הבעירה לה' - שפת אמת על פרשת וישב

היה ראוי אולי לעסוק בחנוכה, אבל א' הפרשת האלה תמיד מפסידות. וב כיוון ששבוע שעבר צילמנו בטעות א את זה א יש כאן דברים נפלאים אז א בכל זאת נלמד את מה שצילמנו יש דרוסים שבוע הבא ביום רביעי בעזרת השם החנו כך זה אנחנו בדיבור המתחיל האחרון של תרלו וישב כאן זה בעמוד 308 מה שלא גילה הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו עליו השלום למכרת יוסף אף כי היה על ידי החרם אז יש כאן למטה את המדרש במקום מספר חמש אמרו האחים ביניהם נחרים בינינו שלא יגיד אחד ממנו ליעקב אבינו אמר להם יהודה ראובן אינו כאן ואין אחר מתקיים אלא בעשרה כלומם היו תשעה כי בנימין עוד לא נולד לא בנימין לא היה שמה בנימין היה בבית ויעקב ויוסף הוא הנמקר ורובן לא היה נשארו תשעה אז בתשעה אי אפשר לעשות חם צריך מניין מה עשו שיתפו לקדוש ברוך הוא בא ואותו אחרם שלא יגיד לאביהם ואף הקדוש ברוך הוא אף על פי שכתוב פה מגיד דבריו ליעקב דבר זה לא הגיד מפני אחרם לפי כך אמר יעקב טרוב תורף יוסף שהיה פה עיוורון של יעקב מלהבין מה קרה והם הראו לו את הקוצונת והוא א קיבל את הציור שהם ניסו לתאר בפניו ואמר תהרוב תהוף יוסף והקדוש ברוך הוא סיימ את עיניו מלראות לא בפקחות של עולם הזה ולא בנבואה שלמעלה מגדרי עולם הזה זה שיוסף נמכר. איך יצחק ידע? מה? איך יצחק? זה בדיוק הראיה שכתוב שיצחק ידע כי הקדוש ברוך הוא גילה לו כי על זה לא היה חרב אבל יעקב לא ידע. עכשיו שואל השפת אמת את השאלה שהיא העמדה העיקרית של המאמין. כשאדם לומד תורה יש סוג שאלות שהם נובעות מהאמונה שכל ההשתלשלות של המאוראות הם לא סיפור דברים בעלמה אלא בעיקר דרך של ההנהגה האלוקית כלומר לא היה טעם בתנך אם הוא היה ספר היסטוריה. היה ספר היסטוריה אז היינו מניחים אותו בארון במדף ספרי ההיסטוריה ונדמה לי שרובנו לא עוסקים בהיסטוריה של אותה תקופה אולי אף פעם בחיינו רובנו לא עוסקים פה שעה מערה אבל לא יושבים והוגים ומתעמקים בתקופה ההיא ובוודאי שלא כל שבוע או כל שנה אם זה ספר היסטוריה זה שתמיד ההיסטוריונים שחוקרים את תקופת האבן הקדומה שעסקו גם בזה אבל מה לנו ולזה והסיבה שיש לנו ולזה היא מפני שהתורה היא הנהגה אלוקית גם ההתגלגלות של התרחשויות בין בני אדם הם מושגחות בהנהגה האלוקית ואפילו הבחירה רה משתלבת בתוך מפה של הנהגה האלוקית. ולכן השאלה שנשאלת כאן זה מכל מקום למה סיבובו כן משמיים? כלומר למה הקדוש ברוך הוא אפשר וכאן זה עוד יותר כי הוא היה שותף בחרב אז למה הוא השתתף? והאם הכוונה בדברי חז"ל שבאמת עמדו אחים ורצו להחרים ולא היה להם עניין ושטפו ל הקדוש ברוך הוא? הוא אמר הן. לא נראה לי שזה הפשט הנכון בדברי חז"ל, אלא שיש פה משהו עמוק ולא נתייחס עכשיו לעניין המניין בשביל אחרם והתשעה שהוא גם כן צריך לימוד אבל רק נתייחס לעניין הזה שחז"ל אומרים שהקדוש ברוך הוא היה שותף