הלכות בישול בשבת- חלק ד- בישול אחר בישול | צורבא מרבנן- קלד | הרב בן ציון אלגאזי

אחד די קר [מוזיקה] כ טוב אנחנו כן היום נעסוק בהלכות בישול אבל מכיוון אחר קצת בשבוע שעבר עסקנו בידין מגיס סגירת מכסים באופן כזה או אחר היום נעסוק בדבר מאוד פרובלמטי במיוחד בין הספרדים לבין האשכנזים זה נוגע לדין בישול אחר אפיה אפיה אחרי בישול תיגון זה אני רק רוצה להגיד פ איז מילה יש כידוע בעולם ה ההכנות של האוכל יש כמה אפשרויות להכין אוכל מדבר חי לדבר יש למשל אוכל שאנחנו ופים אותו יש אוכל שאנחנו קולים אותו ישננו טגנים אותו יש אפשרויות שונות ומגוונות איך בסוף האוכל יהיה מוכן אז כיוון שיש כמה אפשרויות כאלה חכמים אמרו יש כאלה הראשונים שאמרו תשמעו אם אנחנו עושים פעולה אחרת באוכל יש בזה גדר של בישול כי מה הגדר של בישול להכין את האוכל כדי צורכו כדי שיהייה מוכן כל צורכו הפכת את מצבו באופן כזה או אחר הרי שגרמת לבישול בשבת כך סוברו חלק מהראשונים וחלק חלקו עליהם אני רק רוצה להגיד עוד מילה אחת בהבדל אפייה בהגדרה זה לקחת דבר שהוא לא ראוי לאכילה ועל ידי אפיית הוא ראוי לאכילה כליה זה דבר שהוא ראוי לאכילה באופן בסיסי רק אני משדרג אותו למשהו א לקח דבר יותר רך משדרג אותו להות להיות יותר קריספי אומרים לזה היום יותר נעים ב בזה תיגון זה דבר שנעשה בלי הרבה שמן באופן רדוד בישול תמיד זה תכף אני אגיד את זה יותר בהרחבה בשיעור זה משהו שיותר עמוק במים וכולי זה תיגון וצליה כמובן זה בלי שום נוזל אותו דבר שאני אומר לכם עכשיו ישלנו קמינה לגבי בשר וחלב התורה אמרה לא תבשל גדי בחלב אמו הגדרה של בישול אם זה יהיה דבר אחר הרבה מן הפוסקים אומרים שזה כבר יהיה דן דרבון אם זה יהיה למשל טיגון בשר וחלב או צלי חלב אם נגיד שצה כדין בישול אז גם זה יהיה איסור דאורייתא נפק מינה איזה מותר בנה אסור בנה אותו דבר יהיה עוד בעל אוכל לגבי עניין של הכשרת כלים אם אני בישלתי בכלי הזה אז יש לו צורה אחת שלל של הכשרת כלים אם אני טיגנתי א צריך כבר ליבון קל אם אני עשיתי צליה צריך ליבון חמור בכמה מקומות בשולחן ערוך הנפק מינה אם זה בישול תיגון אפייה צלי יש אזה משמעות אחרת לגמרי אז כמו שיש בבשר וחלב כמו שי יש בהכשרת כלים יש גם בדין בדיני שבת בדיני בישול בשבת אז יש ירים הירים הוא ראש וראשון הרב מ מינץ הוא סבר שיש תיגון ואפייה ובישול אחרי כל דבר היה מצב אחד שנית את מצבו הרי שהפכת את מצבו באופן כזה או אחר תראו בבקשה מקור אחד לפניכם בכל דבר ו עמוד 87 מקור אחד לפניכם וכל דבר שנתבשל כל צורכו להחזירו בכלי ראשון לחממו או לתנו בצד ההור מותר שכל דבר שנתבשל או נעשה כל צורכו אין בו משום בישול שאיין בישול אחר בישול אבל יש בישול אחר צלי ויש צלי אחר מה אחר בישול הוא אומר באופן פשוט תדעו לכם אין בישול אחר בישול ביבש בלך יש בישול אחר בישול אבל יש אפשרות לעשות