הלכות חשמל בשבת ב | צורבא מרבנן - קפ | הרב בן ציון אלגאזי

אחד קרא כל בוקר טוב רבי יסאי אנחנו ממשיכים בהלכות חשמל בשבת בשבוע שעבר א עשינו ענייני חשמל מיסבז וכל הדבר היום נעסוק בדברים יותר מעשיים בענייני החשמל אנחנו בעמוד 117 אם יהיה זמן נגיד מילה אחת טו בשבט בדקה האחרונה של השיעור אז אז יש לנו ככה קודם כל לגבי עניין של מזגנים באופן עקרוני יש איסור אמירה לנוכרי אבל במקום שיש חולי או צר אז אין אמירה לנוכרי ובעניין המזגנים חז"ל קור וחום לא מזגנים לא היה מזגנים אבל קור וחום חז"ל לקלו באופן עקרוני באמירן לנוכי כי הכל חולים אצל הקור או הכל מחוממים אצל הקור זאת אומרת זה הולך ככה או ככה ואם זה כך אז זה כאן הוא להגיד לנוכי להדליק את זה אני אומר זה נפקמינה מאוד גדולה הדבר הזה קודם כל תראו את זה בשמירת שבת כחתם מקור אחד בימות הקיץ החמים כשהחום מעיק על האדם מותר לומר לנוכי להפעיל את המאור או את המזגן הוא הדין שהמזגן מקרר את הבית והקור מפריע לבני הבית הרי כשאין אפשרות אחרת למנוע את הקור מותר לומר לנוכי להפסיק את פעולת המזגן אם אפשר להגיד לו דרך סיפור זה עדיף ולא בצורה ישירה אבל מותר לומר לנוכי למה כי הכל חולים הכל חולים זה כבר כאילו חולה שאין בו סכנה חולה אין בו שאין סכנה אין איסור אמירה לנוכי אין שבות במקום מקום שיש חול של כן אני אומר גם הרבה פעמים אפשר להרוויח עם זה משהו אם החשמל נופל למשל וצריכים קור או חום אז בהחלט אפשר לקרוא לנוכרי ואגב זה כבר ננצל את כל המסביב כי להגיד לו לך אם אתה לא צריך באמת אין אין צורך מיוחד אם זה לא חולה או קטן בבית סתם להדליק לינוכי להדליק את החשמל אסור לך אבל אם זה לצורך קור או חום כשיש חולה בבית יש קטן בבית או בני הבית א מאוד קשה להם בלי בלי בלי בלי מזגן. אגב, זה אפשר כבר לקרוא גם לנוכרי לעשות את כל העסק כולו. בסדר? זה לגבי הנקודה הזאתי. עכשיו עוד נקודה חשובה לגבי טול מוצרי חשמל בשבת. אדוני שכל נהיה בדורו. >> אמן. >> אז באופן עקרוני לגבי מוצאי חשמל נחלקו הפוסקים. האם זה קני שמלכתו לעיתר שמחובר לאיסור? רק התק או שהם כלי שמנלאכתו לאיסור בעצמם. הנחה רוחת בדרך כלל שזה כלי שמנחתו לאיסור. אבל אם כנס לו לאיסור לצורך גופו לצורך מקומו יהיה מותר לתנו לו. לכן אם יש לאדם בבית מאוורר או רדיאטור או כל מוצר חשמלי כזה או אחר, אם הוא רוצה לסובב אותו לצורך כאן, לצורך כאן, כדי שיוכל לאורר יותר טוב או לחמם יותר טוב, אין שום בעיה. תראו את זה בבקשה בשמירת שבת כן חתם. מ רדיואות החשמיים וכולי הפועלים אין לשנות לשנות עוצמה בלתי אפשרי אך מותר לטלטל ואף לשנות את כיוון המאוורר או הרדיאטור לכיוונים אנוכרים למשתמש בין אם צריך לחזות לצורך גופו של האדם גון לכוון את הרוח לכיוונו או צריך לצורך המכשיר ויזהר שלא יפסיק את זרם החשמל על ידי הטידון המכשירים אבל צריך את מקום המכשיר אין בעיה כדי שמחתו לאיסור צריך את מקומו תזיז אותו לכאן או לכאן אין בעיה אם אתה יכול להזיז עם הרגל טנטול בגופו או מן הצד עדיף אבל אם אתה צריך גם בידיים אין בעיה למה