הכנת סלטים ומאכלים בשבת מלאכת טוחן | הלכות שבת | הרב אור טאוב | שיעור לנשים

[מוזיקה] פתח בחוכמה וכת חסד לש שלום לכולן אנחנו כדרכנו לומדים להצלחת חיילינו בעזרת השם תחזרו הביתה בריים השלמים וגופם ונפשם יחד עם כל החטופים הניצחון גדול לעם ישראל ומתוך שבח והודיה להשם יתברך על של הימים האלה שרק ימשיכו בעזרת השם עוד ועוד אז בשיעור האחרון אנחנו עסקנו בהלכות בישול בשבת ואני חושב שפחות או יותר דיברנו על כל מה שעל רוב הסוגיות המרכזיות שעוסקות בעניין הזה אני רק אזכיר נקודה אחת חשובה שהיא תחבר אותנו גם לנושאים הבאים א כשהתחלנו לעסוק בהלכות בישול ראינו שההגדרה שהרמיוני לא רק למאכל כלומר הרמבם אומר שכל פעם שאדם לוקח משהו קשה ומרכך אותו או לוקח משהו רך ומקשה אותו הוא עובר על איסור בישול בהנחה שהוא עושה את זה בעזרת חום כלומר בתהליך כמו שאנחנו מכירים תהליך של בישול א אגב חשוב להזכיר שבמשכן עצמו או במקדש עצמו לא היה ממש כלומר המלאכה שאנחנו עוסקים בה יותר היא מלכת עופה היא אפיית לחם הפ ולא בישול והגדרות והבדלים ביניהם הם משמעותיים גם לעניין שבת כן גם לסוגיה שקצת נגענו בה בסוגיית למשל בישול אחר אפייה או בישול אחר צליה וכדומה וגם לעוד הרבה תחומים הלכתיים שונים כן ההגדרה הבדל בין ההגדרה של משהו שנקרא תבשיל לבין ההגדרה של משהו שנקרא מאפה שזה השלכות לענייני בשר וחלב והשלכות לענייני ברכות וכל מיני דברים כאלה הדרה הזא גם היא חשובה לכש עצמה אבל שוב כל זה שייך למלאכת בישול כש הנקודה המשמעותית שם זה שיש לנו איזשהו גוף חימום שהוא זה שעושה את הפעולה אמרנו שלמשל בישול בשמש מותר לחלוטין לעומת בישול בתולדות חמה שהוא אסור מדרבנן ובישול ב באור באש שוא אסור מדאורייתא בישול בתולדות האש שגם הוא אסור מדרבנן א אז תיאורטית יש מצב כזה שבו אנחנו כמו שאמרנו אפשר לבשל א להחין חביתה ב בימות הקיץ החמים בשמש א אבל א שוב כל זה זה פעולות שיש בהם איזשהיא שותפות של איזשהו גוף חימום שנמצא בתוך הדבר הזה זה פעולת הכנת המאכל כל זה נוגע ללחות בישול כמו שדיברנו ועסקנו בהם בהרחבה א למה אני מזכיר את כל זה בגלל שבעצם זה נותן לנו איזשהו בסיס לעוד כמה מלאכות שבהם אני רוצה לעסוק היום שהם קשורות למלאכות של הכנת מאכלים בשבת עכשיו כמו במלאכת ופה או מבשל זה לא בהכרח מגיע מהמקום הזה המקביל והמדויק למה שאנחנו נראה עכשיו כלומר יכול להות שהמלאכה במשכן הייתה קצת שונה אבל ההשלכה שלה אל תוך ה סעודת שבת שלנו היא מגיעה משם המלאכה הראשונה שאני רוצה לעסוק ב היום אני מקווה שנספיק כמה אבל המלאכה הראשונה שאני רוצה לעסוק ביום היא מלכת תוכן א ו מלאכת תוכן מקורה כשאנחנו עוסקים במלאכות המשכן איפה היה במשכן תוכן איפה היו תוכנים במשכן מה ה עושים אוקיי אופציה אחת זה שיש לנו קמח ללחם הפנים אופציה נוספת מה לם הפים מה יכול להיות שגם לפעולת הקרבת הקורבנות בהחלט לא המצאה של המרוקאים בזמן המקדש אה וכמובן לסממנים של הקטורת גם סממני הקטורת חלק מהפעולה שהיו עושים בהם היה לקטוש אותם לטחון אותם א עכשיו המלאכה הזאת כמובן היא משתלשלת אלינו למלאכות השבת שלנו ובאופן פשוט שוב היא לא תהיה רלוונטית רק בהכרח שאנחנו עוסקים באוכל יכול להיות עוד פעולות שבהם אני אולי אעבור על תוכן אבל הקלאסי ו המצוי ביותר זה פעולות שבהם אנחנו מכינים סלטים אז בואו נראה קצת את ההלכות האלו בפנים שיהיה מתכוונים הום הר זה מתכוונים זה עליכם אני מביא את ההלכות מתכונים עליכם זה יעלה מעצמו תראי אכל שאלה כ הסלטים מתחילים לרוץ אה אז א כן שני צדדים אז ההתחלה שלנו זה צילום מתוך קיצור ילקות יוסף על מלאכת תוכן ההתחלה שלנו בהגדרה בסדר בוא נתחיל בהגדרה אני בסעיף א' התוכן בשבת חיטים או שעורים וכיוצא בהם כשיעור גרוגרת שהוא כשליש ביצה חייב אז לא ניכנס לכל ההגדרות עכשיו אבל כמו שהגדרנו כבר גם במלאכת גם בהגדרת המלאכות בזמנו כשעסק בהם כל מלאכה יש לה שיעור כדי שהמלאכה תחשב מלאכה שאסורה מן התורה כלומר מלאכת מחשבת בהגדרה אסורה מן התורה יש לה שיעור מסוים שהוא השיעור האסור מתחת לשיעור הזה כמובן גם יש איסור אלא שהאיסור הוא לא בהכרח איסור דאורייתא לא משנה לא ניכנס כרגע לכל הפרטים לענייננו במלאכת תוכן ההגדרה היא גרוגרת ואז בשורה הבאה וכן הדך תבלין במדוכה וכן השוחק סממנים במכתש הרי זה תוכן וחייב בסדר אז לכאורה הדוגמה הקלאסית שלנו למלאכת תוכן זה אם אני לוקח עכשיו איזשהו תבלין אני שם אותו בתוך מדוחה וטוחן אותו הופך אותו מ לצורך העניין נגיד איזשהו צמח לפירורים מוסיף ואומר וכן המנסר עצים כדי להנות בנסורת שלהם והשף לשון של מתכת בפצירה כדי להשתמש עפר המתכת כדרך שעושים צורפי הזהב הרי זה תולדת מלאכת תוכן וחייו יצא לכם פעם לשוף לשון של מתכת ורור זה דוגמה מעניינת א שנייה עוד שנייה אני אתיחס אליה או יפה אז קודם כל רק בוא בוא נעשה שנייה סדר מה שהוא אומר עוד פעם זה דוגמאות למלאכת תוכן שהם לא במאכל בהכרח כלומר יכולות להיות פעולות בבית שלנו שאנחנו נעה פעולה שהיא פעולה שאל פניו אני אגיד לעצמי מה אסור לעשות אתזה בשבת מה הבעייה אבל יש פה בעיה ומה הבעייה וזאת ההגדרה המעניינת בהבדל בין באמת ציפורן לבין שף לשון של מתכת בציפורניים לשיף ציפורניים הפעולה הרצויה היא הצורה של הציפורן נכון זה מה שאני רוצה אני לא רוצה את שריות הציפורן שיוצאות אני רוצה את הצורה של הציפורן עכשיו הפעולה הזאת תהיה אסורה מדין אחר ותר על גזור ציפוים בשבת למה מה מחתך זה אם אני רוצה לחתוך שני דברים לחתיכות זהות או בגודל מסוים מה יהיה בציפורן שכ אז נכון זה קשור לטול שזה דומה לטול זה נקרא גוזז ש גוזז זה מלאכה בפני עצמה מה זה מלאכת גוזז גוזז זה לגזוז את הצמר של בעל החיים כלומר יש פה משהו שהוא על בעל החיים ואני מוריד אותו מבעל החיים התולדה אחת התולדות של זה זה ציפורניים בשבת אם כבר הגענו לפה אז אני אגיד רק בסוגריים קודם כל בהחלט לגזור ציפורניים בשבת אסור גם בודאי במספריים או בקוצץ גם ביד או בשיניים אסור לגזור ציפורניים בשבת זה על זה על זה רציתי לדבר אז יש יש יש שני שתי מציאויות הוזכרו בפוסקים לגבי ציפורניים לשים לב אליהם בשבת האחת קשורה קצת לסדרה הקודמת שלנו מה קורה לאישה שהגיעה ביום שישי למקוו ומגלה שה שכחה לגזור ציפורן אחת עכשיו האמת שקצת דיברנו על זה אז בזמנו אבל יש הבדל בין אשכנזים לספרדים אשכנזים יותר מקפידים דווקא על הגזירה ספרדים מקפידים על הניקיון של הציפורן יותר נפק מינה לאשכנזיות אשכנזיה שגילתה שציפורן אחת שלה לא גזורה לכתחילה מה שהיא צריכה לעשות זה ללכת לחפש גוייה שהגוי הזאת תגזור לה את הציפורן עכשיו א סיטואציה חיבה סך הכל שבת א כן כן בהחלט אני מנסה לחשוב על השבת האחרונה היה לנו קפץ לנו החשמל בבית והלכתי לקרוא יש לנו בבניין איזה עובדת זרה הלכתי לקרוא לה אני מנסה לדמיין את עצמי קורא לה לגזור ציפורניים לא יודע לא לא רואה איך זה מותר להגיד לו ישירות כי הרי על חשמל אסור להגיד כן פה אפשר להגיד לה תגידי לה כל הגו זהלא מסי השאלה היא גם השאלה גם אם הטובלת תצא בחיים מהסיטואציה הזאת של גזיזת הציפורן הלכה באמת הלכה למעשה הרבה פוסקים כותבים שאם אין אפשרות להביא גוייה אז לבדוק שהציפורן נקיה ואפשר לטבול ככה אף על פי שיש מי שאומר לדחות אפילו למוצא שבת שזה מחלוקת בין פוסקי דורנו אז זה סיטואציה אחת אבל הסיטואציה השנייה הקלאסית באמת ר גוי ה גוי התורנית שמסתובבת בין הקבועות לגזור ציפורניים למי שצריכה כן יכול להיות שבני ברק יש אני לא יודע אולי יש יש ם ש ש כן יכול להיות שזה באמת אולי הם יודעות גם שאם צריך הם יענו לסיטואציה אבל הסיטואציה השנייה שבאמת מוזכרת בפוסקים זה כל השוונצים שסביב הציפורניים אומר שציור צ ציפורן עצמה או חתיכות בשר שנמצאות ליד הציפורן חתיכות אור שנמצאות ליד הציפורן אז יש בזה מחלוקת ראשונים באיזה מצב מותר באיזה מצב אסור מה מותר מה אסור השולחן ערוך הלכה למעשה אומר להיזהר ולהימנע שלא לגזור לא לא לתלוש אף חלק לא חלק בשר ולא חלק מהציפורן עצמה או להימנע או לשים פלסטר כן כל אחת לפי כל אחת לפי מה שהיא מסוגלת ומצליחה לעשות אפש פשוט ללכת ברחוב תי על הקיר ככה ואז זה ירא [מוזיקה] לב אני אגיד ש אני אגיד ככה אני אגיד ש אני כן כן יש מציאויות מסויימות שבהם זה יהיה פתרון א עכשיו אני רוצה כן להגיד א לפני כן שבאמת לפעמים אה כדאי לפני שבת יש המשנה אומרת על כל מיני דברים שצריך לעשות לפני שבת כלומר שאדם צריך לשים לב לפני שבת חוץ מה אגזור ציפורנים קראת שבת אני אומר אדם צריך לשים לב לפני שבת שהוא לא יוצא עם מסע בכיסו או אין עליו דברים שהם מוקצה או כל מיני פעולות כאלה של הכנה לקראת שבת אני חושב שאחת הפעולות שחשוב לנו לעשות לפני שבת זה לעבור על הציפורניים ולוודא שאין איזה שב כזה שאנחנו רוצים להוציא אותו לפני שבת באמת לבת פחוות עם הילדים את לא צריכה להתמודד עם להימנע מ לתלוש את זה עם הפה אבל כן לעבור לפני וגם אני אומר אגב אגב זה שנכון שיש עניין