הלכות טיפול בגינה בשבת | צורבא מרבנן - קסב | הרב בן ציון אלגאזי

אחד קר כלה אז אנחנו בחלק יב נמצאים בהנחות טיפול בגינה בשבת שזה אומר עמוד 57 ברוך השם הישיבה חזרה ביתר סת וביתר עוז ישיבה מלאה בלי עין הרע כן ירבו כן ירבו התלמידים אין מקום אין מקום בבית מדרש אין מקום פנימיות אמרתי בורט השבוע לא איזה ראש ישיבה אחד שהתקשר אמר לי תשמע אני רוצה להביא לכם איזה תלמיד שיבוא אמרתי לו תשמע אצלנו אין מקום התלמידים עומדים באמת אסטנדרים עכשיו הבנתי גם את הפשט של המשנה תוך כדי שני מדבר איתו עמידו תלמידים הרבה עד שהתלמידים לא עומדים לא יצאת ידי חובה אז עומדים ברוך השם אז אנחנו בעמוד 57 טיפול בגינה בשבת נתחיל מהדבר הכי קלאסי שיכול להיות אנשים שאוכלים בגינות בשבת ישבים בדש שעושים ג'לה הולכים לעוד מעט סוכות שיבוא עלינו לטובה עושים סוכות בגינות בחצרות וכולי המקומות האלה מועדים לפורנות מבחינת דיני שבת ביום טוב למה השוטים שותים כשאוכלים שותים כשעים מים נופלים כל נפילת משקה על גבי גינה שבה יש צמחים זה נקרא משקה הוא תולדה דזורע יש אב מלאכה שנקרא זורע התולדה של זורע זה השקיה גם אם נפלו לך מים באופן כזה או אחר אז יכול להיות שזה היה בטעות אבל גם זה איסור בטח אם זה קרוב לזה שזה ייפול אם קרוב לזה שזה ייפול זה נקרא בהלכה הקטע של פסיק רשם בואו נראה את ה את הגמרא במקור אחד לפניכם הגמרא אומרת אתמר המלקש והמשקה מים לזריעה בשבת משום מים מטרינן בה אומרת הגמרא שני אופציות רבא אמר משום חורש כל מי שמשקה גינה כזאת או אחרת לכאורה הוא חורש למה חרישה תפקידה להרפות את הקרקע כדי שאחרי כן יהיה אפשר לזרוע נו מה מים מרפים את הקרקע רב יוסף אמר משום זורע הגמרא אומרת שכל אחד מהמוראים הביא ראיה לשיטתו הרמב"ם פסק שיש בו משום זורע ולא משום חורש תראו את הרמב"ם מקור שתיים אזורע כל שהוא חייב אז אומר את האילן כדי שיצמח הרי זה מאין זורע נכון כי הוא גורם להצמחת האילן ביתר זה אבל המשקה צמחים ואילנות בשבת הרי זה תולדת זורע וחייב בכל מי שמשקה אותם נפלו מים על עינינות וצמחים בשבת חייב משום זורע באגעות ממוניות אומר לא אנחנו פוסקים לחומרה שמי שנפלו לו מים לתוך גינה חייב גם משום זורע וגם משום חורש תראו בבקשה את הגוד מוניות ב שמואל קטן משק זרי משום מתר ברב משום חורה ומסיקב ידי חייבים משום שניהם גם וגם השולחן ערוך סתם ולא אמר משום מה חייבים הוא אמר האוכלים בגינות מקור ארבע באור החיים שלו אסורים ליטול ידיהם על גבי עשבים שמשקים אותה אף על פי בי שאינם מכוונים להשקוד את הזרעים ולהצמיח אותם בכל אופן פסיק רשו אבל מותר להטיל בהם מרגליים שתכף נראה את זה בהמשך ולכן אומר הרי מה טוב להחמיר שלא לאכול בגינות אם שתמש שמה עם מים מה זה השתמש במים מספיק שהוא שותה מים מבקבוק מים מספיק שיש עוד משקאות אחרים תכף נראה כזה או אחר כל נפילת משקים על גבי זרעים וכדומה עובר משום זוריה דבקושי יש להיזהר שלא יפלו שם מים הוא לא עוסר הוא אומר טוב להחמיר אם אדם נשמר לגמרי נזהר מאוד בסדר גמור רק הוא אומר טוב להחמיא כי קשה מאוד להיזהר בעניין הזה בטח אם אוכלים עם ילדים וכולי במים