Preparing video...
0:00 / 0:00
האמת מאחורי צום העשירי | שיעור על עשרה בטבת | הרב בנימין רוזנצוויג
1,016 views
לרפואת הרב בנימין דב בן רחל סימה לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama... לרכישת ספרי הרב בנימין - https://tak.co.il/new/?t=JVZ
Categories:Torah
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
או תודה תודה רבה
רבה הם כנראה עושים איזה
הפגנה בצומת מורשה אז הם חסמו את כל כביש
ארבע מם
המושבות בקיצור הנסיעה לקחה לנו שעה וחצי
ובשבילי זה קשה כאילו
בכוחו זה
קשה אל היה שווה לבוא רק בשביל
ה אתם אומרים ש אני עכשיו ספרת לך שבע
שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים היו לך ימי
שבע שבתות השנים 9 ו40 שנה אני שומע שאתם
אומרים שאני צריך לה זק בגמילות
חסדים בעזרת השם וואו רצון שני
אזכה סברים הרנן הי ברוך אתה אדוני
אלוהינו מלך העולם שהכל נהייה בדורו
אמן כתוב שהעולם עומד על שלושה
דברים על התורה
על העבודה על גמילות
חסדים אני אמרתי לילדים שלי שאני מעברת את
השם שלי
לגלובוס בגלל שתי הרגליים שלי התנפחו הם
עכשיו עמודים שהעולם עומד
עליהם אז מה שאני מבין פה מהדברים זה שרגל
אחת זה הטובה רגל אחת זה העבודה ומה שחסר
זה גמלות חסדים
כוח מה נעשה
ניגון איזה כיף לכם שאתם בישיבת רמתגן
שיודעים לנגן
ניגונים אני הייתי בחתונה של
גילד גילד
ונערה מי היה מישהו היה שם
בחתונה וואוו
אפילו בחופה אפילו לא יוד ממש יודעים לנגן
ניגונים זה לא נשמע ממני כזה זה נשמע אני
אומר כאילו יש ניגונים שאם אתה לא מתפלל
אותם אז פספסת
אותם ברוב העולם לא כל כך יודעים
א זה מאוד משמח אותי שבישיבה פה ממש
יודעים להתפלל נגונים
יש הניגון
וואו אני כבר אתמול באו האחים שלי ואבא
שלי לחגוג איתי את היום הולדת והיום עכשיו
אני בא מ הילדים שלי אבל בשום מקום לא
ניגנו ניגון אתם דשים לי לנגן גון שאני
אוהב אפילו שלא בטוח שכולם מכירים אותו
[מוזיקה]
‏la
[מוזיקה]
[‏צחוק]
[מוזיקה]
‏r
[מוזיקה]
‏na
[מוזיקה]
‏gr
[מוזיקה]
[‏צחוק]
[מוזיקה]
‏in
‏la
[מוזיקה]
‏ja
[מוזיקה]
וואו
תודה תודה רבה
רבה אז אנחנו
ב נכנס כבר היום של השרה
בטבט ומרת
ש בנסיעה הזו כבר העברתי איזה 300 שיעורים
סתם לשון
גוזמה אבל אבל פתאום אמרתי כל כך נשאר לנו
כאילו אני צריך
להזדרז
ו נכנס היום של השרה
בתבת אז מה קרה בעשרה בת
אבד מה התחיל הצור התחיל המצור על ירושלים
זה כתוב שלוש פעמים
בתנך אתם מכירים את זה זה כתוב ב מי יש לו
תנך וכתוב גם בספר מלכים
ב בפרק
כב יש כזה
פרק סליחה לא לא כ כ
ה אז כתוב
כאן בעמוד ר
פז אז כתוב
כאן והי בשנת התשיעית
למלכו בחודש העשירי בעשור לחודש בא
נבוכדנצר מלך בבל הוא כל חלו על ירושלים
ויחן עליה וייבנו עליה דייק סביב ותבוא
העיר
במצור אז בחודש העשירי העשירי זה יוצא
חודש תבות אם מתחילים מניסן אני פעם עשיתי
את החשבון יצא לי ניסר יר סיון תמוס אב
אלול תשרי חשבן כסלו
טבות יצא ובעשור לחודש אני חושב עשור זה
בדיוק עשירי ב רה
בתבת אז זה פעם אחת שזה כתוב ואז בספר
