הגדרת אונס באדם מועד לעולם | שיעור במסכת בבא קמא | הרב בן ציון אלגאזי

[מוזיקה] לקחתי נושא בשיעור שהישיבה לא נמצאת בו אומנם הרבה נמצאים סביב הגדרה של קרן או מכל יקרנה כנס לזה עכשיו ככה בשיעור אחד כנראה זה מדי גדול אבל נושא שהוא מופיע כמה פעמים מצאנו במסכת לפחות שלוש פעמים הוא נושא עקרוני אז אמרתי נברר אותו קצת וזה כולם יכולים להיכנס את העניין כל מי שנמצא באיפה שהוא נמצא אז הנושא הוא לגבי אדם שמזיק על זה אנחנו יודעים את הכלל הידוע אצל כולנו אדם מועד העולם רק נראה את הדיוקים שיש במקורות האלה מקור אחד לפניכם אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד בין ער בין ישן זאת אומרת חברו שומר את הכלים משלם נזק שלם אז הגמרא המשנה באופן פשוט מדברת על אדם שמתחייב בין שוגג בין מיזיד בין אר בין ישן אין תוספת מעבר לכך לעומת זאת בעמוד ב' בחו עמוד ב' דרך אגב לא נכנס לזה בגלל חו אלא בגלל הדפים שלנו אבל שם עיקר הסוגיה במקור שתיים תן חן תנד בחיזקיה אמר קרב פצע תחת פצע לחייבו השוג כמזין ועל האונס כרצון כאן הגמרא כבר אומרת שיש חיוב גם על אונס האונס כרצון מבחינתנו אותו דבר בדיוק כמו שאדם יזיק ברוצן כך אותו חיוב יש גם על נזק שיוצא באונס מצוין בסנהדרין שמה בסוגיית קמנ שניגע בהיותר מאוחר הגרסה של הגמרא כבר אחרת קצת ועדקני שבר את החבית כמה שיש לו יש לו עדמים אף על גב שיבר נמי חייב פשיטה מזיקו אקמשמלן ואפילו שלא בכוונה גם מתחייב לשלם אם הוא מזיק תוך כדי מהקמהשמנן אדם מועד לעולם תנינה אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד בין בעונ אונס בן ברצון כשאנחנו הבאנו בגמרא שלנו כתוב וחייב על האונס כרצון בסנהדרין לא כתוב על האונס כרצון אדם מתחייב כי אדם מועד לעולם בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון השאלה אם יש הבדל בין הגרסה של הגמרא בסנהדרין שהגמרא אומרת בין באונס בין ברצון יש אונס ויש רצון או שאני אומר על האונס כרצון ופשוט וברור שגם המשנה שלנו שלא כתוב אונס שהוא מתחייב אבל חלק מהפשט של אדם מועד לעולם זה מקובל לגמרי למשלה שלנו שגם על האונס הוא מתחייב וכאן צריך לברר למה אדם מתחייב בנזק באונש שהוא עשה מה למה אתה מחייב הרי כלל גדול נקודות בידינו אונס רחמן הפטרייה אדם לא מתחייב באונסים בכל מיני יסורים כאלה ואחרים חוץ מגע העבירות שהוא חייב עליהם בנזיקין באונס הוא חייב מה ההגדרה של חיוב בגדרי נזיקין באונס ואם יש הבדל בין שני המהלכים בגמרות. אז כאן יש מחלוקת ראשונים גדולה בהגדרה הזאתי ונלמד כל ראשון להבין מה הוא סובר בגדרי אונס בן זיקי. תוספות. תוספות מדבר שמה על הסוגיה שהגמרא אומרת שאדם נהיה כגת הלשון של המשנה מניח את הקת בשות הרבים בא אחרי נתקל בה בשברה פטור. והגמרא שואלת כאן למה הוא יהיה פטור? הרי לכאורה הוא חייב להיות הוא חייב כי הרי הוא בא אחר כשברה פטור. למה פטור? היא באלה ליונה ואזיל אדם צריך להסתכל מה מה למה הוא פטור? אמרת רב משמדי רב במלא רשות הרבים כולה חביות זאת אומרת הוא לא נתן אופציה אחרת לא נתן אופציה אחרת והוא שבר כי היה צריך לעבור אז הוא פטור שמואל מתו סובר באפלה שנו שמואל אומר המציאות הייתה שהוא שם את זה באפלה ואדם כנראה לא יכל לראות ולכן במקרה כזה אז הוא חייב רבי יוחנן שמה אומר עוד אוקימתא שהוא יהיה פטור אדם מזיק פטור מדובר בקרן זווית אלה שלושת האפשרויות שיש מצוין אז התוספות שם במקום על דעת שמואל שאומר שבאפלה שנו אומר תוספות וא פליגמן אם נתקל פושע הוא לא כון שנתקל מעצמו ולא נתקל בשום דבר אחר אבל אחה שנתקל מחמת מכשול ולא יב לליונה אנוסו ואף על גב דלא מרבינן אונס כרצון באדם המזינג פצע תחת פצע אונס גמור לא רבי רחמן אומר תוספות נכון שאנחנו לומדים שאדם מתחייב באונס אבל לא באונס גמור אונס גמור הכתוב לא חייב אותו על פי שיש לזה פסוקים שלמים ש מחייבים את האדם בכל מקרה באונס גמור לא חייב מה הראיה שלי אומר תוספות תוספות מביא כמה ראיות אני בתוך התוספות עצמו דילגתי על כמה ראיות אבל בי שני ראיות ד בירושלמי פותר אותו שישן ראשון אם הזיק לשני הבא אצלו לישן וכן באגוזל בטרבי הניח להם אביהם פרה שולה כסבורים של אמי ותבחה ואכלה משלמים דמי בשר בזול שכך נהגו אבל מה שהזיקו לו דנוסים הם תוסות אומר אנחנו אומרים בשני מקרים שבהם האדם יש להם בחינה, יש לו בחינה של אונס גומור והוא פטור מלשלם. אחד במקרה שהוא ישן והביאו לו כלים והוא שבר את הכלים תוך כדי שינה אז הוא יהיה פטור כי זה אונס גמור. או אבא שהניח לידים שלו פרה שולה והלכו ושחטו אותה הם משלמים רק דמי שכר בזול של הפרה. למה? כי הם אנוסים. לא צריכים לדעת מה אבא שלהם השאיר להם פרה שולב. ונראה לדקדק. אומר התוספות דם המזק מפטר באונס שהוא כאין גניבה מדתניה בשלי האומנים המאבי חבית מכל מקום משברה רבי יהודה אומר שומר חינם משבע שכר ישלם ואשתד מחייב נושא שכר הוא פותר שומר חינם ולא מחייב מטעם אדם המזיק שמ מינה דבאונס כן גניבה אדם המזיק פטור מצוין אומר תוספות כשאני רוצה להגיד לך שיש אונס ואונס גמור הוא פטור זה לא ההגדרה בדיוק של אונס גמור אלא לגדרי האונס התוספות לחלק בין מצב שבו אני רואה שהאונס נעשה ברמה של גניבה לבין אונס שנעשה ברמה של עבדה ישנם שני צורות איך יש מצב של הרי אונסים יש להם רבות כאלה ואחרות יש אונס כזה ויש אונס כזה אומר תוספות כשאני טוען שיש תור באונס גמור במזיק זה רק אם זה אונס ברמה של גניבה אז אני אומר תשמע אדם בא לו איזה אונס מבחו חוץ באו גנבו וכולי אז הוא יהיה פטור אבל אם זה אונס שבא מבחינת הבידה נראה את ההמשך של התוספות ובאונס כאין גניבה