הדרך לשנות את העבר | אורות התשובה- שיעור 2 | הרב יהושע שפירא

[שירה] [מוזיקה] טוב, שלום לכולם. אתמול א הפלגנו בדברים, פתחנו באיזה טיסת חלל. אה, תודה רבה. ועכשיו אנחנו רוצים לראות סעיף באורות התשובה שהזכרנו אתמול שקשור לעניין הזה. אנחנו בפרק ו סעיף ה. ההוויה, המעשה הבכירי של האדם ובצונו הקבוע אינם שלט אחת גדולה שמעולם אינם ניתקים אחד מחברו. חפץ האדם קשור במעשיו. גם המעשים שלעבר אינם ניתקים ממהות החיים והחפץ במקורו. כיוון שאין דבר מתנתק לגמרי, יש ביד החפץ להטביע צוויון מיוחד גם על המעשים שעברו. וזהו סוד התשובה שברא אותה הקדוש ברוך הוא קודם שברא את העולם. כלומר, הרחיב את כוח היצירה הנפשית הרוחנית ביחוסה אל המעשים והוויה עד שתהיה תופסת ברשותה גם את העבר. הפעולה הרעה הולכת ומתגלגלת, מסבבת כי הוא ורע, הפסד וחיליון. כל זמן שלא הטביע הרצון עליה צוויון חדש, התביע עליה רצון צוויון של טוב, מגלגלת היא עצמה טוב ונועם. חדות השם ואורו רק אולי נזכיר א מאמר חז"ל שאתמול לא הזכרנו שקשור לכל מה שדיברנו על זה ש יש אה גם בתוכנו א זה נתיף של כל יכול יש מאמר חז"ל בזוהר הקדוש אי באו צדיקי צדיקי ברו עלמה אם רוצים הצדיקים הם יכולים לברוא עולם. מאמר הוא מופלא מאוד. כל הם יכולים להיות הבורא של עולם חדש. שזה מלמד שחז"ל מזהים בעומק כישרונותיהם של הצדיקים את היכולת לברוא עולם שאין לו סימון ואין לו גדרים הם בוחרים כביכול יש מעין ברואל מה זה יש מעין עכשיו צריך הרבה עיון מהפשט בזה וכמובן מה מעל הפשט בזה. אנחנו לא אה עוסקים עכשיו בהבנת כל ה עומק שעומד מאחורי המילים הללו. אבל בכל זאת יש פה כל יכולת אם באו צדיקי ברו על למה? כי הצדיקים [כחכוח] קדמו לעולם. הם לא רק רכיב בתוך המציאות, אלא הם שייכים למה שלפני כדר המציאות. המציאות היא הנף של הדמות שלהם. כמו שאמרנו אתמול על התשובה, שהתשובה קדמה לעולם. פירושו שהמציאות היא ענף של הסיפור הגדול שנקרא תשובה. הרעיון האלוקי, העליון, הנסגב, הראשון, הרצון האלוקי, עוד לפני רצון לברוא עולמות, זה הרצון שתהיה תשובה. רק בשביל שהיא תהיה תשובה צריך שיהיה עולמות. לכן אצל הרב התשובה היא לא רק פתרון לחטאים שחטנו אלא גם ובעיקר. התשובה היא העומק של שורש שורשי המציאות, שכל המציאות היא רק סוגריים בתוך הסיפור הגדול שלה. וכל התנועות בתוך העולם הם מנוות במעמקים מתוך ההקדמה הזאת של תשובה שקדמה לעולם. בעצם הסיפור של העולם זה סיפור של מציאות שיש לה תמיד לעולם שתי שכבות. שכבה אחת גלויה שלם עולם ושכבה פנימית ש דוחקת ומנהלת את השכבה החיצונית לפי חוקים אחרים לגמרי של תשובה. ואם באו צדיק ברמה מפני שהצדיקים והמלך כולם צדיקים הצדיקים הם שייכים לסיפור שלפני שנברא העלם והריחוק מאלוקות שם הם שייכים ישראל קדמו לעולם. תשובה קדמה לעולם. ישראל קדמו לעולם. ישראל קדמו לעולם. כלומר ישראל הם הסיפור