הלכות יום הכיפורים - צורבא מרבנן - הרב בן ציון אלגאזי

שבוע שעבר עסקנו מלכות ראש שנה ויום חמישי הבא עלינו לטובה נעסוק בעזרת השם מלכות ארבעת המינים בסוכות אלא אם כן אצליח שהרב אריאל יהיה פה שבוע הבא אז כבר יהיה גדר אחר שבוע הבא זה פעם אחרונה לפני בין הזמנים שבאים עלינו טוב אז אנחנו נמצאים בהיכות יום הכיפורים אני ברשותכם לא הכל יהיה מתוך החוברת כי החוברת התמקדה בעיקר סביב העניין של א אנשים שצריכים לאכול ביום הכיפורים מחמת פיקוח נפש אני רוצה לגעת הרחבה בעוד כמה נקודות ומה שנספיק נספיק בעזרת השם קודם כל לגבי יום הכיפורים כמובן זה היום יומה לא סתם נאמר עליו יומה שהוא היום החשוב ביותר בשנה שבו למעשה מתכפרים עוונותיהם של ישראל והרעיון היותר עמוק שיש שביום הזה למעשה עם ישראל קיבל את ה סלחתי כדבריך באחרי חטא העגל ואם מסתכלים על זה טיפה יותר בעומק אז למיסה ביום הזה זכינו לקבל תורה שבעל פה זאת אומרת בזכות כל התהליך אני אומר בזכות כל התהליך של חטא העגל עם כל מה שקרה סביב חטא העגל סוף דבר יצא מזה תורה שבעל פה זה הלוחות השניים וזה סלחת כדבריך עכשיו לגבי יום הכיפורים יש כמה כמה נקודות שאנחנו ניגע בהם ראשית לפני שנתחיל מאיסורי אכילה ניגע בחיובי אכילה כידוע יש מצווה לאכול בערב יום הכיפורים בתשי כמו שהגמרא אומרת בראש השנה שכל האוכל בתשי צם בעשירי כאילו צם תשי בעשירי לגבי העניין של האכילה בערב יום הכיפורים נחלקו הפוסקים האם המצ מצווה היא כבר מערב התשיעי כבר יש מצווה או שהמצווה היא רק ביום עצמו מרשי משמע לכאורה שהמצווה היא ביום עצמו אבל בענייני אכילה עם ישראל מחמירים כמו שאומר הראש בעניין שבת מה שנוגע לו נקשי עם ישראל אוהבים להחמיר אפשר להחמיר ולכוון כבר להתחיל לאכול מהלילה מה מה העניין כמה לאכול כדי שאדם ירבה באכילתו יותר מה שהוא אוכל בכל יום רגיל אדם אוכל מסתוב בכל יום אבל שירה עד כדי כך תם סופר אומר שראוי שכל אכילה ואכילה תהיה לשם מצוות האכילה לה בערב יום הכיפורים ומנהג האנשים של ירושלים א הצדיקים של ירושלים שהיו כל יום ערב יום הכיפורים נמצאים עם א איזה סוכריה בפה כל רגע כדי לקיים את המצווה של לאכול לאכול בתשי גם נשים יש להם את החיוב לאכול בתשי אף על פי שלכאורה זה זמן זמן גרמה מצווה לאכול בתשי זמן גרמה ובכל אופן יש כמה שיטות בראשונים למה צריכים לאכול בתשי האם זה כדי שיהיה לנו יותר קשה בצום כדי ש ניתמתחים או שיהיה יותר קל בצום. אז אם על הצד שאנחנו רוצים שיהיה יותר קל בצום אז גבר באי חיה נ שלא באי חיה אז ממילא יש סברה שגם נשים צריכות לכן פסקו גם שנשים חייבות לאכול גם בערב יום הכיפורים טוב זה לגבי העניין הזה של הזה עוד שתי נקודות לגבי ערב יום הכיפורים אולי שלוש נקודות לגבי העניין של המקווה בערב יום הכיפור גם אם יש אנשים שהם לא מקפידים לטבול כל יום או אפילו בערב שבס ערב יום הכיפורים זה מופיע במחבר שראוי לצל ראוי לטבול בערב יום הכיפורים. כמה תפילות צריכים לטבול? הרב אליהו צצל כותב בספרו חמש תבילות שבכל תבילה יש כוונה אחרת. מי שרוצה לראות את כוונת התפילות יכול להיות בספרו של הרב אליהו הוא מביא כוונה ש יגיד כמו שכתוב בסכ או מצוין ואם ואם הוא לא זוכר סנגמר שכויך זה פשוט כמו כמו בתפילה בהתחלה כן היה מביא בסעיף אחרי כן הוא מביא את העניין הזה נכון אבל יש חמש תפילות מי שיכול לכבן בכל אופן גם ברוכיה יש נקודה אחת חשובה לגבי העניין של חציצה אמנם אצל גברים החציצה לא שייכת כמו אצל האנשים וגם אצל גברים מי שטובל לקריו תבילת בעל קריות תקנת עזרה מה זה שמה לא מקפידים על חציצה טבל אבל בתבילת ערב יום הכיפורים מקפידים יותר על תבילה אם יש רוב גופו באיזשהו דבר שהוא חוצץ מן הראוי להקפיד כי זה תבילה יותר משודרגת מתבילת בעלי קראים בסדר אז ראוי שאדם לא יהיה לו חטיצות כאלה ואחרות זה לא צריך להקפיד על חטיצות כמו שאישה מקפידה על חטיצה לטבילתה אבל כן ראוי שיהיה ש יודע כידוע רק בעניין הזה של 40 שיער או שזה 40 שיער ודאי לא של האם קצת א הרי גברים טובלים גם במקרה של של 40 סר שלוב נכון אז כאן המקרה הזה לא של שוב לא מן יש מקווה של נשים יש של גברים יש הבדלים בין מקוו גברים נשים כמה בכמה עניינים כאן ראו יותר שהמקווה יהיה כמו שראוי אפילו לנשים כי זה תפילה יותר משודרגת מי שיכול מי שלא יכול אחד לא יכול להגיע למקב יש אנשים סטיניסטים מפחדים שבתוך המקווה יש חיידקים יש מקרובים יש כל מיני דברים כאלה