בישול אחר צלי לעשות צלי אחר בישול למה שני טעמים שונים לגמרי שני צורות שונות לגמרי לדעתו מי שייעשה את זה יעבור על איסור חילול שבת מדין מדין מב ש בשבת מה הרעיה שלו יש לזה גם דאורייתא מהמה אחר בישולו דוריתה לפי דעתו לפי דעתו אנחנו תכף נראה את השיטות אבל בדעתו אם עשית שדרוג לאוכל מצליה לבישול בישול לצליה דין בישול כליה אותו דבר מה דין כליה גם כן לכאורה גם כליה לכאורה גם כליה אף ה פי שניסיתי לברר מה ההבדל בין כליה לבין לבין אפייה בין כליה לבין אפיה הרי שניהם נעשים בתנור מה בין זה אני מה שהצלחתי להבין שפיה זה דבר שלא ראוי לאכילה ועשית אותו ראוי לאכילה קחת בצק עם מים אתה לא ראוי להחילה פית ראוי לאכילה כליה זה ראוי לאכילה שדרגת את העמו לקחת פיצוחים של חמניות אז קלית אותם אה עכשיו זה נהיה פיצוחים של שבס נהייה פפיטס נכון אז זה כבר משהו אחר לגמרי לקח בוטנים אפשר לאכול בוטן אפשר לאכול בוטן חי אפשר אנשים נכנסים לסודות וגוזלים בוטנים אבל אם אתה קולה אותו עם עם מלח במים זה נהיה גבלט בקיצור וכן על זו הדרך בסדר זה ההבדל בין קליה לבין לבין לבין מישול שיטת הירים זה תמיד בחומרה בכל העניינים גם לא רק בשבת תכף נראה תכף נראה כן אה אה בשאר הדברים החרים היו לשיטתו בשאר המקרים שציינתי לא יודע כילא לא יכול להגיד לך בצורה וודאית שיטת הירים דווקא בהכשרת כלים ודאי שיש לנו הבדל בין דברים שצלו בהם לדברים שבישלו בהם לדברים שעפו בהם בסדר טוב אז מאיפה הראיה של היראים שהוא חידש את הדין הזה בלחות שבת תראו בבקשה בגמרא מסכת פסחים הגמ ש מדברת על מצה מצא צריכה להיות אפויה נכון אי איך עושים את המצה בתנור ן יוצאים ידי חובה ברקי ק ה שרוי מבושל שלא נמוך דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר יוצאים רקיק שרוי אבל לא ב מבושל אף על פי שלא נימוח אומר רבי יוסי קח מצה תהפוך אותה מאפייה למבושל לא תצא די חובת מצה למה כי זה כבר לא גדר מצה צריך שם מצה איך כתוב שמה בערב תאכלו מצות אפוי לא יש פסוק לגבי מצות גגו מה לא יודע אם כ לא יודע גם אז אומר אומר הרשי אבל לא מבושל דלו לחם קרינן ב ואף על פי שכבר נאפה בתנור הויל הוא חזר בבשלות לחם לקח את המצה היייתה אפויה בישלת אותה זה כבר לא לחם צריך שיהיה לחם לחם עוני נכון גמרנו לא יוצאים בזה ד חובה אומר היראים שם בפסחים ממשיך את שיטתו פירוש גם במצא לחם כתיב ואינו נקרא לחם אלא אפוי ולא מבושל יש פסוק על לחם שצריך להיות בתנור תנורים בלחם תאכלו משהו יש יש משהו כזה לא אני ממציא איזה פסוק היו כאלה ראשונים שהמציאו פסוקים כ יש כאלה פסוקים לא היה אבל המציאו במקום אז יש איזה זה אז לחם צריך להיות בתנור צריך שהמצע תהיה לכם צריך להיות בתנור אומר היר וכש בשלו אחר אייתו נקרא מבושל כבר יש בישול אחר אפייה הוא הדינמי צלעו כבודו רואה גם צלעו שיטתו כל דבר אחר כך בשלו דיש בישול