וממילא כאן באופן יותר חד מתגלה שיש הנהגה אלוקית ששותפה בהלמת אינו של יעקב מהמציאות עכשיו השאלה למה למה הקדוש ברוך הוא מגלגל כך שיעקב לא יבין את העניין הזה אפשר כיה לטובתו ידוע שכשגדולים אומרים אפשר אנחנו אומרים שוודאי צריך להגיד כן יש אה האדמור א רבי מלובביץ' האחרון אז הוא כותב ככה הרבה על א על קודמו שהוא אומר מה שאצלו אפשר אצלנו זה ודאי וככה זה אצל גם א בתוספות שכותבים אפשר אולי זה אצלנו זה כבר דעה אם הם היו חושבים שאפשר כזה הוא לא בעל משקל אז היו אומרים אותו בבית מדרש אבל לא כותבים אותו לדורות דוחרים אותו מלהיות בעל א משקל לדורות זה אפשר כי היה לטובתו כי היה לו צער יותר אם היה יודע כי נמכר ממצרים מקום ערבה וטומאה. כלומר יש פה חשבון. חשבון שלא כל כך מופיע בפשט של התורה. הוא רמוז בו, הוא מציץ לתוכו, אבל הוא לא נידון כך שהמכירה לא הייתה רק התנקלות ליוסף והתעללות בו במתח הבין בין האחים, אלא ירידה למקום שמבחינת הטהרה והקדושה היהודית הוא ערות הארץ. זה התומה הכי גדולה. הוא אומר איפה הוא לוקח את זה? שהרי יקח אבה שבאמת הטומאה הזאת רצתה ללפף את יוסף אבינו, את יוסף הצדיק וכמעט שהמיתה אותו רוחנית גשמית והוא ניצל בגלל צדקותו ודמוד יוקנו של אביו. אז היה צער היה לו צער יותר אם היה יודע נמכר למצרים מקום רבה בטומאה. אז לכן העלימו ממנו. כלומר לחשוב שהוא נטרף על ידי איזה חיה רעה זה הרבה יותר טוב מאשר לחשוב שהוא נתפס למקום של טומאה וערבה. אבל זה רק היה אם הוא היה שומע את זה מהקדוש ברוך הוא כי הרי האחים לא בטוח שהמכרו אותם צם היו יכולים להישאר משרתם של אותם מדיינים הוא היה יכול להישאר משרתם של אותם מדיינים נכון אז אה זאת אומרת היחיד שהיה יכול להגיד לו שזה למצרים זה רק הקדוש ברוך הוא אבל על זה הוא דן על זה הוא דן למה הקדוש ברוך הוא לא גילה לו את העניין הזה רק שעכשיו הדרק הוא שיהיה לתוך צריך אז למה יצחק אבינו כן טוב יכול להיות שהצער על נכד שנופל הוא לא כמו הצער על בן אפשר ומישהו גם צריך להתפלל עליו הרי אז אולי יצחק אבינו גילו כדי שיתפלל ויעקב אבינו לא גילו כי צער הוא ראה את כל מה ש הגמרא גם אומרת שיעקב אבינו מיוחד בצער גידול בנים שלו יותר מיצחק כך הגמרא בשבת אומרת יצחק כבר רגיל מעשו כן למרות שטוב יש תדום לזה. בסדר? אז הוא אומר, כי באמת עכשיו רק נגיד מה מה איפה מה הסברה בהסבר הזה שיותר חמור אם הוא היה יורד למצרים מאשר אם הוא היה אולי נגיד את ההשלכה המעשית של זה. אם בן דתלש אז זה יותר חמור מאשר אם הוא מת. טוב, יכול להיות שכאן מצרים זה מקרום של טומה יותר עמוקה הרבה מאשר א סתם א אף על פי שטומת עריות יש גם א לצערנו במי שמתרחק מתורה ומצוות אבל יש סיכוי בכל ז שהוא יחזור באמת אין סיכוי שיחזור מי הדתלש אין סיכוי שיחזור כתוב מחזרה למחתשת כל כי לומר שאותו אדם יש סיכוי ואצל יוסף אם הוא ירד למצרים היה במקום