ואחרים יש סיניסטים שיעשה כמו שאדם עם קריו 12 סע זאת אומרת תשעה כבין מים שומים זאת אומרת 12 ליטר פחות או יותר בבת אחת שרמוות תחת המקלחת וגם בזה הוא יוצא ידי חובה למי שלא יכול להגיע למיק מסיבה כזאת או אחרת בסדר זה לגבי העניין הזה רק עוד מילה אחת זה ידוע שגדים לא הולכים מתבולים עם אבותיהם כן ותלמידים עם רבותיהם רק לליד כללי מי שגם יש לילדים הולכים כל המשפחה הולכים למקווה ביחד יאללה זה חוויה ערב יום כיפור כזה לא לא מילה ראוי שבנים יתבלו עם אבותיהם בסדר יכול לחכות להם בחוץ וכולי רק לידע כללי אוקיי נעבור הלאה לגבי העניין של בקשת סליחה בערב יום הכיפורים מן הראוי שאדם יכנס ליום הכיפורים שאין עליו שום קפדה משום דבר לא הוא מקפיד על אחרים ולא אחרים מקפידים עליו וזה חלק מהתהליך שבקשת סליחה מהקדוש ברוך הוא כך אומרת הגמרא במסכת ראש שנה שכל הגמרא בדף יז שמה כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשו עד כדי כך הגמרא מספרת שרב הונה היה חולה וכמעט נטל עמות חס ושלום הגיע רב פפה ראה את מצבו עשה דיאגנוזה אמר רבותיי תכינו כבר חלקה קניתם את האספט הכנתם ככ הוא אמר המשפוך הוא ראה מסכן כבר שכים מרע לא עברו כמה ימים בואו נקל מבית כנסת אמר הגויבל הפפה לא יכל לראות ברח בבית כנסת ראה אותו מה מה אני כבר הכנתי לו צבוע כבר הרגתלין וזה מספרים שזה אחד היה מצבו היה קריטי ואשתו ראתה היא הייתה לו אישה פולניה ואשתו רואה שהוא ככה רוצה משהו היא אומרת לו מה מה אני יכול לל בקשתך האחרונה אומר אני מריח ששר שריח שפ דפיש אפשר חתיכה היא אומרת לו השתגעת זה לשבעה הכנתי אתה רוצה להרוס לי את את ההכנה קיצור אז אני כבר הכין את הכל התבייש אמר לו רבונה אל תתבייש באמת ככה היה המצב אני כבר הייתי בו רק שמעתי שאומרים רב אונה מעביר על מידותיו כתוב שכל המעביר על מידותם מעביר במקום שם מחלו לי וככה חזרתי חזרה לחיים עד כדי כך ך כפשוטו ממש ממוות לחיים כפשוטו ויש יש על זה פשט הגמרא בסוף מסכת יומה המשנה האחרונה שמה משנה מה אומרת דבר תמוע עומד עליו הריף לא הריף של הראשונים הריף מהאחרונים אז פינדו פי זה פינדו זה לא אלפסי אז א הוא כותב דבר נפלא אומר שכתוב במשנה ככה תנקמה אומר עבירות שבן אדם למקום יום הכיפורים מכפר עבירות של אדם לחברו יום הכיפור מכפר עד שירצה את חברו ממשיכה המשנה את זו דרש רבי אלעזר בן עזר עבירות קחפר עד שנאמר כי ביום הזה חפר עליכם תכתכל מכל חטותיכם לפני השם תטערו כולם שואלים מה הוסיף רבי אלעזר בן עזריה אל תנא כמה חולק עליו או לא לכאורה אני ראה שהוא לא הוסיף כלום לא כנראה שהוא חולק עליו ככה גם אומר הפלצ'י זה צדיק ברכה הוא אומר יש מחלוקת ביניהם לפי תנקמה יש אדם שני חשבונות יש חשבון בין אדם למכות לחברו אם יש מינוס בחשבון השקלי לא מתקשר לך מהבנקים להעביר מהחשבון הדולרי הדולרי תשאירו כמו שהוא אל תגעו בדולרים אני אחליט כסף לא החליט לא משנה אבל אבל הוא אבל אומר זה זה אומר תנמה שני חשבונות יש אדם בן אדם החמור זה לא משפיע אחד על השכי אם הוא יעשה תשובה כלפי קודש בריך הוא אם כולו לא את זאת הרש רבי אלעזר בן אין דבר כזה זה חשבון אחד גדול מאיפה לומדים מ שהוא הוסיף את הפסוק מכל חטותיכם לפני השם תטערו מי שלא יודע לסגור את העניין בין אדם לחברו שלא יבוא לקדוש ברוך הוא ויגיד לו אני רוצה איתך רגע אתה סגרת אתה מסוגל למחול למה אתה מבקש ממני שאניח לכן זה מידה כנגד מידה כל המעביר על מידתם מעבירים על כלום שם תראו לעשות וידוי כלפי הקדוש ברוך הוא קל מאוד אנשים חמש פעמים וידוי עושים לפני הסעודה אחרי מתי שהקדוש ברוך הוא רוצה אנח אנחנו עושים ויד רק תגיד מתי לדפוק פה יש כאלה אפילו דופקים חזק אני שומע אותם כי לפעמים זה מלא מדי רוצים קצת לאורר שיש לפעמים שקית מלאה תפוחים לא נכנס אפילו זה אבל רוצים שיכנס עוד כמה תנהר תנהר הוא אומר נכנס אז אז וידוי זה לא כמה קשה לאדם לעמוד מול חברו להגיד לו אני מבקש ממך מחילה או שמבקשים ממנו מחילה כמה באמת הוא מוכן למחול ולסלוח בלב שלב לפחה ערב יום כיפור אומר אני מוכה לך אבל בליבו מה הוא חושב ביום פוגדי פגעתי כל אחד יבוא יומו לא רוצה להרכיב את המשפטים שיש כל אחד זה צעל יפגע בזמן במקום שיראה לו זה פחות או יותר התגובה של האדם אם אנחנו רוצים באמת שהקדוש ברוך הוא יעשה איתנו תהליך של טהרה לא כפרה כפרה זה קל טהרה הכוונה היא אומר הרב סולבצ'יק ליצור אישיות חדשה שעולה מתוך המקווה