הלכות איפור ומשחות בשבת | צורבא מרבנן - קסח | הרב בן ציון אלגאזי

אחד [מוזיקה] קרא כל [מוזיקה] ה אנחנו נמצאים רבי יסי אחרי שדיברנו בענייני שיער בשבוע שעבר והבנתי שאנשים בשבת נשארו פרועים משובשים אנחנו היום עוסקים בדיני איפור ושימוש במשחות בשבת אומנם לא כל הציבור שאני יושב פה נראה לי מתאפר בשבת יש עוד חוברות בואו יש יש שמה חו למי שיש חוברת אנחנו בעמוד 119 אז כיוון ששומעים אותנו ושומות אותנו גם עוד כמה אנשים צדקניות אז אנחנו ניגע בנקודה הזאתי גם יש מסתומ לכל אחד פה איך תמצא איך להתעסק עם הסיפור הזה של איפור ומשחות בשבתזה חלק >> אנחנו בחלק יב יש כבר יג אבל אנחנו לא גמרנו את החוברת הכל מוכן. עמוד 119. במה אנחנו נוגעים? בדרך כלל אנשים נוהגות להתאפר בשבת בכמה אופנים, לפרט את הגדר של האופנים. יש כאלה שיש להם עיפרון. עיפרון שהם עם העיפרון צובות כל מיני חלקים כאלה ואחרים. יש כאלה ששמים פודרה. פודרה וכל מיני תכשירים כאלה ואחרים ויש כאלה שמים אודם. זה השאלות שבהם אנחנו ניגע באופן עקרוני. האם נשאר. יש מעבר לזה גם דברים ששמים וזלין בידיים, כל מיני משחות, קרמים למיניהם סוגיהם. כל זה אנחנו נסה לכסות בשיעור הזה. נתחיל קודם כל מהגדר הפשוט ביותר, שאם אדם שם כל מיני צבעים על פניו, לכאורה עובר על גדר צובע בשבת. ואז נראה את הרמב"ם, נראה לפי לפני הרמב"ם, גמרא מפורשת, כולם מכירים אותה, אבות מלאכות 40 חסר אחד. הגמרא בעגוז את הצמר, המנפנו, מנפצו ועד צובעו. יש איסור דאורייתא בשבת לצבוע. באחד השיעורים דיברנו על צביעה באוחנים באופן קוני אנחנו טוענים מי שאין צביעה באוכלים אבל בגופו של האדם בכל דבר אחר שאתה צובע ודאי ש קטע של צביעה אומר הרמבם הצובע חוט שורכו ארבעה טפחים עוד דבר שאפשר לטפות ממנו חוט כזה חייב ואין הצובע חייב עד שיהיה צבע המתקיים הגדרה של צובע זה דווקא צבע שמתקיים אבל צבע שאינו מתקיים כלל כגון שהביל שרק או ששר על גבי ברזל או נחושת בצבעו מה הדין שלו פטור עמוד 119 ברמבם מקור שתיים שהרי אתה מעבירו לשיעתו ואינו צובעו כלל כלום בכל שאין מלאכתו מתקיימת בשבת פטור פטור אבל אסור פשוט הוא ברור צריך שיהיה צבע מתקיים אם זה צבע שבסופו של דבר הולך לאיבוד ואינו מתקיים הרי שמדמר כזה אין גדר של צובע פה אבל דבר שמצע זה החוט זה חפץ >> חפץ נכון מי אמר מי אמר על פנים אתה אומר שזה גם לכאורה מה מה ההבדל בין זה לזה כל ה שאתה צובע ואתה רוצה שיתקיים הוא נקרא בגדר צובע כי >> זה המלאכה שהייתה גם ב-40 חסר א צובעו את הצמר צובע צמר >> כן אבל לא לא >> אמרנו שאין תפויה באוכלים אמה להגיד צפויה באדם יש פה צביעה בחס >> בוא תראה את האור זרוע אומר האור זרוע לשאלתך אומר האור זרוע וצביעת פי וידיו אין בו חשש שאין צביעה אלא דבר שדרכו לצבוע ולא מקרה צובע כלל ועדתניה באמצביע שמזר אומר שזה אפשר לא תעבירק על פניה בדיוק עוד שאלתך הרי לכאורה הצבייה צריכה להיות על חפצים כאלה ואחרים ולא על גוף האדם. אומר לנו האור זרוע ש תעביר סרק פניה כתוב מפורש אישה לא תעביר