הגשמה והפשטה | עבודת אלוקים - שיעור 1 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] כמו כל הציורים הגשמיים המוגבלים בכל התערים ילדי ההתפעלות שאף על פי שנתייחסו כולם בתורה בנביאים בכתובים ובדברי חכמים אלו קול זה לא שינו ולא פגמו את גדולת הציור הפנימי המתאים עם קדושת האלוקות לפי המסורת והקבלה היותר צפונה וההיגיון הפילוסופי היותר זך טהור ונעלה דווקא השפה הפשוטה והנמוכה יחד עם ההיגיון המתנסה העצור בה בכלללה ובפרטיה הם הם היחד בנו את כל אותם הפלטרין של מעלה ושל מטהור בקרבם את ההשכלה האלוקית בום גובה הסתרגות ענפיה ועומ עומק תחתית הסתעפות שורשיה להיות מכון לדרישת האמת והצדק המוחלט גם יחד בחיי האיש והמשפחה הלאום האדם והמציאות כן הוא גם המושג הכללי של עבודת האלוקים שהולך יחד עם הציורים החיצוניים של השפה הנמוכה ועולה מעלה ומתעלה עד רום ההיגיון והמחשבה היותר אדירה וטהורה אז לפני שאנחנו מגיעים לנמשל עבודת אלוקים נדבר על המשל האמנת אלוקות שמנוגע לדיבור על השם יתברך כל ענייני האמונה מוצאים סתירה אדירה מקצה לקצה התורה מדברת בלשון חופשית ההנשה בא' כלומר הפיכת דמות לאנושית כלפי מעלה בלי שום מעצור ואולי נגיד יותר חריף מזה בלי שום סיוג. כלומר אפשר היה שהכל יהיה מלא מתיאורים מגושמים גוף ומקרה הגוף אבל שיהיה פעם אחת עברה שאנחנו לא מתכוונים בשום דבר אחנך ולא ידעתיך ויש רבים שנדמה להם במידה מסוימת של צדק שיש הסתייגות כי לא ראיתם כל תמונה אבל הפשט הפשוט בתורה הוא אתם לא במדרגה לא שאי אפשר לראות אתם לא במדרגה מאיפה אנחנו יודעים שהרינו משה רבנו כתוב הוא תמונת השם יביט אז לפי זה מה זה לא ראיתם כל תמונה בפשט זה אתם לא במדרגת וכי לא איראני אדם וחי הכוונה שיש איזה חלק שאותו לא רואים אבל וראית את אוכורי חלק אחר יכול לות וגם יש לי חלקים יש לי את אחוריי ויש לי את פניי ו זה אי אפשר לראות כי אם תראה שזה לא יכול להיראות אלא אם תראה זה יהיה כזה אתה כבר לא תחיה אז אין מקור בפשט בתנך כמעט שהוא אומר שכל מה שאמרנו אנחנו בכלל לא מתכוונים לזה ואז יוצר רובד תורה שמכתב שמדברת בחופש מוחלט כלפי מעלה חרון אף יד וינחם חרון אף זה גם גשמי וגם נפשי. הרב פה לא מסביר למה זה כך, אבל הוא אומר, ביהדות מצאנו כותב שני. עוד רגע נחזור ללמה זה כך, אבל הוא אומר, למה ביהדות יש כותב שני? מה הכותב השני? ש להתמחשבה תפיסה בכלל כל הטהורים השוללים של הפילוסופיה הקדושה שלנו וכל השלילה בדרך הסוד והקבלה חכמי הנסתר שהמילים המפורסמות ביותר זה לת מחשבה תפיסה כלל מו לא רק הפה לו גם המחשבה לא אז הרב כאן מסביר [‏צחוק] למה יש את שני הצדדים לא בשביל ליצור סתירה אלא אדרבה רק על ידי שניהם אנחנו מתרוממים אל ההבנה הנכונה וזה דבר שהרב לא מסביר אותו אבל לכאורה הוא טעון הסבר למה שניהם מביאים לכאורה ה מספיק את