אחר אצלי ור רבי יוסי אמרין בעירובין הלכה כרבי יוסי אם הלכה כרבי יוסי הכשם ש במצא פיתי בישלתי לא יצאתי ידי חובה כי זה לא נקרא פוי הוא הדין לגבי שבס הלכה כרבי יוסי מה אומר כבוד רב חיים מה מה יש גם שינו נכון נחנ יהיה גם שינוי בברכה כן גדר פסחים לקחנו את זה לגדר שבת אומר המרדכי מקור חמש לפניכם פירש הרב ממינס אף על פי שאין בישול אחר בישול מכל מקם יש בשול אפיה צ פוחים מי רביה כתב ד פרק קצד מברכים מתגדל ככח לא כמ רבי יוסי לגבי מצא דבת מצ בפי ולק אומר המרדכי נכון מחלוקת ראשונית גדולה אבל הרבה חולקים עלי ה ירעים למה במצה הקפדנו ש דווקא יהיה צורה של אפוי בתנור כדי שיהייה את המצא בפים אבל אבל בדברים אחרים אם הפכתי את זה מפוי למבושל זה אומר שזה כבר התחולל בזה משהו הבעיה במצא זה לא המהות של אפייה צליה ובישול הבעייה במצה מה זה רבי יסי טעם זה לא דין לא בחוצה של הדבר אלא בגבר של הדבר זה החילוק בי בין הראשונים בכל אופן מביא אזה ראייה הגמרא מסכת ברכות שהגמרא של מסכת ברכות אומרת שצריך טעם מצא תראו את השורה האחרונה מקור שש רבי יוסי את מלד בנן טם מצה וליקה אבל אחה אפילו רבי יוסי מודה לגבי ברכ כמו שכבודו הציין ברכות דין אחד מצא דין אחר ואי אפשר להשליך מדין פסח לדין שבס מה אנחנו ורים הלכה למעשה המחבר הסתבך המחבר מקור שבע לפניכם כותב שתי דעות יש מי שאומר דבר שנאפה או ניצלה אם בשלו אחר כך במשקה יש בו משום בישול בישול הכונה הי איסור דאורייתא ואסור ליתן פת אפילו בכלי שני שהיד סולדת בו כי הוא למעשה מבשל אותה אחרי האפיה ויש מתירין כלל גדול נקוד בידינו למחבר יש אומרים ויש אומרים הולכים אחר מספיק זמן בצובה לדעת כללי פסיקה יש אומרים ויש אומרים המחבר הולכים אחר יש אומרים בטרה האחרון ולכן לפי דעת המחבר מתיירים כמו שאומר המרדכי בשם הרבייה לעומת זאת הרי מה כותב בכלי שני יש מקלים אפילו בכלי ראשון ונהגו להיזהר לכתחילה שלא ניתן פת אפילו בכלי שני כל זמן שהיד ולדת בו הרי מה איפה שהוא החום רע לוקח אותה בשמחה ולכן האשכנזים אפילו בכנה שני לשים פת בתוך בתוך מקום שיכול להתבשל איסור אסור אומר המשנה ורה למה החמירו כל כך בכלי שני צונו אומר המשנה בורה פשוט ושיף בזה דין אחר טם ספיר דעה זו יש דברים שמתבשלים אפילו בכלי שני זוכרים רבי יסי יש דברים שנקראים כלי הבישול מתבשלים אפילו בכלי שני אומר הבי שבור אתה לא יודע מה מתבשל מה כלי הבישול מה לא תחמיר אל תכניס שום דבר בכלי שני לכן לחם אתה לא יודע אם הוא מתבשל בכלי שני כן או לא אל תשים פטטי לחם בכלי שני שהיד שולד את זה שולטת בו למה כי אולי זה גדע שכני בישון מפני שאין לנו בקיים ועל כן הוסיף לאסור לתן פת אפוד קיך אפילו בכלי שני והוא הדין דה הזו יש להחמיר נ מבשאר דברים שלא תנם בכלי שני נקודה אז לפי דעת האשכנזים המשנה ברורה הרימה אין לתת שום דבר בכלי שני ביד סולדת אם