האידיאל האלוקי באדם | עבודת אלוקים - שיעור 25 | הרב יהושע שפירא

זהו עומק הדעה. אנחנו בעמוד קמדפוסים בדפוס שלי בעמוד קמ ואיך באמצע העמוד. וזהו עומק הדעה של עם חכם ונבון אשר לא חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת כלומר זה לא רק שיש לו חוקים ומשפטים אלא שהחוקים והמשפטים הם מלאים צדק וצדקות מילה צדיק היא בפשטות נוגעת לצדק ליושר אבל יש גם מובן של דמות שהיא דמות מעלה לרוב צדקותה צדיק את אמר יפרח השם הצדיק זה גם במובן של צודק כמובן אבל גם מובן תודה רבה גם במובן יצא רחב של אה עיתוב עמוק כאן הרב מסביר המלאה אידיאלים מי זאת מלאה אה >> מה >> הדעה קרה לא כתוב כאן אה או התורה כמו זה או הדעה מקודם זהו עומק הדעה המלא האידיאלים פה נראה לי עוד יותר צודק ונכון מדבר ככל התורה הזאת שהתורה הזאת היא מלאה אידיאלים נישאים בעצם זה אותו דבר כי זה עומק הדעה זה ככל התורה הזאת אז הדעה העמוקה התורה הזאת המלאה אידיאלים נישאים. כלומר, כשאנחנו לומדים בבא קמה הלכות א נזיקין, אז אנחנו לא רק א עוסקים בפתרון בעיות מסובכות בצורה סבירה. כלומר איך אנחנו צריכים לפתור חברתית מצבים מסובכים? אלא שבכל סיבוך כזה ובכל א דיון כזה יש אידיאלים נישאים שאת חלקם רואים בחלק הנגלה של התורה. את עומק החיפוש של הישרות וה אחריות על הטוב גם במצב המסובך. אבל ככל שרואים את הכללים יותר ו עוד יותר את החלק הפנימי שבתורה, אז מבינים שזה לא רק פתרון לתסבוכת. כלומר מגיע אליך צמד אנשים לדיון טוען ונטען ואתה איך שהוא צריך לצאת מזה בצורה סבירה שלא יהיה גוזמה לא לכאן ולא לכאן שיש גם אה צד כזה שצריך לפתור את העניין באופן א סביר לכל הצד צדים באופן סביר לכל הצדדים. זה הרבה פעמים גם יש פשרה. פשרה היא לא אה עומק הדין, אלא ניסיון להגיע לאיזה פתרון סביר לכולם. סביר במובן האמיתי. כי יש מעלה לפשרה על הדין. למה מעלה לפשרה על הדין? בגלל שכל אחד מבעלי הדינים שותף בזה בפתרון שהוא מוכן שההכראה לא תהיה בדיוק הדין. כלומר, יכול להיות שמגיע לו כמה שקלים יותר ובגלל שהוא הסכים לפשרה הוא יקבל כמה שקלים פחות, אבל הוא רוצה שזה יהיה מתוך אה פתרון א א של הסכמה, לכן יש לה פשרה מעלה, אבל הדין הוא הרבה יותר נוקב ועמוק והוא הוא מחפש אמת ללא פשרות. אנחנו לא ממליצים עליו בגלל שהוא כל כך חריף ועמוק. אבל באמת הוא עושה איזה אידיאל של יושר עליון. ובוודאי שכאן כשאנחנו מדברים על חוקים ומשפטים צדיקים זה לא רק התזבוכות של בן אדם לחברו אלא גם כל ההלכות המיוחדות אה שהתורה אה מורה לנו גם כשההיגיון לא מורה כך בהלכות בן אדם לחברו בוודאי בהלכות בן אדם למקום כלומר פטור תמון באש זה הגיוני במידה מסוימת רק אחרי שהתורה אמרה אותו. האם יש באיזשהו עם