Preparing video...
0:00 / 0:00
''הגיהנום מומלץ בחום'' | אל ה' ואל טובו - שיעור 13 | הרב יהושע שפירא
7 views
השיעור מתבונן בשורש העמוק של המשברים הרוחניים שעברו על העולם: מהחיסרון שהופיע בסוף ימי בית שני, דרך צמיחת הנצרות, ועד הפילוסופיה המודרנית שאיבדה את חום החיים. מתוך דברי הרב מתברר שכאשר כנסת ישראל מאבדת את הופעת האידיאל האלוקי הגדול, העולם כולו מחפש תחליפים — פעם בדמות הגשמת האל, פעם בכפירה שכלית קרה, ופעם בעבודת ה׳ מצומצמת וכואבת. התיקון מתחיל בשיבה אל עבודת אלוקים חופשית, מאירה ומלאת גבורה, שמאמינה בכוח המציאות להתעלות בדילוגים גדולים אל גאולה שלמה. לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama...
Categories:Torah
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
ולאורלי [מוזיקה]
[מוזיקה]
בסדר אז עכשיו אולי נעשה סוגריים
ובהקשר לזה נדון בסוגיה
שאולי כבר הזכרנו אותה פעם אני רוצה קצת
לפתוח אותה יותר בהזדמנות זאת
אה
הרבה פעמים אנחנו אומרים בישיבה משפט
פרובוקטיבי
מחודד
שיש בו גם סכנה לא קטנה ובכל זאת אנחנו
אנחנו מזכירים אותו מפני שלא להזכיר אותו
יש בו גם סכנה
וגם היא לא קטנה ואולי אפילו יותר גדולה
זה שאנחנו
אומרים שהגיהנום מומלץ בחום
לא שמעתם את המשפט הזה עדיין מה
>> שמעתם
אז אני רוצה קצת להסביר את המושג הזה זה
למה הגנום מומלץ בחום
ואפילו בחום רב
וזה
גם נושא עמוק וחשוב בפני עצמו וגם שער
ופתח
להרבה מושגים מהסוג הזה שצריכים קצת עידון
ולא לתפוס אותם באופן אה אה
חיצוני
ונוקשה.
[נחירות בוז]
לכאורה יש על הגיהנום קושיה עצומה.
מילא להניש אדם בעולם הזה
זה דוחק בו לתקן
ועונש בשביל תיקון [כחכוח]
זה תירוץ מוכר ומקובל
בצורה סבירה על למה להשתמש בעונש.
אמנם בדור שלנו יש הרבה הרבה בדיקה ועיון
וגם אמצעים מפתיעים על השאלה מה עוזר יותר
לתיקון
עונש או הצאות אחרות
כלומר האם עונש הוא הכלי הכי טוב לגרום
לאדם לתקן את מעשיו
או שיש דרכים יותר טובות
ואם נמצא דרכים יותר טובות ועדיין
פלויני או על אלמוני
משתמשים בעונש
לכאורה הם לא מגלים מספיק טוב, מספיק
רגישות לזולת, לכאביו,
אחרי אונס זה כואב.
אז אם אתה רגיש לכאבים שלו, אז אתה אמור
להגיד, אם יש לי דרך יותר טובה, אז זה כבר
לא עונש. אולי אפילו התעללות.
אבל מילא בעולם הזה אתה אומר
אני מעניש כדי שהוא יתעורר לתשובה
אבל בעולם הבא
זה כבר אין אין מה להתעורר אין אין יותר
תיקון
אז הוא עשה דברים שאינם טובים נכון ואולי
גם היה צריך לאיים עליו בגיהנום כדי שהוא
יתעורר ויתקן.
אבל אחרי שכבר הוא לא התעורר
והוא מגיע לעולם הבא ו
יוצא דינו ללכת לגיהנום, למה לא להגיד
תשמע לא יוצא מזה כלום? הוא לא יתקן את
דרכיו על ידי זה.
אז בוא נוותר לו לגנון.
ובוודאי
שאנחנו צריכים גם לחזור לשאלה הקודמת.
כלומר, האם
כשמתקנים אין דרך יותר אומנית,
יותר רכה, יותר מתחשבת,
יותר אכפטית
מאשר
עונשים חמורים ביותר.
זה נכון על הייסורים פה ועוד יותר נכון על
הייסורים שם
שאין אחריהם תשובה.
ומן הסתרה אם היו נותנים לנו את כל
היכולות לברוא את העולם או לפחות היו
מתייעצים איתנו איך לברוא אותו
והיה כמה אפשרויות
כי אין מעצור
ליכולת האלוקית והיה אפשרויות עם
גיהנום ואפשרויות בלי
אז מה היינו מייצים
אחד שהמיעץ לא עם גיהנום תנו להם בראש
הייתם בוחרים אותו לחבר
או ליתר ביטחון מתרחקים מדמות כזאת
אז אם באבה מינה שלנו לא היינו בוחרים
בגיהנום
אז איך אנחנו יכולים עכשיו להסביר את זה
ועוד עוד
שבהכרח
הגיהנום הוא יותר יקר ויותר עליון ויותר
נשגב
ויותר טוב מגן עדן
לכן הוא מולץ בחום
רק שמישהו היה צדי גמור אז לא שייך
לגיהנום אז אונס רחמן הפטריה
אבל אם לא אז גנום מולץ בחום
אבל צריך כאן
לחדד משהו.