לגזור ציפורניים לקראת שבת אבל מי שיודעת שאם היא תגזור ציפורניים ביום שישי סמוך לשבת זה בהכרח ישאיר כל מיני שוונצים כאלה שתצטרך להתמודד איתם אחר כך עדיף להקדים את לגזור את הציפורניים מאשר להגיע למצב שבו אנחנו מוציאים את השוונצים בשבת הרב אבל אן סיטואציה שזה ממש ממש באמת אמיתי מפריע ואז ממקום שנגיד זה פוגע בעונג שבת ובהנעה בשבת ואז כאילו אבל באמת מפריע לא סתם א לא לא רק כא זה את לא יכולה כאילו זה טר סטר וזה מדביק אתזה לא אני אגיד אני אגיד ככה בגלל שיש לנו מחלוקת על זה וספק אולי של איסור מן התורה זה קצת יותר בעייתי קשה יהיה לנו להתיר את זה אלא אם כן זה מקום צער גדול שאז בכל מיני טריקים אפשר להתיר את זה אני מוכן אני בוא נלך לכיוון הזה שמישהי שהיא ברמה כזאת שהיא עכשיו לא מצליחה להירדם בלילה מהציפורן הזאת היא כל כולה רק טרודה בתוך הדבר הזה למצוא איזשהו פתרון דרבנן אני אחזור לגויה של מקודם למצוא את הגויה שתוריד לה את הציפורן זה אפשר להקל במצב כזה זה גם כב מג לרמה ש בסר אז אני א אם זה באמת צער גדול למצוא איזשהו פתרון שהוא דרבנן שמאפשר לעשות את זה אני מסכים שזה יהיה אופציה מעשיית הכפים ש בשפתים יש יה ש כאילו א אני אגיד ככה מה שה חלקים מהאור שהם מתים לגמרי אז אין בהם איסור תולש א אבל אבל איפה נכון איפה עובר הגבול שאלה קשה שאלה קשה הדרך הכי טובה כמובן לעשות דברים כאלה באופן שאינו מתכוון כלומר באופן שהוא מתעסק בדברים אחרים מסק הדרך הכי טובה זה לגרום לזה לצאת בלי שאני עסוק בזה בלי שאני מתעסק עם זה ממש אלא שזה קורה בפני מעצמו כן ואז באמת אני בעה נכון באופן אקטיבי לתלוש זה כבר יהיה יותר מורכב ר מסוכן אני חוזר טוב א רק נכנסנו לפינת הציפורניים רק מצד זה שזו דוגמה שהיא לא דומה למלאכת תוכן שלנו כי שמה אנחנו לא רוצים את הציפורן פה השף מתכת הוא רוצה בעצם את שאריות המתכת שנשארו לו הוא משייף את המתכת והוא רוצה את החלקים שנופלים מתוך הדבר הזה כן קנל מנסה רצים לטובת הנסורת הוא רוצה את מה שיוצא מ זה ולכן גם זה מלאכת תוכן עכשיו מכל זה אני חוזר אלינו לשבת למאכלים בשבת תסתכלו רגע על סעיף ג' פה והנה דוגמה טובה לעניין הזה אסור לטחון בשבת גרגירי קפה ברכיים שלהם וכל שכן ברכיים הפועלים על ידי חשמל אף הוכנו על ידי שעון שבת וכדומה ויש אומרים שהתוכן כפה ברכיים שלהם חייב מן התורה משום תוכן יש חולקים ואוסרים תחינת קפה ברכיים שלהם רק מדרבנן אז פה יש לנו מלאכת תוכן קלאסית אני לוקח גרגיר קפה שפולי קפה הם עוד מעט נ נראה שגם הם הם קלאסים במובן לזה שהם גידולי קרקע הם גדלים הם הם צמח הם לא דבר שהוא מנחי או דומם ואני עכשיו באופן אקטיבי טוחן אותו והופך אותו ממשהו שהוא מקשה אחת למשהו שהוא הופך להיות פירורים הופך להיות גרגירים וזה התוכן הקלאסי עכשיו בעצם צריך להבחין פה בין שני דברים יש את פעולת התחינה כלומר עצם זה שאני לוקח משהו שהוא מחובר ואני הופך אותו למשהו שהוא מפורר ויש את הדרך שבה אני עושה את זה כלומר הכלי שבו אני משתמש כדי לטחון עוד רגע נראה כמה השלכות של ההבחנה הזאת אבל בואו ננסה לחשוב על כמה דוגמאות למלאכת תוכן שאנחנו פוגשים אותה בשבתות שלנו יש לכם דוגמאות למלאכת תוכן איפה אנחנו פוגשים תוכן או פומפיה ככלי האם מותר להשתמש בה או לא שאלה מעניינת מה עוד יכול להיות למלאכת תוכן בכלל איפה אנחנו תוכנים בשבת מה ור גבינה בולגרית גם שאלה טובה גבינה בולגרית גבינה בולגרית לש זה לא יודעת אני שואלת כי זה כן נכון יש לפעמים תבלינים שמתמשים וים כ כדור אסור בשבת כאילו שאלה טובה רגע שאלה טובה לא אמרתי חכי לא אמרתי שאסור אבל זה שאלה טובה שאולי קשורה למלאכת תוכן האם עכשיו שיש לי גוש שהתגבש האם אני יכול לפורר אותו חזרה או שיש פה באמת מלאכת תוכן מה קרח שמה מרסקים קר נכון האם ריסוק של קרח יהיה בתוך ההגדרה של מלכת אוחן שאלה מעניינת א כןכ [מוזיקה] ה ו מרק יפה או עכשיו התחלתם להגיע לדוגמאות א כל ה בעצם אם אנחנו שנייה מרחיבים את זה אני חושב שכמעט כל הסלטים שאנחנו מכינים יש בהם חשש מלאכת תוכן למה כל הסלטים למה כי כי אתן כולכם לקחתם עכשיו בצדק ממידה מסויימת כולכם לקחתם את הדוגמה שבה אני כוש במובן הרגיל של ימינו אנו שאני הופך את זה לממש מעוך כן למשהו שהוא כתוש לגמרי אבל הגדרת כתישה בלשון הראשונים פחות לככה אנחנו מכריעים הלכה למעשה זה לא רק שאני כוש משהו והופך אותו מדבר שלם לדבר שהוא פירורים או מוך אלא גם כשאני חותך אותו לחתיכות קטנות בעצם כשאני לוקח פולי קפה ואני טוחן אותם מה אני עושה אני הופך אותם אני לא זה לא כמו בטת ה מאוחה לצורך העניין אלא זה התפורר לפירורים קטנים וגם פה עברתי על מלאכת תוכן שאתה אמר גם אסור לחתוך סלט דק נכון כאילו שירקות אפילו אכן בעיה אכן לכן ל לשם זה נתכנסנו פה והנה עכשיו הגיע שלב המתכונים איך עושים סלט דק דק מה חותכים שם בפנים חכו רגע לפני המתכון אה זה זה מה שרציתי להעביר פה שלמה זה מלאכה שנוגעת לרוב הסלטים שלנו כי רוב הפעולות שבהם אני לוקח ירק או איזשהו מאכל שהוא שלם והופך אותו לחתיכות בעיקר בחתיכות קטנות יכול להיות שאני עובר על מלאכת תוכן ולכן באמת כשאני מכין סלט אפילו סלט ירקות פשוט אני צריך לשים לב איך אני עושה זה האם אני עושה את זה באופן המותר בשבת או שלא א וכן א אני חושב שזה יהיה רלונטי באמת לכמעט כל סוגי הסלטים כי כמעט כל סוגי הסלטים בהגדרה בעצם מה זה סלט זה שאני לוקח אגב מאיפה מגיעה המילה סלט אתם יודעות מאיפה מגיעה המילה סלטס מאיפה מגיעה המילה סלד אז המקור של המילה סלט ככה לפחות לפי מה שאנחנו פוגשים בדברי הפוסקים הקדמונים זה מהמילה סלטן שסטן זה חסה ב או עלים בשפות אירופאיות ומשמה זה הגיע כן היו לוקחים עלים ומערבבים אותם בכל מיני אפשרויות וכל מיני אופנים ועם הזמן זה הפך להיות שם משפחה לכל סוגי הסלטים השונים א ו שוב זה זה יפגוש אותנו גם בסלטים שעשויים בנגיד מירקות וכדומה וגם בסלט סלטים כמו שהוזכר פה למשל בסלט ביצים מה ההבדל בין סלט ירקות לסלט ביצים כן ביצה היא לא מן החי כמו שאנחנו עוסקים בסלט ירקות או אז בוא נראה עוד רגע נראה למה זה משנה אז בואו ניקרא רגע את סעיף ד' יש אומרים שהמח את הירק בסכין דק דק הרי זה תולדת תוכן וחייב חייב זה אומר שאסור לעשות את זה מן התורה בסדר זאת אומרת יש מי שסובר ש כשאני חותך מלפפון דק אני עובר על איסור מן התורה ממשיך הלקות יוסף ואומר ורוב הפוסקים חולקים על זה וסוברים שאינו חייב אלא כשמחת ירק שאינו ראוי לאוכלו כמות שהוא חי וחותכת לבשלו כן בוא ננסה להבין רגע את ההגדרה הזאת הוא אומר האיסור תוכן זה כשמדובר על ירק שאי אפשר לאכול אותו חי למשל כל ה פחמה נכון והוא חותכות על דעת לבשלו כן לצורך העניין למשל הוא חותך כדי להכין ציפס עכשיו כמובן שאסור להכין צ'יפס בשבת בסדר הוא לא יכול לעשות את הפעולה הזאת אבל הגדרת תוכן ככה לפי חלק מהראשונים זה מה שהוא מביא פה זה שאני לוקח ירק בדיוק שאני מכין אותו לקרא תהליך הבישול שו אני חותך אותו כדי שאני אוכל לבשל נכון כלו לא ג רגע שנייה שנייה שאלה טובה שנייה אבל ההגדרה הזאת וזה מה שאני רוצה להגיד ההגדרה הזאת היא לא הגדרה שרלוונטית הרי לשבת שלנו כי אני לא אוכל לבשל את זה בשבת אז למה זה רלוונטי זה רלוונטי להגיד שמן התורה איסור תוכן זה רק בפעולה כזאת כלומר אני תוכן אני חותך תפוח אדמה כדי לבשל אותו אני הלך לעשות עכשיו שני ייסורים גם טוחן וגם מבשל אבל היות ואין לי כזה אז לכן האיסור יהיה לא שלא יהיה איסור אלא האיסור יהיה מדרבנן זאת אומרת המטרה של ההגדרה הזאת היא להעביר את האיסור שלנו מדרגת איסור דאורייתא לדרגת איסור דרבנן אבל ירקות הראויים לאוכלם כשהם חיים אגב כן אני בסוגרים אני אגיד שאכן זה מוקצה כלומר ירק כזה שהוא לא ראוי לאכילה בשום צורה שהיא גם לא בשעת הדחק וגם אין לי בעלי חיים שאוכלים את הירק הזה אז הירק הזה הוא מוקצה זאת אומרת א לצורך העניין תפוח אדמה תפוח אדמה לא מבושל אסור לי לגעת ב אפשר לאכול תפוח אדמה אפשר לאכ אתש עבוד מישהו אכל פה פוח פעם אחת תפוח הלמה ב מה זה אח הבתי זה לא משו שהוא בלתי אכי אני מסתפק בעניין לא נראה לי שנראה לי שתפוח אני מקווה שלא נגיע לכזאת שעת הדחה שאני נצרך לאכול תפוחי אדמה לא מבושלים אבל נראה לי שתפוח אדמה וד טוב זה שאלה מאוד מעניינת אגב שאלה שיש לה נפק מינה גם להלכות ברכות בדיוק אתמול היה לי שיעור בנושא הזה אצלנו א אני אשאל שאלה כזאת א כרוב איך אוכלים אותו גם חי וגם מבושל נכון אז המשנה ברורה מביא שכרוב בימיו של המשנה ברורה היו אוכלים אותו רק מבושל לא היה דבר כזה לאכול קרוב חי עכשיו למה זה חשוב כי כשקרוב מה ברכתו של כרוב אז אומר המשנה ברורה על פי דברי השולחן ערוך שם כרוב שכל אכילתו הוא רק מבושל מברכים אדמה על כרוב מבושל אבל כרוב חי שאין דרך אכילתו בכך מברכים עליו שהכל כלומר דברים שאנחנו אוכלים אותם בצורה שהיא לא דרך האכילה שלהם אנחנו נברך עליהם שהכל ועכשיו ברור שהמי המציאות שלנו היום