הלכות חג הסוכות | צורבא מרבנן - רב | הרב בן ציון אלגאזי

אחד קרא כל >> זה השיעור האחרון מקבץ הלכות בענייני חג הסוכות שבא עלינו כל ישראל טובה אז כמה כמה נקודות חשובות העניין הראשון קודם כל נוהגים לקרוע יתד מיד במוצאי יום הכיפורים בשביל הסוכה שנאמר יחומי חי הרעיון הוא קיבלת החלטה אחת ביום הכיפורים טובה תשפז תתקע אותה איפ תוקעים לא תתקע את זה בלב לא תתקע את זה תקע את זה בסוכה שזה הצילה דמאמנותה שעוברים מיום הכיפורים לחג הסוכות לגבי העניין של הסוכה עצמה כמה הדגשים לגבי עניין של הסוכה הדפנות ראוי ורצוי שיהיו דפנות מלאות שלמות שלוש דפנות מלאות שלמות בלי שום פקבוקים מכאן בהלח זה מתחיל להידרדר זאת אומרת יכול להיות שני דפנות כולל שלישית אפילו טפח איך עושים את הטפח זה עוד עניין בפני עצמו השאלה אם הדפנות הם הטפח הוא צמוד או לא צמוד מוד ואז צריך לעשות גם צורת הפתח אני לא נכנס לכל הוריאציות המסובכות בענייני שו בענייני א סוכה במקום שבו הדפנות הם לא שלוש דפנות מלאות שלוש דפנות מלאות הכוונה היא שלוש דפנות שכל אחת מהם שבעה תפחים והם צריכות להיות באופן עקרוני ברצב ביניהם מי שעושה לבוד וסומך על עבוד כמו הסוכות שמוכרים סוכות לנכלים סוכות ירושלים סוכות ראשון כל עיר יש לה את הסוכה שלה אז ברגע שעושים גדר של לבוד בלבוד אפשר להשתמש בלבוד זה פטנט הלכתי שעובד אין שום בעיה רק לפי דעת הרמה ועוד פוסקים שצריך שיהיה ארבע דפנות מלאות אם לפי הולכים דעת המחבר מספיק שלוש דפנות בדרך כלל מי שקונה כבר סוכה לנצח עם א הרכבה כזאת או אחרת יש ארבע דפנות כי הם עושים את זה לפי דעת כל השיטות והדעות רק לתשומת לב מי שלוקח סוכה לנצח והכל מבורזל הכל מברזלים כאלה ואחרים אין להניח את הסכך ישירות על גבי הברזלים כנקרא נקרא דבר המעמיד. אנחנו צריכים שיהיה ביניהם איזשהם ליסטים כאלה, לייסטים קוראים לזה מעץ כדי שיבאו הבדל חציצה בין הברזל לבין הסכרך עצמו. את הליסטים האלה אפשר לקשור לברזל עם אזיקים אין עם הזיכונים כאלה. זה אין שום בעיה בדבר הזה. עליהם לשים את הסכך והכל טוב ויפה. את הסכך עצמו מן הראוי ורצוי לא לקשור כלל שהסכך שיהיה לא משנה אם זה סכך לנצח גם שפורסים את המחצלת שינו >> מה >> יכול לערוך >> במקרה הוא יכול לערוף ורב חיים חושש כי הוא נמצא פה ברמתגן ויש פה רוחות סוערות יום ולילה שמעיפות את כל זה כמו בישובים בשמרון ככה מרגיש רב חיים בכל אופן אז במקרה כזה שהוא חושבש שזה יכול לעוף אפשר אפשר לחזק את הסכך עם דבר שהוא לא מקבל טומה דהיינו מן הצומח בעצמו בפשתן או משהו כזה אחרי שחיזקת והוא לא יכול לעוף אתה יכול לחזק את זה גם עם הזיכונים אבל לכתחילה שהסכך יעמוד ולא יעוף אם אתה מחבר אותו עם הזיכונים למשל לליסטים שנמצאים זה בנטי אפשרי רב חי רק לתשומת טמחה בסדר לכן אני אומר הטוב ביותר אם אדם יש לו מחצלת שישים את המחצלת מחצלת לא אפה ברמתגן בסדר ברוח מצויה שיש פה היא לא עפה אם בכל אופן הוא חושש שהיא טהוב והוא רוצה לקשור את המחצלת רק בדברים של פשתן או דברים של מקבלים תרומה מדרבנן יש בזה כללים הלכתיים רק אם הוא קשר אותם ככה יכול