לעולם חדש זה המדד הוא בין אדם לחברו יש איזה מהרל יפה על פי גמרא מסכת ברכות בדף כז אבל ככה גן לנו זמן להכין בעניין הזה בכל אופן אדם מן הראוי זה עכשיו תשמעו אם יש לאדם דבר שהוא ספציפית גזל את חברו פגע בו ברבים דיבר עליו לשון הורה לא מספיק כמו שעושים בישיבות ביום ישיבות ביום כיפור בבוקר ככה מחלים מחלים חלי חלי חי חי כן חן חן הולכים לאכול זה לא רבותיי מ אם יש דבר ספציפי זה לא אוכל לי אוכל לי אוכל לי צריך ללכת לבן אדם עדיף לפעמים לשלוח מישהו כי אם הוא רואה אתה אם הוא רואה אותך לא טוב לו בעיניים כמו שאומרים לא לא עובר לו שלח מישהו תגיד לו ההוא מבקש מחילה אולי תחל לפעמים זה עובד יותר טוב אבל הפוסקים ציינים דבר מאוד מעניין פוסקים אומרים מה קורה אם דיברת על מישהו לשון הרע אתה בא למישהו אתה אומר לו תשמע אני רוצה לבקש שמך בחילה מה עשית לי אגיד לך את האמת דיברתי עליך לשון הורה כמו שצריך לא רק שהוא לא שלא זה הצגיק את האב בחזרה אומר תשכח מזה מיד גם אדם מוציא הלכה כל אחד גם שולף איזה הלכה שאמנם אדם צריכול לחברו לא יהיה אכזרי כתוב אבל אם הוא הוציא עליו שם רע אין לו מחילה אומר הלשון הרע זה כבר שם רע שם רע לך מחילה לא לך מפה במקום שיהיה בערב יום כיפור מחילה וסדיחה הוצתה אש מחדש במקרה כזה אדם לא התחיל לפרט את החטא זה לא לקדוש ברוך הוא צריך לפרט את החטא אדם אומר תשמע אני מבקש ממך סליחה אם פגעתי ממך באיזה עניין או משהו מה היה לא יודע אני על החשש על הסופק אני אומר לך שאני אבקש לך במקרה כזה הוא מוכן לו ונגמר העניין צריך לעשות את הדבר בחוכמי רבותיי הנה משל יועיל לאדם לשלוח לשלוח הודעה בשביל זה עשו את הS בשביל מה באסs לעולם בשביל ערב יום כיפור אחרי זה השתמשו בדברים אחרים אבל הוא יכול לשלוח לו הודעה והוא לא מדבר איתו לפעמים זה יותר קל בקיצור שאדם יהיה חכם שאדם לא יבוא במפגיע ויצור מתוך הבקשה צליחה לפעמים נוצר עוד יותר מחלוקת אז מה מה עשינו כתוב שצריך גם לתקן את מה שמה שהוא משהו גר גרם מה מה שיפעל לתקל מה שהוא גרם בלשון הרע זה עוד עניין קודם כל שיפסיק לדבר לשון הרע זה כבר טוב אה זה אם הוא יפלו תתקן לשון הרע גם ברוך יהיה טוב א זה לגבי העניין של בקשה צליחה אדם צריך לבקש סליחה גם מאשתו רבותיי גם מאשתו גם מילדיו אם אני הייתי אומר הייתי אומר לרמים תשמעו יכול להיות שאני א עשיתי מה שעשיתי על פי דין אני לא מבקש סליחה אם היה תוספת של 10% יותר לפעמים אתה קצת מכניס עוד צדיק קנץ' על החלק הזה אני מבקש סליחה למה למה אני מקפיד להגיד דבר כזה כדי שלא יהיה טועל הראשונות מה כל השנה אני עבדתי על הכל מבקש סליחה אז מה עשינו לא אם אני צריך להעיר למישהו צריך להעיר לו אין בעיה מותר להעיר מותר להוכיח אין בעיה לפעמים אנחנו כבר מתלהבים בעצמנו אה מותר לי להוכיח על התוספת 10% מים שיש על כל בשר על זה אנחנו מבקשים סליחה זה הכל בסדר צריך גם להיות מדויקים העניין אז מבקש סליחה בן אדם לחברו הילדים צריכים לבקש סליחה מאוריהם ערב יום הכיפורים זה זמן גדול שהערי שמיים פתוחים לכן גם נוהגים לברך חרך את הילדים לפני כיסת יום הכיפורים זה שעות מסוגלות מאוד ממש להפוך את כל הלבבות וכל אחד שיכול לעשות את זה יכול להגיע למדרגה גבוהה טוב זה לגבי העניין של בקשת מחילה אחד מחברו עכשיו לעבור דרך אגב עוד מילה אחת זה כן חשוב מאוד אם לאדם יש איזשהיא גזלה בביתו לא יועיל 100 סליחות עד שלא ישיב את הגזלה עד שלא יסדר את ענייני ממונות הוא לא יכול להגיד תשמע תסלח לי אין דבר כזה יש אנשים שמחזיקים ספרים בבית שלהם נקו ספרים מתי כנסיות להסתכל רגע בן אדם כבר מנה את הספריה מהרגע גע הזה עד שלא מחזיר את הספרים חזרה לבית המדרש גזלה בידו הגמרא אומרת מסכת בקמה כל זמן שהגדלה הגזלה בידו לא יועיל לו אלפי נבי צריך גם להחזיר את הגזלה והשיב את הגזלה אשר גזל וגם לבקש מחילה ותדעו לכם ענייני ממונות זה הדבר הכי חמור שיכול להיות כמו שמביא המשנה ברורה לקראת נעילה שיש קופה מלאה שרצים מה מקטרג בראש גזל לכן בניילה אומר המשנה ברור בניילה מה אנחנו אומרים למען נחדול מעושק ידינו זה כל העניין את חושב שאנחנו רוצה לחזור בתשובה לעשות מהפכות שלמות הדברים הפשוטים הקטנים האדם שדש בעקביו על זה צריך את ההסתכלות וההתבוננות האמיתית טוב זה לגבי העניין של מקשת מחינה עוד נקודה אחת אחרונה לגבי העניין של הכהכיפור יש אנשים שרגים לקחת כל מיני כדורים כאלה ואחרים צום קל קל