קשור
למה שדיברנו לאחרונה
והנו ממרה ששמעתי בשם הרבי
שאמר שכל צדיק
מאמין
שכל רגע שמתעכבת הגאולה
הגאולה שתגיע רגע אחד יותר מאוחר היא לאין
ארוך יותר עליונה
מהגאולה
שהייתה מגיעה עם הייתה מקדימה ברגע זה
פשיטה
למה וכאן אנחנו מתחילים את החשבון
זה פשיטה מפני שבאותו רגע
היה סבל
למיליארדי אנשים
ולמיליארדי מיליארדי יצורים
ואין שום דרך
שהסבל הזה זה יהיה מתכבל על הדעת. אלא אם
כן, רגע אחד של הסבל הזה לכל כך הרבה
בריות
יביא
לגאולה שהיא אין ארוך יותר עליונה. אם לא
אז מה פתאום?
אז תקצר ותביא עכשיו
זכאים לא זקאים לכו יש דרך להביא לא זקאים
אז עכשיו צריך להביא כדי שלא יהיה כל כך
הרבה סבל בחינם
אלה מוכרחים להגיד שכל הסבל הזה הוא שווה
למרות שהוא סבל עצום
ושאם נעיין בו בפרטים אז אפילו אדם אחד
בעולם הזה
הנשמה נמצאת בתוך הגוף היא סובלת צוות
נוראי
אז
אין שום הצדקה
לעקב את הגאולה אלא אם כן היא תביא גאולה
לאין ארוך יותר גבוהה. אומר הרבי שאף על
פי כן הצדיקים מתגברים על הידיעה הזאת
ורוצים שיבוא משיח נר
ולא רק [נחירות בוז]
להגיד שיש בו מעלה עליונה ולתרץ את הקדוש
ברוך הוא אלא להגיד לא אני רוצה עכשיו ומה
עם זה שאם תעכב הגאולה עוד רגע להרוויח
רווח גדול לא אכפת לי אני רוצה דווקא
עכשיו למה אני לא רוצה שום סבל
לא הם ולא שכרם. לא רוצה את הייסורים. בטח
לא כאלה שהם לא רק שלי אלא של כל הבריות.
וגם אם זה יביא שכר גדול אני לא לא מוכן.
כל מה שזה תלוי בי.
המילה חריפה מאוד. דן הוא בא לאחרונה
באיזה שיעור.
ואני רוצה לקחת מהאמירה הזאת
את הנקודה
שאי אפשר בשום פנים ואופן לקבל
אמונה אמיתית בהשם
ובטובו.
באידיאלים האלוקיים שהשם הוא טוב.
אם לא נסביר
את הדברים הכי נוראים
כ
מחירים ששווה
לגמרי לשלם אותם
וגם אז אנחנו מתגברים ואומרים אנחנו לא
רוצים את הייסורים לא הם ולא שכרם אבל כל
פנים
הרבי בתוך דבריו בעצם הסביר
שלמה יש הצדקה לעוד רגע אחד של ייסורים
לכל כך הרבה בריאות מפני שעל ידי זה פשיטה
אי אפשר להסביר אחרת בשום פנים ואופן
שהגאולה שתבוא תהיה אליך יותר עליונה
ולזה
בעצם משמע מדברי הרבי אתה כופר בטוב השם
אתה כופר באידאלים האלוקים
אלא אם כן מישהו חושב שיש איזה הסבר אחר
חוץ מההסבר של הרבי הרבי לא מצא הסבר אחר
הוא זה פשיטה זה ודאי אין הסבר אחר
אני לא מכיר שום מסבר אחר
ואני מאוד מרוצה מההסבר הזה
וגם מהתקיפות של לעמוד ולהגיד תסביר לי
דברים נפלאים אני לא מוכן
ו
אני חושב שיסודות יסודות האמונה מונחים
בשאלה הזאת ונביא
דבר אחד מאולי הזכרנו אותו אז אם כן נחז
זור עליו אם לא אז נביא דבר אחד מרב
אליושיב הסבא
יודעים שהרב אליושב לא נולד עם שמש בכה
אליו ואפילו לא אליו
לא יודע איך אומרים את זה בדיוק ב לפני
שזה תורגם לוטש
לעברית
פעם ידעתי את שמו המקורי פרידמן אולי
אה א
אבל לסבא
האבא של אמא שלו היה סרטיפיקטים
על שם המשפחה שלהם
ובשביל שהם יוכלו לעלות הם שינוים את שמם
ועלו על שמו
ואבא כיוון שכבר הוא זכה להיקר על שם גאון
עולם קדוש ישראל גדול המקובלים
בדורו הבע בא ללשם שו ואחמה הסבא אז הוא
כבר לא החליף
רב לוין זכה
להיות ה
אה חברות שלו בלילות הוא אמר שהלך לשמש
אותו
בסוף הוא זכה גם להיות מחוותן נכון
אשתו של רב אליושיב הייתה הבת של רבי לוין
נחזור לענייני
אז הרב אליו הסבא
דם ב
אה
מחלוקת בין ספר העיקרים לרמב"ם.