להוסיף אחרי זה הזיכונים עוד >> גם בקצוות >> גם בקצוות זה לא משנה אם בסוף הסכך עומד בצורה שאתה קשרת עם הזיכונים לא עובד העסק >> אפשר אבל לשים א נגיד כאלה של דקל ולקשור מהלייסט לדקל ובאמצע >> הליס עצמו בסדר גמור אם זה לייס פשוט פשוטי פשוטי כלי עץ כמו שאומרת המשנה >> אבל אז נגיד עם הזיכון עושים מהלייסט לעוד לייסט מעל ובאמצע >> והלי והלייס עצמו הוא כבר תופס את הסוכה הוא יכול ללחוץ הסוכה נכון שם זה הסכך אתה רוצה לשים לייס מתחת לייס מעל ובאמצע כן הסנדוויץ' באמצע זה אין בעיה זה אפשרי לחלוטין ואם זה עומד בפני עצמו עליס מלמטה ועלייס מעל וזה לא גורם שזה יעוף אתה יכול לקשור את זה גם בזיכון אבל אם מה שיגרום לכל המערכת הזאתי במקום שיש רוח מצויה שהיא מעיפה כמו יש ביישובים ישובים שהרוח המצויה שלהם שמה היא מעיפה כל דבר שזז כמעט האנשים אפילו אז במקרה כזה לא יעזור הפטנט הזה צריך שיהיה משהו שיחזיק אותו גם בדבר שלא מקבל טומאה בסדר אני אני >> אתה לא הופך להיות מעמיד ומעמיד כבר >> לא הפוסקים מחמירים הדבר הזה בסדר מי שרוצה רבי יסאי שיהיה לו סוכה כשרה למאדרין שטת חזון איש אין שום מגע של ברזל עם הסוכה שום מגע של ברזל אבל מי שרוצה לסמוך בדיעבד אם לאדם למשל אין לו לייסטים לשים בסכך על גבי הברזל המסגרת אפשר לשים עושים גם בדיאבנד זה לא פוסל את הסוכה העיקר שהסוכה זה טוב זה לגבי העניין של ה של הסוכה עצמה עוד דבר אחד חשוב למי שאין לו דפנות לא דפנות קשיחות שזה היה לכתחילה מלאות שזה הכי טוב יש כאלה היום מוכרים הרבה כאלה א חתיכות עץ כאלה איך זה נקרא בגגו אתה מכיר א >> קוראות כאלה שהם זה זה הכי טוב יש כזה הסוכה נראית כמו חדר יש חלונות יש דלת סודרת פעמון ורימון הכל א זה זה הכי הכי טוב. מי שסומך על הלבות גם סומך עלבות. מי שלא סומך לא על זה ולא על זה, אלא יש לו סוכה שהוא שם אותה עם בד. בד יכול לעבוד לחלק מהפוסקים בעיה גדולה מאוד. בד אם הוא זז לפי חלק מהפוסקים אפילו מעט מעט טק טק ברוח מצויה נגמר העניין. זה לא נקרא גדר של דופן. ודופן כזאתי שהיא זזה כיוון שהיא לא דופן היא פוסלת את הסוכה. יש פוסקים שמקילים שאם זה זז עד טפח יש כאלה שמקילים עד שתפחים ראוי לא לסמוך על זה. ראוי לא לעשות דפנות מבד. צריך שיהיה דפנות מלאות וטובות. או מלאות או כמו שאמרתי א א לבוד. כן. >> אני נתפסתי לי א בדים אבי ואני מותח אותם כמו שש. >> מותח אותם עד קצה עד קצה. אם אתה מותח את זה בצורה כזאתי ששום דבר לא זז הדופן כשרה לגמרי. אין בעיה. >> לא. אם ה אם היא דופן מתוחה ויציבה לגמרי שום בעיה. היא מתחילה קצת לעשות לך צ'יקי צ'יקי נגמר העניין בסדר אז תשימו לב אני אם נכנס לסוכה כזאתי שיש בעב בדים יש הרבה כ שומים סדינים יפים עם קישוטים של בית המקדש וזה וזה וזה אבל אני רואה שזה מתחיל לא לא אוכל שמה רבי יסאי שותה אפשר לשתות אין שום בעיה לאכול בינתי אפשרי לאכול שם כי זה לא סוכה זה ההגדרה הפשוטה טוב עכשיו לגבי החיוב לגבי הסוכה עצמה אז אני רוצה להתחיל פה מהחיובים החיוב מדאורייתא בסוכה זה לילה הראשון של לסוכות יש עניין כבר מערב חג הסוכות לא