דרוש לקראת פורים- חלק א | בלילה ההוא נדדה שנת המלך| הרב יהושע שפירא | שידור חי🔴

סלקו סכו הה לא הבנתי לא צריך אה צי מהבית טוב שלום לכולם תפתחו שמה לא שברו לכיתה שברו לכיתה מתחת לא לא לא עש ש חלה כיתה קומה מתחת שקר טוב ערב טוב שלום לכולם אנחנו רוצים ללמוד היום מאמר פשוט יש לי נטייה לממ מערים מורכבים אבל הפעם נלמד מאמר פשוט מסיבה פשוטה אנחנו באמצע המלחמה וזה מאמר שעוסק בעניין מסירות הנפש אף על פי שיהיה לנו הרבה מה לדון למסירות נפש הזאת ונדון רק על חלקה אבל א לכבוד החיילים שנלחמים בקרב כולל היום כולל מבצע שאנשים שיודעים אמרו על ה מבצע שעדיין מתרחש בשייפ שעוד למדו אותו בבתי ספר ל מלחמות לקרבות צבאיים בתי ספר צבאים כי הוא היה מבצע כנראה עם הרבה תושייה ויצירתיות והפתעה ותפסו שמה הרבה מאוד מחבלים כולל בכירים כולל מי שהיה שותף ב חטיפה של שלושת הנערים והרצח שברח לעזה ונדפס שם כולל רבים אחרים וכולל מודיעין מאוד משמעותי ועוד וכל חיילינו גם בגזרות אחרות כל המאמץ המלחמתי כולל יש בו מסירות נפש עצומה של כמה וכמה חודשים כבר ו לכבוד החיילים ולכבוד הגבורה הלאומית אני רוצה לעסוק בסוגיה הזאת של מסירות נפש אף על פי שמצד התוכן יחסית דברים פשוטים לא מורכב ם לא זה והיצר הרע שלי א צריך קצת להשתיק אותו אבל א ברוך השם אז אנחנו במאמר מפורים תשמד בלילה ההוא נדדה שנת המלך הוא הביא כות קדושת מורי וחמי אדמור במאמרו דיבורו מתחיל זה יש לנו אותו גם פה זה בתוך מאמרים מלוקטים של האדמור אריץ זה יהיה על המקום שלמי שירצה לעיין א מביא שאלה ית בן מנהגי מאריל ומובא גם במגן אברהם בדרכי מושה כלומר זה עניין שמובא בפוסקים ומי בלילה ההוא צריכים להגביה את קולו בקריאתו לפי שזהו עיקר הנס ומ בלילה הוא הוא התחלת תוקפו של נס זה לשון הגמרא במסכת מגילה ש בלילה ההוא זה התחלת תוקפו של נס מדייק בזה האדמור הרייץ ולכאורה עיקר הנס הוא בקשת אסתר תחנוניה כי נמכרנו אני ואמי ושמה היא פונה לאחשוורוש ומבקשת על עם ישראל וגם מקבלת את תלית המן תכף על העץ אשר הכיל למרדכי וכולל גם וכן ההכנות שנעשתה שעשתה לפני זה לכנוס את כל היהודים ושום עליי כמר כל ה ולות של אסתר זה לכאורה עיקר הנס ולא בלילה הוא כאן אומר בעיקר בתוקף הנס הוא מה שנדדה שנת המלך הוא מביא אתל זה דית בילקו בלילה ההוא נדדה שנת המלך זה מלכו של עולם וכי שנה יש לפניו אלא כשישראל חוטים וצא עצ ו ישן וכשעושים רצונו לא ינום ולא ישן שאלה פשוטה מה עיקר הנס אומר שנראה עיקר הנס זה פעולותיה של אסתר גם בצומות ימי הצומות וזעקתם וגם ב התחננות לפני פרעה ולא בנ הדדה שנת המלך מה אמרתי פר פרעה וואו עד אלידה אפילו את הטעות הוידה טה טוב עכשיו אני רוצה לפתוח בשאלה האם נראה לכם שזה פשת ה מאריל כמו יש פה שאלה הריץ אומר הפשט הוא שאיפה עיקר הנס ב תיפול לפני רגליו תב כבר תתחנן לו על המה ונלווה אתזה דברי הצומות וזעקתם ונדדה שנת המלך זה לא עיקר