הלכות טיפול בגינה בשבת - חלק ב | צורבא מרבנן - קסג | הרב בן ציון אלגאזי

אחד קר כל ה >> בוקר טוב רבי יסאי אנחנו היום נשלים את דיני שמחיה בשבת מה שהתחלנו בשבוע שעבר ובשבוע הבא בעזרת השם בשבועיים הקרובים נעסוק בדיני ראש השונה וימים נוראים כי הזמן קצר במלאכה מרובה אנחנו בשבוע שעבר עסקנו לגבי עניין של נתינת פרחים בתוך המים אז חילקנו ואמרנו מים שכבר היו מותר להחזירם מים שלא היו אי אפשר לשים אותם לכתחילה במים בשבת קודש אחרי השיעור מישהו אמר לי לגבי העניין של ארבעת המינים באמת ארבעת המינים שרוצים להחזיר אותם אם היו לפני כן לקחתם אותם נטלתם אותם החזרתם אותם אפשר להחזיר אותם חזרה למים אין שום בעיה הפועסים דנים לגבי עניין של פרחים אם יש פרחים אז גם אסור להחזירם ולמה כי נתינת הצמח עם הפרחים הפרחים כביכול כ נזרעים ונפתחים תוך כדי השבס אף פי שראיתי בחידה שהוא חולק על זה אומר מה נפקמני הצמח תלוש מה לא משנה אם הפרח תוך כדי נפתח או לא נפתח אבל העולם נהג להחמיר בעניין הזה תראו בבקשה במקור 17 בעמוד 62 שמה עצרנו פעם שעברה אם יש בענפים אלו פרחים העתידים להיפתח מכוח המים אין ניתנם במים בשמת משור זורע ואפילו כבר היו הענפים בתוך המים מבעוד יום ונפלו לחוץ אסור להחזיר מים משבת אם יש לך פרחים שלא יפתחו שושנים או או שושנת צחור כזה יש שחור כזה שהבל גמור בלבן כזה אתה רוצה לשים בתוך המים שזה יפתח בנטי בנטי אפשרי מצוין עכשיו אנחנו נעסוק היום לגבי עניין של דשא בשבת פעם שמצרנו בזה אנחנו בעמוד 63 מקור 20 הגמרא בעירובין אמר רבי אבא ברבסי אסור לאדם שילך על גבי עשבים בשבת משום שנאמר ועץ ברגליים חו אדם שהולך בשמים שבת הולך בדשה אין שום ספק שתוך כדי זה הוא גם תולש לכאורה תניחד המותר לסת תנייד אסור לא קשיה אבכים אבשים ידנה דקן כרבי שמעון כולו שרי ולכן הלכה למעשה אחרי שהגמרא אומרת שאנחנו פוסקים הלכה כרבי שמעון דבר שלא מתכוון מותר ואין שמה פסיק רשם מותר להלך בין בעשבים יבשים בין בעשבים לכים כך פוסק המחבר מקור 21 מותר ללך על גבי עשבים בין לכים בין יבשים כיוון שאינו מתכוון לטלוש. לכן ללכת על גבי דשא בשבת אין שום בעיה. לשבת על גבי דשא בשבת גם אין בעיה. ובלבד שישים לב שלא להתחיל יש אנשים שיושפים על הדשא אז מתחילים את עצבן על איזה עניין שהבורסה ירדה או טראמפ עצבן אותם ממרכת אז מתחילים לתלוש עשבים. זה בלתי אפשרי. כל תשעה כזאתי זה איסור תודש ממש. אבל סתם לשבת לגבי דשא בשבת אין בעיה. לשחק על גבי דשא. ילדים אוהבים לשחק א כדורגל בצורה האפשרית. בדשא ודאי אי אפשר. למה? אין שום ספק שתוך כדי משחקם יהיה תלישה. הם בועטים פה, בועטים שם, נותנים גם בעיתות לדשא עצמו. זה בלתי אפשרי לחלוטין. מה כן יש דיון? האם מותר לרוץ על גבי דשא? אז תראו בבקשה מקור 22 כמ ש מתכוון היה בביאור הלכה נו דרך העשבים הם גדולים יזהר שלא ירוץ עליהם. אני במשחק חושב שאפילו העשבים לא גדולים אפילו שהם קצוצים רוב הסיכויים שיהיה שמה תלישת עשבים אבל המשתברו