לאכול ולסבוע משעה עשירית וך שאדם לא ימלא את כרסו כדי שיאכל את את אני אומר מצה שיאכל כזית לחם לתי עוון בליל סוכות זה המצווה מדאורייתא יש גזירה שווה טו טו זה המצווה מדאורייתא מה המצווה שאחרי שצאת הכוכבים אנחנו נכנסים לסוכה וברכים המויצי לשבסוכה אוכלים כזית תוך כדי שהוא אכילת פרס דהיינו תוך ארבע דקות מן הראוי לאכול כביצה שתי פרוסות לחם לא יותר מדי אפשר מי שרוצה לשים על זה גם קצת איזשהו ממרח כזה או אחר לא יודע לטבל את זה בחומוס או מתחינה כמגנהג ישראל קדושים גם יש לו על מי לסמוך עדיף לאכול כביצה תוך כדי שהוא אכילת פרס ולכוון בזה יש עניין לכוון שבזה אני יוצא את יודע מצת מצוות עשה דאורייתא של בערב שבעה תוכלו בערב תוכלו לא בערב תוכלו מצות יש זה תשבו בסוכות את הגזירה שווה והמחבר אומר שיכוון כנגד ענני הכבוד המחבר מביא בתחילת חג הסוכות שמצווה לשבת הסוכה כנגד עני הכבוד כולם שואלים מה המחבר מביא טעמים המחבר אין את הכל הביא מביא הלכה מחבר הכל אני לא חל מה יסה אין מחשובה ואין טעמים ואין כאלה למה הוא הביא את זה כי זה נפקבינה לכוונה בליל חג הסוכות שיכוון אני אוכל לשם מצוות סוכה כנגד ענני הכבוד שהקדוש ברוך הוא ליו את עם ישראל בצתם ממצרים כזה נגד זה אנחנו עושים את חג הסוכות אוכל את הכזית או את כביצה אני כתחיל עדיף שיהיה כביצה תוך ארבע דקות יצא ידי חובת מצוות עשה דאורייתא שלא לאכול בלי סוכרות מכאן באלך כל האכילה בחג הסוכרות היא אכילת רישות חוץ מזה שחובה לאכול בשבת שלוש סעודות או ביום טוב זה זה סיפור של שבת ביום טוב אבל מדין האכילה בסוכה אדם לא רוצה עכשיו לאכול פת כל שבעת ימי החתן לא יאכל אין אין שום בעיה הוא בדיאטה לא רוצה לאכול שלא יאכל אם הוא אוכל בכל אופן רוצה לאכול אם הוא אוכל חלק הביצה דהיינו 56 גרם מזונות כל שכן פת שזה כבר נקרא קביות סעודה חייב לאכול את זה בתוך הסוכה עצמה אי אפשר שלאכול עד עד כביצה מזונות או שתייה רוצה לשתות מעיקר הדין מותר לשתות בחוץ מה שאתה רוצה לאכול פירות וירקות שחד תשתו דיאטה תירקות וירות קח שקיות כל היום חרסם חרסמן אין בעיה מחוץ הסוכה תחרסם כל השבעת ימים לא צריך לראות מי שרוצה להחמיר ולאכול הכל הסוכה אפילו לשתות מים שוטר בסוכה ולא מחוץ עלה גם ברוך יהיה אבל זה לא מעיקר הדין מעיקר הדין זה רק אם אתה מתחייב בסוכה אם אתה אוכל כביצה מזונות או פת נקודה נקודה מאוד חשובה אדם נמצא בקביעות סעודה בסוכר הוא אוכל עכשיו סעודה אמצע הסעודה לא יודע קוראים רוצה לדבר בטלפון שאף אחד לא ישמע רוצה לסגור איזה עסקה גדולה בבורסה לא רוצה לשבור הולך עם המנפפון או הגזר שהוא באמצע סעודת קבע והוא רוצה לדבר בחוץ הוא לא לאכול. הגם שאפשר לאכול אפון וגזר ואפרסק מחוץ לסוכה זה אם אתה אוכל אותם בפני עצמם. אם אתה אוכל את זה תוך כדי הסעודה זה קיבל שם של כל מה שאתה אוכל ושותה מדין כביעות סעודה. ולכן לצאת עם מים או מיץ באמצע הסוכה באמצע הכינת סעודת קבע מהסוכה החוצה בלתי אפשרי כי זה מקבל שם של סעודת קבע. צריך לשים לב לנקודה של אנשים שחושבים מה אני אוכל עכשיו רק לפפון בתוך הסעודה מה פעמים אני