הגדול. מחשבתיו של ישראל קדמה לכל. כקדוש ברוך הוא פנה כביכול אל העולמות. אז זה לא שהדבר הראשון זה שהוא רוצה לבנו לברוא שולחנות, כיסאות, רמקולים. הוא רצה ישראל, הוא רצה תשובה. ובתוך הרצון הזה שיהיה ישראל כחלק מהסיפור מי הם ישראל. עם זו יצרתי לתי לתתי יספר הוא אז צריך מקום שאפשר לספר בו כי הסיפור לא ידוע. נכון שלפעמים אם מספרים בחבורה בדיחה שכולם מכירים אז זה יכול קצת גם לגרום לזה צחוק צחוק שלילים לפעמים גם יש בזה איזשהו טעם בתנאי שיש איזה כשר חדש איזה איזה התאמה מה מסוימת למציאות קונקרטית? אז סתם כולם מכירים את אותה בדיחה אתה חוזר עליה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם זה חסר טעם זה תפל לגמרי אז מה זה טהילתי יספרו צריך שמישהו יגיד וואו מה הסיפור הזה שזה יהיה חידוש אצלו אם כולם מספרים מכירים את הסיפור אז מה אתה מספר אז יצרתי לתלילתי לספר הוא זה שנוצר עם כזה לפני העולם מחשבתם של ישראל קדמה לכל שכל עניינו זה לגלות אורו של הקדוש ברוך הוא במקום שהוא נסתר ובשביל שאפשר יהיה לגלות אור אלוקים במקום שנסתר צריך מקום שנסתר זה רק רכיב בתוך הסיפור של מחשבת עם של ישראל זה העולם הפוך ראיתי העולם החיצוני נראה שהעולם הוא הקיום והוא המציאות ובתוכו יש סוגריים אומה ישראלית שמסרכת דרכיה בתוך התסמוכות הגדולות בתוך המאומות הבינלאומיות האדירות מעצמות ממלכות מצרים בבל, אשור, יוון, רומא, ארצות הברית, צין, רוסיה. זה איכשהו אנחנו מוצאים את דרכינו שם. לא, זה כל הסיפור הזה הוא סיפור כיסוי. [כחכוח] אין סיפור כזה לבדו. אין לא קיים. מה שקיים זה שזה סיפור כיסוי של הסיפור הגדול של ה מחשבה האלוקית העליונה שיש אור אלוקי שמאיר גם מחשקים וכדי שהרעיון הזה יתממש אז יש גם מחשקים זה יש טרפונינה בארצות הברית ויש שי בסין ויש יוון ורומא ו-2000 שות גלות אז זה הכל זה הסוגריים ברגע קטון עזוביך הכל זה רגע קטון לעומת הסיפור הגדול ולהתרגל למבט האמוני של הסיפור הגדול זה שיש אור אלוקי שכל ענינו זהיר גם בתוך החושך [נחירות בוז] ובמובן של תשובה קדמה לעולם מתוך החושך לא רק אל החושך שזה סוג אחד של הקדמה לעולם שיהיה אלם כדי שאליו יאיר אור אלוקי אבל תשובה שזה עומק מחשבתם של ישראל זה שיהיה אור כזה כזה שהוא מאיר מתוך החושך והרעיון הזה הוא קודם לחושך. כל מה שיש חושך זה סעיף בתוך הרעיון הזה. כל הרצון האלוקי זה שיהיה אור שמהיר מתוך החושך. ליתנאורה כנאורה דעת מגוחשוה. זה הרעיון המקורי. לפני שיש מציאות, לפני שיש עולם, לפני שיש איזשהו חושך, אז בשביל שהרעיון הזה יצא לפועל, אני צריך מחשקים. אז יש ממלכות, ארבע מלכויות. חז"ל דורשים את הפסוק בראשית, פסוק השני. וארץ הייתה טו ובואו וחושך על פני תהור. זה ארבע מלכויות. זה ההלם של תשתית העולם. זה הקדוש ברוך הוא ברא את העולם באופן כזה שיהיו הסתרות. הסתרת טוב, הסתרת בור, הסתרת