כותב בעשבים גדולים ירוץ מסתומ זה יתלש דע בפסיק רש שיתלוש ודאי ואפשר דפילו ללך עליהם במרה גם כן צריך להיזהר אז בקיצור ללכת בעשרים גדולים אומר המשנה ברורה בלתי אפשרי ארוך השולחן חולק עליו אני לא יודע למה הוא חולק עליו כי איננו ארות ארוך השולחן הרבה פעמים משתמש בדבר הזה איננו ארות איננו ארות שאם יש עשבים גדולים המשנה בורה צודק שיש לישה עלינו הראות שאם משחקים בדשא בשבת יש תולש אז למה למה תראו את השולחן מותר ללך ולא חיישינן שם מדי חילוכו יתלוש וכולי ואז הוא כותב ואין חילוק שעשבים ארוכים או קצרים או בין הולך במנה לא הולך או בן לך כדרכל לא הולך במרוצה וראיתי מי שמחמיר בהולך במרוצה כשעשבים גדולים אין לנו לחדש ייסורים מדעתינו מה זה לחדש יסורים מדעתינו זה לא לחדש ייסורים זה איננו הראש שבסופו של דבר באופן כזה יש תולש דגון דחז"ל אמרו דלא בפסיק רשע בכל עניין לא היה בפסיק רשע והחוש מעיד כן סליחה מקבות תורתו של הערוך השולחן והחוש מעיד בדיוק אחרת שמי שרץ בעשבים גדולים או הולך במרה או משחק בדשה איננו הראות שיש תולש וזה פסיק רש להכיר ש בשטח >> בשטח אין עשבים מה >> לבנון לבנון שיהיה אפשר לכבוש טוב אז אם זה בשטח חיילים אפשר להקל אבל בדשא שלך בבית זה הכוונה רבורי תמיד רואה דרך העיניים של הצבאיות יש לו עיניים צבעיות אני אומר בדשה הפרטי שלך בבית בזה אין חשש >> אפשר אולי להסביר אה >> צריך להסביר פה פשט >> אולי אני לא יודע שבכל צעד >> הרי בכל צעד לא פשוט ש >> אמן שבכל צעד לא פשוט שיתלוש >> ככה ככה מודדים דבר מי שמהלך במקום כזה סוף דבר פסיק רשן >> אבל האם הצעד הזה הוא פסיק רשם בדרך כלל יש פעולה אחת שהיא אסורה לראות את הדברים סליחה >> לא אני שואל אני לא >> ראש קטן כ אומריםזה אם ברוח צבאית ראש קטן אל תהיה ראש קטן אתה הולך וזה אתה משחק אתה תן לילדים שלך לשחק בדשה שהם לא יתנשו לא יה תולש אחרי כן הם לא חוזרים הביתה עם א מקבץ השבים שאשתך צועקת עליהם למה אתה נכנס ככה הביתה אחרי שתפתי >> אבל אני שואל בית דין פסיק רש בדין פסיק רשם יש הכרח שפעולה ספציפית תהיה פסיק רש >> מה תגיד אתה אם >> מי שהולך בדש מי שרץ בדשא בשבת בעסמים גבוהים יש הכרח >> אז איזה אבל צעד אסור הצעד הראשון החמישי או העשירי >> כל ההליכה כל המיסה זה >> טוב הרב אבי נועם שחזר מ חצי הממיתי שחרור פלסטי מה אתה אומר >> אם זה פסיק רג שיכול גם בהליכה יכול אני אומר שבהליכה רגילה לא נראה לי שיהיה פסיק רשן דווקא בהכה אני מוכן כן לקבל וזה לכול העלמה מי שהולך על גבי די שלא בפסיק רשן שתולש >> גם בסב גבוהים ואם בסוף אתה באמת חושש אין החינמי אין החינמי אם אם אם באמת יש חשש כזה בדרך כלל ריצה יותר סוחפת ההליכה היא רגועה ולא אולי יהיה אבל זה לא פסיק רש אני צריך שיהיה פסיק הכוונה היא שהפעולה ודאית בסוף תהיה בתוצאה יש לחלק תראו בבקשה את השמירת שבת כנחתר מותר ללכת על גבי דשא אבל אין לדרוך על גבי קוצים יבשים מחוברים לקרקע אם סביש גבוהים ך לעד ולא מהר