אוכל את זה בחוץ לפפון בפני עצמו בחוץ כן תוך כדי סעודה בניתי אפשרי זה מקבל שם של קביית סעודה זה לגבי ענייני האכילה לגבי ענייני השינה שינה יותר חמורה מאכילה אכילת הרי היא מחוץ הסוכה כמו שאמרנו מותרת שינת הרי מחוץ הסוכה אסורה ולכן אדם צריך לארגן לעצמו שהוא יאכל לישון בסוכה כדי בי שלא יהיה לו מצטער בתוך הסוכה כי אם בסוף הוא יגיע לגדר מצטער מצטער פטור מן הסוכה כשתשבו כן תדורו לכן אדם צריך שרגן לו איזשהי מיטה נוחה בסוכה עם מאוורר עם מזגן שסוכה תהיה נוחה כמו בבית כמו שהבית הוא הולך לנוח וטוב לו ונעים לו והוא צובר כוחות מהמנוחה אז לא לא שווה כלום דבר בסוכה עם בסוף זבובים נשטשים אותו אחרי זה פתאום ממתרה נפתחת על הראש שלו באמצע הלילה ולאחר מכן א חום מרובה מהצדדים לא עשינו שום דבר צריך שהסוכה תהיה כמה שיותר נוחה אני תמיד מגדיר את הסוכה שהטריטוריה שלה צריכה להיות כמו הסלון בבית. סלון בדרך כלל בבית זה המקום היותר נוח שיש. כל שערת החדרים אף אחד לא רואה סוחרים את הדלתות. זה נמצא למעלה זה בסדר. אבל הסלון אנשים באים זה נעים זה נחמד זה נראה מאורגן. יש בדרך כלל את המזגן הטוב שמים גם בסלון ככה צריכה להיות גם הסוכה. סלון נפקמינה לא שמים שמה סירים אחרי האוכל גורמים סירים שאנשים משאירים את זה. לא. בסוכה אי אפשר להשאיר סירים. כל דבר שהוא לא מהווה נעימות בסוכה יש ריח רע באזור. סליחה שאני אומר לכם טיטולים של ילדים שמחליפים וכולי לא בסוכה סוכה זה צילה דמאמנותאה אמרו שאפילו יש בעיה להכניס מי שלא אחד מישראל בתוך ה בתוך הסוכה למה לא נכנס בצילה דממנותה זה מקום שקודשברו שאנחנו עושים שמה הכל אוכלים שותים יושנים שאר הדברים אחרים אבל מתוך כבוד גדול לסוכה יש פוסקים שדענו האם מותר לעשות קפנדריה מהסוכה קפנדרייה אני רוצה יש סוכה עובר מקום אחד מקום אחר רוצה לחצות יש כאן אומרים מה פתאום סוכה אה מכובדיק אי אפשר אז להבין רק את ערך העניין של הסוכה. מי שבאמת בגדר מצטער, מצטער כי הוא לא יושן טוב בסוכה, לא יודע מה, הוא מפחד מנחשים שיעלו עליו ויבלו אותו באמצע הלילה. איזה תנין שיגיע מאיזה אגם באזור, יש מחבלים, יש רעש, אנשים בחוץ, יש אנשים שעושים רעשים בחוץ בבלות ובגלל זה הוא לא יכול לישון. כל אלה נקראים בגדר מצטער והמצטער פטור מן הסוכה. אם במשל ביהודה בשמרון יש מקומות שיש חשש חלילה לכל מיני דברים כאלה ואחרים שלא לא יקרו חס ושלום ואנשים חוששים או שאפילו האבא מצטער על בנו שהוא שם זה גם נקרא בגדר מצטער והמצטער פטור מן הסוכה למה תשבו כן תדעור כמו שאדם לא דר מקום שלא נוח לו כך גם הסוכה אם לא נוח לך אל תדו שמה >> מה לגבי שנץ >> שנץ גם צריך לשות סוכה שנץ זה שנת הרי >> נכון בבקשה כי יש שמש ואף אחד אין לו אם זה בלתי אפשרי, אותו דבר, אם זה שמש, יתושים, זבובים, ילדים באזור, אתה לא יכול לנוח. בשנת הזאתי, אם התנאים לא מאפשרים אובייקטיבית, לא בגלל שאתה לאזה אובייקטיבי דברים לא מאפשרים, מותר לך לישון בתוך הבית. למה? כי זה נקרא בגדר מצטער. יפה. מה קורה אם אדם נרדם מחוץ לסוכה? בן אדם הרבה פעמים יש אנשים, אתה שם אותו שתי דקות