הטוב תמיד מנצח | אורות התשובה- צור עולמים- שיעור 9 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] מתחום השם הד וב אנחנו בסוף יד [מוזיקה] יט יש פה חידוש מופלג צריך להתבונן בו נתחיל מההתחלה כדי להיזכר אפילו אם רואה אדם שאם מה שנתעורר בליבו להחזיק בדרך ישו להתגבר יותר בעבדת השם יתברך מתגבר בו היצר הרע יותר ה מפילו לתאוות ושפלות בכל מקום לא התחרט כלל על התגברות ויוסיף גבורה על גבורתו ל המכשולים שראו לו בדרך לויו ישוב בתשובה עכשיו ב נכנס לדון בשאלה מה משקל התשובה כמובן שא תשובה לא דומה בין זדון בשגגה הא תשובה לא דומה בין הסה ללא תעשה אף על פי שכשאדם שר בתשובה ממש אז התשובה הייא חרטה אבל אדם צריך להיות מודע לחומרת המעשה של רבוש בתשובה כשהוא שב בתשובה הוא צריך שיהיה לו איזה תמונה איך התורה רואה מצוה על משקלם של מצוות על חומרתם של עבירות וממילא על ההתגייסות לעומק החרטה בשעת התשובה זה לא דבר מדיד אבל זה כן דבר שצריך להיות בתודעת השו וכאן הרב א מוסיף לימוד על דרגת התשובה ומר וידע שכל זה כלול בכלל טעה בדבר מצווה דפטור מחטאת ולא יראה כלל כי אם יראה קדושה ותשובה יקח מכל דבר יש פה הרבה מה לדקדק אבל נראה קודם את הלימוד הראשון מה פירוש תאה בדבר מצווה אדם היה לו תאומים שנולדו אחד בשבת חד ביום שישי ומי שנולד ביום שישי סליחה אחד בין השמשות ואחד בשבת או אחד בשבת ואחד בראשון אפילו ולשבת הבאה אחד מהתאומים צריכים צריך לעבור ברית מילה בשבת ואף על פי שמעשה הברית הוא איסור של הקזת אדם אבל המילה דוחה את הייס אבל אם האח שלו שנולד ביום שישי בן השמשות ולכן ספק אולי צריך לעשות לו את הברית ביום שישי ברית כזאת לא דוחה את השבת אף על פי שהוא כבר ביום השמיני אבל ברית כזאת לא דוכה את השבת בגלל הספק אולי היה צריך בשמיני בשישי בשישי אפשר למול אותו כי עדיין לא ברור שהוא ביום השמיני אז הגדול נדחה ליום ראשון והקטן נימול בשבת בפני הגדול עכשיו הוא הגיע למילה והתבלבל לו בין התינוקות רק אחר כך הוא שם לב שהוא לקח את התינוק הלא נכון ו בעצם יש פה עברה בשגד כי את התינוק הזה אסור היה נמול וממילא הוצאת הדם היא נשארת באיסור והוא עבר על איסור דאורייתא בשגגה הוא לא התכוון אם הוא היה יודע לא היה עושה זה שוגג הדין של שוגג הוא שהוא חייב חטאת אז לכאורה אחד כזה צריך להביא חטאת אבל ההלכה אומרת שהוא לא צריך להביא חטאת למה כי הוא טעה בדבר מצווה וכאן יש מקום להעמיק בנקודה הזאת כי זה לא דבר פשוט בסוף נעשתה עבירה בשוגג העבירה נעשתה לא במזיד אבל עבירה בשגד חייבת חטאת מה פותר פה את החטאת אז מוכים להבין ש לא הרי עבירה בשוגג כ הרי עבירה בשוגג עבירה בשוגג ש שאתה רצית לעשות עשה חולין אתה רצית לתלוש את התלוש לשת את המחובר אבלר בשוגג שאתה עשית מעשה שכוונתך היייתה חולין ויצא וירה אז חייב חטאת אבל אם הכוונה היייתה לעשות מצווה אז אפילו שיצה עבירה בגלל שהיית מגויס לעשות מצווה אז גם העבירה