כי זה יוצר את הפסיק רש בוודאי שלא ירוד שמה שמן יתרוש מן המחובר נקודה טוב עכשיו יש פה דיון נוסף רבי יסא מי שרוצה להריח פרחים בשבת המחוברים לעצים יש הרבה אנשים שדוחפים את האב שלהם לכל מיני מקומות גם לפרחים גם זה זה טבע כזה איפה שיכולים אב בתור חום אז שאלה אם למה מה החשש שאם הוא יריח שמה יתלושת תלהב מהעניין יגיד מישהו אחר תריח תריח אומרת הגמרא במסכת סוכה אמר רעבה אדס במחובר מותר להריח בו אתרוג במחובר אסור להריח בו אז הגמרא מחלקת בין הדס לבין אתרוג מה הייתה מה מה החילוק הדס להריח כם ישרטלה אתמגזה אבל אתרוג כדילאכנ כה ישאר אתה אה סליחה א א הפוך הדס דלהח כה ישאר את מה לא תלמג זה הוא ישאיר אותו כמו שהוא במקומו אבל האתרוג הוא לאכילה הוא לא סתפק בהרכה הוא ירצה גם את השלב הבא יבוא לתלוש אותו בשבת הוא עובר מדין תולש זה החילוק בין הדס לבין אתרוג >> אבל הדס אם אתה רוצה להריח אותו אתה צריך למולל >> למוללו אם אתה ממולל אתה יכול לצו >> זה הדסים של היום אבל הדסים של פעם רק אתה רואה את עד שאתה מריח גם בלי שאתה מקרב את ה לא א רבי חיים זה ברך >> הדסים של היומן שלא לבן של החיים של החיים ספרי אחרת מהקימונים של של חבר אין לך איך הייתי תחיל לכתוב אבל אלה שכתבו זה על שמה דווקא סברה פוק יש בין שלא לבין של >> לא ראיתי שהפוסקים חילקו שאלה טובה אבל לא שפוסקים חילקו בין שלא לשלחרים תמיד בפירות בסוף יש חשש הוא יתלוש מבקש רשות כמו שעושים כולם >> קודם כל הוא טולל ממשלה ככה יש לך ברח אה אה אומר השולחן ערוך מקור 26 הדס מחובר מותר להריח בו אבל את רוג ותפוח וכל דבר ראוי לאכילה אסור להריח בו במחובר שמן יקוץ אותו לאוכלו היום בתפוח יש ריח רבי חיים בגמרא מופיע שבתפוח היה זה כתפוח בהצעיר אז נשתנו הטבעים היום כבר אין אין אותם אותם פירות, התפוחים לא תפוחים והאדרוגים לא התרוגים אומר אומר אומר ה ב-27 יקוץ אותו לאוכלו וכי תאמר משמור אומר אהם יכול לנושכו בפנים מחובר אין לך תלישה גדולה מזו ולכן יש למחות ביד התורים הולכים לגנוב את שבת יום טוב כותפים פירות לא יודע איזה שתופעות שהיו פעם רבי יסאי שלא יאומנו המשנה אומר היה תופעה שאנשים הולכים בגינות והיו כותפים פירות היום מי שיעשה את זה בכלל שאז מפרסיה נכון יהיה פסול לעדות פעם זה היה תופעה ולכן אומר המשמור אני מבקש אני לא מנות אנשים להשגיח על זה עד שישתקע הדבר מי שהיום עולה על דבר כזה גם כיבגר מביא שפעם היו אנשים מגלכים בתר ולא חשבו שזה איסור ולכן הם לא פסולים לעדות כי הם חושבים שזה מותר תופעות שהיום פשוטות לנו >> היום מה גידים שהיום סו רק על העניין >> מה מה >> מה גידים שהיום מסתובבים רק על העניין >> רק כן אבל אבל תשמע תופעות שהיום לנו ברורות לחלוטין פעם זה היה נראה דבר נפוץ והפויסקים כאילו זהגו גבלת זה זה זה תמיד תמיד מנוע בעיניי הדבר הזה אומר אומר השמירת שבת כנחתה מותר להריח בפרחים כשהם מחוברים לקרקע אני חושב שפעם באמת הפרופורציות לא היו אנשים חשבו אנשים אלה שלא