משפחים ונופלים דברים אז ראוי לא לזה בסוכות למשל כשאדם עושה סוכה במקום שיש בו קרקזה קרקע כזאת או אחרת עדיף שישים שמה איזשהו משטח לא יודע מה של נצרים או או שטיח שאם יפלו משקים לא יפלו על גבי קרקע כי אם זה ייפול על גבי קרקע חוששים משום חורש אם זה נופל על גבי זרעים כאלה אחרים אז כמו שאמרתי זה יכול להיות גם משום זורע וגם משום חורש ופחות משום זורע >> אבל אם הוא עושה מחצלת אז אפילו שאחראיזה מהמחצלת מחלחלת זה פחות בעיה כבר זה גרמה זה כבר פחות בעיה אם יש משהו שחוצץ בעיקרון לא צריכה להיות בעיה בסדר א אומר השער הציון אומר שער הציון מביא בשם הרמבם בזרוע הרמבם כתב שלפי זה בקרקע שאינה זרועה אף שעומדת לחרישה מותר לעטיד במים אכן דעת הסמגות מוות מסקנת הבעיה וכן משמ גם דעת הגרה בבורו לפי זה שיזהר גם בקע שאינה זרועה אם רק עומדת לחרישה קקע לא זרועה אז משום משקה לא יהיה שמה אבל אם עומדת לחרישה ודאי שיש שמה משום מה משום חורש כי הוא מרפה את ה את הקעקע בקיצור בכל קעקע שלו תהיה זרועה או לא זרועה אם זה עומד לחרישה אני אומר אם זה עומד לחרישה אז יש לנו בעיה ניתן דוגמה על הדבר הזה נדבר תכף על חיילים ב בצבא נמצאים בעזה מוכ מקומות עושים להם שמה מגננים כאלה ואחרים ויש להם שוקט כזאת שבבוקר אתם מכירים את זה בבוקר באים כל החיילים נוטלים ידיים אחרי זה גם רוחצים פנים וכולי מים נופלים על גבי קרקע שם לניו דעתי בשבת אין בעיה אפילו המים נופלים ישירות על גבי הקרקע עם הזמן מצטברים שמה כמות מים גדולה מקום שיש כמות מים גדולה זה לא ראוי זה לא לא מזריע שום דבר כי אין שמה צמחים זה קרקע כזאתי של עזה לא מצמיכה כלום רק מתנחלים נמצאים שמה אה רק על הגוש כתיב יצליחו להצמיח שמה חוד מזה שום דבר צומח וגם חרישה לא תהיה שמה כי אין בזה הרפית הקרקע זה נהפך להיות שלולית מים מה שזורקים מים לתוך שלולית מים אין בעיה בסדר אוקיי והמגן אברהם כותב שצריך להיזהר בכל המשקין אם זה משום זורע או משום חורש כל המשקים יכולים לעשות כך וכך המשנה בורה כותב לעומת המגן אברהם והוא חלק עליו נכון הרבה משקין יכולים לזרוע להזריע או לגרום להרפית הקרקע. אבל יין למשל, תראו בבקשה ב שמונה במשנה ברורה בשורה השנייה יין שהוא חזק אין להיזהר בו כלל. אז אם שותים רק יין בסעודות ויש משפחות כאלה מחרוקאים שותים רק יין בסעודות או משכואת חריפים אין להם שתייה קלה זה לא בכלל על השולחן זה לדים קטנים הם בשולחן שותים רק שתיה חריפה בלבד זה בסדר לפי המשנה במורה למה כי זה לא מסוגל לעשות שום דברל כתב בגר מדמי דבש ושכר יש בהם מים ובוודאי מצמיחים אז מה שיש בו מים יכול להצמיח מה שאין בו מים כמו שאר משקות חריפים לפי המשנה ברורה אין אין בעיה ואז שואל פה פה הביאור הלכה שאלה מאוד מעניינת מתי אנחנו צריכים להיזהר משום הזריעה משום חרישה כי הרי לכאורה זריעה אם אני משקה זה רק מקום שיש צמחים ולכאורה כשיש לנו קרקע בלי צמחים שמה אני יכול לחשוש שם אני צריך לחשוש מדין מה חרישה מתי יכול להיות אמרנו הגאות רמוניות שיכול להיות גם זריעה וגם וגם חרישה השאלה ברורה רבי זית עוד פעם אם אם אנחנו נשמים את זה על גבי