הכנות לקראת שבת קודש- חלק ב | הלכות שבת | צורבא מרבנן- קד | הרב בן ציון אלגאזי

אחד ודי נקרא כלה יופי אנחנו רבי יסי נמצאים בהכנות לקראת שבת קודש נחזור בסיכום קצת על מה שראיינו בשבוע שבם שבוע שעבר ראינו שאנחנו שלושה ימים קודם השבת אנחנו צריכים כבר להיות במצב של ארחו לקראת השבת זה נקרא כמי שבטא ויש בטר שבטא או סיים מכללה אה כמי שבתא ובטר שבתא אז ממילא לפני אז אמרנו מה לא עושים לא לא לא נושאים ולא ולא ניתוחים ולא מלחמות זה קודם השבת זה שב אני רק מזכיר לכם שאנחנו ממצאים בהכנות קר שבת קודש כיבוס הבגדים לא רלוונטי היום קניית מאכלי שבת מכל השבוע לא רלוונטי אבל כן יש אפשרות ביום שי לקנות חלות ויזניץ לפני לפני זה הה בדיוק אדמור מוניץ נ נסה נסע לחול אז ישב שמה במחלקת עסקים איזה מישהו מהחילונים שאל מי זה מי זה ה היהודי החשוב הזה אמרו לו זה אדמור מישניץ אומר אני חייב לדבר איתו חשבו שהוא רוצה ברוכב אומר לו כמו האדמור החלות שלך משהו משהו הקיצר אז אז יש חלות ויזניץ יגמר מותר לו לקרות לפני התפילה א ששים זרים לפני התפילה והדבר הנוסף שאמרנו זה שאדם צריך לטרוח בעצמו בהכנות לקראת שבת קודש למה רשי אומר דכ מקיים מצוות בגופו מקבל זכר תפי הוא יותר יותר מתעלה וה השולחן כותב שאם מישהו לא עושה יכול לסמוך על אשתו כי יש דין של אשתו כגופו זה בעניין הזה היום נעשה השלמה נוספת בחוברת ב בחוברת הבאה כבר בהכנות לקראת שבת חלק ב' כמו שאתם רואים פה הדבר נוסף שכחלק מהכנות שבת זה האכילה בערב שבת סתם ככה המחבר כותב שיש חסידים שנוהגים לצום כל ערב שב בס קודש הדן זה מופיע גם בערב ראש השנה שמה הרבה יותר מקובל ויותר נוהגים לפחות עד חצות היום ככה אנחנו נוהגים אבל בערב שבת לא ראיתי כל כך הרבה אנשים שנוהגים לצום בערב שבת קודש כל העניין הוא לא לאכול בערב שבת אנחנו נראה כמה טעמים אבל בעיקר זה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאווה כמו שהגמרא אומרת לגבי עניין של ערב פסח ליל הסדר כדי שיאכל מצת מצווה לתיאבון גם כאן אבל יש כאן עוד סיבות ספות נראה את העניין הזה של אכילה בערב שבת אז הגמרא אומרת מסכת גיטין מקור אחד לפניכם אמרח ברב אמר רבי יוחנן שתי משפחות היו בירושלים אחד סעודה בשבתה אחת קבה סעודה בערב שמס ושניהם נעקרו מן העולם המשמעות נעקרו מן העולם הפשט הפשט נעקרו מן העולם הפשט הוא שלא היה להם יותר זכר אין פה שמות למשפחות האלה לא יודעים מי הם לא יודעים מה הם נעקרו מן העולם עד כדי כך למה כי הם קבו סעודה בערב שבס ושבס אומר רשי צו חירום צ'או זה המילה הכי חשובה במקור שתיים בערב בערב שבת ערב שבת אומר רשי בלילי שבת ואין כאן כבוד שבת קי מנן כבוד יום קודם לכבוד לילה אז רשי אומר הם היו עושים בערב שבת היו מתכוונים בשביל ביטול בית המדרש וקד מפרשה ערב שבס ממש לא ערב שבת לן שבת כמו שביארנו אלא בערב שבש קודש כבר קודם וכן בכל יום מרוב עושר הם היו משפחות עשירות ישבות כל היום מה עושים רביס מכרסמים אוכלים מתמלאים מגיעה סעודת ליל שבת אילהם כבר חזק לאכול הם כל היום לא פסיק פו