הדיבור הוא יסוד הנפש - צדקת הצדיק - הרב יהושע שפירא

דיבור של חול המורגל בפי אדם ומרגל בפומ ודברי תורה ממש אפילו אצל איש האמונים ישראל כמו שנראה הרבה בתלמוד מביא דאמרי אינשי והוא דברי תורה פרק כמה סנ הרבה הו יב כמר וזיל אמר שמואל קרא כתיב נראה כאן את ה דין דברים בגמרא הו דבק אמר וזיל טו נשמה ואדיש טוב אני רואה שזה ששם ר של שאנשים אומרים וא כן זהו זה רשימה זה לא אחד זה לא דיון אחד ור נראה אחד ש האדם היה רגיל לומר כך וכך אחר כך מביאים מקרא שזה באמת אכן כך ההו דב קמר ואזל תוי נשמה ואדיש אז רשי אומר אשרב ששומע חרפתו ושותק הוא מרגיל בכך ודיש כמו דדש דש לא כמו שאנחנו אומים היום הדיש חלפו הביש תימ אז על ידי זה ש הוא אומר מי ששמע ודיש הטוב של מי ששמע ודיש זה שיחלפו ממנו 100 הראות הלכו להם בשתיקתו 100 הראות שהיו באות עליו על ידי התגר אמר לי שמואל לרב יהודה קרטיב פותר מים ראשית מדון מדון רש מדיני אז ה רשי אומר המתחיל ופותח בקטטה תחילת דיני מדון טריקון 100 דיני נכין מדון בגימטריה 100 זה כן הוא מצא מקור בפסוק לאמירה כך יש כאן עוד הרבה דוגמאות בגמרא של איזה אמירות שפר כאלה אמירות חוכמה ו וכולם יש להם מקור במקרא שתדע ח א אספר לכם מעשה שמעתי מזול נור לב על יהודי שכמובן לא לא כל דבריו אנחנו מסכימים אפילו מחלוקת אבל גם שהשם ישלח לו רפואה שלמה אבל גם בדבר הזה הוא עשה מעשה מיוחד לפרופסור אבי רביצקי בקשו ממנו ללמד ב בקורס טייס את פיחת יס אז הוא הגיע לפרחי הטיס והיה לו סמסטר נדמה לי של 14 מפגשים והוא שאל אותם מה הם רוצים ללמוד אמר אני מציע שלוש אפשרויות אפשרות אחת זה פרקי אבות אפשרות שנייה זה פילוסופיה יוונית אפשרות שלישית זה חוכמה סינית עתיקה שלוש אפשרויות אז מה הם בחרו מה חוכמה סין את עתיקה חוץ מאחד שרצה פילוסופיה יוונית כל רצו חוכמה סינית עתיקה ומה הם לא רצו מובן מאליו לא צריך להגיד בסדר לומדים כל פעם הוא מביא להם איזה מאמר סיני ולומדים אותו הם היו בהתפעלות עצומה הוא מרצה מוכשר התפעלות עצומה באים בפעם האחרונה והוא מבקש מהם לעשות משוב מפורט לפני שהוא מעביר את השיעור האחרון מעביר בין כולם משוב אבל מפורט על כל למדנו בפעם הראשונה את זה ואת זה כמה שאלות את זה ואת זה בפעם השנייה כמה שאלות ממש ושב מפורט מאוד על הכל וציון כללי מגישים לו את המשובים הוא רצה מוכשר מאוד וציונים עד השמיים הוא מקבל את כל הציונים מכניס אותם לתיק מוציא חבילה של חוברות פרקי אבות מחלק לכולם הוא אומר מה שלמדנו זה הה פרקי אבות בשיעור הראשון כתוב אצלי מה אתם חושבים על זה משנה ה בפרק ד' השיעור השני משנה הזאת הנה תפתחו בשיעור שלם הוא יראה להם איך אז הוא אומר להם תראו איזה הצרות יש לנו אבל אנחנו במקום לעסוק בצורות שלנו הולכים לחוכמה סינית עתיקה אז א זכה בדרך הזאת יקר ביניהם את היהדות אומרים שלמה התורה ניתנה בפרשת יתרו אז הלצים אומרים שיותר טוב תוצרת חוץ שהיה תוצרת חוץ מן אטרו זה התקבל יותר טוב