היא שאוכלים גם וגם ולכן ברכתו אדמה גם חי וגם מבושל אבל אני אשאל נגיד על דלת דלת אוכלים אותה איך מבשל רק מבושלת אין אופציה אחרת [מוזיקה] מה כן נכון לפני כמה שנים אשתי שתחייה לקחה הינו כנראה באיזה מקום והיא אכלה את זה אז הגענו הבי משה שאני אקנה לה דלת קניתי דלת היא אחנה אותה דק דק בתוך סלט והיה מאוד טעים מאוד מרענן תנסו את זה בבית הנה המתכון הראשון סלט מגלת חי א אנחנו נוציא אחר כך את הספר מתכונים באופן נפרד כדי שיהיה קל לשימוש בשבת אש של ה אני יודעת זה גם הקישו משפחה ה עכשיו אבל לא רגע אני רוצה למה אני מביא את הדוגמה של הדלת רגע אז שנייה אז אני מביא את הדוגמה של הדלת למה כי עכשיו כל מי שאמרה פה שאוכלים דלת רק מבושלת אז אם היא תאכל דלת חיה היא תברך עליה שהכל אבל מי שאומרת לעצמה לא גם חיה גם דלת חיה זה אחלה אז הא תברך על זה אדמה עכשיו יכול להיות תהליך כזה שבו אם שעם הזמן כולם יוכלו דלת חיה ואז הברכה הכללית של זה תהפוך להיות כזאת מה אני יכולה להית מה דברך אז אז זה כן קצת תלוי בשאלה מה מקובל יש לזה זה האמת שהפוסט קצת מסתפקים בזה השאלה איך אנחנו נגדיר את ההגדרה של מה מקובל ביחס לזה א בגדול זה כן יהיה תלוי בהגדרה של מה מקובל ומה לא אבל זה השאלה גם מי מגדיר את המה מקובל כן שזה אוטומטית מחזיר אותנו על כל מיני סוגיות הלכתיות מורכבות כן גם ביחס לכל מיני צורות אכילה ושתייה של מאכלים מה הופך א כן אם סחטתי עכשיו פרי מה הופך את זה לשכול ומה משאיר את זה עדיין בקריטריון של עץ כש הפרי עוד יש בו חתיכות גול גם מדיני מרק מה מברכים על מרק ירקות מה מברכים על קומפ טוב יש פה עוד הרבה סוגיות איין לנו זמן עכשיו לעסות בהם אבל הבאתי את הדוגמה הזאת כדי להגיד ש א עקרונית כשרק הוא חי והוא לא נאכל ככה וא לא מקובל לאכול אותו בצורה כזאת שהוא חי וגם אין לנו בעלי חיים בסביבה שאוכלים אותם ככה זאת אומרת כן לצורך העניין נגיד שגם אם יש לנו איזשהו סוג של א לא יודע איזה סוג בעלי חיים אוכל תפוח אדם החיים אבל נגיד שיש איזה סוג בע בעלי בעל חיים כזה מה עיזים אוכלות הכז נגיד שיש עיזים שאוכלות כזה דבר כמדומני של ה אנשי השכונה פה עלף שזאת שכונה כפריית וכולי עיזים נראה לי שכבר אין פה לפחות ב-20 שנה האחרונות א ולכן א זה לא רלוונטי אז זה אכן יהיה מוקצה בשבת ואז יהיה לי אסור לטלטל את זה ואני אומר את זה גם עוד פעם כדי שנחשוב לעצמנו לפני שבת כשאנחנו ממקמים את התפוחי האדמה באיזשהו מקום למקם אותם באופן כזה שלא נצטרך להתעסק איתם בשבת שלא התפוחי אדמה עכשיו חוסמים את הגישה לממתק של הילדים ואני צריך עכשיו לטפס א מעל התפוחי אדמה או להזיז אותם שאני לא יוכל להזיז אותם בשבת אגב אם כבר אמרנו את זה אז אני אגיד בסוגריים גם ביחס לקמח במקפיא לשים לב לשים אותו במקום שאני לא אצטרך להזיז אותו בשבת כדי להוציא את הגלידה למנה האחרונה בסדר כי גם הקמח הוא מוקצה זה קשור למלאכה הבאה שנדבר עליה בעזרת השם למלאכת לש אבל אני חוזר ר לתוכן א אז שוב אמרנו הגדרנו הגדרה אחת ש ירקות שכן האיסור דאורייתא או בירקות שאנחנו חותכים אותם לצורך בישול אני ממשיך בשורה השלישית אבל ירקות הראוים לאוכלם כשהם חיים וכן פירות ופת וכיוצא בהם מותר לחכם אפילו דק דק או אז זה הסברה השנייה שימו לב מה הוא מכריע וראוי להחמיר כ הסברה הראשונה הועיל וי מחלוקת הפוסקים באיסור תורה מה זה הסברה הראשונה נכון שאסור לחתוך דק דק רגע רגע אני מסכים אוקיי אוקיי אנחנו עוד שנייה נחזור לשם נסכים זה מה שהוא אומר עכשיו במה דברים אמורים כשמחת את הירק על דעת לאוכלו לאחר זמן או למחר אבל אם חתכו ב כדי לאוכלו לאלתר מותר שלא אשרו חכמים על האדם לאכול מאכלו חתיכות קטנות או גדולות וגם אם חותך בסכין דק דק לתת לאחרים לאכול מיד או סמוך לסעודה ואפילו לסוף הסעודה מותר זאת אומרת שמותר להכין סעת ירקות תוך דק דק רוה ארוה ולכן אני רק שנייה קורא את המשפט הבא בסעיף הבא ולכן מותר לחתוך ירקות הנאכלים כמו שהם חיים לסלט כן הוא פשוט שמע אותך אז הוא כתב את זה מיד בספר א בסכין דק דק כגון עגבניות מלפפונים חזרת מי שלא הוסיפה עד היום חזרת לסלט הנה ההזדמנות וכדומה בין לעצמו בין לאחרים על דעת לאכול אותם לאלתר ויש נוהגים ממידת חסידות לחתוך הירק של הסלט חתיכות גדולות קצת ואף על פי שאין זה מן הדין מכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכה רגע אז בוא נעשה שנייה סדר יש הלכה למעשה נחלקו רבותינו הפוסקים בין שתי דעות כמנהגנו בין אשכנזים לספרדים הרב עובדיה ו רוב פוסקים הספרדים ככה סוברים סוברים שכשאני מכין סלט סמוך לסעודה עוד שניה הוא יגדיר לנו מה זה סמוך לסעודה אבל אני מגדיר אני מכין סלט סמוך לסעודה אפשר לחתוך סלט דק כלומר לעשות סלט כזה קצוץ א אם זה סמוך לסעודה אפשר כך לפי שיטת הרב עובדיה פוסקים האשכנזים אומרים לא לא מספיק כן סמוך לסעודה אבל גם לחתוך חתיכות קצת יותר גדולות מה זה חתיכות קצת יותר גדולות זה עניין אינדיבידואלי כלומר מי שרגילה לחתוך ביום חול את הסלט את המלפפונים כלל אחד ש מילימטר א כזה מדויק עם הסכין של ה כמו של השפים אז אצלה לחתוך 4 מילימטר זה כבר חתיכה גדולה אז א זה ה גדולה קצת יותר אבל מי שרגילה גם ביום חול לעשות את הסלט כזה חפיף עעם קוביות מלפפונים אז בשבת תצטרך להגדיל אותו קצת יותר כדי שהוא יחשב לא חתוך דק דק כאילו אולי זה נשמע זוי אבל כאילו בסדר בירקות זה מה שאני עושה בדרך כלל אבל כאילו כשאני מגיעה לדברים ש אין אי אפשר כאילו בצל ירוק או ירק בפטרוזיליה משהוו כאילו ש אי אפשר לעשות את זה גדול כאילו אז אני שואלת את עצמי באמת מה עושים אני חושב שהתשובה היא כן שאני צריך גם שם באיז שהיא מידה להגדיל את החתיכות קצת יותר כלומר לחתוך בצורה שהיא שונה צורת חיתוך הרגילה שלנו לסלט שהחתימו ות קצת יותר אם אנחנו חותכים לפסים אז לחתוך שהפס יהיה קצת יותר ג מה זה במת סמו הסוד א אז עוד שנייה נעסוק ר בסוגיית סמוך הסעודה רק שוב לסדר את העניינים אין בן איש חי אין משכי אז קודם כל אשכנזים רב ובדיה אבל ספרדים יש ש הרב ובדיה יש הרבה פוסקים בעולם הספרדי לאח אשכנזים אני אגיד כמה דברים קודם כל אין חוץ מהרב עובדיה יש רק הרב עובדיה חוץ ממנו אין בלתו ברור שיש כמובן הרב אליהו זצל ו שהוא בדרך כלל שיטת הבן איש חיי א ויש כמובן חכם בן ציון אבא שאול בעל אור לציון שגם הוא עוד שיטה מקובלת בעולם הספרדי ויש א גם את אנשי ישיבת כיסא רחמים הרב מזוז והרב משה לוי וכולי שזה עוד לפעמים עוד שיטה כן אפשר להתרחב עד אין סוף וגם כן כמו שכבר הזכרנו פעם בעבר גם בעולם התימנים כן כמובן שאמנם הרב עובדיה היה טוען שתימנים צריכים לנהג ספרדים אבל השמים אולי קצת זרמו איתו הבלד כמובן לא הלכו על זה אבל גם בין הבלד כדרכם בקודש יש הרבה שיטות היום מקובל כן כ אפשר להגיד באופן כללי שיש את הרב רצבי והרב מחפוד נגיד אבל אבל גם בתוך זה יש מי שהולך לפי תי ל זיתים יש מי שלא יש יש המון המון שיטות לכן קשה להגיד דברים שהם חד משמעים אני בכוונה לוקח את שתי השיטות המרכזיות כי הם שתי השיטות המקובלות והגדולות עכשיו נכון האם יש עוד שיטות שהם ספציפיות ור רלוונטיות ל שיטת פסיקה מסוימת יכול להיות א אם אני זוכר נכון לשיטת הרב אליהו הרב אליה אומר כן להחמיר ולחתוך חתיכות גדולות יותר כלומר גם סמוך לסעודה לחתוך כמו אשכנזים לחתוך איכות קצת יותר גדולות אני לא זוכר בוודאות אבל ככה זכור לי שהרב אליהו מחמיר ולגבי מה פוסק הרב רצבי נגיד אני לא יודע לא יודע לאומר בסוגיה הזאת מה הפוסק לא יש לו יש לו סדרת ספרים מכובדת אבל א כן הוא לא מאוד מפרט והוא גם לא מדגיש את המקומות שבהם הוא סובר אחרת לכן קשה תמיד לשים לב במדויק א אבל שוב כן אני אני רק אני אגיד כן ש מה שהרב הלכות יוסף מביא פה זה בעצם מחלוקת שהיא נמצאת כבר בשולחן ערוך בין השולחן ערוך לבין הרמה איך אנחנו פוסקים הלכה למעשה ודברי השולחן ערוך הם השיטה ש נוטה יותר לצד שמזכיר את זה שיש בעיה בחתך ושיש על מי לסמוך בקם זאת אומרת גם הרב עובדיה בעצמו כבר לקח את זה עוד צעד אחד קדימה ביחס לדברי השולחן ערוך אה אפשר ל שאלה מעצבנת כן באמת אבל שאלה אם נשאר מהסלט ו נגיד רוצים הה בבוקר רוצים לסעודה שלישית להוציא את זה וא אמרת שבעצם צריך לאכול תר שאלה מצוינת והיא רלוונטית בכמה מלאכות השבת גם ב מלאכת תוכן כמו שאנחנו רואים פה גם בבורר א גם בעוד כמה מלאכות שאנחנו רואים שצריך לעשות אותם לאלתר בכל המלאכות האלו אני עכשיו מכין סעו אני עכשיו מכין סלט לסעודה אני לא צריך לעשות כתב כמויות לפני שמכינים סלט כלומר להגדיר לעצמנו אוקיי אם יש לי חמישה סועדים בסעודה הזאת אז זה אומר שלושה מלפפונים שי וחצי עגבניות ואני צריך לחתוך ברמה הזאת במדויק כדי שלא יישאר לי סלט מעבר למה שהכנתי לסעודה לא אני מכין סלט כמו שאני מכין סלט לסעודה ואם מבחינתי עכשיו אני מכין קערה גדולה של סלט בשביל הסעודה הזאת מצויין זה בסדר ו לבד שאני לא תחמן א שאתה כאילו אומר אני