מ גרסו כן אבל בא מייק איסורה שיכנס לשבת שהוא שבע בלא תאוה אומר רשי יש איסור להיכנס לשבת שבע צריך להיכנס לשבס רעב שיהיה לו תאוות אכילה א א הרמבם כותב שיש שלוש סוגי אכילות אסור לקפוץ למה למה המשפחה השנייה שקרה בשבת היה הה היה שיעור של הרב ביטול בית המדרש על חשבון השיעור של הרב יושבים פפיטס גרעינים חשבון שיעור בליל שבת לא בליל שבת לא היה שיעור היה מקסימום טיש אבל אבל בל שבת זה טשי בשבת עצמה אחרי צהריים היה שיעור שיעור צורבה שיעור קלולי לא יודע מה שהיה הם במקום להגיע לשיעור קבעו סעודה פתחו שולחן פיצוחים ג'עלה חיים לא הפירוש הראשון של רשי שתקים כבוד יום קודם לכבוד לילה נכון אין כ הייתה בעיה שהם הקדישו יותר בארוחת ליל שבת הם אכלו בליל שבת הם לא רצו כאילו לבטל את בית המדרש ביום בשבת עצמה אומר רשי אבל מה לעשות שכבוד היום גדול מכבוד הלילה הם קבו את הסעודה המרכזית שלהם בלילה במקום ביום אומר רשי לא נכון כי כבוד היום חשו מכבוד לילה זה למן דמר אחד למן דמר השני בסדר כבודו רואה את זהמן דמר השני אומר אקד מפרשה לא בערב שבת הכוונה היא בלן שבת שהם העדיפו את הלילה על פני היום אלאן לא ליל שישי לא זה לא בני ברק זה לא היה בבני ברק ליל שישי שאוכלים בעיקר את הצו קגל בליל שישי ואחרי זה כבר לא אוכלים כלום מדברים פה עלל לן שבס קודש לן שבת לא לא ההסבר הראשון רבי סי שבת כפשוטו הם היו קובים סעודה מרכזית בליל שבת ביום היו אוכלים דברים אחרים לא אוכלים דברים פשוטים ואיך זה קשור לביטול בית מדרש כי הם לא רצו ביום עצמו לבטל בית המדרש אז מה הם עשו בליל שבת הם ישבו וקבעו את הסעודה המרכזית כדי שביום יהיו פנויים יותר וזה לא היה נכון זה הסבר אחד אקד מפרשה בערב שבס ממש לא בליל שבת אלא מבעוד יום ביום שישי ולמה הם היו עושים את זה ברוב עושר היו ה להם היה להם ברוך השם מספיק מה לאכול כל היום כולו הרמבם מחלק את האיסור של האכילה בערב שבת לשלוש חלקים אחד אומר הרמבם אתם רואים מקור שלוש אסור לקבוע סעודה ומשתה בערב שבת מפני כבוד השבת ומותר לאכול ולשתות עד שתחשך יש לקבוע סעודה יש לאכול ולשתות אף על פי כן מכבוד השבת שימנע אדם מן המנחה ולמעלה מ לקבוע סעודה כדי שיכנס לשבת כשההוא מתווה לאכול אז יש לנו פה שלוש אפשריות ברמבם אחד אסור לקבו הסעודה בערב שבת בפני כבוד השבת מותר לאכול ולשתות כל היום עד שתחשך אין איסורי אכילה אסור לקבוע סעודה עכשיו מה כן אומר הרמבם מן המנחה ו למעלה שלא יקבע סעודה למה כדי שיכנס שבת כשהוא מתווה לאכול למעשה בעקרון ברב אומר שכל היום לכאורה אסור לקבוע סעודה בערב שבת אחרי זה הוא אומר מן המנחה ו למעלה אומר המגיד משנה מה הם המחלוקות האלה ברמבם אומר המגיד משנה שיש משפחות ירושלים אחת כמה סעודה בערב שבת ואחת בשבת עצמה שתיהם נקרו וכתבו המפרשים אף על פי שמותר לאכול עד שתחשך אין איסור אכילה בערב שבת קודש ואפילו להתחיל נ מנימי לצור שעה אבל לעשות כן תמיד לא דמיר זה כ מזלזל בכבוד שבת ולכן ההשגות כותב זה הריב דווקא שאסור לקבוע מחצות ולמעלה ונראה מלשון רבינו זה הרמבם