הרמב"ם אומר שתחיית המתים זה אחד מיג
היקרים.
אומר
הספר היקרים, אם אני מאמין בהשם
ובתורה ובשכר ועונש
ואני לא מאמין בתחיית המתים,
למה זה עוקר את הכל?
הרי עקרים זה שכל אחד מהם
אתה עוקר אותו אתה עוקר הכל.
למה זה עוקר הכל?
לכן העיקרי מכניס עיקרים בתוך עיקרים
אחרים ומעמיד את הכל על פחות, עושה סניפים
וחלקם הוא לא מונה. זה כל ספר העיקרים
לדון מה עיקר, מה לא עיקר, מה כותרת, מה
ענף.
ו
הרב אליו מתרץ את הרמב"ם. אני לא בטוח שזה
תירוץ שהרמב"ם מתכוון אליו
אבל בכל זאת הוא מתרץ את הרמב"ם שלפעמים
ישבים גדול מפני רוח הקודש שיש לו גם אם
לא כתמי לכתבתי ולא כטמי לא מטעמי
אז הוא אומר ככה אם אתה
לא מאמין בתחילת המתים
אז איך אתה מסביר את זה
ש אתם יודעים בממלכת המים
יש רישות ואכזריות לאין ארוך ממלכת
היבשה
אלא
שזה פחות נראה לעין ופחות אה
מרעיש.
כלומר אם
נאמר טורף אנטילופה
אז ישדף יש דרמה
ויש
צריכות של ה של שני הצדדים אולי לא נכחתי
אף פעם בלייב באירוע אבל אה
ניחוש
ו
בכל זאת
במים יש לאין ארוך יותר טריפות
מאשר ביבשה,
מאשר בג'ונגל.
אלא שהכל עושה בקר ושקט.
אז לא רואים את זה כל כך.
אחד האכזריות
הכי נורא,
ענייני האכזריות הכי נוראים שיש במים, זה
שאמא משרצה אלפי דגיגים
ומיד טורפת את רובם.
כלומר, היא עצמה
שהיא יתה יוצאת, היא טורפת את בני מאה מיד
אחרי השרצתה.
היא רעבה,
צריכה לאכול,
לא אוכלת אותם.
אומר הרב אליו, הסבא,
בעל הלשם,
יש דגיג,
הוא רק יצא לאוויר העולם ומיד
האמא שלו טרפה אותו.
אז הוא היה פה רגע אחד של סבל.
אומר, " איך אפשר להצדיק דבר כזה?
איך אפשר להסכים שיהיה בעולם דבר כזה?
זאת אומרת, יש רק דרך אחת
ליישב את זה. שהדגיג הזה, ככה אומר רב
אליושב,
יקום בתחיית המתים
ויתענג
עונג נפלא
בתמורה לאותו סבל. אם לא, זה חוסר צדק.
אי אפשר לקבל את זה.
לכן זה עיקר תחיית המתים.
חיית המתים זה עיקר כי
הטוב
חייב להתגלות גם במקומות שפה בעולם הזה זה
היה נראה רק רע
אז חייבים
שיהיה איזה
השלמה
זה
איך קוראים לזה מתכתב יפה עם מה שאמר הרבי
זה טענה קצת שונה אבל במהות
היא אומרת לא יכול להיות שיש סבל לחינם.
אם יש סבל חייב להיות שהוא יביא טובה כל
כך גדולה שזה שווה את זה.
עכשיו מה
>> אי אפשר לעשות את כל הטובה הזאת בלי שאלה
מצוינת.
שאלה מצוינת.
אבל לפני שנענה על השאלה הזאת אני רוצה
ללכת עוד
צעד אחד אחורה ולומר
שעל גודל המעלה
שיהיה בעקבות הסבל אנחנו צריכים לצאת את
דעתנו.
כי אם יציאו לך סבל, סבל לא קל.
ובתמורה לזה
יציאו לך
פרס גדול.
אז אם הם שוקלים אותו דבר, כלומר אנשים
אומרים זה סבל של שמונה וזה פרס של שמונה.
אומרים לך, תשמע, יהיה לך סבל של שמונה
ופרס של שמונה. אתה לוקח?
לא לוקח.
זאת אומר, אם לא יהיה פער מאוד משמעותי,
לא הם ולא זכרם, לא רוצה, נכון? כלומר, זה
לא מספיק שרק יהיה כיזוז, זה לא הולך עם
כיזוז, זה צריך משהו הרבה יותר קיצוני
מאשר כיזוז
בשביל שזה שתלם.
ואם לא, אז אף אחד לא מוכן לסבול דבר כזה.
ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל
נהיה בדברו
זה לא עיקר חשוב זה לא עיקר
>> אם אתה לא מאמין בזה אתה לא מאמין בשלמות
האלוקית כי אתה לא מאמין שהשם הוא טוב
לכן זה עיקר אמונה
זה דברי מעלה הלשם
אחרי
אבל
ישר לא
מסתבר מילדה גם מאוד מרגיע ומנחם
כלומר יכול להיות שסבלתי בחיים יש חשבון
והוא מופלג מאוד מידה טובה מרובה ממידת
פורונות כמה זה צריך להיות אם זה שמונה
כמה זה צריך להיות
>> 4000
>> 4000 לפי הדעהמיתה
מאיפה לומדים את זה סת הדיברות פוקדון
אבות על בנים על שלשים על ריב ארבע עושה
חסד לאלפים
אז מידה טובה מרובה ממידת פרונות אחת ל500
אבל זה דעה אחת רבי שמעון בר יוחאי
מרי דרזין
הוא סובר משהו אחר מה סובר רבי שמעון בר
יוחאי
ואין קץ ואין תכלית
שמידת טובה מרובה מידת פורנות עד אין קץ
ואין תכלית זה מובא במשנה האחרונה במסכת
אבות במסכת מכות
שהיא המשנה הכי נלמדת בשס
רבי חנניה בן הקשיה אומר רצה הקדוש ברוך
הוא לזכות את ישראל לפחות אצל ספרדים זה
המשנה הכי נמדת אשכנזים
צריכים להתחזק
ו
אה
לפני כן מופיע
שאם אדם ספג מלכות סוף מסכת מכות אז אה
אז אחר כך וכי אחיך אמך אתה צריך לקרב
אותו יהיה כאחיך ואחרי זה כתוב שאם
הוא עשה עבירה אחת והתחייב
עשה מצוה אחת זוכה לו ולדורותיו לדורות
דורתיו
והמפרש מביאים שזה לדעת רבי
שמעון בר יוחאי שזה סתם משנה לדעת רבי
שמעון בר יוחאי שהוא אומר למה אתה אומר
שזה אחד ל-500 כי כתוב עושה חסד
לאלפים
מיוט רבים שניים אז זה 2000 מול 4 זה 1
ל500 זה החשבון
אומר רבי שמעון בר יוחאי, מיעוט רבים לא
שייך לעניין אלפים. אלפים עניינו ריבוי
ואין מיעוט באלפים.
כשיש לך יחידות אתה יכול להגיד מות רבים
שניים. כשיש לך אלפים הכוונה בהפלגה כי
המילה אלף היא כבר הפלגה.
לכן אין גבול. עד אין קץ ועד אין תכלית.
ובעולם הבא
למיתב הבנתי מכמה מקורות שאני לא יודע
לציין עכשיו בדיוק
פשוט פשוט פשוט שפוסקים כרבי שמעון בבריח
חי
>> כל המחלוקת שנייה אחת כל המחלוקת זה בעולם
הזה
בעולם הזה יש מי שומר ל 500
אבל אור עולם הבא מי גם כן בפנימיות אז
אפשר לספור את זה ככה עוד בעולם הבא כולל
מלא פליגה
כי כל ענייננו של עולם הבא זה הנצחיות
ו
לפני שאתה אומר רגע נגיד עוד דבר אחד בשם
רבי נתן מנומירוב
רבי נתן מנומירוב שואל שאלה מעניינת אם
אדם ירד לעולם הזה
וחטא כל יומיו בחטאים הכי נוראים בעולם
עבודה זרה גילוי עריות שכווד דמים חילול
שבת כל ה
חטאים הכי נוראים בעולם ורק פעם אחת בכל
ימי שנתיו
הוא בדיוק רצה
לרצוח
ולרגע אחד אמר אה אולי זה כבר מוגזם צחתי
את האבא שלו את אמא שלו את האחים שלו את
הילדים שלו גם אותו אולי
אז ברגע אחד היה לו עירור תשובה, אולי לא,
ומיד הוא התגבר
ועשה מה שעשה.
וככה אמר כל יומיו, חוץ מעירור תשובה זה,
אז שתלם לו לבוא לעולם או לא?
שאלה מעניינת
אומר רבי נתן, ודאי ששתלם לו.
כי העונש משפט רישי מגנום
שני מסכות שיש לו הגבלה
אבל העירו שוב הזה יש לו שכר
שאין כל בריאה יכולה לשאר את גודל התענוג
של השכר הזה והוא לא נצח נצחים
אז ודאי שישתם לו
כי כל מה שאנחנו אומרים [כחכוח]
הגבלות חד ל500 זה רק מצד גדרי עולם הזה
מצד הטרקלין
שהוא למעלה מהגדרים אז שמה הטוב הוא מכריע
לאין ארוך כן
>> אז מה כשב גומל שרה קרישתו בעיקרים
הכוונתו לעולם הזה או לעולם הבא
>> לעולם הבא גם
>> סתם
>> גומל הרשע רק רשתו יש 12 חודש משפט רשעים
בגיהנום 12 חודש
>> ז מעשה טוב כמו הרב מסכים עם רבי נתן
>> אני לא מרוב אני שומע שאתה מפקפק
אבוא בוא נדון לוגית במקום לשאול אם
פלויני מויני בוא נגדו לוגית
וכאן אני רוצה בלוגיקה
לי
את הדיון
אנחנו רגילים למראה עולם הזה
ומצד שני אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא
טוב. [נחירות בוז] אז
אנחנו פה והקדוש ברוך הוא טוב, אנחנו
צריכים את הרצח שהוא אבל נקודת המוצא שלנו
בעצם לדיון מה היא? את מה אנחנו קוראים
טוב והוא נקודת המוצא הפשיטה העולם הזה.