צום כן כל מיני שמות מה עבודה בעיניים טוב בסדר אבל אבל לוקחים אם זה מועיל אין שום בעיה לקחת הרי יש כן שאומרים מה פתאום יש חלק מהפוסק אמרו וניתם אתכם אז לכם כותב על זה לא אין עניין לעשות יותר עובדה שאנחנו אוכלים בערב תשעה בערב ערב יום כיפור חלק מהפוסקים כדי שאנחנו לא נהיה רעבים לא גרע כל מיני לקיחת תרופות כאלה ואחרות בתשעה בתשרי על מנת שיקל ממנו את הצו אין שום בעיה בסדר זה לגבי הנקודה הזאתי עכשיו נתחיל קצת את איסורי האכילה ייסורי אכילה ביום הכיפורים שונים מייסורי האכילה של כל השנה כולה שמואלים אולי כבר הזכרתי אכילה שלא שלא יהיה בולמוס אז אז יש לנו מהק תודה רבה סליחה שהכל נהיה ממ בצורסנו בזה השבוע באריכות נעסוק בזה עכשיו בקצרה לגבי לגבי העניין של סורי אכילה שונה דין אכילה ביום הכיפורים יש שאר האכילות האחרות. בכל ייסורי האכילה אחרים בתורה כתוב לשון אכילה. לא תאכלו על אדם בערב תאכלו מצות. כל מקום שנאמר אכילה משמעות הדבר זה כזית או לייסורים או למצוות. פחות מכזית יש איזה גדר של חצי שיעור. אבל ביום הכיפורים לא כתוב לשון איסור אכילה. לא כתוב לא תאכלו ביום הכיפורים. לא כתוב דבר כזה. אך 14 בעשור לחודש השביעי הזה לא תאכלו. כתוב אך בעשורי ניתם את נפשותכם לשון עינוי. לשון עינוי. זאת אומרת זה מתמודד עם מה שאדם לא עצם האכילה כאכילה אלא מה שאדם מסוגל לענות את הנפש. כי חז"ל דרשו צריך שיהיה עינוי נפש. כי הגמרא מביאה שישנם כמה אפשרויות לעינויים. הבאתי את הגמרא פה בעמוד 76 למי שיש לו חוברת. הבאנו את הגמרא. הגמרא מביאה אולי יש כמה ענייני עינויים. אומרת הגמרא לא צריך שיהיה עינוי נפש. וחז"ל דורשים ואיזו דבר שיש בו עינוי נפש? אכילה ושתייה. כ הגמרא מביאה אופציה שאולי העינוי מדבר על משל תשמיש המיטה. שכתוב שאצל אצל לבן כשהואטף אחרי יעקב אמר לו אם תענה את בנותיי אה היא הי תשמיש זה עינוי אז אולי הכוונה לא הגמרא אומרת צריך שיהיה עינוי נפש לא עינוי בעלמה עינוי נפש איזו עינוי נפש אכילה ושתייה לכן חז"ל קבעו על פי מה שהתורה מדברת ועל זה יש כרת שאר הייסורים האחרים הבאנו פה דעות בין בין הראשונים בין הרמב"ם לבין התוספות האם שאר הייסורים שהם הכיפורים דאורייתא או דרבנן רוב הראשונים סוברים שזה דרבנן יש איזה סמך מן התורה חיצה א סיקה את הסנדל זה אבל אבל אכילה ושתייה זה ממש דאורייתא גמור ועל זה חלילה האדם כשאוכל כשיעור חייב כרת עכשיו לפני שניגע בדין קטן ביום הכיפורים אני אאחיב קצת בנקודה הזאתי כיוון שזה חיוב כרט לכן בדבר הזה אנחנו מקפידים יותר משאר צומות האחרים שאר הצומות האחרים הם דברי קבלה דברי סופרים אה זה הולך כל הצומות תשעה באב יותר משודר רגיום הכיפורים הוא החמור ביותר שבכולם הנה אנחנו בתם לזאת שאר הצומות החיים למשל מוברות או מיניקות בשלושת הצומות לא מטענות ולא משלימות לא צריכות להתענות בכלל יום הכיפורים לגבי מעוברות מתענות ומשלימות הנחת היסוד שמתנות ומשלמות אמר לי זה רב קהילה אומר היום כבר נהיה חזון נפרץ כל מעוברת כבר חצי מאולפת כל מניקת היא כבר או שהיא לא תחייה או שהבלה שלה החלילה לא התינוק לא יחיה אומר אני כמעט יש לו קהילה מבוגרת אומרת פה באזור אומר אני כמעט יכול לעשות קידוש בבוקר לזה יש בודדים שצמים הוא אומר ההוא מסכן חולה יש לו סקרת ההוא יש לו כלבת יש לו אחברת הוא אומר וקיצור קודם כל אמרתי לו לא עושים קידוש גם מי שאוכל אני כללי גם מי שחלילה הוא צריכך על פי דין לאכול אין קידוש ביום הכיפורים רב כיבגר אומר אפילו בשבס הוא הסתפק אם נשאב צריך עיון אם צריך אבל אין קידוש גם לא מספיק שהוא חלק גם יעשה עוד קידוש עוד רגע גם יעשה ארינגים אה מציאות שיאכל בשקט וילך לחדר. אז אז א אז בקיצור אז אז אסור להקראש עוברות ומניקות מתנות ומשלימות. עכשיו במקרה וזה זה עיקר העניין שאני רוצה להגיד לכם במקרה ויש אנשים שצריכים כן לאכול ביום הכיפורים. מחמת שהרופא קבע. אם יש רופא ירא שמיים. זה פה חשוב מאוד. הבאתי פה בחוברת. לא יודע. אני חושב שהבאתי את זה. א שצריך ללכת לרופא ירי שמיים שרק הוא תראו בבקשה ב-39 עמוד 85 39 חולה שצריך לאכול אם יש שמה רופא בקי אפילו הוא עובד כוכבים שאומר אם לא יכילו אותו אפשר שכבד עליו החולים ויתסתכן מה אכילים אותי וא צריך לומר שמ ימות אפילו החולה אומר אינו צריך שומעים לרופא חולה אומר צריך אני אפילו 100 הרופאים אומרים א לא צריך שומעים לחולה הכל טוב ויפה אבל תראו מה כותב