הלכות יום כיפור | צורבא מרבנן - רא | הרב בן ציון אלגאזי

חדה [מוזיקה][שירה] [מוזיקה] אז אנחנו בשבוע שעבר עסקנו בהלכות ראש השנה בשבטכם היום נעסוק בהלכות יום הכיפורים ובשבוע הבא יום חמישי האחרון לפני יום הכיפורים נעסוק בני סוכות בארבעת המינים ככה חיסינו את כל הלכות החגים לגבי יום הכיפורים שיבוא עלינו בעל כל ישראל לטובה ולברכה אנחנו מתחילים מערב יום הכיפורים בערב יום הכיפורים יש לנו כמה דינים מיוחדים כמו שיש לנו בערב ראש שנה כמה דינים מיוחדים לערב יש מושג בגמרא שנקרא מה ליומה דכיפורה הערב הערב יש לו משמעות בפני עצמה אז בערב ראש השונה מחר יש משמעויות כאלה ואחרות שכבר דיברנו עליהם יש מה ליומה דכיפורה יש גם כמה משמעויות הלכתיות אחד שבהם אם מחר יש מצווה לצום קצת לפחות חצי יום למי שיכול למי שמסוגל חצי יום לא צריך יותר מהדבר הזה אז מחר ביום בערב יום הכיפורים יש שניצה להרבות באכילה כמה שיותר כולם צריכים צים להרבות בהחינה עד פי שלכאורה זה מצוות הש זמן גרמה בכל אופן כל מי שיכול להרבות באכילה מצווה שנאמר מתם אתשותיכם מערב עד ערב נשאל החודש לערב הגמרא דורשת שכל האוכל בתשי כאילו צם צ'י ואסירי גם מי שלא יכול לצום ביום הכיפורים שיאכל בתשי כמצווה בפני עצמה עד עד כדי כך שדענו שאולי נשים פטורות מזה כי זה זמן גרמה זמן גרמה אנשים פטורות אבל כיוון שהם חייבות בצום אז הם חייבות גם לאכול גם קודם יש פוסקים שאומרים שראוי להחמיר לאכול כבר מליל תשיעי בכלל ישראל בענייני אכילה מחמירים בדרך כלל אז גם בעניין הזה מן הראוי להחמיר ולאכול כבר מהלילה גדולי ירושלים היו נוהגים שבערב יום הכיפורים כל הזמן היה להם איזה סוכריה בפה שלא יהיה רגע אחד בלא בלא אכילה זה לגבי מצוות האכילה בערב יום הכיפורים למה יש טעמים בראשונים כאלה וכאלה יש כאלה שאומרים שהקדוש ברוך הוא רוצה שיותר יהיה עינוי אדם אוכל בצורה מרובה ופתאום מפסיק אה יש לו עינוי המאב עבר הוא חד והראש כותב עד רבא שיאכל הקדוש ברוך הוא ריחם עלינו כרחם אב על בנים אז לפני שהוא הולך לצום הקדוש ברוך הוא אומר תאכלו טוב שלא יהיה לכם קשה לצרום שזה בעיקר העניין רבי יצא זה להרבות בשתייה מי שמרבה בשתייה כדי בית אז יכול לצום גם יותר בקלות מתוך כך אני רוצה לגעת בענייני עוד עוד כמה עניינים בערב יום הכיפורים הבקשת סליחה של אדם לחבו יש סימן מיוחד במחבר חוץ מהמחבר בחושן משפט שמדבר על בקשת סליחה למי שמזיג את חברו, חובל בחברו. יש עניין מיוחד בערב יום הכיפורים שאדם יבקש מחילה מחברו. ואני רוצה לפרט קצת את העניינים. המחילה יכולה להיות אם פגע בו באופן פיזי, דהיינו לשון הגמרא חבלה, חובד בחברו חוץ ממה שהוא צריך לשלם לו, לעולם גם שאתה משלם אתה מבקש מחילה. הזיק את חברו, דהיינו בממונו, עזק