשה עשה את את ה את המיטה עם הגרטל ועם המלבוש העליון והכל בקדוש שם כבונת הכל טוב ויפה גמרו את המיטה אף אחד לא נגע בה סגרו אותה עםון כתבו שביר אף אחד לא נוגע עד שמגיע הרב צודק חב אומר לו הגביר לרב צודק חבות פה לא יכול לישון ואני רגוע גם לא יקרה שום דבר לא עובר חמש דקות רב צודק צועק מסבירים מסבירים לא יכול להיות לא יכול להיות אומר בטח כזה נגר שלפר שעושה את ה את המיטה עם הגרטל מסתום יש בסמירים כפשוטו מסת כמה נשארו בודק בודק בודק דק אומר לא אין שום נמר בבקשה כבודו יכול לחזור חוזר מספרים מסברים מה קורה פה טוב קוראים לו נגר תגיד אתה עשית את זה כמו אומר כן טבלתי בגדוש אז איך מה מה העניין רב צדק קוראן לנגע אומר תגיד לי מתי עשית את המיטה אומר כמה שיותר סמוך לזה שתגיע בשלושת השבועות בימי בין המצרים אומר תגיד לי וכשאתה איך אתה מרגיש בן מצרים אומר אני בוכה ומכונן על חורבן בית המקדש כל הדמעות שלי נספגו בתורך המיטה הזאתי אומר חשבת על החורבן אבל האמנת גם בבניין הוא אומר אני רק חורבן אני רק חורבן רק חורבן בלי חשיבה על בניין זה מסמרים מסמרים אנחנו צריכים לדעת שהקדוש ברוך הוא החריב את ירושלים אבל בקרוב נראה גם בבניינה של ירושלים שבת