כי זה כלי שמחתוליסו מצוין יתרה מכך רוב הפוסקים מתירים גם לצ'ופצ'יק של המאוורר מאחורה יש צ'ופצ'יק שאתה רוצה לכוון אותו לכאן או לכאן אתה רוצה להפסיק אותו אתה רוצה שיסתובב אין בעיה זה לא עושה שום פעולה מיוחדת היחיד שעוסר את זה זה הרב אליהו שתכף נראה את שיטתו הרב אליהו טוען שכל דבר שהוא נתקע אתה לוקח את הצ'וקצ'וק טוקה כן תוקע משום בונה זה בדיוק התוספות תוקע משום בונה הרב אליה הוא שיטת יחיד אבל כל שאר השיטות אומרות שאם אתה רוצה ש את הצ'וצ'יק להרים אותו שיסתובב סגור אותו כדי שיעמוד >> מה המנגנון שלו >> אין בעיה מה >> מה המנגנון שלו >> מה המנגנון שלו אף פעם לא הייתי בתוכו >> לא יודע >> יש מהבררים שני חוטים הרב מהבררים שני חוטים שחוט אחד הוא על ה על הולך גנון נפרד א >> הוא לא מכנה אל הוא מפים על גן חשמלי ואז >> זה כזה איכות שיוצא ממנו בצ'ופצ'יק למדה >> אחד על המהירות והשני על הסיבוך >> אה >> שם הוא מפים מנע מ >> יפה טוב לא ידעתי את זה אני מדבר רק על הצ'ופצ'יקים מאחורה הצ'ופצ'יק הפלסטיק מחר אבל מה אתה אומר אם יש חוטים לא לשחק עם החוטים >> קיצור למה החוט גורם לסיום מותר >> לא הוא אומר שלא הוא אומר זה עוד מנוע >> יש שם שזה לא רק אומר הוא לא מפריד את הסיבוב מהמנוע הקיים הוא מייצר את ש >> הוא לא משהו מכני הוא משהו יותר מנועי >> שני החוטים הוא חשמליים >> החוט של המוד ודאי הוא חשמלי >> טוב רבי ישראל עד כאן לגבי המוצרי חשמל בעצמם אה אה עכשיו נעבור כמובן מוצרי חשמל שהם בכלל לא שמישים בשבת יכול להיות שחלקם אפילו יהיה מוקצה מחמת חיסרון כיס רק לצורך העניין השומר עליהם מאוד לא שמשהם בדברים אחרים מוקצ מדבר על מוצרי חשמל שהם נמצאים בבית במחיצתנו לא שומרים עליהם כל כך לכן הם מקבלים שם של מוקצה מחמת כלי שמלחתו לאיסור צורך גופון צורך כמו כפ שציינתי קודם עכשיו נעבור לגבי עניין של שעון שבת שעון שבת רביסי כשהוא מצא שעון שבת הפוסקים באותה תקופה יצאו גולד כנגד השימוש בשעון שבת למה כמו שהיום פוסקים שרואים דברים שמתחדשים צלנו היום המחדש בטוב בכל יום תמיד מעשה בראשית אין יום בלי חידושים עד כדי שבסוף אנחנו בעצמנו נהיה מיותר בינתנו תהיה מיותר יותר חוכמתנו ולימודינו באופן כזה או אחר אמרו לי יבוא יום שבכל לא יצרחו אותך יעמידו ב איך קוראים זה כזה כזה בדמותך או בצלמך ישימו מול הזה וישדרו ונגמר ונגמר העניין אז אבל אני מקווה שזה לא יקרה בישובות ברוך השם זה יקח עוד כמה זמן וזה לא יהיה כל כך מהר בכל אופן כשנכנס משהו חדש אז כמו שאמר החתם סופר חדש אסור מן התורה מה חששו שאם השעון שבת הכל יעבוד על פי השעון שבת אז יהיה זילותטה של שבת תקראו לזה זה אבשמינטא כל מיני ביטויים שלא יהיה זכור את יום השבת לקדצ'ו יש עניין מעל כל מלאכות שבת קדושת השבס אז הרב פיינשטיין בהתחלה כשיצא הדבר הזה הוא יצא חוצץ נגד השרעון שבת בעיקר לגבי עניין של מפעלים באופן כזה או אחר תראו את הרב פיינשטין במקור שלוש לפניכם הנה בדבר שידי החשמל אפשר שידי מורה שעות הנעשה לכך שימדנו הזייגר הזייגר בלעד שנעשה