זה הולך על ממונו, חייב פגע בו בשמו הטוב, הוציא עליו שם רע באופן כזה או אחר, דיבר עליו שון הרע. גם על זה צריכים לבקש מחילה. כל מה שאדם יכול להזיק כלפי חברו במחשבה, בדיבור, במעשה, חוץ מההחזר הכספי, אם יש חיוב כספי, חייב גם לבקש ממנו מחילה. אבל פה יש אבל גדול. פוסקים כותבים שמן הראוי שאדם מבקש סניחה מחברו שזה יהיה בחוכמה, שלא יווצר בסוף מצב שמתוך בקשת הסליחה הוא כועס עליו עוד יותר. אומר, "תשמע, אני רוצה להגיד לך, אני פגעתי ממך במשך השנה האחרונה. אני זה אני עשיתי אני חושב פגיעה קשה ביותר ואני רוצה לבקש ממך מחילה אומר לו מה הפגיעה שעשית לי אומר לו אני לא יכול לדבר אני לא יכול להגיד לך עכשיו הוא לא יכול להגיד לו כי אם הוא יגיד לו הוא יזרוק אותו מכל המדרגות עכשיו ההוא כבר חושב שזה שלא רצו אותו בשום עבודה בשנה האחרונה שהוא הגיש קורות חיים וזה שהיה לו בעיות עם אשתו והשוויגר שלו הכל בגללו אם לפני כן הייתה שינה קטנה עכשיו הוא דואג שהשינה תהיה שינה ככותבת הגסה אם היה כזה זית הוא מרבה אותה. מה הוא היינו חכמים אתן אדם? צריך שהדבר יהיה בחוכמה בצורה שבו האדם באמת יגרום לחברו למחול לו בלב שלם ובנפש חפצה. אז זה נקודה שצריך חוכמה. איך עושים את זה? אתה שולח לו מכתב אם זה יעזור יותר. דבר איתו בצורה יותר מורפלת. שלח מישהו שיעשה את זה כדי שבסוף יהיה דבר אחד. שיהיה לב טהור בלוקים שנכסים ליום הכיפורים בלב טהור. וכפי שאדם יודע לבקש מחילה ולמחול, כך קודשברך הוא נוהג איתו מידה כנגד מידה. אתה יודע למחול ולסלוח, הקדוש ברוך הוא אומר גם אני מוכר משנה. אתה מקפיד, לא מוכן לו על כלום. הקדוש ברוך הוא אומר גם אני מקפיד, גם אתה הכסת אותי. אז מידה כנגד מידה. השם צנך על יד מיניך. הקדוש ברוך הוא הצל שלנו. כמו שאנחנו מתנהגים, ככה הקדוש ברוך הוא מתנהג איתנו. אנחנו פותחים את היד, ידו של קודשבריך הוא גם פתוחה איתנו. אנחנו מקמצים את היד, הקדוש ברוך הוא גם מקמץ. אנחנו מקפידים, הקדוש ברוך הוא גם. הקדוש ברוך הוא נוהג איתנו מידה כנגד מידה מבחינת השם צילך ליד מיניך כמו שאדם מבקש צניחה מחברו וצריך לבקש ממנו ג' פעמים אם הוא מוכל מוכל ואם הוא לא מוכל שיניח לו אין אין אין אדם יכול להרבות יותר אבל בחוכמה הוא רואה שהוא לא רוצה זה זה רק מגביר עוד יותר את הסינא ואת העניין אז שיניח לדבר הזה לא כן כלפי רבו שאם הוא פגע ברבו חלילה צריך לבקש ממנו מחילה אפילו 100 פעמים אבל לא לשכוח גם לבקש מחילה גם מבני ביתו הקרובים אנחנו לפעמים אנשים שקרובים אלינו יש ביטוי בגמרא ליבו גז בהם הם שלי כבר אני לא לא אכפת לי מהם ככל שיותר קרובים צריך יותר לבקש סליחה אדם צריך לבקש מחילה מאשתו מילדיו אם יש לו אנשים שעובדים איתו כל מיני סיטואציות