למדו המציאו על אוכלס היו דברים שנראים להם מותרים או דברים שסורים להם סרים אני הייתי באיזה הזכרה של ספרדים רק תגומה איך הכל יכול להתהפך לא משנה שככה וככה אבל רצו להדליק את הנר הנר לא יש מדליקים נר זיכרון כזה לזיכרון אז לא היה מצוג הפר פרורים הגפרורים לא עבדו אז אחד אמר אני וציא יציא מצית אומר לו שמה החכם בשום פנים באופן לא אומר לו למה לא אומר לא נוהגו לא נהגו המנהגו גפרורים לא משנה שדברים אחרים לא אבל להדליק במצית גבלת >> לא היה אז אז כן מה שנהגו נהגו תמיד אצל החסידים רבי יסאי מה שרואים אצל הרבי בסוף סיפרתי שבוע באחד השיעורים שרבי ראה רצה להדיק נרות אז הוא ראה שםמת נמצא בחדר הוא אמר החסידים יחשבו שמכאן בלילך צריכים להדליק נרות כשהמתטא בחדר הוציא את זה מאז החסידים נוהגים להוציא את המטטא כשיש מדיקים נרות אז אומר אומר השמירת שבת כחתה מותר להריח בפרחים כשהם מחוברים לקרקע ואם גבולה מורך וגם אין דרכי קשות אף מותר לנענם אנה ואנה ובלבד שיזהר שלא יתלוש דבר מן המחובר אבל אסור להריח פירות כשם מחוברים שכן פירות חוששים שם יתלוש מהם כדי לאוכלם ומקום מקום לברך שחיינו על פרי חדש בעודו מחובר לקרקע ולא בזמן אכילתו את הפרי מותר לעשות כן גם בשבת לברך שחיינו פעם היו בברכים שחיינו לא בזמן האכילה אלא בזמן ה ראייה בלבד בזה היו מתפעלים אומר השמירת שבת חטה לברך שחיינו על ראייה מותר אין חשש שמ שמיתבוש טוב עד כאן לגבי עניין של פירות בשבת לברח >> בזמן האכילה >> היום המנהג הוא רק בזמן האכילה פעם היה בזמן הראייה >> גם וגם הם היו רואים >> לא מה פתאום פעם אחת בירח את השכי ונגמר שנו זה לא >> אצלי זה תמוע בכלל שהם מברכים על זה שהם רואים >> למה הוא התחדש הפרי מתפעלים ממנו מברכים שחיינו זה היה פעם המנהג >> זה כמו ללכת לחנות לראות בגדים יפים שהם לא שלך ולברך עלים >> זה מה שלך משהו בעולם מתחדש שמה זה כהן לך כאב לב שאתה לא קונה לא יכול לקנות פה אתה שמח יש משמישים למה לא בר שחיינו >> יכול להיות שאתה היית פרי חדש שתוק ארבע שנים מה שאתה אוכל אותו יכול להות שזה אתה רואה אתה מברך אתה שתינמ >> מלחינמי ראית, התפעלת ברחת. פעם פעם זה היה ככה. טוב, עוד כמה דברים רבי יסאי לגבי עניין של גינה בשבת. היום נסיים את ההלכות האלה בלי נדר. יש דבר נוסף לגבי עניין של שימוש בעצים בשבת. העצים שהם חלק מהגינה בדרך כלל הילדים נוהגים לעשות שמה כל מיני דברים. לטלות שמה נדנדות, הרסלים, לעשות מחנה. היינו מחנה על העץ למעלה. כל השימוש בעצים האלה בשבת. אומרת הגמרא במסכת ביצה, מקור אחד לפניכם. אלו אין משום שבות. דברים אסורים בשבת מדרבנן נקראים שבות לא עולים באילן בשבת גמרא לא עולים באילן למה שוב פעם גזירה שיטלוש אומר השולחן ערוך לא עולים בשבת בין לך בין יבש על עצים ואין נטלים בו אין משתמשים במכובר לקחק הכלל גזירה השם יהוש אפילו להישאן על העץ בשבת בלתי אפשרי כל שכן לא לעלות על העץ לא להשתמש בו וכולי ואם קרה מקרה שאדם עלה לעץ בשבת בשוגג