לכך שימדונו בערב שבת באופ שיתחיל לבשל למחר ביום השבת בשעה כשעה לפני לפני זמן האכילה אשר אחיך נגדה היקר אהרון ברוך שואל עניין יו דעתי פשוט שאסור להתיר זה דע על ידי מורה שעות כזה יכולים לעשות כל המלאכות בשבס ובכל בתי החרושת ואין לך זנזול גדול בשבת מזה זה לא בעיה אין בעיה אתה לא עושה כלום אבל זנזול בשבס קדושת השבס כן וברור שאם זה היה בזמן התנאים והמוראים היו עוזרים כמו שאסור אמירה להקום מטעם זה כי מה אמירה לקום שאדם יבוא לעשות כל פעולה בשבס וכבר שבת יהיה קלה בעיניו וגם אולי ממילא בכלל איסו את זה דעסור אמירה לנוחי וכולי בקיצור הרב פינשן רוצה להרחיב את איסור שעון שבת בכלל אמירה לנוכרי מה זה מה זה משנה אם הנוכרי הוא ברמה חבריו שש גידם או מה זה משנה הנוכרי שהוא מפלסטיק שככה ככה בסופו של דבר הוא עושה לך את המלאכות בשבת יש זילותה דשאבסקוידש אבל אחרי שהוא כותב את כל הגבלט הוא כותב בתשובה אחרת אבל כל פנים הוא אומר כבר נהגו זה הדבר הכי חזק שיש בהתחלה כולם צועקים גלת אבל אחרי כן כבר נהגו ככה זה בהרבה דברים רבי זי א בגיות וזה וזה בהתחלה זה קשה לקבל אחרי שזה כבר נכנס זה כבר נהיה חלק מהעניין אז כבר נהגו על ידי מורי שעות לכבות את הנרות דיאלקטי שהדליקו גם שיחזרו להדליק אחר בסוף היום אין אין לאסור למה זה לכיבוי הנרות של המנורות הגדולות שנקראו בלז לם שהיה דש ממש נהגו כל המקומות לחבותם דיעקום גם המקומות שהם נוהגים לחזור להדליקהם בית המדרש לתפילה אל ביום כיפור אומר כבר נהגו נהגו שגוי מדליק את החשמל ומכבא את החשמל גם ביום כיפור וכולי. אחרי שזה נכנס זה רווח בתוך הציבור. זה נהיה יותר קל. אז לכן שעון שבת אין שום בעיה להשתמש איתו. וכל ישראל קדושים גם אלה שמשתמשים בגנרטורים שציינו קודם, כל הצולים הצדיקים שמשתמשים בגנרטורים, משתמשים בשעון שבת ואין בזה שום בעיה. נקודה. אלא מה הבעיה מתחילה? בעיה מתחילה שרוצים לשחק עם השערון שבת. אם בהתחלה משהו ש אבל אחרי כן מתחיל לשחק איתו לאישה פתאום קר רוצה לתכבה את המזגן יותר מהר פתאום רוצים להעריך את הלילה כי עושים התוועדות ותיש וצריך להתערך לשחק עם השעון שבת זה הבלאגן ועל זה נדון עכשיו בעזרת השם בסדר אז העיקות יוסף מביא פה את השעון שבת שהיה בתקופת המנדט הבריטי והוא נשאר שמה הילקות יוסף עם שעון שבת קפיציה היה פעם שעון שבת כזה מה כמו שעון מעורר עם גם עם חוטים לא אכותים מושכים מהגים >> הברגים הברגים הנה הצעירים שבנו זוכרים את זה הברגים אתם גם השתמשתם עם הזה כן ברגים מוציאים מכניסים מייססיס היום כבר אין שום דבר כזה בסדר אז הוא אומר אם הברגים והקפיצים לא משחקים בשבת בכלל מה קורה עם השעוני שבת שלנו שבסך הכל כאלה >> זיזים >> זיזים או שכויך זיזים היוצאים נכנסים האם מותר איתם לשחק אז בואו נראה יש מחבר שמדבר על מצב שמותר להעריך דבר קיים ולא לקצר דבר קיים. אומר המחבר במקור שש לפניכם אסור לפתוח הדלת כנגד המדורה שהיא קרובה קצת אל הדלת ואפילו אין שם אלא רוח מצוין אבל אם היא פתוחה כנגדה מותר לסוגרו ואין בזה משום מכבה כן אז