אז אה על כל פנים כן אתה למד שהרבה חוכמה בעולם ודאי של יהודי כאן זה של יהודי אז החוכמה הטבעית היא באמת מכוונת למקורות נשגבים אז אם ככה למה צריך כורות נשגבים טוב נגמור את הסעיף נדבר גם מזה כי כל נפש מישראל יש לו אחיזה בדברי תורה מיוחדת כנדה ובדיבור שמרגל בפומ זה הוא שורש נפשו כי הדיבור הוא יסוד הנפש תרגום נפש חיה רוח ממללה וכמו שכתוב בפסיקתא אין בין צדיקים החיים למתים אלא הדיבור זהו יסוד החיות ומזה יוכל האדם לעמוד אעל שורש נפשו לדעת מה עניינו בזה העולם וכה הגבנה ברי סוכים הו דבא אמר וכולי שמ מני מדן קאתי בוא נראה את הגמרא ההוד אמר דונו דיני אומר רשי בכל דבר מסר מתן שהיה לו עם אדם היה אומר תמיד בוא לדין ואינו נשמע לד לדבר לדבר אדם אלא על פי דיין אמרי שמ מינה מדן כתי דכתיב דן ידין אמו כחד שבתי ישראל ההו דאבא כזין ואמר הכף ימה סיסנית אתכן רונות אם היו לי פלטים לבנות לא הייתי קובע מלה על שפת הים ותמיד היה משתבח בשפת הים קו ושכחו זה מזבולון כתי דכתיב זבולון לחוף ימים אשכון אז הדיבור הוא קולמוס של הנפש הוא מבטא את ה חיוניות הפנימית וכידוע שישראל ראשי תיבות יש 60 ריבו אותיות לתורה רשי תיבות ישראל ואם כי המספר לא מדויק רחוק מאוד מלהיות מדויק יש קצת יותר מחצי מ60 ריבות תהיות לתורה אבל 60 ריבות זה לא דווקא לא תמיד זה דווקא מדויק וכאן רואים שזה לאו דווקא אחד המקורות שזה לאו דווקא שבו זה מספר גדול ביותר ריבו ליו דווקא מדויק שש רבו אם כי כשישראל יצאו ממצרים אז ספרו ממש אבל זה לא לא דווקא אז על כל פנים נחזור לעניינינו אז יש שיש רבו ות לתורה שכל יהודי יש לו ות בתורה כומר באמת הנפש של יהודי יש לה שורש בתורה ממש ויש שיש רבות ות פירושו שכל אות בתורה היא שורש לנפש אחרת ידוע שהגאון מוינה גם הצביע על ה על המקום שלו על השורש שלו בתורה שהוא בגדלותו ידע גם למצוא את השורש בפועל שבדורות האחרונים לא מצינו את זה כל כך אבל הוא מצא את השורש שלו וכמובן שזה לא עניין של מה בכך זה לא איזה סברה מקופי כבר אומר דן דוו דיני מדן קאתי כמו שרואים שאצל ההוא שאמר מחוף הים היה צריך לבדוק ש מזבולון למה היה צריך לבדוק חוף הים זבולון ו לו חוף יים לא לא לא לא לא עניין של מה בכרך צריך עמקות גדולה ובוודאי באותו דור היו עוד רבים רבים שהיה להם כל מיני א אמרות קבועות הוא היה אומר ולא שמענו שידעו מי מאיזה שבט הם היו בדרך כלל לא יודעים צריך הגאול מבין לה בשביל לכוון את הדבר הזה בכל זאת גם אם אתה לא יודע מה השורש בתורה אבל שמה שמרגל בפו מידי אדם יש בזה עניין יקר זה מוכח מכל הגמרות האלה ולי נראה כאן את הצד השני ש נענה גם על השאלה ששאלנו קודם לכאורה אם כבר האדם יש לו בנפשו את התורה אז למה הוא צריך גם תורה זה כבר מוטבע בי אז שתי תשובות בדבר האחת היא הפחות חשובה אבל היא פשוטה זה שכל אדם יש לו אות אחת בתורה המרגל הפומי של אדם הוא רק אחד אם הוא רגיל להגיד הרבה דברים זה לא נקרא מרגלה פומי מרגלה