כאלה שאנחנו לפעמים מרשים לעצמנו כי אנחנו מרגישים שלא גם בזה אדם צריך לבקש סליחה ומחילה לפני יום הכיפורים בעיקר צריך לבקש מחילה או סליחה מההורים גם גם מההורים בחייהם שיבדו לחיים ארוכים וגם לאחר מכן אם מכבדו מחייו מכבדו ממותו ואם לא נהג בו כדי באופן כזה או אחר צריך לבקש מהם מחילה באופן מיוחד זהג בבקשת מחילה ביום הכיפורים מי שהזיק את הרבים פה בישיבה יש לי הרבה שאלות כאלה אנשים פגמו בה בכספי ציבור באופן כזה או אחר כספי ציבור צריכים לעשות משהו למען הציבור מי שפגע בכספי הישיבה לא יודע באופן כזה או אחר שיביא פה תרומה לישיבה לצורכי הרבים לקחת מהרבים מחזירים מחזירים לרבים אדם צריך לבדוק גם בכליו אם אין לו דברים שיעולים שהוא צריך להחזיר אותם דברים בבית כנסת חובות לבית כנסת נדרים נדבות כל הדברים האלה לפני יום הכיפורים לישיבות צריך לסגור את הכל לפני יום הכיפורים זה לגבי העניין של של בן אדם לחברו נוהגים לטבול בערב יום הכיפורים והתפילה הזאתי היא פעם היחידה שכתובה במחבר זה שנוהגים אנשים לטבול כל יום ויש כאלה כל ערב שבז ויש כאלה רק לפני החגים גם ברוכים יהיו כל אחד כפי שיטתו אין חובה לגברים לטבול אבל מי שעושה את זה גם ברוך יהיה בערב יום הכיפורים יש עניין לטבול עדיף לטבול אחרי חצות וחמש תבילות זה הדבר הראוי אם בכל השנה כולם שגבר טובל ענייני החציצה הם לא דברים כאלה משמעותיים בערב יום הכיפורים כמה שכתוב על זה עניין של טבילה ראוי לבדוק שלא יהיו חוצצי טבילה כמו שאומרים זה שיבדוק שלא אין אין כל מיני פגמים כאלה ואחרים שגורמים לו חטיסה כזאת או אחרת טוב זה לגבי העניין של ערב ביום ה כיפורים כפרות כל אחד נוהג כפי שיטתו כל אחד יקח את הכפרות א יש כאלה גברים נשים כל אחד עושה שיעור תרנגולת שצריך לקחת בכפרות זה שיעור תרנגולת זה לא כמו א מחת השקל מחת השקל זה מחטת שקל כפרות זה כפרות כמה כמה הזדמנויות שאוספים כספים מהציבור אז אבל השיעורים מכירים פה זה שיעור תרנגולת ממוצע תרנגולת ממוצעת בדקתי אתמול אצל חקלאי 36 ש₪ פלוס מינוס אתה קונה תרנגולת אומר לא בטוח שתצטיל לך בצים אבל בסדר היא תרנגולת זה היא תעשה את העבודה בתור תרנגולת תקרקר לך בראש וזה אז אז פלוס מינוס 40 ש₪ זה כנגד כל אחד שעושים בו כפרות נותנים אותו לעני צדקה א מי שיכול לתת לעניים עניים בני תורה רב פנצ'י אומר מעלתו גדולה ביותר זה לגבי גדול גבי התרת נדרים דיברנו כבר אני חושב בענייני התרתרים פעם שעברה עושים שוב פעם התרת דרים למי שעושה בערב עם הכיפורים כאן נידרי גם עולה להתרדרים ואני חוזר ומדגיש כל ההתרות נדרים שאנחנו עושים ברבים כאן נידרי בתי כנסיות מחר בערב ראש שנה בערב יום כיפור זה מועיל רק לנדרים ושבועות שאדם לא זוכר אותם מה שהוא זוכר במפורש או