אתה לא יודע מה מהותו כי יש בישול אחר אפייה מ הסס מצוין עוד עוד שנייה אחת חיברנו לדעת כבודו החלק הבא של השיעור נספיק אותו היום זה הבסיס לשים פלטה פלטה על גבי חלה לא חלה על גבי פלטה ולהפוך אותה לקריספי אנשים אוהבים את זה מאוד לאשכנזים כרגיל תהיה בעיה מה שנוגעים לאוכל אשכנזים הם לא יכולים שזה יהיה פשוט צרייך מהג מה לשים שאלה מצויינת שאלה מצוינת לשים עוגה בכפה להטביל אותה חוץ מדין הדבלה ומשקין אתה שואל שזה חות וכס את שואל מדיני שבס שקדי מרק מצויין עוד דברים רבי שואלים לכם אני רואה ש האסוציאציה עובדת טוב אמרנו עוגה אמרנו בסקוויטים שקדי מרק קרטונים כל הדברים שרוצים לשים אותם במרק בכלי שני שהיד ולדת בו אם זה כלי שלישי באופן עקרוני כבר אמרנו שלפי רוב הדות ושות כלי שלישי מה הדין רבי עיסי אני לא מבשל חוץ מי שרוצה להחמיר כדת את החזון איש יש לו על מי לסמוך אבל בעיקרון אנחנו אז לשים קדי מרק למשל בכלי ראשון יש אמרתי לכם יש כאלה הורים שמקפידים שהילדים לא יכלו יותר מדי שקדי מרק כי זה לא בריא זה מטוגן זה זה מלא חומרים משמרים אפילו שכתוב בחוץ חומרים טבעיים בלבד גם מה גם ציני כן גם נפט הוא טבעי רבי יסי נפט הוא מהטבע עושים מ זה הרבה אוכלים אז אז בקיצור אז אז אז השאלה היא אם מותר לשים קדם מרק בכלי ראשון ב רק אפילו שלא על גבי האש למה כלי ראשון שלא על גבי האש יד סולדת מותר לבשל בתוכו או לא רבי עסי ודאי שאסור הוא יכול לבשל האם צריך לשים את ה שקדי מרק דווקא בכלי שלישי או אפשר אפילו בכלי שני כי אני חושב שאולי לכלי הבישול בזה נגעת לפני שניגע בזה למיסה תראו בקשה את המחבר המחבר לכאורה סותר את עצמו כי פה הוא מביא במקור שבע יש אומרים ויש אומרים פסקנו להתר מקור ת הוא כותב באופן פשוט כבר אין אין אין מחלוקת דבר שנתבשל כל צורכו והוא יבש אין בו מרק מותר להניחו כנגד המדורה אפילו מקום שהיד סולדת בו אני הופך אותו מדבר שמה שנתבשל לדבר שהוא מה שהוא מה שהוא צלוי מותר או אסור לפי דעת המחבר מותר אז לכאורה פעם אחת המחבר מביא סתירה פעם אחת הוא הביא באופן פשוט שהדבר הזה מותר אומר הביאור הלכה מקור 10 והוא יבש ש מדורה צריך יון כי הרי לאל בסעיף ה מביא דעת הריהם ן שם מגן אברהם דעתו הוא הדין יש צלי אחר בישול ואיך מתיר אחבי סתם שואל המש ברורה סירה במחבר פעם אחת הוא מביא את הרם אז הוא חוש לרם למה הוא מביא אותו פעם אחת הוא כותב בשטות שאין שום בעיה לשים דבר אומר לו הרב עובדיה יוסף אין סתירה במחבר לפי הבור הלוכ זה נראה סתירה זה לא סתירה כי אם אנחנו פוסקים שיש בתיירים ויש מתיירים הולכים אחר יש מתיירים בטרה יש אומרים בטרה בבטר הוא מתיר או לא מתיר הבי סי מחבר מתיר פה במקור תשע בסתם הוא מתיר כי המחבר לשיטתו אין בעיה של בישול אחר צליה וצליה אחר בישו לעולם אחרי שנעשה בו דבר כל צרכו לא משנה אם זה בישול צליה או אפיה אין דבר