פומי זה אמירה אחת שהוא דבק בה היא תמצית דם חייו תמצית היא נוגעת עד השורש אבל לא כל דבר שאדם אומר הוא נוגעת לשורש ממילא בסוף יש 60 ריבו אותיות לתורה אז כל אחד יש לו רק אות אחת ומה עם כל האותיות האחרות זה הוא לא זוכה אז בשביל להידבק בכל האותיות אדם חייב ללמוד תורה אבל גם לתירוץ הזה יש פרחה אומנם זה תירוץ טוב גם אחרי הפרחה בכל זאת יש לה תרוץ פרחה מה הפרחה שיאסוף נשים שיפגוש את כל האנשים טב נראה לי שהתירו נכון גם אחרי הפריחה מי אמר שתה לאסוף מכל אנשים יכול גם עבודה רבה ו וגם מי הימר ש כל אדם יכול מכל אדם להבין וכאן אנחנו מגיעים לתירוץ השני וזה שגם על עצמו הוא לא יכול לדעת למה כי למה היה צריך את שמואל שיגיד לרב יהודה שהמקור של זה זה פותר מים ראשית מדון לכאורה אם זה היה פשוט אז כולם היו מבינים ככה אבל זה שצריך את שמואל וכאן רואים ששמואל היה לו חוש מיוחד בדבר הזה אותו שמואל שנרים לו שבילד רקיה כשביל דרדה שכאן מתבאר שזה לא רק שביל דרקיע כשביל דריה אלא שיש לו בכלל יכולת שהשמיים והארץ מתחברים אצלו באיזה שהו אופן מופלא מאוד ומה שמרלה בפומו דינש אז הוא רואה את זה במקור של התורה משמיים זה יכולת דילוג בין עולמות היייתה לשמואל ולמרות שרב יהודה שמע משמואל פעם אחר פעם את הביאור על ההו דאבא כמר וזיל רב יהודה בעצמו לא אמר דבר כזה צריך חוש מיוחד וגם אותו אדם בעצמו היה רגיל לומר אבל לא מצינו שידע מאיזה פסוק זה באמת זה גם לא פשט בפסוק זה צריך איזה נקודת עומק בפסוק איזה דרש ואפילו לישנא אחרינא של רשי זה זה גימטריה זה בכלל דבר מופלג מאוד כל מי שיודע שהיום גימטריות התפשטו בכל יש תוכנה אתה כותב זה ואומרים לך את כל מה ש גימטריה של זה נו מה זה זה חסר ערך זה כבר הכל חסר ערך ו בשביל שהגימטריה תהיה בת מעלת משקל אז צריך שמי שומר אותה הוא בעצם אמירתו גם בלי גימטריה יש מ משכן מספיק ואז אם הוא מחבר את זה לגימטריה זה בסדר אבל מי שרק אומר גימטריה טוב גימטריות יש הבל הבלים עד בלי די ומי שלא מאמין יש תוכנה היום תסביר לו עד כמה אפשר גם להכניס הבל הבבלים עד בליד לתוך התוכנה תראה לך שיש פסוקים כאלה ויש כל מיני בסדר נו אז מה ורוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל יהיה לבור ואף על פי שמצינו מגדולי עולם שעסקו בגימטריה זוב היה להם את היכולת המיוחדת הזאת אבל אה צריך איזה חוש פנימי מיוחד ואחריות מיוחדת כדי שגי מטריה יהיה בתם ק שלפעמים יש בזה פילי פלאים גימטריות מכירים את הסיפור עם הרב יצחק הרב יצחק הספר הראשון שהוציא נקרא סוד השם לירב ואז כבר הרבי מלובביץ זצל הוא תיקן בחבד שהוא כבר לא הנעל שאלות מרוב עומס הוא תיקן שכל שאלה משמעותית אדם יעשה בית דין של שלושה וישאל ווא יעשה מה שבית דין של בית דין של שלושה מרבני אנש ויעשה כמו שהם אורים לו ובשביל להוציא את זה אז א למרות שהיה לו מכתב מהרבי שכתב ש יוציא בכתב שיעורים שהוא אומר בכל זאת להוציא את זה אז הוא שאל היו שם שלושה