קבלות טובות או נדרים צריך ללכת אצל החכם יסוף שלושה אנשים והם יתירו לו את הנדר אדם יכול להיות שליח לאשתו להתיר נדרים אבל אין שליחות לאחרים להתיר נדרים זה לגבי עניין של התרת נדרים. עכשיו ניכנס לגבי ענייני יום הכיפורים. ביום הכיפורים עצמו יש קודם כל תוספת יום הכיפורים. בגמרא. הגמרא דורשת בראש ענה בדף ט עניין שצריך לקבל תוספת קדושת יום הכיפורים בכניסתו ובצייתו. מכאן לקחו את זה לכל החגים כולם. הרמב"ם שלא למד שבכל ערב שבת צריך שיהיה תוספת שבת רק ביום הכיפורים. כי זה המקור בגמרא. לכן יש עניין מיוחד להקפיד. יש עניין לברך את הילדים שערי שמיים פתוחים ערב יום הכיפורים. להתפלל על כל צורקיהם בעזרת השם שיחיו לחיים טובים שלום שימצאו זיווגיהם הטובים בעזרת השם שיהיה שמחה בביתו של האדם יהיו בנים ובני בנים זה הזמן להתפלל על כל ענייני הזיווג והשידוכים והבנים וכל הסמרות שהרי שמיים פתוחים באותה שעה אז גם האבא וגם האמא שמתפללים על ילדיהם תפילתם מתקבלת באותה שעה א לגבי יום הכיפורים עצמו לגבי יום הכיפורים עצמו לא ניגע בחמשת העינויים בהרחבה כי כולם מכירים אותם אותם אכילה ושתייה פשוט וברור לא נוגעים אפילו באוכל אלא אם כן צריכים להכיל קטנים אני רוצה להגיד נגיד מילה אחת לגבי קטנים יש כאלה קטנים שהם אוי בחורכם והם רוצים להתחיל עצום לפני גין תשע הדבר אסור על פי ההלכה המחבר אומר אסור לתת לקטנים לצום זה לא משחק ילדים העניין של הצום זה גורם לחונשה יתרה רוצים בלילה אכלו סעודה מפסקת ועוד כולם מתפוצצים מהסעודה מפסקת כולם א טבעים אז בסדר רוצים שיצאו בלילה, בסדר גמור. ביום קטנים פחות מגיל תשע, ההורים מצווים לדאוג להם ולאכילם ולאחיותם. בלי משחקים. אומר המחבר בעניין הזה. זה דבר שהוא מסוכן מאוד בכלל. מי שעל פי הרופא צריך לאכול, אם יש לו חשש פיקוח נפש. וכאן אני לא רוצה להרחיב בעניין, התמיד שיש שאלה הלכתית בעניין אכילה ביום הכיפורים, שזה הצום החמור ביותר שלנו מכל הצומות האחרים. צום גדליה שיבוא עלינו לטובה הוא צום הוא צום הוא צום אבל מי שלא יכול לצום בו מעוברות או מדיניקות פטורות מן הצום מי שהוא חולה שאין בו סכנה אפילו חולש פטור מן עצום יום הכיפורים זה לא ככה יום הכיפורים מעוברות ומליקות חייבות לצום בחולה שאין בו סכנה חייב לצום מי שמגיע למצב של פקוח נפש צריך שילוב של שני כוחות ביחד הרופא והרב הרבה הרבה פונים בערב עם הכיפורים בשאלות של מצבי חירום של פיקוח נפש הדבר הראשון ששואלים אותם זה מה אומר הרופא? צריך שיהיה רופא ירא שמיים כי היום יש הרבה רופאים שהם לא אכפת להם מנו הם רואים רק אחד שיש לו איזה ספק תאכל תאכל תגיד לזה תאכל למה תאכל תאכל תאכל תאכל זה כרת רבותיי ואם זה לא ואם זה לא אז אולי מספיק רק שיעורים ואם זה