אבל יש סיכוי שיחזור ולא רק זה באמת היה עשם וחזר אז יש סיכוי שיחזור לכל זאת הוא אומר שאם הוא היה יודע את זה היה מצטער צער יותר גדול זה מה שהוא אומר לא הוא אומר שבגלל שהוא לא מת אז נפל טומאה הוא יכול לחזור אבל ולמות זה יותר חמור אבל כאן כתוב הפוך שלמות יותר קל שאם לוקחים את חיי העולם הבא חי העולם הזה או או זה בדיוק שהגמרא אומרת אם יש לאדם עבדת אבי ועבדת רבו עבדת רבו קודמת שאביב מביאו לחיי העולם הזה ורבו מביאו לחיי העולם הבא אז אם יקחו מהבן את חיי עולם הבא זה יותר חמור ש יקחו ממנו את חי עולם הזה ואף על פי שאם יקחו חי עולם הבא עוד יכול לחזור ואם יקחו את חי עולם הזה לא יכול לחזור וחזרת אמר אם יקחו את חי עולם הבא אפילו אפשר לחזור זה ספק הזה שזה יותר חמור ואם ככו מה זה מה אז שום למה הבא מיוחד שממצ חשבון אה השאלה אם החשבון הזה נכון רק בטומת מצרים או גם בכל טומאה שאדם נשקע בענייני עריות בענייני טומאות אחרות שסותרות את התורה שאלה רצינו שבמצרים יש אפשרות של 50 שעות טומה שאי אפשר לחזור שאי אפשר לחזור ואתה אומר לא בכל מקום אז כן זה מסתברה שהעומק הטומ של מצרים היא הרבה יותר גדולה מכל מה שאנחנו מכירים כי רק יכול להיות כאן כמעשה ארץ מצרים אבל ארץ מצרים עצמה זה משהו עמוק הרבה יותר אחר שיוסף מתו צדיק הוא לא האפשרות של חזרה בתשובה היא לא היא לא כל כך אה דווקא אצל יוסף זה כך שאם הוא ישבר לעולם יהיה אדם רח כקנה ועל יהיה קשה כרז רח כקנה זה מישהו שהוא הוא יכול ליפול יחזור בתשובה בא הרוח וזה הוא חוזר אבל מי שהוא צדיק אז אם נשבר אין לו את הכישרון שלחזרה בתשובה אז גם אם נגיד שהוא ישוב אבל זה לא ה זה לא מה שהוא צריך להיות הוא צריך טוב הלאה ונראה כקדוש ברוך הוא עשה הכל לטובה עכשיו בואו נראה כאן חשבון כי לא היה באפשרי שיגלו בני ישראל בלתי הקדמת ירידת יוסף למצרים. אומר, אי אפשר היה לצאת ממצרים בלי שיוסף ירד למצרים. אז באמת החשבון בסוף הוא היציאה שיש ירידה ויש יציאה. כמו שמצילו למשל מחלוקת בין דוד ואחיין, אלימל טוב או פלוני אלמוני ובועז. שאלימלך יורד למואב ומתבולל. לוקחים הבנים מחלון וחליון את א רות ו אורפה ונופלים מטה מטה ובסוף משם חוזרת רות ומקימה ומעמידה את מלכות ישראל אז לולי שירדו אלימלך על ידי התבוללות למטה לא קיבלנו את רות ולא נולדה מלכות ישראל אז יש דבר כזה ואפילו שם זה היה בחטא וכאן היה בצדקות קל וחומר בכלל כתוב בספרים פעמים רבות שכל גלותם של ישראל ויוסף הוא הראשון שגולה בעצם שגולה מארץ ישראל למצרים נכון שהיה ירידה ועלייה אבל גלות ממש שאתה יורד ומשתקע וזהו יוסף היה ראשון והוא סימן לכל הגלויות וכתוב על כל הגלויות שעם עם ישראל יוצא לגלות יש לזה סיבה חיצונית מפני חטאינו אבל יש לזה סיבה פנימית והיא ללקט את ניצוצות הקדושה מכל האומות ולהשפיע עליהם את הקדושה שלנו כדי שיהיה תיקון עולם במלכות שדי שזה