בבית דין הזה הרב גד היה אחד מהבית דין והיו שמה עוד שניים כך שמעתי שהרב גד אמר לו הרב גד קרא את זה תקיפי זה חבד אז הוא קרא את הספר אמר לו שבשביל לכתוב ספר כזה צריך רוח הקודש אז אם יש לו רוח הקודש שיוציא ואם אין לו רוח הקודש שלא יוציא זה תשוה אז הרב יצחק שגם הוא תקיף בדעתו אמר לו שרוח הקודש אין לו אבל יש לו סיעת ה דשמיא וזה גם בחינה של רוח הקודש וזה מספיק רוצי מה זה סיעתא דשמיא אז שם אתם יכולים ללכת לראות בספר יש שם מאמר על שש אישות יש בחז אמר על שש שישה סוגים של אש שש אישות הן אוכלת נ שותה שותה נ אוכלת ושמה הרב יצחק נתן שיעור על השש אישות שש בחינות של אש וכל א אש הוא כתב איזה דרגה זאת ומה עניינה ואחרי שהוא כתב את כל הדרגות יצא ששש בחינות שהוא כתב יצא בדיוק שש פעמים אש אומרים צים בגימטריה את כולם יצא בדיוק שש פעמים אש אז הוא אמר זה סיעתא דשמיא אתה אומר מאמר ארוך ארוך מופלג עם שישה דברים בסוף הכל יוצא בדיוק נמרץ שש פעמים אש למה הקדוש ברוך הוא כאן א התערב זה באמת יש דברים מופלאים אבל א דברים כאלה צריך הרבה זהירות בהם למה כי בכלות אפשר לטשטש חושך לאור ואור לחושך ולבלבל את כל ה העיקר הוא התוכן ואם התוכן הוא אמת אז זה שיש לו גימטריה נע זה ציצים מופרכים אבל השאלה אם התוכן הוא אמת זה שאלה שעומדת בפני עצמה והיא צריח ריה אז זה ששמואל היה נצרח כל פעם כדי להגיד מה הדרשה ועד כדי אולי אפילו גימטריה שממנה יוצא המרגל הפומית של אותו אדם מלמד אותנו שזה דבר מופלג מאוד ולו כל מוח סביל דע אפילו גדולי המוראים רב יהודה גם כן לא יכלו להבין את המרגל פומי מאיפה הוא יוצא סימן שזה רחוק מאוד ולמה זה רחוק מאוד כי באמת השורש למעלה הוא הפסוק ושם הוא אלוקות ממש ואיין שום מקום להשוואה בין השורש ששם זה אלוקות ממש ללבוש שבחלקם זה גם לבושים שיכולים להיות חיצוניים מאוד אי אפשר להשוות את זה לזה בכלל ואף על פי כן אם יש מי שיקשור חוט בחוט ומשיכה במשיכה ויראה איך הלבושים וצים בשורש אז הלבושים נעשים גם קדושה ו ה יכולת הזאת היא בגלל שמה ש בשורש הוא בהיר הוא הולך ומסתתר בירידתו עד לתוך המציאות ובעולם הזה במרגל מרגל הרישון הרגל זה ההרגל זה הצד ה לא מודע הלא מושכל המוטבע ה אינסטינקטיבי שבנפש זה מתפרץ דווקא בצד הנמוך ש באישיות נמוך מצד ההרגל אם כי יכול להיות שהוא אמר דברי תעם אבל זה שדברי טעם האלה הם הרגל שלו ולא דברי טעם אחרים זה הרגל זה לא דבר מושכל יכול להיות שיש גם החראה שכלית להיות רגיל להגיד משהו אבל בדרך כלל החראה שכלית מסתיימת באיזשהו זמן ההרגל הוא יותר חזק מאשר החראה שכלית לכן אנחנו מתפללים ותרגילי בתורתך כ שמצד השכל ברור שאדם רוצה שהתורה תהיה כל הזמן דבוקה בו והיא תהיה ה רגילות שלו בכל זאת אנחנו מתפללים בתרגילי כי הרגילות בדרך כלל היא לא פועלת על פי שכל יש לה כללים אחרים יוצאת מאיזה תת מודה שבנפש ולכן זה מסתתר מאוד פילו בתוך האדם בתוך נפשו זה מסתתר בהרגלים שלו יש שפת אמת