יש ילד בר מצווה עלה לעץ בשוגג חשב שהמחנה של המאמ שלו התעצבנה עליו, ברח למחנה שלו על העץ. א אם בשוגג יכול לרדת, במזיד אסור לרדת, אז אם מיד אחרי הדלקת נרות אמא שלו התעצבנה עליו, הלך למחנה, אומרים לו, תישאר שמה עד מוצא שבת, יעבירו לו יין וצ'ונט וכל הדברים, למחנה למעלה. כן. ואם עלה מבעוד יום, בכל גבנה, מותר לרד משחש. אומר הרי מה? ודווקא עם אדם שעלה שם, אבל אם הניע שמה חפץ בעוד יום, אסור ליטול משם. אנשים טולים בגבות של המקווה על העצים או כל מיני דברים כאלה ואחרים אי אפשר להוריד דברים מהעץ בשבת כל מיני דברים שתלויים בו באופן כזה או אחר אבל קנים ערקים מיוקים מותשתמש בהם אפילו מי ש מחובר כגד אין אסור להשתמש בהם והמשנה ברורה כותב כאן שכל האיסור הזה כל החפצים שיש שמה או לקשור בהמה לעץ כלב או דברים כאלה כל שימוש בעץ בשבת אסור לחלוטין גזרה שמש יתלוש מצוין הרב שלמה זמן בנורבך מביא חידוש מאוד מאוד מעניין מה קורה באמת אדם עלה בטעות לעץ בשבת בטעות בשוק עלה ומזה כתוב במזיד לא ירד אז מה הוא יתקע שמה כל השבס מחדש רבי שלמה זמן נו בחידוש מעניין שהביאו אותו שמירת שבת כלחדה אומר דכל ירדתו הוא משתמש במחובר אפשר דבקפיצה אחת יהיה מותר לקפוץ מן העניין אומר שמזר מנרבך כשהוא יורד אז הוא משתמש בעץ כל פעם שהוא יורד אומר מה לעשות שיקפוץ קפיצה אחת מותרת ואם זה גבוה ששימו מתחת איזה סדין או מזרון או משהו כזה קפוץ אתחו ונגמר העניין ורט ורט יפה שר שלום זמן בך כיוון גם בישיבתו הלילן הוא עובר על איסור גם אי אפשר כלל ש לא יזוז מקומו עלילן וכיוון שכן אפשר דמותב שיקפוץ מאשר לשבת שמה כל השבת בעץ ורט וורט חזק מאוד >> מה הבעיה >> מה ירדה מהעץ שימוש בעץ כל פעם שהוא יורד הוא משתמש >> אבל לפני כן אמרנו שהזרו אומר שאם הלוד יום מותר לרדת מי שחשכה >> מותר לרדת מי שחשכה אה >> כן >> מה זה משנה אם עולה בעוד יום או לא בעוד יום >> אבל כן ברגע שגזרו על אחד שמיז שלא ירא שלא ישתמש הרי גם גם השימוש בעץ עצמו הוא רק גזירה שממה ידלוש מקום כזה לא גזרו במיזיד גזרו אומר תור זמן גם המקרה של מזד שגזרו אם הוא יקפוץ אין בעיה הכל פושבות עם רבי אנון טוב עוד שימוש לגבי עניין שנן בשבת נדנדות והרסלים הקשורים לעץ בשבת אז יש הלכה מאוד פשוטה בגבי עניין של עצים שהגמרא מדברת על זה בחילוקים ברורים מקור חמש לפניכם הלכתה צדדיםדין אסורין צדדי צדדיםדין מותרין יש בכלל בעץ העץ בנוי בשבת משלוש חלקים העץ עצמו שעליו לא עולים לא יורדים לא משחקים בעץ עצמו שום צורה שהיא אם שמים משהו בעץ קושרים איזה חוט לעץ או משהו כזה זה נקרא צדדים ולשים משהו על גבי החוט זה נקרא צדדי צדדים דהיינו בוא ניקח את זה עכשיו על אוכל מייסה הנה משל יש לי עץ אני חיברתי לעץ איזה מוט זה נקרא המוות הזה הוא נקרא צדדין של העץ בגלל חלק מהגזירה של שבוות של גם בצדין אסור להשתמש אבל אם אני אשים על גבי אותה אותה אותו מתכ אני אשים עכשיו שני חוטים ואני אחבר אותם ושם יהיה הנדדה הנדדה כבר נקראת