אדם המזיק פטור ומדמה רבי יהודה נתקל לגניבה מדמה רבי יהודה את הנתקל לגנבה זאת אומרת זה שאנחנו אומרים שנתקל יהיה פטור זה כמו אונס חיצויני שבא עליו ולכן במקרה כזה הוא יהיה פטור אבל באונס שהוא כאין עבדה שהיא קרובה לפשיעה יותר כדמרינן ב שואל דגניבה קרובה לאונס ועבדה קרובה לפשייה נראה דאדם המזיק חייו מצוין תוספות עושה פה סדר נפלא ביותר אני מסתכל מה יותר קרוב להגדרה של אונס ועל זה הוא יהיה פטור מה יותר קרוב לפשייה ועל זה הוא יהיה חייב כי יסוד העניין של התוספות כנראה לחייב אדם המזיק כשאני צריך להסתכל איזשהו אלמנט של פשייה יש לו בעניין ככה נראה מדברי התוספות ואם יש אלמנט שפשייה בין גניבה לעבדה איפה יש יותר פשייה יותר קרוב לפשייה בהבידה אז מכן כזה הוא יהיה חייב איפה יש יותר הגדרה של אוינס בגניבה וזהו הוא יהיה פטור פשוט וקל >> אני חושב שהפרמטר יהיה אם זה אויניס חיצוני לא זה לא בא ממנו עבדה שאני אומר קרובה לפשיה כי זה תלוי בך למה אתה לא זוכר איפה שמת במקרה כזה אני אומר אתה חייב אבל אם בא לאדם משהו חיצוני שלא תלוי בו כן גניבה אתה יודע רבותינו יגידו אם אני צודק בהגדרה משהו שלא תלוי בי זה גניבה זה גניבה זה אונס אבל מה שהוא תלוי בי אומר התוספות בהגדרה אתה פושע למה אתה לא זוכר מה שקרוב יותר לפשייה אדם מתחייב נקודה זאת אומרת שאני אומר אדם מועד לעולם ולכאורה בן בין באונס בין ברצון זה החידוש עכשיו של התוספות שהחלק של האונס שאני אומר שהוא מתחייב בו זה לא על האונס כן גניבה זה על האונס כן עבדה רק בחלק הזה שזה עבדה קרובה לפשיה אני קורא לזה גם אונס ואני אומר גם על זה אתה מתחייב זה החידוש אבל באמת באונס אמיתי כזה או אחר בטח כמו גנבה כבר תוספות יפתור סליחה פתאום הוא פשוט פשע מה שאומר חינם חיובי פשיעה נכון פשוט מה מה המציע אבל שמה אנחנו גם רואים גם כשהוא שבר האם הוא נתקל או לא נתקל אם היה שמה איזה אונס או לא היה אונס הגמרא שמה מחלקת לא מצא שמה הגמרא מדברת על מצב שלא היה דבר תלוי בו הנה מעביר חב מקום מקום שבר רבי יהודה אומר שומר חינם ישב זכר ישלם חב נושה זכר פותר שומר חינם ולא מחייב מטם אדם ממש מדה באונס כאין גנבה היה שמה אונס ודאי שהוקים את הבא במציה צח שהיה אונס אחרת אם לא היה אונס והיה פשייה או קרוב לפשייה ודאי שהוא מתחייב שומר חינם חייב בזה פשוט מה זה זאב זאב זאב זה מה היה אונס בשבילך זה בא עליו זאבים באו עליו זה כשם המשנה אומרת אומר תוספות לא מה שחשבתם שעונס זה רק דברים כאלה מפחידים כמו זהבים גם אם יש אונס יותר קל שהוא לא תלוי בי ואני אני בא לי מהדבר הזה שנכפע עליי בחוץ זה ההגדרה של אונס לחייב אדם אתה יכול לחייב אדם על כל על כל דבר גם גם בעונש שבא שלא תלוי בוא אומר תוספות לא נראה יש גבולה כמה אתה יכול לחייב בן אדם הגמרא שמה דיברה בענייני שומרים תלוי איזה שומרים מדובר אתה צריך ללמוד כל הסוגיה עם כל ארבעת השומרים ולראות באיזה סוג אונס כלפי שומרים מתחייב למשל בשומר חינם או בשומר שכר וזה ההבדל שיהיה ביניהם פה אנחנו מדברים רבותיי על מזיק אל תתבלבלו אנחנו מדברים כרגע על אדם המזיק אדם המזיק רק תוספות לקח את השעיל את הגדורת שיש בשומר שכר בגניבה ועבדה שבשניהם שומר שכר חייב כי הגמרא אומרת כן שהוא מקבל כסף בא אלטור יתרת התרתה ככה הגמרא שמה אומרת זה בשומר שכר אבל במזיק אפילו את את החיוב של שומר שכר אין לנו כי אם זה באונס כזה זה פותח אותו בשומר שכר כיוון שהוא קיבל שכר גם על כינה והוא חיים כי הוא צריך לשמור יותר זה הכל בסדר לעומר את התוספות יש רמבן אומר הרמבן ומצאתי בתוספות בבקמה שמפרשים אותם משום אדם המזיק ואם כן למה פטרו לדברי האומר אנוסו ועלו אדם מועד לעולם בין באונס בין ברצון והם השיבו שנוח היה באונסים גדולים וסמכו אותה מן הירושלמי אז הרמבן מגדיר בתוספות שמה שתוספות פתר זה צריך להיות אונס גדול מה הראיה הירושלמי אמרו בישן באחבר ברוב ישן אצלו הוא המועד ואי אפשר לעמידה דעתה משום דשני פש בעה עצמו וכן מה שאמרו באם היה בעל קורה ראשון בעל חבית אחרון מחולמתין לכן מה שאמרו לפי שאין דקן של בני אדם להתבונן מהדרכים כולם כשהם אדם המזיק משום פשייה דניזג פתרו בהם אומר הרמבן כל המקרים שהביא תוספות הם לא ראיה לפתור את המזיק באונס אלא מה קרה מול הנזק שעושה המזיק יש פשייה של מישהו אחר כשיש פשעה של מישהו אחר, אתה לא יכול לחייב את המזיק אם הוא לא עומד פושע. אומר הרמבן, מבחינתי, כל פעולה של נזק באשר היא אפילו שהיא באה מתוך עונס גומד מתחייב עליה. נקודה אדם מועד לעולם כיפשוטו בין באונס, בין ברצון בלי המשחקים שתוספות משחק לחלק חילוקים. הי תוספות הביא ראיות. אומר הרמ"בן, כל הראיות של התוספות זה לא בגלל המזיק, זה בגלל שהיה פשייה מכיוון אחר. כשיש פיה מכימון אחר את לא יכול לחייב את הבן אדם זה סיבת החיוב ולכן אומר הרמבן כולם כשהם אדם המזיק משום פשיע דניזק פטרו בהם או שהם בואו כגון שעלה נתקל בו ואין להעריך כאן פשוט וברור שהדברים כפשוטו האמת מבחינת הפשט של הגמורת ודאי הוא פשוט שאני אומר בין באונס בין ברצון ואין חילוק עם ביניהם הרמבן לכאורה בפשט צודק כשיש אוינס הוא מתחייב יהיה מה שיהיה כי הוא אדם נקודה שבור לא פרץ את החסון גזרץ את הנבא אבא הכש אותם מה צריך להודיע להם לא צריך להודיע להם לא צריך מה בתמיימות הם עשו את זה שמה לא כן חשוב אם יש כוכנס צריך להודיע להם צריך להגיד להם צריך לדעת לא הם לא עשו את המייסה מישהו אחר השאיר להם את העסק תבדוק תבדוק בכל המקרים ברמבן אני חושב שהוא צודק אני פדקתי את זה שכנת השיעור כל המקרים הם מקרים חיצוניים שמישהו אחר הכשיל את