הלכות בישול בשבת- חלק א | צורבא מרבנן- קלא | הרב בן ציון אלגאזי

[מוזיקה] אחדד קרא [מוזיקה] כ שנראה בהמשך שאומרות זה לא משנה כני שלישי הוא רביעי כל זמן שהיה ולדת בתוכו הרי זה נחשב שהוא יכול מה לעשות לבשל אז אנחנו בשבוע שעבר הסברנו רק את ההבדל שיש בין כלי ראשון לבין כלי שני על פי התוספות הידוע במסכת שבת בדף מ שתוספות שמה אומר שכלי ראשון כון שדפנות חמות הוא מסוגל לבשל כלי שני שדפנות קרות אינו מסוגל לבשל זה התוספות אבל פה בא ההבל הגדול ההבל הגדול בא שאמנם אנחנו תופסים באופן קרוני שכלי שני אינו מבשל אבל אם ניקח כמה וכמה מקרים שמופיעים בהלכה שאנחנו נעבור עליהם בהמשך בסוף רב סי אי אפשר לבשל בכלי שני כמעט כמעט ואי אפשר אם ניקח שכלי שני יש מושג שנקרא יד נכבת שהביא אותה חיי אדם שלקח את זה מהרמבם לגבי דין מעשר ומר יד נכבת יש יד סולדת יש יד נכבת אם יד נכבת כלי שני מבשל אופס אז כבר אי אפשר א צריך לבדוק כל פעם בכלי שני האם זה נכב או לא נכב אמנם הספרדים לא חששו לזה בכלל חיי האדם הזה והקטין היחיד שמופיע בהלכות שבת זה יד סולדת ולא ייד נכבת אבל המשנה בורה מביא את ה חיי האדם ואם הוא מביא אותו אז זאת אומרת הוא חושש לו עכשיו תתחיל ללכת לבדוק יך החזון איש אומר נתת דבריך לשיעורים לך תבדוק מתי זה יד נכבת מתי זה יד סולדת דברים מאוד דקים וזה וחזו מי שומר אנחנו לא יוצאים מהפשטות ש הולכים אחי יד סולדת ונגמר העניין אז אז אז קודם כל כבר אנחנו נמצאים במצב של חוסר בהירות יש עוד מצבים שונים כלי הבישול אמרנו כלי שני מבשלים אם יש דבר שהוא גוש גם יכול לבשל יש למעשה מצאתי בין ארבע לחמש סיטואציות שכלי שני הגם ש בהנחת היסוד הוא לא מבשל במקרים כאלה ואחרים הוא יכול כן לבשל מה כן עכשיו יש לנו כלי שלישי כלי שלישי באופן עקרוני לא בשל הגות משה כותב אנחנו נביא אותו בהמשך לא מבשל כלי שלישי כלי שלישי אתה יכול לשים כל דבר אפילו דבר שהוא יבש שהוא לא לא מבושל או אוקר אפילו א לך אפילו בכלי שלישי הוא לא יכול לבשל נקודה ולכן כלי הבישול תה אל תעשה בכלי שני תעשה בכלי שלישי קפה כל הדברים האלה שהם בעייתיים שאנחנו לא יודעים באמת מה קורה איתם האם הם נקראים מבושלים כלואים לא יודע אפוים לא יודע מה הגדרה של כל הדברים האלה כלי שני במידה מסוימת כלפיהם עוד יכול לבשל כלי שלישי לא יכול לבשל בסדר עכשיו ניגע מתוך הדבר הזה של כלי ראשון כלי שני וכולי ניגע בנקודה נוספת שנקראת עירוי עירוי מכלי ראשון גם זה מחולק בין כלים כלי ראשון כלי שני כלי שלישי אז כדי שנראה את העניין של העירוי אפשר לעבור לחוברת שלנו בעמוד 50 אירוי מכלי ראשון אוקיי בעירוי מכלי ראשון אתה רוצה לקחת אני אתן את הדוגמה הכי פשה