מה רבי יסאי הכל לפני שבת זה נקרא מה צדדי צדדים ומותר להשתמש למעמיד מעמיד של >> ממדמיד נכון אתה כבר מריח את סוקות רב רבי החבל עצמו הוא לא נחשב כבר צדדים ואז הקרש זה צדדים של הנדנדה >> עוד פעם כבר זזתי מהצדדים שלך >> בנדנדה >> כן >> אז יש חבל >> ויש קרשיו עליו >> אפשר להגיד שהחבל הוא צדדים והקרא של צדות צדדים >> לא אם החוטים עצמם מחוברים לעץ זה צדדים אתה לא יכול להשתמש יותר בזה >> צריך שיהיה משהו שיוצא מהעץ כל מה שמחובר ישירות לעץ ואתה משתמש בלתי אפשרי אומר המחבר מקור שש אסור להשתמש בצדדי האילן, אבל בצדדיין מותר. לפי כך, אסור לסמוך סולם לצידי האילן, כי סליק במשתמש בצדדים. לשים סולם על העץ ולהעלות על הסולם בלתי אפשרי. אבל אם יש יתד תקועה בצידה האילן תרשתמוך סולם עליה. בסדר דאב כי האב הסולם עצמו מה נחשב רבי יסאי? כן ית צדדין מסולם צדדי צדין ואם נעץ בו יתד וטולה בו כלכלה היתד נקראת זדדים והכלכלה נקראת מה זהדיין אותו דבר לגבי נדנדה אומר הגמר מותר ליגע באילן ובלבד שלא ינידנו לגעת בסדר לסמוך עליו להישען על האילן בשבת בנתי אפשרי וכל החילוק של זדין וצדי זדין מכאן הבאתי פה באורחות שבת במקרה וכדור תוך כדי המשחק נדפס באילן בלתי ניתן להורידו וכן גמרנו נגמר הכדור שמה כל השבסדים לא יודעים >> אז אז זה לכן צריכים צורה לילדים יש צור על ילדים גם אילן יבש אין רשו חשב שכל אסור לעלות להשתמש בו כשאר אילנות כן צדיין כבר דיברנו באריכות ותראו בבקשה מה שכתבתי פה במקור שמונה לפני כם סיכמתי את העניין אומנם חכמים אסור להשתמש בהם בשבת וכן אסור להשתמש בדבר שתלוי בו צידי האן אבל השתמד בזה יהיה מותר לכן אין להתנ מתנדנד על הרסל שתלוי על עץ בשבת. יש הרסלים ששני ה לולאות שלהם תפוסים על שני צידי עצים. על ההרסל הזה בנתי ניתן להיות בשבת. אבל אם אני אקח איזשהיא לולאה, אני אקשור אותה לעץ וללולאה אני אחבר את ההרסל עם שני אבזמים, אין בעיה להשתמש בארסל הזה. רק שימו לב, אם ההרסל יותר מדי מתנד והעצים זזים ונופלים ממנו ענפים תוך כדי אוהלים, זה כבר יהיה בנתי אפשרי. לכן כתבתי כאן אך אם הוא תלוי על חבל או על על ו' שמחובר לעץ זה מותר צריך להדגיש שמדובר שהרסל תלוי כבר מערב שבת בשבת עצמה רבי עשיו אין אפשרות לשים שהרי שימות זה דבר תלוי על העץ בשבת תנאי נוסף להתר הוא לא מתנע בשעת הנידוח אם הוא מתנוענע כבר האחרונים נעשו אם העץ תוקת מתנוענע עוד תלושים דברים כאלה ואחרים בלתי אפשרי ברוח זאת אין לתת ילדים שגיעו לחינוך לעלות על צמים שבת אם עשו על העץ מחנה כפי שמצווים לחנך חם לשמירת שבת כתבתי ממה שחוינו בילדותינו מה שעשינו זה שאנחנו עושים תיקון בסדר עד כאן לגבי שימוש בעצים בשבת מצוין עכשיו הדבר האחרון שניגע בו זה דבר מאוד מעניין לגבי עציצים בבית בשבת זה דבר מאוד מעניין שפה הפוסקים דנים בזה בהרחבה אני אתן הקדמה לעניין עצמו הגרטל עם פרחים בשבת הוא לא מוקצה אפשר להסיר אותו לפני שבאים אורכים שמים הגרטלים יהיו יפים שהם הולכים