הודאת בעל דין כמאה עדים דמי | שיעור פתיחת זמן חורך תשפ"א | הרב בן ציון אלגאזי

1 שעה כל השכונה השתתפה בלי היה פה אנשים באו לשאול מה קרה אז ברוך השם אז ככה שכולם נהנים מהתורה חוכמות בחוץ טרונה זה הקיום ככה הקדוש ברוך הוא רוצה בינתיים אז אנחנו היום בעזר השם א ניתן איזשהי הגדרה קצרה בזמן הקצר שיש לנו כי אחריי מיד הרב ידבר גם אז אנחנו רוצים ממקום שבו עסקנו בסוף זמן אלול שזה למעשה רבחי קמייתא וברב חיה קמייתא אנחנו הבנו את מהללך הגמרא של דים שמחייבים אותותו ממון נכון דים שמחייבים אותו ממון אם הוא כפר בכל דים חייבו או 50 אזז הוא טבע 100 אז יש פה אמר למה שותי דן מקל וחומר עד כאן הגמרא ע הגמרא ממשיכה לי ואומרת בג עמוד ב אומרת הגמרא מסבירה את העניין של קצת חמלי י ולי אבל הדרכי א לא מה כ חומר אומרת המה כן חומר ש מחיב בממון מחיב שבועים שחיים אותו ממון אנו דן שמחייבים אותו שבוע אומרת הגמרא הפי מחייבו ממון ו הודעת בעל דין דים דמי אומרת הגמרא לא מה הכוונה שפי לא יכול לחייבו ממון כון מ ממון כנס וכנס פיב לא יכול לחייבו ומה פיב שמחייבות קנס מחייב שבוע אידין שמחייבים אותו כנס אינו דין שמחייבים אותו שבוע עד כאן אני יותר יש מלך הגמרא הלאה אבל כאן אני רוצה לברר את העניין מה היחס בין הודעת פיו לבין העניין של ה של העדים הודעת פיב לא יוכל לחייב אותו קנס יוכל לחייב אותו רק ממון בלבד בגדר הודעת בעל דין כמ העדים גמי וכוחם של העדים לחייב אותו קנס אם הדים חו קנס כל שכן שחייבו אותו שבוע אז אני עבדכם הקטן עמלתי קצת להסביר את היחס של הכל וחומר בין מצב של טיו שמחייב שבועה לבין מצב שעדים שמחייבים כנס כל שכן שם חייבו ו מה מה בדיוק עומק הקל בחומר שהגמרא רוצה להרות הזמינה אחת לגבי הודעת בעל דין שזה כולם מסתו מכירים אני אגיד איזה מילה אחת המקור הפשוט שרשי מביא בתמרה בכדו שס מב הודעת בעל דין כ מדים דמי מהפסוק של מד במקצה בכתיב אשר יאמר כי הוא זה הרי שסמך על מקצת הודעתו באופן פשוט רשי אומר שמכאן אדם יהיה נאמן על מה שהוא מודה אם הזקן זה מוד במקצת הוא חייב שבועה כל הודעה אחרת שלא במקצת כי אדם בא מודה עצמו הוא התחייב כי הודעת בדין כמ עדים רק נפק מינה להודעת בעדים כמ דים גמי אם האדם שמודה יעמוד מול עדים העדים יגידו שהוא לא חייב והוא מודה שהוא חייב הוא יצטרך לשלם בכל מקרה למה כי ודעת בעדין כמ הדים כדים הכונה היא שכוחו גדול ויפה מ מדים בעצמם יהושע בקידוש שסמ שמה רק אומר מילה אחת חשובה מה מה מה מה מה בדיוק הכוח של הודעת בעל דין הכוח של הודעת בעל דין אם הוא כל הזמן עומד ואומר אני חייב אני רוצה לשלם משלם אין לנו בעיה כוחו יפה שהוא לא שהודעת בעדין מחייבת שהוא לא יכול לחזור בו ברגע שהוא הודע שהוא