מכין לעכשיו אני בעצם מכין גם לאחר נכון זה נכון זה נכון גם למי שחותך גדול נכון נכון נכון ואז בעצ מותר לאכול את זה גם נכון ברגע שהכנתי את הסלט הזה בהתר לסעודה עכשיו גם אם נשאר מהסלט אני יכול לאכול אותו חופשי בהמשך השבת אין על זה מגבלה כן א אז בוא נעבור רגע לסעיף הבא באמת לכמה שיעור לאלתר וכמה שיעור לאלתר אם היה יושב בסעודה מותר לעשות סלט לצורך אותה סעודה אפילו היא נמשכת שעות מספר ואם עדיין אינו מסב בסעודה אין לעשות סלט אלא סמוך ממש לסעודה לפי כך יש להיזהר שלא לעשות סלט בשבת שחרית עד סת אנשים מבית הכנסת ומוכנים [מוזיקה] לסעודה לכאורה הקומבינה הכי טובה זה שהבל נמצא בבית כנסת מתפלל אני נעמדת להכין את הסלטים כבר כש אני יודעת פחות יותר הוא ב 10 וח הוא חוזר חזרה בת אני כבר עומדת להכין את הסלטים הכל מוכן איך שהוא נכנס קידוש וסעודה כן ולא רק זה אלא שאם הוא יכנס ולא יהיה סלטים מוכנים על השולחן רחמנה ליצלן זה עלול להיות אירוע לפי הרב עובדיה לא אז אני אני אגדיר באמת הרב עובדיה אומר שתי הגדרות הוא אומר קודם כל הגדרה הראשונה אם עכשיו אני בתוך הסעודה כן יש כאלו שהם קודם כל אומרים קודם כל רעבים ניטול ידיים נעשה קידוש ניטול ידיים נגב קצת חינה עכשיו נשב נרגע תחינה שהוכנה בו עוד מעט נגיע לטחינה בעזרת השם אני מקווה שנגיע עוד מעט לתחיה ברוך השם ברוך השם אם תיקנו אם תיקנו את זה כבר שנו עוד מעט נגיע אבל בעזרת השם נקווה שעוד הום מספיק להגיע לתחיה אבל יש מי שאומר ככה ה אומרים אנחנו קודם כל נטול ידיים נתחיל את הסעודה אחר כך נח את הסלטים בזה חופשי תכין מה שאתה רוצה אתה כבר בתוך הסעודה תכין כמה שאתה רוצה זה כבר נקרא זה לא סמוך לסעודה זה בסעודה כמה זה סמוך לסעודה הגדרה שבדרך כלל הרב עבדיה אוהב להשתמש בה בעניין הזה זה שסמוך זה נקרא חצי שעה אבל אז אם אתה מכים כמה אז כאילו צריך לקחת בחשבון את זה או ש ש כאילו א אומ סלט לוקח לי א זמן לא יודע רבע ש אין לי מושג אז אם אני רוצה לעשות שלושה אז חצי שעה לפני ולקחת זה לא פר סלט אלא זה פר סעודה זאת אומרת הזמן שאני לוקח אחורה זה חצי שעה לפני הסעודה מכאן ויילך אני יכול להתחיל להכין סלטים לסעודה עכשיו מה יקרה אם מישהי תחילה חצי שעה לפני הסעודה להכין סלטים אבל היא לא הספיקה לסיים ופתאום היא אומרת לעצמה עוד רגע עוברת החצי שעה מה נעשה עכשיו חייבים לטול ידיים קדימה אחרת אחרת הסלטים שלי יהיה לי סלט שנפסל כי הכנתי אותותו יותר מחצי שעה לפני הסעודה א אז טוב אז יהדות היא לא שעשועון בסדר אפשר אפשר לקחת את הזמן בנחת שוב אנחנו גם חצי שעה זה לא חצי שעה ל השנייה וגם העיקרון הוא שאנחנו מתחילים חצי שעה לפני הסעודה להכין בסדר קצת תארך קצת הזמן ננשך קצת מאיזשהי סיבה אחר כך הסעודה התעכבה בסדר בסדר אז זה ההערכה שלנו היא שאנחנו עכשיו רק אני אגיד כל זה נכון לשיטת הרב עובדיה אבל השמירה שבת כ לחטה א השמיר שבת כלכתה הוא א משהו אחר שמרת שבת כל חתה אומר שההגדרה שלו של סמוך לסעודה זה זמן ההכנות לקראת הסעודה הוא לא אומר חצי שעה הוא אומר זמן ההכנות לסעודה תראו אני אני אגיד לכם ככה יש יש א א יש מקומות לפני כמה שבועות העברתי שיור צנו בקהילה בהלכות שבת בדיני השיה והתמנה ששמה יש שתי קולות של האשכנזים יש סעיף אחד שבו השולחן ערוך מחמיר והרמה מקל בשני דברים חבר'ה אמרו שצריך לעשות חגיגה מצאנו סעיף כזה בשולחן ערוך שהשולחן ערוך מחמיר והרמה מקל בשני דברים במכה זה אין דברים כאלה זה כמעט שמחה כמו היום שמחסלים בו שני אויבים של ישראל במכה א אז רגעי שעה לא אז אני אגי אז כן אז אני אגיד א אני אגיד ככה ש הספרדים יש הרבה דברים שיכולים להכל בהם וזה הרב עובדיה לא הסכים להכל הגדיר חצי שעה זה אגב זה מעניין שדווקא מה זה הסלטים של אשכנזים איזה סלטים כבר יש לאשכנזים להכין וד שהספרדי כןכ מה יש זמן לא יכולים ל לא אני אומר מצד מצד שאלת הכמה כמה סלטים כבר יש לאשכנזים להכין אז הם לא כל כך בלחץ על זה אז הם אז הם כבר לא הם לא יגידו לעצמם להתחיל להכין איזה שעות מר 10 דקות לפני הסעודה יעמדו לחתוך את הסלט ובזה נגמר הסיפור הספרדים ושלים דזה פחות הושים ר החיים אז נראה צך ותר ז ברוך השם שמציאות חיינו היא כזאת שהסלט יתערבבו רתם משמע כן הכל התערבב כן לא תמיד הכל מתוכנן ולא תמיד הכל אז שוב אשכנזים אומרים ככה אשכנזים אשמרת שבת כלכתה אומר ברגע שאנחנו התכוונו לזמן הזה שאנחנו הולכים להתארגן לקראת הסעודה בין אם זה חצי שעה לפני הסעודה בין אם זה גם שעתיים לפני הסעודה אבל אני מתכוונן לסעודה עכשיו שוב זה לא לא בקומבינה לא שעכשיו מישהי אומרת לעצמה טוב אני עכשיו אכין סלטים אני סים להכין את הסלטים אני אלך לנוח אני אקרא משהו בינתיים עד שהם יחזרו מהתפילה ואז לא ומר באמת עכשיו אנחנו יודעים שאנחנו בשוונג של להכין להגיש להתחיל לאכול זה ה בסוף יצא שכמה דקות סיימתי מוקדם בסדר אבל אבל לא שעכשיו עכשיו אני אומר לעצמי אני כן אני בהכנה לסעודה אז זה נקרא בלשון השיירת שבת לחטה סמוך לסעודה הרב עובדיה מגדיר את זה יותר מדויק הוא אומר חצי שעה אני יודע שתחילת הסעודה זה ב10 וחצי אז ב10 אפשר להתחיל להכין את [מוזיקה] הסלטים מה זה שיוצאים לתפילה או מהתפילה לא פה הוא אומר יוצי מהתפילה הוא רוצה להגיד צא את האנשים מבית הכנסת ה מוכנים לסעודה לא אשכנזים שוב ספרדים חצי שעה לפני הסעודה כן אבל את סינו המוצי הלכנו ל התחלנו קידוש ולי בשיעור כן אז את יודעת שהסעד שלך מאוחרת יותר את יודעת להגדיר נגיד עכשיו לצורך העניין התפילה הסמה ב1 ח והשיעור הוא עד 11 והוא מגיע הביתה ב-1 ח אז יודעת להגיד אוקיי הוא מגיע ב-1 זאת אומרת הסעודה לא מתחיל לפני 11 וחי אז חצי שעה לפני זה 11 לא זה לא עוזר להם להפך זה תוקע אותם הגי אבל הוא צריך הוא צריך לתזמן את החצי שעה הוא צריך שזה יהיה לא אז עקרונית אנחנו מתחילים חצי שעה עוד פעם אם עכשיו הזמן התארך וזה בסדר ברור קצת תארך הזמן אבל אבל להעריך פחות או יותר את חצי שעה מהרגע ש מהרגע מהרגע שאנחנו מעריכים שזה יהיה הזמן שבו נתחיל את הסעודה כן עכשיו עוד פעם חצי שעה פה זה לא קריטריון זה לא כמו בשקיעה וכדומה זה זמן שהוא פחות או יותר אפשר לעשות אותו קצת יותר בנחת וקצת יותר גמיש אבל כן גם כמו שאמרנו בדברי ה שמירת שבת כלכתה כן שזה יהיה ברור שאנחנו עכשיו מכינים לסעודה וניגשים ולא מכינים את הסלטים ועכשיו הולכים להפסקת תה לפני הסעודה בסדר מכינים וניגשים לאכול מיד מה זה חמור באמת ל ידים פני חצ יש לנו הגדרה בשבת ש אסור לנו להתענות בשבת בסדר אסור להתענות בשבת אבל כדי לא להתענות בשבת מספיק גם לשתות מים מספיק ששתינו מים אז אני כבר לא התענית בשבת לכן אין חיוב להתחיל את הסעודה לפני חצות יש חיוב שאני לא אגיע לחצות כשלא אכלתי עדיין אז אם מישהי שתתה מים בבוקר או לחילופין עשתה קידוש ואכלה מה שרצתה אפשר להתעקב עם הסעודה גם יותר אבל מי שלא אכלה עד עכשיו ועכשיו היא עושה קידוש ואוכלת אז זה צריך לקרות לפני חצות ו עכשיו שוב בקיץ זה תראה כן חצות הוא מאוחר יותר חצות עכשיו זה 12 40 ומשהו אז זה לא סביר אבל בחורף הרבה פעמים חצות יכול להיות 11 35 1140 אז כבר זה יכול לקרות כלומר יכול להיות ש המניין מתעכב קצת או זה שבת עם יותר תפילה יותר ארוכה ואנשים בבית תרשו לעצמם קצת יותר להתפנן ולישון ככה בנחת וסבבה הילדים נפלה עליהם תרדמה ואף אחד לא התעורר ואז אפשר היה לישון קצת יותר וואז אנחנו באמת מגיעים לשים לב למצב הזה שבו אנחנו אכלנו או שתינו משהו לפני שהגיע חצות היום אזה לא נטילה לא לא בהכרח נטילה אין חיוב לקבוע סעודה לפני חצות היום שזה זה בסדר או שעדיף להגיד אם אני רוצה לאכ ר בשתיים יש כאלה שככה עושים לכתחילה היא עושה הפוך היא עושה את ה שנץ לפני הסעודה זה עוד חידוש אני יודע שאני הב פ אני מחכה לא ל אבל ב אני כן מחכה שאני מצריכה להתארגן ורק שהוא מגיע אני באמת שותה כפה א הרבה פים זה דוחה את הסעודה א לא אבל אדרבה אני אגיד ככה אני חושב שההגדרה פה תלוה ב עונג שבת שלנו כלומר עם העונג שבת שלי לשבת שבת בבוקר לשתות יש אגב מנהג היקים ככה היקים היו עושים היו עושים ב1 חוזרים מהתפילה ב-10 אצל הקים הכל כמובן קורה במדוייק חוזרים מהתפילה ב10 ושתי דקות עושים קידוש ועושים ארוחת בוקר קלה זאת אומרת לא נטילת ידיים אלא אוכלים משהו קל כזה שותים איזה קפה אוכלים איזה אזה דנונה כזה משהו בסגנון ועושים הפסקה הרבה אפילו הולכים לנוח באמת כ הולכים לישון הולכים כן קידוש ממקום סעודה םם איזה מזונות כזה שמוציא אותם ידי חובה כן כן ודאי באופן הזה וקמים בח שתיים ואז עושים את הסעודה סליחה לא א שתיים צקים זה לא א שתי זה אח וחמישה קמים עושים את [מוזיקה] הסעודה כמובן שחורף קיץ צריך לראות איך איך עושים את זה בצורה מדוייקת ונכונה אבל אין חיוב הלכתי ליטול ידיים לפני חצות א טוב אני חוזר לענייננו למלאכת תוכן אז הגדרנו את ההגדרה של א לאלתר אני רוצה לדלג רגע לסעיף ח מי שחתך בצל וצנון ועגבניות דק