בלי את הסוכה, שקט שם, שם את הראש. שתמיד מספר את הבדיחה שרב אחד א גיע אליו אחד בקהילה אחרי 20 שנה אומר לו כבוד הרב אני רוצה להגיד לך אני פה 20 שנה בקהילה פיל לפלוואים נהניתי זה אוירה והכל אומר לו הרב סליחה אני לא מכיר אותך אמר לא מכיר אותי א 20 שנה ישב פה בקהילה בקיצור היה מבוכה פתאום הרב חשב תעצום שנייה את העיניים הוא אומר לו בטח שב פה קבוע אני מכיר אותך מצוין איך שנכנס לשיעור היה נרדם הרב לא מכיר אותו מיניים בטוחות אין לו זהות בכירות אישית בהגעה הצבאית בקיצור אז אז אז אז אז במקרה כזה שאדם אה נרדם לאונסו יש אנשים נמצאים ברכב או שהם על ההגה או שהם מאחורה זה לא משנה איפה הם נמצאים נרדמים שהם ירחם על ההגה אבל נרדמים האם צריך להעיר אותם כן או לא יש פהים שאומרים כן בטח מה זה שנת הרי מחוץ הסוכר יד תאיר אותו יש פה שאומרים וזה רב שלמה זמן מנחש תשובה שלמה מנחת שלמה שאם הוא נרדם לאונסו אין צורך להעירו באמצע השיעור יש שיעורים בבית כנסת בסוכות עושים ברבד חד יומה לא ניתנו ימים טובות ישראל לעסוק בהם בתורה ובמצוות והוא נרדם עזוב אותו והוא נרדם לאונסו נגמר העניין אז אז יש פוסקים שמתירים שמי שנרדם לאונסו אפשר להשאיר אותו בצורה הזאת נשים פטורות מן הסוכה על כל המשתמע מכך הם לא צריכות לישון בסוכה הם לא צריכות לאכול בסוכה הם יכולות לאכול איפה שהם רוצות זה מצד עשה שהזמן גרמה אוכלות בסוכה גם ברוחות יוגו שכל דבר שאדם שאינו מצווה ועושה מקבל עליו שכר כמו שאומר הרמבם גם מצוין אבל מעיקר הדין הם פטורים קטנים כמו כל דין חינוך מחנכים אותם גם לאכול בסוכה גם לשלוכה כמו כל דין חינוך במצוות עשה זה >> מה >> אשכנזיות כן >> אשכנזיות גם הם אשכנזיות הם יהודיות רב חיים אולי אתה לא תמימני אתה חושב שהם לא אז הם יהודיות גם נשים אשכנזיות פטורות מן הסוכה כי הם יהודיות מינים >> לא לא תשמע טוב רגע אחד לא נתבלבל רבותיי גם נשים אשכנזיות פטורות במצוות של זמן גרמה כולל ארבעת המינים כולל סוכות הם פטורות מעיקר הדין הם פטורות יש עניין שבדברים מסוימים נשים אשכנזיות קיבלו על עצמם כחיוב זה משהו אחר לגמרי הנפקמינה שהם יכולות לברך אבל מעיקר הדין אישה אשכנזיה שהיא לא רוצה היא פטורה נבלבל את הציבור ולעשות את כולם מי שלא ספרדי אז הוא לא בן ישראל לא כולם כולם חלק מכלל ישראל בסדר א א עכשיו עוד נקודה אחת הפוסקים דנים לגבי טיולים בחג הסוכות שש רוצים לטייל בחג הסוכות האם הם יכולים להיות פטורים מן הסוכה מדין הולכי דרכים רוב הפוסקים השאני ראיתי יצאו חוצץ נגד הדבר הזה יש לך זמן אחר תל בחורי ישיבות שלהם בין הזמנים בגלל זה נתנו בין הזמנים עוד שבוע הנוסף זה הסיבה היחידה שיש אחרי סוכות עוד שבוע בין הזמנים כדי שהבחורים בסוכות ישבו בבית והיה רבי אלעזר משבח את העצלנים שיושבים זה ואחרי סוכות שילכו את האלה איפה שהם רוצים כי יש מצווה זה יש כאלה שאומרים מצוה לזה בארץ ישראל ויש בזנין והוסק במצווה תור מן המצווה מי שרוצה לסמוך יש לו על מי לסמוך אבל רצוי לכתחילה לא לסמוך על הפוסקים האלה שמתירים את האלה בחג הסוכות ולבטל בזה מצוות עשה של סוכה