חייב בוא ברגע הוא התחייב אין חזרה נקודה הקצות בלדד זה אחד הקצות היותר ידועים שיש למדנו את זה גם בישיבה הכ שמה מביא למעשה חמש טעמים לכוח של הודעת בעל דין כ1 אדים דמ מאיפה נובע הכוח הזה של הודעת בעל דין כ אדים דמים אז נעשה את הקצות בקצרה לא לא נביא כל המהלך של הקצות בפנים כי אני רוצה לחדש את החידוש שלי הקצות רוצה להגיד באופן פשוט יש מוררי בן לב מרי בן לב הוא היסוד שלב הקצות דן והוא כותב תראו בבקשה בתחילת הקצות בשורה השלישית שלו הוא כותב זה לשון התשובה של מוררי בן לבדי אם נוגע פסול משום קרוב אם כן עם ה נאמן ד קרוב פסול בין לזכות בין לחובה אנחנו מים שמה על דין נוגע וקצות רוצה לשואל שאלה מצויינת אומר הקצות אם אנחנו אומרים שאדם שהוא קרוב אצל עצמו לא נאמן אז כמו שקרוב לא יכול לחייב מישהו אחר ם לאלא לזכות ולא לחייב כי הוא פסול מדין קרוב אז איך אדם בעצמו יכול לחייב את עצמו הרי הוא קרוב אצל עצמו אז מביא המרי בן ל לה שם כשר לחוב הנו משום תינ ללי מתורת חיו ו מתורת מתונה מחדש בלב שאדם יול לחייב את עמו מדין התחייבות זה נרא מושג פשוט אני מתחייב ואני יול לחייב את עצמי ומה שנוגע לדין התחייבות עצמית של האדם מישהו אחר באמת חיצוני שהוא קרוב הוא לא יכול לחייב אותך אבל אתה גם כשאתה קרוב אצל עצמך לא מפריע לי הקרבה להתחייבות העצמית של האדם כי אני כבן אדם יכול להתחייב כיון יכול אדם לחייב עצמו כשאינו חייב וזה כמודה שחייב אב כאלו אמר חייב אני לך מלא ויכול לחייב את עצמו כמו שכתב בעלת הומות בקיצור יש דבר בסיסי ביותר שאדם יכול לחייב את את עצמו זכותו של האדם מכ את עצמו מצויין זה מה שאומר פה המוארים בן לב אלא שקצות מקשה על המוארים בן לב וכל המהלך שלו ומביא אני מסכם את הקצות אני מביא את כל מהמהלך הקצות בסיכום יש למעשה כאן חמש אפשרויות בסופו של דבר להבין איך עובד הודעת בלדי או התחייבות כמו שלמדנו בדברי המוארים בלב או שאדם יכול לתת מתונה אני נותן אני נותן מתנה לבן אדם זה מתנה זה עצמו מתנה או מיגו שיכול לתת מתונה י קרוב שני המושגים האלה זה נמצא בחלק השני של הקצות או שאני בא ונותן מתנה זכותי לתת לכל אחד מתנה אז כשאני מודה לך למס אני נותן לך מתונה או כשאני אומר אני מתחייב לך או שאני חייב לך זה מיגו שאני יכול לתת לך מתונה זה בגדר המיגו או ש קצ הולך על הדמ הזה למעשה הקצות בסופו מביא את הרשי שהבאתי לפני כן בגמרא בקידושין ואומר זה גזר סקות טוב יש זרת הכתוב שאדם יש לו נאמנות עצמית על עצמו ותראו את הקצות למעשה אם אפשר קצת לגלגל למי שאין לו את המראה מקומות א השך מביא את זה בסוף דבריו שהתורה נתנה נאמנות לאדם אם אפשר לגלגל מי שמגלגל בגלגול אז אז אפשר לגלגל את הקצו קצת לא יודע אם הוא בהזנה או