ולשון חיוב נזקין נזיקין באש ופטור תמון? כנראה שאף אחד לא היה מעלה על דעתו דבר שכזה. ובאמת זה בעצמו אידיאלים עליונים וניסאים. וכשרואים את כל המכלול של רבנו רב צדה אומר תורת השם תמימה ישיבת נפש שכשרואים רק חלקים מהתורה אז יכול להיות שיהיה לנו איזה קושיה והמראה הכולל של כל דיני התורה הוא בעיקר המשיב נפש תורת השם תמימה משיבת נפש ועוד יותר בעניינים של בן אדם למקום שכל טעמי המצוות מגלים לנו את החלק הפנימי ועצות אלוקיות אדירות ונאמנות איך להוציא מן הכוח אל הפועל לדור דורים וכאן אנחנו רואים שאם תתבוננו בחוקים בעולם אז היכולת להמשיך לעבור תרבויות, לעבור מצבים קיצוניים של בניין האומה, של חורבן האומה, של שינויים כל כך מרחיקי לכת ועדיין החוקים נשארים אותם חוקים והדיונים אותם דיונים ואנחנו דנים כאן מה שדענו הבייה ורבא, מה שדענו רבי מא ורבי יהודה וזה עדיין נר לרגלינו למרות שהטלטלות שעברנו מאז ועד היום הם קיצוניות ורבות זה לא סין שנשארה במקומה כל השנים וגם בה החוקים השתנו הרבה מאוד וכאן נכון שיש חלקים שתלויים במציאות והם משתנים וצריכים להשתנות אבל העקרונות של החוק הם עצות אלוקיות אדירות ונאמנות יותר תקיפות מכל השינויים ההיסטוריים ומכל שינוי המצבים ולכן אה הם יוצאים לפועל לדור דורים הדבר מפורסם וידוע עכשיו עכשיו הרב חוזר לעניין ה אה העצב שדובר עליו בהתחלה בה התחלה של הדיבור המתחיל את זה אומנם כל זמן שמושג של עבודת אלוקים עומד בתור עבודה מתייחסת לעצם ערום מוגולי מכרות אידיאליות שזה הנושא מתחילת דעת אלוקים ודיברנו ממנו הרבה וכאן הרב מוסיף הסבר שהוא בעצם ה השורות האלה כבר ראינו אותם יותר מפעם אחת כשלמדנו דעת אלוקים בעיקר שכאן יש את ההסבר על מה הרב מתכוון מה פירוש אידיאלים אלוקיים כי המושג הזה אידיאלים אלוקיים הוא מושג מחודש של הרב אין מקור בשום מקום שקורה כך ל אה דרכי השם שמתגלות בצדקותה וישרותה של התורה ו יש פה אפילו מילה לאזית להשתמש במילה אידיאלים כאן זה שאלה כבר הזכרנו מה שרבנו הרב צודה היה עונה על זה שתקפו את הרב איך הוא משתמש במילה לאזית כאן? אז הרב צידה אמר שבישראל גם העניינים הכי עליונים נקראים לפעמים בשמות לועזים כמו סנהדרין. המלא סנהדרין מנהל לאזית וחז"ל לא נמנעו מלקרוא ל ישרות הכי עליונה של התורה בשם של מילה לאזית. האם זה אומר שכדאי לשתף את כל המילים האלוזיות שהיום הם מרובות מאוד בשפה בתוך בית המדרש ומה המינון של זה שאלות לא פשוטות ויש א בוודאי שימוש שיכול להיות שגם א הרב היה חושב שהוא מופואז ומוגזם וזה שאלה בעיקר איזה סוג מילים, באיזה רמת תרגום ובאיזה הקשר אנחנו משתמשים. יש מילים שהם מביאות את התרבות השפלה, לא התרבות העליונה של אומות העולם. וזה צריך להיזהר