האחר בא ממנו מה כן מישהו אחר השאיר אותו מישהו שם שמה זה מה שהגמרא פה אומרת שם את זה מאפלה שם לו את זה במקומות שהוא כן בור זה מה שרמבן אומר למה הוא נתקל כן בור אז אם זה בור אני אני אני הזקתי שמישהו אחר הכשיל אותי הכשיל אותי הוא הפושע זו שיטת הרמבן שיטה שלישית בראשונים הנימוקי יוסף אומר הנימוקי יוסף איטר תחת פצע בפצע תחת פצע לרבויה דאפילו באונס ובשוגג חייב בנזק דגבי נזק כתיב ומי הוא באונס דמרן דחייב בנזק היינו שאינו אונז גומור בסוגריים ממש יש עוד דרגה אומר הנימוקי יוסף אונז גמור ממש כגון הייתה לו אבן בחיקום אף על פי שלא הכירה מעולם משום דיבר למיכש שמי הניח איזה דבר בחיקו ושכרחו אבל אז זה לא נקרא אונס גמור אתה צריך לקחת בחשבון שאולי זה יכול להיות מה שאתה לא יכול לקחת בחשבון זה הבנה כנראה של נימוק יוסף דבר הפתעתי לחלוטין אבל אונס גמור כגון עד אמר בירושלמי שבא חברו וישן אצלו פטור אני הלכתי לישון שהמרחב היה נקי מישהו בא פתרום אליי וכן כדי אמרה רחמנ פטר דכתים וישן אצלו פטור כדי אמרן דרחמנא פטר דכתי ולנערה לא תעשה דבר ונמצא דעניין ארבעה דברים לא מחייב אלא כשהוא פושע גמור בתחילה בסוף זה ודאי הגיון מאוד פשוט שהוא הוא חייב כל ארבעה דברים זה פושע גמור מפרש בגמרא מהתם נזק הנה ארבעה דברים לא אתה לא שייך בכלים מצוין אומר פה נימוקי יוסף יש מדרגה אחרת נוספת יש חיוב לאדם באונס אבל יש מצבים שבהם יש מה אונס גומור כמו שאמרתי בהגדרה שלו שבכלל לא יכולתי לתאר לעצמי שהדבר הזה יגיע שם האדם יהיה גם המזיק אדם המזיק יהיה פטור כמו שנראה לי יש מחלוקת בין תוספות לבין לבין הנימוק יוסף ואני רוצה להסביר גם למה ברור שיש מחלוקת בין הרמבן לבין התוספות ונימוקי יוסף זה פשוט הרמבן הוא יוצא דופן בעניין הזה שהוא מחייב בכל צורה של אונס לא מעניין אותו שום דבר אין דרגס באונס אדם מועד לעולם נקודה מי שעושה מדרגס זה התוספות והנימוקי יוסף וגם ביניהם יש מחלוקת לאן יהיו דעתי עלבדת תוספות המדרגה של ה של החיוב באונס היא צריכה להיות מדרגה מדרגה שקרובה לפשייה. מה שמעבר טיפה לפשייה הוא כבר פותר. לכן הוא אומר בגניבה יהיה פטור. נראה לי שלנימוקי יוסף הוא הלך עוד מדרגה אחת למעלה. אומר גם בגניבה יהיה חיה. למה? כי גניבה זה דבר שיכול להיות דבר שכיח. אבל אם יהיה דבר בלתי צפוי לחלוטין זה מדרגה גבוהה יותר מאשר בתוספות אז באונס כזה אדם המזיק יהיה פטור. מה מי התוספות התוספות הלך אחרי השומרים אין החינמי אין החינמי הרמבן מסכים אנימוק יוסף אני שואל אותך הרב הרמבן פותר באיזשהו איך טמצ של אונס מך אני מתפלא עליך הרמבן פותר לא יודע אל תגיד לי אם אני לא יודע לא נכנס לךשם אמר לך בריכוח לפי הרמבן יש החטים זה לפתור אדם באונס לא נקודה לפי הנימוק כסף שיש חיטים זה לפתור כן יש מחלוקת כן יש כך אמיכי מה מה אתה רוצה להוסיף מה מה יש זה ככה אין לו אין לו יש כוא זה השאלה עכשיו למה הנימוק כסף באמת ציין את הנרה לא תה דבר הרב שלום באמת מציין פה דבר חשוב במזה אני רוצה להתחיל את השיעור ש שהנימוקי יוסף רצה לפתור בעונס גומור הוא מביא לי שיטתו בן הנהרה לא תעשה דבר והרמבן תעלה מזה לגמרי ועכשיו ודאי של הרמבן יש את המושג שנקרא בשס אונס רחמנא פטרקט פה הוא התעלם אז לפני שאני אגע בנקודה הזאתי של הרמבן יוסף בשבילכם רק נפתוח את השיעור אבל רגע הרב הרב שכך אז זה רק שכו הרב רק מחזק מה שהוא אומר אפילו עונס גומור בלתי צפוי לחלוטין חייב זה הרמבן נקודה סף אז אז אבל בכל אופן אני מוכר להזכיר את הנערה לא תעשה דבר מה מה המחלוקת ביניהם לפני שאני אתעסק בניין שנערה לא תעשה דבר שזה דבר שלמעשה מזה יצא כל השיעור קלוני הזה לפני כן אני רוצה להסביר חידוש אחד קודם כל בסיסי בכל העניין מה יסוד המחלוקת בין הראשונית כל הישיבה כולה וזה היה השיעור כללי הראשון ש פתחנו את הזמן עשינו חקירה פשוטה להבין מה מקור החיוב של האדם על נזכי ממונות האם הפשייה של האדם ההגדרה של אדם פשע והוא לא שמר כדי בב זה הפשיעה שלו היא הפש או שאני אומר לו חיוב הנזיק נזכה מונו זה המומן שהזיק נקודה מה יש זה כשנעשה מה זה אם לא ישמרנו בעליו זו סיבת פטור כך מסבירים בעולם הישיבות למי שמסכים לחקירה הישיבתית הדבר הזה הרב יהודה שליטה שלא יכל להיות בשיעור היום הסביר מה אמר את זה בצורה יפה מאוד או יש פה פן פלילי הגדרה יפה או פן פלילי לא שמרת כדי בעיה או שיש פה פנזרחי יש פה נזכה נזכה ממון לא שמרת שם מה הפני פה לא מעניין אותי מי שמזיק משלם נקודה סוף על פי ההגדרה הזאתי רציתי בשבילותכם להעריכים את העניין ואפשר פה להתפלפל בעניין הזה הרבה בעניין זה ש החקירה הזאתי שנמצאת דרך אגב באבן האזל שהוא מביא אותה בנזקי ממון במקור 10 לפניכם רק הבאתי אותה בשביל שיהיה מול העיניים והנה ידועה חקירה עם חיוב נזיקין ומצד שהתורה הטילה דין שמירה על הבעלים מחייבים בעד חיסרון שמירתם עוד הבעלים מחוייבים שלם כשממונם הזיק כן או חיוב בא מצד העניין של השמירה או שממונם הזיק ושמירה הוא רק פטור שפטרה התורה מצוין החקירה הזאתי לני די היא בדיוק יסוד המחלוקת בין הראשונים פה למה מה מה מה בדיוק יסוד המחלוקת כי לעניות דתי אנחנו צריכים להרחריב את אחקירה לא רק בנזכה ממונו של האדם אלא אפילו על האדם בעצמו האם גורם המחייה של האדם המזיק זה שהאדם לא שמר את עצמו כדי בעיה או כשיש פעולה של נזק שנעשה מחמת האדם הוא חייב לשלם נקודה אז כמו שחקרנו בנזקי ממונו אני מרחיב את החקירה גם כלפי האדה אם זה נכון ההגדרה שלי הזאת אז זה ודאי יהיה יסוד המחלוקת פה בין הראשונים למה כי התוספות שאני אמרת את עצמי מה תוספות הלך והביא את