הרבה על חנוכה ש עד תכלי ריגלה תרמודאי שתרמו היו אומה שפלה ורגלי זה ההרגלים א שגם להרגלים של תרמודאי יהיה כלו הנפש או צריך להדליק נר חנוכה אור כזה שגם ההרגלים של ה תרמודאי גם הם כן גם הם יהיו להם יהיה להם כלות הנ לשם יתברך אז ההרגל הוא דבר נמוך מאוד ולא רק זה שכאן רבי צדוק אומר בפירוש זה דיבור של כל המורגל בפי אדם ו מרגלה בפומ הוא דברי תורה ממש זה לא אומר שהוא יודע מה זה אז למה חשוב הידיעה הזאת אם אני לא יודע מה ז למה חשוב הידין אז למה רבי סדוק מלמד אותנו את זה א אפשר להגיד שכל מה שאמרתי הוא לא מסכים לכ מה שאמרתי הבאתי ראיות טובות לא שרק שמואל כל הזמן אומר את זה לרב יהודה ולא שרב הונה אחר כך אבל פעם אחר פעם ו לא שמענו כמעט על המורא ה אחר וגם בדקו עם זבולון זה לא ענין שמה בכח אז למה הדיעה הזאת חשובה לנו אז יש להסביר את זה בכללות ויש בפרטות בכללות זה חשוב מפני ש עצם זה שאדם יודע שאפילו מה שיוצא מההרגלים שלו דיבורי יכול שלו מהתת מודה שלו בלי שהוא התכוון גם זה התפרצות של תורה למרות שזה לכאורה נגד גמרא מפורשת עכשיו אני חושב אם נלמד ממנה בכלל אין אתה שומע עליו איזה גמרא אני חושב זה נגד גמרא מפורשת כתוב והלה הו לא יבול אז מה אומרת הגמרא ללה לא יבול שאפילו שיחת חול שתלמידי חכמים צריכה לימוד מכלל הן אתה שומע ליו מה מכלל הן שדווקא תלמידי חכמים מה שמ שסתם יהודי אמוני כל שיה מהכל שי וכאן זה רק מה שמורגל בפומ הרב ן כותבו מזה יוכל האדם לעמוד על שורש עניינו בזה זה הפרטות רגע וד רגע רגע אבל לכאורה אז המרגל בפומ זה הפער בין תלמידי חכמים לבין אה לבין איש האמונים מישראל וגם אפשר לומר שלולי דברי רבי צדוק היה אפשר לתרץ מאוד מאוד דרך וזה שהוא דאבה הוא לא היה סתם איש המוני אולי זהזה היה איזה אישיות מיוחדת א אפשר להסביר שצריכה למוד זה שזה תורה ממש ופה זה משהו שנצים לו שורש ב הוא כותב הוא דברי תורה ממש בדיוק את המילים שלך כן תורה ממשל תורה לא תורה שפש שלומדים אותה לא עושים על זה סוגיות או אז רציתי להגיד עוד תירוץ שאולי כאן לעצמו וכאן לאחרים כמו שכבר אמרנו קודם שכאן רב צדק אומר לעצמו ומה ששיחת חולין שתלמידי חמים צריכה לימוד זה גם לאחרים וכאן זה באמת עוד חילוק זה כמו ששמואל אמר שזה מרגלה פומי זה לא על כל דבר כי זה כבר עוד לבושים שבכלל אם נפשו של אדם היא היא תורה ממש אז ממילא בכל דיבור זה צריך זיכוך גדול כדי שזה יתפרץ בכל דיבור אבל במעגל אז רים שזה התפרצות יותר חריפה בגלל שזה עצם דמותו מתגלה מתבת קה לכן זה יותר חריף אבל הוא כן אבל גם הוא לפי רב צדוק יצא שממה שמגלה בפומ הוא יכול ללמוד האדם לעצמו ורק על מרגל בפומה ו התלמיד חכם זה מכל דבר וגם אחרים יכולים למות זה זה חילוק בכל זאת רב צדוק אומר זה שאתה יש פה ידיעה כללית זה שאדם יודע שעצם טבעו הוא תורה לכן לעתיד לבוא מצוות בטלות כי לא צריך לצוות על משהו עצם טבעי מישהו צריך לצוות אותי לאכול ראייתם פעם איזה משגיח מוסר שעומד