שבעולם מיסים שבכל יום בכל שבת יש לך מיחם אין בית יהודי שאיין לו שני דברים בשבת ונט ומיחם אם לא זה לא בית יהודי לפני שבת חיים למיד שני דברים המת את המכם המכם רותח הכל טוב יפה ואתה רוצה לעשות את עצמך פה תה או שאר דברים אחרים כדי לשתות או סיטואציות יותר מסובכות קצת יש סיר צונ שהולך להישרף על גבי הפלטה ואנשים בעולים על הצון כמו שאמרתי לכם שהראש כותב שעם ישראל מאוד מחמיר בעונג שבס יש חומרה מיוחדת בנין של עונג שבס אז במקר כזה אתה רוצה לקחת את הסיר להעביר עליו רותחים כדי שימשיך להיות לך ולא יתייבש ואחרת גם לא ישרב ואין אין מה לאכול אז לקחת מהדוד לפתוח את הברז ולהראות זה נקרא עירוי מכלי ראשון האם הדבר הזה אפשרי על גבי קפה טה נס קפה שוקו ושאר הדברים האחרים אז יש לנו שלוש שיטות בראשונים מה כוחו של העירוי בוא נראה שיטה אחת שיטת התוספות מקור 16 לפניכם רשבם רבנו שמואל מביא ראיה עירוי ככלי שני מהדקי מלן תתאה גבר יש מושג בהלכה ידוע בסכת פסחים האם אילהה גבר או תטה גבר מה שנמצא למטה הוא מה שקובע אומר הרש בם אם אנחנו פוסקים הלכה כשמואל שטט גבר זה מושג שנמצא בהלכות איסו והתר לגבי בשר וחלב שמתערבים וכולי אז אם אנחנו פוסקים שמה שנמצא למטה הוא הקובע הירוי הוא לא רלוונטי ולכן עירוי מכלי ראשון נחשב ככלי שני לא נחשב כ אירוי מכלי ראשון מצויין אז הוא הוא לא מבשל כי כלי שני בהגדרה אמרנו לא מבשל זאת אומרת אין אזה שום משמעות יופי לפי דעת התוספות רבי יסי במקור 17 לפניכם אומר ללא עירוי מכלי ראשון נחשב כלי ראשון ואם כלי ראשון מבשל גם העירוי מסוגל לבשל אתה לא יכול להרות בשבת על שום דבר שלא מבושל ולרי נראה עירוי ככלי ראשון מאיפה הרעיה גמרא בזבחים דף צה תנו רבון אשר תבוש בו אין יל שבישל בו ירא לתוכו רותח מנין הנה עשה אירוי רותח מנין שהוא מסוגל גם לבשל תלמודו ר אשר תבשל בו ישבר על מה ד עירוי חשוב כבישול מפורש פסוק מפורש אז אנחנו רואים עירוי כבישול מצוין שיטה שיטה שנייה בראשונים ולכן אם אנחנו אומים שהירי כבישול אנחנו נמצאים במצב שאי אפשר להרות בכלל בשבת על שום דבר אפשרות שלישית שבה אנחנו פוסקים אותה להלכה שיטת התוספות במסכת שבת מקור 18 לפניכם מנרה עירוי לא אבכי כלי ראשון גם לא כלי שני פשור הוא מבשל כדי קליפה דק כשמואל דמר אתה גבר אנחנו פוסקים כשמואל ההלכה אתה גבר מכל מקום מבשל כדי קליפה לבשל באמת את הכל למטה ככלי ראשון הוא לא מסוגל למה כי תתה הגבה אבל האם הוא מסוגל בכל אופן לפעול איזה פעולה כדי קליפה כן דמר תם תניה כבת שמואל חם תוך צונן מדיח ופריחתו צונן עיקר לבלה אלא אמה חם לתוך צונן קולף המושג של קולף אני מקלף את מה שהתבשל כדי ממה שמע שירי מכלי ראשון מה עושה מבשל