שוקלת באופן אחר עד כדי פטור מחטאת למרות שבמבט ראשון אפשר הה להבין צוי דינים אתה התכוונת לעשות עבירה לעשות מצווה יפה מוד ישאר כוח נשמור לך מנה יפה על זה בגן עדן אבל למס עשית עבירה ובעבירה יי משרג דין חתת בשגל ולקשר את זה לזה זה אומר שבעצם למרות המעשה בפועל שהוא מחייב חטאת הכוונה לעשות מצווה היא וקרת מהשג תוקפו זה גם שוגג אבל זה שוגג מסוג אחר לגמרי שנקרא תואה מדבר מצווה כלומר בכלל התוצאה בטלה אל הכוונה הרי כשאנחנו אומרים תוה בדבר מצווה אז המילה טואה היא מכניסה את השוגג לתוך המערכת אבל היא עושה אותו תפלה לדבר מצווה הוא היה עסוק בדבר מצווה מי שעסוק בדבר מצווה ה הוא כבר דבוק בהשם יתברך אבל הוא טעה טו בסדר באמת צריך לעשות תשובה אבל כיוון שזה בדבר מצווה אז אני לא יכול לייחס לו ברה זה חידוש עמוק האמת היא שהוא מתאים קצת לכל עניין השוגג עצמו כי אם התוצאה לבדה היא זו ש י את הכף האם אני חייב או לא אז מה ההבדל שגג או מזיד אחי כל ההבדל בין שגג למזיד זה מה הכוונה אז עצם זה שהתורה מחלקת משג מזיד התורה כבר אומרת שהמעשה מבחן לא רק על פי תוצאתו אלא גם על פי כוונתו וממילא יש מקום להגיד שאם הכוונה היא כוונת חולין ונעשתה וו בשוגג זה לא כמו כוונת ירה אז אם יש כוונת מצוה אז בוודאי דרגה אחרת כלומר עצם החלוקה בין שוגג למזיד היא כבר יותר מרומזת לחילוק בין תו בדבר מצה לש גג רגיל טוב אז זה גמרא זה הלכה אבל עכשיו יש לך חידוש עוד יותר גדול שאדם רתמי תשוב בא להתחזק ו היצר אורה התגבר עליו כשהיצר אורה מתגבר מה זה נקרא שוגג כור זה מזיד אז הוא הלך בדרכי התשובה ו היה אי סוגריים של מיזי מה זה קשור לסוגיה סוף כל סוף הרב מדבר על עבירה [מוזיקה] במיז והרב פה אומר שאתה יכול לבחון את העניין באופן יותר רחב ולא רק את המיס עצמו כי אם ההתגברות של היצר אור אם מה הגיע בגלל שאתה נתון במצווה אז אפילו המזיד לא ה שגג יש בו דין של תו בדבר מצוה חידוש מופלג מאוד אבל כיוון שאנחנו אומרים שהכוונה למצווה עושה את התוצאה תפלה אל הכוונה אז אומר הרב אחרי שהוא אומר שאתה צריך לחזור בתשובה יכול להיות אני מנסה אולי טיפה דן את זה שלפני התשועה אי אפשר להגיד את זה אומר כל המכשולים המכשולים שרו לו בדרך ישו בתשובה אבל כשההוא שע בתשובה אז צריך לדעת שאולי זה יותר קל בגלל שזה מאין תורה בדבר מצווה במובן הזה שהכוונה לא היייתה חולין אלא הכוונה היתה מצווה ולמדנו מכוונה מצווה בשגגה תפלה לכוונה וממילא גם כאן אף על פי שה מזיד יש דרגה שהוא תופל אז זה כאין אבל הרב לא יודע אולי צריך להסתכל פה במפרשים הוא אפילו לא אומר כאין אני רוצה רגע להביא דוגמה על הדבר הזה המהרל אומר שחטא העגל הוא חטא לא בכירי נראה לומר שהבחירות מאוד מאוד נמוכה בו אפשר להכחיש שהתורה מתייחסת אליו כבירי אומר כן אבל זה בחירות מאוד נמוכה והנהגות אלוקית מאוד גבוהה בכלל בכלל יש הנהגה אלוקית דומיננטי יותר ובפרט יש בחירה יותר את זה הרמבם לומד