שעודדה ומשתנה נוהג ממות החול אסור לעשות אותו בערב שבת וכל היום בכלל האיסור ארוחות מיוחדות בערב שבת לא עושים אם אתה לא רגיל לזה ב אדם אוכל כל יום ארוחת בוקר ארוחת בוקר ארוחת צהריים אוכל ארו צהריים מעבר לכך אי אפשר ולאכול ולשתות בלי קביעות סעודה אפילו סעודה שרגי בה בחול כל היום מותר אם אין קביעות סעודה אתה יכול לוצה לאכול פירות כל מיני מגדים אין בעיה כן מבואר בגמרא בהרבה פסחים לקבוע סעודה שנהג בה בחול מצווה להימנע מתשע שעות ולמעלה זה עיקר העניין בסדר הביסי אז ככה לקבוע סעודה שבלתי רגי זה הפשט ברמבם אסור סעודות רגילות קבועות אפשרי מן הראוי שמן המנחה הוא למעלה דיינו תשע שעות ומנחה צ לא לקבוע הסעודה זאת אומרת אם באים אליך אורחים או לא יודע מה בערב שבת אחרי צהריים תן להם עוגות תן להם קפה תן להם פיצוחים אל תגידו להם בואו שבו לאכול אין שבו לאכול מד שות מרצה היום זה כבר נראה לי משעה 2 חי ש כבר לא קובים סעודה לא יושבים לאכול הלחם אפשר לאכול קצ שונד וקיגל זה אפשר כן אין בעיה זה לא נקרא קב הסעודה בסדר עד שתחשך פוסק המחבר מקור שלוש אסור לקבוע בערב שבת סעודה או משתה שאינו רגים בימות החול ואפילו היא סעודת אירוסים מפני כבוד השבת שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול והפרי מגדים כותב כאן בביר בור הלכה למה מה עיקר הטעם מפני שמזלזל זה בכבוד שבת שעושה ערב שבת שווה לימוד החול מי שקובע סעודה בערב שבת אומר הפרי מגוד בשבילו אין שבס יש ערב שבת שבת מתי שהוא יכול לקבוע סעודה קובע לא סעודה קובעים תמיד מתי שבת הרבה אנשים לא אוכלים כל השבוע כולו לא א אבל מי כן אוכלים רבי יסים שבת אוכלים אוכלים פת כל השבוע דיטה בלי פת שבס ראוי שיהיה משהו ייחודי קבית פה וכולי זה בריתות ביום שישי אז תכף מדבר נזכור את העניין הזה של בריתות גם ם שי בריתות בר מצוות יש חתונות ביום שישי הרבה שעושים כי זה יותר זול מבחינת העולמות כל הסיטואציות הנ תכף נגע מהמהם המגן אמרם כותב למה לא ו בערב שבת הבעיה היא לא עניין שיכנס רק לשבת כשהוא תאווה ויתא וכולי פשוט לא תעסקו בצורך השבס הוא עסוק בארוחה יש לו סעודה הוא צריך להכין אותה אז יתעסקו בסעודה וישכחו צורכי שבת גיע לשבת יוכל טונה לא ראוי יש עניין אמרנו שבוע שעבר יש עניין של עונג שבס עונג שבס מתבטא בעיקר בענייני האכילה בשבת להתענג על האכילה ככ אנחנו אומרים גם הפיוט להתנהג בתענוגים מה זה תענג בתענוגים ברבורים וסלב ודגים בסדר עיקר העניין זה הברבורים שאדם אוכל בערב שבת אוקיי עכשיו מה קורה כמו ששאלו פה קודם לגבי סעודות מצווה בערב שבת קודש כמו שלוש טעמים היו כן היו שלוש תמים אחד היה לנו היה לנו אהיה תאב לאכול שניים שלא יהיה זינ זון שלוש צורכי סעודה בסדר נפק מינה נפק מינה ם אחד הכינו לו את כל צורכי סעודה קנה את האוכל יש בעיה ש של תעב שיהיה תעב לאכול אחד כל הזמן רעב צוחה סעודה יש אנשים שכל הזמן רעבים אתה נותן לאכול אוכלים ארוחת בוקר במסעדה ביום שישי בבוקר אין שום בעיה למה כי בדרך כלל אדם אוכל ארוחת בוקר פת שחרית אז זה לפני