עזראים מקום שיש תמיכת דשא בוא ניקח דשא זורקים משקאות על גבי דשא זורע אם אני זורק משקאות על גבי קרקע שאמורה להצמיח אפשר עוד להצמיח בה עובר משום חורש אנחנו אמרנו שהגמרא אומרת המשקה משום מה הוא עובר גם וגם ככה אמר הגאורות ממוניות איפה זה יכול להיות אומר הביאור הלכה מקור תשע קשה לפי מה שכתב הסמג ואמר מוניות והמגן אברהם דמשקה חייב משום חורש גם כן אמי כתב דביין מותר והואדים משאר משקיעים שלי מצמיכים הרי לכאורה גם אם זה לא עושה עצמך מה זה עושה לאכול הפחות רבי זי >> חרישה ני דינו מועיל זרעים אבל בכל אופן תחיה משום חורש שמה יש לומר דלא אמרו בזה משום חורש רק איך דוא מועיל לזרעים גם כן אבל איך דווא מקלקל לזרעים אפשר דאין מתייפה הקרקע זאת אומרת מתי יהיה לי גם משום חורש זה מועיל הדבר לזרעים זה יכול אחרי זה להועיל הזרעים אחרי כן לזרוע שם אבל אם זה משקאות שלא לא מועילים לא עכשיו לצמחים שנמצאים ולא לזרעים שיבואו בעקבותיהם לא יהיה זה לא משום זורע וגם לא משום מה חורש בקיצור כדי שיגיע לשניהם צריך לראות מקום שיש בו צמחים וגם המקום הזה יכול מה לעשות רבי יסי בסופו של דבר להצמיח זה מקום כזה שאז יש את שניהם ביחד מצוין עד כאן דיברנו לשתות משקאות בגינות או במקומות שיש בהם פוטנציאל הצמחה מה קורה לגבי סליחה מכבוד תורתכם להטיל מרגליים בשטח בשטח היום זה דבר שהוא מאוד מצוי מי שנוסע בכביש ירושלים תל אביב לא פעם ולא פעמיים מוצא אנשים עליהם הדרך שלא רוצים לעבור על בל תשקצו מאוד מחמירים בעניין הזה ובכל שיח רענן אני אמרתי שאנשים כאלה לא יודע אם זה להלוך למיסה או לא הם פסולים לעדות למה כי כתוב באלוכה שכל מי שהוא לא מכבד את עצמו יש ביטוי בהלכה הבזויים מה זה הבזויים עם אנשים שעושים דברים שהם לא אכפת להם מהבריות אין להם כבות הבריות כמו הגמרא אומרת אחד שהולך ברחוב בלי בלי חולצה עושה עבודות כאלה בזויות לפני הבריות אחד כזה הוא פסול לדות כי לא אכפת לו מהאנשים סליחה שאני אומר אם אם מותר לי להגיד אנשים כאלה שלא יכולים להתאפק וליזה מקומות יותר זה הם נקראים בגדר בזויים והם פסולים לאדוס לא יודע שהמדינה תעשה כמו שעושים מיגוניות שעשו מגוניות עם שמותים בתוכו שזה נהיה תופעה השם ירחם טוב לענייננו אנו רבי יסקים עושים את זה בצניעות בסתר אנחנו >> זה לא בסתר זה הבעיהם עושים את זה מאחורי צמחים >> בסדר זה אחרי צמחים כן אבל אחרי כל רכב שומד בצד אתה מבין שיש בן אדם שהוא משקה אם זה היה במקום צנוע לא ייה עליהם הדרך כל האנשים >> מה >> שלוש שעות חוסמים אותך שמאלנים החרדים >> אז הם פשוט לדוד זה ממילא טוב ה מה >> מה מה >> אם חוסמים ימנים זה מותר >> טוב הקיצר רבי אני אומר את זה נצומת לצומת לב הציבור שישימו לב בעניין הזה המחבר כותב מותר לעתיד בהם מרגליים או שאר משקיעים שאינם מצמיחים בסדר אז אם יש חיילים בשטח הם צריכים ללכת לצדדים שמה אין אפשרות אחרת כל מיני מקומות אין אין שירותים מסודרים רוצים לעשות בשטח אין בעיה למה כי מרגליים אומר המחבר לא מצמיחים בסדר השאלה אם גורמים להרפיית הקרקע מבחינת דין חורש אז אמרנו לכאורה טליה רק מקום שיכול להצמיח אז