ירמיהו יש את אותם פסוקים
ממש בסוף ספר ירמיהו בפרק נב
לצד שיש כזה
פרק מה יש הבדל אחד יש כמה הבדלים אבל
דיברנו עליהם פעם לא אתם זוכרים שנתנו על
זה שיעור שתם לא או
שלא אבל על כל
פנים דיברנו על בלבו קלקול חשבונות כתוב
כאן אתם זוכרים כזה שיעור שלא נתנו אותו
פה בכל אופן אז בפרק נב בירמיהו אז כתוב
וה בשנה התשיעית למלכו בחודש העשירי בעשור
לחודש בפר בפסוק ד בא נבוכדראצר מלך בבל
הוא וכל חלו על ירושלים ויחנו עליה ויבנו
עליה דיק סביב ותבוא העיר במצור עד ה-1
שנה למלך
צדקיהו
ו אבל הסיפור הזה הוא כתוב עוד פעם אחת
בספר
יחזקאל
מה שהפ בא רגע אז שהפ בא זה לא זה לא זה
לא
אסירי זה ה
בטבט אבל בפרק כד פסוק א' כתוב ככה וידבר
אדוני אלי בשנה
התשיעית כלומר בשנה התשיעית ויכין
סליחה להו
יקים בחודש
העשירי סליחה לצדקיהו
לגלות הוא מתכוון לגלותנו גלות יהויכין
שזה אומר השנה התשיעית לצדקיהו וידבר
אדוני אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי
בעשור לחודש לאמור בן אדם כתוב לך את שם
היום את עצם היום הזה שמח מלך בבל ל
ירושלים בעצם היום הזה
מהפסוק
הזה כמו שהוא כתוב בפרק כד בספר יחזקאל
למד ר רבי דוד
אבודרהם שאם סירי בטבט הוא היה יוצא בשבת
אז היו צמים בשבת כי כתוב בעצם היום הזה
כתוב לך את שם היום את עצם היום
הזה למעשה אין לזה נפק מינה כי לפי
הקביעות השנים שלנו אז יחי בתבת לעולם לא
יכול לצאת
בשבת אבל הוא היחידי שהוא כל בערב שבת הוא
מחר שאתם בטח תיכנסו אם לא יהיה חדשות
טובות ם שלה שיהיו אבל אתם בטח תיכנסו
לשבת קודש מתוך
צום אני אומר אתם כי אני
לצערי כבר כמה שנים לא צם בסירי בטבט ו
בגלל המצב שלי הרפואי
אז הרבה פעמים אני לאלא זוכה להשלים את
הצום אבל זה יפה מאוד מה
ש מי הזכיר את הפסוק ביחזקאל על
הפליט אשר כוח אז באמת יש מחלוקת בין רבי
רבי עקיבא לבין בן רבי
שמעון רבי שמעון אומר עוד עם מאיפה אנחנו
יודעים בכלל על צומות
החורבן איפה כתו איפה כתוב שזה
צום או אז יש פסוק בספר זכריה
כתוב שבאים באים לשאול אותו שאלה הלכתית
מה הדין האבקה בחודש החמישי נזר כאשר
עשיתי זה כמש שנים כלומר האם עכשיו
כשמתחיל להיבנות בית המקדש השני
להמשיך לצום
בתשעה
באב אז הוא עונה תשובה
ארוכה כי צמצם בשפות הרביע וחמישי הצום
צמת ניני אני אמרתי לכם לצום כי תאכלו וכי
תשתו ו אתם האוכלים ואתם השותים נושה ואז
בסוף הוא אומר צום
רביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום
העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה
ולמועדים טובים אז למדנו שיש צום בתמוז
ויש צום באב יש צום
בתשרי ויש צום בתבת אבל לא כתוב איזה
תאריך בשום אחד מהם
ואן בכל אחד מארבע הצומות האלה צום אחד שה
שכולם מסכימים מה מה הוא התאריך
שצמים נכון כי צום הרביעי אז בתנך כתוב
שהעיר הובקעה בתשעה בחודש אנחנו נוהגים
לצום לא
בתשע אתם צמים בט
בתמוז לא באיזה צריך אתם צמים יז למה
אנחנו צמים ביז ולא בט כתוב בתנך פעמיים
שי רית שני אז בבלי עונה שפה זה בית ראשון