ועכשיו אנחנו צריכים להסביר איך הוא טוב
בכל זאת
אבל שהעולם הזה הוא כמו שהוא נראה. זה
פשיטה. אנחנו את זה אנחנו מכירים. בטוב
השם אני לא מספיק מכיר יש לי קושות אני
צריך לתרץ
ויש לי השם בדוחק
אבל האמת היא שצריך להשאל הפוך לגמרי
הנקודת הנחה זו שהשם הוא טוב מוחלט כולל
השאלה
שאי אפשר היה להרוויח בלי זה
שאלה רצינית מאוד
לא שכחנו אותה.
אני אוהב את השאלות האלה. איך אני יכול
לשכוח? זה החיים שלי השאלות האלה.
אני מודה שהשאלה הזאת
היא מביאה עלינו מקום
של קצת עיבוד הגבולות שלנו.
מהשאלה אתה כבר מרגיש את זה ובתשובה גם זה
יתאים אבל עוד לפני שנגיע לזה אבל הנקודת
ההנחה הראשונה זה שהקדוש ברוך הוא לא רק
טוב הוא לא רק הכי טוב שאפשר לעלות על הדת
הוא הכי טוב לאיל
אין קץ ואין ארוך יותר ממה שאתה יכול
לעלות על הדעת
וגם מעל זה נכון זה הפשיטה
את מה צריך לתרץ?
את העולם הזה.
זה המונח הפשוט.
אם זה לא המונח הפשוט אז א זה פגם באמונה.
והצדיקים שמאמינים באמת זה פשויט עליהם.
אין להם שום שאלה על זה.
וכולל שבעלי הפנימיות
וכל מלמדי האמונה בדורות אחרונים שהולכים
אחריהם בוודאי מרן הרב זה צד
הם תמיד טענו שלדבר על אילוצים כלפי מעלה
אפילו אם הם לוגיקה צרופה
זה לא לגיטימי
כי הלוגיקה
נולדה
על ידי הבחירה האלוקית שתהיה לוגיקה כזאת
אז אתה לא יכול לכבול אותו ללוגיקה
צריך פה אומץ לטבועה טוב לאלה מכל מה
שאפשר לשאר
ולא להתפשר בשום פנים באופן פחות מזה
האם יש הפתעות בדרך שזה לא מה שאני
ציפיתי.
אם הם אומרים לטוב מוחלט ואין ארוך וכל מה
שאני יכול לשאר האם הייתי מצפה שזה יהיה
התוצאות? לא. אז באמת קושיה על התוצאות אז
צריך להסביר אותם.
אבל על מי יש קושיה? מה ההנחה הפשוטה?
מאמין אמיתי. ההנחה הפשוטה שלו כתוב השם
למעלה מכל גדר. למה?
למעלה מכל מה שהוא יכול להישאר כשלמות
משוחררת מכל שיעבוד לאן ארוך פשיטה זה א'ב
של אמונה אתה לא מאמין בזה
וכולי לא לא ניתן ציונים לא נהיה שיפוטיים
אז עכשיו
אומר לך
הרב אליושיב, בעל הלשם,
אתה רואה דגיג נטרף
וביל זה מתכבל על הדעת. לא יכול להיות
הקדוש ברוך הוא התכוון פה משהו
מה הוא התכוון או נגנצח נצחים
אה אתה רואה דגיג שנטרף? אתה לא מבין מה
אתה רואה
צריך ליישב מה אתה רואה עונג לנצח נצחים
זה חייב להיות ככה כי שם הוא טוב לגמרי
היו תקיפים מאוד הצדיקים היו תקיפים מאוד
עכשיו
מה הסכנה למה לא כל ה רבנים אומרים את זה
קודם כל אתם יודעים שלא כל הרבנים אומרים
את זה?
למה הם לא אומרים את זה?
למה לא מלמדים ממונה מסודר מהתחלה
עם כל העמירות האלה?
תשובה זה מסוכן מאוד.
מה הסכנה?
יש פסוק במשלי
זכר צדיק לברכה
ובזה אנחנו משתמשים הרבה מאוד
והחלק השני ו
>> שם רשם מרכב זה כמעט לא מצינו מי שיש לו
את התואר שריצל
יש הרבה שרי אנחנו רשע רשע אנחנו צריכים
גם
לתקור אותו אחר כך שם ראש קב מלבד
אחד בעיקר יש
על מי העיקרי שתמיד מוסיפים לשמוע שערי
>> שת שרי שבט צבי שם ראשי מרכב ומה נפל שבת
צבי
בסוגיה קרובה לזאת כין זאת
שכיוון שהקדוש ברוך הוא הכל הוא טוב והכל
זה אלוקות אז גם החטאים זה אלוקות גם
העבירות זה אלוקות
והוא לקח את הטוב האלוקי הכי הכי הכי
עליון ואיתו
הוא עשה את החטאים הכי נוראים.
זה רשע רושה שם ראשי מרכב. [נחירות בוז]
וכיוון שמה שאני אומר
עלול קצת
לפרק את המעקה
על הגג של האמונה
ואדם עלול ליפול למעלה ולהתרסק.
אז רוב הרבנים לא אומרים את זה.