שיעורים אז זה גדר אחר לגמרי לכן בענייני רפואה לא נכנס כרגע לפרט את כל העניינים צריך שילוב של שני כוחות ביחד רב ורפא ביחד אבל מי שיש לו ספק פיקוח נפש חושב שהוא שהוא הולך להתעלב או כל דבר אחר של סכנה שם לא צריך חופא אם אדם מרגיש שיש לו איזה חולשה יתרה לא יודע משהו בלב מתחיל לזוז לו הלב מתחיל לפרפר החשמלים זזים משהו מתחיל לזה אין שאלה רבי סאי שמיד ילך לאכול ולשתות גדול חייו של האדם מיום הכיפורים שנאמר האדם וחי בהם חי ם שבת הרב שות שבת הרבה ולכן אין פה ספק כשיש ספק פיקוח נפש אין ספק אוכלים נקודה זה הלכה וצריך לשמוח בזה אדם צריך לשמוח בזה זה שהוא שהוא עושה את מצוות השם. מה מצוות השם? לאכול במקום שיש בו פיקוח נפש. זה צריך בשמחה. טוב, זה לגבי הנקודה הזאתי, לגבי נלת הסנדל. זה זה פשוט יש כאלה שמחמירים שיהיה דברים קשיחים שירגישו את הקרקע. רוב הפוסקים אומרים מספיק שלא יהיה מנלי עור. נקודה לגבי רחיצה. אז רחיצה אסורה כמובן כל בגי מים ביום הכיפורים אסור. אלא אם כן להתלכלכו ידיו של האדם. הוא החליף לילדיו. סליחה מקבות תורתכם. או נגע בדבר של נכלוך באופן כזה או אחר זה מותר לו כי זה לא רחיצה לשם תענוג אבל אם הוא יצא מבית הכיסא אין היתר ליטול ידיו בכל היעד כולו אלא עד כשרותם הוא הדין לשחרית בבוקר שחקמים יש רוח רה על הידיים מיד הולכים את ה ידיים עד כשרי אצבעותיו לכן אני אומר אבל תמיד כיוון שנתנו עד כשרי אצבעותינו מן הראוי שלפני תפילת רבית במוצאי יום הכיפורים שוב פעם לטול ידיים באופן מלא כדי להוריד את כל עכשיו של הרוח רעה שנשאר בידיים במשך היום זה לגבי לגבי העניין של הרחיצה. מי שרצה את הידים לאכול וצריך לגעת במים, כל דבר שהוא צורך אז אז אין אין שום בעיה. לגבי עניין של סיקה אז דורדורנט יש כאלה שמתירים מן הראוי ביום הכיפורים לא לשים דורדורנט אפילו שתשעה באב נגענו בזה ויש כאלה שהתירו ביום הכיפורים ראוי שלא לקחת לקחת א א א שמג טבק להריח הרבה פוסקים מתירים את זה אומרים שזה לא גדר של אכילה כמובן שיש בגלל זה גם מחמירים מי שיכול להחמיר גם ברוך יהיה בנקודה הזאתי >> כהנים נותים ידיים בגילו >> מה כהנים גם כהנים יש מחלוקת יש כאלה שאומרים שנותנים ידיים כרגיל ויש כאלה שנותנים עד כשרי אצבעותיהם. מי שעושה כך או כך יש לו על מי לסמוך. אבל בעיקרון כהנים יכולים יתול ידיים עד עד למה? כי שוב פעם זה לא רחיצה על שם תענוג. זה בנקודה הזאתי. אה אה א תשמיש המיטה הזאת אומרת כל מגע בין איש לאשתו אסורים. כאילו אשתו אסורה עליו. מעיקר הדין אין שום מגע ביניהם. ניגע בעוד כמה נקודות בענייני א יום הכיפורים. אחד מהנקודות שאנחנו נוגעים בהם יום הכיפורים זה כבר מעבר לדברים השבלונים של יום הכיפורים זה עניין של עבודת כהן גדול