פה זה בית שני בית ראשון באמת הובקעה העיר
בתשעה לחודש בית שני הובקעה ביז והחורבן
השני הוא חמור לנו כי אנחנו עוד לא נבנ
מאז אבל ירושלמי אומר דבר
מפתיע מכירים את התשובה של
הירושלמי מה יש ת
בחשבון התנך כתוב בלבול בתנך קלקול
חשבונות כתוב
כאן מה שכתוב בתנך שזה כביכול ביום ט
בתמוז זה טעות באמת זה קרה ביום יז
בתמוז יש מחלוקת שני משלים על זה של רש
לקיש ושל רבי יוחנן ב
בירושלמי טוב אבל זה שיעור אחר גם הצום
בחמישי לא כתוב תאריך ויש בתנך שני
תאריכים אף אחד מהם זה לא תשעה ו
יש תאריך אחד שביעי באב תאריך אחד עשירי
באב ספר מלכים בספר
ירמיהו חזל אומרים
ש כבשו את ההיכל בשביעי והיו מקרקרים בו
שביעי ושמיני ותשיעי בתשיעי לפנות ערב
הציתו בו את ההוא והיה דולה כל
עשירי וזה שקבעו את הצום בתשיעי זה בגלל
שהתחלת הדפנות ה יותר חמורה
ובאיזה תאריך היה צום את
גדליה אז בתנך כתוב שזה היה בראש
השנה בחודש
השביעי בא ישמעאל בן נתניה הם עשו ביחד
סעודת סימנים וגדליה ואז הוא רצח
אותו בא
למצפה וא אז עכשיו לגבי צום עשרה בתות אז
יש מחלוקת רבי עקיבא ורבי שמעון רבי עקיבא
אומר שזה בעשירי
בתבת רבי שמעון אומר שהצום הוא בחמישי
בתבת כי יש פה פסוק בספר
יחזקאל מה שהזכירו כאן מקודם
פרק לג פסוק
כא והי ב1 שנה בעשירי בחמישה לחודש
לגלותנו בא אלי פלית מירושליים למור וכטה
העיר כלומר השמועה הגיעה
לבבל שירושלים
חרבה רק חצי שנה אחר כך כמעט
בחמישי לחודש
תבת חזל אומרים או רבי שמעון אומר עשו יום
שמועה כיום
שריפה ולכן לפי דעת רבי שמעון בר יוחאי
הצום הוא בחמישי לחודש ואומר רבי שמעון
נראים דבריי מדברי רבי
עקיבא
למה כי לפי מה שאני אומר יוצא
ש זכריה מנה את האירועים לפי סדר שלהם
ההיסטורי סום
הרביעי זה ובקעה העיר סום
החמישי זה נחרב בית המקדש סום השביעי
זה נהרג גדליה ווקה גלתה שרית
הפלטה ואז צום מה לא כמה שנים אחר כך מי
אמר כמה שנים אחר כך באותם באותה שנה אתם
מסו קיץ
טוב את לא נתתי פה שיעור כנראה על צום
גדליה זה קרה חודשי חודשיים אחרי החורבן
חודשיים
וחצי ואז
בעשירי הגיע המו לבבל שהו קטה העיר אז
אומר יוצא שכל הצומות איך שזכרה מונה אותם
זה גם הסדר ההיסטורי
שלהם רבי שמעון בעצמו אומר אלא שהוא מונה
לסדר החודשים
כומר רבי עקיבא לא משגיח כי מה יוצא שלפי
רבי עקיבא צום העשירי זה על האירוע הכי
ראשון שלוש שנים או שנתיים וחצי קדם
לחורבן והוא נזכר אחרון בפסוק אפש להג שזה
סתם לפי הס של השנה אז זה מה שהוא אומר אז
הרבי אומר אלה שהוא מונה לסדר
החודשים ל כל פנים אז עוד פעם לפי רבי
שמעון
זה ה בתב זה היום שבה השמועה הרעה על
חורבן בית
המקדש לבבל ועשו יום שמועה כיום
שריפה כן למה הפלי אומר שהוא עיר יש משהו
ר יותר חמור
שקרה העיר זה כולל
הכל זה לא הובקעה העיר זה הוקצה העיר כולל
העיר בכל אשר
בא לא יודע שאלה יותר טובה
מהתשובה טוב עכשיו כידוע בשליחות של
א של השרה
טב אז מזכירים שלוש פורענויות בח ובט וב
אתם חוגגים לי פה אפשר לאכול
מהז תודה רבה כלומר הזמנתם אותי
ואני אבל