הכוונה הפנימית למה הקדוש ברוך הוא אפשר לישראל שהם טהורים וקדושים ואלוקיים שידבק בהם החטא הרי באמת זה לא שייך אליהם בכלל אז מפני חטאנו גל עם ארצנו זה קושיה זה לא תירוץ וכי איך אפשר שהקדוש ברוך הוא אפשר שישראל יחתאו כל כך וזה זר להם הפוך מהם עד כדי שהם יורדים לגלות לא ברור העניין הזה ועוד שהאפשרות הזאת בסיפור הדברים הזה כתוב עוד לפני שחטו וכמה העם הזה וזנה אומרים למשה רבינו לפני שהוא מת ברית בן נפטרים מה לגבי גלות מצרים אבל לגבי הגלות א האחרונה אז זה למשה רבנו אין אחי אז אז הקדוש ברוך הוא אומר לפני הגומר הוא אומר אני בראתי עם זהו יצרתי לי תילתי ספר הוא בראתי אותם באופן כזה שהם יחטאו ויצאו לגלות זה לא רק מפני חתינו מפני חתינו זה רק צד אחד של המטבע אלא מפני שככה הנהגה אלוקית שכתובה בתורה לפני שחטנו על למה כל זה אז אז מצד הנהגה האלוקית הסיבה היא כדי להביא קדושה וטהרה לכל העולם ולהכין אותו ל לכו ונלך באור השם וכדי שישראל ימצאו שמה את ניצוצת הקדושה וירימו אותם ועל ידי זה אפשר יהיה לתקן הכל זאת הסיבה הפנימית אז גם כך כדי שיהיה גאולה ממצרים וישראל יקחו משם את כל הנצרך לבניין האומה לדורות עולם שהרי כל הזמן אנחנו מזכירים זכר יציאת מצרים היום בשכריס כן אמרנו פרשת ציצית בגלל אני השם אלוקיכם אשר הוצאתי אז ממילא ירידת יוסף הייתה הכנה ליציאת מצרים וגם ניסיון של יוסף במצרים לא היה באפשרי רק על ידי זה עצמו שנמכר בהבלה ובעיבות הדין כלומר איך יכול להיות שיוסף יגיע לפגישה כזאת עם עומק טומאת מצרים שאיזה אשת שר, אשת פוטיפר תנסה לטמא אותו בטומאת מצרים. אשת איש ו עצם הטומ של המצרים שהם השפלים שבאומות. אז ה כל הניסיון הזה היה רק על ידי העצה שהוא ימחר כבד. אז בשביל זה צריך שיהיה איזה עיבוט הדין ומכירה שלא על פי צדק עכשיו הוא אומר ככה אבל זה היה לו סיוע שלא יתמח חס ושלום ביניהם אם הוא לא היה נמכר כעבד אלא כאדון כ היה יורד למצרים אבל אז הוא היה נטמע נטמע בעין ונטמע בא' והראיה תראו מתי התחילה ההתבוללות הגדולה בעם ישראל. מאז שישראל בגללויות במקום להיות א נרדפים ומדוקאים היו אה אזרחים מקובלים. היה אימינציפציה, התחילה ההתבוללות והיה מאבק גדול בין נפוליאון לבין הצר הרוסי, הקיסר הרוסי. עכשיו אנחנו בשבוע שחל בו, נכון? זה רמוש שילה תפך את זה מיורצת לשבוע שחל בו את יד כסלב. אז אז ה היה מחלוקת בין הגדוילים והאדמור הזקן נלחם שהצר הרוסי ינצח את נפולין נלחם בשמיים ובארץ ובאמת כך ככה הוא אמר למה הוא אומר כי נפוליון יביא שוויון ויביא עשירות ויביא אמנציפציה ואז יפלו ישראל ויותר טוב שירדפו על ידי הצער ויהיה להם צרות בגשמיות רק שלא יהיה להם צרות ברוכניות שזה ממש אותו חשבון שיש פה במחלוקת בין הגדולים הוא אמר לא אני אני מעדיף את הצרות שנרדף אבל כשאדם הוא רדוף ובגשמיות יש אוינות חריפה אז ממילא הוא נשמר הרבה יותר אבל אם נותנים