הפילוסופיה את הקבלה למה צריך בכלל את ההגשמה שהתורה מגשימה התנך חלק גדול מדברי חז"ל אפשר היה רק את הצד השני לכאורה הרב לא אומר למה אי אפשרה זה נוגע לשאלה ממילא למה התורה התנך נקט את הצד הראשון של הגשמה אם נגיד את זה בחדות וזה מטלטל גם מה שכתוב כאן מטלטל אבל אם נגיד את זה בחדות אז יש הגשמה מדאורייתא והפשטה מדרבונות ויותר מזה הגשמה מדאורייתא ומדרבונון וקצת הפשטה מדרבונון והרבה הפשטה מרישונין ואחוינים בין בפילוסופיה בין בקבלה וזה ודאי דבר דבר תמוע מאוד. זה רק מחדד את השאלה שהרב לא עוסק בה, אבל היא מונחת ליפותכנו כשאנחנו לומדים פה. מה הצורך בכלל בצד השני של ההגשמה? למה לא רק כפשתה, רק שלילה? זהו רק שלילה לא ממובן שהיא שוללת חיוביות עליונה שלמעלה מכל שלילה שוודאי ש כולם מתכוונים לזה אנחנו לא נכנסים עכשיו לשאלה הזאת האם זה שלילה מוחלטת אם זה שלילה מוחלטת בעצם צריך להגיד אין אלוקים עכשיו יש דיון על השאלה לה שיש אלוקים הוא אלוקים ב [‏צחוק] ייסורים מרקים כבר דענו בזה יש ורד של הרב בקבצים רבנו הרב צודה שיבץ את זה בתוך ייסורים המרכים שהקליפה האחרונה הדקה זה אמירה יש כלפי מעלה כי גם יש זה כבר הגשמה כמובן שאין זה לא נכון זה למעלה משאלת היש ועין והתפרשה תפיס הכלל אז נותר לנו עכשיו לדון למה ההגשמה והתורה התשובה היא פשוטה כי הפשטה ושלילה הם לא מדוייקות בשום פנים ואופן ולעומת ההגשמה הם הרבה יותר מתיימרות להגיד אנחנו אומרים בדיוק את העניין זה לא אמת כו כלומר ההפשטה היא הרבה יותר משכנעת שהיא באמת מדברת לעניין והל שמחשבה תפיסה הפשטה לא תפיסה בי אבל תפיסת העניין ותפיסה טוב את העניין והפשטה זה בדיוק מה שנכון והאמת היא שלא שהפשטה לא יכולה לתת לנו את הגודל האלוקי שהוא למעלה מהפשטה והגשמה. אה כשאדם אומר ברכת אבות הברכה הכי עליונה ב-18 שלכתחילה היינו אמורים לחזור אם לא כיונו אלא שהסיכויים שנכוון בפעם הבאה לא מספיק א בטוחים בשביל שנחזור אבל המברכה העליונה הזאת כתוב כל עליון. עליון על מה? אז יש כמה בכמהסות נפלאות על כל עליון. לענייננו נזכרנו שניים. אחד זה שהוא למעלה מ יש ועי. זה לא הסוגיה שלנו פה. רק הזכרנו. הסוגיה שלנו פה זו שהוא למעלה מהפשטה והגשמה. זה לא שההפשטה היא תפיסה נכונה, היא צד מוגבל והחיסרון שלו זה שהוא יותר יומרני בטבעו להגיד שהוא בול, שהוא הכל, שלא צריך הגשמה ולכן הוא יותר מסוכן לאנשי מעלה. אנשים הפשוטים שעלולים לראות בהגשמה את הדבר בעצמו ולתפוס אלוקות בהגשמה רחמון ליצלאן להם יותר מסוכן הגשמה אבל אנשי המעלה שהגשמה זה בכלל לא אפשרות אצלה הפשטה מונחת אצלהם ב פשיטות אז מה הסכנה? הפשטה. היא הסכנה. והדאורייתא בא להציל את אנשי המעלה מהגבלה באלוקות. הפשטה גם כן הגבלה באלוקות. והדאוריית בא להציל מזה. אלא שאחרי דורות ראו שיש גם המון העם שתפס הגשמה מוזר מאוד אבל היה