יש גם חרישה זה בדיוק מה שאמר ביאור הלוכה אז אם אין גדר של עצמך גם אין גדר של >> חרישה מצוין אומר הביור הלוכה תדע לך שיש בעל תפארת ישראל שהוא חקר בחוכמי בחוכמת האקונומי האקונומי הכימיה לא אקוננומיה זה חמיה הוא אמר שדווקא כלכלה >> אקונמי >> לא אבל זה לא פה זה לא כלכלה תראו בספר תברת ישראל כתב בחוכמת אקנומיקה אקונומיקה זה כימיה איך עושים אקונומיקה עם כימיה לא עושים כלכלה זה בסוף גם גורם לכלכלה אלה שמוכרים את האקונומיקה לא אני צודק או לא >> לא צודק >> אקונומיה זה אוכל >> מה זה כימיה כתב בחוכמת אוכל לא אולי כלכלה כאילו ה >> תקראו את זה ביידיש אתם לא אתם קוראים את זה בעברית כאילו זה כמו זה היה פעם טלוויזיה עם חמש עין מאחורה >> אולי כמו חוכמת המסחר חוכמת ה >> אה חוכמת המסחר לא >> אולי >> אני חושב מדובר פה על תרכובות נו תרכובות של דברים כאלה ואחרים זה מסחר וכלכלה >> זה היום זה היום פעם זה היה כימיה חכמי אחי אומרים לך שמרגליים הם טובים מאוד לזב את הקרקע מה זה קשור פה לכלכלה סליחה שאני אומר לכם >> גם הסוחר יכול להגיד כמוכלה כינו >> כמו שאומרים הבטיחים ממקום משובח כלכלה ויכול להיות שזה >> טוב אני אני >> אפשר אפשר אבל אני חושב שיותר קרוב לכימיה כי חכמי הכימיה אומרים לך שמי ששם את זה שמה זה ההפך גורם זה זיבול זיבול הקרקע בקיצור זה חכמי טוב אם כן כן מזבל תולדת חורשו עד כאן לשונו ולא נהגו העולם להיזהר בזה כלל בסדר המחבר דיבר שאינם מצמיכים הוא מדבר פה בשימו לב עניין של חרישה ותלינו אחד בשני כבר דיברנו על זה קודם כן >> אז הוא היה אפשר אבל ללמוד מזה שהרי הרב אמרנו במקור ארבע שהמחבר לא היו מתפרש אם הוא חושש >> אמן אם הוא חושש לזריעה או לחרישה ואולי אפשר ללמוד מזה שהמחבר חושש בעיקר לזריעה ופחות לחרישה ואז לא קשה לנו מהביאור הלכה >> כי הוא כתב גם המכבר אומר שאינם מצמיחים נכון >> אוקיי אוקיי מצוין אומר אומר הרב עובדיה כמו שדרכו בקודש ללכת אחרי המחבר מותר להטיל מי רגליים על הסבים וזרעים שאין מרגליים גורמים להצמיח אותם ואף שיש מחמירים בזה מכל מקום העיקר לדינה להקל בזה כת השולחן ערוך ואפילו בקרקע שלו כל שכן בקרקע שאינה שלו כי בקרקע שאינה שלו לכאורה לא אכפת לו מזה בכלל ומקום מקום טוב להיזהר שלא יתיל מהרגליים על השבים וזראים ממש אלא סמוך להם ואפילו בתוך שלושה טבחים מהעשבים והזראים כדי שלא ישפיעו עליהם טוב אבל מי שלא יכול כתבתי פה שחיילים בשטח שנמצאים ולא יכולים מותר להם רבי ישראל להטיל את רגליהם בכל השטח כולו כי לא חוששים לטבעת התפארת ישראל בחוכמי האקונומיקה אלא מותר וזה לא עושה שום דבר לקרקע לא עושה אני אומר לא מצמיחים כמו שבינו עכשיו זה לא מועיל להם ממילא זה גם לא מועיל חרישה אבל היא בעיקר המכה בדבר עניין של עצמך אתה צודק >> בסדר >> החילוק הזה שהרב עובדיה פה עושה על קרקע שאינה שלו אולי היא גם תהיה כאילו היא רלוונטית גם בעניין וכל הה כן כן כן יש כאלה שרוצים להגיד שאם זה הוא יושב בקרק השינה שלו אז מותר לו לשתות שמה גם אם יפול זה פסיק רשת דלא ניח לי הרי מה אמר שאסור כי אשתו מפל אומר לא ניח לי לא טוב