בפתח של החדר אוכל מחזק את החבר'ה לאכול אין שום צורך בדבר כזה כי זה בעצם תיבו של אדם לאכול יש מצבים מיוחדים פתולוגים אנורקסיה ש צריכה תיקון אבל באופן כללי זה מוטבע באדם לא צריך מצווה אבל א היום המוטבע הזה הוא עדיין לא זך ובכל זאת עצם הידיעה שכבר עכשיו יש איזה גילוי של דברי תורה ממש בקרב המרגל בפומו זה זה דבר יקר מאוד אבל אומר רב צדוק יש בזה גם יש בזה גם דבר שאפשר ללמוד ממנו כי כל נפש מישראל יש לו אחוזה בדברי תורה מיוחדת כנדה מעניין שכאן לא הביאו את הקןד הזה ה המגיעים האלה שמביאים את המקורות לא הביאו את הכנה וגם לא כתבו שחיפשנו ולא מצאנו אז אתה לא יודע אם בדרך כלל הם לא יגוע על דבר כזה את א שלכל נפש לכל אחד ואחד יש אות בתורה באמת איפה זה כתוב מה מגלי עמוקות זהו זה לא זה ודאי לא חזל וזה כןש מגלה עמוקות אני צצה שלו שגלי עמוקות אז הוא היה שפירה הגלי עמוקות היה כ רבי נתן נתא שפירה רק שיש מחלוקת אם אנחנו בן אחר בןו שזה בכל זאת לא ככה אבל רב אברהם סובר שאנחנו בין אחרי בין המגלה עמוקות יש חלק במשפחה שזה נראה עד כמה שאנחנו בדקנו זה תמוה אבלם זה בן אחרי בן שזה אותו שפירה על כל פנים אפשר לגל מוקות אני לא זוכר מאיפה זה אז למה לא הביאו לא יודע למה לא הביאו מה לא כל נפש מישראל יש לו חוזה בדברי תורה מיוחדת לא אבל שיש בתורה מה כל הפסקים לא אבל כאן אנחנו לא מדברים על הפסוקים כאן אנחנו מדברים על אחיזה בדברי תורה כי כל נפש יש לה אחיזה מיוחדת אז אם כל אחד יש לו אות אז כל אחד יש לו אחיזה אחרת אחד יש לו א' אחד יש לו ב' אחד יש לו ג' אחד יש לו א' דבראשית אחד יש לו א' דלני כל ישראל זה לא זה לא ה א אז לכאורה זה מקור מצויין למה שכתוב וא אומר כאן נודע מה זה הנודע הזה צריך איזה מקור לזה פאלה שהם לא הביאו טוב על כל פנים יש יש גם משפט מהבעל שם טוב מכתם מכתם מהבעל שם טוב שם טוב היה לו משפטים קצרים מלאי עומק מופלא אז אחד מהם זה משפט בין ארבע מילים כל אחד מתוקן מחברו שכל אדם יש לו צד שהוא יותר מתוקן מכל אחד אחר שיהיה יהיה מי שיהיה והחשבון הוא פשוט כי אם לא היה כך אז לא היה נצרח אותו בעולם אם גם את התיקון שלך יש מישהו שעושה יותר טוב ממך אז לא צריך אותו בעולם באמת ראיתי שמעתי מהרב טהו פירוש אולי בשם הגאון שם הגאון שאמר ל נשמותינו הפקודות לך שזה מדובר לפני שהנשמה הרדה לגוף שיש באוצר המלך את כל הנשמות וכל אחת יש לה את התפקיד שלה שבבוא היום יצחק לרדת לעשות אותו וה אנחנו ירדנו לעולם לשעה הזאת כל אחד לתפקיד המיוחד שלו וקדמה דנה כדם מפעליו מאז כבר הנשמה של כל אחד מאיתנו הייתה מופקדת שמה שכשיגיע היום היא צריכה להיוולד ולעשות את תפקידה נשמותינו הפקודות לך אז כל אחד יש לו אחיזה דברי תורה מיוחדת כנדה וממילא האחיזה הזאת מתגלה דרך תת ת מודה של המרגל בפומ אז יכול להיות שגם באופן פרטי בתוך המרגל כן יש יכולת יותר של התנוצצות כי מצד אחד אמרנו שרק שמואל הבין מצד שני למה זה הובה כי כל אחד