כמובן הרבה יותר שלא להכניס את השפלות. וסנהדרין או אידיאלים. זה מבטא את העניינים העליונים שבתרבות של אומות העולם שלהם נאמר יפת אלוקים יפת וישכון בעולי שם יפיותו של יפת בעולי שם טוב אז על כל פנים מים האידיאלים האלוקיים לא נתבאר בפירוש וכאן הרב מבאר את דבריו והדבר ידוע ומפורסם אדם המפורסם וידוע שאפילו השמות האלוקיות שזה אולי למעלה מהכל ובאורות הרב אומר אפילו שם אלוקים הוא לא האמת של מה שאנחנו מתכוונים אליו אינם מסמנים על פי עומקה של תורה את עצם האלוקות כי אם את האידיאלים האלוקים השם אלוקים אפילו שם הויה זה האידיאל עם האלוקים. שם אלוקים זה האידיאל של ירידה לתוך הגבולות אלוקים בגימטריה הטבע. ולכן זה מידת הדין הירידה אל הגבול. בשם הויה הזה מידת הרחמים מה שלמעלה מהגדרים היה הווה ויהיה בשווה. אבל כל אלה הם רק דרכי הערת האידיאל האלוקי, הטוב האלוקי, ולא מי הוא בעצמו. אז אפילו השמות דרך אגב גם בל שמות הם לא כל כך מסמנים את העצם. כלומר יהודי קראו לו בברית רובן אחר כך הוא חלה חלה מחלה מסוכנת ונהוג של לעתיתים במצבים מסוכנים אז מוסיפים שם יש מחליפים שם זה נראה שם רובן לא מחליפים אבל יש שמות שהוא היה בעל תשובה ההורים קראו לו נמרוד אז א והוא חלה ואומרים תחליף את השם יש לי בן דוד ש הוא חלה יש אחד ה נשיאים קוראים לו לא זוכר את השם שלו אבל השם של אבא שלו זה לאל יש פה איזה בעל כוערה או חתן תנך אלסף בן לאל לאל >> טוב אז א הוא בגללשוניס בן >> לאל >> תמיד >> אז הוא נשיא לגרשוני אז אה אז בברית קראו לו לאל והוא חלה מאוד וחכמים אמרו להחליף את שמו כי הפשט להל ובאמת א החליפו את שמו והיום הוא בשם אחר א חי ברוך השם אז ה היכולת להחליף שם מלמד שהשם זה לא עצמיות אה מישהו אחר מה הוא הוחלף לא רק השם הוחלף אז השם הוא תמיד יש בחסידות ביטוי שהשם הוא כמו האוזן של הכלי הידית אבל הוא לא הכלי עצמו איתו לוקחים את הכלי את הדבר אבל הוא רק א תוספת שנועדה כדי לקחת כי את האידיאלים האלוקיים אז אז לא את עצם האלוקי כים את הידיאלים אלוקים ועכשיו הרב מפרט את דרכי השם כלומר את דרכי ההנהגה האלוקית בעולם את חפציו את הרצונות האלוקיים האצילות הספירות המידות השבילים הנ נתיבות השערים והפרצופים שכל אלה זה מילים של פנימיות התורה על כל דרגות גילוי ההורה האלוקית בעולם אז בעצם הרב אומר האידיאלים האלוקיים כל מה שאמרתי כל הזמן על אידיאלים האלוקיים התכוונתי לכל מה שפנימיות התורה מגלה וכל השמות שלה על דרגות של אור אלוקי במובונים רבים וחלקם אה פרטיים יותר, חלקם כלליים יותר. כל אלה הם האידיאלים הלק. כלומר, מה מה מלמדת פנימיות התורה? פנימיות התורה מלמדת את טוב השם. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהך כל נהיה בדו אמן וכל מה שאנחנו פוגשים מילים שהרבה פעמים הם עמוקים שאנשים פשוטים כמונו יבינו אותם בוודאי יבינו אותם על בורגם זה עומקי הטוב האלוקי ומכה הטוב השלם. למה הרב קורא לזה אידיאל ולא טוב? אידיאל זה טוב שלם שאין בו חיסרון. טוב עליון שבקצת תוכנם האידיאלי חקוק וקבוע הוא גם כן בנפש האדם. יש כאן אולי א אשר עשה הוא האלוקים ישר יש כאן אולי תגובה של הרב קצת אולי ל אה דרכי הצברה החסידיים ובעיקר דרכי הסברה א החבדים שבחסידות מוסברים כל השמות האלוקיים כמבנה הנפש וזה הסברה מאוד מאוד מדויקת ומובנת מובנת בשכל וחלק מזה שזה מאוד מובן בשכל זה מפני שאת הנפש אנחנו מכירים היטב ואם משתמשים במה שמוכר לנו היטב כדי להסביר. אז ממילא ההבנה שלנו מתבארת ומתחדת. אלא שאם כן יש שאלה למה המקובלים הארי הקדוש לא השתמש בממשל הזה? זה שאלה עמוקה. היא נוגעת לא רק להסבר החסידי, אלא גם להסברים נוספים כמו של הרמח"ל, שדווקא נראה מכאן מכאן שהרב הולך בעקבותיו. איזה מילים מרמזות פה על שיטת הרמח"ל? מישהו יודע? >> אה, >> הנהגה. >> יש פה את המילה הנהגה. מה לא אין פה את המילה הנהגה אבל יש מילה שדומה להנהגה נמצאת בחמחן זה דרכי השם דרכי זה דרכי ההנהגה יכול להיות שאתה נזכרת כי אני כבר א כשאמרתי אמרתי דרכי הנהגה והתכוונתי לזה זה שדרכי כאן נראה בעיניי זה הכוונה לרמחל ומה שהוא אומר אחר כך קבור גם כן בנפש האדם הכוונה לחסידות כך נראה בעיניי שלזה הרב רמז יש פה מפרשים תמסתום הם לא הם לא ידקדקו כך אבל נראה לי שזה הרב רמז אלא שיש מעלה בהבנה החסידית שהיא מאוד מאוד בהירה ומונת. החסידות טוענת שזה ההבנה הכי עליונה על יסוד הפסוק מבשרי החזה אלוקה ושגם אה המקובלים סוברים שהנשמה בגוף זה משל הכי עליון. נמצא בגמרא בברכות שהמשל לאור האלוקי בעולמות זה נשמה בגוף. אז אם כן, האישיות היא ה אה השתקפות הבהירה ביותר של האור האלוקי ושיר השירים שעושה גם בראשו כתמפז, קבוצותיו טלטלים ועוד עיסוק בדמות וגם בזוגיות הם מאוד מאוד מתאימים. לדרך חסידות לחסידות חבד ש מרבה במשלים מזה הסוג שהרב אה ממעט בהם מאוד כל עניינים עמוקים ביותר רק לשים לב שיש פה סוגיות כאלה ו נדמה לי שהרב רומז כאן שההסבר בנפש האדם יש לו גם חיסר חיסרון החיסרון הוא שזה מוכר וידוע אז זה ממילא מקשר אותנו למה שמוכר וידוע ובאמת הוא משקף אבל במידה נמוכה ומוגבלת ואיפה הנמוכה ומוגבלת מופיע כאן >> מקצתם עכשיו מקצתם יכול להיות בתרכיז שבעצם הכל מופיע אבל בצמצום כמו צמצם שכינתו בין שני בדי ארון והכל נמצא רק בתוך הקצת הזה מעט המחזיק את המרובה ושלכן זה המשל הכי טוב וככה סוברים בחסידות והרב אומר כן אבל בנפש האדם יש לזה א גם ירידה ומיעותט ולכן השימוש בנפש האדם אז בכללות על הנשמה שהיא