כל החקירה של את כל ההגדרות שלו סביב עניין עניין של שומרים תוספות משמה למדת החילוק בין גנבה לבין עבדה ואמר תשמע קרוב לכאן קרוב לכאן מה מה מה התוספות נכנס לכל הסוגיה תוספות גם כשהוא מביא את כל הראיות שלו מביא בשואל דגניבה קרובה לאונס עבדה קרובה למה לפשיה תוספות הבין שגם באדם מקור חיובו של האדם זה שהוא לא שמר על עצמו אדם צריך לשמור על עצמו אדם צריך להיזהר זה זה הביטוי הכי פשוט שיכול להיות אדם הגמרא אומרת היא בא לאיונה זה אדם אומר תוספות אם מקור החיוב של האדם זה השמירה אז כאן אני יכול לעשות חילוקים כי כמו שבשמירה לא מחייבים את האדם והרי שמה מדובר בשומרים הגמרא מדברת על שומרים כשומרים הגמרא אומרת מדובר בנזקי גוף הגמרא מבדילה שהגמרא רוצה להגיד את כל האבות הנזקים אומרת הגמרא שומרים נזכי גופו ושאר הדברים זה נזכי מה ממונו מה שלא יהיה יש מושג שאנחנו מתנים על האדם נזכי גופו בנזקי גופו אומר התוספות מקור החיוב זה יהיה העניין של השמירה ושם כמו שבשמירה על על בעלי חיים אבל הוא השומר הוא בגופו כן הוא שומר הוא הוא חיוב שבגופו של האדם אני עושה לו חילוקים מתי הוא חייב ומתי הוא לא חייב ככה לאדם המזיק אני עושה חילוק עם כאלה ואחרים ולכן אומר תוספות כמו שיש לי בשמירה רבניזק גופו אני לא מחייב את האדם באוינס אז לגבי מזיק אני אחלק בין גניבה לבין ואני אגיד מה שקרוב לפשיה הוא התחייב מה שקרוב למה לא אונס סויה פטור זה מקור העניין של התוספות לעומת התוספות הרמבן סובר אחרת לגמרי אומר הרמבן מקור החיוב של האדם המזיק זה פעולת הנזק איך קראנו להיסא הנזק נוצר פה עכשיו גיראון לאדם המוני אדם מתחייב אומר הרמבן כל העניין של השמירה זו סיבת פטור כזאת או אחרת אצל האדם אין לו גדר של סיבת פטור כזאת או אחרת כמו שביעי בן העזל אלא סוף דבר אני רואה את מיסק כשנוצר על ידי האדם נזק לא משנה איך נוצר האדם אבל אני רואה שאצל האחר נוצר חיסרון יש חיוב תשלומין זה מה שאומר הרמבן לכן הרמבן לא התחשב בשום דבר אחר הוא אמר מאוד פשוט הוא אמר כולם כשהם אדם אחר שגורם לך אבל אם אתה הזגת אתה חייב ושלם נקודה כי הגורם המחייב זה מיסה הנזק החיסרון הממוני שנוצר אצל האדם האח כך נראה באופן פשוט וזה הרחבה יפה אני חושב והסבר נפלא ביסוד מחלוקת בין הראשונים לא רק בנזקי ממונו אלא גם בנזקי גופו רגע הרב רוצה להעיר כי אני אני עושה כשאני עושה אני מתחייב כשהוא עושה למה אני להתחייב לא אבל הרב אני אני שומע את השאלה כשאני עושה בידיים 100% לא אבל הוא עשה זה מה שהרמבן אומר הרמבן אומר גם אם גם אם רואים זה שאני עשיתי. סוף דבר אומר הרמבן הוא עשה. זה מה שהרמבן רוצה להגיד באופן פשוט שאני עושה בידיים בלי מי? אני מסכים הרב לגמרי. אני אומר עוד פעם אני חוזר על זה. האדם כשהוא מזיק הוא מזיק נקודה הוא מתחייב בכל מקרה שלא יהיה כי לא בגלל מה אתה אלא אצל האחר נוצר חיסרון תשלים אמרתי אמרתי דוגמה פה בסדר בא אחד לילמכולת אומר תשמע אני אנוז אני רעב אני חייב חייב לאכול חייב לרובב בגבר בסוף הוא לוקח לחם אומר תשמע כיוון שאני זמני חייב לאכול אונס רחמנ פטרה אומר אדוני אני נתן לך עכשיו לחם תשלם על הלחם עכשיו זה שתענו זה בעיה שלך לא יודע זה בעיה ברגע שנוצר אצלו חיסרון אתה משלם לא משנה מה קרה אצלך במקרה של הרמ"בן זה זה החידוש הגדול של הרמבן אולי זה ככה ביאור טוב מה שהרב אומר הרמבן מחדש שבורד שמישהו אחר בא אליי בפשיעת כל נצירת הנזק נוצרת על השני ולא עליי כי כי אני לא אני אני הלכתי לישון נורמלי לגמרי אז לא היה נזק אבל לא אבל לא נוצר אין אין לא היה נזק נכון אין לי על מי להתיל את האחריות אבל זה מה מה לעשות כשמישהו אחר מישהו היקע בך ונתן לך מכה אז בסדר אני אומר דוגמה לא למה לא אני אומר תשמע כיוון שאתה עומד פה ועכשיו כיוון שאתה עומד פה אם נתנו לך מכה אתה השם למה אתה עומד פה מה זה אומר אבל זה אומר אסור לי לעמוד פה אני לא מבין זה מה שהרב אומר בסופו של דבר גם מישהו אחר נותן בנג אני צריך לשלם לו כי אמרתי פה אני צריך להתנצל סליחה מה כן חנמי אבל אבל הרב לא יכול לחייב בכל זה זאת אומרת המב לא רוצה להיות הזוי שאדם מישהו אחר עושה את העבירה את המייסה התשלום יהיה עליי יש גבול לכל תעלול אבל אם אני עושה כאני עושה המיסה שלי גרם זה נזק נקודה מי זה? מי זה הראשון? מי זה השני? אבל מי מי הגורם? כשאדם המזק רבותיי, תקשיבו טוב. כולם כשהם כשהם אדם המזק משום פשייה דניזק פטרו בהם. כשיש מישהו אחר שהוא הפושע, אי אפשר לחייב אותי במצב כזה על פשייה של מישהו אחר. הרמבן אומר, אתה לא פושע. אם אתה היית פושע, הייתי מחייב אותך. אתה לא פושע. מי פושע? מי שבא במחיצתך. אז מי מי מי ישלם? מצוין. אבל אם אין שלישי מי ישלם? אבל מי אם השלישי מי ישלם? טוב, נתקדם פשוט. בלימוד של הגמרא בעין תחת העין לא יודע בלימוד אני לא יודע להגיד לך איך הגמרא בדיוק הגמרא אמרה יש עין תחתיים חייב נקודה זה מה שאני הבנתי בפשוט בין שוגק בן בדק תשלום יש זה תחת זה נקודה הבעיה שלנו רבי יסאי נתקדם עוד טיפה להסביר את הנימוקי יוסף מה מה מה ההגדרה של נימוקי יוסף אם אם הציבור מסכים איתי בסדר לא כולם הסכימו אבל שיש מחלוקת בין הנימוק יוסף לבין התוספות מה מה הנימוק יוסף סובר בעיקר כמו שהרב שלום מציין קודם שנימוק יוסף טרך להסביר את הפתור שיש באונס במקרה של אונס גומו כי צעקה נערה אין מושיע לה אז אפשר להסביר את נמוק יוסף באופן באופן אחד שלכאורה נמוקי יוסף גם הולך בשיטת התוספות שהגורם המחייב זה שמירה זה גורם מחייב זה שמירה אלא מה אומר לנו אני מקסף יש הבדל יש מצב שבו השמירה אדם מתחייב בה אדם יהיה פטור