לבריאות אני לא רוצה
תודה אבל אני ממש אחד התענוגים הכי גדולים
שלי זה ראות יהודים
אוכלים מתנת יום הולדת נהדרת
מה אני אוהב לראות את זה פנים אל פנים
לחים מה לח עשה לחיים חב
ח התכוונו עליי אני אעשה על
זה אז אני היום הולדת שלי זה
בח של מור אבי זה
בט של אחי ושל ביתי זה
בי עכשיו בסליחות של עשרה בתבת אומרים
בשלושה לקיתי בו ואז אומרים שבח היה
התרגום של
התורה ובא חושך לעולם י שלושה ימים תרגום
ה70
בט יש פה יש פה שולחן ערוך אורח חיים סימן
תקפ
אז יש יש דבר שנקרא מגיל תענית בטרה מה זה
מגילת
תענית מגילת תענית זה ימים של שמחה שבזמן
שבית המקדש היה קיים בית המקדש השני נהגו
לא להספיד בהם או רק לא להתענות
בהם או גם לא להספיד וגם לא
להתנות אבל אחרי שנחרב בית המקדש כמו
שהגמרא אומרת במסכת ראש השנה בטלה מגילה
תענית אבל יש מגילה תענית בטרה מגילת
תענית בטרה זה הפוך זה ימים עצובים שבהם
נהגו
להתאבל במגילת תענית בתרא הו הדקה כולה
לשולחן ערוך סימן
תקפ
בתור מי שרוצה הנהג לא חובה אבל הנהגה של
יחידים להתענות בימים האלה אתם מכירים את
סימן
תקפ כתוב ככה אלו הימים שראו בהם צרות
לאבותינו וראוי להתענות בהם ואף על פי
שמקצתם בראש חודש יש מי שאומר שתענו בו
באחד בניסן מתו בני
אהרון בשרה בו מתה מרים ונסתלק
הבאר יש פה רשימה
ארוכה של
אה של
תאריכים אולי רק אני אתגר
אתכם כתוב פה שבערה בניסן מתה מרים זה גם
קצת
מאתגר אבל נניח
לזה כתוב כאן שבערה באייר מת אלי הכהן שני
בניו ונשבע ארון השם באיזה תאריך כתוב כאן
שזה קרה
בעשירי באייר כמה זמן היה ארון השם בשדה
פלישתים
כמה ארבה
חודשים עוד פעם הציעו פה ארבעה יש מישהו
וסייף בתנך שלי כתוב שבעה
חודשים שאהרון השם היה בשדה פלישתים שבעה
חודשים עכשיו אם
סופרים
מעשירי ב אייר שבעה
חודשים נדמה לי זה יוצא עשירי בכסלו לא
משהו
כזה
נכון אבל כתוב שכשר ארון
השם לזהו אז בית שמש הם קוצרים קציר
חיטים זה לא זמן של קציר
חיטים נכון אז זה סתם אני מאתגר אתכם
תשובה צה לך מה הרב עושה לחיים על זה אני
עושה על זה לחיים לחיים לחיים הקדוש ברוך
הוא יתן לכל אחד מכם די מחסורו כל משלות
ליבו לטובה ן את חלקכם בתורתו גדר אתכם
לעבודתו ויראתו תו לעשות לו נחת רוח לעשות
רצונו כרצונו והוא יעשה לכם נחת רוח יעשה
לכם את רצונכם תם רצון רשאים ההורים פני
רצונכם
אמן אמן תזכו לחיות ולראות בגאולה אמ
לראות בית המקדש
[מוזיקה]
נבנה אמן טוב יש פה הרבה תאריכים מעניינים
בכל אופן בהמשך כתוב כאן
ככה בכ ח בכסלו סרף יקים המגילה שלכת ואז
כתוב ככה בש נה בתבת נכתבה תורה יוונית
במי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלושה
ימים זה היה אתמול
בח היום בט מה שהיה היום שהיה ובתשעה בו
לא נודע איזהו יצרה שהרה בו נכון נשמע
מוזר
הלאה חמישה ב בשבט מתו הזקנים שהיו בני
יהושע כג ב קוצו כל ישראל על שבת בנימין
בקיצור
ומרן מציע לצום בימים האלה מישהו צם
היום
לא אבל מרן מציע לצום בימים הא אבל זה דבר
מעניין מה זה הסיפור הזה שלא נודע איזו
יצרה שקרתה בו שזר