דק בסדר אתם רוצות עוד מתכון לסלט אז הנה בצל צנון ועגבניות מוסיפים קצת קוסברה מלמעלה סתם א אז בצל צנון ועגבניות דק דק שעה או שעתיים קודם הסעודה אף עלפי שבוודאי לא טוב עשה בעמיו לעשות מעשה להקל נגד מרן השולחן ערוך שפסק שהעושה כן חייב משום תוכן אלא אם כן עושה על מנת לאכול לאלתר מכל מקום אין הירקות נאסרים משום כך ובדיעבד מותר לאוכלם בסדר עכשיו מישהו א מי ש נעמדה לחתוך את הסלטים מוקדם קמה בבוקר באווירת יאללה חותכים סלט נעמדה לחתוך את הסלטים ופתאום נזכרה שרגע מה אני לא יכול לחתוך עכשיו את הסלטים אני צריכה לעשות את זה סמוך לסעודה אבל כבר הסלט בצל ומה עוד יש שם עגבניות וצנון עומד על מקומו א כן שיעור הבא אנחנו צריכים פה חי סלטים כן ש נראה את המגוון ש כל האפשרויות שעלו כן בדרך בשיעורים בהלכות ברכות ככה אני נוהג לומר שאי אפשר להכריע בלי לתרום זה אז א היא עשתה את הסלטים כבר עכשיו לכאורה יש לנו כלל שאומר שאם עשיתי איסור בשבת למשל אם עכשיו בישלתי מאכל באיסור בשבת את לא יכול נות ממנו נכון אסור לי להנות מהמאכל הזה תלוי אם זה מזיד או שוגג אבל בכל מקרה בשבת עצמה ודאי שאני לא יכול להנות מהמאכל הזה אז היינו חושבים שאותו דבר פה בסוף חתכתי את הסלט הזה דק דק בזמן שהוא לא סמוך לסעודה עשיתי נגד דברי השולחן ערוך אומר האלקות יוסף בדיעבד אפשר לאכול את הסלטה הזה למה כי יש דעות בראשונים שסובר שמותר לחתוך באופן הזה ולכן זה לא עוסר את הירקות האלה אז אני אומר רק הלכה למעשה גם אם עכשיו אחד אחת מהבנות קמה מוגדם בבוקר אמרה אני אעשה לימה הפתעה אני אכין את כל הסלטים זה אגב רעיון טוב לחופש כזה לעשות מבצעים לילדים קום מוקדם להכין את כל הסלטים לסעודה בשבת זה בזמן שאמא ישנה שומעת צע קם המטבח אז היא יודעת ש א אבל היא החליטה לקום ולהפתיע והיא הכינה את הסלטים לפני הסעודה אמא קמה בשבת בבוקר ניגשת למטבח כל הסלטים מוכנים ואז היא אומרת לעצמה לא מה עשית אני לא מאמינה אז אפשר להגיד שכוח לילדה זאת אומרת שאלו יהיו הניסיונות שלה וזה נצטרך לעמוד אה אז ב ניה רק בדיעבד הסלטים האלה שהוכנו באופן הזה אפשר לאכול אותם ואפשר להשתמש בהם למרות שהם נעשו שלא סמוך לסעודה כן בלי לעשות למצבו ששתה סלט מקד שבציפורן אבל אני כן כן במצב כזה מה שאני הייתי עושה אז היינו יושבים לסעודה לאכול את הסלטים וב סעודה היינו לומדים את ההלכה שאומרת שצריך לחתוך אותם סמוך לסוך שבוע אחר כך שופי ש כן אם חכים את קצת זה לא כבר יצא מד תוכ לא מ נכון ב לחתוך כל הדיבור שלו עשו אני אזכיר מה שאמרנו זה חשוב להעביר את זה שוב לשיטת הרב עובדיה אפשר לחתוך רגיל סמוך לסעודה אבל מי שחותך חתיכות גדולות לא חייב שזה יהיה סמוך לסעודה יכול לחתוך את זה גם שלא סמוך לסעודה חתיכות גדולות יכן ולשיטת ה שמירת שבת כיל חתה כלומר שיט האשכנזים אז גם זה וגם זה סמוך לסעודה רק שהגדרת סמוך לסעודה היא קצת יותר רחבה כן אפשר רוח ה מה ההבדל בזה שחינה שעה לפניכן אחי שהכינה בשביל הארוכה הז יש אני כולה להבן בכללי שנחיה כל עכשיו להיה בתוך השבת לא משים את זה בשביל אותו סוד ישהו אני חושב שני אגיד ככה אני חושב שההיגיון של הרב עובדיה והוא כדרכו של הרב עובה ה חורז א ההיגיון הוא מה בסוף אני צריך להגדיר ולתחום את הזמן הזה אני צריך לתחום את הזמן שהוא סמוך ובשביל לתחום את הזמן שהוא סמוך אני צריך ל אפשר כמו כל דבר בהלכה כן כמו כל סוגיה הלכתית אני יכול תמיד להגיד הגדרה פחות או יותר ואני אנחנו תמיד מגדירים הגדרה מדויקת את הדוגמה הקלאסית שחז תמיד מביאים לעניין הזה זה גיל 13 גיל מצוות מה ההבדל בין הילד הזה יום לפני שהוא היה בן 13 לבין היום שהוא בן 13 זה לא שהוא יום לפני 13 הוא דיבר בקול כזה וביום של ה-13 פתאום הוא מדבר בקול כזה כן זה תהליך התהליך לוקח זמן עד שהוא קורה בכל זאת התורה אמרה יש איזה איזשהו קריטריון שאנחנו צריכים להגדיר אני חושב שהרב עובדיה הולך עם ההיגיון הזה ואומר את זה אני רוצה להגדיר גם ביחס לסעודה כשאני מדבר על דבר כזה שנקרא סמו אני צריך להגדיר איזשהו זמן והזמן הזה הוא יש לו כמה מקורות שמהם הוא לומד הוא רוצה להגיד שהטווח זמן הקצר ביותר שאנחנו פוגשים בהלכה בכל מיני עניינים זה הוא מביא מביא אלזה ראייה מעולם הקורבנות הטווח זמן הקצר ביותר שאנחנו פוגשים זה חצי שעה ולכן זה נקרא סמוך עכשיו תגידי בסדר אבל יכול להיות ש אני לקראת הסעודה כמו שמירת שבת כל חתה אומר אומר אני לקראת הסעודה גם שעתיים לפני ד אומר לו זה זה נכון שאתה בהכנות לסעודה אבל אתה לא סמוך לסעודה סמוך זה בטווח זמן הזה יש אזה כי כשאני הפעולה הזאת פעולת תוכן בהגדרה הזאת של של הראשונים כלומר של לצורך העניין הרשב שמגדיר את ההגדרה הזאת הוא אומר אני צריך שיהיה זה הקשר מובהק לאכילה אני אגיד שניה אני אגיד יותר שהוא כן אני אגיד את זה קצת בהגדרה יותר רחבה אני אתן דוגמה ממלאכה אחרת יש לנו מלאכה שנקראת מלאכת דש קצת הזכרנו אותה א אתם זוכרות מה הדוגמה שהזכרנו על דש הזכרנו את זה מה לא זה עוד זה אז התולדה הקלאסית של דש שאנחנו מכירים ביום יום שלנו היא גם קשורה לסחיטה והיא גם קשורה ל חלב כן לחליבה או להנקה או לחליבה שהם פעולות שקשורות לדש האיסור לחלוב פרה בשבת זה נקרא מלאכת זה נקרא מפרק שזה תולדה של דש א אבל הפעולה המקורית של מלכת דש זה באמת לקחת תרמיל למשל תרמיל של שועית או של אפונים כלשהם ולפרק את האפונים מתוך התרמיל עכשיו אני שואל שאלה האם מותר בשבת לקחת אדממה זאת הדוגמה שרציתי לקחת ד הנה הסלט הבא שלנו מתבשל פה האם מותר לקחת עכשיו לא בשביל אפילו לא בשביל הסלט אני לוקח אדמה מ בתור חטיף לוקח פותח אוכל לוקח פותח אוכלים כ קניתי מוכן שקי אוקי סבבה אפשר לפרק את זה או לא לכאורה זה מלכת דש לא אם אתה אוכל את זה מד אתה פות למהו אז למה זה מוותר הוא אומר שזה אסור למה זה יה מותר בגלל שאתה מיד ר את זה אולי כאלו אולי לא אבל אם אתה חולב את הפר שרשות את החלב אז למה זה אסור א קודם כל אם כבר אז בוא ן את הדוגמה הזאת באמת באם נלך שניה להענקה ולא לחליבה אז באמת שמה ההיתר מצוי על זה כלומר ההיתר בנוי על זה שזה נעשה באופן מידי ולכן גם מי שהתינוק שלה לכן גם מי שהתינוק שלה מאיזשהי סיבה לא יכול לינק והיא עכשיו אפילו עוד לפני שאוהבת היא עכשיו דואגת להוציא לו חלב ישירות לתוך הפה שלו לכאורה זה מלאכת דש מכ זה מפרק ואף על פי כן זה מותר כן מוותר לעשות את הפעולה הזאת מותר גם לשאוב כדי להכיל אותו הבעיה שלנו תהיה כשזאת שאיבה שהמטרה שלה היא לשמור את זה לאחר כך ואז זה כבר יהיה מורכב יותר ופה אנחנו נצטרך ל תינוק שאוכל חלב אם שאוכל רק חלב אם ל והוא עכשיו מאיזשהי סיבה לא יכול לינוק מותר לשאוב כדי להכיל אותו כן אבלם זה בשביל לשחר שלא יהיה זה עוד יותר קל זה עוד יותר קל יותר קל א אני מ רגע אז שוב יש פה יש פה לכן אמרתי שזה תלוי אחד בשני אם עכשיו מטרת החליבה היא כדי שהתינוק יוכל אז יש לנו פה צורך של חולה שאין בו סכנה שהגדרה של חזוניש ועוד פוסקים זה שאכילת חלב ם זאת צורת האכילה הבסיסית והטובה ביותר שלו ולכן אנחנו נרצה שהוא יאכל חלב אם גם אם זה חלב שעוב וכשזה מצטרף עכשיו לזה שכדי למנוע גודש אז אוקיי אז ודאי שזה מותר משני הצדדים עכשיו מה קורה עם המטרה היא רק למנוע גודש אז פה פעולת ההוצאה של החלב הי פעולה מותרת אבל אני צריך לדאוג שהחלב הזה יהיה חלב פגום אם עכשיו אם עכשיו הוא לא התינוק לא יוכל לאכול מזה ישירות אז אני לא שומר את החלב להמשך אלא אנחנו פוגמים את החלב מיד בדרך כלל המלצת הפוסקים זה לשאוב לתוך בקבוק שיש בו כבר סבון כלים או משהו כזה ואז החלב נפגם בגלל שהוא לא צריך את החלב בזור שה בגלל שהוא יכול לינות בצורה רג בהנחה שהוא לא יכול לאכול את החלב באותו רגע או בזמן הקרוב שוב זה במציאות ימינו היום זה זה הדרכה קשה כן מספר פעמים שאמרתי לאמהות לחלוב לתוך בקבוק עם סבון כלים זה היה זה היה כמעט תגיד אתה שומע מה אתה אומר אתה כן אם זה נפסל אם זה נשפך מיד אז כן א עכשיו בדרך כלל הפתרון שוב הבעיה בוא נגיד ככ הרבה פעמים הפתרון זה שבזמן הקרוב כן אשתמש בחלב הזה להכיל את התינוק הבעיה היא במקרים שבהם יש מישהי ששואבת ומקפיאה ואז זה באמת יותר מורכב השאיבה בשבת שוב יש מצבים שבהם אנחנו מתיירים במצבים ספציפיים מסויימים אבל זה קצת מורכב יותר זה דורש אדמה או אז אני חוזר לאדמה אז רק הסיבה שהלכנו לפה זה בגלל שיש לנו פה מלאכת מפרק ובכל זאת היא מותרת בשבת א אז האמת היא ופה קצת החסרתי מכים פרט חשוב בעניין הזה וזה שהגדרת הפוסקים ביחס למלאכת דש זה שזה נעשה באופן מסחרי זה נעשה באופן מה מסחרי מסחרי כלומר לפרק עכשיו לקחת עכשיו אם אניח עכשיו דוכן למטה עם הדמה מפורקת זה א אפילו אז לא אפילו אם תפתחי מפעל ל ותעשי קי בו חמישה סינים שכל היום יושבים ומפתחים אדמה ו באמת תמיד שאלתי את עצמי כשקונים שקית של גרעיני חמניות מפוצחים מה זה זה כאילו כאלה שיושבים יש מקצוע כזה מפצח גרעינים לא אבל מ מי עושה את