שרק על פניה מפני שהיא מה צובעת ההיא כיוון שדרך האישה בכך צביעיה מקרה עד כאן לשנו של האור זרוע אומר האור זרוע כיוון שאנחנו רואים שאישה כן רגילה לצבועה מבחינתנו כל דבר שהוא רגילות הוא בסוף מקבל שם של צובע אפילו שזה לא חפצים בסדר כי אתה רוצה להגיד באופן פשוט אני אולי אני את השאלה שלך לכאורה באדם שצובע את פניו זה צבע שאינו מתקיים בסופו של דבר. אבל אנחנו רואים לידיה שאם אישה שמה צבע שחור כזה, זה נשאר יום או יומיים או שלוש. יש כאלה שמעתי אפילו קבוע. >> מה? יש כזה דבר שאפילו קבוע, נכון? אז לכאורה כמו קעקוע >> עוד עוד אה בגדר קעקוע לא חושב שזה גדר של קעקוע כי בסופו של דבר זה יורד. >> זה יורד. קעקוע לא יורד. קעקוע הוא חלק מבשרו של האדם וזהו. בעלי תשובה תמיד נמצאים בבעיה אחרי כד שהם צריכים להוריד חלק מהידיים הרגליים שלהם הבגן אברהם כותב במקור ארבע משום צובע כיוון שדרכא בכך זה אבות כבודו שומע מה שדרך מקרה צובע מה שאין כן באיש כמו שכתב בסימן של חו ומכל מקום אינו אלא מדרבנן בלבד זה לא דאורייתא כי דאורייתא כפי שצינו פה זה רק בחפצים בלבד לכן על פי האור זרוע פוסק המחבר במקור חמש אסור לאישה שתעביר בשבת צרק על פניה משום צובע ומטעם זה אסורה לקחוט בשבת ומטעם זה אסורה לטוח על פני הבצק וכשננתלו מעדים הבשר כל פעולה שבסוף מראה על האישה איזשהיא צורה של צבע אומר המחבר אסור ולכן אומר השמירת שבת כי חתה וככה גם פסוק הרוחות שבת שכל דבר שהאישה שמה על פניה בשבת שהוא בגדר צובע יש בזה איסור דרבונות אומר השמירת שמ אסור לטבוע את השפתיים כדומה לשים עודם ודאי אסור גם אם היו צבעות כבר מבעוד יום וגם השימוש בשפתון שקוף אסור למה זה גם גורם איזשהו צבע אסורה אישה להשתמש בשבת ביום טוב בפודרה מעורבת במשחה או בפודרה סבון ואף נכון שלא לתת פודרה איפור על פנים גם אם מנ מתבקתם אווד על הפנים כן רוצה להגיד חלוקה מאוד פשוטה באופן עקרוני כל דבר שמתקיים על גבי האור אסור לכן עודם שנשאר אסור עיפרון כזה אסור פודרה ישנם שני סוגי פודרות ככה אומר פה עוד שמירת שבת כחתה לא מכיר את זה אבל אבל יש פודרות עם משחה, עם משהו שיכול להדביק את זה לפנים ולהישאר זמן רב. זה ודאי אסור. פודרה שהיא בגדר אבק ועפר כמו שמשהו עף על על פניהם, זה בגדר מותר. למה? כי זה אפילו לא מתקיים. אפילו כנראה במקצת. זה לא מתקיים בכלל. זה נמצא כמה זמן ואחרי זה מתפוגג לגמרי. כך אומר גם האוכות שבת. אסור לאישה לתבועת השפתיים בשפתום. פעם בשפתון שקוף אסור כי זה גם צובע. אסור לאישה להתאפר בשבת אפילו אלא נותנת צבע על הפנים רק אבקת פודרה אסור ובכל אופן יש לחלק האם זה פודרה שמתקיימת או לא מתקיימת תראו בבקשה את ה אגרות משה וכן אסור לאישה לצפוע את פניה מדין צביעה אבל לזרוק את הפודרה הלבן על הפנים שלא מתקיים כלל זה ההגדרה שלגרות משה היא שמה אני מכיר כזה יש כזה אבק ועפר כזה היא שמה זה לא מתקיים כלל זה ודאי יהיה מותר מה שמתקיים וישמה וזה לזמן זה דבר שהוא בלתי אפשרי יש היום שמעתי בשוק בכל אופן שיש פודרות של