דבר כזה גלות וירידת הדורות אז הפילוסופים הרמבם בראשם במורה יש מאמר על זה במאמרי הראייה נזעקו להפשיט בחז"ל אבל הרוב זה הגשמה ויש הוא מקומו שלא לה ואין מקומו וכמה ממרות ית עכשיו פריסה בכלל זה גם חז"ל אז יש נקודות בחז"ל שהם מפשיטות והם כן מסייגות את כל ההגשמה האחרת שנמצאת בחז"ל שלא כמו בתנ"ך שהוא בכלל אפילו לא מסייג את עצמו כאילו יכול להיות שנמצא משהו ש שגם על פי פשט הוא מסייק יותר מורכב ממה שזה נראה במבט ראשון אבל בחזן זה נמצא הרוב הגדול העצום הוא הגשמה ומיעוד קטן של הסתייגות והפשטה ברישונים זה מתהפך ב תורת הסוד זה מתהפך שזה אותם דורות אפילו הרישענים מבחינה הזאת קדמו בגלוי ו יש אה ניצוץ אחד של הפשטה עליונה אולי לפני כל מה שאנחנו מדברים פרשת שבוע שלנו ספר יצירה מיוחס לאברהם אבינו מה הפשט מיוחס לאברהם אבינו הכוונה שהוא ישב וכתב בדיוק את כל זה ו או שיש איזה התגלות של נשמת אברהם שממילא זה מכתב לא ניכנס לשאלה עדינה הזאת והמפחידה הזאת אבל בספר יצירה שנכנס לאברהם אבינו אז שם יש הפשטות לפני אחד מה אתה סופר 10 ספירות להיות על בלימה יש א הפשטות יכול להיות שגם ב בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ יכול להתפרש כהפשתה כאילו הוא לפני שמיים וארץ שמיים וארץ וכל הרגשמה זה רק בריאה שלו בסדר יש איזה ניצוצות אבל עניינינו הגשמה לאנשי מעלה שהפשטה אצלם היא בפשיטות ובתביעה חריפה בלתי מתפשרת. היא מצילה אותה מזה שההפשטה באמת יודעת להחזיק נכון את העניין והאמת היא שהוא מופלג יותר מהפשטה. לכן דווקא שני הצדדים האלה ביחד החופש של תורה שבכתב ורוב תורה שבעל פה בחז"ל להגשים הוא המציל העליון ובלבד שיש גם מציל תחתון כוודאי אנחנו צריכים גם אותו ורק על ידי שניהם האמונה שלמעלה מכל גדר ותפיסה מתרוממת. זה מחדד את זה שמה שאתה לא תגיד זה לא זה. כולל שלילה, כולל הפשטה. הוא למעלה מכל השאלות האלה, גם למעלה מהשלילה. וזה ברור בין בפילוסופים, בין מקובלים, גם הרמב"ם בהלכות יסודי התורה. אז הוא לא אומר, אתה לא יכול להגיד עליו שום ענייני גוף ומקרי הגוף ובזה הוא סוגר. למה? כי כתוב חכם. אז מה אתה מסביר על חכם? זה שאלה הרבה יותר חמורה למי שהפשטה הפשיטה אצלו מאשר יד. יד ודאי לא מתכוון. יד זה ודאי מטפורה. למה? להפשטה. רק כשאתה אומר חכם א הרי כל הפעולות שנעשים על ידו נעשים בחוכמה אנחנו רואים עולם יסד ארץ וחוכמה כל הנשמה מתבונה זה יסוד ארץ אז אתה אומר חוכמה אני רואה חוכמה וזה ודאי פעולה שלא אני לא רואה יד כי אין יד שלו אבל חוכמה אני רואה חוכמה שלו לכן למי שמפשיט שאלת החוכמה היא יותר חריפה אז אפשר היה להגיד הוא לא חכם חס ושלום אין רמבם כזה הרמבם אומר הוא לא חכם כחוכמתנו ולא הוא לא חכם בלבד אין לו יעד אתה יכול להגיד בלבד אין לו יעד נקודה ומה שאומרים יעד הכוונה היא לרמוז בזה על משהו