שעה עשירית הוא נוהג לאכול את זה כל יום אין שום בעיה לא אוכל כל יום במסעדה לא אני מקווה אלא אם כן מצבות טוב הוא וכדין או משהו אבל אם הוא סטנדרטי אדם אוכל כל יום פת שחרית אוכל פת שחרית אז מה אם הוא אוכל במסעדה בערב שבע הולך יוצא עם אשתו קצת שום בעיה הלכתית אין בדבר הזה קראת הצהריים העסק מתחיל להיות מסובך יותר אבל ככה באופן קבוע אין שום בעיה א בכל אופן בכל אופן מה קורה עם סעודות מצווה יש רמה רמה מקור שמונה כותב כך סעודה שזמנה ערב שבת כגון ברית מילה זה מה לעשות פדיון הבן מותר כן נראה לי הדבר פשוט דברים שזה זמן פדיון הבן יום 31 זה ברית מילה היום השמיני זה מזמנות יש סעודה אומר לך אדוני עודת מצווה יש פה כלל גדול העסק במצווה פטור מן המצווה היני יהיה שבע בלל שבס בסדר לא שבע סתם ככה לא סעודות הראשות סעודת מצווה אומר המשני ורה מקורת האישה ברית מילה אפילו אם אינו בשמיני ללידתו כן שהיה חולה בשמיני נדחת יש פה את הדיון שדיברנו האם האם ברית מילא שנדחתה האם עושים אותה ביום חמישי או ביום שישי אמרנו שיש פוסקים לכאן ולכאן יש פוסקים הרבה שמכילים מה שמ משנה ברורה גם שזה גם אפשרי אפילו ביום שישי מכל מקום מקרא זמנה קבוע דכל שטה ושטה זמנ הו דסור להניחו הרל אפילו שעה אחת וכן פדיון הבן אפילו עבר זמנו מכל מקום כיוון שמנ הדין אחרי 30 יום כל שעת ושעת רמי חיוב עבדותו ממילא מותר לעשות סעודה של פדיון הבן ברית מילה בערב שבת לשבת לקבוע סעודה ליטול ידיים רבי יסי סעודת מצווה מי שאוכל מפדיון הבן ניצול מ מעלת הסעודה כמו 84 תעניות 84 תעניות עצם אכלת סעודת פדיון הבן אחד זה למה כי פדיון הבן ככה דרשו פד יום פדיון 84 פד יון פון אז 84 תעניות מי שזה מצויין מותר אומר המשנה בורה גם הוא הדין גם מסעודת מצווה ואין חותם בסעודת שבת מכל מקם לכתחילה מצווה לקדימה בשחרית משום כבוד שמס אם אפשר לעשות פדון הבן על הבוקר או ברית מילה על הבוקר הכי טוב ובדיעבד יכול לעשותה אפילו מן המנחה ולמעלה אין בעיה למה סודת מצווה השק במצווה פתור מן המצווה יפה מה קורה לגבי שאר הדברים האחרים תראו מי שעושה בר מצווה עוזבת הבת שמה אין אין סודת מצווה אלא אם כן זה בה ביום וכולי אז מנ הראוי לעשות אתזה גם בבוקר גם סיום מסכת לא עושים מן המנחה ולמעלה קודם לכן אם צירוף סעודת מצווה אפשר לעשות הסיום מסכת מוקדם זה וד הבת למי שעושה ביום שישי מוקדם בבוקר זה ארוחת בוקר שרגילים יום לאכול אין שום בעיה מה עוד אמרנו מה עוד בר מצווה בר מצווה מי שעושה ביום שישי אז אפשר לעשות סעודה על הבוקר זה וודאי לכולן מה אפשרי מה חתונה זה סעודת מצווה ואם הוא קובע את זה באותו יום אני חושב שזה לא גרם מברית מילה מפדיון הבן שאם יש חתונה אזה אוכלים ובדרך כלל חתונה זה מחצות היום וילך בדרך כלל ביום שישי מדבר שבתות קיץ אז אם אתה יכול להקדים ולאכול לפני שעה עשיריית מה טוב ומה נעים אבל אם אז לכן אני אומר זה זה די די זה בעיקרון לא גרה סעודת ניסוי מסעודת ברית מילה ופדיון הבן אומנם שמה זה זמנם וכל אבל גם כאן אם החליטו בשוב שהוא עושה סעודת תראה