כדי קליפה ככה אנחנו פוסקים הלכה למעשה אומר המחבר מקור 19 אסור ליתן תבלין בקערה ולהראות עליהם מכלי ראשון אומר המשנה ברורה למה המחבר אומר שאסור להראות מכלי ראשון על תבלין כי המחבר פוסק כשיטת התוספות לקח את מקטו שלושת הראשונים הוא לקח את השיטה האמצעית דהיינו לא כלי ראשון ולא כלי שני אלא מבשל כדי קליפה ולכן אסור להרות מכלי ראשון על תבלין כזה או אחר לכן באופן קוני אני חושב ש בשבת אנחנו נמצאים די בבעייה שרוצים לעשות ודאי ת בלתי אפשרי כי זה מכלי ראשון הכלי זה זה כלי שני הוא קלי הבישול אז ודאי שאין אפשרות אבל גם קפה שחור גם נס קפה לניו דתי כיוון שלא ברור ולא הצלחתי לברר עד הסוף האם הם מבושלים כדי צורכם או שהם או שהם קלוים רק ואם הם קלוים לאשכנזים יש בעיה ניו דעתי הטוב ביותר לא להרות על שום חומר מהמיחם ישירות על דברים שנמצאים בתוך מה הדבר הטוב ביותר שיש לעשות להראות את המים החמים הרותחים לתוך כלי שזה כבר נחשב כלי שני ואז או לתוך הכלי שני הזה נשים בתוכו דברים אין בעיה כי כבר כלי שני מה אינו מבשל אבל יש בעיה אני אגיד לכם בעיה טכנית מה הבעייה הטכנית ב בעיה הטכנית שאם תיקח קפה שחור מי שודה לעשות קפה שחור כמו שצריך לא כמו אשכנזים שזה אלא זה אמיתי אם אתה שמת קפה שחור בתוך המים הרותחים יוצא לך קוץ' קפה פולני זה לא קפה טורקי זה לא זה לא זה מה צריך לעשות צריך להראות את המים הרותחים על גבי הקפה ואז הוא מתחיל לבעבע ופועל את פעולתו אבי זכנו לברכי לוקח לו בערך רבע שעה לעשות קפה שחור רבע שעה מושל ועוד פעם מרתיח ועוד פעם עד שבסוף היה נהנה מהקפה היה גולת אז אז לכן הטוב ביותר מה לעשות זה לקחת את ה את ה את המים החמים בכלי שני להרות אותם על הקפה בכלי שלישי ואז תצא ד חובת כל הדרות ה שיטות גם אם כלי הבישול זה כלי שלישי אירוי מכלי שני ודאי לא משל אפילו כדי קליפה ואז גם הקפה הוא גם מקצועי יותר כי הראת עליו כלל הדעות והשיטות קח לניוד עתי טוב ביותר לעשות קפה שחור נס קפה נס קפה גרגירים נסקפה נסקפה נטול נטול גרעינים נטול קופאין או נס קפה של אליט שהיה פעם לפני 100 שנה כן כן אהמה כד מה זה כד די קליפה חיצוני החלק החיצוני המעטפת אות הזו הי וטף עזה גם גייפ בתוך מה מה או עכשיו שאלה מצנ אתה שואל לגבי טיפות בתוך השאלה הזאתי נשאלה ונתעסק איתה גם אם אדם מוזג כמה כוסות נגיד אותו עכשיו שהוא איתה הוא מערה רוצים להכין תה בליל שבת לכל המשפוחה ואז הוא אומר לו לך אתה אתה תורנה עכשיו לך תכין לשיו הוא מה כל פעם צריך לקחת יבשה להראות עליה את המים הרותחים ומשמה להראות על הזה האם הוא צריך לייבש את בין גברה לגברה בין תה לטה זה ש שלת כבודו נכון עכשיו נעסוק בדבר הזה אז אז רק נגמור