עליון נסגב מופשט שהוא פועל במציאות כמו שהיד יהיה פעולה במציאות של בעל היד אבל יד זה פשיטה אין אין יד אתה לא אומר יש לו יד ולא כיד שלנו לא לא לא לא אין יד אבל אתה אומר לא אומר הוא לא חכם אתה אומר הוא חכם ולא כחוכמתנו כלומר החוכמה היא מעלה שאי אפשר חלילה חלילה שיהיה ההדרה אצלו יתברך אבל יש לה מגבלות לחוכמה שלנו ודאי יש מגבלות ואת המגבלות חס ושלום לייחס אצלו יתברך. אז אמרת את המעלה שבחוכמה יש לו ואת המגבלות שבחוכמה אין לו. אז הוא חכם ולא כחוכמתנו. מה שאין כן יד זה לא מעלה שאנחנו רוצים לייחס לו בכלל. ואנחנו לא אומרים יש לו יד ולא כיד שלנו. אבל פי שהתורה אומרת יד השם היא כן כנ אומרת יש לו יד. לא יו שלנו. באמת כשאתה אומר בראשית ברא אלוקים את השמיים את הארץ אתה אומר יש לו יד וחלילה לייחס את הבריאה למישהו מלבדו אתה לא יכול להגיד כמו שאמרו היוונים שהם אמרו ש האלוה שלהם לפחות כפי שמופיע בקוזרי שהיתתם שאזה איזה פילוסוף זה בדיוק זה עוד שאלה לא כולם בפילוסופיה חשבו ככה אבל בואו נלמד קוזרי לא נלמד יוון עכשיו אז הפילוסף הקוזרי אומר שיש אלוה והעולם קדמון והאלוה לא ברא את העולם אבל העולם כן נעצר מהאלוה זה כמו שהציר לא מסובב את הסביבון, אבל הסביבון מסתובב סביב הציר. זה מגושם, אבל זה משל שאם מפשיטים אותו, אז אפשר להגיע לתפיסה היוונית. אבל ברגע שאתה תופס ככה, אז אתה אומר הוא לא חכם, הוא לא יודע והוא לא ברא. חס וחלילה אנחנו לא מקבלים את זה. אז ברגע שאתה אומר הוא ברא אז אתה אומר יד כלומר כוח פעילות במציאות שמחוץ לפועל אז ודאי שיש יד והתורה אומרת יד הרמבם לא אומר יד הוא לא אומר יש לו יד ולא כיד שלנו כי אצלנו יעד זה מגושם זה אנחנו לא יכולים אם אתה רוצה לבנות הפשטה אז אתה מדבר רק מושגים נעלים שזה כבר מרומם אותך לאיזה אז אתה אומר אני לא יכול להגיד שהוא לא חכם הוא חכם ולא כך חוכמתנו וברור שאני לא אומר שהוא הפך החוכמה ולא כמו הפך חוכמתנו שהוא גם נושא את השם אבל לא כטיפשות וכולנו גם טיפשים נכון? אתה ודאי לא אומר את זה. אתה רק אומר הוא חכם ולא כחוכמתו. כלומר כל המעלות העליונות ביותר שמצטיירות לך ודאי יש אותם כלפי מעלה אבל לא עם המגבלות שמצטיירות כשאתה מייחס לנו את המעלות הללו. ולכן החיוביות העני שמעבר לשלילה היא מפקיעה את השלילה מלהגיד הכל. היא מפקיעה את ההפשטה מלהיות צודקת לגמרי. וההפקעה הזאת מרות שנראית כאילו משהו דק, היא עוד יותר עיקרית מאשר להפקיע הגשמה. טעות עליונה דקה היא הרבה יותר חמורה מטעות תחתונה גסה כי טעות תחתונה גסה זה לא אין יריב ראוי לשמו אז זה לא יכול להיות טעות רצינית בגלל שהמבנה האנושי הוא שמי שמנהיג את האנושות זה החכמים ובסוף אלה שפחות חכמים הולכים אחר החכמים. אז זה כמו שקליפה גסה יותר קל לפצח מאשר קליפה דקה. לפצח ולסיר. אז הטעות של ההפשטה היא טעות