הנס ומה ה מאריל התכוון על פי הגמרא אז יש פה תירוץ ארוך למה זה כן נקרא אבל אני רוצה לשאול מעיקרה קושייה איקה בדעת המעריב ה אם ה מאריל היה רואה את הקושיה הוא היה רואה אזה קושיה אני אראה בעיניי שלו אחרי מכילת מכילת כבוד אדמור אייץ לעתים אנחנו גם מקשים לא רק מסבירים אני אראה בעיניי מהריל על פי הגמרא אומר בפשטות נדדה שנת המלך זה תקפו של נס למה פשוט אם נאמר שנדדה שנת המלך לא בגלל איזה סיבה אנחנו בדרך כלל נוטים להגיד שהיה סיבה נדדה שנת המלך וגם לפי זה זהזה דוק פה של נס חובר את המהפך ואיין כאן מקומו אל בואו נלך בפשט המלך הלך לישון ונדד שנתו ואולי בגלל שיש סיבה לזה זה לא כל כך נפק מינה ומר האם זה נס בגלל סיבות טבעיות או נס בלי סיבות טבעיות כו אם הוא הלך לישון ולא הצליח להירדם ס קורה ואז הוא רצה שיעשו אותו קצת משהו מרדים כזה אומר וב תביאו ספרי היסטוריה זה נידם טוב ואז מרדכי ז פתאום אומר רגע רק רשמתי ולא ת רחוק בני הציו הזה לכן אנחנו הלכנו באמת גם חזל אומרים שלמה נדדה שנתו כי אסתר הזמינה באותו יום גם אותו וגם את המן וגם למחר עם הזמינה את שניהם אומר רגע רגע רגע מה מה קורה פה מה מה היא מתכננת מה הכוונה ובייחוד ככה אנחנו אמרנו שעץ גבוע 50 אמה בשושן שיש ברברק בית וועלייה אין שלוש ארבע קומות וזה איזה שבע שמונה קומות 50 אמה אז זה נושה הרבה רעש הרבה דרמה המודיעין וודאי יודע את זה וולי הוא לא רק מודאג ממה שאסתר עשה אלא גם ממה שהמן עושה אבל הסיבה היא עוד דבר שצריך לדון בו ואפשר לראות אותו ככ אפשר לראות או כך כרגע לא ננסה להוכיח לאיזה כיוון אמרנו דברים שגם נסמכים על דברי חזל ויש בהם היגיון פשוט נראה לי אבל נניח את זה נניח שהלך לישון וסתם נדדה שנתו אבל מה קרה מזה קרה מזה שהביאו לו את הספר נגיד סתם מישי אמום או בכוונה תחילה וקוראים עעל מרדכי היהודי ואו סתם או מזה סיבה מאוד תקיפה הוא מחליט שלא להשאיר את זה ככה איזה הרה בתיק האישי אלא אם מרדכי הציל אותו צריך לעשות עם זה משהו ואז כשבא המן ואומר למי יחפוץ המלך לעשות קר יותר ממני ואומר הביאו לבוש מלכות סוס אשר חב עליו המלך ולכאורה כאן הוא ממש את כל האיומים שעומדים לפני המלך שאולי המן כבר מתכנן איזה הפיכה כ הוא מבקש לבוש מלכות וסוס שרחב עליו המלך ו שאיזה שר בכיר לך לפניו ואז הכל מתהפך לכאורה עצם זה שעל ידי נדדה שנת המלך לוקח מרדכי את המן המן את מרדכי סוס זה כבר השפלה גדולה רק ישר זה כבר א ענפים ומה שאסתר התחננה זה כבר סוף ויש לי אסטרולוגית גדולה חזל אומרים שהמן היה אסטרולוג גדול אבל יש גדולה ממנו זרש אשתו ולא רק הי ואמרו לו זרש אשתו וכל חכמה אם מזהר היהודים מרדכי אשר אכילות הנפו לפניו לא תוכלו כ אפו לי תיפול לפני יוצא שהם אומרים פסוק מפורש במגילה שמכאן ועלה זה רק כדור שלג שכבר יצא הסוסים ברחו עורבה העס כבר בשטח ובוודאי יסיים את א תו אם זה מזר היהודים ואכיל אתה נגמר הסיפור אז כורה כשה