לפתוח דלת שהיא קרובה ואפילו אין שם אלא רוח מצויה זה ימשיך את המהלך זה זה בסדר אבל א אסור לפתוח דלת שזה יקצר את המהלך אבל שימשיך אין בעיה אומר המשי ברור אף על פי שהרוח היה מבירה אין בזה משום מכבד שאינו עושה כלום אלא עוצר את הרוח ואם תכבה תכבה אם זה נעשה שם מאליו בסדר גמור אבל לך לעשות מיסה כדי לגרום לכיבוי הדבר הזה אסור מתוך כך מתוך המחבר הזה יצאה שמירת שבת כי חתם מה הוא כותב בסעיף כח יש לכבנו לסדר לפני שבת את שעון השבת שעות הרצויות להפסקת הזרם החשמל או לחיבורו כן לפני שבת עושים את הכל אני רק רוצה לציין דבר חשוב ש שאם אם בשבת אם בערב שבת שכחת להעביר את ה כיוונת את השערון הרבה פעמים מכוונים את השעון הבעל אומרים לא עכשיו נשים אותו על על התק של ה של השבס כי יש לו דברים לעשות וכולי וכולי ובדרך כלל הגברים הם אחראים השעון שבת וזה לוקח להם חצי שעה שעה כי זה באמת תעסקות בנטי רגילה וזה אנשים לא יכול לעשות את זה דבר מוזר ידי הם בטוחות שזה משהו גאוני ששייך רק לגברים נכנסים לתוך אהרון חשמל לרבע שעה 20 דקות לא עושים כלום שמה בתוך אבל זה מנוחה מתוך כל הבלאגן אז אתה אומר אתה אומר אני אחזור לזה יותר מאוחר אתה אומר אשתך כיונת לא עכשיו יותר מאוחר זה לא פשוט צריך זה מהיסס בסוף הרבה פגם קוראה לך שאתה נמצא בתפילה ואתה אומר אופס לא העברתי את זה מהאחד לשעון אז אם הכל עובד ולא יהיה שום שינוי מותר גם בשבת להעביר את זה מהאחד לשעון בסדר אין שום בעיה כי אם לא קורה שום דבר בעברה ושוב פעם מה שיקרה זה רק המשך מצב הקיים אין בעיה על פי ההלכה כתבתי את זה לא אמור לקרות למה למה בכלל להעביר לישון >> לא עוד שלוש שעות >> לא אל תעביר לשעון שלא יכבר לך גם כל השבת את מצויין לא אבל רגע >> אבל אז העברה היא מקצרת היא לא מעריכה >> נכון מה בלי שאני אעביר זיפעל כל השבת ואם שאני מעביר אז ב1 בלילה >> אבל אתה לא עושה פעולה לגבי העברה שמע אתה עושה רק לגבי הזה שום דבר אתה לא עושה >> זה אבל המקבילה של זהור פינים >> לא זה ימשיך את המצב המצב הקיים לא אתה לא משחק ע עם ה עם ה עם ה עם הצ'ופצ'יקים עם הזיזים >> לא מה הבהרגם כיבוי >> יש הבדל >> כיבוי כיבו >> גם כיבוי יש מציאות שבסוף אל תפקוים >> עד שסוף סוף יש איזה תשמעו אני גם לא רק שזה את שקוויך קודם כל שכו לפחות אחד מגן בעדי וגם אחרי זה גם כתוב בחוברת אני לא יכול לחזור בי תראו בבקשה ב-12 נכתב את כתב המלך אין להשים מותר להעביר במקום צורך כתב שבת בשרון שבת אם ברגע העברה לא קורה שום דבר >> ברגע העברה לא קורה שום דבר למרות ששעתיים >> למרות ששעתיים אחרי חזי הרי בסופו של דבר בשביל מה אתה מעביר את זה למצב שבת כדי שבסופו של דבר דבר באיזה שלב זה יכבה לך >> מה ההבדל בין זה לבין שזה אמור להקבלות >> בשקצר שאלה מצוינת אני אנסה לחלק את ההבדלים כשאני מתעסק עם גוף >> עם >> לא לא רגע רגע לא לא אל תצעג סתם רגע תשמע אני אני אגיד עוד פעם לשחק עם הזיזים עצמם זה לגעת בעצם הנקודה של הכיבוי והעברה שאני מתעסק עם העם ה עם ה עם הצ'ופצ'יק זה גרמה דגרמה זה