סכנה עצומה
אז תרצנו את הרבנים אמה היה איתי
אז למה אני כן מדבר על זה
קושיה עצומה לא כי זה שהם לא מדברים על זה
זה דברי תעם זה סברה גדולה
הקדוש ברוך הוא ניהל את עולומו בשכר ועונש
כ ידע שאם הוא יגלה את טובו
אז
נפילות רבות אז הוא הסתיר טוב ואמר שכר
עונש תעשה כן לא תעשה אוי ואוי לך
ואז הוא חיזק אותנו לעשות
סברה מצוינת ולכן זה נחשב סתרי תורה
שלא מגלים אותם
גם מי שכבר יודע אותם
לא מספר בייחוד [נחירות בוז] שהוא יודע
שלמרות כל מה שאמרנו על טוב השם יש סיבה
כזו או אחרת
שבגללה יש
אה שכר ועונש ויש עונש כבד וכואב.
רבי נחמן נברסתב ממוהו לעודד גם נופלים
אומר שודי צריך להיות לו יראת העונש. ראת
העונש את כל המעלה של אהבה יראת הרוממות
יהודי צריך להיות יראת עונש אבל איזה טעם
[כחכוח] הוא אמר
מישהו מכיר למה צריך שודי יהיה לו יראת
העונשטם
פשוט העונש הוא באמת נורא
למה אתה צריך לפחד
מלעשות עמידת ידיים על המעקה של הגג בקומה
76 שש כי אם תיפול
תרסקו עצמותך זו סיבה תפחד תיזהר לא עושים
על מידת ידיים על א יש כאלה הרפתקנים
שעושים כל מיני דברים
ולפעמים גם לצערנו משלמים בחייהם את זה
פתאום באה הרוח לא מצוהיה בקומה 74 מצויה
בקומה ב-76 הוא לא ידע שיש רוחות כאלה
בלמעלה ושהם טלטלו אותו אומר לצערנו היו
דברים בעולם אולי לא ב-76 אולי במספר אחר
אולי לא זה לא משנה אבל אנשים שאיבדו את
חייהם
בגלל כל מיני פעלולים לצרנו יש ויש
למה אנחנו לא עושים פעלולים
או אפילו אקסטרים
בינוני אנחנו נזרים כי אם אתה נופל אתה
מתסק ק אז אומר רבי נחמן אדם צריך שיהיה
לו יראת העונש למה כי העונש באמת נורא
סיבה פשוטה
אז אם כן כל הרבנים אומרים דבר צודק העונש
באמת נורא אה בעלי הסוד יודעים למה הקדוש
ברוך הוא בטובו וחסדו עשה כזה עונש נורא
בסדר אבל זה לא שהעונש לא נורא.
אז לכן
אתה צריך להיזהר כי אם אתה תפוגג את יראת
העונש
אז אין מעצור.
אין מעצור
אז למה אני מדבר על זה?
אז אני אגיד לכם למה.
הסיבה היא
שהעולם כולו הוא גשר צר מאוד
ויש סכנה ליפול לצד הזה אבל גם יש סכנה
ליפול לצד השני.
מה הצד השני?
שיר לכה
זה
תלונות בנפש לא מטופלות רעל
שמחלחל
לאישיות שאתה לא מאמין מצוב השם
זה הצד השני
וכל העולם כולו גשר צר מאוד בין
שאין ליראת העונש לבין חוסר אמון בצוב השם
וצריך להיזהר לא ליפול לפה ולא ליפה לפה.
ולכן רבותינו
כל אחד בסגנו גילו את צוב השם
מפני שבלי זה לא אמונה. [כחכוח]
נראה את זה עוד פעם עוד מעט בייסורים
המרכים שהרב מסיים שמה
את כל הדיון במשפט ואפילו אם אמר כל היום
כולו שאמונה הזו היא בהשם אחד אין הנשמה
יודעת מזה כלום
צפצוף הזורזיר
הנשמה לא אתה אומר כל הזמן ש שכל הירות
שיש לך באמונה
בגלל שאלה טוב השם זה באשם אחד האמיתי
הטוב
צריך לבדוק האם זה רק מילים בעלמה
או שבאמת זה מה שאתה מאמין רבנו הרב צודה
היה אומר על אני מאמין בביאת המשיח
שזה לא מספיק רק לומר את זה ואפילו לא רק
להשיר את זה ואפילו [נחירות בוז] לא רק
לרקוד את זה. צריך גם להאמין.
צריך גם להאמין.
ואם אדם את הרעל הזה נותן לו
להתכנס
בתחתית של האישיות ולהתפשט
ולהרעיל,
אז הוא עלול ליפול לצד השני של הגשר.
והעיקר לא לפחד כלל, לא להתפחד כלל. כמו
באמת יש סכנות משני הכיוונים.
זאת האמת למיתתה.
ואלוקים [נחירות בוז] עשה את האדם ישר
והוא נתן לנו את היכולת
ללכת ישר. לא להתפטות חלילה
לתפיסה
שממיתה מטוב השם ולא להתפטות חלילה.
התפיסה שמיטה מגודל האחריות הבכירית שיש
לאדם.
זה הישרות שאנחנו צריכים לקנות.
וכיוון אמר רבי לוין
אמר על הרב
נדמה לי בהלוויה
אומר שהתכונה הכי עמוקה של הרב היה המעביר
על מידותיו.