מופשטת בגוף שהוא מגושם ומחולק לאיברים מדויקים אז זה משל שנמצא אבל כל פרטי המשלים זה אה לא מבטא את הידיעה לים היותר עליונים ובעניין הזה נכון לומר אלו ואלו דברי אלוקים חיים יש צד כזה וצד כזה ואנחנו יושבים ומתאבקים בהפאפר רגליהם של כל רבותינו אז כשמקצת תוכנה מידיאלי חקוק וקבוע גם כן בנפש האדם אשר עשה הוא האלוהים ישר. אולי יש פה עוד חידוד של העניין הזה. למה אשר עשהו אלה ישר? זה אומר שהם החישבו חשבונות רבים. עלול לטשטש ולבל מאוד ממה הגילוי האמיתי של מקצת האידיאלים שמופיע בנפש האדם. מפני שהוא מתגלה ב אה הם מחישבו חשבונות רבים ורק את הישר אשר עשה אלוקים ישר זה קשה למצוא בתוכים ממילא קשה עוד יותר לעמוד על החלק שבנו שמשקף את החלק העליון טוב נראה לי שיש פה איזה אה סידור של כל ענייני פנימיות התורה והסברות ברמז ואולי אני טולה יותר מדי במילים פה. טוב, והחפץ היותר אדיר, הצפון במעמקי נפשו הוא ממקה נפשו של מי? הה >> האדם. האדם הישר. כלומר מה מה היישרות שהאלוקים עשה אותנו שבמעמקי הנפש שלנו במקום הזה של הישרות האלוקית שבקרבנו אז יש חפץ אדיר להוציא את האור הצפון ההוא תמיד מן הכוח אל הפועל לקרבם תמיד יותר ויותר לאותה השלמות הבלתי מוגבלת של האידיאנים האלוקיים בצורות החיים עצמם של האיש ושל הקבוצ הכללי של המעשה ושל החפץ והרעיון עכשיו הרב משלים את ההסבר שלו אחרי שתוך כדי ההסבר יש פה מיקום של אולי תורות רבות ופנימיות אבל עכשיו מה אומר הרב בנפש האדם במעמקים שלה יש את הנקודה של יושר אלוקי שהיא משקפת אומנה בצורה מצומצמת את האידיאלים השלמים. אבל כיוון שהחלק הישר שבנו הוא משקף את החוקים והמשפטים הצדיקים של האידיאלים העליונים שלמעלה מכל גבול אתם רואים שהבלתי מוגבלת. שלמות בלתי מוגבלת. צריך אומרים שלמות מי מוגבלת במילה אחת >> אידיאל וכאן הרב מפרש את זה בעברית רק שבתוך השפה לא נוח כל הזמן לדבר על שלמות בלתי מוגבלת בחבת כל הזמן ידברו על בלתי מוגבל והרבה מקובלים ידברו ולא אבל יש כאן תוספת זה לא רק הבלתי גבולי אלא שלמות הבלתי מוגבלת מה הרב רוצה להוסיף בשלמות הבלתי מוגבלת שהמילה שלמות היא לא רק הגודל והעוצמה וכבריות ה נוכחות אלא הטוב זה עניין השלמות הטוב האלוקים שהקדוש ברוך הוא טוב זה שלמות בדיו מוגבלת שהוא אינסוף זה סיפור אחר. אם כי המקובלים את השלמות הבית מוגבלת אומרים לכאורה בלשון אחרת מה הלשון אור אינסוף. נזכיר פה מה שעכשיו אמרו לי שהרב גופין יבוא לפה אולי בעזרת השם קבעו איתו ביום חמישי בעזרת השם אשרכם אשרי חלקכם אני יש לי פגישה שמה אני לא יודע אולי אני אצליח לבטל אבל זה הרב גופין הוא משקיר חבדי זך עמוק וכולל ואני לא מכיר היום אחרי שרב יואל הסתלק מסביר חבדי כל כך אה כלומר יש את הגאונות