לגבי סעודת אירוסין אפילו מילה אחת אני רק רוצה להראות לכם יש הרב עובדיה במקור 10 יש אומרים שאסור לערוך סעודת שידוכים בערב שבת אפילו אם שילך בערב שבכל שכן רס קודם ערב שבת אלא אם כן מכבדים את האורכים מבני מתיקה בלבד אם זה כזה אשכנזי ונותנים לכם רק וזה זה בסדר אין בעיה יש חולקים שסוברים שמותר לעשות סעודת שידוכים בערב שבת וכן תמיד אני אומר ראוי להקדים הסעודה לפני חצות אבל אם לא סעודת אירוסין מותר כל שכן סעודת נישוי כן מצוין אה א הבאנו פה דרך אלקו מביא במקור 11 דרך חסידים אנשי מעשה להתענות בכל ערב שבת כדי לאכול סעודת שבת בתאבון עכשיו יש דבר מעניין מי שקיבל עליו תענית ליום שישי כגוון ביום פטירת אבי ואמו יש הלכה עקרונית שביום יור צל ש אבי ואמו מן הראוי להתנות חוץ מתלמידי חכמים שראוי שלא יתנו כי הם מרביצים תורה לרבים בתענית מחלישה אותם אז כמה שפחות תעניות יותר טוב אבל מי שרוצה אז הוא אמר צריך להתנות עד צת הכוכבים אף שעדי כך הוא נכנס שבת כשהוא בתענית ואם בשעה שקיבל עליו תענית אמר פירוש שהוא מקבל עלה תענית ק עד שמו את הסיפור את התפלת הרביעית רשי להקדים אם קיבל עליו תענית ביום חמישי במנחה לא פירש בקבלת תענית שהוא סיימו את ציבור תפילתם צריך להתנות עד צת הכוכבים זה לא לא לא פשוט הדבר הזה פחות ראוי אני חושב בכלל היום להרבות בתעניות היום ירדה חולשה לעולם כמה שפחות למהט עדיף מ ש מ בנין מוקדם תמיד יגיע לו זה נכון נכון אבל בקיץ אתה יכול טוב זה היה לגבי אכילה בערב שבת אם יש דיונים לפעמים שמפסיקים את האכילה מליל מליל קודם דהיינו ליל שישי כמו שציין כבודו ז לא אכל הדבר הזה ביום שישי כל הדי ה איסורי האכילה הם ביום שישי עצמו בעיקר מחצות ויילך עשיית מלאכה בערב שבת אז יש דין שלא עושים מלאכה לא בהרבה שבתות ולא בהרבה ימים טובים כדי לא א לא רואים אתזה סימן ברכה קודם כל וגם אני חושב שלא להימשך עם העניין הזה תראו מקור 12 מקור במסכת פסחים תניה העושה מלאכה בהרבה שבתות ימים טובים מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה לעולם השם ירחם יש דברים אתה אוכל אתה עובד בסוף כל הכסף לרופא שיני לא לא לא אין ברוכים בדבר הזה אומר המרדכי מה מדובר פה איזה מנחה מנחה גדולה ומנחה קטנה כתוב מן המנחה ולמעלה הם מדובר מלחה גדולה מחצות ומרצה או תשע שעות ומרצה קטנה או גדולה אומר המרדכי סופרים שכתבו בשביל שכירות איין להם לכתוב לעולם מחתות ואלה כדית יש פרק מקום שנהגו הפותח מנחה בערב שבת בב ם אי רה סימן ברכה ומנחה רצה לומר מנחה גדולה שזה חצי היום ליב ד ה מורדכי מדובר פה על מנחה גדולה מי מנחה גדולה אדם צריך לסגור את העסק שלו לפי המרדכי יש לך עסק לא יודע מה של מכירת חפצים חנויות או או כל דבר אחר חצות סוגר הבית יוסף מביא מהרם מהמזרחי שהוא דווקא היה גורס מן המנחה קטנה ולמעלה תשע שעות ומרצה יש אנשי עסקים שנמשכים ביום שישי בעלי מוסכים בעלי חנויות רוצים עד הרגע האחרון למשוך ולמכור אז אם זה לא צורכי שבת אם צורכי שבת צורכי שבת מי שמוכר דברים לא יודע חנות פיצוחים ממ מסוגרים