אסתר הולכת לאחשוורוש להתחנן זה כבר אחרי שנגמר הסיפור עוד לא מפועל לא אחרי רגע גם בפועל אז מה ר להגיד שתקפו של נס בכלל הוא נודד שנת המלך מה מה הקושיה בכלל אני רוצה להציע תירוץ לקושיה שלי אל הקושיה של אדמור היץ ונראה לי שיש לו נפק מינה עצומה אני אומר את זה עם כל הכבוד עד לב השמיים יותר מלב השמיים אדמור הריץ של הרבי אבל יש פה מקום שכול מה נקודת העומק של דרך החשיבה ואני רוצה להציע ולומר שמה שהטריד את האדמור הרייץ זה וזה מתורץ על פי התירוץ גם רואים את זה מה שהטריד אותו זה שהוא לא רואה בנ הדדה שנת המלך אבו של תורה ומצ צד ישראל ושיהיה נס הוא מופיע לפת פתאום בלי איזה אבודה בצד ישראל תשייך ולכן באמת לפי כל המאמר אבוי דה היא הסיבה לנס ובאמת גם מה שהוא מביא דית באלקו בלילה הו נדדה שנת המלך ושנ יש לפניו ואז הוא אומר אלא כשישראל חוטאים שזה בעצם כבר אה יסוד כל המאמר יסוד כל ההבנה מה קרה בנ הדדה שנת המלך ישראל עושים חותים עושה לעצמו כשר עושים רצונו לא נו לאש אז דת ש את המלך הכוונה שישראל עשו רצונו יתברך אם ישראל עושים רצו יתברך אז מובן למה הגיע נס אשבו נס פת פתאום בלי שישראל עושים את רצונו ולכאורה באמת יש מקום גדול לומר שזה מה ש הטריד לא רק את האדמור הר הלקו שמעוני כי אלכו שמוני אומר שמה שנדדה שנת המלך מלכו של עולם זה בגלל האבודה של ישראל בתואר מצו זה ה אם הם שומרים תורה ומצוות עושים רצונו אז הקדוש ברוך הוא פועל למענם ואם לא אז לא אבל לפי שבארנו את המרי מקודם אז מלבד זאת שאפשר גם לבאר וכאן אני חוזר לחלוקה שאמרנו שבעצם נדדה שנת המלך זה חלק מהעבודה של אסטל מה העבודה שלה העבודה שלה היא שהיא צריכה לסכסך בין אחשוורוש להמן אנחנו הסברנו את זה ש אסתר שואלת את עצמה מרדכי דודי גדול הדור חבר בסנהדרין באנשי כנסת הגדולה ענק שם ענקים מה פתאום אני נשלחתי לבית המלך להציל את כל כלל ישראל כל כלל ישראל על הכתפיים של איזה נערה יפה מה מה אני עשה פה ותשובתה היייתה שהקדוש ברוך הוא רואים מכאן שזה לא שאלה בכלל זה תשובה הקדוש ברוך הוא רוצה שהיא כנערה יפה תציל ועניין ה אישה דווקא דיברנו על זה באריכות בנמשל שזה לידתה של כנסת ישראל והדר קיבלוה בחכם עדיף מנביא בתורה שבעל פה בבית שיני ונולדה פה הקומה של הראיה לעומת בית ראשון שזה הקומה של הדוד ולכן זה דווקא על ידי אסתר ולכן גם המגילה לא נקראת מגילת מרדכי למרות שהוא הורה את הדרך גם בהליך ל אחשוורוש גם בהשתלבות בפרס כשהוא קורא לה אסתר ולא הדסה וגם בכך שהוא בסוף נלחם עם עמלק והיא מזדה דעת ומנסה למנוע את זה אבל הוא נלחם בעמלק ולמרות זאת זו המגילה של אסתר ולא של מרדכי למה כי אסתר מבינה שיש תפקיד בהקשר הזה דווקא על ידה ם כן לפי הביאור הזה נדדה שנת המלך זה בגלל התעוררות הראיה לפעול על ידי זה מתעורר ה דוד מלכות של עולם רק ש התעוררות שלה אולי זה המפח יש שני פסוקים במגילה שהם במידה מרובם מייצגים את כל עומק המהפך