ביום הכיפורים נוהגים לקרוע ולהשתחוות בעבודת כהן גדול ביום כיפורים ביום כיפורים הכהן הגדול היה מזכיר 10 פעמים את השם המפורש שהיה שם 10 פעמים איך 10 פעמים אחד בגורל בגורלות היה אומר להשם ולעזזל להשם זה לא היה להשם אלא שם המפורש וזה אנחנו אומרים כשהיה היה כהן גדול יוצא שם הגדול יוצא מפרש מפי כהן גדול היו קוראים משתחבים נופלים על פניהם המנהג הוא למי שעושה את הפעולה של הקריאה יש כאלה שאומרים שרק במקדש אבל מנהג ישראל שאנחנו עושים הרבה דברים שהם זכר למקדש הקריאה הזאתי שאנחנו עושים על הרצפה היא זכר למקדש כמו הכהנים והעם שהיו נמצאים באזהרה האזהרה הייתה מלאה מהעם כבר מהבוקר של תחילת עבודת כהן גדול ביום כיפורים מאיפה היה הציבור היה מגיע כבר לעלייה לרגל לחג הסוכרות אז אומרים למה להגיע חסוקות תפוס מלון כבר בממילה או בעלדוף היסטוריה מומלץ כבר כבר קודם להיות שמה ונגיע לעבודת כהן גדול ביום הכיפורים נתכונן לחג ארבעה ימים אחרי זה יש וניכנס לחג הסוכות שזה כבר מצווה מדאורייתא שונה לי על הרגל המנהג הוא לא להשתחוות ישירות על הקרקע לשים את המחצלת כל דבר אחר שיש ולא רבי זי אנשים חושבים שזה בשבילו של תכלך הברכיים שיגיע הביתה יגיד לו מה תרך את המכנסיים זה לא אבורט אפשר לקחת יותר גדול כדי שגם יחזת העיניים עיקר אבורט העניין של השתחוויה משום אבן משקית אסור להשתחבות לאבן משקית אז כדי שלא יראה שמשתחבה לעבודה זרה של אבן מסקית שמים משהו אומר המחבר ואם אין לו משהו ישים את הליתו ישים כל דבר שהוא ובלבד שיחצוץ בין ראשו לבין הקרקע זה זה עיקר העניין אז זה לגבי עניין של עבודת כהן גדול בכיפורים אני חייב להגיד עוד מילה אחת בנקודה הזאתי יש כאלה שנוהגים לעמוד כל סדר העבודה כי אהרון קודש פתוח. סדר העבודה בדרך כלל אצל כל מנהגי ישראל פותחים את הארון קודש. מי שלא יכול לעמוד כי זה זמן ארוך בטח אם החזן בעבודת כהן גדול מרגיש שהוא הוא הכהן גדול שנכנס לפניים ולפנים מרגיש גבלדיק וכולי. אז הוא מעריך בתפילתו והציבור תשוש. במצב כזה יש אפשרות לשבת. אין בעיה לשבט שהספר תורה נמצא במקומו. החובה לעמוד כשספר תורה מהלך. כשהוא מהלך אתה עומד. אבל ספר תורה נמצא במקומות אתה יכול לשבת. הראיה הפשוטה. בשבת ספר תורה נמצא על גבי הבימה. הציבור ובו ככולו יושב. איך אתה יושב? ספר תורה בחוץ. אז מה? גם ספר תורה בחוץ. אם הוא נמצא במקומו אין בעיה. כשהוא מהלך מפני כבוד ספר תורה ככה זה גם מגיע הרב. כשהרב מגיע עד שהוא לא יושב כולם עומדים בוא תראו בישיבה שנכנס לרב אריאל שליטה יושב כולם יושבים אומרים הרב יושב פה כולם ממשיכים לעמוד אותו דבר ספר תורה ורב שוא נחשב כספר תורה אותה בחינה יש להם אז מי שטשוש וקשה לו לעמוד כל סדר העבודה במיוחד ביום הכיפורים רשאי