שבס היום הוכחים הכל של שבז באיזה עין בהשקחת הרב מחפוד כמו פותט יש מחפוד ויש רובין ויש הכל זה ליים >> הרבנית מח [‏צחוק] אוקיי ויכבוד דעתד זה יפה יום שכל עוף יש לו יש לו הוא שייך לרב מסוים יש לו חסידות הוא לא זה עוף מחפוד עוף הרב רובין עוף זה [‏צחוק] בלי רב אפילו יש ספת שקוף שכל מטרתו בשח >> זה בטח אסור טוב שאתה שואל את זה שפתון שכל מתרתו בגלל יבוש השפתיים יש לו כבר דין רפואי כל דבר של רפואה בשבת אסור אז בטח שאסור אז אם השפתיים קצת יש חריצים בשפתיים יבשות שיתייבשו עד מוצאי שבת תיבש אותו עד בט שבת בן אדם כבר יבש תייבש אותו עוד יותר >> כן כן כן כן כן רפואה שקרמנים שמן זית בדיוק שמן זית >> שמן זית אם אם זה מאכל בריאים וככה רגילים גם בריאים לעשות בסדר אם הבריאים כל יום שמים שמן זית על השפתיים עשים גם אתה אבל אם זה ניכר שאתה עושה את זה לשם רפואה בנתי אפשרי ללכת בשבת מותר כי גם אנשים בריאים הולכים אבל אם אתה הולך בצורה קצבית יותר ואתה עושה משהו כאין ספורט וזה כבר עניין אין רפואי יותר זה כבר אסור הגבול הוא דק בין דבר שנראה כרפואה ואסור לבין דבר טבעי שאני עושה אין שום בעיה אז אם כל בוקר אתה שם שפ שמן זית על השפתיים פת גם בשבת א זה אבל אתה פתאום יש לך חריצים אתה מתחיל לקחת שמן זית זה בלתי אפשרי בסדר >> שמתקיים כמה זה זמן >> עם הזמן זה מתפוגג לבד לא צריך פה לא צריך משהו להעביר את זה אני חושב שאני אגיד לך החילוק הוא שאלה טובה החילוק נראה לי באופן פשוט שפודרה עם משחה וכאלה צריכים להוריד אותם בסוף היום צריך לקחת שפטל או נייר זכוכית או משהו כזה לשייף את הפנים וזה ירד זה לא צריך שום דבר שעה שעתיים שלוש הלך חלף עם ברוח בסדר זה הגדרה אני יודעתי תראו את היחב ודעת מקור תשע אף על פי שאנו אין לנו פסק אין הפסק ארוך להחמיר אבל אין להוסיף גם נתינת פודרה שאינה מתקיימת כלל וגם אינה נדבקת בפנים זה הגדורה נדבק נשאר מתקיים כמו עברת צרק ועודם שפתיים לכן יש להתיר נתינת פודרה גם צבעונית כי יש פוסקים שאמרו רק פודרה לבנה בלבד לא הרב עובדיה ועוד הרבה פוסקים אשכנזים לפי הרב פיינשטין ככה יוצא כל פודרה באשר היא אפילו צבעונית שמתפוגגת ונעלמת מאליה אין בעיה ובלבד שלא תהיה מעורבת לא במשחה ולא בקרים מצוין א גם הרב אליהו שבדרך כלל מחמיר מתיר תראו בבקשה ב-10 10 בשורה השנייה פודרה רגילה הקלו ומותר לשים על הפנים מכיוון שהיא ראית נופלת לבדה זה ההגדרה רבי יסאי כל מה שמתפוגג לבד כי הרבה פעמים נושים בסוף היום צריכות לקחת כל מיני תכשירים כאלה ואחרים על מנת להסיר מהם את את זה בלתי אפשרי אבל פודרה שנשארת על פנים 24 שעות אסור לשים מכיוון שזה נחשב דבר קבוע אודם אסור לשים על השפתיים מדין טובע ומדין צריך להיזהר בזה וכן בעל כל בעל צריך לאהוב את אשתו גם בלא לא חיפה [‏צחוק] בני כן זה לא לא להתנות את את ה את הקשר בין בני הזוג דווקא בפודרה כי בסוף הוא אוהב את הפודרה ולא את אשתו אהב את אשתו כפשוטו הרב אליהו תמיד היה מתייחס לנקודות האלה גם אה א טוב יש כאן באכות