כולל אכילה כולל שינה מחוץ לסוכה לא ראוי ולא נכון יש זמנים אחרים את לעשות גיחות כאלה ואחרות אפשר מחוץ לבית לשתות כמו שאמרתי אפשר למי שלא מחמיר גם פירות ירקות וכולי אין שום בעיה בדבר הזה טוב לגבי העניין של ה זה לגבי העניין של ישיבה בסוכה עוד נקודה חשובה לגבי לימוד גם כשאדם לומד מן הראוי שילמד בסוכה כל הרב חרלפו היה יוצא מהסוכה שבעה ימים רצוף שבעה ימים כולל תפילות כולל תלמוד תורה הכל בתוך הסוכה אז מי שיכול גם ללמוד ולקבוע את לימודו בתוך הסוכה אשר חלקו מי שלא צריך להכין שורים בלומדס במסוכה יש הרבה רעשים הנמצאים אנשים נמצאים שמה לא הוא מצטער יש לו בתוך הבית חדר לימוד שקט ליד מחשב יש שמה פרויקט השוט יכול להכין את השיעורים בנחת יכול להיכנס לבטו ולהכין את השיעורים שמה אם אין לו אפשרות אחרת הוא הדין לכל דבר אחר יש אדם שצריך לעשות איזשהי חשבונות של לא יודע מה דבר עבד ובסוכה אין לו יישוב הדעת יכול להיכנס לביתו אבל לכתחילה כל בתוך הסוכה מגיעים אורכים בתוך הסוכה כל מן הראוי לא להכניס עיתונים ואלוני שבת הנח נחמדים לתוך הסוכה זה לא זה אפשר להכניס את זה לכל מיני מקומות אחרים לא רוצה לפרט פה עוד עוד מקומות לסוכה לא ראוי להכניסן כמו של רואי להכניסן לבית כנסת שזה ממש חילול הקודש כל האלונים האלה בסוכה כל שכן לא ראוי שנכנסים לסוכה ורואים כל מיני עיתונים ואלונים כאלה ואחרים אין בהם שום דבר חוץ מאשר נסיעות לחול או בית בלוד במבצ או קדמה שבונה עכשיו את הבתים האחרונים באריאל מה בחירות >> או הבחירות שזה בטח מקום התינו תינופת. כל מה שקשור לבחירות אפשר להכניס לבית הכיסא בשופי. אין אין שום בעיה. אה זה המקום הראוי לזה באופן עקרוני. אה אה אה אה אז אז לשים לב שסוכה היא מקום של כבוד ולא מקום של של חס ושלום חילול. תזכרו טוב שכינה נמצאת בסוכה. זה לגבי העניין של ישיבה בסוכה. מעבר לכך ניגע בכל הדברים שבסוכה עצמה הם בגדר מוקצה כל שבעת ימי החג. אלא אם כן אדם עשה תנאי לפני כן שהוא מתנה שכל דבר כזה של ה של ה של הסוכות אם יפול או ירצה להשתמש בו יכול אם אדם עושה תנאי לפני סוכות תנאי יכול להועי זה לגבי הנקודה הזאתי של א של הישיבה בסוכה והסוכה עצמה אה מה ניגע עוד לגבי עניין של א זה ניגע עוד נקודה אחת אנחנו ניגע לגבי עניין של א ארבעת המינים ארבעת המינים השנה כידוע לכולם אנחנו לא נותנים אותם ביום הראשון לכן יש כמה נפקמים מינות בזה שהם א הם לא צריכים להיות לכם שלכם אפשר בהשלה יש כמה נפקמינות שלא הולכים ביום הראשון מהיום שני לכן גם ארבעת המים היום ברוך השם מצוים ארבת המנים מעודרים מאוד באמת בצורה הכי גבוהה שיכולה להיות ולכן גם אם זה שאר הימים ולא ביום הראשון מן הראוי שיהיה הדבר הכי הכי מודר שיכול להיות זה כניבהו תנפו ומצוות וממיוחד הגמרא אומרת מסכת סוכה נאמר אדר לגבי לגבי האתרוג פרי עץ אדר רשי משייך את זה לאווהו אבל בעיקרון זה מדין האתרוג חוג עצמו צריך להיות אדר והרבה עניינים גדולים נאמרו רבנו בחיהי מביא סביב ארבעת המינים שזה כנגד ארבע ארבע אבות ויוסף שלושת האבות ויוסף ארבע גלויות זה בא לתקן הרבה דברים אומר