לא בהזנה מי ש מגלגל אז אז סוף סוף דברי השך מופיע עיקר הטם כ שכתב התורה לא פסלה אלא הפסולים אלא על החיים אבל על עצמו האמין התורה נתן לו נאמנות כ1 עדים ויפין מדכתיב כי הו זה כמו שכתב רשי וזהו בריר דח מנת ומקצת שכתבו גם בדין שב יניו של חתיכת אסור אז אומר הקצות באופן הפשוט היסוד של אדם יכול לחייב ו זה מדין או דעת בעל דין כמו שכתב רשי כי הוא זה יש מי שרצה להגיד שיש פה גדר של שבי נפשי חתיכה סורה זה למעשה ספר התרומות כמו שאדם יכול לחייב את עצמו בייסורים בנדר אז גם כאן לכאורה אדם יכול לחייב את עצמו יש לאדם כוח של של התחייבות עצמית כמו שב נדר אדם יכול צוב איסו חיוב אז גם כאן הוא יכול ליצור איסור וחיוב ומר הקצוות רק השאלה תהיה לפי דרכנו גם בדין שנ שחתך ד איסורה הוא מדין נאמנות כיוון ימינה התורה כל אדם על עצמו אם כן בין ממון בין מאיסור לעולם נאמן על עצמו למה קצו רוצה לקבל גדר הזה של שוי נפשי זה ניתן בשאלה אם זה נדר זה ניתן בשאלה אם אין איזה בעיה אם אני מסכם את הקצות עד לכאן אז יוצא ככה רבי סק יוצא שלנו חמש אפשרויות איך להסביר את ז בעל דין כמ דים ד סליחה שאני לא עובר על כל ה בפנים זמן קצר מהמלאכה מרובה אני רק מסכם את מה שאומר הקצו או בגדר התחייבות אדם יכול להתחייב או בגדר נאמנות או בגדר מתונה מיגו שיכול לתת מתונה ושב יעני של חתיכת איסור מצויין הקצות הוא סובר כמעט לאורך כל המלך שלו שהדבר החזק ביותר זה הפסוק של כי הוא זה כמו שרשי הביא בקידושין וזה מכוח נאמנות יש גזרה שכוב שאדם נאמן להגיד אני חייב נקודה ברגע שהוא אומר את זה מבחינתי זה מצויין אחרי שהקצו התביית על הסבורה של נאמנות אני ברשותכם את זה רוצה לקחת ולברר בתוך מענך פשת הגמרא למה תרו הגמרא שרצה לעשות כל וחומר מהודעת פיו ל יוב עדים אז הגמרא אומרה ומה הודעת פיב אינו מחייבו ממון מחייבו שבו דים שחייבו קנס ל ממון זה ממון כ שחיב אותו שבוע מה כן הודעת פיב יכולה להועיל הודעת בעל דין כ מדים דמ נכון זאת אומרת שכנס האדם לא יכול לחייב את עצמו זה ברור אבל הודעת בעל דין זה אדם אן יכול לחייב את עצמו זה מה שהגמרא רוצה להגיד אומרת הגמרא אומה פ שאין מחייבו ממון איך הלשון של הגמרא מה פי שחייבו ממון חיבו שבוע זאת אומרת ככה הפי לא יכול ל ממון כנס הוא לא יכול לחייב אותו הוא בכל אופן מחייב אותו מה שבוע אדים שמחייבים אותו ממון אינו מחייבים אותו שבוא ברור שכל היחס בין האדם עצמו לבין העדים זה כלפי הכנס כי לגבי הממון עצמו זה אדם כן יש לו נאמנות כי הרי הודעת בעל דין כדים דמ אז עכשיו נשאלת השאלה למה באמת לא יכול לחייבו ממון ממון הכוונה היא כנס ועל בסיס זה ר הקל חומר מדן מה מה מה חסר פה אצל האדם שאם הוא יכול לחייב את עצמו בדין או דעת