חצי שעה לפני שבת כי זה זה היום שמרוויחים וגם זה צורכי שבת שאר הדברים האחרים מן הראוי להפיל את העת מחצות היום במה לכתחילה מי שלא יכול יש לו על מה לסמוך מצ ששר אותו למעלה תראו בבקשה בשולחן ערוך מקור 15 עושה מלאכה בך מ למעלה נורה סימן ברכה יש מפרשים מנחה גדולה יש מפרשים מנחה קטנה והרימה כותב דווקא כשעושה המלאכה דרך כבע אבל אם עושה אותה דרך אראי לפי שעה ולא קבע עליה שרי ולכן מותר לכתוב גרת שלומים א בזה בקיצור מלאכת כבע אסור מלכת ראי יהיה מותר אפילו אחרי מנחה קטנה אפילו אחרי מנחה קטנה כן אם יש צורך צורך שזה המשנה מורה אומר עושה מלאכה ופרק מטיה סחורה מותר מה שה זמן סגירת החנויות הוא קודם זמן הדלקת הנרות אז לחנויות שצריכים אותן בעיקר לחמות שבת אפשר הרגע האחרון הרבה פעמים אבל יש סיפורים שברי לוין היה חנות גלידה בירושלים חוב יפו שמכרה גלידה והיה תור ארוך ערב שבס והוא רואה שעוד רגע כבר שבס והיהודי לא לא יכול לא יכול אז אז אברי לוין כמובן אף פעם לא צעק ולא מחה ולא צעק שבס הדבר היחיד שהוא עשה לקח כיסא וישם בפתח החנות לקח שלוש דקות שהבעל החנות ראה את רבי לוין אומר רבותיי נגמר סגר את עזק והלך הצורה הכי טובה והכי פשוטה הען של היום מלאכה כמה זה מאוחר למשל יש לי ספקים בחול שב שו ש בצהריים אחרי הצרים חה זה בעיה איך הג זה נראה לי הראי לא זה במחשב הרבה פעמים לא כן זה נראה לי הרי זה לא מלוך אבל רק שלא יימשך לתוך לתוך שבת זה זה צריך איזה זמן מסוים מכאן מבי מופיע גם דיון שלם שפעם עסקתי בזה הי צריכים לסגור את האתרים שמוכרים בשבת שאלה גדולה מאוד יש המון אתרים שמוכרים יש אנשים ש מחול לא דווקא מחלל שבס שם נכנסים ואתרים דתיים יש לנו בצורב יש לנו חנות אדם רוצה לקנות צ צורבה אחד מחוץ לארץ רוצה לקנות האם צריך לסגור את האתרים לא צריך לקנות יש כזה אפליקציה אמרו לי פעם שבערב שבת זה נסגר עם שתי נרות פעם הראו לי את הדבר הזה שתי נרות כותבים שבס קודש אבל שש שב כן אבל לא יודע היום מה קורה בפועל מה שאלה טובה שאלה טובה ביה בחול ה של אנשיםם חודש ביום ראשון ביום שיש מים עוד הרגע האחרון נכון כי זה הו זה היום עבודה שלהם בבי גס מתלים זה נכון כי זה יום עבודה שלהם יום עבודה לכל לבר עניין כן שאלה מה כן כן כן אל לא מלא שמה זה מלא הבורי צודק שמה זה עד הרגע האחרון הוא מגיע ממש כי זה יום עבודה נכון עניין מקבל את החופש שלו ביום ראשון היום שישי שלהם זה שבס השבס זה יום ראשון כן אני זוכר אנית תמיד יום ראשון הו את האנשים אצלנו בקהילה היו מגיעים התפילה הייה ביום ראשון ב8 וחי אני בשבת לא מתפלל ב8 וחי וכולם מגיעים גוגינג כאילו זה יום ראשון אין לא בעים מלובשים בעיה בעיה גדולה הדבר הזה המשנה ברורה כותב מן המלחה הגדולה היינו שש ומרצה ומלחה הגדולה תש אומר סומך על ה מקילין לא הפסיד כנראה סומכים על מלחה קטנה בחוץ לארץ וכל זה בעושה מלך את עצמו אבל פועל הנזכר אצל בעל הבית מסתם בחוש משפט זמנו הוא סמוך לשקיעת החמה רק כדי שילך לביתו למנות רוחבית הנה א זה שכוח אז יש חושב משפט מפורש שסמוך