לו אז הפיתוי הוא הרבה יותר מסוכן מהאונס ותראו שרוב העולם נפל בפיתויים ולא באונס אז הפיתוי הרבה יותר מסכן לאונס לכן הוא אומר אם יוסף היה יורד למצרים נגזרה גלות ואם הוא היה יורד למצרים לא בשלאות אלא בטופים ובים חולות אז הוא היה בא למצרים נעשה המלך ומקובל לגמרי ולא היה לו את חיסון הזה שהוא קיבל על ידי שהוא היה בכלא שהוא היה בבור זה היה לו סיוע שלא התמר חס ושלום ביניהם בזכות זה סייהו להישאר בקדושה היום צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא מנסא אותנו בניסיון יותר גדול מיוסף שאנחנו לא עבדים אנחנו זה והוא מנסה אותנו בשת וטיפר וגם לניסיון אם יש את פרוטיפר שכתב במדרש ואין איש אמו בבית. מה זה אין איש עמו בבית? אומר המדרש ואין איש בדק את עצמו ולא מצא עצמו איש. אתם רואים בשש נראה שהיה ניסיון גדול מאוד. עכשיו אני רואה את זה חטא. אה ככה הוא מבין אני קצת הבנתי אחרת עכשיו אני יכול לעומק דעתו אומר ככה שכשאשת פוטיפר אה רצתה לפצט את יוסף אז בסוף התגלה שיוסף לא יכול בכלל א להיות אין איש לא בעל כוח גבר שיוכל לחטו בדג עצמו מה הוא היה צריך את דמות דיוקנו של אבי לא בטוח שכל מדרש מאיר את כל הזוויות ש זווית אחרת אולי אפילו חולקת אבל הוא אומר אז אז למה אז מה מה אז מי מה מה צדיק פה ואולי זה לפי הסדר פשוט רד מודיו קנו ואחר כך רעשן איש בגלל דמות דוקנו גם אפשר שהגמרא אומרת לכן אמרנו שלא כל הזוויות אפשר להגיד שזה אפילו מחלוקת אפשר להגיד לא שזה היה קודם או שזה אחר כך כלומר ראה שהוא לא איש ואחרי זה אחרי זה היה דמות יוקנו ואז אפילו כשאכל או הפוך כך כך אפשר להגיד שיש פה אולי אולי זה מבחינה רוחנית אולי זה במקום שאין אנשים משתדל להיות איש ולכן הוא היה צריך אתמוד יוקנו כי הוא הרגיש שהוא מכוחו עצמו הוא כבר לא איש כבר לא איש במקום שאין אנשים ואין לו את הכוחות של עצמו מבחינה רוחנית כן זה אין איש אמו ככה ככה אני הבנתי בהתחלה אבל נראה לי שזה לא הפשט אני הלכתי בניקודי חזות אבל כשאני אסתכל בו עכשיו נראה לי שזה לא הפשט נראה שה ניסיון גדול מאוד עכשיו עכשיו העיקר לענייננו ויש בית מיני ניסיונות אחד שיכול לאדם לגבור בכוחו. ויש ניסיון עצום מזה שאין באפשרי לגבור כלל רק על ידי רצון ולב אמת וצדק שיש לצדיק. זוכה שיקחו ממנו בחירה שיצא אחרי הצדיק הייתי מוריד את הנקודה. רק על ידי רצון ולבת וצדק שיש להצדיק זוכה שיקחו ממנו בחירה שיצא מהניסיון. הוא פירוש שיסאנו משמיים. כלומר יש שני סוגי ניסיונות. האחד זה שאדם יכול לגמור בכוחותיו והשני שזה למעלה מכוחותיו. ואז מה תפקידו? אם זה נמר מכוחותיו טוב אז הוא נכשל אז מה אפשר לעשות? להרים ידיים. אבל להרים ידיים הוא לא אומר כאן כמו 12 הצעדים. אני לא יכול מודה בחוסר עונים. הוא לא אומר כך אלא שהוא אומר נכון שאני לא יכול אבל אני רוצה מעומק לב ונפש שלמרות שאני לא יכול אני רוצה להתגבר