ש חל ס אסתר ככל אשר ציבא למרדכי ואחר כך ויאס מרדכי ככל שרצפת עליו אסתר אולי אני לא מצטט בדיוק ויס ואבל אצל מרדכי גם ציטטתי לא לא לא בחלק הראשון שהיא עושה את דברו מה או או או או ואת מאמר מרדכי אסתר עושה ואחרי זה ועץ מרד החי ככל אשר צבתה עליו אס אז זה עובר ממי עושה את רצון מי וכך נולדת תורה שבעל פה רק שבכל זאת אסתר מבקש את כיוון לדורות כדי לנעוץ תורה שבעל פה בתורה שבכתב אבל אולי זה חכמים באותו הדור מבינים שזה תורה שבעל פה אומר כן אבל זה צריך ינעץ זה לא נתק זה קשר אבל אז לכאורה לפי זה אז מה זה עושים רצונו של מקום זה שאסתר עושה רצונו של מקום שהיא עושה את זה כפי שאישה עושה את זה וגורמת לאחשורוש לדאוג ונדד שנתו ואז גם למעלה נדד שנתו של מק של עולם זה באור חליפי אבל אני רוצה ללכת עוד ד ולומר שיש עוד ו שנדע שנת המלך אנחנו לא יודעים את הסיבה זה השערות אולי השרות יפות אולי גם סיבה מוצדקת להוציא לזה חוברת וגם כתובות כתובה הספר דברי רבותינו בכמה מקומות אני לא המצאתי את זה אבל באמת לא כתוב למה נדדה שנתו ואפשר לומר שנד שנתו בלי סיבה והמרי לא אומר שמכיוון שנעשה פה רצונו של מקום ולכן דד שנתו לכן זה תוקפו של נס המרי לא כותב את זה ואם הוא לא כותב את זה אפשר אולי לומר שעיקר חסר מהספר כלומר שת הסיבה העיקרית שלמה נד שנתו ז קפו שנס בגלל הבודה של ישראל את זה הוא לא כותב ולכאורה מה הוא אומר אם יתפוס את הדברים כפשוטם ויש מקום גדול להגיד שצריך לתפוס גם את הדברים כפשוטם הוא אומר המלך הלך לישון ונדדה שנתו ויש לך פרשנות ויש בסדר אבל בסוף הקדוש ברוך הוא העיר אותו ואומר טוב תביא דברי המים ופתאום זה תגלגל וזמן ואכיל אותה זה כמו של נס אבל אז זה שאלה למה הקדוש ברוך הוא החליט באותו לילה שתידע שנת המלך אז אם זה לא על ידי הוודה כמו שמסביר האדמור הריץ שאם אני מבין נכון זה עיקר מה שהוא רצה לחדש זה תלוי בעושים חוטין או עושים רצונו של מקום כל תוקפו של נס חייב להיות קשור לזה ואם זה לא ככה לפי הפשט במריל אז מה כן וכאן אני רוצה להביא אפשרות שורשה אולי בדברי הגאון מוילנה ושמרן הרב ז צהל יותר נוטא לדרך הזאת פשט ה מאריל כך נראה בעיני רבי לאל משקלוב מעיד שהגאון היה עושה התבודדות בבית והיה הולך בסערה בתוך ביתו ומדבר עם הקדוש ברוך הוא אבל ההתבודדות תמיד היייתה עעל אותו נושא ובאותה תינה מה התנה אתה היייתה הכתוב אומר אני השם ביתה אחישנה וחזר אמרו זכו אחישנה לא זכו בעיתה ואנחנו עומדים על זה שתקיים את פשט הכתוב שביתה שנה יש עת לכן אנה ושבעת לכן אנה היה אחישנה וזה היה שערת רוחו של הגאון בהתבודדות שלו אשרי מי שזוכה להתבודדות כאלה מהילה נפלאה מה מה הציק לו כל יומיו הציק לו רק דבר אחד דאגה בכלל ישראל ולגאול אתם ולכן הוא כל הזמן פונה לקדוש ברוך הוא בעייתה אח הישנה והגאון כידוע סבר שזה כבר אות אותו בעיתה והוא רצה שפשט הפסוק תקיים שכשמגיעים שהוא אחישנה על גבי הביתה