שבת א זה כבר דיברנו מצוין יש רק דיון בפויסקים לגבי העניין של אישה יש כאלה שאוכלים ארטיק ארטיק פטל יש כאלה ארטיק פטל איזה 10 ב10 מוכחים אותם לילדים אז היא לוקחה ארטיק אדום והיא רוצה לחזק את הזה כן דרך אכילה בדרך כלל אין בזה שום בעיה אבל אם אם היא עושה עם זה פעולה מיוחדת זה יכולה להיות בעיה אבל אם היא אוכלת ארטיק אדום או טותים טותים וזה גורם לה זה דבר שכוודאי אינו מתקיים גם לא חושב שיש עם זה בעיה א כי אין פה כוונה מיוחדת זה לא נתקיים ולא נשאר וכולי אז יכול לאותך לדזה שום בעיה מהדבר הזה טוב, עד כאן הביזי לגבי פודרות ואודם שהחילוק ביניהם מתקיים או לא מתקיים. דרך אגב, אודם אני לא חושב שיש חילוק לאודם לעולם הוא מתקיים. לא יש בזה צובע ממש ככה נראה לי. אין עודם שמעתי שיש עודם של שבס יש דבר כזה, נכון? >> שזה כן זה ככה מתפוגג מאליו יוצא מהספנדרים. מה? מה? אני שמעתי שיש דבר כזה עוד שלבז. >> כן. הרבה זמן >> בהשגחת [‏צחוק] >> יש מה שנקרא שאנשים הולכות במקום >> לא זה ודאי שודם עושה לה חריצים חריצים >> לא זה זה ודאי לכול מה אסור בשבת כל דבר מקצועי אני לא צריך אפילו מקצועי ללכת גם עיפרון עיפרון יש כזה עיפרונות הם קונים עיפרון שזה בשבת אבל ביום חמישי ללות את האיבור הקבוע. >> למה לא? >> אולי זה מרייד בעין? לא לא יודעים כולם שישיתר לעשות אין בעיה הוא שואל אולי יש מריטן שמתעשה קבוע לא אין שום מריטן בזה דברים שאתה עושה אותם ביום ביום חול וכולם אתה משתמש בזה בשבת והכל הכל בסדר אין בעיה טוב אנחנו רבי יסאי ניגע עכשיו לגבי מריכת קרמים ושמנים ששר מרין בשין שישה חודשים בשמן אמור שש חודשים בסמים שאר הדברים אז יש ככה תראו בבקשה במקור א 13 גמרא במסכת שבס אומרת הגמרא החושש במותניו לא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן אומר המחבר החושש במתניו לא יסור שמן וחומץ אבל סך הוא שמן לבדו אבל לא שמן ור משום דמוכך מינתא דלרפואה כאבית זה החילוק אם מוכח שאתה עושה לרפואה אסור לך אתה עושה פעולה סתמית אין בעיה ואם מקום שמצוי בו שמן ורב דרך בני אדם לסוכו אפילו בר רפואה מותר אומר הרי מה מקום שאין נוהגים לסוך בשמן כי אם לרפואה ריבור אתה השומע בכל שמן יהיה אסור אם במקום עושים אותו רק בשביל רפואה יהיה אסור ולכן אומר השמינת שבת כנחתה בהגשה ששמעתי שכל סיגה מונת גירועים מסתבר דאבה חשיב כרפואה כל שמן באשר הוא שאדם שם במקומות מיוחדים שלא רגיל לשים אותם ביום חול מוכחה מינתא שהוא עושה את זה לשם רפואה והדבר בנטי אפשרי לכן לא שפתון גם לא שמן זית בכל מיני מקומות כאלה ואחרים סתם אדם רוצה יש לו בעיה בשן והוא רוצה לשתות שמן לא יודע אם שמן עוזר לשמן לא יודע אבל יכול להיות מה שמן הרב רובין יכול להיות שכן עוזר לשיניים ווהוא רוצה לשתות את זה אז אם הוא שותה שמן אף אחד לא רואה איזה שם רפואה והוא קצת מגרגר בסדר אבל אם הוא מתחיל לקחת את השמן מזיז את הראש שלו ימינה שמאלה מכוונים אותו כל המשפחה כמו שוטרי תנועה למעלה למטה וכולי זה כבר נחשב שהוא עושה