רבנו רבנו בחיה מתקנים בלקיחת ארבעת המינים לגבי עניין של ארבעת המינים רק נקודה חשובה לגבי שבת השבת שבת אם אדם מכניס את זה לתוך הגרטל כזה או אחר כדי לשמור על הטריוט שלהם אי אפשר להוציא אותם בשבת כל ארבעת המילים בשבת הקרובה זה גדר מוקצא מוקצא השלושת המינים הם בגדר מוקצה מחמת גופו אין איזה שום מניין לא הרבה ולא כולי האתרוג אף פי שנולים לפעמים מריכים בו וכולי אם הוא שומר על האתרוג כדי באה הוא מוקצה מחמד חיסרון כיס נ לשים לב שבשבת של היום הראשון של סוכות לא ניתן כלל לגעת בארבעת המינים כמובן שאי אפשר להוציא את זה מהמים אי אפשר להחזיר את זה חזרה למים כל העניין של סביב העניין זה זה פשוט ברור שזה בלתי אפשרי בשבת הקרובה ו זה לגבי הנקודה הזאתי לגבי שאר ימות החג אנחנו נוטלים אותם ועוקדים אותם והאיגוד שלהם זה חלק מהעידור מצווה כך אומרת הגמרא ונכון ו לשמור על ארבעת המינים שיהיה טריים כדי בעל לא בדרך כלל תוך ימי החג עצמו הם מגיעים למצב של יובש בעיקר לגבי הערבה נה לשים לב אם הערבה מגיעה למצב שרוב עליה זאת אומרת שלושה טפחים רוב העלים כבר נפלו הערבה פסולה הערבה שהגיעה למצב של יובש עד כדי שהיא נפרכת הערבה פסולה גם בחינת אידור מצווה אם היא נראית כבר מקובצת לגמרי כבר מן הראוי להחליף אותה פטנט טוב כדי לשמור על ארבעת המינים בטחיותם זה לקחת איזשהיא מגבת ולהשים אותה בצורה של לחלוכית לא להרטיב אותה לגמרי רטיבות יתר גורמת גם פגימה על ארבעת המינים לשים את זה ככה בצורה של תופח שלא על מנת להדפיח זה ההגדרה שאני נותן לממגד לקפל אותה כדי לקפל אותם כדי בהב ואז שומר על עצמו בצורה אידיאלית כל שבעה ימי החג א גם ביום האחרון אחרי שיצאנו ידי חובה לא ניתן להשתמש באתרוג יש כאלה שרוצים אחרי כן אולי עם האתרוג לשים איזה ביס לראות אם הוא טוב או דבר כזה או אחר לא משתמשים בו הוא מוקצה מחמת מצווה כל שבעת ימי החג כמובן שאי אפשר להשתמש בו גם שמיני עצרת בשבת לאחר מכן אפשר לעשות בזה ריבה וכנמיד אני אומר שהחתן שווה לאתרוג למה כי החתן לפני שבעת לפני שלוקחים אותו בודקים אותו כן חתן טוב לא חתן טוב האתרגם בודקים אותו הולכים לרב כן טוב לא טוב מבררים עליו מצוין אחרי איזה שבעה ימים בחתן עושים לו שבע ברוכס משבחים אותו פיל פלואים אתרוג גם כל אחד נכנס לך אומר לך וואו מאיפה קנית איזה איזה זן וכולי בסוף משניהם השוויגר עושה ריבה זה ההשוואה שיש אז אז אז אז שבת ימי החג אי אפשר להשתמש ולאחר מ שמי נייצרת דהיינו חג שמחת תורה מן הראוי לעלות התורה כל אחד שיקפיד עלות התורה וזה דבר שהוא נכון וראוי לגבי השבת השנה יש דבר מיוחד ואני רוצה להסכ לגעת בדבר הזה בשמחת תורה אנחנו רוקדים שרים מתפכין וכל הדברים שעושים שבדרך כלל בשבת באופן עקרוני הדבר הזה הוא אסור המשנה אומרת מסכת ביצה אין מתפחין ואין מרקדים ואין נשארים בכלי שיר בשבת למה השם יתקן כלי שיר כל הדברים האלה לא מוכים כפיים לא רוקדים למה השם יתקן כלי שיר אמנם יש מחלוקת בין המחבר לבין הרמה מחבר אומר שאסור הרמה אומר שהיום יש מקום להקל כי אנשים לא יודעים לתקן כלי שיר אף אחד לא יתקן כלי שיר