הבאור הלכה המחבר אמר אפילו רופא רופא גוי. לצערנו הרב רבותיי רופא שהוא לא ירא שמיים אי אפשר לסמוך עליו על אנשים חולים שאם הוא יכולים לא. אני הייתי בסיטואציה שלחתי עם חולה לרופא בטנה בתנ שומר ושאלתי אותו לגבי עניין של יום הכיפורים הוא עובר איזה טיפול הרופא אומר שיוכל שיואכל אין שום בעיה העבירות עליי אמר לו כבר ממילא יש לה דווקא שני טון שהיה עוד חצי טון מה אכפת לו ראית מיד שהוא מקל ראש בעניין אמרתי לו מיד אי אפשר לסמוך על דבר כזה תראו מה כותב הבאור הלכה בורכה כותב חולה שצריך לאכול גם עניין רופאי ישראל הרבה מהם חשודים לעבור על דברי תורה ולחלל שבס כבר בתקופת המשנה ברור הוא כותב את זה וגם הם אינם מטנים מצד הפקרותה צריך עיון רב אם יש לסמוך עליהם באמת הדבר תלוי לפי ראיות אני המורה את העניין אני רוצה להגיד פה דבר חשוב צריך שילוב כדי אם אדם יש לו מצב שהוא יודע שיהיה בבעיה ביום הכיפורים צריך שילוב של שני כוחות רופא מומחי ירא שמיים ופויסק מורה הוראה אדם לא יכול להחליט רק על פי הרופא או רק על פי הפוסק גם הפוסקים לא יכול לקחת על עצמם את האחריות דבר תגיד לו לאכול או לאכול חול מי אתה שתגיד אחריות מה שאתה לא מבין אתה לא מבין אז הוא שומע צריך את הרופא הולכים לפויסק למורה הוראה ומשלבים את שני הדברים האלה ביחד ואז בודקים אם כן או לא חולי סוכרת כדאי מאוד שיקחו איתם בכיס משהו ממתקים עדיף סוכר אפילו גרגרים וקרוסת לחם חתוכה קטנה שיהיה לו בכיס במידה והוא יצטרך כשהוא יכנס להיפו מיד שיקח כי אם פה יכול כן כובע סכנת תפשות כן יש פה מומחה זה זה נחנ אם יש מומחה שאומר דבר כזה אז זה אפשר אפשר אפשר לסמוך יהודי ירא שמיים גם שילוב מנצח אז אז אז זה אפשר אבל יבוא אחד שלא לא אכפת לו תראו המשנה ברורה כותבת את הדבר הזה שיכול או עכשיו תשמעו זה שאלה טובה מאוד הדבר הזה רק נגמור עוד נקודה אחת חשובה במידה ואדם יודע שהוא צריך לאכול מחמד זה שלמשל יש מעוברות שחלילה הפילו את ולדיהם. והבאתי פה בהלכה בשם הרמ"בן. תראו בבקשה יש רמבן חשוב שהרמבן אומר לא רק אם האישה תהיה בסכנה גם אם הולד יהיה בסכנה גם מותר מותר לאכול ביום הכיפורים. כן. רמבן חשוב מביא אותו הראש במקור 23 וכתב הרמבן משמ מתוך דברי בעל הלכות משום סכנת ולד לחודם מחללים והוא מבין איזה ראיות כאלה ואחרות ואומר המחבר ב-24 וברות ומניקות מתנות ומשלמות ביום הכיפורים הוא ברא שהריחה ופניה משתנים אף על פי שלא אמרה צריכה אני לא חשים לה באוזנה שיום הכיפורים הוא אם קררה דעתה בזכרון טוב ואם לא מאכילים אותה עד שתתיישב דעתה אני אסביר את מה שאומר פה המחבר תראו אם אדם יודע שהוא במצב שעלו להיות במצב סכנה כמו שכבודו אמר אז שיכין את הדברים לי בעוד יום מה זאת אומרת יכין לי בעוד יום יכין בעוד יום את השיעורים כדי שאם הוא יצטרך שיוכל לאכול לשיעורים ולא יאכל שיעור שלם מה מה מה מה נפק מנה גם חצי שיעור אסור מן התורה מחלוקת רבי יוחנן ורש לקיש חצי שיעור רש לקיש אמר מותר מן התורה אסור מדרבנן רבי יוחנן אומר אסור גם מן התורה אז מה ההבדל בין חצי שיעור לשיעור שלם חצי שיעור אין עוד חיובים חיובי כר מגיעים רק על שיעור שלם. מה הוא השיעור השלם? באכילה ככותבת הגסה, בשתייה מלא לוגמם ולא מצרפים שתייה ואכילה ביחד. כל האוכלים מצטרפים, כל המשקין מצטרפים, אכילה ושתייה אינם מצטרפים. אז אם יודע אדם שזה השיעור, עדיף שיאכל חצי שיעור. מה נבקמינה? שלא יגיע לחיובי כרת חס ושלום. זה נפ נפקמינה גדולה. עכשיו כמה זה באמת יוצא לנו ככותבת הגסה וכמה יוצא לנו את את השיעור של מלול לוגמר ככותבת הגסה זה בין כזית לכביצ בערך 40 גרם הפוסקים אמרו באכילה 30 סמק נפח איך מודדים מים מודדים 30 מסמנים זה הכמות שאפשר לדחוס עד עד הדבר הזה בסדר עכשיו תוך כמה זמן לאכול צריך שיהיה תוך כדי שיעור אכילת פרס. זאת אומרת שיהיה הבדל בין אכילה לאכינה של תשע דקות. ככה אמר החתם סופר. תשע מינותין. תשע מינותן. עכשיו נסתפקו הפוסקים. האם זה מסוף האכילה לחכות תשע דקות או בכל תשע דקות הוא יוכל. תלוי במצבו של החולה. אם מצבו של החולה שהוא יכול להמתין בין אכילה לאכילה תשע דקות גם ברוך יהיה. אם לא יש לסמו אפשר לסמוך עלפוסקים שכל תשע דקות יאכל את השיעור הזה של פחות מכותבת הגסה באכילה. בשתייה הכי טוב שכל אחד יבדוק. את המלאוגמיו שלו. יש מלאוגמיו. הגמרא אומרת של עוג מלך פשן זה חבית של יין ויש לא יודע מה איזה אצבעוני. זה כמו פקק. אז