של הרב יצחק שהיא אבל זה לא מסביר חבדי זה מסביר אה חידושים מופלגים ביותר מתוך תורת חבד אבל אה הרב רב גופיל הוא המסביר החבדי הכי אה טוב שאני מכיר היום. לא שאני מכיר את כולם, אבל אה ו פעם שהיינו אצלו צוות הרמים ואיזה יום אה אורור של הרמים בין הזמנים נסענו אליו אחרי זה ב איזה טיול אז היינו אצלו בשיעור ואז שאלתי אותו למה אומרים אור אינסוף ולא טוב אינסוף? והוא הוא לא הוא לא ממהר. הוא איש שאינו ממהר. הוא עם סובלנות לעיין בדבר עד טומו. כמו עבדים חבדים שעוסקים במשהו נכנסים ונכנסים ו ומשמשים ומשמשים עד שהוא זח אבל הוא הופטה מהשאלה הוא חשב חשב חשב והוא לא מצא תשובה זה היה אחרי אחרי השיעור יצאנו לנסוע הביתה ודיברנו ליד הרכב ופתאום אנחנו רואים שהוא יורד אחרינו בריצה. אז הוא רץ אליי, אומר לי, "יש לי תשובה." הוא אומר ש טוב זה שפע. שיש בחסידות הרבה על ההבדל בין אור לבין שפע. ו המילה שפע משתמשים בה מעט בדרך כלל כלפי מעלה משתמשים באור ולא בשפע. למה? המילה שפע היא לא אינסופית במהותה אלא יכולה להיות אינסופית בכמותה. מה ההבדל? שכל חלק שאתה לוקח בשפע הוא מוגבל אבל כמה קילו שפע זה הקדוש ברוך הוא ידוע לו תקצר לתת אין ספור קילו שפע אבל בסוף שפע כל קילו שבו הוא רק קילו אבל אור כל יחידה שבו נר לאחד נר ל-100 הוא בעצם אינסופי מצד תכונתו העצמית ולא מצד כמותו החיצו חיצונית. לכן כשרוצים לדבר כלפי מעלה אז אומרים אור. אף על פי שאולי יותר נוח לנו היה לדבר על טוב אינסוף כי היינו מרגישים את הטוב בצורה יותר חדה. נראה לי ששלמות בלתי מוגבלת זה תרגום של אור אינסוף. אבל זה תרגום של האור במובן שהוא בין אור לטוב או אור שכולל גם את כל ענייני הטוב בקרבו. אם כי המילה שלמות ודאי נמצאת גם לפני הרב ורק המילה אידיאלים היא כוללת את כל העניין הזה ביחד. על כל פנים נחזור. אז כיוון שיש פה אידיאלים אינסופיים בלתי מוגבלים אז האדם עם נטייה ישרה פשוטה מוכרח להודות ש לכאורה אין לי קשר לזה. מה לי ולזה? כל מה שיש לי זה טוב מוגבל של אמה חשבו חשבונות רבים. אומר הרב, כל עבודת השם האמיתית המלאה אור ושמחה הצילית עד אן קץ היא מתוך הידיעה שבאמת דרכי השם הם שלמות של אור וטוב בלתי מוגבל האידיאלים העליונים ושהאדם יש בו מקצת מהטוב ההוא הוא משתכף בו ולמה? כדי שהוא יוציא אותם בתוך המציאות המוגבלת. כיוון שהם בלתי מוגבלים אז הם לא יכולים להעיר לתוך המציאות המוגבלת בלא הסיוע שלנו. וזה חלק מהעצה האלוקית. לברוא נבראים שיש בהם טעם, שיש בהם צורך. כיוון שהקדוש ברוך הוא כל יכול אז הוא יכל את כל תוצאות עבודת השם שלנו כבר לעשות וזה חלק א מקופר בתוך הטענות כלפי מעלה לעבודת השם אם באמת נורא חשוב לקדוש ברוך הוא המצוות והוא כל יכול אז איפה