על הניסיון אני לא יכול אבל הוא לא עושה כאן בחוסר עונים שלו לא יכול זה לא זה לא זה דומה אבל זה לא אותו דבר וזה שיטתו של הסותמת ראינו אותה כמה פעמים שעיקר עבודת השם שם זה לא ההצלחה אלא הבארה הלב שרוצה כל אשר יעשה חפצים בכל אשר יעשה יוסף השם מצליח בידו בגל שהוא עושה את ה אז הוא עושה את השתדל שלו הקדוש ברוך הוא הוא מצליח יפה יפה ישאר כוח יפה יפה מאוד וחפצים לעשות רצוניך זה מעלתם של ישראל לכאורה יש מעלה גדולה מזה ועושים כי מי שחפץ לא תמיד לא אם מישהו עשה צע אז סימן ש הצליחו דרכו אבל זה לא סימן שהלב שלו הוא בוער וכולנו יודעים כמה פעמים אדם הצליח אבל בפנים הוא עדיין חלול זה יצא דרכו לא על ידו אבל כשמישהו בוער ולא הצליח העיקר בסוף רחמנא לי בביתי אז יוסף לא יכול לעמוד בניסיון נראה לי שיש מפה לימוד עצום לדורנו ולא כמו ה1 הצדים. ומה הלימוד עצום לדורנו? שנכון שדורנו עומד בניסיון של אשת פוטיפר הגדול ביותר בהיסטוריה שכל אחד בכיס אם הוא לא שומר על עצמו היטב לסנן וכמובן שזה חובה גמורה לסנן היטב אם לא אז הוא נמצא עם ניסיון אשת מוותח הגדול ביותר בהיסטוריה אנחנו נמצאים במצב שערות הארץ תומת הארץ ארץ מצרים היום נמצא צאת בכיס של כל אחד באופן יותר רחב וחריף ממה שהיה אי פעם בעבר לאנשים הכי מתבים. לא היה להם כזה כזה דבר. זה המציאות שלנו. עכשיו מה יעשה בן ולא יחתה? אז קודם כל צריך לסנחמה גבוהה שלא יהיה שום מינה ואפשרות ל לעקוף. אבל יש פה עוד דבר. זה נדמה לי שזה יותר עמוק. אפילו מהסינון. הסינון הוא חלק ממנו אבל יש פה משהו יותר גדול מהסינון. היה פה פעם בפורים, הביאו יהודים מבחוץ, יודעים, חבר'ה, כתוב ליבם ביין, מסתובבים ברחובות ומביאים לריקודים כל מיני. הביאו מישהו, הוא לא רצה להיכנס. חברה למרות שהיה בריון או אני לא יכול להכנס לבית מדרש אני טמא מדי חור חילוני לגמרי אמר אני טמא מדי לא יכול להיכנס לבית המדרש שיכורים לקחו אותו לא יכל לעמוד בזה נכנס לבית המדרש אז בגלל מה שהוא אמר לקחו אותו אליי הביאו אותו אליי ואני לא יכול אני לא הביאו אותו אליי רק ערחץ וזקן הוא לא יודע אם יש לו איזה הרחת וזקן אז הוא חשב זה צדיק אומר הרב אל תיגע בי אל תיגע בי אני טמא אל תיגע בי אני עובד אצלו מיד קפצתי אליו חבקתי אותו נשקתי אותו הוא התחיל לבכות אי אפשר לטאר אומר הרב אל תיגע בי אני טמא בוכה בוכה בוכה אחרי זה רקנו איזה שעתיים ביחד פורי ים שלם כל האנשים באו אהבתי את כולם היהודי שקוע בעומק עומק הטומ נמכר לזנות הבחור שקוע בעומק עומק הטומא השם ירחם עליו הוא יודע את הטומ עכשיו למה הוא בוכה שעתיים בגלל שהוא רוצה כלומר יש בדור שלנו המון אשת פוטיפר אבל כמה רצונות לצאת מזה יש בדור הזה זה ואי אפשר לתאר ואפשר כשיבוא משיח אז נראה שיש כמובן היה גם בחירה ויהיה גם חשבון אנחנו לא מניחים את זה בצד אבל היה גם ממד של אונס הרי גם על יוסף כתוב