בה רק אם באמת יהיה אונס גמור כי מה שלא יהיה הוא לא שומר פה אם זה לא שומר וזה מזיק אני אשדרג את החיוב אבל אין ספק שסיבת החיוב זה שמירה יש גבול כמה האדם יכול לשמור. ואם אדם כשומר על החפץ יגיע למצב של אונס גומור, אני לא יכול לחייב אותו. אבל ודאי שיסוד הפתור של אונס גמור במזיק הוא ודאי שהוא לא שמע כדי בית. עד כמה שאני יכול לשמור בוא ברגע שאני עובר את היכולת לשמור כדי בית שם כבר אני לא יכול להתחיב. זה אופציה אחת להסביר בדברי הנימוק יוסף. אבל אפשר גם להסביר אופציה אחרת. כדי להסביר את האופציה אחרת, ברשותכם אני רוצה ללמוד את הרמב"ם שלכאורה ברמב"ם יש סירה בתוך דבריו. הרמב"ם במקור שבע לפניכם אומר ככה: היה עולה בסולם, נשמתה, שלבה מתחתיו ונפלה והזיקה. אם לא הייתה ועודקת וחזקה, חייב. ואם הייתה חזקה ומהודקת ונשמתה או שהיא תליע, הרי זה פטור שזו מכה בידי שמיים אי וכן כל כיוצא בזה. אני עוצר פה אומר הרמב"ם שאדם שעולה בסולם אם יש מצב שהסולם ונפל והזיק לא הייתה מאוזקת חייו למה כי אדם מועד לעולם אומר הרמבם אבל אם הייתה השלבה חזקה ומהודקת ונשמתה או שהתלעה הרי זה פה טוור מפני שזה מכה בידי שמיים ברמבם רמבן או נימוקי יוסף יכול להיות רמבן ודאי יכול להיות רמבן ודאי שלא מי כן כן יכול להיות רבי יסי פשט נימוקס למה כי אומר הרמבם תשמע אתה עד כבול מסוים יכול להיות אחראי אבל בוא ברגע שיש כוח אחר שמתערב פה כשזה מיתה מכה בידי שמאי קוראים לזה בהגדרות הביטחוניתיות יש פה כוח עליון כן כוח עליון אנחנו כבר לא אשמים עד כאן ברגע שהרמבם פותר בשלב מסוים את המזיק ודאי באופן עקרוני שהוא סובר כדעת הנימוק יוסף כך נראה באופן פשוט מצוין תראו בבקשה את אומר המגיד משני מקור שמונה והטעם שיהיה פטור לדעת הרע מפני שהם אונסים גמורים בדיוק עלשון של הנימוקיוסף כשיש אונס גומר פטור ואין רוח שאינה מצוהיה אונס כל כך מצוין אז רואים ברמב"ם שהוא סובק אתדעת הנימוקי יוסף אלא מה מצאתי רמבם אחר במקור תשע אומר הרמבם מחובל מזיק פרק א' אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד בין אר בין ישן בין שיכור מחבל לחברו או הזיק ממון חברו משלם מן היפה שמנחסה במדבר ברי אמרו ששן חייב לשלם משניים שישנו כח מתפר אחד והזיק את חברו או קרב גדול אבל אם היה אחד ישן הוא בא אחר ושחר בצידו שבאחרונה הוא המועד ואם הזיקו ישן פטור וכן אם הניח כלי בצד השם שמר פטור שזה שהניחו הוא המועד שפש כאן הרמבם סובר כדעת ה הרמבם זאת אומרת הרמבם למד פה את שני זוויות הפטור בכיוון אחר לגמרי מצד אחד אומר הרמבם במקור תשע יכול להיות סיבת פתור אחת בנזיקים באדם רק אם מישהו אחר יביא לך את הנזק כדעת הרמבן שהוא למעשה לא בעסק בכלל אני בכלל לא בעסק אבל לא יצו שאתה בעסק מה שמדייקים אתדעת הרמבם לעולם אתה חייב כי אין טענת אונס בין עזקי אדם זה בדיוק כמו הרמבם לעומת זאת הרמבם במקור שבע אומר לא לא בכל מקרה אתה אתה חייב אם יהיה לך איזה מקרה של עונש שלא תלוי בך בכלל כמו מכה בידי שמיים שם תהיה פטור איך מסבירים את הסתירה ברמבם פעם פעם אחת כמו אנימק יוסף, פעם אחת כמו הרמ"בן, לא ברור מה הרמב"ם רוצה. מה זה? בוא בוא נשאל ככה. אצל הרמבן כוח עליון היה פותר? היה פותר רבי ישראל ודי שלו. אין צרמבן כזה מושג. לא לא מכיר כזה מושג. אתה הזהגת תשלם סיפורים העליון אומר תספר בבית סיפורי חסידים פה חבור. אומר לך אדוני תראו את הלשון זה גבלטיק כמו שהוכחתי לכם ברמבן אומר פטור שזה שהניחו הוא המועד של פשיע זה מה שהסברתי לרב שלום מקודם מה לעשות הוא לא בעסק יש מישהו אחר בעסק אבל אם אתה בעסק לעולם אתה חייב כמזיק מה אתה אומר מה שני סיבות לפתור מה מצד מישהו אחר שעשה את אבל תעשה דיוק, אתה לא יכול לעשות ככה עם האצבע קצת. תעשה דיוק. ואם זה לא מישהו אחר שפשע פה, לעולם מה יהיה דינו? לא, לא, זה לא הרמב"ם, זה אתה. אתה אתה יכול לחבר גם חיבור. זה מצוין נקרא אותו. אבל עד שתחבר, מה הרמב"ם אומר? אומר הרמב"ם, אם זה לא מישהו אחר, אתה חייב. זה דיוק נמרץ ברמב"ם. אין דיוק אחר. טוב, אליסי, אתם רוצים לחדש חידושים שלא שמעתם באוזן? וטוב שכך לא נשמע אותם. הלאה זה פשוט הרב אתם מסכים איתי לדיוק הרב רואים מסכים לגמרי מהיכ זה סיבת פטור חוץ מהסיבה הזאתי זה בדיוק מה הרמבן לא מבין מה מה הרב נכון? זה מה שאומר הרמב"ם. אה בתוספות עצמו למה? כי התוספות השיטת טוב התוספות לא צריך שאלתי את השאלה הזאת את עצמי גם הרי לכאורה למה תוספות לא יכול להסביר ככה בגמור את העניין אבל תוספות מין את הירושמחרת לגמרי ככה אני הבנתי הרמבן והרמבם צירו שאדם הלך לישון בצורה סטירלית הכל נקי מ בא מישהו טק דחף שמה כלים ונשברו לפי דעת לפי דעת התוספות לא זה לא המציאות המציאות היא ש מישהו אחר שם כלים והוא לא בעסק והגורם המחייב לכאורה זה האדם עצמו שהלך לשאול שמה חשבתי להגיד שהוא ד זה פטור זה מה שהטוספון למד כן כן ככה נראה ככה ככה הבנתי את התוספות כן גנבה חייב אם לא אז למה חייב >> כל חנה אין לך עכשיו רבי אחרי הסתירה ברמבם ואחרי המחלוק קוקת שיש בין הנימוק יוסף לבין הרמבן ננסה להסביר פה פשט פשט חדש בנימוק יוסף ואולי גם נצליח את הרצ הרמבם אני לא בטוח אבל ננסה כדי להסביר את הפשט נוסף בנימוק יוסף נראה קובץ שיעורים קובץ שיעורים מקור 11 לפניכם מביא חקירה ידועה כמעט לכולם קובץ שיעורים בנייני אונס מדבר פעמיים פעם אחת קובץ שיעורים שלא הבאתי אותו כי כולם מכירים אותו מבחינת כתובות שמה הוא מדבר שהמקרה של אונס חכמן הפטרי שהבורטו שהמעשה נעשה רק אני לא מחבר בין העושה לבין המעשה זה הבור של הקובץ שיעורים ידוע לכולם היה מעשה