אבל באופן קרוני לספרדים בשבת או ביום טוב אי אפשר לשבת את הפח וכולי גם לגבי ריקוד יש חילוק הריקוד שרוקדים פה בישיבה ב בלילן שבת זה לא ריקוד שאסור למה כי זה לא ריקוד זה לא בהגדרת ריקוד ריקוד צריך שינתק את שתי רגליו כאן הוא עושה את זה ריקוד כזה של זקיינים בדרך כלל בדיור מוגן ככה רוקדים הזה לוקחים אחד זה גם בגלל הצפיפות גם בגלל שאין מקום וכולי מכניסים רגל מוציאים רגל זה לא נקרא גד שלקות בזה אין שום בעיה אבל בשאר שבת פה בישיבה מה אני יכול להגיד לכם? שרין, מתפכים, מרגדים, הם הולכים אחרי זה לחדר הרוכל, החבר'ה הם באש. איך שאלו אותי החבר'ה איך הדבר הזה מותר? אני חייב להגיד את היסוד למה למה למה הדבר הזה מותר? כך כך חידשתי בשמחת תורה גם אם זה חל בשבת, מביא הבית יוסף בשם הגאוינים שמותר לרקוד ולשיר. אין מגבלות בשבת של שמחת תורה. למה? א בחג שמחת תורה. אין מגבלות. אפשר לשיר זה. מה קרה בשמחת תורה? מפני כבודה של תורה רבנן לא גזרו מתי גזרו שבת רגילה שזה לא גזר של מצווה יש כאלה שמסעפקים אולי בשמחת חתן וקלה גם יהיה מותר אבל בשמחת תורה אין הגבלות למה מפני כבודה של תורה אמרתי שכל שבת בישיבה זה שמחת תורה כל שבת למה כל השבת כל השבוע פה אמלים בתורה יש שמחת התורה פה חידושים נפלאים אתמול אמרתי לחבר'ה חידושים שלוש מהלכים של רב קיבה אייגר בגדר עד המסייע אם הייתם רואים את הפנים של החבר'ה שום טילון בעולם עם פצפוצים וזה לא יראה את המתיקות שהייתה להם הרב כיביגר הזה מהמש גבלדיק אז כל שבת פה שאנחנו אנחנו רוקדים זה אחרי שבוע של עמל תורה כל שבת זה שמחת תורה ואם רוקדים בישיבה מפני כבודה של תורה זה אין את זה שום מגבלות בליבטים שרוקדים כצ זה זה הם לא יכולים אבל תלמידי ישיבה שעמלים ושמיחים בשמחתם של תורה אין שום ספק שהדבר הזה יהיה יהיה מותר וזה אפשר לעשות את זה גם בשופים אז בכל אופן בשמחת תורה הדבר הזה הוא אפשרי לחלוטין בגלל מפני כבודה של תורה שימו לב שבשנה בשמחת תורה יש לנו שבת שבת סעודה שלישית אני מדגיש עוד פעם לגבי עניין של סעודה שלישית מן הראו שהסעודה השנייה תהיה לפני חצות סעודה שלישית תהיה אחרי חצות בין לבין מנחה שיהיה מנחה לפני סעודה שלישית כך ראוי ונכון לעשות אין מנחה אין אפשרות אפשר לעשות גם סעודה שלישית גם בלי מנחה אם יש מנחה רק בערב מאוחר לקראת צחג צד השבת בסדר זה מה שיש זה מה שיש אבל מעיקר העניין כמו שאמרתי לפני חצות סעודה אחת אחרי חצות עוד סעודה בין לבין מנחה לפני סעודה שלישית ולהקפיד על סעודה שלישית כי זה חלק מהעניין של שבת זהו לגבי כל התמצית של ההלכות שיש לנו ב בחגים שבאים עלינו לטובה ובעיקר עיקר העיקרים זה שאנחנו ניקח את כל הכוחות של 21 יום האלה, כך אומר הגרא והיית אח שמח, אח שהתחילו בראש השונה, מסתיימים בשמחת תורה, שניקח את כל הכוחות האלה, גם החשבון נפש וגם התשובה מהירה ותשובה מאהבה ונצא לכל השנה כולה שתבוא עלינו מכל ישראל לטובה מתוך כוחות גדולים של של תשובה גדולה ושמחה גדולה שנזכה בעזרת השם להיכתב ולהחתם יום הכיפורים לחיים טובים ולשלום בעזרת השם שנה טובה כתיבה וחתימה טובה שתקבלה ‏amين