יותר חמורה. אלא מה? שכל הרישנים והמקובלים כשהם באו להפשטה הם ישבו על גבי ההגשמה של התורה אז זה הם לא הוא צריכו לעשות וכשהרמבם שולל שולל שולל ובסוף הוא אומר לך חכם ולא כוחמתינו זה זה פשיטה כאילו שיש משהו שהוא מעבר להפשטה שלי שהוא לא משועבד להפשטה שלי שהפשטה שלי לא יכולה להיות האמת המוחלטת. האלוקות היא למעלה למעלה מכל מה שאני אצליח להפשיט. ודאי למעלה ממה שאני אגשים. פשיטה. ולאלה שזה פשיטה להם אומרים רק שמה דווקא. ובסך הכל ועכשיו אנחנו חוזרים לרב דווקא על ידי הגשמה והפשטה כאחד אנחנו מתרוממים לאמונה שמחשבה לא תפיסה בכלל וכידוע אומרים המקובלים אבל בראות הדלי תפיס כבר אמרת אני אגיד לכם עוד פעם דבר אה צריך אני צריך הרבה עיון בו אני רציתי פעם להגיד שבריאות הדילה באיותפס זה משפט הפוך תחבירית ללית מחשבה תפיסה בין כלל אם זה היה אותו תחביר אז היה לא התמחשבה תפיסה בכלל אבל ראו בצדלים בהתפיסה ואת זה לא אומרים מה אומרים בראות הדילבה אי הוא תפיס לא אני תופס הוא תופס אני הנפס וזה נראה לי אף לבפלה הדקדוק הזה שהמחשבה לא תופסת אותו והיא גם לא נתפסת על ידו היא נמוכה מדי מדי גם הפשטותיה נמוכות מדי אבל ראודה דליבה שהוא למעלה מהמחשבה בתוך האדם זה הניצוץ של החלק אלוק הממל שבתוך האדם אז אי הוא תפיס הוא מתנוצץ שם אבל לא שהיא תופסת ככה אני רציתי לדייק נראה לי דקדוק נפלא אבל אני מודה זה שגאון הגאונים, צדיק הצדיקים, קודש הקודשים ועומק העומקים, הרבי מלובביץ' אומר ראות דליבה תפיס בי ואיך הוא לא דקדק את הדקדוק הזה ולמה אין לי מושג אבל זה ועוד עניינים שכאלה אולי אם כבר אמרנו סוגריים אני אפתח עוד סוגריים סיכום השיעור של אתמול של ההקדמה על הרב והרבי מנוגע לעצמות א זה עוד יותר התחד לי אחר כך שבעצם היו לנו שני גדולים שהעיסוק ש שלהם בעצמות הוא עצום ומחודש לעומת כל מה שהיה לפני הרב והרבי ו אפשר לומר שניהם לדבר אחד התכוונו בדרכים הפוכות הרב רצה להזמנוע זרות ולכן הוא כל הזמן מדבר על הגילויים שעל ידם יש שייכות וכל השיעורים בדעת אלוקים לפני ארבע שנים עסקו בזה או לפחות החלק הראשון באריכות גדולה אז הרב רצה להציא מזהרות ולהסביר את השייכות והרבי רצה להסביר להציל מריחוק ועסק מזה שאנחנו קרובים אצל של העצמות ממש שזה מאוד דומה והפוך בתוצאה שהרבי כל הזמן מרים כל מדרגה עד העצות מקרב אותה מעלה אותה לשורשה ושורשה תמיד בעצות מה שלא עשו לפניו כמותו והרב זצהל כל הזמן מדבר על איך העצמות מופיעה אצלנו ומשייכת אותנו דרך הגילויים שזה ממש שתי תנועות הפוכות שרוצות דבר כמעט זהה למרות שהוא אומר משהו אחר כי באמת הוא מביא שני כיוונים הפוכים אולי יש מקום להעריך להסביר את העניין הזה להמיד כ בהסברות של העניין הזה כי הוא עניין אף לופלה שני גדולים באותו דור מדברים הרבה על העצרות, חידושים מופלגים, שניהם רוצים