שההתגברות שלו לא הייתה מיד בהתחלה ככה חז"ל אומרים שהניח בגדו אצלה זה לא היה בגד עליון אלא ש בסוף תגבר ואנחנו נמצאים בניסיון כזה אבל אם אני יודע כמה החדר שלי אני פלא שאין פה נזילה לתוך בית המדרש בגלל כמות הדמעות ששופכים אצלי בחדר אנשים שהרצון שלהם לצערנו לא תמיד מצליחים אבל מה זה בוערים ברצון אומר כשאדם לא יכול הקדוש ברוך הוא מביא לו ניסיון שאין אין ואפשרי לגבור כלל אלא מה רק על ידי רצון ולב אמת וצדק שיש להצדיק זוכה שיקחו ממנו בחירה שיצא מנסים ובעזרת השם על ידי כל הרצונות בקדושה של הדור הזה אז יצא גם מאיתנו וירוש שיסייעונו מן השמיים וזה שכתוב וימאן ויאמר אין אדוני ומה הוא דורש פה מה זה אין אדוני כלפי מעלה כמו שהקדוש ברוך הוא הוא אלא חוץ ממך באשר את אז הוא נתן לי את כל הניסיונות חוץ ממך שאת זה אני לא יכול לקבור את זה אדוני הקדוש ברוך הוא הוא נתן לי ניסיון שאני לא יכול לא יכול לעמוד בו את הכל הוא נתן לי אני בא לבית לי יש בחירה נתן בי אמון אדוני שלמעלה חוץ ממך שזה הקדוש ברוך הוא לא נתן לי אומר כאן אתה תיפול כאן אין לך יכולת לעמוד בניסיון ובגלל הרצון העמוק למרות שהוא לא יכול אז הקדוש ברוך הוא הפך את זה וסייה לו אז זה לא ניסיון מה זה לא ניסיון מצד עצם הפיתוי הוא לא יכל לעמוד אבל מצד כאילו להילחם נגד הפיטוי לנצח אותו זה היה בלתי אפשרי. אני מצאת הרצון שזה בלתי אפשרי אבל אני מאוד מאוד רוצה שמה שאני לא יכול כן יקרה זה מה שהפך קרה על פי ולכן הוא יכל להראות גם דמוד דקנו של אביו כלי וכאן לפי הסבר הזה אז זה בא אחר כך וכתבתי במקום אחר פירוש זה שנתן הקדוש ברוך הוא הבחירה לאדם בכל מעשה אשר ירצה לעשות אומר לו יש לך בחירה רק אחת מבקש השם יתברך מאדם אשר יזכור בעולמה מלכותו יתברך שידע שהכל מאיתו, שכשהוא בוחר שידע זה לא אתה. תבחר, אתה בא לבית אבל אתה יודע שזה לא אתה. מתי אתה יודע שזה לא אתה? שיש מצבים כאלה שאם אתה לא בוער באש של רצון להתגבר, את לא תאכל. כי זה למעלה מכוח. זה לא בכוח הבחירה, אלא בכוח ההשתקות להשם שהוא יציל אותי. זה מה שאנחנו תמיד אומרים וטהר ליבנו לעבדך באמת לכאורה מה שיך להגיד דבר כזה תטהר אתה את ליבך מה אתה מבקש ממנו הקדוש ברוך הוא נתן לך בחירה זה אחריות שלך אומר כן זה החיות שלי על מה שאני יכול אבל הקדוש ברוך הוא תמיד נתן לי גם חלק שאני לא יכול ומה הוא רצה ממני הוא רצה ששם אני יהיה לי השתוקקות עצומה שהקדוש ברוך הוא יסייע לי למרות שאני לא יכול וצריך על כל פנים האדם לשמור זאת והבן אלה הדברים בדברי יוסף הצדיק ולא חסך כימותך ודי לך קימה מה זה לא חסך האדוני לא חסך כמותך שהוא נתן לי הכל באמון שאני יכול להיות בעל הבית אבל זה לא ועל ידי זה זכה יוסף הצדיק לצאת מהבחירה על ידי שזכה שגם הבחירה נתן לקדוש ברוך הוא ולכן אם יש מקום שאין לי בחירה זה גם ממנו והמקום הזה זה הוא יותר עמוק מקום שאין