מה אז ניסו לפענח מה זה הצרה שקרתה בו אז
יש ש אומר שעזרה
נפטר זה מוזר למה אז למה לא נודע חוץ מזה
יש יום שנחיה מת יש יום שמרדכי היהודי מת
למה דווקא למה דווקא לצום להתנות ביום
שעזר מת זה מאוד מוזר להגיד שזה הפ
שלומ שו בני
ארון מהו שנ ב אהרון ב אן זה היה אסון אבל
עזרה מת בסוב
הימים
מה הזקנים שבמ יהשוע נשתכחה תורה מה
הכוונה מה שהוא
מתכוון כמו שכתוב בפסוק וקם דור אחריהם
אשר לא ידעו את כל מעשה השם אשר
עשה אז מה מה מה קרה בדיוק אז יש כאלה
שמנסים א אם אם מחשבים
לפי הלוח הגרגוריאני של
היום אז יוצא שביום ט בי טבט נולד ישו לפי
חשבונם של
הרשוי גם זה שטויות בגלל שהלוח הגרגוריאני
הזה הוא חדש לפני כן היה להם לוח איך זה
נקרא איך יוליאני יוליאני קיצור הם שינו
את הלוח היה להם טעות בלוח אתם מכירים את
הסיפור תודה רבה רבה שמחתה הם שינו את
הלוח יצא להם הם הלוח שלהם לא היה מדויק
והפער הלך וגדל ופתאום קם איזה אפיפיור
אחד ואמר זה ושינה את כל הלוח לאיזה לפני
אזה לא יודע 600 שנה 700 שנה היה להם איזה
פדיחה גדולה בלוח הלוח שלהם לא היה מכוון
לשמש אז הוא תיקן
אותו על כל פנים אז מה הסיפור האמיתי אתם
רוצים שאני אספר
לכם סתם זה סיפור
מעניין
אה האפיפיור
הראשון אצל הנוצרים הם קוראים לו פטרוס
הקדוש הסיפור האמיתי שלו זה כתוב פה באש
של אברהם יש שני אש של אברהם על על השולחן
ערוך זה נדמה לי שזה לא בעיה של אברהם שאל
הדף אלא זה של אברהם מבוץ נדמה
לי
אה בקיצור אבל זה זה הסיפור
האמיתי אני מגלה לכם את הסיפור האמיתי
הסיפור האמיתי זה שהצרות היא נולדה בהתחלה
בתוך היהדות כל הנוצרים הראשונים היו
יהודים והם הלכו עם כל מיני מנהגים משונים
ושו במץ גבניות שהכיל אותם
היש אותו
האיש ויום
אחד החכמים קיבלו החלטה
אסטרטגית להרחיק את הנוצרים מעל גבול
ישראל ופטרוס קראו לו השם האמיתי שלו היה
שמעון קיפה והוא היה מנשי אמוני משלומי
אמוני
ישראל והוא נשלח על ידי החכמים
כדי להרחיק את הנוצרים מה לגבול
ישראל שלא יהיה הטעות הזו היו לנו כל מיני
טעויות שהיה תקופה שהקרע היו כמעט חצי מעם
ישראל אתם יודעים את זה מה
הביניים לא רצו שהנצרות תהיה חלק מעם
ישראל זה זה שיבוש
הדעות אז שלחו אותו הוא הלך לכל התלמידי
ישו הנוצרי הוא סיפר להם שישו התגלה אליו
ואמר אמר לו שלא צריך לשמור את כל
התורה די להם כמה מצוות וזה ובזה הוא בעצם
סילק אותם לגבול ישראל ותיקן להם כל מיני
תקנות אתם מכירים את המשפט הנוצרי שאם ננו
האויב שלך נתן לך סתירה בלחי אחת אז תגיש
לו את הלכי השנייה אז זה הוא אמר להם את
זה הוא חוקק להם את החוק הזה כדי ש
בהתנגשויות עם
היהודים שלא זה היה
[מוזיקה]
הזהו יש אפילו יש זה מופיע גם
ברשי מצונזר במסכת עבודה זרה הוא מופיע מי
שימצא דפוס ראשון של אן
יעקב על מסכת עבודה זרה בדף י עמוד ב'
ברשי שם שם הוא אומר רשי אומר את זה
בפירוש שפטרו הוא היה שליח של
חכמים להרחיק את הנוצר על גבול ישראל ורשי
אפילו באיזה מקום הוא אומר
שמה שנפוץ בין העם
שהוא תיקן את ברכת השיר את נשמת כל חי זה