עכשיו אנחנו צריכים לחלק את הדברים לשתיים יש בייטה ויש אחישנה מה זה ביתה ביתה זה לא תלוי באבוד אחישנה זה תלוי בבודה למה הוא מכיש כי ישראל עושים רצונו ומה עם בעייתה זה לא תלוי גאולה אנחנו פוסקים אינה תלוייה בתשובה ואולי נגיד כאן עוד עוד דבר שדמור היץ כידוע אומר לאלטר לתשובה לאלתר לגאולה ויוצא שדמור אייץ נוטה שהסדר יהיה תשובה וגאולה ודברי רבי יהושע של גאולה אינה תה בתשובה זה לא הסדר הפשוט למרות שיכול להיות שפוסקים כרבי יהושע גם לשיטתו אני לא יודע צריך לבדוק את זה אבל זה ברור שכל הזמן הרבים גם האדמור ריץ וגם האדמור האחרון הם כל הזמן רואים שתורה ומצוות זה מה שמביא את הגאולה לעומת זאת מרן הרב זצל אומר זה הכל בעייתה ובתוך הביטה מה שאנחנו יכולים לעשות על ידי עבודתינו זה את האחי שנה ואולי זה גוף תפילתו של הגאון שהוא מפ מתפלל לאחי שנה והתפילה הזאת היא האבודה שגורמת אחישנה בתוך הביתה בייטה זה כמו שהקדוש ברוך הוא מנהל את העניין אחישנה זה הוויד שלנו אבל בעייתה אחישנה אומר שאנחנו שותפים לפעולה האלוקית וזה מה שרבנו הצד היה חוזר וחוזר וחוזר לפעול אם כן לפעול אם כן הכוונה שהקדוש ברוך הוא הוא הפועל לא אנחנו דוחקים את הקץ הקץ דוחק אותנו הקץ של הבעיטה ולכן אנשים פורקי עול ורחוקים מקימים את הבעיטה ואם הכל טלוי בתורה ו מצוש אז אין שם שום קדושה בבעיטה לבד אין תר צס אבל אם אנחנו אומרים ש לביתה יש מהלך אלוקי שאולי בלשון הרמחל הוא היקרה הנהגת האיחוד שבתוך הנהגת המשפט הנהגת המשפט זה שכר ואונס זה לפי הבודה אבל יש גם הנהגה אלוקית ש דרת את ההיסטוריה קורה הדורות מראש מראש לפני שיש שאלת תורה ומצוות ועל פי זה הקדוש ברוך הוא מנהל את ההיסטוריה אז ממילא הביטה זה ההנהגה האלוקית ומה שאנחנו שייכים לאחי שנה ואולי גם התפילה של הגאון אבל אולי גם התפילה של הגאון הייתה שרבונו של עולם שההנהגה שלך תעשה אחי שנה בתוכ ביתה אבל אם זה יהיה לשמוע ל התפילה של הגאון א זה ממ בעצמו להתחשב בתורה ומצ זה הדין יש לפלפל בזה אבל אין כאן מקומו אבל האבודה שלנו זה מה שה אומר הרב ציודה סית לי שמיה כמ ה שמיה מוביל את הבעתה ו עבודתינו זה לסייע לפעולה האלוקית להוסיף החישן על הביתה וא אפשר שפשט המארי הוא הרבה יותר מתאים לזה שתקפו של נס הוא לא תליות רב המצוות ואם נסתכל רק על הנס אז יכול להיות שהיה פה נס לגמרי אלוקי זה לא בגלל שאנחנו עשינו משהו עכשיו האם כשנשאל את המארי אומר זה לא קשור בכלל פעולותינו א זה פעולה אלוקית שרירותית א מנותקת לא נראה לי שהוא יגיד ככה בוודאי גם הרן הרב זצ לא היה אומר ככה וגם הגאון לא היה אומר ככה לא היא מחוברת וזה גם רצון שבאתה חשנה אז יש קשר אבל השאלה היא האם הפעולה האנושית של תורה ומצוות זה העיקר בזה הכל תלוי זה תוקפו של תוקפו של נס או שיש גם השתתפות שלנו בתוקפו של הנס הסגולי האלוקי שהוא למעלה מבחירה והבחירה נצרכת כדי להוציא את האור העליון של הסגולה