כוח כויכו זה לא דבר שהוא נוגע ישירות לזה אלא דבר שבא בעקיפין אני מעביר אותו לשבת אחרי זה זה יעבור לזיזים והזיזים מסב יחבו כיוון שפה מדובר בשני שלבים ולא בשלב אחד ישיר לגבי הכיבוי וכולי לכן יש מקום להתיר את זה מי שרוצה להחמיר יש לו על מי לסמוך לא יודע אבל >> הרב בוא נקרא לכל הזים צ'וקצ'יקים >> בסדר מצוין שקו צ'ופצ'יקים בורי עברי צפה יפה מה קורה שזה מחובי הכל לפני שבת עשיתי שזה ידלק א כל כל השבת >> בוקר אני החלטתי שזה >> מה זה מח מה זה מחובה הכל מח >> זאת אומרת הכל דלוק >> הכל דלוק >> הכל דלוק עם שעון שבת >> אוקיי עם שעון שבת >> שעון שבת ו12 בלילה כבר אני אומר רגע אחד לא עשיתי שאני יהיה כל היום שבת אני לא צריך את זה בשעה 10 בבוקר אז האם אפשר לא תשוב שזה את המתק זה עכשיו מחובד להוריד את המתך ואז ואז זה לא לא ידלק יותר לא את הזיזים לא את הצ'וקצ'יקים כן זאת אומרת את המתק אני שואלפס לה תעביר אותו לאפס >> לא להביר לאפתק >> אמת המתקיר אין עכשיו 12 >> רגע רגע את המתק עצמו בקיר >> בקיר בקיר >> אה המקר עצמו יש פה הסכים פעם שעברה הבאנו רבי יסאי לגבי מקרר שפעם היו מזהים מתי הוא עובד מתי הוא לא עובד שהתרנו אם בזמן שהוא לא עובד להוציא את השקע מהתקע אמרתי נכון כן את השקע מהתקע בשינוי יהיה מותר אם יש צורך בדבר הזה הוא הדין למה שכבודו אומר בסדר מתק אבל לא לא השרון עצמו >> לא לא >> כן בסדר אוקיי אז בשינוי במקום צורך שלא עובד יש מקום להקל >> המתג הוא לא מוקצה >> אה בשינוי הרב אמר מחיל שמ >> בסדר מצוין עכשיו נעבור רבי יסאי לשמירת שבת כילחת אומר השמירת שבת כנחתה מקור שמונה שעון שבת שהיה מכוון מבעוד יום להפסיק את זרם החשמל בשעה מסוימת מותר לעשות בשבת הדרוש כדי שפסיק בשעה מאוחרת יותר אני רוצה להרים את הצ'ופצ'יקים בורי עוד כמה כדי שימשיכו לדלוק אין בעיה >> להעריך מותר >> להעריך מותר אבל אסור להביא דקה שיפסיק את זה רם החשמל בשעה מוקדמת יותר כמו שאומר בארון לקצר אסור להעריך מצב קיים מותר וכן אם היה שעון מכבון לך חבר את זרם חשמל בשעה מסוימת מותר לעשות כדי שיחבר את זרם החשמל מאוחר יותר אני רוצה לדחות את הזה ממילא כבר עכשיו קבוי אני רוצה לדחות כל זה רבי זה אני רק מתנה כל שינוי בתוך הזיזים שברגע שאתה משנה שום דבר לא קורה באותו רגע כן אם חס ושלום באותו רגע פתאום ידלק משהו יש אנשים שמשחקים על הקצה באים על הקצה רגע לפני שזה קורה מתחילים לשחק אופס זה כבר סכנה שברגע שתזיז משהו או יכבה או ידלק על זה אנחנו לא מדברים יש בשופי. אתה רוצה עוד קצת להעריך שלא ידלק. להעריך מצב שלא ידלק. בסדר. להעריך מצב שזה ימשיך להידלק גם בסדר. אין בעיה. להמשיך מצב קיים אין בעיה. >> הרב אמור להידלג עוד שעתיים עכשיו חם. אני רוצה שעוד רבע שעה ידלק. >> אי אפשר >> להקדים. אי אפשר. הוא אשר אמרנו. אתה רוצה להקדים את המצב שידלק עוד שעתיים להקדים אותו בנתי אפשרי. >> מה >> לא יש? בטח שיש הבדל בד >> עד עכשיו מה שאני יודע ספרדים גם יהודים >> הרב אני שונים חי ככה שמותר שמעת גם הרב עובדיה כותב >> טוב טוב אז אז אני אגיד אני תכף נגיד באופן עקרוני גם רוב הספרדים אוסרים הרב עובדיה אומר מקום צורך זה יש מקום >> צורך לימוד תורה הוא לא גבוה עכשיו כן אז לא זה רק תלמוד תורה אין הוא לא שואל על משהו אחר >> אין שאלה אחרת כן פשוט >> כן אז אז בוא נראה עוד עוד עוד נקודה אחת במ דברים אמורים שעון שבת כזה בשעה שנים זמן הכיבוי הדלקה אינו מבטל את פעולתו של השעון לקיבוי או לדלקה כגון בשעון הפועל על ידי זיזים המכוונים לכל חצי אורי שעה ובכל זיז יש אפשרות הדלקה וקיבוי וכן שעון אשר ניתן להזיז את לוחו או שעון אשר מחוגו משתחרר דלחיצה זה השעונים שלנו באופן עקרוני הזיזים או הצ'ופצ'יקים איך שתקראו לזה בשעון שבת שעשוי בצורה שכמו שאמרו פה קודם עם הברגים הברגים לא אם יש לכם שעוני שבת עם הברגים תחליפו את השעון שבת מצוין עכשיו דלגו ללמ על הברגים אני דילגתי מותר לכוון את שעון השבת שהוא מופעל מבעוד יום בזמן שזרם החשמל מופסק שימו לב טוב זה זה חידוש של השמירה שבת כחתה זרם החשמל מופסק מותר לכוון גם כשהזרם כך כשהזרם יופסק לאחר שיחובר מחדש זאת אומרת עכשיו הוא מופסק עתיד להידלק ואני רוצה לקצר את זמן ה הדלקה יותר מאוחר מוקדם מכפי שהיה מחובה מתחילה וכן מותר לכוון את השעון בזמן שזרם החשמל מחובר כך שזרם הישוב התחבר לאחר שהוא הופסק מוקדם מכפי שהיה בתחילה אם זה מופסק אז מותר לי כן לעשות שינויים בסדר אבל אם זה לא מופסק מותר לי כמו שאמרתי להעריך את המצב הקיים ולא יותר מזה זה ההבדל לגבי העניין של שעון שבת בין מצב שהזרם מופסק ואני יכול כן לשחק קצת אם קדימה לאחר לבין מצב שהמצב הוא נתון כרגע להעריך את המצב הקיים מותר לקצר את המצב מה קיים? אסור עכשיו לגבי שאלתך רגע לגבי שאלת רגע הספרדי שזה מדובר אם זה התחבר בהמשך אתה יכול להקדים כרגע זה עובד >> כן אותו משקל >> למה כיזה פעולה >> לא פעולה נוכוחית בדיוק לא פעולה נוכוחית עכשיו אם לגבי כבודו אומר אומר הילקות יוסה מקור 10 אם כיוון מערב שבת את השעון שבת לכבות בשעה מסוימת נמלך לעשירו דולק עד שעה מאוחרת מותר להזיז מחוגי שרון כדי שיצלצל ויכבה מאוחר יותר. אם רוצה להקדים את זמן הכיבוי אין להתיר. להקדים בלתי אפשרי. ורק אם יש חולה אפילו אין פה סכנה זה יהיה מותר. אם כבודו אתה כאילו חולה באהבת תורה כי חולת אהבה אני. זה יהיה מותר. כן. ויזהר שלא יכבה בידיים והמקילים בזה אבא חולי אין נמחוט בידם אבל גם הוא אתם רואים שזה לא כזה פשוט להקדים את המצב הקיים ואין להתיר להזיז בחוגה שעה משמע כדי להדליק בשמקדמת בשבת עצמה אלא אם כן במקום מצווה לצורך לימוד תורה הוא מותר להזיז הוא מתיר לצורך תלמוד תורה להקדים קצת או לצורך חוילה אבל צריך סיבה סתם להקדים בעלמה גם לפי הרב עובדיה יוסף הדבר לא בשופי >> הרב אבל לא הצלחתי להבין למה לכבות מוקדם יותר צריך חולה ולהדליק מוקדם יותר מספיק לימוד תורה. למה זה מה השינו >> תמיד כיבוי יותר קל מהדלקה כלל גדול בהלכה >> אבל פה נראה שכיבוי יותר חמור כיבוי צריך חולה >> ולהדליק יותר מוקדם צריך >> כי זה בין להתיר בשעה