לו שהחצה הדשא של השני תהיה ירוקה ממנו יותר זה הסברה פשוטה >> גם יש לו בוץ בסוכה זה כן כן כן שלא אחרים יהיה בוץ אין בעיה אומר השמירת שבת כנחתה במקור 14 אסור להשקות כל צמח אפילו צמח בעצית שאינו נקוף וכן אסור לשפוך מים על גבי קרקע זרועה או קרקע עומדת לחרישה או לזריה לא משנה כל קרקע שעומדת או לחרישה או שהיא עומדת לזריעה או שהיא כבר זרועה בכל המקרים האלה אין להשקות גם אם כעת עדיין לא שמכו שם הצמחים לכן טוב יעשה אם לא יאכל בגינתו אם אמנם עתיד להשתמשקים על שת האוכל משקיעים הנשואים להשפיע על ליבוד הגינה. מי שאוכל בגינה מיוחד מסוכתו נמצאת בגינה יקפיד לשפוך את מית הידיים דווקא לתוך כלי לא ישתוב שמה כלים כי הם בתוך קערה יקפיד שלא פוך שיעורי על גבי קרקע יש כאלה שעושים מים אחרונים תחת לשולחן בשקט בשושו גם זה רביזי המים אחרונים על שמתיל אפילו כמות כלשהי על גבי קרקע גורם או לעזרע או לחרישה כן והתאספו מי גשמים בכלי שנמצא בגינה אל לשפוך את המים על הקרקע וכדומה מצוין הוא גם מתיר השמירת שבת כחתה כמו הרב עובדיה על הלטין מרגליים לגבי עשבים רבי מן הקרקע אבל אסור להתפנות בשדה חרוש העומד לזריעה ואף יזהר מלוק על גבי הסבלים אלו לא פחות ולא יותר בסדר הוא אומר מדין זרי לא מדין חרישה בשדיה עומדת לחרישה למשל יקחו בעזה במקומות כאלה ש אחר נמצאים אם נמצאים בשדות שעומדים לחרישה אמנם משום אין שם הצמחים משום זריעה אין אבל משום משום חרישה יש מה לחשוש נכון אבל אם זה שטחים סתם הרוסים כמו שנמצאים באז בזה אין שום בעיה לא לכאן ולא לכאן הוא מחמיר אפילו ביריקה רבי ישראל לרוק על גבי עשבים יכול להיות שזה גם גורם לעצמך למה כי להשקות אפילו כלשהו אסור על פי ההלכה אז יש כאלה שיש להם כל מיני שעריות כאלה ואחרות לא על גבי זרעים גם על הכביש יש שני בעיות על הכביש מי שעושה את זה אחד משום כבוד הבריות כתוב שלא ראוי לעשות ככה אנשים ניגלים מזה אסור לעשות דברים שאנשים נגלים מהם זה דבר מאוד חשוב וגם אחרי כן יש אנשים בגלל שאנשים חושב שאנשים שמגילים הם בורחים את זה עם הרגל עושים א זה גם זה לא ראוי בשבת משום ממרח אז בקיצור טישו כן ראויה למשל ירד בסופה גשם עכשיו שמפחה ואני רוצה מהר את המפה על כך רבויה מתרש מים >> רבוית מים אמרתי קודם אין בעיה אם כבר >> מה זה רבויה >> ירד גשם 15 דקות >> צריך שלולית צריך שלולית אם לא אם זה רק רבויה יכול להיות שכל תוסף שופ של מים גורם להרפות עוד יותר והיא יותר ראיה לחרישה צריך שיהיה שלולית מים בשלולית מים אין אפקמינה על המים שאתה מגיע שם שם כך נראה לי >> שבת אומר אסור להתחלות בשדה חרוש שעומד בזריעה שדה שאיננו חוש >> כן זה אמרתי קודם שדה שאינו חרוש אין לו משום זריעה ולא משום חרישה למה כרפק >> לא אבל זה לא עומד לחרישה זה לא עומד היית באז תבוא איתי פעם אני אקח אותך טיול שמה הכל מסביב שמה אבק אבק ועפר כן יובדו כל היבך השם אז מה זה לא אין אין דווקא מינה אתה שם בתוך עפר תכוח הזה מישהו אמר לי שמה בחיילים דיברנו על זה בצבא כי היה להם את הבעיה אמרו אולי משום לש רק החיילים הקדושים שלנו יכולים לחשוב דבר כזה משום לא למה