אין שום ספק אבל כיוון שזה נעשה בעונס יש ניתוק בין העושה לבין המעשה פה אומר הקובץ שיעורים גדר אחר קצת אומר הקובץ שיעורים בגמרא זה לא מצד צלדורי אונסו אני רק אגיד ההקדמה לכובת שיעורים מדובר פה במקרה של קים לבד במני אם זה נעשה מקלדה במני האם בכל אופן יש חיוב ממון כן או לא כי הרי לא אם יש חיוב נפשות ודאי שאין חיוב ממון במקום שאין חיוב נפשות האם בכל אופן ישאר חיוב ממון בקמלה זה השאלה של הכובץ שיעורים אומר הקובץ שיעורים כביגר שבחידוש חיכר בחיתות אנוסים עם מפטרה בכל אופן בממון כן חייב מיתות אנוסים אז לכאורה אין חיוב מיטה האם יהיה חיוב ממוני בכל אופן כן או לא בשיטה כאן כתב בשם שיטה הישנה דלא מפטרי דמה מכה בהמה חילקת בין באונס לנו אונס אף מכי אדם תחלוק בו זה שת התוספות דאדם המזיק באונס גמור מה הדין שלו רבי סיד פטור אבל אז מה נגיד שבאמת אין החינמי במקום כזה שיש מצב של אונס אז הכל הכל הכל נפטר הכל נפטר כולל המיטה כולל הממון נגמר העניין אין בכלל חיוב זו שיטת התוספות אבל דעת הרמבן שילי פרק הסוחר את האומנים דגם אונס גמור באדם חייב אומר אומר הקובץ שיעורים זה רב קיבה אנחנו עושים מחלוקת המחלוקת שלנו מחלוקת שמופיעה גם לגבי עניין של אונסים בנפקמינה הזאתי שלפי דעת הרמבן גם באונס גמור אדם יהיה חייב ואם כן מה מכה בהמה לא חילקת בן באונס לרצות אף מכי אדם לא תחלוק בו שרב קיבא אייגר העיר מטעם אחר דענוס אין כאן מיסה איסור כלל כי אין מה שכתב תוספות פרק המניח ניין מקלקל בשבת אז לכאורה רציתי לתלוט האם יש חיוב תשלומין כן או לא בקני בדרב מיני במחלוקת בין התוספות לבין הרמבן אלא מה אומר פה אומר הקובץ שיעורים שרב קיבא איגר מראה מאוד מעניינת מה הראיה מאוד מעניינת שבמקרה של אונס אין איסור שמעתם את הלשון במקרה של אונס אין איסור אומר רב קיבה איגר דענוס אין כאן מסונן כן מה שכתבנו סוף פרק המניח לעניין מקלקל בשבת ויש לחלק בין אונוס למקלקל וגע בעצמך אם וכולי זה כבר לא שייך אלינו בקיצור עיקר החידוש של רב קיבגר להגיד לנו שלכאורה אם יש אונס אין איסור ואז הנפקמינה תהיה שאם אין איסור אז גם לא יהיה מה רביסיד חיוב תשלומין כי כי בסופו של דבר אין אין איסור ככה יוצא באופן פשוט מה אז יהיה רק חיוב אמוני טוב בסדר אפשר גם ככה להסביר את זה בסדר אני עכשיו רק לעניינינו אנו מה אני רוצה להסביר אני רוצה להגיד שהקובץ שיעורים עושה חקירה כשיש מצב שבו יש אונס מה המשמעות אני חייב להגיד שבהתחלה כאילו רציתי להגיד האם יכול להיות מצב שבו אני מבטל את המיסה לגמרי האם אונס אונס רחמן הפטר מה המשמעות שלו אין מיסה אתה בכלל לא עושה שום דבר לא לא חילת שבס או שאני אומר לא המיסה קיים רק מה החלק הייסורי שבו בגלל האונס הוא לא קיים בסדר אז יש איך תמצים צי אולי להסביר כמו שרציתי להסביר בהתחלה אולי יכול להיות שבכלל אין מיסה השם אומר לא יש מיסה המיסה קיים אלא מה כיוון שזה היה באונס החלק הייסורי שלו לאלא לא שייך אם זה כך עכשיו בוא ננסה להסביר שוב פעם את הנימוק יוסף אבל אולי לפני כן עוד הערה אחת קצרה שאני חייב להביא שהיה לי ביקור גדול עם הרב רנן ע על הראיה הזאתי אני לא יודע אם נצליח לסדר אותה פה אבל אני רק אעיר אותה בכל אופן כי כבר הבאתי אותה וישבתי עליה אז צריך להביא אותה יש רמבן שאני חשבתי להגיד שהרמבן הזה נשיטתו הוא חלק עליי אני אגיד רק את העניין ואני לא לא אכנס לעניין להתווכח סביב הרמבן הזה ה מה עורר אותי לרמבן הזה אני מוק יוסף אני מוק יוסף רצה צה לטאון למה במצב כזה שיש אונס גומור יהיה פטור גל הפסוק צעקה הנערה אין מושיע לה נכון כ אמר ככה אמר נמוק יוסף מן דחמן פטכתיב לנרה לא תעשהרה לא תעשה דבר מה המשמעות של הנערה לא תעשה דבר אז הרמבן רוצה לומר שלכאורה אם יש נערה מאורסה בוא בוא אולי נראה את הרמבן בפנים רמבן מאוד חשוב הרמבן מביא בעניין של נערה מאורסה שעונסים אותה שאנחנו טוענים שמקרה כזה אין שום חיוב למה תראו את הפסוק במקור 12 ואם בשדה ימצא את הנערה המורסה והחזיק בהחם עמה וכולי הנהרה לא תעשה דבר אלא הנהרה חטא מוות כי כאשר יקום משל צחון נפש כן הדבר הזה כי בשדה מצאה צעקה נערה מאורסה אין מושיע לה אומר הרמבן מה העניין של הצעקה של הנערה צעקה הנערה אין מושיע לה אומר הרמבן כי כאשר יראה עדים מרחוק איש תופס בנהריו שחב עםמה הבעיר והרימו העדים כולם ויתרו בהם. על דעת רבותינו התחייבו שניהם סקילה שגם האישה בחזקת מזנה לדעת. כיוון שלא צעקה בכלל כי כך דרך כל הנוסע לצעוק בעיר לא שיהיה להצילה. ואם יראו אותה בשדה שיחזק במשכמנה הרי זה בחזקת הנוס בטורה וטעם צעקה ייתכן שצעקה או שצעקה או בן טעמו אם צעקה אין מושיע לה כי אפילו לא שמעו שלא צעקה פטורה כיוון שאין מושיע לה שם כלל והכלל הוא אם יש לה מושיעים בין בעיר בין בשדה חייבת אין לה מושיעים בין בעיר בשדה פטורה שלא דיבר הכתוב לברובה בא פה עכשיו הרמבן והייתה לי הבנה אחת ש א נגיד את ההבנה הנוש מוספת שיש ברמבן אומר הרמבן ככה אם יש נהרה מאורסה עונסים אותה לכאורה התורה טולה את הפתור שלה ביזשהיא צעקה צעקה הנערה אין משה לה אומר הרמבן הצעקה הזאתי זה רק סימן בעלמה לא משנה כרגע אם היא צעקה או לא צעקה משנה איפה היא נמצאת ואם הצעקה שלה יכלה להישמ נמצאת בשדה כן צעקה לא צעקה בשדה לעולם היא תהיה במצב של אונס כי בשדה ואם אם נמצאת בעיר אז בבעיר בדרך כלל אם היא צועקת שומעים אותה אז ודאי שהיא תתחייב גם כי היא חלק מהעניין אבל אם יש סיטואציה שבשדה יכולה לצעוק כי שומעים אותה אז מה נגיד שהשדה פותר אותה או בעיר אין אף אחד בעיר לא יודע כולם נמנתו היקרונה כולם ברחו והנסו אותה אז מה