את זה לשם רפואה בנתי אפשרי לצרכי תענוג >> מה >> לצרכי תענוג >> תענוג בעלמה מה אין לו שום עניין רפואי עדיין בתנוגר >> מהם עדיין בתענוג >> כן אם אבל מה מה זה תענוג מה >> קרם ידיים לצורך העניין יש פה סוג >> לא קרם תכף אנחנו נגע בקר ידיים לא פשוט אבל רגע אתה נשאל אותך מסרכי תענוג לצרכי הנה >> אבל זה בדרך כלל רפואי לא דבר אדם >> לא רפואי לא לא למשל לא כואב לאדם אדם >> אדם לוקח שמן שם על הראש מתחיל לרוח לא יודע אני לא חושב שבשבת נעשות משזים כאלה וזה זה נקרא כבוד שבס ועונג שבזים >> מה כזה כזה חומר כזה חומר שהתושים ידחו מהם עוד שנייה אני אגע בזה גם בסדר א כבודו לא נראה לי שאדם עושה דבר כזה לשם תענוג תענוג שמדף גמורת תאמין זה תענוג יותר גדול מ מ מלמ רוח שמן עונק שבס אמיתי קפה שחור טוב קיבלת אחרי זה תמח לקפה עליך מה למה בדוגמה של השם הרב אומר לא הבנתי לא הבנתי >> בדוגמה של השם שמן >> הרב כאילו מתמים את זה למרי >> אני לא אמרתי מרי תעין אני אמרתי מה >> מה דרכו של האדם אם אם דרכו של האדם כל הזמן לשים שמן בסדר אבל פתאום יש לו יש לו חריצים בשפתיים יש לו זה בקאים ויש לו לא יודע ופתאום הוא שם שמה שמן ורואים אותו מגרגרת שפתיו בשביל שהשמן ידחק פנימה וירפא אותו זה עושה זה מהר לא רגיל לעשות את זה ביום רגיל אתה עושה את זה >> לא >> גם אני גמר העניין שמ שמעתי פעם את הרבה הרב אמר פעם צייר שבשבת קודש כל שבת קודש הוא קם מוקדם בבוקר שלוש ארבע ארבעמר קם קבוע והוא אומר אני לומד גמרא אומר עם קפה הוא אומר אין עונג שבס יותר גדול מזה בעולם אומר העולם שקט רק הכל להיות הוא תאיר את זה איך אתה עונג שבס תנסה את זה גם אם לא נדבר על שמן אה אה אה א אומר לנו אומר לנו מריכות מריחות כאלה ואחרות אורכות שבת במקור 17 מלאכת ממחק עכשיו עברנו מי צובע שזה היה איפורים למיניהם וסוגיהם לממחק מה אני עושה בשמן אני ממרח אותו נכון ומרחק אותו פנימה היא אחד מןתי אבות מלאכה נזכרים במשנה דף עג מהות המלאכה היא החלקת האור המובשט מן הבהמה לידי השרת השיער ממנה אמרו חכמים כל המחליק משטח מסוים כגון עץ אבן חייב משום ממחק זה דרך דרך אגב דיברנו על זה על סבון סבון בשבת מוקשה לחלק מהפוסקים זה לכאורה ממכם כי אני מוריד ממנו חלקים כאלה ואחרים עוד אמרו חכמים שהמרח שעווה לסתום נקב שבחבית חייב משום ממחר כן ממלא שמה שעוה והיינו כאשר מחליק את השאבה על פני הנקם וכן המורח משחה על גבי רטייה הוא מחליק את פניה חייב משום כל פעם שלוקח איזשהיא משחה שעוה כל דבר כזה סמיך לא מים לא דברים מימיים אין בזה שום בעיה כי זה אני לא מורח אותם אבל כל דבר שדורש מרוח באופן כזה או אחר מלכת ממחק אומר אומרת הגמרא הממרח רטייה בשבת שם לא שם משחה יש לו משחה בשביל רפואה משחואות אנטיבט אנטיביוטיקיות לא שלוקחים אותם שמים אותם מסביב מורח אותם יפה זה נקרא גדר של ממחק מראה מפורשת חייב מישהו ממחק יפה אומר רש"י למה ממרח הוא מחליק גומות שברטייה מרוח חייו משום ממחק ולכן אנחנו פוסקים ב-20 אין למרוח משחה משום איסור