הבעיה שיעשה גמרנו זה קצת השאלה של טרנוס סוף רשה את רבי עקיבא אם הקדוש ברוך הוא רוצה שנהיה מעולים שתנו נמלים הוא בוודאי עושה דבר שלם אם כן אורלה זה דבר שלם זה התפיסה ואז מביא לו רבי עקיבא חיטים וגלוסקאות תאכל ל אז הוא אוכל את הגלוסקאות הוא אומר רגע אבל זה שהקדוש ברוך הוא זה אשתי עשתה לא אמר לו אשתי עשתה אומר לו זה הקדוש ברוך הוא זה מעשה ידי אדם אז אמרת לו קח מעשה ידי אדם תיקח את השלמות האלוקית עכשיו זה היה יפה מצד רבי עקיבא שהוא הביא לו כבר את החיטים היה יכול להביא לו את קש הקדוש ברוך הוא עשה עם קש הקש הוא לכאורה קצת דומה לעורה לא שצריך להסיר פסולת כדי להגיע לעיקר טוב צריך שם עיון אבל לעניינינו העבודה שלנו ואחרי זה אמרו לי כאן שבשבוע שעבר דיברנו והתייחד העובד עם המלך >> במסיבו זה ה כן אבל הביאו לי שיש פסוק עם המלך במלכתו אז כנראה שמה זה אה איזה איחוד של שניים ואני אולי פעם חקרתי את העניין הזה וזכרתי כך אה שיש פסוק עם המלך במלכתו לכן טעיתי על כל פעם נחזור לענייננו אז שיש ערך למה שאדם עושה לא ערך סתם אלא ערך אלוקי כשאדם לומד תורה יש עוד אור אלוקי בעולם כי כשם שפרצופיהם שנים כך תאותיהם שונות כך האור האלוקי שהם מאירים בעולם הוא שונה וה אור האלוקי לא מופיע בכל גוונ אלא על ידי שותפותינו וזה רצון השם לא בגלל שידות תקצה אלא בגלל שהוא רוצה אותנו כישוט אז לכן מקצת תוכנם האידיאלי של האורות העליונים של השלמות הבלתי מוגבלת שגם היא הולכת ויורדת אל המציאות המוגבלת שלנו על ידי כל אותם ספירות מידות שבילים נתיבות שערים פרצופים וכולי אז מקצת תוכנעם האידיאלי חקוק וקבורו גם כן בנפש האדם אשר עשהו אלוקים ישר אז הוא נמצא בקרבנו מקצת והמקצת הזה מה הוא רוצה להוציא את כל האור העליון הזה כפי המתגלה בו אל הפועל שזה חלקי מכל המלית חלקו מכל המלו של כל אדם זה שהוא דבוק באידיאלים האלוקיים כמו שהם בשלמות בלתי מוגבלת של הורה אלוקית ושהוא שותף לזה להוציא את זה מאוד גוון. הרב אומר שזה נקרא ללמוד תורה לשמע. מה פירוש תורה לשמע? אומר הרב ששלמות התורה היא דווקא שהיא תצא בכל הגוונים והגוון של רובן אין אף אחד שיכול להוציא חוץ ממנו אז כדי שהתורה תתגלה בכל גווניה אז כל אחד צריך להיות שותף בגילויה של תורה כי את האור שהוא מגלה בתורה זה אין דרך אחרת לגלות אלא תור אז כשהוא מחסר את הלימוד התורה חסרה. התורה לא מתגלה בכל גווני הורה. אז נשמע של התורה אתה צריך לגלות את האור האלוקי העליון. אף על פי שהוא בא מבלבלתי בעל גבול והכל יכול. אז הוא יכול לגלות את הכל בלי מעצו. אף על פי כן, התורה לא מתגלה בכל פרטיה אלא על ידי לימודינו. ולכן זה למען התורה. כלומר למען גילוי ההורה של השלמות הבלתי מוגבלת שיש בתורה