אחרי כן כך אומר לו הרב עובדיה יוסף לבור הלוכ תרו בבקשה במקור 11 ולא קשה מד כי בהיות שמרן כתב בסעיף ה בזו הושו יש מי שאומר דבר ש אחר כ יש בטרים ולפי הכלל שבידינו והובא בכנסת הגדולה שבכל מקום ש מרן השולחן ערוך שתי דעות יש אומרים ויש אומרים הולכים אחר יש אומרים איזה יש אומרים בת לפי זה גם בסעיף ה דעת מרן להקל כדעת הרבייה ומרדכי נגד הריהם שאין בישול ואם כן גם כאן נמשך לשיטתו ואפילו ת החולקים על הכלל סביר הליו שאין החריע בדבר בקיצור אומר הרב ובדיה יוסף לספרדים הדבר הזה מותר ואין בעיה לשים שקדי מרק או לשים קרטונים או לשים לוקשן יש כאלה עגולים כאלה שאשכנזים עושים קרפלך קרפלך קוראים לזה ד נידל עוד יותר טוב אז מה זה קרפלך אה יפה כדאי פעם בא להביא דוגמאות כדי שדע למה יזה זה אז אז מה אם הרק אז הכ כל הדברים האלה רביס לספרדים אם ספרדי אוכל בשת הדחק כני דלך יכול לשים אותם ביפה בכלי ראשון שכנ כן ש ואם הואר גגו שואל שאלה טובה אם הוא מתיר ואפילו בסעיף ט הוא מתיר בסתם למה לסבך אותנו התירוץ הוא פשוט שאם תחמיר כנראה יש לך על מי לסמוך ותבוא עליך ברכה זה הכי חשוב שתבוא עליך ברכה ן לכן אנחנו פוסקים למיסה שלכתחילה לא אבל אם אתה רוצה להקל יש לך יש לך מ מסמל לספרדים אפילו בכלי רשון לספרדים אפילו בכלי ראשון אין בעיה כלי ראשון שלא על גבי האש על גבי האש לא נוגעים כלום הורדת את המרק מהפלטה רוצה לשים בתוכך לה ספרדים שקדי מרק לוקשן מה עוד שמה יש קרטונים אין בעיה למה אין בישול ואין צליעה אחר אפייה או הפוך נדל שאין בעיה כי בדכ גם הוא מבושל מבושל כל צור כו קנד לך לא מכיר אותם אישית יותר מצור יותר מצור מצמק ורע לו נכון של אשכנזים צריך מסמק ורא לו אחר אתם לא יכלו אם זה לא קצן אני אמרתי לאיזה לא יודע הדרכה ש הדרכה של חתנים אמרתי לא יודע זה ש שאשכנזים אמרתי להג מי שמה פה דיברנו על קידושים ודע אמרתם מתי יש לויז קידושין מתי יודעים שהיה קידושין אתם רואים את הסבתא אשכנזיה פולניה מתחת לחופה בוכה אתה יודע שיש מה איזה קידושים אפילו אם לא ראית אדם מיסה זה זה הוכחה זה ניכר אז סיפרתי את זה לאיזה רמ פה בישיבה אז הוא אומר שהמשפחה שלו משפחה אשכנזיה לגמרי התחתנו עם בוכרים בוכרים אומר איך שנכנסו לחופה השוויגער בבכי אז הסבת בוכרית בא אלי אומרת לה למה את בוכה הוא בכור טוב הוא בכור טוב אמרתי לו היא לא הבינה היא בוכה כי היא שמחה הם שמחים הם בוכים זה היה חזק מקור במקור 12 אז הייתי שבוע בשבע ברכות אז ניפחו את החתם והכלה החרדים תמיד יש להם בשר ב 10% מים תוספת אז אמרתי להם שלא יודע אמרתי זה שהאתר שווה ל לחתן כן לפני שם בוחרים את האתרוג גם חתן לפניכם בוחרים בודקים אותו כן טוב לא טוב האתרוג אחרי יזה שבעה ימים שכבר בחרו משפכים את האתרוג איזה אתרוג גבל איזה חתן כל ש ימים לוקחים בשבע מנפחים אותו מסכן כבר לא נכנס לחליפה