חושך, הסתרת טהור. זה כל ההיסטוריה, זה כל המציאות וכולה היא סוגריים מסעיף של סיפור אחר בכלל, שהסיפור האחר הוא הפוך ממה שנראה על פני השטח. להפך להפך כי על פני השטח זה נראה שחושך הוא הקיום ובאמת החושך הוא רק המאפשר לאור האלוקי שהוא הקיום להתגלות באופן גוף לכזה שהוא מג חשוכה שהוא יוצא מתוך החושך וזה תשובה הקדמה לעולם אז כל מציאות היא כפולה. אני אראה בחוץ שיש לה איזה סדר וחוק ושיטה שבה העולם התנהל. שאת החיצוניות של השיטה הזאת חוקרים בא אוניברסיטאות, במעבדות, במדענים, חוקרים את השיטות. אולי גם הפילוסופים, פסיכולוגים, אנתרופולוגים. לא משנה. כל החוקרים שמסתכלים עלים על המציאות ורוצים להבין את החוק שלה, איזה חוק הם מבינים? של הכיסוי. של הסיפור כיסוי. אבל איך הסיפור כיסוי הזה משמש בהיפוך הסיפור האמיתי? זה היה להם שום חושים לבחון את זה. זה רק העין האמונית יכולה ללמד והאמ האמונית מספרת על התשובה שקדמה לעולם ומצד העין הזאת הרעיון של להפוך חושך לאור בבית מדרשו של משיח יש שלושה מבחנים בעצם זה מבחני הכל יכולת שמתגלה בתוכנו להתאפך כשוכן לנורה אומר מי שבא לבית מדרשו של משיח הוא רוצה להיכנס ללמוד אז אומרים טוב יש רעיון אצל יאל של משיח אצל יהודה של משיח יש שיש שמה קבלת תלמידים אז באים לרעיון אז אה והוא אומר לו טוב הנה כך חושך תהפוך אותו לאור אם הוא יודע להפוך אותו לאור אז ממשיכים לבחנבה לא יודע להפוך אותו לאור אומרים אנחנו מאוד להביא אותך נו מאוד רוצים מך לא יהיה לך טוב פה כל מה שאתה תיכנס הכל יתהפך לך אתה לא תביין כלום [כחכוח] אתה לא שייך אתה שייך למשהו קבוע יציב עם חוקים עם שיטה עם סיסטמה אין לך אתה לא חשוף לכל יוכל שבך אתה תיכנס לבית יד ששמ שלך כל א מגל אל גל יוטל ילדה מנוח אתה לא יכול ש לא יהיה לך ישוב דעת זה לא נגדך אנחנו לא זהזה חוסר שייכות אז אתה לא יכול להיכנס לבית מדרש ש מי שלא יכול להפוך חושך לאור אז אין לו את הכישרון הזה של המבעת האמוני שרואה את כל המציאות הרי מה זה משיח משיח זה אחד שלקח את כל המציאות עם המחשקים שבה וגילה את הסוד שכל כולה משרטת כל הברגע קטון הזבותייך את הברחמים גדולים הקבצך שכל האסתר הוא בשביל הגאולה. לא, זה לא שהגאולה היא פתרון לבעיות במציאות, לא. המציאות היא פתרון לתמונה שלמה של גאולה. יש רעיון של גאולה. טוב, צריך גלות. יש זה. את מה תיגע אם אין גלות? אז כדי לפתור את זה אז יש גלות. הגלות היא פתרון לבעיית הגאולה. לא גאולה היא פתרון לבעיית הגלות. רק מצד הגלות זה נראה שהגאולה היא פתרון לבעיית הגלות. אבל מצד המחשבה שקדמה לעולם, עולם הפוך ראיתי. אז לכן בבית מדרשו של משיח שכל כישרונו של משיח זה לחסוף את הסיפור האמיתי הגיהולי את האור האלוקי שהיה השם למלך על כל הארץ היום היום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד איזה אחד שגם כל האלה תגלה