זה מי מפצח יש אחד שהוא יושב מפצח לנו את כל הגרעינים והוא אם זה אם אז זה בסדר אני חשבתי שזה איזה ארס מהשכונה שהוא מכין לכולם יש פעולות כאלה שנעשות ידנית כן יש פעולות שנעשות [מוזיקה] באמת בוא נגיד ככה אני אני אני אני הרגיע בזה שלא נראה לי שיש משהו שעושים אותו עם הפה בסדר לא נראה לי ש משהו שמוכרים לנו שמישהו ישב פיצח עם הפה א אבל א בגלל אז שוב במלאכת דש בגלל שההגדרה היא מסחרית לכן מותר לעשות את זה בשבת לכן באדמה מ שמגיע אלינו הביתה והוא לא מסחרי מותר לנו לפתוח את האדמה ולאכול אותו בשבת יש מי ש רוצה להחמיר גם בזה אבל רוב הפוסקים סוברים שמותר לפתוח את התרמיל ולאכול את האדמה מעצמו בשבת שדש הוא סור רק שוא בפעולה עצמה כן במלכת במפרק זה כבר קצת יותר מורכב נכון במפרק שזה קשור ל שסוחט קשור למפרק אז זה קצת יותר מורכב גם שם ת תלוי מה תהיה פעולת מטרת פעולת הדישה אגב אם כבר הגענו לפה אז אני אזכיר ואמר שה קמינה של מלאכת דש זה למשל האיסור שלנו לשחות נוזל לתוך זאת אומרת לקחת תפוז בשבת ולשחוט אותו לתוך אסור כו לקחת לקחת לשחות לתוך מאכל מותר גם את התפוז למאכל אני יכול לתוך מאכל אני יכול שלימון הוא קיצוני יותר לימון השולחן ערוך כותב שמותר לשחות לימוני בשבת ככה כתוב בשולחן ערוך לימונים זכן להכין לימונד השולחן ערוך מתיר לעשות לימונדה בשבת אללא [מוזיקה] מסרי חשבתי שאנחנו סוגרים בסלטים אני מבין שאנחנו עוברים לדוכן עכשיו עם הסלטים והמיץ לימון ודמה רק מבקש את הרווחים משבת לעשות באופן שההוא בהבה כדי שאפשר יהיה ל נ ובים א אז באמת צ לעשות מסימות במסחטה לא מסחטה זה עוד סוגיה שוב חוזר על סוגיית הכלי אבל חיתה של א לימון בשבת השולחן ערוך מתיר הפוסקים כולם לא יודעים איך לאכול את זהב שלימון מותר לא לא לא אמרנו ביד כן ביד ביד חיטה ביד של לימון מותרת בשבת כך כותב השולחן ערוך את הגרינים רגע רגע חכו לפני הדילוג זה כבר מלאכת בורר אולי נספיק להגיע לשם ש ש אבל רגע רגע חכו שניה ב לפני שהתבלבל שם במלאכת שוב במלאכת דש שחיתה של עקרונית חיתה של פרי לתוך כלי ריק או לתוך משקה אסורה בשבת חיתה לתוך סלט או לתוך מאכל מותרת בשבת אבל שחיתה של לימון השולחן ערוך מתיר לשחות לתוך כלי כל הפוסקים האשכנזים אוסרים ועוד הרבה פוסקים גם הספרדים חולקים על שולן רוך אבל השולחן ערוך בעצמו מתיר עובדיה אומר שולחן ערוך התיר התיר אנחנו לא יכולים לשור משולחן ערוך הטיר ולכן הוא מתיר לשחות לתוך כלי יש מהאשכנזים שרצו להתיר לשחות לתוך כלי עם הרבה סוכר בפנים א שאז זה יהיה כאילו לתוך מאכל ואז רק השאלה היא באמת מה היחס ושזה לא נראה כלומר זה צריך להיות הרבה סוכר כמות כזאת ש כן זה הרעיון כון זה הרעיון זה שמעתי שיש בעיה בסיטה של לימון על צנון א מלח או גם זה קשור למלאכת נכון זה קשור למלאכת מעבד ש שאכן היא היא היא דוגמה טובה נוספת למה שנקרא סמוך לסעודה כו מה שפוסקים מתירים לעשות זה סמוך לסעודה רק אני אדייק ואומר ששמה הכוונה בלשים מלח על הירקות אם שמנו קצת שמן למשל ברגע ששמנו קצת שמן שמנו קודם את השמן במקרה כזה כבר אין לנו חשש של מעבד ולכן אני יכול לשים את המלח כמה שאני רוצה שמן ואז מלח לימון ולכן בהקשר הזה דווקא מיץ לימון אני חושב שהוא פתרון כי המיץ לימון ברגע שהוא הופך את זה לנוזלי אז גם עכשיו אני אשים את המלח הוא לא נוגע ישירות ב בירק עצמו ולכן אין לי בעיה של מעבד עש מה הפעולה שהוא עושה בזה במיץ שלו לא לא טוב זה כבר סוגיה שקשורה לדיני בשר וחלב באמת מה נקרא חריף ומה לא נקרא חריף ומה ההשלכות של זה לימון כן מוגדר חריף בהגדרה שלנו אבל בשביל שהוא יעשה פעולה של כמו כובש זה כבר קצת יותר מורכב כן זה קצת יותר מורכב ז אניסת את המל הל יגיע כל חלק ש בסדר בסדר זה עדיין ה פעולת השמן בסוף אנחנו מערבבים את הסלט הכל זה צריך להות סמוך לסו ברגע ששמת את השמן אז כאילו הוכחת ברגע ששמת את השמן אז בעצם הוכחת שעכשיו את לא הולכת לעבד את זה את לא הולכת לעשות מלכת מעבד אתה הולכת כן זה לא את לא הולכת לאבד את זה עכשיו אלא את הולכת להכין סלט בצורה אחרת ולכן זה פוסקים הקלו בזה חוץ מזה ממילא הסלט התחלנו להכין אותו חרק חצי שעה לפני הסעודה הרי סגרנו שאי אפשר לחתוך אותו בגלל בגלל התוכן את לא יכולה להכין אותו לפני כן אז גם את המלח הס לא מ סמוך לסעודה גם זה רק סמוך לסעודה כן אה גם הטבול זה גם הטבול רק סמוך לסעודה כן כן לא שוב אם אני שם שמן אז אנילי בעיה גם לפני כן אבל אם אני אם אני שם רק מלח אז סמוך לסעודה אפשר סמוך לסעודה פותרת הבעייה של בקיצור בכללי צריך כ אילם זהזה כפק עמים אנו ם מתק מזה כובש כל מה זה מזה על מה את שואלת לא הבנתי חרי שמבלים אות אחרי עדיין זה לא נקרא כובש ברגע שיש שם שמן בתוך המערכת זה לא נקרא כובש כובש זה במלח כן מלאכת מעבד זה במלח ברגע שכן ברגע שהקנו את כוחו של המלח אז כן א סלי אני צות על תחינה כאילו התחינה היא סוג של זל נחשב לתוך שאלה טובה א השאלה תהיה באמת תלוייה בהגדרה זה קשור קצת למלאכת לש שהיינו אמורים לדבר עליה לא יודע אם נספיק אבל [מוזיקה] א כל כל עוד סלט אנחנו נוכל להעריך עוד ששהו אה לגון ר איך אנכ לעשות כאילו אני ת ש רית ממשפחה שמה את היד וחדת את הלימון מעל כאילו מעל סלט ואז כ קמד שזהב ו היא רצתה להרוויח את זה שהגרעינים לא יפלו לתוך הסלט כון כי בסוף אני נשאר א לא בצ אני מוצי את האמת שמה של מצמ משהו אחר ד כאילו זה בשבילי ל אני שמתי שזה מ לא כ מסתתי עד שמתי למר בסל ק לימון אוקיי אז לייש אין לי בעיה לסכל בגרים א יש כ משפח שש אז הוצאתי את זה עם עוד כוב שמתי לח ואז הוצאתי משם את הכוב [‏צחוק] [מוזיקה] כמה אז באמת אני חושב שהפתרון הכי טוב זה עם היד כלומר לשחוט לתוך היד ואז ואז מה שאנחנו עושים זה שאנחנו גורמים לזה בעצם אני סוחט לסלט אני לא סוחט ליד כן אני סוחט מעל הסלט שאני סוחט אני פשוט מחזיק את הלימון בצורה כזאת ואז המיץ של הלימון יורד למטה והגרעינים פשוט נשארים אצלי ביד הם לא הם אפילו לא נפרדים הם נשארים אצלי ביד אב אני לא הוצאתי את הגרעינים אני יצאתי את המיץ כאלו בתוך היד כןכן ה א זה נשפך לבד המיץ נשפך מהיד וגרין הכל נשאר אצלי ביד אנחנו רגע הר יש לי שאלה פ אפשר עם הקף לימון לעשות ככה עם הקף וזה נופל עם הגרים אבל עם הקף כה ככה צרי שמה המטרה המטרה היא לשחוט את זה יותר טוב בעזרת הכף אז אני אגיד ככה שכלי שתפקידו לשחות אנחנו לא יכולים להשתמש בו בשבת אבל ברגע שמדובר לא בכלי שתפקידו לשחות אני עושה את זה בעזרת משהו שהוא לא המטרה שלו ה פשוט לעזור לי להוציא מה נמצא שם בפנים אז מותר לעשות את זה כ רק אני אני שנייה חוזר ממלאכת מפרק אלינו חזרה למלאכת תוכן בסדר עוד לא סיימנו להכין את הסלט אני לא יודע איך התקדמתם כבר לנ שים א מה עשי את השמ מה לשחוט את השמן ודאי שאסור לא אסור אני אגיד כולה אחת שהרב עובדיה אומר הרב עובדיה אומר הרב עובדיה אומר ש הרב עובדיה אומר ששכבת הנוזל שהיא לא מעורבבת בטונה עצמה היא לא נקראת בורר זאת אומרת אם עכשיו אנחנו שופכים מהטונה את הנוזל שנמצא למעלה אומר עובדיה אין בעיה או להוציא את או לאכול אותה עם השמן כ אני מנסה להזכר איך הגענו למלאכת מפרק ממלאכת רגע רגע אנח כן צריך להתחיל לשחזר פה אחורה באיזה באיזה סלט עצרנו אני לא זוכר אני אגיד לך זה היה בגל הצן בצד צן גניות שמה זהן כן אותו סיימנו לא לא סג עם הבצל עם הסלט של ה זה היה סלט שאמרנו שבדיעבד אפשר לאכול אותו וממנו אה מה דיברנו רגע רגע אבל לפני כן דיברנו על האדממה שהאדמה הזה הגיע מ מהשאלה של האם זה פעולה הוריד שאלה מה הרעיון של סמוך לסעודה שדורש לדעתי יפה סגרנו את החלון אז רק חזרה חזרה לש לא למה הבאתי את האמת שכל הזמן רתי ם אורית בע ציפוק לא ר לא רק אני כן רוצה להסביר למה הבאתי את הדוגמה של הדמה של המסחרי שיש לנו פה הגדרה שהיא מאוד מאוד דקה לכאורה כלומר לאכול לעשות להוציא את האדמה מהמותר אבל אם עכשיו פתחתי מפעל להפריד את האפונים מתוך ה רמיל שלהם אז זה יהיה אסור אנחנו רואים שפעולה דומה אבל בסיטואציה אחרת היא משפיעה ולכן הקווים הם לפעמים דקים כלומר איפה אנחנו מבחינים בין הדבר הזה לבין הדבר הזה בין ההגדרה של מה מותר או מה אסור בשבת לפעמים זה יכול להיות בהחלט דק בעניין הזה א אני רוצה רגע להתקדם לעוד כמה הגדרות ב במלאכת וכן בוא נדלג לסעיף יב שנייה אח לא לפני כן סעיף בסדר א זה קשור למשהו שגם מוזכר כאן מותר לפר לפורר לחם בשבת ו כגון לפני התרנגולים שאין תחינה אחר תחינה והוא אילו כבר נחנה התבואה ונעשית קמח אלא שחזר וגילה והפאה אין בזה יותר דין תוכן יותר טוב לפר לפניהם סמוך לאכילת כמו שנתבאר לאל שלא נאסר תוכן באוכלים שעושה לצורך אחילה לאלתר אז פה יש לנו הגדרה נוספת אין תוכן אחר תוכן ולכן אני חוזר רגע לדוגמה של התבלין שהתגבש אם התבלין הזה היה תכון לפני כן אין תוכן אחר תוכן ולכן אני יכול לפורר אותו מחדש שנייה רגע עוד שניה נגיע לשם אבל כשיש לי משהו שהיה תכון כמו לחם כמו