כי ברגע שיש מגע של המים עם ה הקרקע שמה זה כמו קמרך אז יכול להיות שהמפגש ביניהם חוששים משום לישה לסדה שלויה לילה אבל היא לא חרושה וגם אין בה כרגע אבל סדר שבאיכותה היא ראויה >> לא ולא מקבלים לזרוע בה אתה אומר כרגע >> לא יודע אבל אם אני שופך שמה מים ואני עכשיו מרפא את הקרקע ומכין אותה שב ראויה לזה אז אז מה זה משנה אם אני עכשיו אה >> לא כאן מדבר בשדה שלא לא ראויה לחרישה היא לא היא לא עומדת לחרישה >> הוא אמר אסור להתמנות בשדה חרוש >> אסור בשדה חרוש >> שאינ חרוש הוא לא חרוש אבל הוא רא >> למה הוא לא כותב בו למה הוא לא כותב אסור להתפנות בד אבל אסור להתפנות בשדה חרוש העומד לזריה >> אז למה הוא לא כותב אסור להתפנות בשדה נקודה לחסוך מילים אם אם אנחנו אומרים שגם שדה שאינו חר >> רבותי שדה פה זה שטח בוא בוא נעשה רגע חלוקה בדברים שדה זה שטח יש שדה זרועה אסור משום משקיה >> שדה שאינה זרויה אבל עומדת לחרישה עוד רגע יבואו ויפו את הקרקע הקרקע כבר הפוכה יש כאלה שכבר מכינים את הקרקע בשני המקרים האלה אסור להטיל שמה מים למה אתה מרפא את הקרקע עוד יותר שדה שהיא שדה בחוץ בשטח לא יודע פה בשטח במקום פה אין בן דבר כזה אבל שדה סתם לגמרי שאין בה שום דבר מיוחד היא נקראת שדה לא זרורה ולא עומדת לחרישה יכול להיות שפוטנציאלית פעם יבואו חקלאים ויהפכו אותה יבואו בעזרת השם תחזור ההתיישבות ויבכו את זה אז אבל עכשיו שום דבר ולכן שמה מותר אם אם לפי כבודו הזה המקומות מאוד מצטמצמים לחיילים פוטנציאלית יש פה כמה חידושי הלכות רבי יסאי קיור של מים אם יש בו צינור בשטח כ ישר יש הרבהים שעושים כיורים בגינה עושים שמה מנגל עם גז בלי גז עם ככה או ככה לא משנה כל מיני חברות ליד זה עושים גם שיהיה כמו מטבח קטן עושים גם קיור מהכיור יוצא צינור והמים שמתינים לתוך הכיור צ'ק יוצא צינור משקים את הגינה אין בעיה >> למה כיוון שזה לא נופל באופן ישיר על גבי הצמחיה אלא זה עובר דרך צינור אין בעיה רק אם החור של הקיור צ'ק נופלים המים ישירות כמו ב עוקבים בצבא כמו שאמרתי לכם שיש שמה בזה שמה יש בעיה אבל כבר אמרתי לכם אין בעיה כי מתחתם בדרך כלל צמחים בדרך כלל יש גם יותר מים זה לא קרקע עומדת לחרישה לא תהיה בעיה אבל אבל אם זה נופל לישירות במקום שיש צמחים מתחת זה בעיה תראו את השמירת שבת כנחתה מקום 11 כיור אשר המים שנשפחים בתוכו זורמים דרך צינור ומגיעים לקקע זרועה מותר ליטול ידיים לתוכו בשבת חידוש גדול בהלכה רבי אנשים לא יודעים את זה כי הוא רואה בעיניים שבסוף אמר שהוא שהוא שהוא נותן ידיים מגיעים לצמחים אין בעיה >> כאילו הגינה שלו >> והגינה שלו וכן מותר לשפוך בו מים לכל צורך אחר אין חוששים להשקית הזרעים שנקראת מים אלא אם אמנם אין כוונתו להשקותם עכשיו כן וכ שנעשה את זה כוח וזה גרמה יש מקום להקלח מים של ילדים א עם צינור >> לא זה ממש ישירות זה ישירות הוא לוקח את הצינור הוא שם במקום שיש בו זרעים זה ישירות לא זה לא זה לא מדבר רק צריך שיהיה דרך גרמה אם הם יריבו על הגג למשל והמים ישמחו דרך המכזב זה בסדר רק שיזרו לא ליפול יש כאילו מים על קיור ועל צינור זה >> בדיוק אבל