מוקדמת בשבת עצמה להדליק בשעה מוקדמת בשבת עצמה מספיק >> אלא אם כן מקום רצו >> ורק אם חולה אפילו מסכנה מותר רגע ואם רוצה להקדים את זמן הכיבוי להזמין את זמן הכיבוי בסדר זה להזמין זמן הכיבוי אין תיר אלא אם כן יש חולה >> נשמע יותר חמור >> כן בזה של יכבה בידיים והמקילים בזה אף ולא חולי אין למחות בידם זה כמעט אותו דבר בהבדל אין כן כן ואין הטיר לזה מחוג שעשבת כדי להדליק בשעה מוקדמת בשבת עצמה אלא אם כן מקום מצווה לצורך תלמוד תורה זה תלמוד תורה חולה שאין בו סכנה כל אלה הוא מתיר הרב אבל אני חושב שגם הוא לא התיר בשופי כמו כמו שכבודו רצה להבין צריך סיבה מיוחדת כדי לעשות את הפעולה הזאתי הכל כל מה הסברה שלו בגלל שמדובר פה בפעולה של גרמה וגרמה לספרדים מפי המחבר יותר קל מאשר אשכנזי >> כל הזמן צחים >> הרב זה לא ג >> הוא אומר שכל הזמן יש לו צורך >> אתה מדבר בשמוג של מה הגידו של צור >> הוא לא יכול הוא לא יכול בלי תלמוד תורה אתה אתה רואה אותו חולה אהבה אבל שלום בית פחות >> שלום בית כן שלום בית זה קנת נפשות כבר זה לא כן שלמה באצקשות אבל יש לו צורך אבל באמת כאילו לא סתם שיהיה לו יותר נוח עכשיו שיוכל לקרוא את העלוני שבת איפה הוא ישאל פסח כבר גמור את הפרסום לשבועות כן >> לא כדי לחסוך בחשמל >> בדיוק או הנה חיסכון בחשמל שקויך אתה אדם פרקטי מצוין אז בסדר זה לגבי העניין של של שעון שבת עכשיו ניגר רק בהרב אליהו הרב אליהו הוא טוען שכמו שאמרתי לכם קודם אין להזיז שום צ'ופצ'יק באשר הוא למה תוקע תראו את הרב אליהו מקור 11 אסור לקצר או להעריך את זמן לקצר את הזמן חילול שבת גמור אתם שומעים ואף להעריך לקצר חילול שבת גמור כותב רב אליהו ואף להעריך את הזמן אסור בסוף חמור למה לכאורה מה הבעיה בלהעריך הרי להעריך מותר אז קודם כל הרב אליהו אין את כל הקולות של הרב עובדיה בסדר זה שנהיה מעודקנים דבר נוסף הוא אומר אולי אתה רוצה להעריך מצב ולהעריך מצב יהיה מותר ולהקדים הוא אומר ודאי שיהיה אסור. לכן אני אומר רוב הפוסקים סוברים להקדים מצב בנתי אפשרי שידלק יותר מהר או שיכבה יותר זה בנתי אפשרי תמיד רק להעריך את המצב זה רוב הפוסקים הרב עובדיה הוא שיטת יחיד בעניין כמו שאמרתי לכם אומר הרב אליהו נו אז להעריך בכל אופן לא למה הוא אומר הלחיצה אסורה מדין תוקע תוקע בונה תוספות משום שעושה כלי חדש על ידי התקייה נקודה ולכן הוא עוסר כי בסופו של דבר לכן הרב אליהו נענין דעתי גם בצ'ובצ'יק למי מי שפוסק כמו הרב אליהו בצ'ופצמאורר נתקוע אותו כך או כך כל תקיעה כזו לשיטתו נחשבת כב בוא הנה >> ככה ככה תוספות צומה אומר שאפשר >> ככה התוספות צומ שנתו מה את החשנה אותו כר תעשה איזה פעולה שהיא לא תוקעת >> בשעון שבת >> כן אם תעשה סליידר כזהידר כזה שמצה משהו ואז זה לא תוקע >> בשבת תחיל לעשות כל מיני זאת אומרת תבוא עם א מרכז כלי תתחיל לעשות לא לאזה שעון לתלמידי הרב אליהו אין לזה שוק אחי >> כן לא יודע מכיר דבר כזה כן >> חזרה שעכשיו למשל מזקן לא עובד בשעה 2 אני רוצה ב10 בלילה גם אני רואה שהוא יעבוד יותר מדי אני