שהוא קפע את עצמו להיות הפוך ממה שהוא
בטבע. [כחכוח]
אומר שבטבע היה הרב היה קנאי. קנאי
שבקנאים.
זה הטבע שלו. וזה מציץ מכל מיני מקומות.
והוא אומר ורק בגלל שהדור היה צריך גם
בגלל הופיע של הדור וגם בגלל הטלטלה שהוא
גרם לכל כך הרבה אנשים להיות קנאים.
מצד הרבנים.
אז הרב חשב שהדור הזה צריך מ
שינחם אותו ויעיר לו את הדרך
וילמד אותו
טובה עליונה
ויסביר לו את מעלותיו.
אז הוא התגבר על כנאותו הטבעית
והיה מרדסנגוריה.
אבל זה בניגוד לתיבו.
אז
ה
שיקול דעת
נובע גם ממה רוב הרבנים עושים.
שאם רוב הרבנים, הרב אמר את זה בפירוש,
שאם כולם היו מלמדים זכות, אז הוא היה
עומר ביקורת.
כי צריך שזה וזה יהיה. ואם החיסרון היה
בצד השני אז הוא היה אומר ביקורת. הוא גם
אמר ביקורת. אבל באיזה מינון?
אבל אם כולם היו מומ שהוא אמר אז הוא
אמרנו ורב לוין אמר וזה הטבע שלו.
עכשיו אני רוצה לשאול אתכם מה המינון
של
הדיון על טוב השם ומאמינון של
הסברת השכר ועונש
ונראה לי שאנחנו צריכים לעסוק כתוב השם
אסור לזה להיות לבד זה מסוכן מאוד
אבל ב
שיח
הבית בית מדרשי. הכלל בית מדרשי.
אנחנו זקוקים היום הרבה דווקא על הלימוד
על טוב השם באומץ וביושר ואנחנו משתדלים
לעשות את זה.
אז
נניח את א
גיהנום נמלץ בחום עוד רגע ואולי זה יהיה
כבר בפעם הבאה.
ו א נענה רק על השאלה למה לא לעשות את זה
אחרת לגמרי?
אחת התשובות [נחירות בוז]
נשארות באמונה
זה שזה למעלה מההבנה.
האם זה תשובה מעצבנת
או מרגיעה?
מעצבנת.
אז למה אומרים תשובה מעצבנת?
כי לפעמים היא התשובה הנכונה היחידה.
עכשיו אני רוצה לדון מתי התשובה הזאת
נכונה
ומתי היא לא נכונה.
וכשאנחנו יודעים שהיא נכונה אז יש בזה
משהו מרגיע.
ואם זה מעצבן אותי, סימן ששכחתי למה היא
נכונה.
מתי התשובה הזאת נכונה?
אז בואו ניקח משל, אנחנו מביאים אותו מדי
פעם
על סברות
אומרים את המילה תפסת תפיסה כתוב בזוהר
הקדוש התמחשבה תפיס בי כתוב בתניה נכון
פרק הופס המחשבה תופס זה מחשבה זה תפיסה
זה אחיזה כי אתה יכול לעשות עם זה אחרי זה
מה שאתה רוצה אתה תופס אחד ועוד אחד עם
שתיים אז אתה יכול להביא את זה על
ועוד תפוח ועוד תפוח אתה בא לבית על
הסברה אתה תפס אתה יכול להשתמש בה
אז
האם אפשר לתפוס סברה ביד
אומר יש לי סברה טובה אני מסביר לך אתה לא
תופס אז אומר לו טוב חכה אני אתן לך אותה
אני אתפוס לך את זה ביד אתן לך את זה לתוך
היד וגמרנו
כי אני רואה שכשמדבר אתה לא מבין. אז בוא
נתפוס את הסברה נתפוס.
אקשר אתה טוב תן לך את לתפוס גם כן. טוב
אבל אם כאלה בטח לא שמעתם כבר הרבה זמן.
למה?
היד הוא לא כלי לתפוס סברה. לא בגלל שסברה
היא לא נתפסת,
אבל לא ביד.
סברה נתפסת במחשבה.
ידיים זה לא כלי
למחשבות, לסברות.
נכון או לא? פשוט.
האם המחשבה היא כלי
למה שלמעלה
מגדרים, למה שנושא הפחים?
למחשבה היא יכולה להיות תפיסה באינסוף?
לא.
כי תפיסה היא הגדרה.
מה זה תפיסה? אני מחזיק את זה. כלומר את
הגבולות של זה. אז יש סוף. אם משהו אין
סוף, איפה אני אחזיק?
האם יש כלי לתפוס אינסוף?
כתוב אבל ברא בראות דליבה אי הוא תפיס. יש
כלי ראותה זה ליבה
מעמקי הלב
שהם הבלתי בעל גבול שבקרבי
הוא מבין את השפה
הסברה היא לא כלי לבלתי בעל גבול וראות
הדליבה הוא כלי לבלתי בעל גבול ויש איזה
ממשק בין הסברה לבין הראות הדליבה בין
השכל לבין הראות הדליבה ולכן אנחנו מדברים
על זה אנחנו מדברים על זה מחוץ הראות
הדליבה יודע את זה מפנים
עכשיו האם אפשר היה לברוא כך את העולם?