למנוע נתק. זה זרות וזה ריחוק. והמסקנות הפוכות שהרב אומר לדבר על הגילויים ב כל הזמן מעלה הכל לשורש. העצמות משריש הכל בעצמות זה דבר פלא ומי שלמד אני מספק לכם מידע עכשיו מי שלמד רק הרב קוק הוא רואה חבדניקים והוא חושד בהם מיד שהם א מגשימים ועובדי עבודה זרה כמעט וכשהוא מעיין בדבריהם הוא אומר לא אבל ברור שלא אם הוא רואה את התוכן ואת ההדגשות שלהם הרבה יותר מאשר אצל הרב קוק שת עכשיו התפיסה בהם ואני אבל לא שניתי לא אין ארוך יותר כי הם עסקו באלוקות כל הזמן היה צריך ל לבאור בזה אמר לא אבל הוא לא מבין מה שהוא לא אומרים כל כך זה צריך נימוד וזה גם ההפך ככה להגיד אמר דעת אלוקים לךבדניק זה כאילו להגיד לו אתה אתה לא שייך למעלה שייך על ידי גילויים זה זה לא שייכות שתי הקושיות צודקות שני התירוצים צודקים וכשם שכאן יש הגשמה והפשטה שדווקא על ידי שניהם האמונה האמיתית מתרוממת, כך רק מישהו גם חבד נקם הרב זצל האמונה האמיתית מתרוממת. אם לא זיתם את החיוך שלי אז אני מסגיר אותו חיים. חיים. אבל אם אתם חושבים שאמרתי מילים שהם חסרי טעם אז אתם לא מבינים איך אני מחייך. זה חיוכים מתוחכמים. זה לא דברים חסרי טעם אבל הם מכירים בגיבנת שכאילו אני עם מייחס בדיוק למקום שאני נמצא את כל המעלות הכי גדולות אבל יש בזה שכל כי אם לא הייתי מייחס לא הייתי שם. טוב, אז בואו נחזור ל אה ללשון של המאמר עצמו. כמו כל הציורים הגשמיים, יד השם המוגבלים וכל התרים ילדי ההתפעלות כמו וינחם השם. נראה לי שזה מה שכתוב ברמב"ם ובאחרים. הגוף ומקרה הגוף. כלומר להתנחם קורה לבעל גוף. לכעוס קורה לבעל גוף לאהוב קורה לבעל גוף. זה ילדי ההתפעלות. כל אתרים ילדי ההתפעלות. שיש מקום לדקדק למה הרב אומר את זה בלשון הזאת. אבל זה התפלות נפשית. כאילו לעומת הגשמיים שזה מוגבע לגמרי. שאף על פי שנתייחסים כ נתייחסו כולם בתורה בנביאים בכתובים ובודברי חכמים זה מדאוריית דרבונון לאלוקים ואז לכאורה זה הגשמה שגורמת לתפיסות אליליות בכל זה למרות כל זאת לא שינו ולא פגמו את גדולת הציור הפנימי עכשיו מה זה ציור פנימי אוי ואבוי ציור נראה לי שפנימית פה מכוון לראות הדליבה. גם במאמר דעת אלוקים כל הזמן דיברנו על הראות הדליבה של בעלי הסוד, על ה חיוביות שהיא מתרוממת מעל כל השלילה וההפשטה. הציור הפנימי הכוונה לא ציורי ההפשטה אלא ציור שלמעלה מהפשטה שהמילה ציור בו הוא שם מושעל ציור ולא כציורנו הציור של הראות הדליבה הוא לא כציור המחשבה ציורי המחשבה את מחשבת תפיסה בכלל אבל ציורי הדלים ראו את הדלים ההו תפיס אז בכל זה לא שינו ולא פגמו את גדולת הציור הפנימי שהוא לא זהה אבל הוא מתאים. כלומר שהוא כולל את כל עומק התפיסות של ההפשטה שנמצאים בדורות של ראשונים ואחוינים. המתאים עם קדושת האלוקות איזה לפי המסורת והקבלה היותר צפונה. הקבלה הכי הכי נשגה. כי יש לכוונה גם