מחביעים גם הציצים באופן עקרוני עציץ שהוא בבית מתנייד באופן קבוע יש עציצים קבועים שנמצאים במקומות מסוימים הם מוקצה בגלל האדמה שבהם וכולי לא מזיזים אותם יש זה אם אתה מזיז אז אשתך יכולה לשתול אותך אפילו מה מה אתה מזיז תציז זה שם מקום מסוים יש לו עור יש לו צל יש לו זוויות מייססס אבל אם זה דברים שהם זזים מכל מקום אין בעיה בדבר הזה מה קורה אבל אם אני רוצה בשבת להזיז עציצים נגיד שהם לא מוקצה בסדר הם כמו הגרט אבל כל תזוזה של הציץ מהקרקע לעץ לשולחן מהשולחן לקרקע יכולה להיות כל פעם בעיה או של טולש או של זורע בבית הפרטי שלנו לא אני לא מדבר על גינה בגינה מה החילוק שיש ישנם שני סוגי עציצים בהלכה שמופיעים גם בהלכות שבת גם בהלכות זרעים גם בהלכות שמיטה זה משהו ככה שסי שנקרא עציץ נקוב ועציץ שאינו נקוב עציץ נקוב יש חור למטה ב זה של בעצית עצמו והוא הנקיבה של אותו מקום יוצרת יניקה מהקרקע גם אם זה לא זה כל עבור גם שום דבר אין שורש אין כלום עצם זה שיש שם חור הוא גורם ליניקה המשמעות היא שאם אני לוקח עציץ שם אותו על גבי קרקע זרעתי ניתקתי את העציץ מהקרקע מה עשיתי טלשתי וכן זה הדרך בעציץ שאינו נקוב אין בעיה היצית שלנו נקוב יכול להיות או שאין לו חור למטה או כי למה אני אומר חור כי לא תמיד חור הוא קובע לפעמים סוג העציץ עצמו הוא גרם עניין יש פוסקים שאומרים שזה מופיע בתוספות בגיטין שהציצים מחרס חרס יונג הוא יש לו שמי כזה הוא כל הזמן יונג יש כאלה שאומרים שהעץ הספינה גוששת הסוגיה היא שתה ספינה גוששת העץ הוא יונק מה שברור הוא שזכוכית לא יונקת ברזל לא יונק ולכן לכן אם יש לי עציץ למשל שמתי אותו בתוך ברזל או שמתי למטה משטח של פלסטיק יש עציצים אתה שם את הזה ויש משטח של פלסטיק זה לא יונק רבי זה וזה אין בעיה לכאורה לשים אותו על גבי קרקע להוביל אותו כי הוא לא יונק איפה הבעיה נמצאת בעציצים נקובים שתזוזתם יכולה ליצור או טלישה או זריעה >> יש לי שתי שאלות אחד האם הרצפה נחשבת א כאילו רצפה >> שאלה ראשונה כן שאלה שנייה >> שאלה השנייה עם התחתית נחשבת >> האם תחתית חוסמת את הניקוב >> חוצת את הניקוב זה מה שאמרתי קודם מצוין עכשיו רבי יסאי הוא נקוב אבל אם הוא שם תחתית >> רצפה מרוצפת על המרפסת >> רצפה מרוצפת החזון איש החמיר שזה נחשב יונק הלוי >> שב את הלוי בשמיטה הוא אומר שכן תשמעו רבי יסא יש קשר >> זה לא בחוץ >> ובח ואם זה בחוץ אז הענפים הם יונקים כבר הבעיה היא הרבה פעמים שבחוץ הוא לא יונק מלמטה, הוא יונק מהצדודים. יש כל מיני נקבים אתה הולך בשבת אדם >> עד כדי כך >> אז אסור לך לזוז באותו מקום לאד מוצאי שבת על >> כן כן כן כמו שאחד בשירותים היה שמה איזה ענית הוא נתקע שמה כל השירותים כל השבס מול אנית טוב רבי יסאי אז אז בואו נראה רק את היסודות ונעשה כאן עלמיסה המחבר הגמרא במקור תשע התולש מהציץ נקו קוב חייב שנוקוב פטור גמרא בשביס רבי שמעון פותר בזה ובזה המחבר מחלק אסור לטלוש אפילו מהצוץ שנקו המחבר אומר באופן פשוט לטלוש בכל