כל אחד שיבדוק לפי ה לפי המצב שלו. וכך בכך הוא ידע להכין שיעורים לפני כן לפני יום הכיפורים ואם הוא צריך חלילה לאכול אז כמובן שהוא לא עושה קידוש אבל מברך ברכה ראשונה. מברך אם הוא אכל כזית לחם מברך גם ברכת המזון ואומר יעלה ויבוא. אבל לא עושים מזומן זאת אומרת אם יש כמה בית אבות זימון בעשרה רביסי אין אין ביום למה הוא חייב בברכת המזון הרי הוא אוכל יותר מגיד אכפילת פרס זה כדור מברכת המזון לא שאלה טובה מאוד אז יש כאן מצב של חומרה וכולה לגבי העניין של ברכת המזון אנחנו מחמירים שזה מצטרף תוך שתיים שלוש דקות לגבי העניין של יום הכיפורים למה למה אני אומר לך את זה כי משחקים עם העניין של תכנת פס בליל פסח אומר תאכל מצו כמה שמה פלת פסורים לך אר דקות אר דקות ש דקות א מה זה אז אין לי גם פה ארבע דקות לא מדקים זה כאן כדי שכא לעבור על ייסורי לקחו את המרחב המקסימלי וב לקחו את המרחב אבל בקת המזון יברך בסדר עכשיו לגבי שאלתך תראו רבותיי שלם מצטבר החצי כזה עם התשע דקות תשע דקות זה כל תשע דקות לא זה מה שאנחנו רוצים שלא יצטבר אז יכול לברך בקז בכל זאת אם חצ כזה הוא לא צריך מקד כזית פחות מכל כותבת כן צריך לברך זה מה שאני אומר שהוא אוכל כזית ברור לא אם הוא אוכל חצי כזיית כל תשע דקות אז האם הוא חייב אז הפויסקים אומרים הפויסקים אומרים ככה אם הוא לא מסיח דעתו והוא מתכנן לאכול עוד הוא מתכנן אז זה כמו סעודה שאתה אוכל קצת ואתה ממשיך עלה וכולי אם הוא אומר גמרנו אכלתי חצי כזית גמרתי חצי כזית לא מכירים מקת המזון שיקום וילך פתאום אחרי זה עוד פעם הוא מתעלף השאלה מה מצבו של האדם האם הוא מתכנן או לא מתכנן בעזרך הדעת שלו לגבי שאלתך לגבי העניין של ה של הזה תראו אדם שלפני כן יודע מהמצבו כמו שאמרתי הכין את השיעורים לפני כן בצורה מסודרת וככה לא יגיע למצב שהוא מתחייב את הכמות המקסימלית שיש בה חיוב כרת אבל מה קורה אם אדם באמצע היום כיפור חלילה מתעלף הרי בכל בית כנסת פתאום מישהו פתאום שומעים איזה קרא' כזה מישהו מתמוטט בטח בעזרת אנשים שומעים כמה כאלה ומיד מזיקים יש פה רופא יש פה רופא ומביאים בסוף יוצא איזה אחד חובש מהצ צול שמגיעה וכולי עכשיו במקרה כזה מה קורה אם החולה אומר רבותיי אני צריך לאכול אני מעולה ספרים 100 רופאים הוא נפל בבית כנסת של תלשומרת כל הרופאים ירדו ליום כיפור התפוטט בתוך הבית כנסת עצמו והרופאים אומרים לא הוא יחיה אין שום בעיה הוא אומר צריך יתנו לו לאכול לב יודע מראת נפשו נקודה בסדר ואם למשל הוא אומר אני לא צריך אבל יש רופאים שנמצאים אומרים רבותיי הוא צריך מאכילים אותו בעל כוחו. אנחנו בפיקוח נפש לא משחקים רביעי ספק פיקוח נפש מחלים עליו את השבת. מה? ילד קטן. עכשיו תשמעו בוא בוא ניגע עכשיו בוא ניגע עכשיו לגבי עניין של ילדים באופן כללי. עד כאן לגבי אומרות מניקות אמרנו מטענות ומשלמות. אלא אם כן יש יעוץ א רפואי לפני כן מוכח על ידי רופאים יראי שמיים וא אה א צריך שיהיה אני אומר לגבי הוברות מיניקות אני חייב לספר לכם משהו ש הרב עובדיה אני למה אני מספר נזכרתי את זה גם מי שאוכל ביום כיפור אחרי שהוא שבע אליו נפשו הוא חוזר לצום הוא לא אומר אה תשמע אני כבר אכלתי אז מה מקצת היום ככולו יאללה נתחיל לעשות את זה על האש אולי שהציבור אין דבר כזה גמרת ישבת נפשך חוזר לצום מהפקמינה יש שאלה גדולה מאוד לגבי מי שאוכל בן כיפור האם יכול לעלות את התורה הרי לכאורה הוא לא צם לא צטעניות ששואלים יש זה בבוקר בבוקר ודאי שהוא יכול להיות התורה למה כי הקריאה בבוקר זה לא מדין יום כיפור זה מדין היום טוב הרי הרי ביום כיפור יש גם דין יום טוב לגבי מנחשו כי המנחה זה כבר זה כבר קריאה מדין יום כיפור אם מדין יום כיפור אם הוא לא צם אז יכול להיות שלא חל עליו יום כיפור דנים בזה הפוסקים רב קיבגר ה היה היה סיפור רב כיבג אני חושב שהיה היה אחד לא עלינו כמעט הפיח את נשמתו היה חולה שכמרה אמרו לו כג בוא תעלה אותו לתורה בזה לפחות ש שנשמתו תעלה עם העליה לתורה בשרה שמעמה זה אלו אותו בבוקר אבל מה הוא שרד עד מנחה אמרו לו רבי כבגר שורד אולי גם תן לו את מנחה כדי שיעלה עוד יותר כן אבל בינתיים הוא היה אוכל אז יש חידוש שאם ברגע שהוא עולה עבורט הוא ככה יוצא מהפוזי אם באותו רגע שהוא עולה הוא לא אוכל שלא יעלה עם סוגיה בפה זה הבורט כן אבל כל רגע יש עליו שם שם של צום כל רגע ורגע למה הזכרתי בזה היינו הולכים לשמוע את הרב עובדיה זכר צדיק ברכה