בהלכות תשובה סתירה בפסוק בברית בן הבתרים ועבדו ונו אותם 400 שנה וגם את הגוי אשר יעבוד הודן אנוכי אם אתה גזרת דוות ממילא זה גזירה אלוקית אז איך אתה אחרי זה דן אותם למה שאתה גזרת כך מקשה הרמבם בהלכות דבר נדיר י קושייה בגלל שבזמנו שאלת הבחירה והדטי שאין לא אדם בחירה הוא זה קבוע מראש כל מה שהולך להיות היייתה מאוד חריפה והוא מקדיש פרק שלם כמדומני לדיון בשאלת הבחירה הוא אומר יש בחירה הנקודה וכל שאלת הידיעה והבחירה קשורה לעניין הזה והייתה איזה דעה רווחת ברקע שהכל בהנהגה ואפילו דעה יהודית שזה לא רק הכל איזה טבע ש משתלשל זה מזה בהכרח אלא גם שיש הנהגה אלוקית יש ידיעה אז הוא יודע אם הוא יודע הכל אז הכל מוכרח ואז אין בחירה אומר לא יש בחירה ואז הוא מקשה על עצמו אבל איך אני אומר שיש בחירה הרי כתוב ובדו ינו אותם 400 שנה זה ודאי ידיעה מפורשת ופתאום יש דלו אבל באמת אי אפשר לשב את זה לכן מתרץ הרמבם יסוד גדול של הפרט במצרים הייתה בחירה ולכלל לא היייתה בחירה לא נכנס עכשיו לחשבון מתמטי איך זה יכול להיות א רק משפט אחד אתה נותן לכולם יצר הרע בדרגה א' אם אף אחד לא נכשל כי לכל פרט יש בחירה אז אתה מגביר את היצר הר לדרגה ב אם נכשלו נצרה התוצאה של ועבדו וינו אותם בסדר אם לא אתה מגביר את היצר הרע לכולם בדרגה ג בסוף לכל אחד יש בחירה אבל אתה תגביר עד שיהיו מספיק נכשלים שיקיימו את הידיעה זהו סגור סוגריים אז אם נחזור אז לכלל אין בחירה אבל חטא העגל יש בו עוד עניין וזה שעם ישראל נתונים בקבלת התורה ומצפים למשה רבנו ומשתוקקים שהוא יחזור כי הוא חסר להם כי זה משה איש לא ידענו מה היה לו אז כל עניינם היה הם היו נתונים בחסר שהם רוצים להיות דבוקים בתורה ונותן לתורה בשליח שמביא את התורה משה אמת תורתו אמת זכרו תורת משה אז הוא מביא את התורה אז הם דבוקים בנתינת התורה ובגלל הדבקות הזאת היה להם משבר במשבר כזה הוא נידון אחרת לגמרי מאשר מי שהולך לעשות עגל בלי שום קשר לרצונו בתורה בלי שום המתנה למשה רבנו וזה עוד סיבה שממעט את החטא של חטא העגל אם כי יש צד אחר ש חומרתו גדולה ביותר עלובה קלה מזנה ושת חופתה כ שבתוך כדי המתן תורה עושים את ההפך ו לכן ה התמסרות למצווה ש ממידה טובה מרובה ממידת פורנות מה יקרה אם אדם רצה לעשות עבירה ויצא לו מצווה אנחנו לא יכולים להגיד שזה מצווה יכול ות שמצוות אינן צריכות כוונה צריך לחפש דוגמה כזאת לראות מה יהיה צרך אבל לכאורה יש פה גם סברה שמידת טובה מרובה ממידת פורמות כלומר שאם אתה שם על המאזניים את הרצון לקדושה את הרצון לתומה אז הפוך ממה שטען פה היצר הרע בהנחה שדיברנו עליה אתמול שהוא אומר אתה חושב שאתה זה תראה איך אתה נראה כלומר הוא רוצה לומר שהחטא שאתה חטאת בעשרת ימי תשובה מוכיח שכל עשרת תשוב שח לא שווה איך זה מוכיח כי מידעת פורענות מרובה ממידה טובה ברגע שיש טיפה פורנות הכל נגמר אבל האמת היא הפוכה שמידת טובה מרבה ממידת פורנות ולכן אדם עשה אוירה