כחלק מהסיפור של האור ה שלם זה תשובה שהאור השלם מתגלה כסיפור אמיתי. אחד בכל המחשקים, כל הגלויות, כל ההלמות. אז אם הוא עובר את המבחן הזה אז אומרים לו יפה, יש לנו עוד מבחנים. צריך א להפוך א טמא לטהור, מר למתוק. עכשיו יש מתוק רגיל. גם בתוך המציאות יש מתוק. מציאות היא מהלם. יש בה מתוק. אז זה מתוק שהוא בעצמו העלם. אחד הדברים הכי מעלימים בעולם הזה על האור האלוקי, יש פה מתיקות. אם לא היה פה מתיקות, כולנו היינו בורכים מפה לגמרי. אם היה פה רק כאב וייסורים, מי היה נשאר פה? עולם שיש בו רק כאב וייסורים, זה עולם של א קט של מתאבדים. מי רוצה להיות ש הוא בורח. המוות טוב מזה יש בראשונים דעה שאומרת לגבי חלניה מישאל ועזריה הבאנו את זה בנוגע ל שבועים יש דעה בשיטא שמה שאנחנו אומרים שיש דין ירג ואל יעבור בעבודה זרה, אפילו בעבודה זרה, זה רק אם מוציאים להורג, אז אסור לך לעבור על עבודה זרה ואתה חייב להרג אם לא רוצים להורג אלא נותנים לך ייסורים בלא גבול, שנים של ייסורים, חושב שבאלול שנה שעברה למדנו את זה מה נכון לא זוכר כי אחרי זה היינו עם הורים של שבועים בשבת כי תבוא שנה שעברה >> מה >> כן כן >> ואז זה היה באל שנה שעברה היינו איתם בשבת כתבו ואמרתי את זה שמה ואמא של אבי נתן אור אה א שמחה מאוד בעבות הזה בשיטה ש שזה [כחכוח] מסירות נפש הרבה יותר עליונה שאפילו ישיטה בראשונים שמותר לעבוד עבודה זרה כדי לא להגיע לשבי של שנים אז הם היו כמעט שנתיים הרי הם יצאו ביום השנתיים הרי ברבי מצווה זה 13 שנים ויום אחד כי אם אדם נולד בכף אז ביותר תלו שנתיים כף הוא כבר היה בעולם אז הם נפלו בשבי בשמחת תורה ויצאו בהושן הרבא ממש מפליל לעשות אזו שלפני [‏צחוק] כן דיברנו על העניין הזה שייסורים תמיד רק ייסורים בלי מתוק בעולם אין זה לא זה המוות טוב מזה זה ברור יכול להיות שאסור אבל אמרנו טוב מזה מרים אחד אומרים לו או שאתה איננו או שאתה מתייסר רק בייסורים ברור מה עדיף אז יש מתוק אבל מתוק בעולם הזה הוא מה שמעלים מהשם יתברך הרי מי מציע לנו מטיקס כל הזמן איזה יצר מציע לנו מטיקס היצר צרה הוא אומר אני אתן לך מתוק אני הרבה יותר מוכשר לתת מתוק מהיצר הטוב ומה היצר הטוב אומר זה מתוק זה אין לענה יותר מזה כי זה מתוק שמנתק מהמקור האלוקי ורק טפך מרירו למתיקו זה טעם כשאתה רואה איך המריר הוא של המתיקות של העולם הזה מתהפכת למתיקות של הסיפור של קדמה לעולם. רק אז אתה מתחיל לטאום טעם אמיתי. מי שטעם את זה והוא בעצם טועם את זה את הכל יכול שהחוקים לא משעבדים. יש חוקים בעולם הזה, יש מנגנונים בעולם הזה. אחותה ימות יתייסר ובאה התשובה ואומרת אני לא גבולה לחוקים אני עושה מה שאני רוצה אני הופכת מר למתוק מתוך הסיפור הזה שכור הסיפור הכולל כשבאים עכשיו לסעיפים שחס וחלילה חתן אנחנו אומרים את זה שם הוא בגד אז עכשיו אנחנו בתוך המציאות אנחנו לא בקדמה לעולם