בעדין כדן י יש לו נאמוס של התורה למה זה לא יכול להיות משודרג אפילו לכנס באופן הבא לבתיה פשוט אפשר להגיד התורה אמרה שרק עדים ובית דין מחייבים כנס שנאמר פסוק גמרא במציאה הלה אשר רשיון אלוהים רשון אלוהים הכונה הרשיון בית דין ולא עצמו ההפך מויד בקנה פטור מוד בקנס יהיה פטור נכון זה נראה נראה פנ פלים ולמה מוד בקנס יהיה פתור לכאורה זה גם לכאורה זה גם גזירה ק פשוטה זאת אומרת אם אני עכשיו מסביר אני צריך להסביר מה החולשה שיש בממון שהוא לא כנס כי כנס הוצאנו אותו לגמרי ממון רגיל יש לו יש לו יתרון הודעת בדין יש לו יתרון מסוים אבל אין לו מספיק כוח כדי לחייב את עצמי כנס והעדים וכם לחייב אותי כנס ם הם מחייבים אותי כנס כל שכן שהם חייבו אותי גם מה שבועה מה מה מה מה מה יסוד כל הגמרא זיר לי לבאר את זה בצורה הזאת בעזר השם בסיעתא דשמיא והיסוד הזה זה יסוד שהולך איתי לאורך כל הדרך וא פה מקבל משנה תוקף כדי להסביר את הפשט של הגימור תראו רבי סיש ישנם שני מישורים שבהם אנחנו דנים בבדי יש מישור אחד זה זה קצת חוזר ביסוד על השור קלולי בתחילת הזמן בסיעתא דשמיא אבל עכשיו זה קבל דיור ביתר סת וביתר עוז בעזר השם יש מישור שבית דין דנים במישור של טיינס ויש מישור שבית דין דנים זה לא אמרנו בשו ולי הראשון מול מול מיס זאת אומרת יש שני מצבים של בית דין דנים שני אנשים באים אליי עם טענות בלבד זו טענה וזו טענה מצויין אני אומר טענה מול טענה אני צריך להכריע מבחינתי כבי דין איזה טענה היא יותר חזקה אבל יש מצב שהדברים שנמצאים לפני ביידין אין ו דיין אלאמה שיניו רואות הוא רואה מייסה בידין רואה מיסה וכש רואה מייסה ביידין תקשיבו טוב הטענות כמעט ולא רלוונטיות רבי סית גע שיש לי יוד של מיסה אין לך דבר יותר חזק מזה טענות הם חזקות הם טובות הם רלוונטיות אני אדון בהם אין לי מיסה אבל כמול העיניים שלי יש מייסה זה כבר סיפור אחר לגמרי עכשיו בואו נראה מה קורה בהודעת בעל דין רגילה מה קורה במצב של של של אדם שיש לו נאמנות בלי בלי שום בלי שום ראיה י אדים ומה קורה כשיש אדים וזה כבר נוגע לכנס תרו עכשיו שלוש מישורים ונראה לי זה פשט אמיתי לגמרי דרך אגב במראה מקומות רק שנייה אחד משפט אחד במראה מקומות שיש לפניכם אני מוכיח את את דבריי גם מהבית יעקב וגם מעקובת שיעורים במישור של הטענות זה עיקר היסוד שמופיע שם כן מי רצה לעיר אני אשמח לשמוע מישהו רצה להיר כן מה מה מה הרב אמר שבמ יסה כבר לטענות כן הרב אני רציתי שייראה הרב הרב שומע אני שומע רואה שמחה כן אז א הרב אמר שטענות אין לה שבמעשה אין לה טענות כוח מה זה גדר של מעשה גם המקרה של המשנה שכל אחד עכשיו בדיוק עכשי אני אסביר שירל עכשיו אני אסביר את זה בדיוק ואני אשלים את כל התמונה