את העסק בואו נראה בבקשה עליכם אומר המקור 21 אומר האלקות יוסף מותר לשפוך מים חמים מכלי ראשון על בקבוק אה זה חידוש יפה הדבר הזה מביא אותו כמה פוסקים אם אתה רוצה לקחת מים חמים של תינוק להראות מכלי ראשון על גבי הבקבוק כדי שהחלב בתוכו תחמם לך אומר אין בעיה למה כי אירוי מכלי ראשון מבשל כדי קליפה הקליפה פה מה זה הבקבוק אין בעיה לא תבשל הבקבוק מהאירויזיון חשש כמ ששיש בתוכו חלב כדי לחמם את החלב אפילו אם אינה חלב מושל בעוד יום כלל אין לאשור משום אירוי המבשל כדי קליפה כי ודאי זה לא פועל שום שום פעולה עכשיו תראו בבקשה את השמירה שבת כי חתה חרי זה ניגע בשאלה של כבודו ב-22 לפי כך יש להקפיץ שלא לשפוך מכלי רשן עלעלי תה שלא תבשל על גבי האש בוד יום יש להקפיץ שלא לשפוך מכלי ראשון על תמצית תה קרה רוב הפעמים שאתה רוצה להרות מכלי ראשון אתה מסתבך אם אתה מצית למטה של תה יקרה אז אתה עושה לה אירוי זה יבשל כדי קליפה אם זה כלה הבישול גם הסתבכת כפה תה גם יש לך בעיה בקיצור אומר השמת חתה אל תערה מדוד מים חמים על כל מיני אוכלים כאלה ואחרים יש לקפיץ לשפוך מג את מ אף משת לשפוך לתוך צלחת או שאינם נקיות ואינם יבשות לגמרי לשיטתו אם זה לא יבש לגמרי ויש בתוכו טיפות הרי שיש בזה בעיה של בישול כי אותם טיפות מבשל אותם לכאורה כדי כליפה אבל זו שיטת יחיד של השמירה שבעת כלי חתה לעומתו הבאתי פה שלל ראשונים שבט הלוי ציץ אליעזר הר עובדיה יוסף כולם אומרים אין צורך לייבש את הכוסות בין גברה לגברא הרב עובדיה פעם שמעתי אותו בשיעור הוא אומר היה ביזדים לא ביזדים יזדים זה השיעור שלו היה הי יש בכנסת שעושים בקשות בליל שבת פה כולם רמתגני אדס שכוייח אז בכנסת אדס הוא אומר מ מלא אנשים הגבאי רוב הזמן הוא עסוק בלהביא להם תה כאילו 90% מהזמן עם נענה בלי נענה שתי כפיות סוכר עו לא יש כפיות וכח זה בדרך כלל החילוקים שיש אז הוא אומר הגבאי הזה מסכן הולך עושה זה שמה א עושה נגלה ראשונה של תה הולך אחרי זה שוטף את הכוסות רוצה להביא נגלה שנייה אם הוא לא הביא נגלה שנייה הוא לא יגיע לנץ הגבאי אז הוא אומר עכשיו ה מה יעשה עכשיו יתחיל לעמוד יתחיל לנגב כל וכוס הוא שטף אותם כדי להביא את הזה לא יגמר יגמר הלילה יגמר הבקשות אומר ודאי פשוט וברור שהוא לא צריך לייבש את הכוסות האלה מה כן ינהר את כמה שהוא יכול נשארו כמה טיפות ניש גפ לך תראו בבקשה את השבת הלוי הלבת הלוי כותב אני כתבתי כאן את הסיבות למה לא צריך קודם כל זה לא דרך בישול נוליך לי בבישול אותם טיפות כן מצרפים את השתות המגדירות עירוי מכלי ראשון ככלי שני בסדר אירוי מכלי ראשון בסוף הבאתי לכם שתות ראשונים כלי שני גם אין בזה שיעור של בישו רבי ז מדובר פ בכמה