ובתוך המציאות חטנו ועכשיו צריך לטפל בזה והתשובה אומרת לך אני מטפלת בזה בדרך שאתה חייב איזה זה טעם של הקדמה לעולם כדי להבין מה אני עושה כי רצח את הנפש בוא ניקח את הסיפור החריף ביותר רובן רצח את הנפש הוא עשה תשובה אז מה זה זה העלה מהקבר את הנרצח מה מה זה עשה זה כאילו זה דמיונות, זה חשבונות שהם מנותקים לגמרי מהמציאות. מה אתה כל יכול? אתה כל יכול תקים אותו מהקבר. אם לא זה סיפורי סבתא. זה דמיונות. לא התשובה אומרת לו נכון אתה צריך התנוצות של מבט אחר לגמרי כדי להיות קשור למה זה תשובה ומה התשובה אומרת שכיוון שכל המציאות מהמבט האמיתי האלוקי היא בכלל הפוכה אז לכן ההוויה המציאות החיצונית המילה הוויה פה נדמה לי הכוונה למציאות הנגלת לנגד עינינו מבחוץ לרעיונות התורה והקדושה. הוויה. למרות שהרבה פעמים המילה הוויה ברב מכוונת למשהו אחר אבל נראה לי שפה זה היות. היות מה שהוא נמצא המציאות והמעשה הבחירי של האדם מהו מעשה הבחירי של האדם שביום פלוני היה לי לבחור או לעשות מצווה או לחדול או לעשות עבירה ורחון לצלן אני בחרתי לעבור עבירה אז עברתי עבירה אז רובן א מת לפנינו מישהו מת פה אני עושה תשובה אני לא יכול להחזיר אותו לחיים זה בלתי אפשרי יש חוקים למציאות אין דבר כזה שאני מתחרט כן, זה עיקר התשובה. חרטה. אני מתחרט על זה שהרגתי אותה, אז הוא יקום לתחיה. זה כל כך ברור שלא שאין אין שכות לדבר כזה. ילדים לא חושבים ככה. זה מופקה לגמרי. סותר כל היגיון. הרב אומר ההוויה המציאות החיצונית והמעשה הבחירי של האדם ורצונו הקבוע שנראה לי רצונו הקבוע הכוונה קבוע במעמקים הפנימיים שזה הכוונה כאן אם כי יש מקום להסתפק הרב קצת במילים האלה הוא קצת א היה לי דיון ארוך על הסעיף הזה פעם א זה חופשה תנצ לרב רובן צסון שהוא עסק לפרש את הורות התשובה ודענו באריכות בסעיף הזה והאפשרויות השונות כל ה בסוף א הגענו להסכמה שזה הפירוש היותר סביר אז ההוויה זה המציאות החיצונית. המעשה הבחירי של האדם זה שלענייננו פה חתה. ורצונו הקבוע בפנימיות שהוא כולו רוצה רק לעשות רצונך. אלוקיי חפצתי. החפץ הפנימי שלי. לכן זה נקרא קבוע. זה לא משהו של התמכרות לרגע ליצר הורה, אלא זה החפץ הפנימי הקבוע במעמקי. איפה הוא קבוע? במעמקים. לכן הוא לא ניתן לשינוי. את היצר אור אפשר לשנות אבל את עצם הרצון של הנשמה לעשות רצונך אלוקיי חפצתי את זה אי אפשר לשנות. אז רצונה קבועה אינם שלשלת אחת גדולה שבעולם אינם ניתקים אחד מחברו למרות שבמציאות זה נראה שהם מתקים אדם רצח זה נגמר הסיפור אין להחיות מתים אז איפה זה מתגלה [התנשפויות] אז לפני כן הרב עוד עוד מסביר את העניין הזה. חפץ האדם קשור במעשיו. זה לא פשוט. רוב העולם חושב שחפץ האדם לא קשור במעשיו. יש מקום לדון על החפץ, אבל אחרי שנעשה מעשה, אין שום חשיבות למה רצית. ויבחן התוצאה אתה חייל בצבא מה רצית זה לא משנה מה אומרים