ברזיה הנמצאת בגינה ששעריות המים ישבחו לגינה ישירות היכולות להצמיח לא דרך צינור אין לשתות ממנה בשבת אבל כשאריות המים ישפחו למקום שאינו יכול להצמיע כגון על גבי קרקע מרצפת מותר לשתות ממנה בשבת. עוד דבר מעניין, מותר לפתוח ממתרות בערב שבת בין אם זה נפתח באופן אוטומטי על ידי שעון שעונים כאלה ואחרים בין אם הוא פתח בידיים בערב שבת וזה עובד בשבת משקה תוך כדי שבת אין בעיה גם של מרית עין ומותר לסגור את הממטרות בידיים בשבת אין שום בעיה לסגור צינור מים בשבת שנשפחים מים על גבי הסובים מותר כן להשקות אסור לסגור מים אין שום בעיה >> לשפוך מים על המפסה ביושמשם זה יגלוש קוצה >> למה אתה מרסביות אתה אתה משק מניח שבתוך הבגינה יש מרסביות >> זה לא ישירות >> רגע רמה או לא הוא רוצה להשקות או >> כן >> לא הוא רוצה לשפוך מים סתם ככה יש לו מים תת ידיים לא רוצה לשפוך על גבי הגינה על גבי המרזה וזה אחרי זה יפול הלאה אין בעיה טוב רבי יסא יש לנו עוד נקודה אחת שניגע בה היום >> מה מה >> שמפעיל מערב שבת >> משום מריתיים מה כבודו חושש היום כבר אין משום מריטיים דבר שכבר ידוע שזה נעשה על ידי מחשבים כל כזאת אחרת אין בעיה של מריתין, אין בעיה של אף שמינטא כל דבר שהוא ידו מפורסם לכולם אין בעיה השעון שלך בשבת דולק בשבת נכבא למה לא חוששים כי יודעים שאתה צדיק וזה יש לך בבית שעון שבת שילוב שני דברים מנצחים הלאה רבי ישראל לגבי פרחים בבית בשבת מצווה להביא לאישה פרחים בערב שבת וראוי שהפרחים שאתם מביאים לה יהיו כבר פתוחים גם משום שלום בית שהפתחים פתוחים אז הרבה אהבה ואחבה שלום וחות וגם בגלל בעיות הלכתיות אז בואו נראה אומר המחבר ב-15 השור חיטים מסורים חצם בהם ממים הרי זה תלד זור זורע וחייה בכל מי ששם כל מיני צמחים בתוך מים בשבת זה גם תולדן זורע יש היום כל מיני גידולי מים למיניהם אחד לוקח אבוקדו היום זה עונת האבוקדו לוקחים שני גפחורים שמים אותם בתוך מים זה אמור לצאת בדרך כלל ברוב הבתים זה לא יוצא אבל לאלה שיוצא להם בסוף כל מיני כאלה עלים מי ששם את זה בתוך המים בשבת עובר משום מלאכת זורע תולדה זה זורע כן ומותר להעמיד אומר הרי מה ענפי לנות במים בשבת בלבד שלא יהיו שמה פרחים ושושנים שהם נפתחים מלחנוכית המים וילמן מצוין לפי זה אומר אומר המשנה ברורה מותר להחזיר צמחים שהיו בתוך אני קודם כל נתחיל מזה הגרטן עצמו הגרטנים בבית הם לא מוקצה מותר לטלטלם ממקום למקום בלי שום בעיה למה כי הם חלק מחפצי הבית המתלטלים אותם באופן קבוע רוצים לשים הגרטל עם פרחים על גבי השולחן אחרי שגרמו את הסעודה מותר מתחילים את הסעודה רוצים להוריד את האגר גרטל גם מותר, אין שום בעיה איפה הבעיה יכולה להיות יצאו הפרחים מתוך הגרטל, רוצים להחזיר אותם חזרה מה שהיה כבר מערב שבת מותר להחזיר, לשים לכתחילה אסור. ואם יש פרחים בתוך אותם יש כאלה שושן צחור זה נקרא מה שהוא גולדיק עד שלוקח עד שהפרח נפתח לוקח לו הרבה זמן אזזה זה פרח שמצוי בבלגיה הרבה הבלגים אוהבים אותו הוא לבן זה חגיגי אז עד שנפטח אם הוא לא נפתח ואתה מחזיר אותו בשבת כשהמים יצאו מתו שהצמחים יצאו יש בזה אומר הרמה חשש לגדר