כולה ואני הכנס עוד פעם לפשט של הגבור תראו תראו איך שאני רוצה להסביר אתפשט אם אני בא עכשיו אומר אומר קצות אם אני בא אומר לך אני חייב לך 100 שק ב זה בגדר הודעת בעל דין הודעת בעל דין ישנים בהלכה צריך להגיד אתם מדי כד שלא יהיה את הגמר סנהדרין שאחרי זה אני אגיד משטה אני בך אבל אני עכשיו בא מיוזמתי אני אומר לך אדוני אני אני חייב לך 100 שק אני צ לך מתנה לא משנה ברור שהדבר הזה תפס אין שום שום ספק עכשיו מה קורה אבל כשאדם יבוא אליי בתביעה כזאת או אחרת ואני יודע לתביעתו מה קורה ביחס של תביעה מול תביעה ביחס של תביעה מול תביעה אני לא ידון האם היה פה מיסה או לא היה פה מיסה כי מבחינתי לא היה מס תכף אני אסביר גם למה לא היה מיסה אני כבית דין אשכול רק דבר אחד בלבד איפה כוח הטענה יהיה יותר חזק זה כל מה שאני אשכול זאת אומרת כשאני בא עכשיו אליך ואני אני אתן דוגמה הבאתי פה במשל בבית יעקב בנתיבות אני בא אליך עם טענת בורי אני אתה בא אלי עם טענת שמע אז אוטומטית אני לא יודע מה ה אבל אני כב דין אומר רגע אחת רבותיי יש פה בורי יש פה שמע ברור ש אין בורי מול ש בורי עדיף זה פשוט ברור שכוח של בורי הוא החזק ביותר שיש למה כ אני שוקל את כוח הטינס שיש עכשיו תראו פילפלים אם אם זה יוצר מצב שבו יש רק משקל בטענות בלבד והטענות בלי מיסה יוצרות חיוב קודם כל ממוני ממוני למה כי אני אומר כי הוא זה כי אני אומר נאמוס זה סקוור תחזרו לכל הקצות בסדר כוח זה שאני בא ומודה זה יוצר לי מציאות של התחייבות בלי שהיה פה שימו לב טוב רבי עסי מה ישה כלום היה פה רק משכן טענות בלבד עכשיו בואו תראו איך שאני לומד את הפשט לעומד זה במקרה של א רק שניה רק שנייה אח רק שנייה אחת בכים דקה אחת אני רוצה את המהלך ו תראו איך אני לומד בד ז כדי לחייב כנס אני חייב כבית דין הדעת שהיה פה נס לא יכול לבוא מתוך התחייבות של טענות נס הוא יבוא רק ש ביידין היה ברור לו שיהיה פה מיסי עכשיו תקשיבו טוב תנאי תנאי פשוט וממוסד לכל לכל ילוד אישה כדי שיהיה מיסה חייבים שיהיו אדים אין מציאות שיש מיסה בעולם בלי אדים אין אין דבר כזה מי שיוצר מבחינת בידין את את הוודאות שהיה פה מיסה זה רק אדין בלבד עכשיו תראו מה שקורה פה אני בא עם אדי ואומר אתה חייב אני אומר אתה חייב 100 שק אתה אמ לא חייב כלום באים האדים ואומרים שמע 50 הוא חייב מה מה 50 שבית דין אמרו בית דין אמרו אנחנו מבחינתנו היה 100% חוב על 50 היה מיסה חוב על 50 נקודה על זה אין יקוח רבי זת כמו שאם יבואו ויגידו פני עשה לא יודע פעולה של ג או פעולה של שייח לא משנה מבחינתי של בדין אני רוצה ציד עליו קנס של טפל ארב וחמישה וכן שאר מיתות בית דין זה לא משנה התנאי כדי שיהיה לי בסיס להכיל את הקנס חייב להיות