יכול להוריד את ה שיעבוד פחות עכשיו הוא לא עובד שעות >> אני רוצה שגם אחר כך >> מה זה אחר כך הוא כבר ידלק לך >> הוא ידלק אבל אני רוצה שאחר כך הוא ידלק וד ש פחות יעבוד זה אני יכול לעשות >> כן כן זה אתה יכול ואם אתה רוצה זהו אתה יכול לעשות אם אתה רוצה עכשיו שידלק יותר מוקדם זה בנתי אפשרי לאחר אותו במצב שהוא כבר עובד עכשיו אין שום בעיה >> הרב נראה לי שאצל הרב בזוז אין אתם שעוני שבתגה אין >> תראה אחרי מה שהם עשו בגני הארוחה הם לא צריכים שעונה שבת אם נכנסת בתוכו כסית להם גם את השבתות כרטיס ב900 שנק לא צריך לשונ שבת טוב גם זכותו של הרב מזוז תתגן עלינו בעזרת השם. >> טוב רבי יס אנחנו לא נמשיך עכשיו כי נשאיר פה עוד משהו לשבוע הבא. אני רוצה להגיד מילה אחת על טו בשבט ברשותכם אני רק רוצה להגיד מילה אחת. אה אה אה טו בשבט מדברים עליו שני שני דברים. אחד ענייני תיקוני האכילה שיש בטו בשבט. ורב צודק כותב באריכות גדולה מאוד על עניין של תיקון האכילה דווקא מחודש שבט. למה? כי בסידור ה מכות שהיו במצרים אז יוצא שבשב בחודש שבט היה הרבה לאחר מכן באדר היה חושך בניסן מכת בכורות ולכן כל דבר ההרבה הוא פגום במידת האכילה למה כי הוא כל דבר כל יתר החסיל אכלה הרבה אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אכילה של בומוס כזה שבט היא באה לתקן את עניין האכילה שלה הרבה באדר היה חושך כן היה מה היה התיקון שעם ישראל זה ליהודים הייתה הורה ושמחה זה כנגד מדת החושך במכת בכורות זה בני בכורי ישראל בחודש ניסן שאז היה מכת בכורות וישראל היו בני בכורי ישראל אז הרבה מן בספרי החסידות מדברים בענייני תיקון האכילה בשבט אבל יש גם עניין של תיקון הברכות כי האכילה והברכות הולכים ביחד וכאן נגיד איזשהי נקודה הנחתית מאוד מעניינת יש לכאורה באופן פשוט כל דבר שאדם יש לו ספק בברכות הספק ברכות להקל כן כי אתה לא אתה לא זה הברכה עצמה היא מדרבנן מספק ברכות לה כן אז אנחנו אבל יש שיטה בראשונים שאנחנו פוסקים הלכה כמותה והיא אומרת שתוספות נמצא בברכות שאם אתה ספק אם ברכת או לא חייב לחזור ולברך אפילו בספק מה מה העניין אז יש מרשה שמופיע בפסחים מפרק עשירים הוא אומר דבר נפלא הוא אומר שכיוון שהברכה היא מתירה לך את האכילה כי הגמרא אומרת שכל מי שלא מברך לפני כן אז הוא כאילו גוזר את הקדוש ברוך הוא. זאת אומרת מי שלא מברך אוכל בגזל. מה עושה הברכה? עושה הברוכה עושה פעולה של מתיר. יש פה איסור והברכה מתירה לך. כמו שיש למשל עבר מן החי. אתה עושה פעולה של שחיטה היא מתירה אותו. את האיסור היא מתירה. הברכה היא מתירה את הגזל שיש ממי שאוכל. ואם זה כך אז בגדר של מתיר אפילו בסופק חוזר ומברך. ואנחנו לא פוסקים את זה להלכה רק שתבינו מה הגדר הזה. אומר אומר ה אומר השלא הקדוש שמי שלא מברך הוא גוזל את כנסת ישראל למה אומר כי הברוכה גורמת להורדת השפע לעולם כל פעם שאדם מברך ברכת הנהנים השפע יורד מלמעלה למטה לא ברכת צמצמת את השפע אתה גוזל מכנסת ישראל את השפע האלוקי שבא בזכות הברכות שיש שנזכה להתברך בעזרת השם שתקבלה ‏am