של זריעה >> אבל הרב אף אחד לא מתעסק עם ה מתעסקים >> אתה לא אתה לא אתה מתעסק באוכל יש אנשים מת שתעסקים דברים יותר ציניים בפרחים רוצים להראות, רוצים להריח מוציאים עוברים בחיים רוצה תשמע אתה החיים שלך עוד חיים ארוכים יש לך עוד 80 שנה יש לך עוד 80 שנה לראות מה אתה רק התחלת בחיים לא ראיתי משפט כזה זה לא >> מישהו רואה אנשים שמוציאים מהגרת ומחזיר >> אתה בן 20 מה יש לך עוד 80 שנה תראה ש בדיוק השבוע מישהו שאמר אני יום עם הולדת שהוא כבר הגיע אה 50 60 לא יודע אמרת התחיל לספר לכם בנת בדיחות הזכרת לי שאחד בא לרבי הוא היה בגיל 60 התחיל לבכות אומר לו הרבי מה אתה בוכה אומר הגעתי לגיל 60 אומר לו מה זה נדום ומגעת למחצית יש לך עוד 60 שנה למה אתה בוכה אומר לו כי אמרו שבן 60 לזקנה וזקנה בראש תיבות זה זיפט קררצן נר אני מפחד שכל הזיפט הזה יבוא עליי לכן אני בוכה הרבי חושב רגע אחד אומר המשנה הזאתי לא נוגעת אליך אומר לו למה כתוב בן 40 לבינוה קיבלת את זה תדגו עליך גם זה תדגו אין לך מה לדאוג טוב בכל אופן אומר המשנה ברורה במקור 16 לפניכם וילקמה אני רוצה לומר שם מבואר דינו מותר בשבת כי אם להחזיר במים שעמדו בו מקבר מערב שבת לא להוסיף עוד מים צוננים לאגרדל הרבה פעמים פתאום רואים ששארית המים ככה זה האמא אומרת הוסיפו מים שלא הילכו לאיבוד וכל שכן שלא להחליף את המים לגמרי בסדר ולזה כתב מקודם מותר להעמידן היינו להחזירן בשבת לתוכן מותר אבל אפילו אם כבר ניטלו אבל לא להעמידן לכתחילה זה הפרחים שלו שמו אותו מערב שבת בתוך הגרטל אין לשים אותופים שוכחים אז האמא פתאום בלחץ שלא נעים לה שקנו לה פרחים ובסוף היא לא זמו רוצה לא אין דבר כזה רבי י שזה תולדת זור וחייב בכל שהוא שזה היה בערב שבת בפנים ויצא אחרי זה למה מותר להחזיר את זה >> זה זה אז שאלה מצוינת היה מותר לשים גם לכתחילה אם אין פרחים היה מותר לכתחילה אלא משום תחיתה תראה בבקשה את האורכות שבת כל הסיבה היא לא בגלל בעיה של זריעה פה מה שטיח יתרה אומר האורכות שבת מקור 17 א' אם יש בנפילו פרחים עתידיים להיפתח מכוח המים אין תנר מים משמט משום יש בזה אז זורע זה פרחים בסדר וענפים שאין בהם פרחים פתח אין ת בשבת משום איסור טירה בשבת לא משום זורע כשיש פרחים אומר אומר הרמו זה בעיה של זורע כשאין פרחים תירחה ואם כבר היו נתונים בתוך מים נטלומהם מותר להחזירם אין טירה אין תירחה בסדר ואם הביאו לו ענפים כאלה מערב שבת שכח איתם כלי כנס שבת אפשר להקל איתם שבת אם כבר מוכן כלי שיש בתוכו מים אז רבותיי אם יש כלי שיש בתוכו מים שכחו לשים את הזר פרחים שקנו לשים זה זה בסדר אבל תנם לכתחילה כשלא היה מים ולא נתנו לא אם כבר היו בתוכו והוציאו אותו מסיבה כזאת ואחרת מותר להחזירם בשבת א לגבי עניין של הרב עובדיה מביא שגם אם יש פרחים ושושנים שלא נפתחו מותר להחזירם בשבת אני לא מצליח להבין באמת מה החילוק סוף דבר הכל תלוש החידה גם כותב ככה >> כותב שאין ראוי הרב >> אין ראוי בסדר אין ראוי אבל למיזל אין בעיה אשכנזים מחמירים בזה יותר הספרדים יש להם יותר מקום להקל גם במקום שיש פרחים עוד על צמחיה בשבת בפעם הבאה שכך ‏Ja.