לא נכון זה טעות ככה רשי נחלץ
להגיד שזה לא נכון ה לא לא פטרוס הוא זה
שהמציא את נשמת כל חי בכל אופן הם גם
בעצמם מספרים את הסיפור הזה שאחרי שהוא
חוקק להם את כל החוקים והוא היה כביכול
האפיפיור הראשון אז הוא ביקש מהם להניח
אותו באיזה
גדל רחוק מכל בני האדם ושם הוא התבודד עם
אלוהיו ושם הוא היה הוא נהג את מנהגי
היהדות
הרגילים והיום הזה יום ט בטבט זה היה היום
שבו הוא
נפטר ומראש הוא היה שליח
שלנו זה היה סיפור טרגי כלומר הוא עזב הכל
עזב את כל החיים היהודיים שלו ובשביל
להרחיק את הנוצרים הרשעים מעל גבול ישראל
הוא מסר את הנפש שלו זה הסיפור האמיתי של
ת תבת לכן לא ניתן להיכתב מה מה קרה בו כי
זה היה סוד הנוצרים לא אמורים היו לדעת את
זה שהאיש הזה שהם כל כך מאמינים ב שהוא
אצלהם נקרא האפיפיור
הראשון הוא בעצם היה שליח
שלנו הום ה יודעים את זה מה הו יודעים את
זה אם תכתוב צום ט
בטבט בגוגל בוויקיפדיה אז יהיה לך שם את
כל הסיפור
הזה מסכימים לזה ברור
שלא אבל זה הסיפור
האמיתי טוב אני לא יודע למה אני אני פשוט
אומר אני כאילו אין לי מה ש
עכשיו מה השעון לא אבל הבה ש צריך לתת ש
בש ורב אני צריך לתת שם
שיעור וואי תצו ממני עם איזה
משהו אתם עוקבים אחרי המסולאים
בפז מה אני יכול למכור לכם ככה ברגע
לא
יודע אמרו פה את הפסוק הזה אז הוא מהדהד
לי אז זה מעניין גם אני לא יודע להגיד לא
יודע אז למה אני
אומר לא אני מרגיש שיש פה איזה צלצול
מעניין בספר יהושע נגמר במות יהושע בן 110
שנים גם ספר גם הספר הראשון בתורה גם הספר
הראשון
בנביאים נגמרים במות המנהיג בן 110 שנים
יהושע הוא מיוחס יוסף נכון ו מזרע
אפריים ואז ספר שמות כתוב הי וימות יוסף
לכל אחדו עצמות
יוסף שזה עוד יותר מחבר ואז כתוב וי מות
יוסף וכל אחו וכל הדור ההוא ואז כתוב יה
קו מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף
וגם ספר שופטים הוא פותח
א בפרק
ב וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותם ויקום
דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את אדוני וגם
את המעשה אשר עשה לישראל נכון זה מאוד
דומה טוב אז זה אני נותן לכם בבחינה תן
לחכם ך קם מאוד אני לא יודע מה זה מדבר
אבל זה נראה שזה מאוד מאוד אה מכיל בתוכו
משהו אני ממש מתנצל על השיעור המוזר הזה
כי אני מתנצל בשם אחנו
המפגינים בטח אםם היו יודעים כמה עוגמת
נפש הם גרמו לי הם לא היו עושים את
זה אני גם ככה קשה לי היה קשה לי להחליט
שאני בא אני באתי
אמרתי לעצמי אני חייב לקטוע את הרצף הזה
נכון איזה מיליון שבועות לא נפגשנו
נכון הרב היה ואחר כך אנ אנחנו לא הנו פה
קיצור אמרתי אני חייב בשביל עצמי לצאת
מהקונכיה אני עובר ימים
קשים אז קשה לי הליכה אני בקושי יוצא
מהבית בקושי יוצא מהחדר קושי יוצא
מהמיטה אמרתי אני חייב לפגוש אתכם לא זה
עלה לי במחיר אבל זה שווה
נכון אני ממש מתנצל על השיעור הזה איפה
אברהם אברהם לא
פה אה אז בגלל זה אין שיעור
במיכה תגידו לו שבגלל זה אן שיעור
במיכה טוב חזק וברוך תודה רבה רבה