ממחק והנצרח להשתמש במשחה בשבת לא ימרחן כלל אלא מקום הפסע וכן מותר להוציא משחה משפה הופת אני על גבי פצע ואמריח כל אלה שתמיד שואלים אותי בשבת אנחנו צריכים לשים משחה בעין לילדים קטנים בכל מיני אזורים כאלה ואחרים שיש להם כל מיני חטתים באותו מקום אומר בלי מריחות שים נקודתי עם המשפורפרת תלחץ לא אכפת אחרי זה לשים אחרי זה את הטיטול על זה או זה לא משנה כי אתה לא ממרח ממרח זה רק פעולה שאני עושה עם הידיים כל מקום נקודתי עם משחה בשבת אין בעיה לשים את המשחה להחליק בנתי אפשרי בשבת >> גם לא בכלי נגיד זה לא משנה לא בכלי או ביד כל דבר שהוא שעם שפכטל אתה רוצה לשים לילד מאחורה זה לא למה ממרח גם עם שפכטל לוקחים הרבה פעמים צבעים לוקחים את החומר ומורחים אותו בשבת זה בנתי אפשרי ולכן פוסק ארוחות שבת אסור למרוח את הידיים במשחה שנועדה למנוע יובש. כל מיני קרמים למיניהם וסוגיהם. קרם ידיים אסור בשבת. אבל מותר לסוך את השמן את הידיים בשמן אוזני. במקום שרגילים לעשות הסיקה אב שלו לצורך רפואה. אם כל יום אתה מורח את עצמך בשמן זיתל גם בשבת תעשה. אבל אם פתאום יש לך חטתים ואתה רוצה לעשות שמן זית בשפתיים בידיים בנתי אפשרי. אסור למרוח משחה על הפנים כמו שנג נשים עושות לשם נוי. אסור למרוח שפתון עוד נמל השפתיים כבר דיברנו אין למרוח השפתיים מיני משחות אמנתו היובש ואפילים המשחה במצב מוקשה אין להשתמש ברבי סאי כל השפתונים בשבת מחוץ לעניין זה לא פיקוח נפש לא קורה שום דבר עם אדם טיפה השפתיים שלו יבשות עד מוצאי שבת לא משתמשים בהם בשבס אין להשתמש בתכשיר למניית זהה עשוי מחומר מוקשה הנמרח על הגוף ולשאלת כבודו לגבי העניין של הטושים בגלל זה חומרים נוזליים וחומר נוזלי למרוח אותו אין בעיה לשים אותו אין בעיה חומר מוקשה שיש בו כמו שהרבה פעמים יש אדם שם דורדורנטים יש כאלה מוקשים זה בנתי אפשרי לשים אותם בשבת כי הוא מברח את זה גם טולה שיערות כזה אז ודאי שבנטי אפשרי וכן אין להשתמש בתכשיר לחיית יושיים העשוי מחומר כזה וכן אם הוא מחומר נוזלי מותר להשתמש בו אז אלה שבגולות שמחיקים יתושים זה בסדר למה כי זה נוזלי לגמרי שמה בתוכו אלה שמורחים אותם עם לא יודע חומרים מוקשים זה בלתי אפשרי >> גם ספריי כמובן מותר >> ספריי מותר ספריי מותר על האור בלבד לא על גבי הבגדים בסדר כן >> לא הבנתי >> זה בשמן נוזלי כל הסיפור שתדור לרפואה >> נכון יובש נשאר תעק יובש >> רפואה כל יובש נקרא רפואה למה כי אם לא היה לו יובש הוא לא היה שם את הדברים האלה רוצה להתען הוא לא היה שם >> מה זה הוא עכשיו קרה לו מקרה מיוחד. הוא לוקח את המחפש בזה של התחופות, נכון? את כל החו אתה מתחיל לחפש איפה התחופה, לא לקחת משהו אחר. אבל אם אתה לוקח דברים קבועים, אתה לא מחפש אותם באיזשהו מקום. זה נמצא לך בקבינה, בוויטרינה, בסלון מורח. זה החינוק שיש. כן. הרב מספרי על הבגדים לא >> בלתי אפשרי לשים ספרי על הבגדים מגדר מוליד. לכן לא מורחים, לא בשמים, לא ספרי על בגדים, בשום פנים באופן בשבת. ש >> כן הגמרא אומרת זה מוליד