בסוף שניהם שווים כי השוויגער מהם ריבה טוב עכשיו נעבור לעניינינו רבי יסי החזון אש דווקא הסביר הפוך שהשולחן ערוך מחמיר הרי על החזון איש לא את הכללים שכנראה אנחנו פוסקים כמו הכנסת הגדולה שיש מתיירים ויש מתיירים הולכים אחר יש אומרים יש אומרים חר יש אומרים בדרה הוא אומר אדרבא ה מחמר מחמיר הופך את הרב עובדיה לגמרי תראו את ה מקור 12 בחזון איש דבר שנתבשל כל צורכו והוא יבש מותר להניחו כנגד המדורה בבור הלכ בש אחרונים מקשה ד צחר בישול על כוחך צריך לומר דכל שלא יבוא לטעם צלי ממש ל שהתייבש קצת אין בזה בישול אחר בישול ואפשר צלי כדר כדין בישול עניין זה אומר החזון אש דבר נפלא אומר באמת המחבר פוסק שיש צליעה אחר אפיה וכולי אבל אם זה דבר שהוא דומה מה זה דומה צלי קידר צלי קידר אני יכול להגיד שזה אין אין אין בישול אחר בישול כי שניהם נעשים בסיר מה זה צלי קדר צלי קדר זה צלי בתוך סיר בלי שמן בלי הרבה שמן זה לא כמו בישול בתוך מים כמו מרק ו דברים כאלה אז החזון איש הופך את העסק למחבר והוא כותב דווקא בצלי כדיי זה דוקא צלי על גבי גחלים שיפוט יש בצליעה אבל אם זה יהיה על גבי גחלים למשל לא דומה לבישול יש בזה צליה אחר בישול בקיצור יש כמה תפיסות בדת המחבר מה שמקובל ה של הספרדים אין צליעה אחר אפייה וצליה בבישול אחר וכולי ולאשכנזים מחמירים בואו נראה את זה על אוכל למיסה פוסק במקור 13 אלקות יוסף וכן מותר ליתן פת במרק חם שהיד סולדת בו אפילו בכלי ראשון שאינו על גבי האש וכן מותר לשים בתוכו צנימים יבשים מרק כדי שתחכו ויאכלו לאוכלם אין בעיה אם זה לא על גבי האש לספרדים שים מה שאתה רוצה ומותר לתת קדי מרק למי ששאל פה לתוך מרק כותח או לתוך כלי ראשון וכשם שאיין בישול אחר בישול ביבש כך אין בישול אחר טיגון נקודה גם המנוחה אהבה מביא את זה אומר לקמילה מאוד מעניינת קפה תחון קפה תחון הוא כלוי נכון מותר להרות מים מכלי ראשון על גבי כפה טחון הרי ברגע שאני שם עליו מים אני מבשל אותו אני הופך את הבישול אחר אחר כליה אומר אין בעיה לספרדים למה כי אין בישול הח קליה אין שום אומר בסוף בגלל מה שאמרתי בשם הי שומרים אומר מי שלא יעשה ככה תבוא עליו ברכה אבל זה לא לא מעיקר הדין תראו בבקשה מקור 14 בדיבור מתחיל ועיקר להלכה למעשה להקל בזה ספרדיים כדי ראשונה והמחמיר שלא להרות עליו מים חמים שהיה שולת בם מחם שעל גבי האש רק לתת את המים תחילה בכוס ואחר כך לתת את הקפה בתוכם כאן יש בעיה טכנית כבר אמרתי לכם הקפה לא יוצא מוצלח אז תערה אותו מכלי שני על כלי שלישי אבל בכל אופן מי שעושה בצורה הזאתי תבוא עליו ברוכה הרב אליהו זצל החמיר כדעת הרימה ואמר שלשיטת הבן איש חי יש צניה אחר בישול ובישול אחר צליה תראו בבקשה מקור 15 בשורה רביעית הלכה למע אנחנו נוהגים לכתחילה כ מחמירים ואוסרים בכלי בישול אחר אפייה או צליה או להפך אולם בדיעבד מאכל אפוי או צלוי