עניינים הרבה יותר ארציים. הניסטר של הארציות ויש הניסטר של האלוקות מעשה בראשית מעשה מרכבה לחלק מהפירושים היותר צפונה כלומר עומק העליון והנסגב שרוכב על המרכבה וההגיון הפילוסופי היותר זח את האור ונעלה כי גם בפילוסופיה יש הרב צודה היה מזכיר את רבי חסרי קרסק כמי שזיכך את הפילוסופיה ממגבלותיה של עצמה וקצת ניפץ וגם לגבי רבי יהודה לוי בקוזרי לא כלפי הפילוסופיה הישראלית כל כך הרבה יותר כלפי הפילוסופיה להבדילה היוונית הוא קרא לו הפילוסופיה של שלילת הפילוסופיה פוסופ כלומר החידוד עד כמה הפילוסופיה מוגבלת זה גם שיטה פילוסופית שהיא היותר זכה זקה טהורה ונעלה לעומת הפילוסופיה שכאילו החזיקה בהגה חזק שאתה אומר רגע אבל בפילוסופיה יש מגבלות ואתה אתה מונה אותם ולכן אתה מאפשר להתרומה מעל הפילוסופיה ואתה עושה את זה בכלים פילוסופיים אז זה הפילוסופיה יותר זקה טהורה ונעלה ייתכן שהרב מכוון על זה ומה שהרב אומר זה שהציור הפנימי של הראות הדליבה שהיא תפיס זה מתאים ל פילוסופיה היותר זקה וזה מתאים את ההגשמה לפילוסופיה צרתקה כי לא התכוונו בהגשמה להגשמה כפשוטה אלא כפי הציור העליון שלמעלה מהגשמה והפשטה ולכן בהגשמה אנחנו מתאימים לכל הפילוסופיה היותר נעלה והמקום שבו שניהם מתאימים נקרא נקרא פה הציור הפנימי שנראה לי שזה התרגום לשפת הרב של הראות הדלי הוא תפיס כמו שבכל מאמר דעת אלוקים גם בארנו באופן הזה עכשיו אומר הרב דווקא השפה הפשוטה והנמוכה של מדאורייתא יחד עם הגיון מתנשא הצורבה בא זה לא נגדה. זה לא שהרמב"ם אומר משהו נגד התורה או נגד הפשט. לא. הוא מסביר לך את עומק הפשט. מה שהוא לא פחות הסביר. וכאן הרב מסביר ויש מקורות לדבר הזה למה התורה עצרה את זה בפנים ולא גילתה. כמו שדיברנו יחד עם המגיון המתנסא עצוב בה בכללה ובפרטיה כלומר בכל מושג יד השם אוחרון אף השם ובכללות עניין ההגשמה אבל גם בכל תואר מגשים שיהיה שרבותינו טרכו הרמבם המורה כל חלק ראשון זה לקחת מושג של הגשמה ולהסביר את העצור בו העליון. אז רק שניהם הם הם היחד בנו את כל אותן הפלטרין של מעלה ושל מטה. למה של מעלה ושל מטה? לכאורה זה רק מעלה. לא, כי בסוף יש לי מצוות. אני מתאתף בצלית ו מואר אור אלוקי ומאיר אור אלוקי. אני מניח תפילין ואני שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית. אני לומד תורה ואני מעמיד את כל העולמות. עושים את דבריי בפיך לתו השמיים ולסוד הארץ. מחר יש הפגנה של החרדים. האמת היא שרציתי ללכת. כי אמירה ששים דברים לפיך לתרשמיים בסוד הארץ שבאמת התורה מעמידה את כל העולמות היא א'ב וזה באמת נשכח גם על ידי אנשים עם כיפה על הראש טוענים נגד החרדים זה לא מספיק בעיר ותקיף אז למה אני לא הולך כי יש עוד צד למטבע שיש כל כך הרבה משפחות ו מעגלים ש יגרם להם כאב נוראי בגלל שהתפיסה הזאת לא משקללת בוודאי לא באופן שאנחנו