טיפות צריך שהיה איזה כמות מינימלית אין לך שום כמעט סיבה בעולם לנגב את הכוסות כן צריך להקפיץ שלא ישאר שמה כמוות אבל אם נגבת ונערת את ונשארו רק תרסיסים כאלה אין בעיה ע שהכוס חמד כל הרעיון של הכלי שני זה שזה יקרר עד הכלי השלישי אבל ה באותו כלי ש אבל כל זמן כל זמן שזה לא הוא חם שלא היה על גבי האש לא נקרא מבחינתנו חם כלי שני אנחנו ככה קורדי לא היה על גבי האש אף על פי שזה חם מחמת האוכל לא נקרא חם ככה אומר ו תוספות אני חייב להגיד לכם אמרתי את השיעור הזה באיזה מקום היה שם איזה פרופסור לפיזיקה לא מסתבך איתו בדרך כלל הוא יודע הוא אומר לי תשמע זה לא מדויק הדבר הזה ממו שבורי פה רוצה להגיד כלי שני הוא אומר לי אין הבדל אנחנו מסתכלים על על התוכן הפנימי ולא הזה ובדקתי את זה אומר מדעית אין הבדל בין כלי ראשון שדפנות היו על גבי האש לבין כלי שני שרק האוכל הוא הוא יד ולדת לאולם הוא אין אמרתי תשמע כבוד הפרופסור אני לא אני אדם פשוט אין לי אפילו דוקטורט אני תוספות תוספות מחלק ביניהם אל תצ חנות החיים יצר גם ככה הם משובחים אנחנו פוסקים כמו הוס נגמר העניין שפש של שני מותר לשפור את הבקבוק של התינוק מכ כן בטח למה לא מה הבעייה שום בעיה שום בעיה אני אם הפרופסור היה פעם אייסן פרופסור איינשטן אלברט אז אמ שפעם הוא הלך עם אשתו לחופש עשו קמפ ב ביער קיצור בנו שמה אוהל ועשו שמה על האש ואכלו ושתו וכולי וכולי פתאום באמצע הלילה הא ראה אותו אומרת לו יסן אני רואה את הכוכבים פותח את העיניים אומר לה הכוכבים האלה זה גמל זה שביל החלב זה שביל הזה וזה האטמוספרה ככה והגל ככה תן לה אומר לו שוית גנבו לנו את האוהל בלבל לי את המוח באמצע הלילה לא יודע עם הפרופסורים אני לא יודע מה לעשות תראו בקשה מקור 23 אומר השפט הלוי אשר שאל למיסה האם צריך לייבש את לפני ששופכים פה מים חמים האם שייך בזה דין שופר חם לתוך צונן למן ד אמר שמוטים אסור אף כן לא נתערב וגם אב לפסיק רישה דלא ניח לי דרכי להקל אחר הקאת על היידים עלפי ה הרב וזר תקה את על היד תרביץ לו קצת ע על שתנהג יפה כן אומר ש ניצוצים שנשארים בו הציצ שנשארים ע בתוך אינות בגדר בישול כלל למה לא נתוסף כלום בזה אינו נהנה מן הבישול וגם הוא גם חצי שיעור אמרתי לכם אין גדר של שיעור חצי שיעור שייכים כל גדרי בישול א חסר שיעור חיוב מה שאין כ ניצוצים כלי שני לא שייכים גדרי בשול כלל וגם ודאי הו פסיק רשת לא אכפת לכלל לכן אין צורך לנגב הרב אליהו מרן הרב אליהו זצל לא די בזה שהוא אמר שלא צריכ לנגב אמר אם אדם יקפיד לנגב אחר כמו אותו גבאי בבית כנסת אדס בסוף הגיע לידי סוחט כי מרוב שה שיתפס שמה מים הוא יזח תראו את הרב אליהו במקור 24 האם יש לנגב את הכול בטיפות