אני אומר כמעט שבעיר אז היא כן כל הורטוש ככה נראה מהרמבן וזה הדיוק שרציתי לעשות גם שכל הורט של הרמבן זה צעקה הנערה אין מושיע לה זה רק סימן כי המיסה בסוף הוא הקובע איפה זה נעשה. בסדר? מסכימים איתי מהגדוריה הזאתי? עוד פעם מה שקובע היה מיסט. הבחינה אם זה אונס או רצון השאלה אם יכלה לצעוק או לא כדי שנפתור אותה בגלל האונס. תלוי איפה זה נמצא. בסדר בהגדורה. יופי. מצוין. עכשיו רבי יסאי אם זה כך עכשיו אני חוזר חזרה לרב קיבגר בקובץ שיעורים ואנינסה להסביר שוב פעם את ההבדל שיש בין הנימוק ף לבין הרמבן פתחנו את השיעור בזה שאמרנו שהמחלוקת בין הראשונים בחקירה הידועה לכל ילוד אישה שהתחיל בבקמה האם הגורם המחייב זה חוסר השמירה או מיסי הנזק הנימוק יוסף כשהוא למד את המקרה של האוינס איך הוא למד הוא אמר באופן פשוט כשיש מצב שיהיה בו יש מיסה של נלך לרמבן תחילה סליחה הרמבן כשהוא למד את מיסה החיוב שיש ואמר הרמבן לעולם יהיה חיוב למה אמרנו כשיש מיסה באופן אוטומטי אדם אדם חייב שלם למה כי גרת את חברך הרמבן לשיטתו זה פה המילה שרציתי לומר לשיטתו סובר שבחלק הזה אין חלק של איסור הרי בניזיקן אמרנו כשהזברנו הרמבן לעומת השאר הראשונים אין חלק ייסורי של חוסר שמירה אלא מה הגורם המחייב תמיד רבי יסא מיסה רק מיסה אם יש מיסה אומר הרמבן לעולם יהיה חייב מתי אני יכול להגיד שיש פטור באונס כשיש חלק ייסורי שהוא אינטגרלי כמו במקרה שנערה המור עשה שם אני בודק האם הייתה צעקה או לא הייתה צעקה שם אני צריך לבדוק מה היה המקרה של אם יש אונס או לא כי מה עושה לי האונס מה עושה לי הצעקה במקרה של נער המורסף בודק אם יש אונס או אין אונס אבל במקרה של נזיקין כשאני לא מדבר בענייני ייסורי כי מקור החיוב בניזיקין זה לא ייסורים אלא מה זה מיסה שמה לא מעניין אותי האונס ולכן במקרה כזה מה יהיה הדין רבי יסאי לעולם יהיה חייו זה הרמבן לעומת זאת בנימוקי יוסף והוא לשיטתו אומר הנימוקי יוסף כשאני מדבר בענייני חיובי ניזוקין של אדם אני מדבר על חוסר שמירה כשאני מדבר על חוסר שמירה רבי יסאי כשאני אומר האדם לא שמע כדי בעיה זה מקור הכי הוא ממוני או ייסורי ממוני או ייסורי ייסורי כל השיעורים הסברנו גם השיעור הראשון שאם אדם לא שומר כי לא ישמרנו בעליו זה מה זה רבי סאי איסור אם זה איסור אז במקרה כזה אומר הנימוקי יוסף שם צעקה נערה אין מושיע לה כשיש מצב של מה של אונס אין יותר אין יותר באיסו אין יותר חיוב נכון אומר לנו אני מכי יוסף אני לשיטתי אם אני טוען שמקור העניין של החיוב זה האיסור כשיש אונס אומר רב קיבא איגר אין מהרביסיד אין איסור אומר רב קיבא איגר אבל אולי המיסה כן קיים אבל זה לא מעניין אותו פה כי לפי דעת הנימוק יוס בניזיקין המיסה לא מעניין מה מעניין כן רבי זית הייסורים אין איסור אין חיוב לכן אם יהיה אונס גומור כמו צעקה הנערה אין מושיע לה יהיה פטורות עוד פעם עוד פעם עוד פעם כן כן בממון הוא מודה שבממון בממון המזיק כן לא באדם א זה ההבדל טוב מאוד רגע טוב מאוד השאלה הזאת מצוינת בסדר שאלו אותי מה בממון אין מקרה של אונס כזה או אחר כן בממון כן לא באדם שיש בו דעת באדם שיש בו דעת החיוב הוא חיוב אבסולוטי בזה שיש מיס נזק זה ההבדל בין האדם זה מותר האדם מן הבהמה כי אין כן כן כי אין רבותיי אין אין אני מסביר עוד פעם הכל זה מיסה נזק לפי הרמבן הגורם המחייב היחיד זה מיסה הנזק מיסה הנזק יכול להיות כלפי הבהמות שלך הנזקי ממון שלך זה בסדר גמור אתה מתחייב עכשיו אתה יכול להגיד לי תשמע עד כמה אני יכול לשמור עלעלע עלעל עלעל הממון שלי אולי יש איזה גבול מסוים כשהגורם המחי חייב אותו גורם מחייב של מיס הנזק הוא כלפי האדם ולאדם יש בו דעת אין טענת אונס נקודה למה כי יש בך דעת תחשוב על הדברים הכי בלתי צפויים בעולם ככה נראה מה מה נכון זה זה בני שהתחד בפסוק לפי הרמבן הרב מתכוון מצויןזה שמה אני רוצה להגיד בענייני ייסורים כאלה כשאם יש מיסה של של אונס גמור נגמר העניין אין יותר חיוב מו כסף זה גבלת לא זה דבר פשוט אם אם בסוף התורה גילתה לנו שבמקום שיש איסור אז כביכול אין גם אין גם מיסה זה נגד הרב קיבגר קצת כן כי הרב קיבגר רצה לטעון אין איסור אבל יש מיסה בחקירה שבתי בקודשיורים שם אני טוען הגורם המחייב זה האיסור יש איסור או אין איסור במקום שיש איסור אז יש גורם מחייב ולכן אתה חייב אבל אם אין איסור אז אין אין שום אין שום דבר אומר אומר יוסף מה שמבחינתי מחייב את האדם זה לשמור על עצמו ומתי אדם יכול לשמור על עצמו עד גבול מסוים של מעבר לכך יש כבר אונס יש אונס כבר אין איסור יותר אין איסור אין גורם מחייב בדיוק בדיוק עד כמה עד כמה האדם צריך לשמור על עצמו לפי התוספות אני יוטי בזה בדרגה יותר נמוכה כבר וכבר יכול לטעון טענת אונס וכבר אין איסור לשיטת התוספות ולפי הנימוק יוסף צריך עוד יותר כנראה בפסוקים אני קשה לי להסביר את זה במחלוקת ביניהם בחקיר זה ודאי ודאי עולה בדיוק בדיוק בסדר עכשיו אם זה כך והציבור קיבל את את ההבנה בהחקיר בין הראשונים וזה זה יסוד ועכשיו זה גם ברור לגמרי למה אולי על פי זה אפשר גם להסביר את את הרמבם אני לא אומר שאני אצליח אבל אולי אני בכל אופן אני אעשה להסביר את הרמבם הרמב"ם רוצה להגיד שאין החינמי אדם באופן עקרוני הוא מועד לעולם אלא מה אלא מה כשאני מסתכל על כל העניין של ה של הנזיקים אם זה כבר יצא ככה יוצא מהרמבן יצא זה מכוח האדם לגמרי זה זה אני אומר פה חינוק אני לא יודע אם זה יתקבל אבל אני רוצה להגיד פה איזשהו חינוק אומר הרמבם כך אדם מועד לעולם גם באונס אדם מתחייב אני מסכים לגמרי עם הם עם הרמבן לפי הרמבן במקור תשע אבל מתי