חילל שבת עבירה ש במזיד עונשה סכילה החמורה שבעבירות התורה אין עונש יותר גבוה ובש הגג חטאת ובגלל שהוא התכוון לעשות מצווה למרות שבכלל אין קשר למצה התאום השני נמצא במקום אחר הוא בכלל הוא לא פה אתה רק עשית אבל אתה היית נתון בלעשות ברית מילה לבין שכן צריך לעשות ברית מילה בשבת אז מידה טובה מרובה מידת פורנות יש פה הרחבה ו צריך לחפש מקור סמך לא יודע יש יש לך הרות התשובה עם הרות הרב תן אולי אולי יש איזה מקום ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו מה עוד פעם ושפלות זה לא עבירות מפלר חולשות כלומר הוא אוכל בצורה באמית יוצא מחדר אוכל ואומר בסמת שוב אני ככה מתנהג כמו בהמה אבל הרב לא יגיד את זה על הבירה אני מבין שמבחינת הקושיה שבעצם אנחנו קצת מעמידים פה מניין לרב להרחיב את זה אפילו על מזיד ולא רק על שוגג שהדברים שלך מיישבים את זה מבחינת מה שהרב רוצה לטון הם כמעט עוקרים את כל הסעיף והמילה כמו שנאמר המילה מכשולים היא מוכיחה את זה עכשיו בואו נסיים את הסעיף ולא ירה כלל כי א ירה קדושה ותשובה יקח מכל דבר מה זה כל דבר איפה כלל דבר נכנס פה נראה לי שהרב אומר ש נקודת המבט הזאת אה אה רגע רגע רגע רגע שכחתי את העיקה כל מה שאנחנו מוסכים זה שיש פחדים מפני המדרגה יותר גבוהה פחדים מפני המדרגה היותר גבוהה יש בהם כמה צדדים עוד נחזור לסכם אותם ונראה את זה מול הסעיפים אבל יש פחד דיברנו עליו שבמדרש יותר גבוהה אמרנו שיש ארבעה פחדים יקרים ויש פחד שבמדריך גבוה אני אגלה שאני לא מוכשר אליה ולא רק שאני לא עושה אותה טוב אלא בגלל שעליתי יותר למעלה אני נכשל יותר כומר במדרגה ארבע אני יודע לעבוד אני עושה את זה סביר טוב לא 100 אבל בסדר עכשיו אומים מדרגה חמש ויש לי פחד פחד מוצדק שכשאני אעלה למדרגה חמש זה כבר אני לא מוכשר ואז לא רק שאני לא עשה את מדרגה חמש מספיק טוב אלא יהיה ל כשלונות שאפילו במדרגה ארבע לא ייה ואז אדם יש לו פחד מסרת מתשובה כלומר לעבור את סיוון אני יודע לעבור את המוז אני יודע אבל לעבור את סרת מתשובה זה לדרוש ממני איזה מעלה מחודשת עליונה יותר ואז יכול להיות שזה ייה יותר גרוע מתמו וכאן זה נראה שמדובר על מישהו שהחשש שלו צודק באמת יהיה מחירים לזה אבל כיוון שהמחירים הם תופעת לוואי כ בסעיף הקודם ראינו מיש שבאמת לא כדאי שיעלה כאן הרב מדבר על כן כדאי שיעלה ויוסיף גבורה על גבורתו לא הוא רואה שהוא נופל תעלה לשש עוד מעט נראה בסעיף שמונה לא עוד מעט כנראה כבר אולי הערב נלמד פשוט סעיף שמנה לפני שב מקובץ ב רנב שכבר הזכרנו את זה שהרב אומר עלה והצלח רק אם תעלה תצליח לא תצליח תרד חזרה לא ז תשאר בחמש לאזו רק אם תעלה לשש יוסיף גבורה על גבורתו רק אז הוא יפתור את הבעייה ויש מחירים אתה באמת לא יקח לך זמן [מוזיקה] לאשש יש אולי נביא את זה יש דוגמה לזה אלי צריך לצלם גם את זה כתוב לחשב יש א סוגיה יפייפיה שמביא הרב טאו ב א ממונת איתנו על קשיי ההיקלטות בארץ זה מכתבים