לומים שבכתר לא אתה חי בצבא מה מה זה משנה מה רצית לא משנה מה רצית בין אם עשית מעשה לא טוב בין אם עשית מעשה טוב אנחנו מוסכים מבחן התוצאה לבדו ואחרי שנעשה מעשה זה יש א פעולות בצבא שהם עוד צלש או הרש כמו חזר לארץ דניקט אתם לא בגיל אף אחד אני זוכר את המעשה הנורא הזה אחד מהחברים שלו שכר היה באומר אחותו הייתה חברה טובה של אשתי סנת כמדומלי אני זוכר את המיס הזה טוב הייתי בן 19 והיה קרב סולטן יעקב קרב כבד מאוד והיו שמה כמה נהדרים והאחרון שבהם יהודה קץ חזר אתמול לארץ 44 שנים מדינת ישראל לא איזה זה צריך לברך הטוב והמיטיב כן זה ובואו הרוגי ביתר לקבורה למה סיפרתי את זה >> שנסה >> מהשכן אה אז אתמול היה דיון הייתי בחתונה של בת אחי היה שם מי שטען שם המפקדים הלכו לתוך אה אמבוש, מתוך יהירות ולכן הם נכשלו. אני לא עניתי לשאלה הזאת אבל אני לא יודע אין לי שום מושג אבל אני יודע דבר אחד שכשאתה מפקד האם אתה ירכנס לאמבוש או שתאמיץ ופורץ דרך חדשה במלחמה זה שאלות שהם כל הזמן נמצאות ובסוף במה בוחנים אותך הצליח או וזה לא שאלה פשוטה. אתם יודעים, אני אוהב ללמד זכות על ראשי המערכות, גם אלה שאנחנו חולקים עליהם לגמרי וגם אלה שיש לנו לא מעט חובה ללמד עליהם. הוא בצדק. ובכל זאת, אם בליל שמחת תורה לפני שלוש שנים הטיפול הדין היה פותר את הבעיה יותר טוב, אף אחד לא היה מדבר את זה. ואם זה היה אפשרות בחוכמה של אחר המעשה? אנחנו יודעים, אבל בחוכמה שלפני המעשה זה לא אנשים. אני לא שייך לשום קונספירציה כזאת שהיה להם איזה קשר כלשהו לנכונות שדבר כזה יקרה. זה בעיניי חולי לחשוב ככה אז זה לא לא יאומן אלא מה הם העריכו סיכוי סיכון ויש גם ארד גנרלים אנחנו לא מעלים עם עין מזה אבל גם גנרלים מורדים הם גנרלים שרוצים והם לוקחים סיכון האם >> [כחכוח] >> ההפצצה אתמול של שדה תעופה בסוריה אחרי הרבה זמן שלא הפצצו בסוריה בגלל שיש הסכמים מתחת לרדה היא הייתה מעשה נכון או לא נכון יכל להביא למלחמה עם טורקיה עם פקיסטן יש לה ברית עכשיו זה סיכון אתם יודעים כמה סיכונים מפקדים לוקחים בסוף הרבה מאוד מעשים זה עוד צלש וההוויה החיצונית בעיניים של העולם לדונה כעומדת בפני עצמה [שיעול] לפחות באופן חלקי אבל מי שחי את התשובה הקדמה לעולם אז המעשה שקרה בפועל הערך שלא תלוי במה היה הרצון הפנימי. כי בעצם הקשר בינינו לבין השם יתברך שכולו תלוי בתשובה שקדמה לעולם. כי כל ההלם זה בשביל שיהיה תשובה ויהיה קשר מגוכי שוחר. כל הקשר הזה הוא המציאות. מה שיש מציאות חיצונית זה תפס. זה הכל יכול להתהפך ברגע. יד השם לא תקצר לו שיהיה ברב או במעט אתה יכול לטוס לאיראן מרחקים עצומים לפי כל הסטטיסטיקות מטוסים אפילו מבעיות טכניות אמורים ליפול בדרך דרכים כאלה ארוכות כל כך הרבה מטסים יש אחוזים זה סטטיסטי אין אף אחד לא נפל וואו ברוך השם אבל זה שכאילו המציאות החיצונית תהיה הקובעת