יש לו איזה אחיזה בזה וכל אחד צריך ללמוד מזה ואדרבה צריך כאן להחזיק את החבל בשתי הקצרות כלומר מצד אחד לדעת שר רק שמואל רב יהודה למרות ששמע פעם אחר פעם את הפירושים היה זקוק לשמואל כדי שגם הפעם הבאה הוא יבין מה המקור בתורה ומעיד אח כתבו לנו את זה וזה סימן שיש לנו גם איזה אחיזה אז זה איזה דרגת ביני כזאת אז מה הפרמטר שיגיד לנו האם זה נכון לעשות את זה או לא אני חושב שיש שני פרמטרים עיקריים בשביל להשתמש בעצ הזאת א' שיקול דעת ביקורתי ישר הגון ולא א טשטוש הדעת שקול דעת רואים שהכל פה זה דקדוקים של למדנות בהירה חדה בלי טשטושים כל דבר עם ראיות כל דבר עם חשבונות רב צדוק לא דיבר פה בענן גמרות מפורשות הכל בעיר הכל עם מקורות אז צריך שיקול דעת הדבר השני והוא נראה לי הרבה יותר חשוב זה שזה מסייע בעבודת השם שזה גורם לאדם להיות יותר טוב לשמיים ויותר טוב לבריות יותר אכפתי לתיקון עולם המלכות שדאי ולתיקון האומה הישראלית ושהוא רוצה לעשות את זה כי הוא אות בתורה לתקן את האות בתורה ושזה באמת מביא תיקון כי לפעמים כשאדם רואה ששורש נשמתו זה כך נגיד יש אדם ש מרגלה פומו עזבו אותי והוא יגיד מה השורש שלי בתורה ויר מחק איתו אז הוא ישב רגל על רגל הנה מרגל הפומי יכול להיות שהמקור שלו בתורה זה הרף ממני עזבו אותי נכון יכול להיות שהמקור שלו זה הרף ממני ומה ההמשך אנחנו לא אומרים מאיפה אתה יודע שזה וימו לך כיטוב אולי אתה צריך מאוד מאוד להוק 40 יום ו-40 לילה לבכות כדי שלא יהיה חס וחלילה הערב ממני נו זה לא עניין של מה בכך אז לכן א' צריך לבדוק ולבחון ואחד שאומר כל הזמן עזבו אותי הוא נראה בעיניי יותר חשוד שהוא רף ממני מאשר כן יעזוב איש מה על כן יעזוב איש כן א טוב יכול להיות שגם זה יקח את זה למקום גרוע ו אז א אבל ערף ממני זה אומר שהוא באיזה טלטלה נוראית אחרי שהקדוש ברוך הוא אומר את זה למשה רבנו אז נהרגו כך וכך אלפים בישראל 3 אל איש בישראל ואחר כך 40 יום ו-40 לילה בלי לאכול בלי לשתות ואתנפל לפני השם זה לא עניין של מה בכרך ו ולכן צריך הרבה שיקול דעת אבל יותר מזה העיקר העיקרים זה אם זה מרומם אותך לעבודת השם אז אבל אם הדבר הזה מחליש אז צריך א להרבות בזהירות שלא להתפתות אחרי הדבר הזה רב צדוק היה פשוט אצלו שאדם ישר בליבו זה יחזק אותו בעבודת השם מעוד ובמקום שאנחנו ישרים באמת זה זה באמת מאוד מחזק אותנו ואדם צריך להיות דבוק בישר שבו אחד מדרכי התשובה שהרב כותב בורות התשובה זה שאדם צריך לדעת שהוא ישר ולא לעסוק בחלק שאינו כך אלא לעסוק בחלק שבאמת אני ישר וכיוון שאני ישר אז ממילא אני אקח את הדברים האלה לצלילות הדעת לישר ל שיקול נכון ובעיקר שהשיקול הנכון יהיה לא רק הבחינה של מה מתאים ומה לא אלא גם לראות שזה ירומם אותי לעבודת השם וכשזה מרומם אז לדעת שעצם נפשי שזה לא זר לי זה אני ככה אז זה וודאי סיעתא דשמיא עצומה שהוא מוצא שהקדוש ברוך הוא נטה בקרבו חיי עולם שנטה בתוכנו זה העוד שלנו בתורה טוב שנזכה