לשבת באותו זמן א עוד נקודה אחת לגבי מוצאי יום הכיפורים בדרך כלל רוב ישראל מוציאים את השבת על פי החשבון של הגאוינים, לא על פי חשבון רבנו תם. רבנו תם זה לוקח בערך עוד שלוש שעה פלוס מינוס במוצאי שבת. יש הרבה שמקפידים רבנו תם. הרב עובדיה למשל אומר חייבים להקפיד רבנו תם. ככה משמ מהמחבר. לכן הספרדים עשו רבנו תם. יש פוסקים ספרדים שאומרים לא רבנו תם לא צריך. רבנו תם צריך באירופה. פה בארץ אנחנו רואים בצורה ברורה יש קיה. אחרי 20 דקות פלוס מינוס קצת הכוכבים. קצת הכוכבים נגמר החג. נגמר העניין. נכון במשך כל השבתות אנחנו נוהגים ש רק גאונים ולא רבנו תם למה כי בגלל החשבון שאמרתי עכשיו גדולי הפוסקים הספרדים לא רק אשכנזים אומרים שאפשר לסמוך במוצאי יום הכיפורים מן הראוי שכלל ישראל יחמיר כרבנו תם למה כיוון שיש שיטה כזאת וזה רבנו תם ובכיפורים אנחנו אנחנו בכל אופן רוצים לעשות את המקסימום האפשרי לכן מן הראוי שכלל ישראל ינגו רבנו תם המשמעות היא שלא אוכלים ולא עושים שום מלאכה עד זמן רבנו תם. מי שיעשה חשבון פשוט זה מאוד קל להגיע לרבנו תם במוצאי יום הכיפורים עד שגומרים קבלת ול מלכות שמיים עד שהתוקע תוקע המייריב לוקח עוד שתיים שלוש דקות מקסימום שלוש דקות וחצי מוצאי יום הכיפורים אבל זה גם שלוש דקות וחצי לאחר מכן יש בקת לבנה זה גם לוקח עוד כמה דקות קח את כל סך הדברים האלה עד שיוצא יום הכיפורים תקיעת השופר מהירי בקת ת לבנה מגיעה הביתה עד שאשתו מכינה את המעטמים מגיע זמן רבנו תם והכי טוב במוצאי יום הכיפורים זמן רבנו תם לעשות הבדלה בזמן רבנו תם ככה זה לכל הדעות וכל השיטות מן הראוי במוצאים הכיפורים שמיד האדם התעסק בענייני הסוכה שיקבה יתד אחד אפילו אפילו יתדת מי שיכול לשים את הסכך גם במוצאים הכיפורים גם ברוך יהיה מי שקשה לו זה הרבה עבודה שיתקה יתד ואם הוא לא יכול אין לו סוכר הוא הולך למלון שם עושה את הסוכות שיגיד את ההי רצון [כחכוח] שיתעסק בהלכות סוכה ובלבד שיהיה מצב שהוא עובר מחיל אל חיל שלא יהיה מצב שהוא גמר יום הכיפורים והוא נמצא באוויר לכל אמרתי אתמול התלמידים בישיבה פה לכל העבודה שלנו בעשרת ימי תשובה צריך קבלה אחת אמיתית שאדם מקבל שנשם אמרתם תרשמו תשפז קיבלתי ללמוד שלוש משניות ביום זה כל הקבלה אנחנו עושים תשובה על הכל והכל בסוף קבלה אחת שעליה תמסור את הנפש בתפשפז. למה? כי אם נקודה אחת אדם משנה מתוך זה והוא עומד בה, השילוי הזה מעורר אותו להאמין שהוא יכול לעשות עוד שינויים. לכן אומר המשנה ברורה מה כל העניין שאדם מה זה הבעל התשובה? היה לומד שתי משניות מאחורה תלמד שלוש משניות. היה לומד דף אחד נלמד עוד דף. תוסיף דבר אחד ותעמוד בו. חוללת שינוי בנפשך תחולל עם זה עוד שינויים. והיתד הזה שקובעים במוצאי