אנחנו שותפים כדי לגלות אותה והחפץ היותר אדיר הצפון וממק נפשו של האדם הוא להוציא את האור הצפון ההוא של כל השלמות הבלתי מוגבלת תמיד מן הכוח אל הפועל קרבם תמיד סליחה ההור הצפון ההוא זה את האלוקים עשה אשר עשה הוא אלוקים ישר שזה צפון בקרבו וזה לקרבם תמיד יותר ויותר כי הוא רק מקצת הוא צריך לקרב אותם לאותה השלמות הבלתי מוגבלת של האידיאלים האלוקיים שהם למעלה מכל גבול בצורות החיים עצמן כלומר בהופעה המוגבלת של האיש איש כמו שבתוכו תאיר ההורה של האידיאלים של השלמות הבלתי מוגבלת כפי עניינו של הקיבוץ הכללי כלומר מצד אחד זה של הפרט ושל הכלל ועכשיו יש עוד של המעשה ושל החפץ והרעיון כלומר גם בתוך ה בחבד היו אומרים כאן שלישיה אחרת במקום מעשה חפץ ורעיון איזה מחשבה, דיבור ומעשה מה ההבדל בין חפץ ורעיון מה מה נראה פה יותר עליון חפץ או רעיון רעיון רעיון זה מלשון כמו ראות הדליבה וזה המקום הרעיון הוא מקום שיש בו את ראות הדליבה שהוא שהוא עומק השכל גם שזה מה שנקרא הנעלם מכל רעיון. רעיון זה עומק עומק השכל מצד אחד ועומק עומק הלב מצד שני. זה ראות ומחשבה עומק הלב ועומק השכל שזה למעלה מהחפץ. חפץ גבוה יותר ממעשה רגיל. >> מה? כמו שרעיון יותר גבוה ממחשבה, גם חפץ יותר גבוה למעשה רגילים. ודאי חפץ כאן זה רצון לא >> לא חפץ >> מעשה חפץ רעיוןחור >> המעשה זה בחבד אבל המעשה הוא ההתגלות בפועל החפץ זה הרצון של האדם והרעיון זה שורשי הרצון שלו במקום שהם מאוחדים יש בורות את התשובה וגם באורות התורה סעיפים חוזרים על עצמם אותו סעיף באורות התורה ואורות התשובה שהרצון העליון הוא מחדש את השכל הוא מחדש את הכל זה המקום של התשובה אז זה נראה לי כאן הרעיון זאתי עבודת השם הנאורה כלומר להיות אחוז בשלמות הטוב האינסופי הבלתי מוגבל האלוקי כמו שהוא מופיע בכל האורות העליונים של דרכי הנהגה האלוקית ולהיות אה עסוק יותר ויותר לעומק במה שבי מתאים לשם ושואף לשם ולהוציא את זה לפועל כפר כי זה להיות שותף לגילוי השלמות הבלתי מוגבלת של הטוב האלוקי שזה עבודת השם נאורה לא יודע אם אז המילה נאור נראה לי שכבר אז המילה נאור הייתה א בעצם שימשה את החילוניות המזכלת כנגד ה א דתיות ה אה נבכית כמו שזה היה מתואר אז אולי הרב כאן א מתקן שזאת הנאורות האמיתית בעצם באמת המילה נאור מאיפה היא לקוחת יש בתורה נאור בתנך >> יש אביר ונהור >> כאביר ונהור >> אבל אה טוב צריכים אולי נחפש את זה אחר כך זה עבודת השם הנורא עבודת בנים החשים וקרבם יחס פנימי לא יחס של עבדות של שיעבוד של חילוקי אינטרסים של תפל אלא יחס פנימי אל אביה מחוללם מקור הטוב החיים וההורה יש אצלכם א פסיק או נקודה מה אחרי ההורה קודם >> כן אני חושב שיש פסיק ורוח צריך להיות נקודה כנראה >> נעמוד פה