שהכניסו לכלי ראשון שהיה ולדת בו וכדומה אינו נאסר אבל הרב אליהו לכתחילה אסר כמו האשכנזים בדיעבד הוא התיר לאורך זאת שיש כזה חילוק בין המחבר לבין הרמה תראו את הארוחות שבת למי ששאל פה לגבי העניין של עוגה לשים עוגה בתוך בתוך תה יש אנשים שובים עוגה אשכנזים מה שראו לה זה רק בכלי ראשון א גם בשני ראינו בכלי שני גם לפי המשנה מורה שאתה לא יודע עדיף גם בכלי שני כי אם יש בישול אחר יש לא יודע בישול אחר אחר מה מה שמר יכול להיות צליה בישול אחר אפייה או אז גם נשים בכלי שני יש לך בעיה הרב כפה מגורן כפה מגורן כבר דיברנו בזמנו יש כמה שיטות בדבר הזה אגב על הקפה ראיתי אמרתי לכם באחד השיעורים שראיתי שכתוב עליו יש ככה תראה יש שני קפי מגורן שלך זה נקרא משהו כזה טסט משהו אז הנה הנה יש שמה אחד כזה אז עליו לא כתוב כלום משמע שזה בסדר כזה הוא מבושל כל צורכו ונגמר העניין ואיין בו בישול אחר בישול אבל יש כזה עם כפה שחור בתוכו שמה הבדץ כתב שזה לא מבושל כל צורכו כתוב כן לפעמים אתה יכול אם אין לך ספר אתה לכול לקחת דבר כזה יש מלא הלכות מאחורה אני אם אני חתי ושם לוקח בקבוק יין חצי נכון טבל שמיטה שבייץ ב בקבוק חדש גויים יין נסך חצי יורדה נמצא בתוך הבקבוק לא יודע צריך לגנוז אות את הבקבוקים האלה מרוב ההלכות שיש בהם גם אגב אותו דבר גם בנייר טואלט אני לוקח חתיכת נייר טואלט בבני מרק אין בעיה של גניזה אין בעיה של שבס אין בעיה של מיס נוחי אין בעיה של חמש הלכות יש תי שוא מסכן קטנצ'יק אתה צריך לקח את האף טוב ברוך השם אז אז תמיד ש לך טישו לפחות השקית שלא תתבטל מתורה אז אני רוצה להביא כמה דברים על על אוכל למיסה במקור 16 תראו כתבו הפוסקים שאין לבשל דבר אפוי או צלוי ואף שמלאכת אפייה היא בכלל מלאכת בישול בכל מקום פעולת הבישול נותנת טעם חדש במאכל וחוששים לאיסור בישול אחר אפייה ולכן אין לתת פד מרק חם שהיה צודד במו אפילו המרק בכלי שני גם היהיה אסור אה א א א יקירי אתה רואה חז אין ניתן בסקוויט בתוך תה אף שהיא בכני שני לפי המשנה ברורה למה כי זה אפוי ואה עושה לו עכשיו פעולה של מה של בישול אם היה ולדת בו וכן איין יתן חביתיות בלינצ'ס בתוך מרק אף שהוא בכלי שני כי כלי שני בושל פילפלים אין לתת תבליות סוכרזית סוכרזית יש איתה הרבה בעיות לא בטוח אם מבושלת כל צורקה או לא לשים אותה בכלי שני לדעות האלה גם תהיה בעיה אני אומר רבי סי כל זה בכלי שני ש היה ולדת בו כלי שלישי אם לך לפי דעת האגרות משה כלי שלישי לא מבשל בכלל בתוכו לניו דעתי אפשר לעשות הכל יש מחמירים גם בכלי שלישי אבל רוב האולם לא נוהגים ככה לכן מי שרוצה להטביל עוגות עוגיות סוכרזית כל הדברים כלי שלישי אין בעיה בסדר הוא הדין בשאר אבקות נמסות גגון קקאו אבקת מרק שנתנה בכלי שני אלא אם כן יודע בבירור שכל החומרים המערבים באבקות אלו עברו גם תהליך של בישול ולא של אפייה מצויין עד