סוברים גם את הצורך של השייה בפועל והיא נועם השם אלוקינו עלינו מעשה ידינו כמה מעלה ושאף אחד לא מעלה בדעתו שכיוון שהתורה היא מעמידה את כל העולמות אז הוא פטור מלאכול שמעת פעם אחת אומר לומדים תורה למה צריך לאכול אל תאכל התורה מעמידת העולם אנחנו מאמינים שהתורה מעמידת העולם אף אחד מהגדוילים שאומר שהתורה מעמידת העולם ולכן לא צריך צריך לתבא לא אומר התורה מה מדעת את העולם ולא לכן לא צריך לאכול ואת החלק הזה גם אם בעומק דעתם הם משקללים את זה אבל בביטוי החיצוני זה לגמרי לא משוקל וזה קורם כאב צודק עד תאומה ודכדוכה של נפש אני לא יכול להיות שודף לזה לכן בליבי אני שם עם החלק הזה וגופי אני לא שם בגלל החלק הזה אבל מאמת שלשים את דבריי בפיך ליטוח שם יסוד הארץ מה זה זה אדם שזורים לנו בעורקים בין מי שיודע את זה בין מי שלא יודע את זה ודאי שם אומרים אמת עצומה שחסרה ונצרכת אבל היא מתעלמת מאוד צדדים וזה המתא פה זה לא רק אמונה בהשם שלמעלה מהכל למעלה מהגשמה והפשטה אז למה בסוף יש הגשמה שאתה אומר אני מניח תפילין ויש פה אלוקות אני לומד תורה ויש פה אלוקות אלוקות שמעמידה מחי את כל העולמות למה כי באמת מה שלמעלה מהכל יורד גם לתוך ההגשמה כמו שהוא יורד להפשטה הוא לא מפחד מהגשמה כלל אוכלן כל התורה משדרת אני בכלל לא עסוקה באיזשהו מתח מול הגשמה כיוון שהשורש של הראות הדליבה הוא למעלה מהגשמה והפשטה אז כשמר הוא לא מעכב עד כדי שכל הזמן אנחנו מקשיבים תפילין ציצית מה זה חתיכה כחוטי צמר שכבשים סים ראיתם פעם את הכבשים איך זה זה בשביל חוים צדיקים בגבעות מה אני וכבשים אני עירוני מפונק אני וכבשים עכשיו לשים את זה בבגדים שלי ולהגיד שזה אלוקות מה אין לכם גבול זה אלוקות לכן לכן זה גם במטא. כל אותם פדרים של מעלה ושל מטה. דרך אגב, בתורת חבד, בוודאי, בוודאי בתורת הרבי האחרון, המטא הוא יותר עיקרי מהמעלה. המצוות המעשיות הם למעלה מתלמוד תורה וזה נחלקו חסידים מסנגדים והרבי הוא תמיד אומר את שני הצדים אבל בסוף בסוף נראה לי הפשט בדבריו שמצוות מעשיות הם למעלה מתלמוד תורה למה כמו שהדאורייתא הוא הגשמה לא בדיוק באותו אופן, אבל באופן דומה. כי דווקא זה מנפץ את כל הניסיון. זה זה דילוג שהוא בא מהעצמות. ליצור בקרבם את ההשכלה האלוקית ברור גובה הסתרגות ענפיה כמו שיולה מעלה מעלה למעלה מאפשרתה בכל ענייניה ועומק תחתית הסתפות שורשיה שיורדת לאור של בהמה וצבע שחור ודיור וקלף ואומר את זה אלוקות להיות מכון לדרישת האמת והצדק המוחלט גם יחד מה זה גם יחד יחד של מה יש פה את הספרים משל הפרשנים או אז יחד של מה אתם אומרים יש לי ספק פה מה הייחד >> לא תמיד מסבירים דברים כאלה מה אתה אומרצ >> התחברית זה הפשט עניינית ד מה האמת פה ומה הצדק כאילו הרב כאילו פתאום מחדש דברים שלא נראים בכלל קשורים יכול להיות טוב אולי נשאיר את זה לפעם הבאה