האדם יהיה מועד לעולם והוא מתחייב כשהכל נמצא במסגרת בני אדם במסגרת בני אדם אז אני יכול להגיד תשמע זה חיוב גמור לא יעזור לך שום דבר אומר הרמבם אבל מה קורה עם האדם בעצמו יש דבר דבר שהוא מעליו דהיינו קודש בריך הוא זה מכה בידי שמיים אומר הרמבם שם אני לא אחייב את האדם מדין אונס למה כי אנחנו אומרים שקודשבריך הוא בעצמו פתר בגדר אונס שמה אמנם האונס באה מידי מישהו אחר אבל יש מציאות של אונס אומר הרמבם יש שני סוגי אונסים כשהאונס בא מבני אדם בתוך המסגרת החברתית שמה אין טענת אונס ולכן שמה אדם חייב לעולם והפתור זה שהניחו הוא המועד שפש אבל אתה תהיה חייב לעולם אבל אומר הרמבם גדר חדש אם יהיה אונס שלא בא מצד בני אודום כבר לא יודע איך לקרוא לזה כוח עליון בסגור שני לרמב"ם יש שני הגדרות חדשות אנחנו עד עכשיו אמרנו הגדרות כמו שהרב רואי אמר קודם בהגדורת בין התוספות לבין הנימוק יוסף עד כמה אני יכול לחשבן את העניין של העונס לרמבם החשבון של העונס כזה משהו יהיה בתוך מסגרת חברתית האדם מול אדם אחר לעולם עולם אדם חייב באונס לא מעניין אותי שום טענה אדם מועד בעולם גם אונס כמו הרמבן אבל במקרה שבו קודשבריך הוא פותם יופיע עליו זה מה שהרמבם רוצה להגיד הרמבם לא אומר שהרי זה אונס גמור או לא אלא הרמבם מדייק שמה דיוק דיוק ברמבם אומר הרי שזו מכה בידי שמיים שיש מכה בידי שמיים תשאיר לקדוש ברוך הוא גם משהו בעולם לא יכול לחייב את הכל שזה יוצא מגדר הטבע לא במיס בני אדם שם באמת יהיה פתורות מכבי ידי שמיים. תראו לפני שאני אסיים את השיעור יש מצאתי את כל המהלך פה לא הבאתי בגלל שינוי התוכניות אבל יש במקור 19 שערי חיים. חיים זה חיבור של הרב של הרב שמואל אביץ ראש שיבעת מיר אז הוא הגדיר את גדרי אונס בשני אופנים אין זה פרויקט פשוט הייתי צריך להתיק את זה בידיים ושני גדרי אונס פטור בעצם המיסה פטור בגמרי שני הגדרות או שיש לאדם מחמת האונס פטור במיסה או בגברה דרך אגב זה מסתדר טוב מאוד עם כל השיעור שלנו האם החיוב זה המיסה או החיוב זה מה רביסי הגברה גם כשהבדלתי בין סוגי חיובי השומרים. האם זה מחמת השומר? זה גברה. חיובי שמירה. אם זה מחמת מיס הנזק איך זה נקרא? מצד ה חבצה. זה שני הגדרות. פתור בעצם המיסה או פתור בגברה. כל שהכניס עצמו לקפטור במה? בגמרא. אדם הכניס לו אתמול אתסיטואציה אין פתור בגמרא. כל ששיתף רצון עם האונס לקה פטור במה? במיסה. שני הגדורס. הגדרה של שמירה גברה. הגדרה של מיסניזיקין חבצה באיזה אונס הוא יהיה פטור זה כבר גדר בפני עצמו אני חייב להביא לכם שאלה על אוכל למס שהייתה אפשר עכשיו לנתח אותה ביחד אחרי שהגענו את ההגדרות הייתה שאלה שהופיעה בפויסקים היה אדם שהיה יהלומן והוא לפני שהלך לישון שם את אחד היהלומים שלו הכי יקרים ונטלה דוך נטלה טוב נטלה לא יודע שהיתקרר שיתחמם לא יודע מה עושים האלומים במשך הלילה אבל שיהיה מצמק ויפה לו. שם את זה בתוך הנטלה. אורח שהיה אצלו, לא יודע, בבוקר הוא קם כמעט בעיניים סגורות. לקח את הנטלה, שמתי את ידיים להביא רוח רע, שפך את היהלום עם כל עם כל המים. מתחייב האורח או לא מתחייב האורח? אונס. אונס או לא אונס? רבי יסיב? אונס. פי הרמבן כן מה זה השאלה אז רבי שפה רוצה להגיד מה לפי הרמבן ודאי שהוא חייב למה אונס גומור אדם מתחייב מה אני דעתי לפי השיעור שאמרנו גם לפי הרמבן הוא יהיה פתוח ולמה תשמעו אדם ש ש ש ששם יהלום בנטלה שאף אחד לא יכול לחשוב על דבר כזה והוא שם את זה אצלו זה לא גרע מזה שהוא שם את הדברים אצל הישן זה בדיוק אותו הגדרה והוא בכלל לא לא בעסק נכון שאפשר פה לעשות איזשהו חילוק ואוליזה בשבע אל תעשה קום עשה לא יודע חשבתי אולי חלק אבל למיסלניהו דעתי לכוללמה גם לרמבן שמחייב באונס גומור במקום שמישהו אחר הניח את החפץ צריך להיות פטור. מה? אם מישהו חולק על זה אני אשמח לשמוע. אבל קח. מה אמאי? מה מה אין ראית פעם שמישהו שם יהלום בנטלט? מה? מה? לא ראית יהלום? לחשוב שהוא יהיהומן אז הוא מפסר את האלומים בלילה הבא. אבל למה אין לו רשות? אדם כמה בוקר יש לו נטלה הוא לא יכול לגשת אני שואלת הרב יש אור ריח כמה בוקר לקח את הנטלה מה זה גזל עשה דבר שלא כדמה מה מה שואל האם בנטלה יכול להיות יהלומים אבל זה לא נקרא בגדורת כאילו הוא הביא את זה אליו אורח אדם הלך לישון כאורח קם כאורח והביאו לו משהו שהכשילו אותו. מה זה לא הביאו לו? הוא לקח את הנטלה בידיים אבל כאילו שמו את זה מקום שלא שלא לא צפוי בכלל להיות. נראה לי שפה החיוב על הבעל הבית הוא הפושע. בוא באופן פשוט. כך מה אם מישהו אבל הנוק יוסף דיבר על מצב שבו יכול להיות דבר כזה. כשנימוס דיבר דווקא מצוין דווקא נימו כסף שעביר היה מהאבן הוא אומר דבר שהוא איך שהוא יכול להיות דבר שלא לא עולה על הדעת בכלל שם מניח את זה דבר בחיקו ושכחו זה נקרא להניח בחיקו ושכחו שאלה תשמע אתה מאיר הערה יפה כי אני עכשיו רואה את הזה כינו הייתה לו אבן בחקו אף פי שלא הכירה מעולם משום די בי ללמך איך השם מניח את הדבר בחיקו ושכחו? מה בנטלה? אין בכלל סמן כן מישהו הרב הויה אומר יכול להיות שאתה לוקח בחקרך מישהו אבל שמישהו ישים לך אבן בנטלה זה כבר יותר מאבן בחייקו לא כל כך זה מה שהרב אוריה אומר זה לא כזה הזוי זה לא כזה הזוי יש החטים שיש אנשים שמים יש בוא בוא נלך ככה יש החטים שיש אנשים שמים אבן בחיקם כן אז הוא ח שהוא שם אבן בחיקו לשים אבן בנטלה זה דבר שהוא לגמרי לא מצוי וכל אחד ברד שמבין שבבוקר יש לו אדם ירא שמיים שהולך את ידיים מסתומתו ידיים מה אתה שם את זה בתוך בתוך בתוך הנטלה בתוך הנטלה דעתי כך נראה זה אביו אצלו אפילו לרמבן יהיה פטור שכויר ך