אדים כי אדים יוצרים מיסה אני אומר עכשיו רגע אחת אם אדים יוצרים מיסה אז ברור שיש לי מייסה אני יכול על השאר שיש פה עכשיו כפירה ת נכון כי יש לי מיסה חרי זה שבו עכשיו שימו לב מה שקרה פה באה הגמרא ואומרת אנחנו מוצאים פתאום חיוב שבועה גם כשאין מסה מה יש לי כן רק טענות אחד מול השני אומרת הגמרא עכשיו כל וחומר אומרת הגמרא עכשיו בואו נראה את הגמרא עוד פעם רביס אומרת הגמרא מה מה יש לי פה עכשיו שלא תהיה הודעת פי גדולה מהדעת דים מקל וחומר יש לי הודעת פי הודעת פיו זה גדר של מה של מודה במקצה נכון אני אני בהודעת פי יש לי גדר של מודה במקצה הגדר הזה הוא גדר של מה של נאמנות של התחייבות של מיגו כל מה שתגידו בתוך הקצות אבל ודאי שאין לי מה מיסה ובכל אופן הכוח הזה של של הטענה שאני בא כנגדך ואני רוצה לחדד פהד נקודה תכ אני אחדד פ עוד נקודה אחת בשמ הכוח הזה שאני בא נגדך אם אם אם אם טביעה ואתה בא אליי עכשיו עם טענה זה מספיק בכוחו ליצור חיוב של שבוא אומרת הגמרא אם יש מצב שאין לי מיזה ויש לי כוח הטינה כנגדך וזה יצר חיוב שבוא אז כשיבואו אדים ודים זה מה שהגמרא רוצה להגיד ודים מחייבים אותו קנס מה המשמעות של כנס שהמשמעות היא שהעדים יצרו מציאות ברורה בעולם כשיש י ברורה בעולם לא כל שכן שאני יכול להטיל עליך כנס עכשיו רגע אני אשמע אותכם אני אחדד עוד נקודה אחת נפלאה ביותר א קם לדעת הציבור תפס תפס את שני המהלכים פה רבי מישהו רצה להעיר פה רה היה מישהו שרצה לעיר הילל הלל אני הרב לא משנה מצוין ז אומרת אם זה יכול להרוס את הפשט תגיד ניסו אני אני אני אני אני הולך אני הולך עוד פעם אני הולך עוד פעם תקשיבו טו רבי ישל אני רציתי לחדש בחידוד של החידוד שלי פ בפק של הגמרא שאם זה טענות אז למסה תקשיב תקשיבו טוב אני חושב ש זה עיקר היסוד פה עיקר העניין פה זה כשאתה בא אלי עם טענה בלי אד ואני מודל לך אני למעשה יוצק תוכן לטענה שלך לתביעה שלך זאת אומרת אין פה כלום מבחינה גם כשאני ודה היה באמת מצי שקרה משהו מה כן היה פה אתה בא אלי עם תביעה ואני מודה לתביעה שלך אני נותן לך יתרון אני נותן לך כוח ואז הכוח הזה שנמצא אצל הקובע כי אני התייחסתי אליו כי נתתי לו משקל למה שהוא אומר זה יצר בסיס שימו לב בסיס קלוש אבל הבסיס הקלוש הזה יצר בסיס שיכול להיות גדר של מה של של שבוא מצויין זאת אומרת החזרתי אליו את הכוח של ה של הצביה אמרתי לו כן התביעה שלך ה לגיטימית היא נכונה באיזשהו מקום חלק מ אה שנתתי לו כוח אבל מבחינתי תקשיבו טוב לא היה שום דבר מבחינת בידין לא היה שום דבר לא היה שום דבר לא היה פה גדר של שבו מס זה באמת לא יודע אם זה קרה או לא קרה אני לא יודע כלום אני רק יודע שבמשקאות שבאים אליי שני אנשים כוח הטענה של הטובע