של רבי אברהם מקליס שהיה הגיע לארץ עם ר מנחם מנדל מויטבסק והם באו לטבריה תלמידי המגיד וחברים של אדמור הזקן בעל התניה ושמה יש מכתבים של ה רבי אברהם מקליס שאתה עולה מחוץ לארץ לארץ אתה נפח לאדם חדש הכל מתחיל אתה מתחיל עם צרות שלא ידעת בכלל בל שאתה מתחיל עולם יותר עליון באמת זה זה דוגמה נפלאה שלא חשבתי עליה בעצם שמה הרב טרו עוסק ב סוגיה שלנו אבל לא עם קריאת שם של הכותרת כמו שאנחנו אומרים אבל עם המנגנונים כמו שאנחנו מדברים מאגרות של רבי אברהם מקליס טוב בעזרת השם נראה את זה בחשון כבר אז מה הוא אומר ולא יראה כלל כלומר העומק של כל הרעיון פה שמידה טובה מרובה ממידת פורענות זה שאם אתה פוגש בדרכך מכשולות בין כאלה ולכאורה כשההוא אומר כלל כאן מכל דבר בן אחרות יותר חמורות את העיקרון שמידת טובה מרובה מידת פורענות את זה אתה חייב לשמור תמיד ולא לפחד כיוון ש מידה טובהה ממידת פורענות אח ל500 אז אפילו עשית הרבה מידת פורענות חס וחלילה השם ישמור זדין צריך לעשות תשובה להגביר גבורה כדי לא ליפול אבל אם אל אלא תיקח מזה את המעלה שיש בזה והנה מה לקחנו מכאן שהוא התכוון לדבר מצווה כיוון שהוא התכון לדבר מצווה זה הכריע את המעשה שהכישלון תפל למצוה אז ירה קדושה ותשובה יקח מכל דבר בעזרת השם זה לא ד לנמשל כזה לא ירידת צורך זה לא נפילה שבגללה ו לא כאילו נפילה שהיא לצורך מצווה זה נפילה כיא נפילה אתה מדבר על מה שאני מביא שמכל דבר כולי אולי כולל דברים אחרים אלי אב הנפילה פה היא לא נפילה לדבר מצווה פי שמה שאני מביא לא מה שהרב אומר אז אתה צודק אני אומר אולי מכל דבר הרב אומר העיקרון שאני אומר פה עיקרו כי כי לפי הקושיה שלך אז הקושיה שלי חוזרת את המשווה שוגג למזיד אומר לא זה בגלל שהעיקרון הוא שמידת טובה מרובה במידת פורנות ואי אפשר להגיע למידות טובות עליונות בלי שום קשיים בדרך כיוון שהמידה טובה היא עיקרית אז אכן זה מכריע שה נלווה אפילו המז תופל ואז הוא אומר לך תדע לך שיש פה עיקרון על עוד יותר רחב וזה שתמיד הטובה היא מרובה ממידת פורנות ולכן כל דבר שיהיה אפילו אדם נפל למה שנפל כמו ש כתוב בברסלב תמיד נפל למה שנפל אין שום יאוש בעולם כלל כי מה זה יאוש שמידה מרוב פונות מרובה מידה טובה והי המחרת אבל אם מידה טובה מרובה מידת פורנות אז אין שום יוש בעולם נפל למה שנפל תהפך את זה תיקח את זה לטובה תמיד יש תשובה ותמיד א מידה טובה של מצווה כנגד עברה היא שוקלת כנגדה מרובה מידה טובה אז תשובה תשובה הופכת את הכל אז כיוון שיש תשובה אז אל תדאג בכלל לא ירה כלל בקבצים זה חרי כוב לא מפילו אלא אפילו לתעב שפסקה ורות התשובה כאן כתוב הוא מפילו לא מפילו מתים כתוב אפילו ל מפילו אפילו לא תבות זה שפלות מפילות כתוב מתגבר ביצר הרע ואפילו תבות זה שפלות אה במקום הפילו אפילו זה מ וא' התחלפו וא אפילו הכוונה היא כל וחומר יוצא הלילה אפילו גם הוא נופל וכן כן כן כן אז זה זה מחדדת ש כוח ומקור לזה אין תודה רבה