זה עיסוק בגדרי העולם או במה שלפני גדרי
העולם?
במה שלפני גדרי העולם. אז ממילא איןזה אין
בזה תפיסה.
יש דוגמאות לשאלה הזאת.
יש בפילוסופים
דיון האם יש נמנע מציאות, האם יש דברים
שהקדוש ברוך הוא בעצמו לא יכול לעשות.
הרמב"ם יש לו פרק על זה במורא נבוכים והוא
מביא כמה דגמאות הוא אומר שיש נמנה מציאות
מביא כמה דוגמאות
ניקח דוגמה אחת לצורך הדיון אומר הרמבם
האם הקדוש ברוך הוא יכול לעשות את הקדוש
ברוך הוא
ברור שלא כי השני לא יהיה כמו הראשון כי
הראשון הוא הבורא שלו הוא הנברא והנברא
הוא ודאי לא הקדוש ברוך הוא אז הנה זה
נמנע המציאות
אומרים המקובלים זה לא נכון. אני אגיד לכם
את זה בשפה בלשון של אבי מורי עליו השלום.
אומר למה זה לא נכון? אומר אני אשאל אותך
שאלה האם הקדוש ברוך הוא יכול לעשות
מלפפון עגבניה?
אבא שלי היה לו כישרון להסביר ב
חדות
ופשטות
ובוטות [נחירות בוז] דברים עמוקים. אז הוא
אומר האם בטות במובן החיובי של המילה
כמובן האם הקדוש ברוך הוא לעשות מלפפון
עגבניה הוא אומר שאלה למה אתה מתכוון אם
אתה מתכוון שזה ארוך כמו מלפפרפון ואדום
כמו עגבניה כן אם זה עגול כמו עגבניה
וירוק כמו לפפון כן אם זה חצי כזה וחצי
כזה כן אם תסביר לי במה הוא מלפפון במה
הוא עגבניה והוא מלפפון בעניינים אחרים
ממה שהוא עגבניה כן
>> [כחכוח]
>> אבל אמר לו לא לא כל זה אני רוצה שהמלפפון
הוא כמלפפון ירוק ארוך יהיה עגבניה אדומה
עגולה
אז הוא יכול או לא יכול
אז התשובה היא שאתה פשוט לא יודע לדבר
כי כשאתה אומר מלפפון הגמליה לא אמרת כלום
אין למילים משמעות
לשאלה שאין לה משמעות אין תשובה.
סבא שלי היה אומר הייתי לומד איתו הוא לא
אהב עיון זה לא אהב פלפולים לא אהב ללמוד
התפשטות
אז הייתי אני הייתי מתפלפלן וממקשה ואז
כשזה יותר מדי עבר לו את הגבול אז הוא אמר
לי נו
ולמה לא עושים תנור מחמה הרי הוא מעס או
אמר לנו יש לך תשובה בוא נמשיך
>> [‏צחוק]
>> אתה הכנסת את התשובה לתוך השאלה
וזה לא שצריך תשובה לשאלה למה לא עושים
תנו מכם מערי ומס לא צריך תשובה לזה
פשוט אין משמעות למילים זה מילים שהם
הסתמבכו לתוך עצמם מלפפון עגבניה זה לא
קושיה אין שאלה
זה פשוט אתה לא יודע לדבר
והמקובלים אומרים
ככה
על מה שהרמב"ם אומר שיש נמל מציאות אומרים
אין דבר כזה נמ מציאות הוא כל יכול במובן
המוחלט אה למה הוא לא יכול לברוא עוד
אלוקים כי זה מלפפון עגבניה כי משהו שנברא
זה מלפפון ואלוקים זה עגבניה זה מלפפון
הגבניה זה סתם אמרת המילים חסרי משמעות זה
לא בעיה שאין לי תשובה עליה
עכשיו נחזור
אנחנו אנחנו בשאלות האלה גובלים במקום
צריך לשים לבהירות
במקום שבו אני עולה מעבר לגדרים
אבל מעבר לגדרים אין לי תפיסה
אם אתה אומר יש לי יצאה אחרת אז יש לך
תפיסה מול תפיסה
הנה אני יצאתי מה ההצעה שלי שכשנגיע לעולם
הבא יגידו לנו אמרנו לכם שיש יהיהם כדי
להם אליכם
אבל עכשיו שבאתם נגמר כבר מה מה אנחנו סתם
נתנקם אין טעמות יאללה גן עדן זה לא יקרה
אל תדאגו זה לא יקרה וטוב שזה לא יקרה מזל
שזה לא יקרה
וזה לא יקרה זה לא רמאות
זה אמת הכי טובה והכי עליונה אבל יש לי
אלטרנטיבה
אתה מציע בכאילו
כאילו שאני ארוויח בדיוק את זה בלי שזה
יהיה
עכשיו מה אמרת בעצם
אתה מצפה לתשובה אבל אני שם לך מרב ושואל
אותך תגיד לי מה אמרת אתה יכול להסביר מה
אמרת
ובכל זאת אנחנו כן נסביר עוד קצת תזכיר לי
פעם הבאה להתחיל מזה [מוזיקה]
ליבי
ליבי [מוזיקה]
>> [שירה]