תבועה שהייתה תכונה ועכשיו הי התגבשה במלאכת בהכנה שלה לפורר אותה מחדש מותר לביסקוויט יש לי בסקווט אני רוצה לפורר את הבסקי בשבת מותר לי לפורר בסקוויט בשבת למה כי אין תוכן אחר התוכן מה אבל ההתגבשות שלו כשאני תוכן אותו אני מחזיר אותו להיות גרגירים כמו שהוא היה לפני כן אני לא הופך אותותו למשהו יותר טחון ממה שהוא היה לכן זה אין תוכן אחר תוכן אבל בסי אפשר לח אותו כאילו ביד נכון כל זה אנחנו מדברים בידיים ולא בכלי כן א ב באופן כללי נגיד שאיין הרבה מצבים שאני יכול להשתמש בפומפיה בשבת לא אבל מזג כף מזג וכף לצורך העניין נחשבים כמו היד שלי כן בעניין הזה א שאלה טובה עוד רגע רגע עוד רגע עוד רגע נתייחס לזה א כן עוד שנייה א אתייחס לזה רק רציתי להגיד עוד משהו אחד לגבי אין תוכן אחר תוכן שכחתי טוב אולי אני אזכר בהמשך לא רוצה לחסוף את ארוח [מוזיקה] הקודש אני ממשיך רגע גע אני מדלג לסעיף יב מותר לחתוך בשחקן בשר מבושל או צלי דק דק אפילו שלא לצורך סעודה לאלתר הועיל ואין גידולו מן הארץ ויש אומרים שאין תחינה אלא בגידולי קרקע ובצירוף ספרת הפוסקים שאין תחינה באוכלים הראויים כמות שהם לכן יש להתיר ואפ מילו מי שאינו יכול לו עסו בלי שיחתכם בני שהוא קשה על ידי חתיכת תקנו לאכילה מותר אני ממשיך רגע ליהודים אלו מטעם זה מותר לחתוך גבינה בסכין דק דק או למיי אותה במזלג אפילו שלא לצורך סעודה לאלתר ובלבד שיהיה לצורך השבת מפני שאין הגבינה גידולי קרקע ולא שייך בדין תחינה שאינה נוהגת אלא בגידולי קרקע כגון ירקות וחוצי בהן ואף על פי שהמגן חייב משום בונה אין בחיתוך הגבינה שום איסור משום סותר שויל ולא שייך בגבינה סוטר על מנת לבנות לא גזרו ב חכמים כלל אני מתחיל רגע מהסוף להכין גבינה בשבת איך מכינים גבינה איזה מזל שיש לנו חזרה למקורות בדורנו אנשים חוזרים כי בעיקרון איך מכינים גבינה לפחות במחשבה שלנו כן הולכים למ לאושרת וקונים במדף מה זאת אומרת ככה מכינים גבינה אז כמובן שהכנת גבינה זה לקחת איזהשהו חלב או יוגורט וכדומה וכולי ולגרום להם לתהליך של התקשות הפעולה הזאת אסורה בשבת למה היא אסורה בשבת כי אומרים חזל איזשהו סוג של תולדה זה לא בדיוק תולדה של מגבן מגבן זה בונה בניתי עשיתי לקחתי גבינה אבל אף על פי כן פעולה הזאת שאני עכשיו הופך משהו שהוא היה לא היה חלב הפכתי אותו לגבינה דומה ל בונה שימו לב זה זה ממש יוצא דופן כי בדברים אחרים כן כשאני אנחנו נראה במלאכת לש כשאני הופך משהו מנוזל למוצק זה לא נקרא בונה זה נקרא לש פה יש איזה משהו יוצא דופן ש חזל התיחסו אליו ככה אבל לפי זה לכאורה אם עכשיו הכנתי גבינה ואני רוצה לחתוך אותה אני מפורר אותה אני סותר אם להכין אותה זה בונה אז לחתוך אותה זה סותר אומר לא הדימוי היה רק להכנת הגבינה לפירוק הגבינה ולחיתוך הגבינה אין איסור ולא רק שאין איסור אלא גם אין איסור משום תוכן למה כי זה לא גידולי קרקע ולכן אני יכול לחתוך את זה גם דק דק וגם לא סמוך לסעודה בסדר ולכן גבינה אפשר לחתוך גם עם סכין גם עם סכין שתפקידו לחתוך פרוסות של גבינה אני יכול לחתוך את הגבינה יש כאלה א כן זה כזה של אנשים בסטייל לא כמונו לא לא לא עממיים שמכינים סלטים לשבת אלא אנשים רציניים כאלה אז יש כזה סכין שחותכת את הגבינה בפרוסה מדוייקת אפשר להשתמש בסכין הת כי הטרה שלה נכון המטרה של הזה זה להכין את זה לאכילה בצורה שהיא נוחה יותר לאכילה פשוט בם כל הבעיה של הכלים אני חתי שכל כ ב בשבת אבל בח זה ק שעוד שניה עוד שניה אני אתיחס לזה ממש עוד הסעיף הבא אבל אני רוצה הדוגמה הנוספת זה באמת קוצץ ביצים שקוצץ בי פורס ביצים מותר להשתמש בו בשבת למה ן ש אוקיי אז למה מותר להשתמש בו בשבת מותר לו מותר להשתמש ב בשבת כי המטרה שלו היא רק להקל על האכילה שלנו הוא פורס לנו את הביצה בצורה כזאת שיהיה לנו קל יותר לאכול אותה ושוב ביצה זה מאכל שהוא גיו לא גידולי קרקע ולכן אין לנו בעיה אבל סעיף יד אבל אסור לגרור גבינה במורג חרוץ בעל פיפיות שמתם פעם במורג חרוץ בעל פיפיות הנקרא פומפיה בלעז מאיפה המקור הגב של המילים האלה מורג חרוץ בעל פיפיות מה א אני חושב שזה ישעיהו הנה שמתים למורג חרוץ בעל פיפיות תדו שרים ותדע גבעות זה ישעיהו אם אני זוכר נכון א אז אבל הוא משתמש פה בביטוי הזה כדי לתר לנו פומפיה בסדר שמה היא עושה אז הכלי הזה פומפיה נועד כדי לטחון ולכן אסור להשתמש בו אפילו לצורך אכילה לאלתר שלא התירו לטחון בכלי המיוחד לטחינה שהרי זה כאוב דין דחול וכדין שחיקת תבלין במכתש שאסורה בשבת כן אני אני אתן דוגמה א משני כיוונים א' כמובן לקחת אם יש לי כזה פילפל כזה זה פלפליה כזאת עם פלפלים גדולים שמסובבים ותכנים אסור בשבת גם מלח שאף על פי שמלח אין בו תוכן אחר תוכן כן המלח שלנו מפורר והוא לא גידולי קרקע אף על פי כן להשתמש בכלי שמיועד לטחינה כלומר במטחנה כזאת אסור לי אסור לי לעשות את זה בשבת בגלל הכלי ו לעומת זאת האם מותר לי להשתמש בקולפן בשבת כן ה אמר ליזה שעושה את אז ככה אז הרב עובדיה אומר אין מגבלה קולפן מותר בכל צורה בכל אופן המטרה של קולפן זה לקלף וזה כמו סכין זה בדיוק כמו סכין השמיר שבת כלכתה מחלק משהו קצת אחר הוא מגדיר הגדרה שהיא תלוייה בהוא אגב אומר את זה לא כעיקר הדין הוא מביא את זה כחומר והוא אומר שתלוי האם זה דבר שהוא חל או שלא נאחל כלומר האם זה קליפה שהיא נאכלת או כליפה שהיא לא נאכלת והוא רוצה זה האמת שזה לא מצד מלאכת תוכן אלא הוא דן בזה מצד מלאכת בורר ושמה ולכן הוא רוצה קצת להחמיר בזה אז אני אני לא כנס לזה עכשיו כדי לא לבלבל אותנו אבל כן חלק מהפוסקים האשכנזים רוצים להגיד שלחתול פרוסות גזר דקות עם קולפן אסור למה כי זה פעולה שהיא כבר הופכת את הקולפן לסוג של כלי תוכן הרב עובדיה מכיר ישיש לי שאלה גולי גוליני כן גם זה כמ סק אני משתמשת בשוקולד עוד פעם שמה מה הוא עושה לפ נכון במקרה הזה יכול להיות שגם אשכנזים יקלו כי זה לא גידולי קרקה לגזר יש מהפוסקים שאוסרים האמת שלא שאלתי את הרב אריל מה דעתו על זה זה מעניין לשאול אותו מה מה הוא סובר בזה הצורות עם כן השאלה היא האם הפעולה הזאת הופכת את זה לכלי שהוא כלי תחינה או שזה עדיין נחשו בגדר של סכין אם אנחנו נכסים לזה עדין סכין או לא אני בלי נדר אני אשתדל לשאול אותו אני אגיד לכם מה רב רילו כי אני חותך עכשיו חתיכות דקות שאני חותך חתיכה דקה אני בעצם עכשיו טוחן את זה עושה את זה כמשהו דק דק וחן זהלא לא גם פעולת דק דק זה נ זה תוכן גיד עם חצילים אם אני עושה סלת חצילים כאילו אם אני בשת חצילים בנו ואז אני חותכת מאוד מדן את כי ש אז אנחנו חוזרים להגדרה שזה צריך לעשות את זה סמוך לסעודה כן הרב שאלה פש לש ב ו לסו מזלג היא עכשיו תוחנת את החציל רגע האמת ש על כל סוגיית מעיכה לא דיברנו לגמרי אסתי לזה ש לא זכרתי כאילו רציתי לתת לתינוק שלנו לאכול משהו מו י אמר לי לאסו חיים החיים לא זכרו לי שזה א לי מגב של הקפת טו דור מס אפשר כי זה לא גדו קרקה ולתת האי ש נכון אז גם בזה יש הבדל בין אשכנזים לספרדים הרב עובדיה אומר מאיכה דינה כדין חיתוך ולכן בהגדרות של חיתוך ה מותרת באותו אופן אשכנזים אומרים אפשר למעוך רק במקרים שבהם אנחנו עושים את זה לאיזשהו צורך כמו לזקן חולה תינוק ולעשות את זה בשינוי כלומר לעשות את זה בשורה בצורה שהיא אחרת ממה שאנחנו כים ביך עכשיו אנחנו תוכנים ביום רגיל אם בדרך כלל אני תוכן עם המזלג אז עם הצד השני של המזלג כן עם החלק הצל יותר שלז זה לאנשים רגילים לאשכנזים אסור גם ים רגילים כאילו אנשים שהם לא חולה זקן כ אה אשכנזים נוטים להחמיר בזה יש מי שרוצה להקל כשזה סמוך לסעודה אבל אבל גם בשינוי גם בשינוי מה זה ח אז מותר למעוך את החצילים פי הרב עובדיה כן רק סמוך לסעודה אה כן חצי שעה כן חזרנו לחצי שעה כן הרב אם נגיד א אוכלים גחון בשבת ומישהו שהוא לא אני שכח להכין רסם בשבת הם לי לעשות לא באמת האם מותר לעשות את הקטע הזה עם ה כמו בלימון לקחת עגבניה כאילו כאילו אתה יודע לעשות לדמות כזה כמו שזה לא פומפיה אבל עם כף אה עם כף ואז כאילו נגיד עגבניות ושיצא משהו שדומה לרסק או כזה או לקצות אותב דק סדר פצ לא לא לפצות זה לא רסק השאלה אם מות פה מחלוקת התימנים לא יודע אני הג'חנון היה נשמע לי קשור לתימנים אבל אני לא לא רוצה לסכסך מזמן שרנו אותו זה ג'ן כנוי בסדר א אני לא בטוח שאני לגמרי מבין נכון עד הסוף השאלה היא האם הכוונה היא להוציא רק את הנוזל של העגבניה ן נוזל שהוא עם חתיכות משהוו שמדמה עסק אם הפעולה היא פעולה של הוצאת הנוזל אפשר לעשות אותה עם כף או כפית וכדומה כל עוד זה לא כלי שנועד לברור בעזרתו או לטחון בעזרתו אפשר לעשות את זה כן אם אני נגימה אני חושב ש אז השאלה היא קודם כל השאלה אם זה נוזל אני נוזל ש העגבניה הוא על הגבול שבין להיות נוזל ממש לבין להיות משהו שהוא אחר קצת גם השאלה לתוך מה עושים את זה גם לא ו הוא באמת לא נוזלי לגמרי כי יכול אם מוציאים את זה עם כך אז יכולות גם לצת חתיכות הגדר צריך שזה יהיה בהגדרה לא