בחירה ולא שבגלל שאין בחירה אז מה שאנחנו צריכים לעשות זה טוב אין לי בחירה הקדוש ברוך הוא שם לי גבול אז אם אני פה חוטא אונס רחבן הפטרי ומה על חטא הראשון שאנחנו אומרים על חטא שחתנו לפניך באונס אם אדם באונסים שלו לא בוער שאני אנוס אז מה אני רוצה לבור תוציר ממני את האונס. השאלה איך אדם מתייחס לאונס. זה אין כל חטאת. אם כשהוא בעלי אוונס אומר מה אני יכול לעשות? אונס רחמן הפטריי. אבל בפנים הוא מחייך. אה איזה מזל שאני אנוס פה. אז זה זה עומק החטא. בגלל שאחר כך בהתחלה הוא אומר לו מה שאתה אנוס תלך עליו לפחות תהנה כבר. ומהנאה הזאת כבר מתגלגל כל המיזיד והפשיות הכי גדולות. אז לכן ההלכת הראשון זה לחט שחתן לפניך באונס כי אם באונס ושמה אני לא אומר אני רוצה שהקדוש ברוך הוא יציל אותי ולא רק זה ההזדמנות שלי להכיר שמה אני בוחר מה אני לא בוחר גם זה מהשם יתברך ואני צריך לפנות אליו אז ממילא משתלשל כל המשכה על חטא על ידי זה אז כן לצד מבחינת יש זכה שגם לך נדר לקדוש ברוך הוא ושאין זה יושר לעבור על רצון לא יתברך. לכן אף כי לא היה יכול לגמור בכוחו על ידי המרירות על בכוחו על ידי המהירות שהיה לו. עם זאת הוציאו הקדוש ברוך הוא מהניסיון. כלומר זה שכל כך מר לי שאני הולך להיות אנוס ואני באמת זה אונס. אז יש פה התהפכות שהקדוש ברוך הוא מוציאו. וזה היה הכנה לכל הגלויות. כי גלות מצרים הוא כלל כל הגלויות. ובאמת אם כתוב וקם העם הזה וזנה אז היה פה אונס. כל מפני חטאינו גלינו מארצנו היה עונס כי התורה מריש גזרה כמו שיציאת מצרים שהיא התחילה את כל הגלויות כבר היה בברית בין המטרים זה הכל תהליך היסטורי שהקדוש ברוך הוא קבע אותו אז אתה טוב אם ככה אז אני פטור רחמן הפטריה לא כל העניין זה שדווקא במקום שאתה ענוס אז יהיה לך בהרה שאתה רוצה שהקדוש ברוך הוא יעזור לך בכל יום מתגבר יצר הרע לאדם הוא מבקש להורגו ואם אין הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו אז מה אתה צריך להיות בור באש אני רוצה שלא ליפול עיקר הגלות הוא תוספת הבחירה עכשיו הוא אומר פה משהו עמוק לא לא נעריך כבר עיקר הגלות הוא תוספת הבחירה כי אם לא היה הבחירה כלל לאדם היה ממש בן חורין ולכן כשצריכים לצאת מהבחירה הוא גאולה שלמה מה זה גלות שיהיה לי עוד בחירה כי יש לי עודכות ועוד ובגלות דווקא יש בחירה וגאולה שלמה כבר לא יהיה יצר הרע לא יהיה יצר הרע אז לא יהיה בחירה. יוצא שישמע בעל הגלות בשביל שיהיה לך יותר בחירה כדי שאתה תהיה זה שמוציא את עצמך מהבחירה. כן. גאולה זה שאני רוצה לצאת מהגלות. כלומר רוצה לצאת מהבחירה כי זה עומק העומקים. כי להיות בעל בחירה זה להיות בעל הבית מנותק מהקדוש ברוך הוא. ולהיות בלי בחירה זה להיות דבוק בו. אבל לא להיות בלי בחירה שלא נס רחמל הפטרי. אלא להיות בלי בחירה של אונס אז רחמנא פטרה והאונס ומגלגל עליו את הכל הזכות אשרנו טוב חלקנו אתה שמח ‏Ja.