אם כן או לא ומה היה הרצון שלך לא זה חלק מהכסות עיניים שכאילו יש להציאות חוקים שם עובדים לבדם אבל באמת חפץ האדם קשור במעשיו נעשה פה מעשה הוא קשור לחפץ העיקר זה מהר רצית לא מה קרה אם רצית לחתו אז הבעיה בחטא זה שרצית לחתו זה עיקר הבעיה לא מה קרה במציאות בחוץ למה הנרצח מת בסוף מרא שאני נגזר עליו למות בשעה הזאת למה אני רצחתי אותו מגלגלים חובה על ידי חיה ואם זה היה במיזיד ולא בשויג שזה המגלגלים חובה אם זה היה במיזת אז הוא בגלל רשותי אז אני רשע רחמונה נצל אבל למה הוא מת מה זה קשור בעולם זה נראה לגמרי קשור שהמעשים הם המציאות אבל חפץ האדם קשור במעשם זה הרשעות של הרוצח הנורא והיום שיש בו. ועכשיו הרב מחדש את עיקר החידוש של התשובה. לא רק שחפץ האדם קשור במעשיו, רחמנא לי בבית בתוך המעשה זה העיקר. וזה נוכח במעשה אלא שזה נוכח לא רק במעשה שתעשה. בחפץ שקודם לעשייה. אלא כיוון שיש כל יכולת אלוקית, אז בעצם החוק הוא שהחפץ נוגע למעשה גם לאחר מעשה, לא רק לפני מעשה. ואם רצחת ואחרי זה אתה רוצה לשוב בתשובה שלמה על זה, אז הרצח נראה אחרת לגמרי. בכלל לא היה פה רע. זה קשה לראות את זה כי העיניים רגילות כל כך לקסוט להלם לעולם שללא האור האלוקי ושהחפץ הפנימי רצונו הקבוע. הוא כל כך נסתר. המשקל שלו שהוא הסיפור הוא כל כך בלתי נראה הכל נראה כאילו המציאות היא ה מכרת את הכל יש חולה אתה תתפלל לא תתפלל ויש חולה יש חוקים יש חיידקים הם התפשטו לא התפשטו יש לנו תרופה נגד זה אין לנו תרופה נגד זה זה מה שקובע. אתה רוצה להתפלל מה זה מה זה תפילה? תפילה זה אמונה שהחיידקים לא קובעים, הם לא מכרי זה כסיניים. עכשיו, האם אנחנו צריכים לפעול גם על פי כסיניים, כן, כל זה חלק מהדרך האלוקית ונשמרתם לנפשותיכם. לכאורה אם זה הכל קשור לחפץ, אז אם אני רוצה לחיות חיים אלוקים, אני לא צריך לצאת למלחמות. אני יכול לשבת בית מדרש פטור ממלחמות אומר לו לא לא לא מה אתה פטור מלחום ראיתם פעם אחד שאומר שזה ביטול תורה לאכול אז הוא לא אוכל הוא רק לומד תורה אין דבר כזה יש חוקים במציאות והקדוש ברוך הוא אומר שאתה צריך להתנהג על פי חוקים במידה לא מבוטלת והמינון בין החוקים החיצוניים לבין האור הפנימי שקדם לעולם זה סוגיה עיונית מופלאה שאנחנו נוטים [כחכוח] אחרי דעות הראשונים שאומרים שהעיקר בסוגיה הזאת זה הוא ברכך בכל מעשה ידיך אתה צריך זה שותפים זה לא זה כמו הסוגיה ששניים אוחזים בתלית יחלוקו האם כל אחד מהם אוחז בכל או שכל אחד אוחז רק חצי זה אנחנו אומרים שכל אחד אוחז בכל ש ביטחון והשתדלות זה שניהם על כל הקופה הכל הכל הכל הוא השתדלות והכל הכל הכל הוא ביטחון זה שותפים על כל הדרך גם אני אחראי על הכל וגם רק אם הקדוש ברוך הוא נותנתן נסיעת דשמע יצא לזה משהו והמבט הארץ ישראלי שאני עושה את כל המעשים הקדוש ברוך הוא מברך אותם והוא שורה בתוך מעשה ידיי בשוטפות