אחרי שבת תשובה היינו הולכים אליו הביתה לשחוב בקבלן אז היה לפני הרב וד יש יש רב מקדים רב מקדים היה רב אמר שהקדוש ברוך הוא יעריך בטוב הרב אמר הוא נותן את הדברים ככה בצורה מאוד כן ככה כבדה ובדיוק היה מצב קשה בדור הרב אמר חסנו ככה מוסר שצריך להתפלל אומר רבותיי המצב מצב עכשיו זה צריך התחזק היה ככה קצת שעה אחרי כמה זמן נכנס לרב עובדיה רב עובד נכנס כולו בשמחה אז הוא מדבר על ברות מניקות שצריכות לאכול מהכיפורים וזה אני לא אשכח את הדבר הזה אז הוא אומר שהמעוברת לא אוכלת אבל התינוק מסכן רוצה אוכל אז עובדיה עשה ככה עם התינוק מרים את הראש למעלה בבוקר איפה אוכל היום מה קרה שביטה אין אוכל ואז הוא סיפר ואז הוא סיפר הר עובדיה שהיה צו בקהילה אחד שקראו לו יונה הוא היה מקבל כל שנה מפטיר יונה טוב שנה אחת לא לא היה צריך לאכול היה לו מצב קשה הרב עובדה נכנס רואה אותו ככה נפון אומר לו יונה מה קורה איתך אומר לא אני צריך לאכול אני לא אקבל מפטיר יונה אומר למה לא תקבל מפטיר יונה הוא אומר לו לקח אותו ימים לקחתי אותו אכל אחרי קיבל גם מפטרייונה למה אם הוא לא אם הוא לא עשה את הפעולה בזה אז יכול יכול גם לאכול לעלות את התורה טוב זה לגבי העניין של מה קורה לגבי קטנים לגבי קטנים יש יש מחבר ויש מה למיסה המחבר בדין קטנים הבאתי את זה דווקא בהתחלה אני חושב כן תראו בבקשה ב-77 יש גמרא הגמרא מביאה התינוקות אין מענים אותם ביום הכיפורים אבל מחלכים אותם לפני שנה ולפני שנתיים בשביל שיהיו רגילים ממצוות כל החינת הקטנים כיפורים זה מדין חינוך שיהיו רגילים מצוות חנו חנה רפידו גם כזקין לא יסור ממנה אלא מה המחבר מביא פה דבר חשוב והרבה הלכו בעקבות את המחבר בעניין הזה. המחבר כותב כך, מקור תשע קטן. בין תשע שנים שלמות ובין 10 שנים שלמות מחנכים אותו לשעות. רק מגיל תשע או 10 מחנכים אותו לשעות. מה זה לשעות? היה רגיל לאכול שתי שעות ביום, מכינים אותו שלוש. היה רגיל לאכול בשנה השלישית, רביעית. לפי כוח הבן מוסיפים לענות אתושות. צריך כמגמה לא להחליט תינוקות למקום סכנה חס ושלום. אדם הולך לבית כנסת בבוקר שיקח איתו שקית מותר לו לגעת באוכל יכין שאם הילדים באים איתו ביחד שידחוף להם בכוח יש ילדים קטנים עושים תחרות עד איזה שעה הם צמו באים ביום ראשון אחרי אחרי יום כיפור אני צמ אני אומר אל תגיד מתי תגיד כמה שעות שמתי 10 שעות שיש 10 שעות בלילה מקווה שהוא לא אוכל תוך כדי שינה ויגיד אני 10 שעות שמתי מתי מה אכפת לכם לא צריך לגלות כל דבר לחברים כן עכשיו אז זה לגבי תענית שעות בן 11 בן זכר בן נקבה מתנים ומשלמים מגיל 11 מתנים משלמים דברי סופרים כדי לחנך מדברי סופרים כדי לחנך במצוות ושאומרים שלא צריכים להשלים מדרבנן כלל יש כאן מחלוקת אם כמובן מגיעים למצב שהם הילדה בת 12 והבן ובן 13 חייבים כבר להיתנות מדאורייתא ובלבד שיהיו גדולים מדין תורה גדול מדין תורה יש לו שני סימנים שנים וסימנים שנים שנים סימנים שתי שערות כן זה מראה על עניין של הגדלות מאותו רגע חייבים מדאורייתא אבל מה שכן אני חוזר לדברים שלך צריך לשים לב במיוחד דווקא בגילאים האלה של המעבר לפעמ יותר קשה להם אז בקראת סוף הצום הם מקיים ויש כל מיני דברים כאלה אחרים צריך לשים לב קטן א סליחה קטן שיגדיל יותר נכון הוא כמו כל אחד אחר אם חלילה הוא מגיע למצב שבו הוא לא יכול לצום ד אם הוא מתעלב יש לו חס ושלום שינוי צבע בפנים א מישהו אומר לך בעניין של חילול שבת או יום יום כיפור כתוב במחבר בשכח בהלכות שבת אפילו יש אנשים כולם מומחים אצל אצל הפיקוח נפש הרי הרי כולם מבינים עניין פחות או יותר אומר לך אדוני זה סכנה תן לו אל אל תתווכר אם זה ספק פיקוח נפש אתה רואה אותו חס ושלום נקרא טילפון א שינוי פנים צבע א תן לו למה כי בדברים כאלה לא לא משחקים במיוחד אצל קטנים ה הפסקי תשובות כותב שמנהג העולם לתת את הידים אפילו פחות מגין תשע קצת לצום כמה כמה שעות אבל מעיקר הדין לא צריכים המחבר אפילו כותב שאסור תראו בבקשה את המחבר בסוף מקור תשע קטן שהוא פחות מבן תשע שנים אין מענים אותו ביום כיפור כדי שלא יבוא לידי סכנה תראו את ההגעה אפילו אם רוצה להחמיר על עצמו מוכין בידו פסקת שבת אומר אנשים קצת מכילים בזה אבל מעיקר הדין פחות מגין תשע לא נותנים להתענות אפילו תענית שעות ואם הוא רוצה מוכין בידו לא מכניסים את הילדים לסכנה לא להיות גיבורים על חשבון הבריאות של הילדים גם כן בחורה שפה האמא כעשה עלי נכנסה