מים שבתוכה תשובה אנחנו נוהגים להר את מטיפות המים שבה אך אם נשארו מעט מים בכוס אין בכרך בעיה מפני שלא מקפידים על טיפות אלו יותר טוב להחמיר לא לנגב את הכוסות האלה ממגב את המד ך למה שמ יחות ילה תקנתו קלקלתו אוקיי עכשיו רבי יסי ניגע בשאלה הנוספת שהעליתי פה זה לגבי שני סיירים שנמצאים או שני סירים או דוד מים חמים שיש יש צונ ורוצים להרות בתוכו מים רותחים כדי שלא יישרף זה בצבא מיסים שבכל יום אם נשאר הטבח צדיק שסבתא שלו גמרה את ה שז וסבתא שלו גמר את הזוהר ואל תסכל עליי ככה הוא נשאר בשבס ו עיקר הוא מחכה כל השוא מחכה שבבוקר יגידו לו החבר'ה הדתיים שהצו שלו היה גבלט ואם זה יישרף אז הוא ישלח יד ב ישלח יד בג'ון באופן כזה או אחר ואז השאלה היא האם מותר לו באמת להוסיף מים רותחים לתוך הצון שמתייבש כן או לא זה דרך אגב זה קורה בהרבה מקרים אנשים שואלים הרבה פעמים זה קורה אמרו לי יש כאלה סירי צונ בישול איטי ושמה הרבה פעמים זה קורה כי החום מדיי גדול או משהו זה מייבש מאוד מהר את ה את הצונן הזה האם אפשר להוסיף לתוכו מים רותחים אז יש יש רן על הריף במקור 25 רנו כתב מכשלה גדולה תחת יד קצת העם טומנים קומקום של מים חמים ניתן תוך הגדרה בשבת כש התבשיל מסמק ו פעמים שהאחר אין יד ולדת בו והח יד סולדת בו הוא מתבשל ונמצאו מבשלים בשבס פשוט וברור אומר הרם שאם יש מצב ש המים החמים נגיד יד לא ולדת ובתוך הצות היד ולדת שם מים חמים לתוך יד מושל את המים החמים זה פשוט כל נוזל שהוא פחות מיד סולדת אתה משל אותו בשבת עברת על איסור בישול ואפילו אם שניהם יד סולדת אקמן ד אמר בירושלמי עירוי אינו ככלי ראשון כשערים המים לאלתר שיוצאו מן הכלי אף על פי שהם מותחים סק כוח תיחתם מלבשל כדין כלי שני שלא מבשל דשלי כלי ראשון ומים מבושלים פסקה רתיחת משום בישול אז הוא אומר הנה יכול להיות גם יותר מזה אפילו לא מצב שיתקרר אבל מספיק שזה כלי שני כלי ראשון הרי שכבר יכול להות תסבוכת לכן מה אנחנו עושים על אוכל למיסה אומר המחבר מקור 26 קודם כל זה מעניין שכבר בראשונים היה את הבעיה הזאתי של משהו שמתייבש ואתה רוצה לערבב נוזלים ביבש אומר המחבר יש למחות ביד הנוהגים להטמין לי בעוד יום קומקום של מים חמים ונותנים אותו לתוך הגדרה בשבת כשהתבקש גורמים לבישול המים החמים זה זה הבעיה שאלה הרן ואת הרן הזה פסק להלכה המחבר לא פחות ולא יותר אלא מה המגן אברהם מנסה להסביר מה בדיוק האיסור פה אומר המגן אברהם ב27 הוא פעמים אחד היד סולדת השני אין היד סולדת ו מתבשלים זה עם זה תמיד שיש מצב כזה אחד יד סולדת אחד לא הולדת מבשל אותו ואם כן לפי מה שכתב המחבר בסימן שיח עיף טו דם לא נצק נצנן לגמרי משום בישול אם כן גם כאן שערי בא מגן