ולא שאני נמחק כדי שהוא יתגלה זה המבט העיקרי שלכן הוא אומר אנחנו לומדים תורה ואוכלים זה כולם אנחנו לומדים תורה והולכים לרופא גם זה כמעט כולם כולם ומי שלא גדולי ישראל חולקים עליו אם יבוא אחד יגיד יש לי חולה בבית אני ותפילות התבודדות אני לא צריך ללכת לרופא לפי חכמי ישראל הוא עובר על ונשמעתם זה הפקרות יכול להיות רצח אה לא בקוםס שבע אל תעשה יש לך חולה הוא מפרפר אם לא תביא אותו לרו חולה הוא מפרפר אם הוא לא תביא אותו לרופא הוא ימות אתה לא מביא אותו לרופא [כחכוח] זה תעמוד על דםך עמדת על דמריך והתורה אומרת לא תעמוד על דמריך היא אמרת את זה בפרט היא או אמרת את זה בכלל הואך בכל מעשה דך אלא שבשביל שתהיה ברכה אתה צריך להיות קשור לברכה האלוקית וזה כל עולם התורה שברוך השם גדל והולך שנה יש גידול עצום בעולם התורה כאן ובכל המקומות ברוך השם אף לבפלה אף לבפלה אם היית שואל מישהו שמבין בעניינים האלה לפני 10 שנים בוודאי לפני 30 שנה האם יכול להיות שעולם התורה יגדל ככה תגיד זה לא יכול להיות אנחנו עם נס לפני עיניים עם נס באוברח ואם נס בכל מעשה בצבא יש נסים בישיבות יש נסים טוב נחזור יש לנו עוד זמן או שסתם הערך טובה וואו אז רק נגמור בשבוע הבא אבל הוא אומר גם המעשים של העבר אינם ניתקים ממהות החיים והחפץ ממקורו מה זה החפץ? על איזה מילים הוא חוזר? רצונו הקבוע, הפנימי, הניצרי. וזה עיקר החידוש של התשובה. עיקר החידוש של התשובה זה שאתמול חטאתי והיום אני עושה תשובה. פירושו מתגלה החפץ האמיתי שלי. בהבחירה שלי בוחר כרגע שאני לא רוצה את החטא של אתמול אז ההוויה של החטא של אתמול משתנה ואם זה עכשיו היה תשובה מאהבה והחפץ במקורו ורצונו הקבוע הם שייכים לתשובה מהירה או לא תשובה מאהבה ודאי ודאי תשובה מאהבה אז אם זה שייך לתשובה מאהבה אז מה שאתמול היה זדון היום הוא זכות להגיד את זה על חילול שבת הנפש יותר קלה להגיד את זה על רצח הנפש מתקוממת הוא בצדק לא התקוממומות חסרת ערך הוא בצדק אה תקנו את השעון אני רואה נמ לי שהוא רץ יותר מדי מהר לפחות אני רוצה לחשוב ככה זה החפץ הקבוע שלי והיכולת הפלאית שהרצון יפעל על העבר אולי אחרי זה נראה עוד סעיף איך פועלים על העבר ב יאא שיש דרגות בתשובה איך פועלים על העבר למפריע מכאן לאבא למפריע למפריע שיך להלכות נדרים. תזכירו בשבוע הבא אני אלמד יאש הפלא הזה. אז זה הליבה של הכל יכול. שלפי בורא עולמות, לפי דרגת הבריאה אז מה שנברא נברא. מי שנרצח נרצח. מה שנעשה נעשה אתה יכול מכאן לאבא לתקן. אתה לא יכול את העבר לתקן. אבל אומר הרב, במבט הפנימי, החפץ של האדם הוא כל כך עמוק עד כדי שיש בו את כל יכולת הזאת שאהבה משתנה לפי החפץ של היום. זה התשובה שלמול זה הזדון. ועכשיו האתמול נהיה לזכות על ידי מה שאני חפץ עכשיו. אז האתמול הופך מזדון לזכות. טוב, נראה את זה עוד ובעזרת השם אחרי זה יא ف [שירה] [מוזיקה]