לשתות טוב מי שזה אני רק רוצה להגיד דבר אחד יש כאלה שצריכים כבר לאכול והם לא מוכנים למה יום כיפור לא יום סכנה הם עוברים על איסור מי שצריך לאכול ולא עובר הקדוש ברוך הוא אומר ונשמרתם מאוד נפשות חי וחי בהם ומספרים סיפור בשם רב חיים אני לא יודע אם הסיפור הזה נכון או לא נכון אבל מספרים אותו בשם רב חיים שפעם בשבת היה צריך להדליק אור לחולה כדי שתתיישב דעתו וכולם התחילו ככה לזוז ידליק את האור חילון שבס מה רב חיים הדליק את האור אמרו לו רב חיים איך אתה מקל בהלכות שבס אומר אני מחמיר בהלכות פיקוח נפש מחמיר בלחות פיקוח נפש וחלל עליו שבת אחת כדי שיקיים שבתות הרבה טוב נסיים רק בסיפור לפני יום כיפור אחרי זה נספר סיפור לסוכות שמר א מספרים אה הספתי לכם רבי יצחק ברדיצ'ב סיפרתי רבי צ ברדיצ'ב שמה שמה לא סיפרתי אז אני אספר ש רבי יצחק ברדיצ'ב כ המון סיפורים צריך ברדיצ'ב על יום כיפור הוא יחר לבוא כי היה הוא היה עם איזה תינוק מהיסס מה פיצק ברדיצ' סנגרן של ישראל אין סוף סיפורים סיפור יפה מי שהסיפור הזה כתוב על כבר של ביצחק ברדצ'ב ככה אחרי זה אמר לי מישהו לא פחות ולא יותר זה הסיפור מה היה הסיפור הגיע ביום כיפור בבוקר לבית כנסת התחיל הוא היה חזן התחיל להתפלל ראו עליו שיש מתיחות גדולה בשם שמיים משהו מפחיד איזה גזר דין נורא והוא בדמעות שליש בוכה בוכה בוכה התחיל מוסף גם בוכה בוכה בוכה אנשים כולם גאוו בבחייה מחמת הגזירה הנוראה שרבי יצחק ברית שב רואה הגיע לסדר העבודה התחיל למנות ככה היה מונה אחד אחד ואחד אחד ושתיים בא להגיד אחד שלוש תלף תלף לקחו אותו לחדר וניסו ככה להעיר אותו וזה אחרי כמה דקות הוא התעורר אומר א אני באמצע סדר העבודה רץ מהר לדוכן עוד פעם אחוש 1 חמש עם ג'יר וכולו בחיות וו טוב גם מנחה ככה הגיע לנעילה פתאום אורו פניו ידעו כולם שהגזירה מטלה שמחו כולם תמיד היו באים שהיה ככה תהפוחות ביום כיפור כל אחר באים רבי יצחק מה ראית מה היה חמה סירה זה ובסוף פיצנו את זה לקחנו להם את הקלסרית כל פעם הוא היה רואים כל מיני דברים ואחרי זה מרגיע את הציבור אז אז אמרו לו מה מה הפעם אמרו לו לא לפני שאני אומר לכם מה היה אני חייב פה מישהו יש פה בציבור איזה מתווך מתווך טוב אומר מישהו מסביב בוא בוא אנה תגיד ספר לי איך אתה מתווך אומר איך אני מתווך אני מראה איזה בניין דירות לא משנה מה מצבו בדיוק מעלה את המתעניין על הטוסטוס תפליכים עושים על הטוסטוס יהיה להם מהר צ'ק צ'ק מגיעים אני מראה לו ככה וככה וככה מנסה לשכנע אותו אם אני מצליח קונה כמה אתה מקבל על התיווך אומר 2% מכל צד הוא אומר לו מברוק כל הכבוד לך אומר לו למה כואב לך אומר לא למה לא מה ככה עשית שתי דקות קחת אותו ככה 2% שיהיה לך לבריאות מצוין אומר תשמע אבל אני צריך לשאול אותך שאלה בטור מתווך עם ישראל היה לו היה להם עוונות פשעים חטאים כל החטאים שלהם היו נראים הכי נורא שיכול להיות מתונפים בדברים נוראים והכל זה היה אצל אצל הקדוש ברוך הוא אני עמדתי כל יום כיפור מחמד כל העבירות האלה היה גזרות קשות אני עמדתי פה כל היום בתעניות בבחיות כדי שהקדוש ברוך הוא יחליף את הסחורה נעשה ביזנס נס אני מה אני אביא ממך אני אביא לך סליחה מחילה וכפרה אתה יש לך עוונות פשעים וחטאים אני לך סליחה וכפרה אומר תשמע אני הצלחתי כמה מגיע לי על הטיווח הזה לפי דעתך אומר כבוד הרב אני לא מתעסק בביזנס כאלה לא לא התחום שלי אני מתעסק בבניינים לא מתעסק ב יודע כמה אומר אני אגיד לך אתה שתי דקות מרוויח 2% אני אמרתי כל היום לא מגיע לי חתיכת תיווך אומר מגיע לך מה חשבוןך אני לא אין לי אין לי בעיה ומגיע לי בני חיו מזוינה בגלל הטיווך הזה שהחלפתי מגיע לתיבור בני חיו מזונה אומר אבל מה פי שמגיע לי אתם חושבים שאני צריך את זה בשבילי מתווך אני אוהב אוהב את עם ישראל יש לי אהבת ישראל גדולה רבותיי אני אומר לכם אמרתי כל היום התשבתי איתי ביחד יש לכם בני חיו ומזוינה בגלל שהצלחתי בטיווח הגדול שעשיתי ביום הכיפורים זה אנחנו צריכים להפוך את כל המה שעשינו כל השנה כולה להפוך את זה בעזרת השם לבני חי ומזוינה שיהיה לנו שנה טובה ומתוקה אומרים מהם שנה טובה ומתוקה טובה זה טובה בעזרת השם שיש שנה דומה אבל לפעמים לא מרגישים את את המתיקות של זה יודעים שזה טוב כל מה שקדוש ברוך הוא עושה איתנו זה טוב מקשים הקדוש ברוך הוא שלא יהיה רק טובה שנרגיש גם את המתיקות שיש שנה טובה ומתוקה לחיים טובים או לשלום בעזרת השם ‏Yeah.