אברהם אומר אנחנו לדעת האשכנזים כבר ביארנו שמתי יש בישול מלך רק אם זה התקרר לגמרי אבל כל מה שזה חם קצת אין לספרדים צריך שיהיה יד סולדת פחות מיד סולדת בלך לספרדים כבר יש בישול אז אומר המגן אברהם יכול להיות שאם אני אקח מים שלא צננו לגמרי ואני אשים אותם בתוך הגדרה הזאתי רק אני חייב להגיד מילה אחת רבי יסי אף פי שהמגן אברהם לחורה פותר את הבעייה לאשכנזים מהים לא מספיק התקררו אז הם קצת חמימים חמימים ונעימים אין בהם בישול אם אתה שם אותם אבל כלל גדול נקוד בידינו לא עושים שום דבר בכלי ראשון שנמצא על גבי האש גם אם יש על גבי האש סיר שהוא מבושל כל צורכו האוכל בוא מבושל כל צורכו והכל בסדר לא שמים לא שמים לא מלח ולא תבלין בסיר בכלי ראשון שנמצא על גבי האש הורדת אותו וזה דבר יבש אתה יכול לשים כן אבל על גבי בפלטה זה אש לכל דבר ועניין יש אנשים שעל הפלטה לא אי אפשר גם מה שהוא אומר פה במגן אברהם אני רק רוצה לציין לא מתעסקים עם כלי שנמצא על גבי האש נקודה תקנת חכמים למה אחרת יבוא למכשולים רבים עכשיו מה הלוכ למיסה תראו בבקשה את הספרדים ואת האשכנזים אומר כי הרי יש חילוק לגבי המים צננו כן או לא אומר ה שמירת שבת כלכתה שתי גדרות העומדות על גבי האש התבשיל שבהם מבושלים כל צורכם וברצונו להעביר מה שבאחת לחברתה צונ ומים חמים צונ על גבי פלטה מים רותחים במיחם שניהם מבושלים כל צורכם הטוב ביותר להסיר את הגדרות מעל האש אם אומנם יוכל לקיים את כל התנאי חזרה מבהרים לנן בסעיף כ במקרה שלא ניתן הדבר אפשר להקל להביא מגדרה אחת לשנייה באותן עומדות על גבי האש בתנאי שהאש עליה עומדת הגדרה שבה הוא מכניס אינה מכוסה אומר שמ שמחתה אם שני הגדרות עומדות על גבי האש אז כאן אין לי בעיה להעביר מאחת על חברתה הכי טוב להסיר אותה מהאש כי למה כי כלל גדול הקו בידינו לא מתעסקים עם כלים שנמצאים על גבי האש אתה לא יכול להסיר אותם זה צונ כבד בצבא הונד מאוד כבד לחיילים רבים אזמה עושה אתה יכול להעביר מהמים לתוך הצון לפי כך המכם לא נקרא כן המכם נקרא כלי ראשון אבל אבל הבעייה היא המכם זה כבר מרחק לא אני מדבר על מבחינת המבנה שלו הוא קשור לחשמל המכם הוא כלי ראשון לכל דבר ועניין אבל הוא נקרא שהוא נמצא על אש כן ן יהו דעתי כן כן אני רציתי לחדש פה משהו אבל לא הסכימו איתי בגלל מה שאלת כבודו אבל לפי כך אם רואים שהתבשיל שבתוך הגדירה עומד את גבי האש מכוסה הולך מתייבש ואיין לו אפשרות להוריד את הגדרה מן האש מותר לצוק בנחת מן המים המבושלים ש בדוד שבת העומד אפו על גבי האש וגם מותר לצורך זה להעביר את המים בעזרת כף ומצקת תראו לאן הולך השמיר שחתה לא רק את המים נשפוך מהמים על הצוננת אפילו כף ומצקת גם יהיה מותר לך