גדול יותר ואם כוחו גדול יותר יש מספיק בכוח הזה ליצור חיוב שבועה כלפי הנדב אבל רבי יסי מ מדח שאני אבוא עכשיו עם אדים מה הידים עושים האדים לא נותנים משקל לתובע האדים נותנים הוכחה מציאות שיש פה מיסה כשיש מצב של מיסה אז כוח השבועה הוא הרבה יותר פשוט כיכ כי אם השבועה בא לברר כשיש לי כבר מיסה על פי אידין הבר של השבוע הוא הרבה יותר חזק עכשיו נחזור לפשט של הגמורה עכשיו נחזור לפשט של הגמרא אומרת הגמרא שלא ת הודעת פיב גדולה דעת הדי מקל וחומר מה הפשט אומרת הגמרא ככה אנחנו רוצים שאם יבואו שני עדים חייבו אותך על 50 אתה ודאי תתחייב 50 שבוע על ה50 האחרים מכוח מה אתה מתחייב שבועה על 50 אחרים מכוח כל וחומר מה הכל וחומר אומרת הגמרא שכן פיו מחייבו מחייבו מחייבו שבועה אומרת הגמרא מה מה מה לפי שכן מחייבו מה פיב ש מחייבו ממון מחייבו שבועה אומרת הגמרא פיו לא מחייבו ממון פיו לא יכול לחייב אותו כנס אם פיב לא לא יכול לחייב אותו כנס עכשיו שתשמעו את הפשט זאת אומרת שפי גם לכאורה לא יכול לחייב אותו שבורה כי אם אין בסיס של מיסה של מיסה אז איך ישוה ובכל אופן אומרת הגמרא נכון פיב לא יכול לחייב אותו נס אבל פי וכול חייב אותו ממון מדין מדין מדין דעת בעל דין דים דמי זאת אומרת שמספיק פיו כדי ליצור מספיק פיו כדי ליצור חיוב שבועה גם בלי מיזה גם בלי מיסה די בכך שבכוח הטענות שיש בין שניהם כבר נוצר פה חיוב של מה של שבועה אומרת הגמרא ומה הפ שח שבועה עדים שמחייבים אותו מומן אין ו דין שמחייבים אותו מה שבועה אומרת הגמרה דים דים שמחייבים אותו ממון איזה ממון הדים חייבים רבי יסי הם חייבים המון שהו בקדר של של מה של כנס במילים אחרות העדים לא השאירו את זה בכוח הטענות אלא יצרו חיוב שבא מאיזה תוקף מתוקף של מה של של מיסה אה אומרת הגמרא כשיש תוקף של מיסה בטח ובטח שעל היתר על החלק שאנחנו מתווכחים עליו קדר של חיוב שבועה כי אם אנחנו הולך בצורה הפוכה היינו אומרים רק במקום שיש מיסה או עכשיו אני משלים את כל המהלך בצורה הפוכה רק במקום שהיה מיסה הייתי יכול ליצור חיו שבוע על מה על השר כי יש לי בסיס יש לי בסיס אבל כשאין לי מיסה וזה רק הודעת פי כי התורה נתנה לו כוח מגדרי נאמנות מקו זה הייתי אומר באיזה בסיס יש לך יכולת ליצור ליצור מה ליצור שבוע על השר אומרת הגמרא הנה עכשיו שחידשתי שבכל אופן התורה נתנה לגיטימיות לחייב שבוע לחייב שבועה רק מכוח ודעת ים איזה הודעת פיו הודעת פיו שהיא לא קנס הודעת פיו חלשה הודעת פיו חלשה סך הכל רק [מוזיקה] ב התורה אומרת לך שיש בכל אופן על הידן יכולת לחייב אותו שמואל אה שיש לי שני עדים שהם יוצרים מציאות של מיסה של מיסה זה לא זה לא לא נשאר במישור של שני הבעלי דין לא נשאר במישור של כוח