ריח על הבגדים בשבת מוליד ריח לכן מותר לשים אך ורק על גבי האור בלבד אתה רוצה לשים בוסן לפני שאתה הולך זה פנים כן אין בעיה כי הגמרא אומרת זהה מעבר הגמרא מסכת ביצה אבל שאתה שם על הבגדים בלתי אפשרי לחלוטין כשהיינו קטנים בכסת שלנו יש איזה חוברת מי שרוצה לראות קמתי באשמורת א אז אז שמה היו נוהגים שאם יש שמחה בבית כנסת היה כזה מכסף כמו מגדל בבל כזה מכסף היו שמים תוכו שמן והיו באים לכל בוסם היו באים לכל אחד משפצים לו >> מקולון כויך זה היה משהו מיוחד סביב זכרונו לברכה עכשיו הם יש אנשים שהיו פותחים את ידיהם פותח את ידיך שם לו קצת בתוכו יש אנשים היה להם היה פעם ממתחות מבד אתם זוכרים לפני 100 150 שנה לפני שבאו הטישו לעולם היו פתחות לדד היו כאלה צריך לתאר אותם מכל הכיוונים בקיצור אז אנשים היו רוצים שישאר להם הריח היו פותחים את המדפר אחד ויך אתה יהודי אתה יהודי אה כן אבל שים את זה מהמוזון הבאת זה מוזאון בטח מהלובר מהלובר >> זה חלק מהגניבה [‏צחוק] של נפוליאון אז אז אז בקיצור אז היו היו עושים את זה ככה זה בינתי אפשרי לחלוטין בשבת או לנו כילדים מה היו עושים לוקחים את הכיפה מים על הכיפה תגים לנו חזרה גם בנתי אפשרי על על האור על הידיים על הזה אין בעיה בסדר אוקיי אמ הרב אליהו גם מתייחס לעניין של בזלן רק בוא נקרא שני חן את העניין של הבזלין אז רב אליהו אומר אסור למרוח כל 22 הרב אליהו אסור למרוח כל משחה בשבת מדין ממרא בכלל זה וזלין משחת שיניים למרוח אותה באופן כזה גם לשים אותה יש כאלה שמתירים לשים אותה על גבי על גבי המברשת ולרחוץ שיניים משבת וזה לא ממרח ולמה מה החילוק כי בדרך כלל ממרח מה שאני מורח אני מעוניין שישאר באותו מקום במשחת שיניים אחרי שנייה מה אני רוצה לעשות להעביר את זה אני שוטף זה לא נקרא גד שמריח לכן הרבה כילים בעניין הזה הוא אומר גם אנשים שיש להם פצעים יש כאלה בנות בשידוכים יש להם כל מיני חיצ'קונים והם צריכים לשים כל מיני דברים כאלה ואחרים בשבת אם זה נקודתי עוד פעם מותר להתחיל למרוח את הפנים כדי להראות שאין חיצקונים ואז השידו חילך יותר מהר בנתי בנתי אפשרי כן מותר ללחוץ לילדים על השפופרת שלך תצא על גופו וישאר את המשחה כמות שהיא יפה מצוין טוב לגבי החינוק שכבר אמרנו בוא נסיים בעוד הלכה אחת ב-23 מותר בשמירה ש מותר למרוח ביד על גוף האדם חומר נזין שאינו משחה כדי להרחיק חרקים הוא מותר לעשות גם כן לגדול הוא מותר להשתמש בזה גם בספריי אין בעיה בספריי למרוח ובלבד שזה על גופו של האדם בלבד מותר לרססס על גוף האדם דורדורנד אף כזה מפיץ ריח וותר לברוח דורדורנד נוזלי נמצא בקבוק שברשו כדורית אך אין שתמש בחום הזה כשהוא עשוי כמין משחה נמרכת על גוף האדם הוא מותר להשתמש בשבת באבן מינילית אבן מינרלית אני חושב זה כמו סבון לא לא יודע לא יודע מה זה אבן מינרלית ולא הגיע לרמתגן. אסור למרוח משחה על הידיים או על הפנים לשם עידון האור. כל עידון או רפואה בלתי אפשרי. ריח, רעננות וחיות. הדבר הזה מותר בשבת. זכות שנים רבות נלמוד בטובות. ‏Yeah.