לשקית החמה ורק כדי שדר קטן ולהדליק את הנהר אם לא במקום שיש מנהג קבוע לפסוק קודם אלה שם מוזכרים אצל אחרים עד הרגע האחרון אפשרי אלה שהם בעלי עסקים בעצמם שיסגרו מבעוד מועד שם זה מחה קטן טנה מה קטנטנה כן הילקות יוסף כותב כוד כשעושה המלאכה דרך קבע מותר לעשות מלכה דרך הרקון לכתוב גרת לחברו לתפור יש איזה עסק הראי רק לענות רק פה רק שם זה אפשרי או לתפור בגד או בגד חד עצמו כל הדברים כל הדברים היש שם בטח גם לצורכי שבת ודאי שכל הדבר הזה יהיה מותר ושולחן ערוך כותב במפורש שתקן בגדיו לצורך שבת מכפלת ברגע האחרון כפתור לשים כל היום מותר הוא הקדים בגדי חברו מצורך שבת לא נותן עליו שכר בוא ודים מי שכותב ספרים עצמו דרך לימודו אדם צריך ללמוד יש לו חידושים עד הרגע האחרון אבלס לכתוב לחברו בסחר מספרים כל היום אפילו מספר ישראל למה כמו שאמרתי כל מ שהוא נקאר צורך שבס מותר ד הרגע ה אחרון אומר המשנה בורה מותר מספר ישראל אפילו הספר נותן שכר והטעם נראה למה דכל שעה מסתפרת ו שבת לכן שרי ודע מתיקון בגדים שאסור בנטילת שכר דעתם אין ניכר בפעולה שם לצורך שבס מה שאין כן בזה ולכן יש להיזהר מגלח לגוי בסדר אז צריך שיהיה ניקר צורך שבת זה הדבר המרכזי הדבר האחרון שניגע בו היום זה נסיעה בערב שבת בשיעור הקודם דיברנו על זה שנו עשים שלושה ימים בגלל שיש אלי חילו שבת אבל עצם הנסיעה כנשיאה אז יש שמירת שבת כני חתב וכתבתי גם אני כאן איזשהי נקודה מקור 20 אומר אין הולכים בערב שבת מתחילת הבוקר יותר משלוש פרסאות דיינו זמן ניכש שליש היום וש אומרים שהוא הדין באיסור נסיעה במכונית אחרי הזמן של שליש היום והוא כדי שיגיע למחוז חפצו בעוד היום גדול ויוכלו להכין צורכי שבת בעבור המת אמורים שלא יודיע על בוור אבל אם מודיע על בור מותר ללכת אפילו דרך ארוכה אז לכאורה אין בעיה אם אתה מודיע על המשפחה שאתה מגיע לשבש הם מכינים לך צורכי שבת אין בעיה איפה הבעיה מתחילה הבעיה מתחילה מזה שיכול להיות תקלות בלתי צפויות ולכן תראו כותב מפורש אדם צריך לתכנן את נשיאתו לא פעם ולא פעמים אנחנו אומרים שנסים נש ירושלים במיוחד בדרך לירושלים פקקים בלי סוף בכביש אחד אנשים נתקיים אחרי זה במוצאי שבת מראים תמונות באתרים החרדיים משפחות שמות שהולכות ברגל ויערכו בסוף בטל סטון טלסטון זה המקום הקבוע שמארחים כל ה כל השליפים שמגיעים מאוחר כדי לבוא למקום שבתו מאוד מועד ולא יכניס את עצמו לספק חילול שבס או חילול יום טוב ואני כתבתי פה שתמיד החשבון צריך להיות פי שניים מינימום פי שניים מהזמן הלוקח באופן קבוע לוקח לך שה שעה להגיע לירושלים צה שעתיים קודם כן כן ראוי לחשב את נחיתת המטוס זה הדבר החשוב ביותר גם רבי ישראל אנשים שטסים ונוחתים ביום שישי מחצות היום ואלך אם אם הטיסה עומדת תסתים ביום בחצות דע לך שאתה כבר נכנס לעולם המטוס לא עולה בזמן ולא נוחת בזמן ואתה נכנס סרח חילול שבת אז נשיאות בימי שישי בסוף שבוע עדיפים שלא יהיו כדי שלא יכנס למצב של חילול שבת עד כאן סיימנו דיני ההכנות לקראת שבת קודש צפח תאווה שבת שלום סורות טובות וישועות ‏e