יום הכיפורים זה הקבלה שקיבלת תרשום אותה מוצאי יום הכיפורים אני קיבלתי תשפז שלוש משניות חוק בא ליעבור לא משנה איפה אתה נמצא בארץ בעולם בשמיים או בארץ אתה שלוש שניות אתה לומד וואו אתה כבר יוצא אדם אחר יצאת אדם אחר זה נקרא שינוי בגברה לא רק בחפצה הכל בסוף מגיע ללומדס אם אתה עושה שינוי בגברה איך אומר הרמבם אני איני אותו אדם אני משהו אחר זה התשובה האמיתית שאדם הפך בתשפז. כל שנה אדם בחיים שלו 90 שנה ירשום כל שנה נקודה אחת שהוא שינה פתאום יראה סך חיים של מהפכות אמיתיות שהוא חולל בחייו. יום הכיפורים זה הזמן הטוב ביותר לעשות את כל ה את כל המהפכות האלה. ניגע בעוד אלי >> יש עניין להוריד אני אני מוריד באופן אישי ולמה כי אין עניין שיהיה טלית בערבית זה זה יש אנשים שאוהבים שיהיה להם טלית אם זה כבגד בסדר אבל אם זה כדבר מצווה נגמר כבר אחרי השקיע אחרי צת הכוכבים הגענו ליום חול נגמר העניין ובזה כבר אז נוהגים באמת להוריד עושים הבדלה במוצאי יום הכיפורים לא הבדלה של שבת כידוע גם לא גם לא אה אה פסמים נר כן עושים צריך יהיה נר לדאוג בערב יום הכיפורים זה טוב שנזכרתי בנר ששבט ביום הכיפורים זאת אומרת שהוא דולק כבר מערב יום הכיפורים אז אשים שים לב בערב יום הכיפורים להכין דרך אגב אני רק רוצה להגיד מילה אחת לגבי מחר כיוון שיש לנו שבת וראש השנה יש איזה כמה וכמה נפקמנות מיוחדות שנגענו בהם שבוע שמרניק מזכיר לכולם להכין את ההכנות המיוחדות עש זה בעיקר עניין של הנרות גם נרות של שבת שהם כמו כל שבת בסדר ביום טוב מספיק שניים אבל בשבת אם אדם מדליק חמש נרות אז בליל שבת מחר מחר בערך שבת חמש נרות במוצאי שבת כמו נרות של יום טוב שתי נרות בלבד אבל להכין את הכל מבעוד יום נר נשמה שיוכל לעבור משבת ליום טוב כל מה שאדם צריך להכין בשבת יש איסור הכנה מיום ליום צריך להכין כבר ממחר את כל הדברים כולם כי יש בחינה מיוחדת של שבת. יש כמה נפקמינות לדבר הזה. אני חושב שנגענו בזה כבר. לא לא נכין בזה עוד פעם אבל מחר זה יום ההכנה ה האידיאלי כדי להכין את שני ימי ראש השנה. הוא הדין לגבי ערב יום הכיפורים. להכין נר נשמה מערב יום הכיפורים שנוכל להבדיל עליו במוצאי יום הכיפורים. זה זה הרעיון שיש. ככל שאדם נכנס לימים האלה בשמחה ובטוב לב ככה הקדוש ברוך הוא יקבל את תשובתו יותר בקלות. למה? כי הוא נכנס בשמחת ו הוא בטוח שקדשבריך הוא חפץ בתשובתו רוצה בתשובתנו כמו שהקדוש ברוך הוא צנו אומר שובו בנים שבבים ארפעם משובותכם ברוך אומר תחזרו אני רוצה אותכם גם שאנחנו שווים המלכות מתוכנת המלכות מתוקת קודשבריך הוא בעולם יותר מתוכן שהקדוש ברוך הוא יקבל את תשובותינו אשריכם אשר חלקכם שנה טובה כתיבה וחתימה טובה בשורות טובות וישועות גדולות שבת מקבלה [מוזיקה] ‏am