בתנאי שהכף ו המצקת יהיו נקיים ויבשים אז יש פה ער עתר גדול ה עוד אפשרות לניו דעתי ב לקחת את הצו אם הוא בר בר שכיבה לקחת אותו לשים אותו מתחת למיחם לשפוך מהמיחם לתוך הונט פנימה גם בסדר אחת האדים של הונדו בשרי על בר את עצמו לא חוששים עד כדי כך זה רק מחמי הניצו תפרס הקשות אחר כך לא לא לא חושב ש זה ברז שנמצא הוא לא ברז ש אני לא חושש גם בגדר של הכנת חלב ובשר וגם בגדר של פסח חמץ כן עד כדי כך לא אני לא חושש כדי כות שהעדים של הונט יעלו ובבו עד כדי שיכנסו לתוך הזה אני צעוק אני צעוק אני מבין שאני צעוק אני צעוק אבל אבל אבל זה לא זה לא יוצר לא חוששים לצו כזה בקיצור שהמים עצמם יעלו חזרה דרך יש כזה א זה נקרא קשית כזאתי הצוף לא המצוף לא המצוף על הברז עצמו על הברז לא אני שדים אתה רוצה תחליף את הברז אז ה הוא מדבר על האדים אתה מדבר על הניצו שני דברים שונים לגמרי יש כאלה שחוששים לעדים יש יש יש באיסור והתר למדנו לקחת פלפל ומלח לשים אותם על גבי ה שמה זה לא המים העדים נכנסים לתוך המלח כל המלח נהיה בשרי כל המלח נהיה בקיצור צריכים שני מערכות של תבלינים אחד חלבי אחד בשרי הרבה מהפוסקים לא חוששים לדבר הזה גם ניצוק שאתה אומר לא חוששים יכולים לשלוח ב תחליפי תכף תחליפי כן בהשגחת הזה אני ראיתי באמת לפני פסח שמוכרים כיסויים לברזים כן מאוד יפה כמו לכלבלבים כאלה שמים עליהם זה כן טוב הקיצר אפשר למכור תראו מה אומר הרב עובדיה בזה נסיים תבשיל המונח על הפלטה מצטמק אשור לתת וחו מים רותחים בשבת אלא ישיר את הגדרה המאר על הפלטה יניח גדרה ישנה ריקנית על פי הכירה ואז ישים הגדרה שתשים בתוכה על גבי גדירה ריקנית ויזהר שלא ישים את הגדרה ש תופשים בתוכה לגבי קרקע ושתהייה רותחת ואז אומר המלחת אהוה ואם גם המים כן המחבר כ לפי הרב עובדיה כמו המחבר הוא סר לשים מים חמים בתוך ה לניו דעתי גם לפי הרב עובדיה אם אני לוקח את הסיר משם לא על גבי הפלט כי המחבר הסה על גבי פלטה נכון המחבר אמר על גבי פלטה שניהם נמצאים בלתי אפשרי כמו הרן אבל אם אתה מסיר את זה משם ב תראו בבקשה את ה את המלחת האהבה וגם ם המים עומדים לגבי אותה אש עומ היה צוללת בהם אן למחות נוהגים לרותם לתוך התבשיל בשבת ויש מחמירים גם בזה לכן הל אוכל מייסה או כמו שאמר ה שמירת שבת כלי חטה מכלי אחד על כלי אחר שניהם על גבי פלטה זה בסדר או אפשרות כמו שאמרתי לניו דעתי גם לפי המחבר זה יועיל אם אני מסיר את הסיר משם שם אותו מתחת המים הרותחים בלי לחשוש ל כל מיני חששות כאלה ואחרות ולהחזיר אותו חזרה לא להניח אותו להחזיר אותו חזרה על גבי הפלטה אפשר להציל את הצון מידי שריפה ומידי דליקה ויהיה בעזרת השם נועם ועונג שבס לכלל ישראל שבת שלום ומבורך רבס