יהיה רק לא יהפוך להיות איזשהו נוזל אלא שאנחנו בעצם או שאנחנו עושים את זה לתוך איזה שהם דברים ש מייצבים את זה יותר או לתוך או ישר על מאכל או משהו כזה ואז באמת זה יותר פשוט אפשר לד אפשר לד אני פעם ראיתי זוג של לד ה והם היו חוצצים קת ואז מורחים אותו הוא תמיד שוכח כ זה רק ישין [מוזיקה] בשביל השינוי בשביל הרסק כאלו הם רוצים רסק טרי אפסים ק ממש לפני הסודה ומכים אותם א יכול להיות שבגלל הם סומכים על מה ש אז יכול להיות שהם עושים את זה בגלל שהם סומכים על שהרבו לפחות חלק מהבנות ברמבם ש שזה סמוך שסמוך לאכילה יש יותר צד להקל בזה אבל למה למה חמרת אין בעיה לא עוד פעם אני לפי הרב עובדיה באמת אין לנו בעיה סמוך לאכילה אני אני לא יודע להגיד האם האם הרמב מיסטים לא לא זהב אני שלת לפי הר ובדיה אין בעיה אעם להכיל את הג למו סמוך לאכילה אפשר אב אחר שקצת אותה כןכ כן למעוך סמוך אפשר צחי לקצוץ ו יפה אפשר לעשות את זה סמוך לאכילה לפי הרב עובדיה רגע רופוס דברים סמוך לח נכון שגם אסור לקלף ביצה אם זה לא סמוך למתי שוים למה אסור כאילו ביצ שלא אוכלים לא אני אגיד ככה אני אשאל שאלה רגע אחרת ר לקלף בננה ולא לאכול אותה םג בסדר זה עוד סוגיה לא מכ זה מותר בש מצד החנה אולי זה עוד סוגיה אוקיי תפוז בסדר בשביל לא לעבור על בלד שקצו אז נלך על תפוז האם למה אני ותן את הדוג הזא כי זה בעצם פעולה שהיא דר האכילה של הדבר הזה האם אני חייב לעשות את זה דווקא לקראת שבת אז אני מסכים שאולי יש דעות אולי בירקות אולי יש מיש יגיד שזה צריך להיות יותר סמוך לאכילה אני אסתכל לא יודע אני לא זוכר אני לא זוכר דוגמה כזאת על ביצה אחרי שקילפתי אותם כן אלא אם כן יש לך איזה בעל חיים שאוכל אותם חזל אומרים שנחש אוכלים קליפות של אז אם יש לך אזה נחש לא אבלם נ כן עקרונית ביצה אחת שלמה בתוך הצלחת ולשמה לשים את הוים ואז ייה מותר ל חבל על הביצה אבל אז כן [מוזיקה] אז יכולה את כרה לא טוב רגע אז נכנסתם פה לכמה הגדרות במוקצה אני אני אנחנו לא נראה לי שנגיע למוקצה אני אני כן אגיד במילה אחת א' ודאי עדיף לקלף ישירות לפח או לקלף על גבי משהו שאני יכול לקחת את זה לשים את זה בפח כלומר נגיד ניילון שאני יכול לקפל את הניילון ולשים את הכל בפח או לקלף לתוך כלי כי הניילון כן אני שם אותו לפח אני אניפ מפית אני לוקח ישרות לפח זה לא כלי לא ביטלתי כלי חנו כן זה לא בהגדרה כלי מה זה צי לז כן זה דין שנקרא דין גרף של רעי שבמקרה כזה אפשר לעשות אותו אבלור ואז מה בצו ל ביצה בכיור בתחילת הסעודה את לא יודעת מ ימצא ביצה לא באמת רגע אם זה אם ת בקיצור צריך להרים משהו [מוזיקה] ואצא בצרי ש כל דבר שהוא לא מו ד בצ שוב יש פה לא התח את הסוגיה מהתחלה לכן זה קצת עושה בלאגן אבל יש פה סוגיית ביטול חנו מצבים סוגיית איזה סוגו בסדר יש פה קצת מש מש עשינו עשינו קצת סלט לסיום אבל כן אבל אני אני שנייה חוזר רגע להגדרה שלנו רק כדי שוב לחזור למלאכת תוכן ולסכם אותה ולומר שכשיש לנו כלי שמיועד לטחינה זה יהיה בעייתי כשיש לנו כלי שהוא לא מיועד לטחינה זה יהיה יותר פשוט שוב ראינו פה כמה אפשרויות יש פה א בעצם ההמשך המתבקש וזה מה שאני רוצה לדבר עליו פעם הבאה בעזרת השם זה מלאכת לש מלאכת לש זה בעצם התחינה שלנו כלומר הראם ואיך אפשר להכין תחינה בשבת ו ועוד כל מיני תהליכים שאנחנו עושים בסלטים ערבובים למשל אם עכשיו הכנו סלט תפוחי אדמה אנחנו רוצים להוסיף לו מיונז האם אנחנו יכולים להוסיף אותו בשבת או שלא וכן שאר רטבים וכדומה זה בלש אז על כל זה בעזרת השם בלי נדר נדבר בפעם הבאה ועוד אני רוצה בלי נדר להספיק גם דבר על ענייני רפואה בשבת שחשוב לי לעסוק בהם אני אגיד כן כל זה פעם הבאה לא יודע איך אני אספיק אני רק אגיד משפט אחד חשוב כדי שאם חס וחלילה לא נספיק לדבר על זה באופן מפורט יותר אז אני אגיד משפט אחד אני חושב שהזכרתי אותו אני אזכיר אותו שוב אני אומר אותו אני אומר אותו זה אגואיזם נטו בסדר א זה לא זה לא קשור אליכם זה קשור אליי חזל אומרים שכשיש מצב של פיקוח נפש בשבת אז השואל הרי זה שופך דמים ונשאל הרי זה מגונה כלומר כשיש רב שלא לימד את ההלכה כמו שצריך ואז מישהו בא לשאול אותו האם מותר לעשות כזה דבר בשבת או שלא אז הנשאל הוא מגונה הרב הוא לא בסדר שהוא לא לימד את זה כמו שריך כדי לא להיות מגונה אני קודם כל מוציא את עצמי מהקטגוריה הזאת ואומר לכם שבכל חשש של ספק פיקוח נפש אין לנו ספק על זה אני מקווה להרחיב קצת יותר פעם הבאה אני רק אגיד סיפור אחד קצר א משפחה שזוג שהיו גרו פה ברמת מידר פעם לפני הרבה שנים כבר לא גרים פה והם סיפרו לי סיפור בחרי שבת זה אני כ כבר לא גרנו פה כשזה קרה אבל הם סיפרו לי את הסיפור הזה אחרי שבת הם סיפרו לי שהבת שלהם לא הרגישה טוב בשבת בבוקר הי היתה בת שנתיים אני חושב היה לה חום גבוה היא לא הרגישה טוב התלבטו מה לעשות וזה ניסו היא קיה וכל מיני דברים ניסו לעזור לה ניסו כל מיני דברים ראו שזה לא הולך התלבטו לקחת אותה למיון לא לקחת א איתן כבר אפטית והיתה נראת ככה במצב לא טוב התלבטו מה לעשות אבל בגלל שהם שני בעלי תשובה מתוקים אז הם אמרו לעצמם אה בסדר נמשוך עוד קצת נמשוך אמרו עוד שעתיים צאת שבת לאזה ואז הם ראו שזה כבר נהיה יותר צ אמרו טוב בוא נלך ברגל אז הלכו ברגל הלכו ברגל לטל השומר הגיעו לטל השומר נכנסו פנימה הצוות שם התחיל לטפל בה והצוות אמר להם אם הייתם מגיעים עוד כמה דקות לא בטוח שהייתה לכם בת אה והם סיפרו לי את הסיפור הזה אמרתי להם מילא אתם אבל אני מה אני השם הד הייתה במלטה שבכניסה לון היא חיסה יכול להיות שהיא דווקא הרוויחה בזה שהיא לא היתה צריכה להיות הרבה זמן בחדר לידה אבל מה שאני רוצה להגיד בסיפור הזה זה הכלל הפשוט זה כשיש ספק אין ספק ולכן בכל מצב שבו אנחנו לא ברור לנו מה קורה ואנחנו מסתפקים לא להסתפק אלא לדאוג להגיע לסמכות רפואית או להגיע לבית חולים או להגיע למיון או להגיע לטרם או מה שצריך להגיע כדי לוודא שאין פה חשש של פיקוח נפש בדרך כלל עדיף אמבולנס בדרך עדיף אמבולנס כי אמבולנס יש לו שני יתרונות אחד זה שהוא רכב חירום כלומר יכול להגיע יותר מהר הוא לא נתקע בדרך גם אם יש איזה משהו ושתיים יש לו צוות רפואי כלומר אם יש איזשהי התפתחות או יש משהו שקורה אז יש שם מי שייתן מענה ולכן בדרך כלל ברוב המקרים עדיף אמבולנס מצד הלכות פיקוח נפש כן מצד דין פיקוח נפש עדיף אמבולנס גם יש לזה יתרון הלכתי שהאמבולנס כשאני מגיע עם רכב לבית חולים אני צריך למצוא דרך לכבות את הרכב באופן שהוא בשינוי א עכשיו אני פעם בלפני הרבה הרבה שנים היה לנו פה איזה סיפור באיזה שבת היה פה איזה מקרה חירום וש הה סיפור צת יותר מורכב הייתי צריך לקחת הייתי צריך לסוע עם רכב לטל השומר בשבת שזה גם חווייה מוזרה בפני עצמה לעמוד ברמזור בשבת ליד מישהו שמסתכל עליך מהחלון עמד לידי מישהו שראיתי עליו היה לו כיפה ראיתי עליו שהוא חזר מהבית כנסת עכשיו איש מסורתי שחזר מהבית כנסת עוד היה עם הכיפה על הראש אומר לעצמי הוא מסתכל עליי ואומר לעצמו כן קלטתי אותם הדתיים האלה הלק לא נוסעים בשבת גם הם כמונו גיר לבית כנסת עם האוטו ה ח פ כן לא הוא היה ב ך רל לא לא לא על כל פנים אבל כשהגעתי לבית חולים אז הסתבכתי כלומר הורדתי את מי שהייתי צריך להוריד ואז הייתי צריך אז במקרה הזה אותו רכב שנסעתי בו היה רכב לא אוטומטי אז זרקתי קלץ ואז הרכב נחבא אז זה באמת פתרון יותר טוב אבל היום קרוב הרכבים אוטומטיים זה יותר מסובך א אז זה גם הייתרון של אמבולנס שאיין לנו את הבעיות האלה שהוא יכול להמשיך גם אחר כך לתפקד אה אז א בבלי דר בפעם הבאה נדבר גם על זה שיעור אחרון שלנו שבוע הבא לסדרה זו לא יודע מה יהיה הלאה אבל לסדרה זו א בעזרת השם שיהיו לנו בשורות טובות השבוע הזה הצלחה רבה בשיעורים האלו נגענו בתמצית של הלכות שבת אני רוצה להזמין אתכם לסדרה ארוכה של הלכות שבת במסגרת בית המדרש אבקשך בימי רביעי בבוקר בשנה הקרובה גרת השיעורים הרבנית נומי שפירה תלמד שיעור בפרשת שבוע ובמדרש על פי על הפרשה הרב שלומי שפירה ילמד פנימיות התורה ואני אלמד בעזרת השם לכות שבת בהרחבה את מה שלימדנו בתמצית בשיעורים האלו נשתדל להרחיב ולהעמיק יותר לגעת גם בשורשי ההלכות במקורי הדינים כלומר מאיפה מגיעות ההלכות מאיפה מגיעים הרעיונות שאנחנו פוגשים בהלכות שבת וגם להשתדל לראות את המבנה ההלכתי של כל סוגי ההלכות וההשלכות שלו הלכה למעשה בסוגיות ות השנות של הלכות שבת במלאכות כמו בישול מלאכות כמו בורר מלאכות כמו לש ו תוכן וכדומה כמובן הלכות שונות שקשורות להלכות שבת כמו מוקצה לנסות להבין גם את המבנה ההלכתי וגם את הפרטים הלכה למעשה כמובן המחלוקות השונות והמנהגים השונים שבהם ג נהגו פוסקי ישראל וקהילות ישראל כדי להפוך את זה למשהו שנוכל להשתמש בו בעזרת השם בשבתות אז אתם מוזמנות להירשם בקישור המצורף השיעורים הם ללא תשלום למעט עלות סמלית בתחילת הדרך ואשמח לראות אתכם איתנו רבות בנות סו חגים ואת לית על כולם