היינות אלא המציא המציא אומרת שהיה מזה או כשיש כבר מציאות שיש מיסה כל שכן שעלי יתר אני יכול לחייב שבוע זה הפשט שאני רציתי לחדש ואם כן הרב רוצה לומר שלולה החידוש של הודעת בעל דין כ100 אדים אז כאילו שבועה לא יכלה להגיע בלי שאנחנו יודעים שיש מעשה בטח בטח גם בטח גם אם תגיד לי שיש נגיד של הודעת ועל דין נגיד הודעת בעל דין הודעת על דין הרגילה בד התחייבתי לך כל מיני צות אחרות הכל עבור שלו דעג בעל דין הומה פיב שנו מחייב אינו מחייב ממון חייבו קנ חיבו שבוע מה הפשט הפשט הוא שפתאום באיזה דבר קלוש שאתה התיחס על התביעה שלי אני אני ביטור טובע גובר לובש לובש כוחות אדוני הופ ה ה ה חיב שבועים סליחה כל מה שאמרתי לך זה רק על החלק שאני ודתי מה פתאום ת עלי שבוע גם על החלק חל או אומרת הגמרא זה הפשט החידוש של התורה שכוח טענה בלבד בלי מיסה יוצר חיוב שבוע כל שכן שיש לי מיסה שיוצא לי תוחב שו אם תלמד אזה הפוך נוסף אז הייתי אומר דווקא כשיש לי מיסה יש לי ספרה לחייב שבועי כי יש לי מיסה אבל סתם בכוח הטענה בלבד לב מה שעוד ונלך לך הביתה עכשיו שאני מחדש לך שכוח הטינה מחייב מחייב שבועי כל שכן שכוח המסיס הוא הרבה יותר מבורר מחייב שבוע כי שבועה יותר דומה לכנס מה מה כי שבועה יותר דומה לקנס בטח שבועה יותר ח לקנס שבוע זה כבר בדן שיה כבר לג של ביידין בידין אין להם פה כלים זה מה שרציתי לחדש היה אפשר פה להרחיב בקובץ שיעורים וגם בם יודים מה בוא נראה ש את הב כוב רק נתיבות בזה אני מסיים כ לא רוצה להכים תו בבקשה במקור ארבע אלאדי בורי ושמ לא מען רק בממון וממון שייך בורי ושמ כיוון ד המור זק אינו יודע אם הממון הוא שלו וטובע יודע בבורי שייך לומר בורי בשם הבורי עדיף אני תמיד מצייר את זה שאם אדם מוחזק בממון אבל בא אליו מישהו בטענת בורי והוא עכשיו אומר שמע מה יוצר השמע שלו השמע שלו לא יוצר שבאמת זה שייך לשני יוצר לו חולש בטינר הייתי אומר אפילו חולש המוחזקות שלו בחפץ הוא כבר לא כזה מוחזק אתה אומר בורי כלת קצת להתנדנד די בכך שההוא טענתו תקבר טענת הבורי תקבר אי נפק מינה שטענת הבורי תקבר התורה מחדשת שיש פה התקפות בשביל לחייב שבוא אז תארו לכם שיש לי רעיה כנגדו להוציא הוא ודאי לא מוחזק כל שכן שיהיה לי אפשרות לחותו שבוע עד כאן ביאור פשט הגמרא בחידוש בין מישורים של טענות לבין מישור של אדין כנס שיש חיוב מס הורנו ורבינו הרב קון שלח קודם כל תודה רבה ל הרב על פי ההנחיות כאן צריך לעבור לכיתה אחרת ישראל אני צודק ולכולם יש את ה קישור השני כן לכולם נשלח גם במייל וגם וגם בוואטסאפ של העדכונים של הישיבה גם לרב אלגזי הרב הרב גם נמצא בקבוצה של הישיבה במייל רגע לרב את הקישור ב אז אנחנו עוברים לכיתה אחרת על פי הוראת ה מבינים ‏y