מקרה יהיה אסור בין הציץ נקוף בין הציץ שינו נקוף והחילוק שיש בין בין שניהם זה רק לגבי לא עצם התלישה מהעציץ החילוק יהיה כמו שאמרתי כלפי הקרקע עצמה תראו את האורחות שבת מקור 13 מתכת המפסקת היניקה לכן עציץ של מתכת שאין בו נק קם נידון כשאינו נקוב פלסטיק השיח יש עוד שדנו כמתכת אין היניקה מפעפעת דרכו ויש שנקטו להחמי כמ שאנ יודעים למה וכן הדין בעיריות פלסטיקים וכולי מה קורה על אוכל למיסה לגבי הציצים שלנו בשבת ברצפות בדרך כלל אם זה בקרקע ודאי שאנחנו לא משחקים עם הציצים מה שנמצא בקרקע נמצא בקרקע אבל ועל מה שנמצא בבית שלנו האם הרצפות יכולות לחשב כמדבר שיונק כן או לא תראו בבקשה את הערוכות שבת מקור 19 אומר כך הציץ נקוב המונח על גבי קעקע אסור להגבי ולהניחו כשהוא תלוי באוויר משום שממעט יניקתו וכל שכן שאסור להניחו במקום שיש בו דבר החוצץ בינו ובין הקע באופן שהיניקה מה קורה לה בסופו של דבר נפסקת לכן אין להגביע עציץ המונח על הרצפה ולהניחו על גבי צלכת צלחת פלסטיק או על גבי שולחן של עץ משום שאנחנו חוששים שבהיות העציץ מונח על הרצפה הוא יונק מהקה זה הודעת החזון חוניש חסוני איש אומר הרצפה שלנו מחוברת לקרקע גורם ליניקה להוציא את העציץ משם לשים אותו על גבי פלסטיק או ברזל תלשתקומה חמישית >> מה גם בקומה חמישית >> כן וכאשר מניחים אותו עלמשטח פלסטיק אוהץ יש חוששים מפסיקים את הניקה ומידח נראה שהציץ מונח על גבי קנקע או תלוי מעל הקנקע אסור לתלום מקום עולניחו על גבי מרצפות למה משום שלחומן אנחנו חוששים שמהמרצפות מפסיקות העניקה ונמצא תולשת הצמח שבציצץ הקרקע בקיצור לא מתעסקים עם הציצים בשבת זה המילת המפתח רבי סאי הציץ איפה שהוא נמצא בכניסת שבת שם תניחנו כל השבס >> גם כן בנקוב שאינו נקוב אתה תתחיל לשחק איתו עכשיו מה תעשה לו שאינו נקוץ >> אם אם החומר שמסיבו הוא לא נקוב אבל אם זה חומר של עץ או חרץ כמו שאמרתי קודם גם הצייצה יונק מקרקע אסור להגבי אפילו לזמן קצר אף שחוזר אחרי זה מניחו למה אמר רבי יסאי ככשהוא יונק בקרקע הוא צמוד הקרקע הוא יונק הגבעת אותו קצת מה עשית טלשת החזרת אותו חזרה ממש לקערכ מה עשית עוד פעם בקיצור לא נוגעים בעציצים בשבת יש דברים שבשבת לא מתעסקים איתם אם עבר ויגבע את העצית בכל מקומ וכסו להניחו על גבי מקום שמפסיק את הניקה ונצא את אותו באוויר מה כן מותר הדבר היחיד מותר לגרור הציצ צים בשבת לגרור נגיד אפילו זה מוקצה טלטול מן הצד זה יהיה מותר אתה רוצה להזיז רוצה לנקות שמה באותו מקום וכולי למה הוא נמצא באותו משטח לא השתנה הסטטוס שלו זה אפשרי לחלוטין דכימן דינומ גביו מהקה נמצא שהיניקה לא נפסקה כלל ואין בזה איסור טולש ולא איסור זורע וכן מותר לגרום רציץ נקוב אמונח על גבי יתדות אם זה באותה סיטואציה מזיז אותו מקום מקום אין בעיה כיוון שאינו משנה את הגובה של העציץ עד כאן לגבי זרעים שושנים וצמחים בשבת לגבי עניינים אחרים של שבס זה יהיה רק אחרי החגים שבאים עלינו על כל ישראל לטובה בעזרת השם >> אמ ‏Ja.