כאן המחלוקת בין ספרדים לבין אשכנזים הכל פי לפלים יש פה הערה של של הגות של ה שמירת שבת כל חטה ואני חייב להגיד לכם אני עבדיכם הקטן הייתי שומע ממנו שיעורים בשבת היה נותן שיעור בהלכות שבס הרב לאיבר בכבודו ועצמו בע לשמירת שבת כחתם ובהירה בהלכה שהוא כתב פה אני ניגשתי אליו אמרתי לו שהוא שהוא אני ו דעתי יש פה משהו לא לא מכוון על פי ההלכה היה לנו קצת דינו דבורים הוא לא ככה אני חושב שירתי לו אבל אני חושב שאני צודק בסופו של דבר אני אגיד לכם מה מה העניין הוא כותב א אגיד את זה בקצרה תראו את ההלכה שלו במקור 17 שכדי מרק או אטריות מתוגה בשם הנמכרות כשהם מוכנות לאכילה מותר ליתן אותם אפילו בכלי ראשון בניגוד למה שאמר ארוחות שבת מותר לת אותם למה אם אנו אומר לגבי האש כי הטיגון בריבוי שמן נחשב לבישול ואיין בישול אחר בישול הוא אומר תראו נכון שזה תיגון כי זה שמן אבל מצד שני זה נעשה בריבוי שמן אם זה נעשה בריבוי שמן מה זה נקרא רב מבחינתו בישול ואם זה בישול דבר יבש מותר לתת אותו בכלי ראשון שלא על גבי האש אני רק אמרתי לו מה הי הרה שלו למטה מאיפה הוא לקח את ההלכה המעניינת הזאתי מגמרא מסכת סנהדרין דף ד' הגמ שמה אומרת אין אין בבישול בשר וחלב אומרת הגמרא לא תושק די בחלב אמו דרך בישול עשרה תורה אומר רשי דרך בישול חלב צלול כמים אינו תיגון אלא בישול אבל בשומן או בשמן זה נקרא אמר רבי יסי תיגון חלב מים בישול שמן שומן מה זה נקרא טיגון מישהו חילק שמה בין ריבוי ובן מעט אף אחד לא חילק החילוק הוא בסוג של הדבר אם זה שמן לעולם מה זה נקרא טיגון אם זה מים חלב זה נקרא בישול מה זה משנה כרה ההלכה הזאת לניו דעתי היא לא מדוייקת סליחה מחילה אני אבל תלמיד בפני רבו לא לא נכון לניו דעתי מה שקראנו בארחות שבת זה מה שצודק כיוון שזה נעשה בטיגון החביתיות האלה ושקדי מרק הם מטוגנות גם אם זה בריבוי שמן תגידו ל סופגניות שבעזרת השם נאכל בקרוב לפחות אחת ביום לצאת ידי חובת חנוכה תגידו לי זה מטוגן או מבושל מטוגן נכון אב למה למה כי זה שמן שמן ושמה יש שמן בכמות מעל כזית שמן נכון בקיצור זה שמירת שבת מק משהו לאשכנז לא יכול לקבל את זה לא יכול לקבל את זה עד שהוא מקל יש מחלקת בברכה לגבי מה מה בברכה אין מחלוקת יש מחלוקת רק לגב אפילו גם זה מחלוקת אתה לא יכול לקבוע סעודה על זה כי זה מה נכשיו מטוגן גם אם תאכל חבילת סופגניות של חבד ממ חשמונאים כן גם אם תאכל אותם ומעל שיעור של קביעת סעודה את לא תתחייב בברכת המזון אפילו שברכת על זה בהתחלה מה מזו אינס בסדר יש סופגניות שומרים אותם בימים האם בזמן הזה אז בכל אופן אני אני חוזר חזרה להלכה לכן לניוד דעתי לאשכנזים לשים שקדי מרק כוכבית ות מטוגנות בכלי ראשון הדבר הוא בלתי אפשרי כי יש בישול אחר תיגון לגבי צנימים ושאר הדברים האחרים בשבת בפעם הבאה שבת שלום שכוייח צפת אבה תזכו לשנים רבות נעימות וטובות