הישראלית שכבר הגיע שעתה אל הפועל ניקח דוגמה לעניין הזה בעיניי בדברי המארי פשט דברי המארי לולי דורוב של אדמור הריה אז אני כן תן דוגמה ילד נעשה בר מצווה בן 13 ימים ויום אחד זה בעיתה הוא עושה משהו בשביל להיות גדול לא זה לא תלוי בו בכלל אבל כשהוא גדול הוא יכול לעשות עם זה מצוות או לא זה תלוי בו כלומר להוציא את הגדלות הזאת באופן שמאיר אור תורה ככה אומרים לבר מיצה נכון ר יעיר יש לך נר זה תלוי בך גם אם אתה תעיר אותו או לא אבל עד עכשיו זה לא הה תלוי בך כי לא היית נר בכלל לא היית גדול גם אם אתה נורא רוצה מצד האבודה שלך להצטרף למניין אתה לא מצטרף עכשיו שאתה גדול אז אם תגיע למניין תצטרף ואם לא תגע מעשר הראשונים אז לא צריך אותך לזה שיש מניין נשמח להרח אותך אבל אם אתה רוצה להיות זה שיוצר את המניין בתור בר מצווה אז אתה צריך להגיע סר הראשונים שזה כידוע מעלה עליונה אז יוצא שהסגל של עצם הגדלות זה בעיתה זה לא תלוי בנו בכלל יש קורא הדורות מראש יש סדר הנהגה אלוקי גם באדם הפרטי מתי הוא מגיע לגיד שהוא חייב בתורה ומצוות ואז קיום התורה ומצוות זה הוצאת ה הבשלה האלוקית הסגולית אל הפועל ולפי זה יכול להיות שיש פה תירוץ מסוג אחר מ שנדדה שנת מלך קפו של נס זה דווקא ההבשלה האלוקית שהגיעה השעה שהורם של ישראל יופיע בעולם כמו ש אברהם חזל אומרים בהי ברם באברהם ש שמרי שהקדוש ברוך הוא כמו מישהו שהיה לו מרגלית בתוך החול והוא עד שהוא מוצא את אברהם רה דורות מ אז היה לעולם זמן מתי אברהם צריך להיוולד בו זה לא תלוי באברהם אברהם הוציא את זה לפועל ו נדמה לי שזה פשט המרל לפשט הזה יש השלכות עצומות אבל אני רוצה עכשיו קצת לקרב את הדעות זה לזה ולומר ברור ש לדעת הרב אנחנו צריכים את הבחירה כדי להוציא את זה לפועל ולכן התורה והמצוות הם חלק מהסיפור ויש הלבשה של לחיישן על הביטה אבל הבסיס הוא הסגולה האלוקית של הפשלת התהליכים אבל גם לאדמור הריץ לאלקו שמעוני שאומר שמלכו של עולם תעורר משנתו בגלל שישראל עושים רצונו אז הוא לא ישן אז זה לא שרק ישראל עושים רצונו אז הם כבר במדרגה שלא חל עליהם ממילא גזרת הגלות והכל בסדר לא יש פה התעורר של מלכו של עולם אז כש אנחנו עושים רצונו מתעורר יש פה נס זה אלוקות זה לא רק פעולותינו בתורה ומצוות אלא גם התעוררות למעלה אז לשני הצדדים שני הצדדים נמצאים יש מקום אני רק רוצה גם ללמוד את המאמר ולא רק לפלפל את הפלפול הזה אם כי הוא נראה לי מאוד יקר יש מקום לדון בזה כמה אופנים עוד עוד לעשות את זה יותר דק ויותר דק שיהיה פחות מחלוקת ואף על פי כן בסוף יהה מחלוקת ארוכה עם השלכות למיסה היום אם הכל תלוי בתורה ומצ בסוף אז המדינה הזאת אנחנו צריכים זהר מאוד ואל תביאו לי ראיה ממה שאסתר אומרת כאשר עבדתי עבדתי והולכת לבית המלך זה לא רעיה כי שמה היא עושה את זה מצד דסטר שאלה תמידי חכמים יש גמרות לפלפל בשאלה מה פתאום מותר לעשות את זה שונים אונים היא ודאי את זה מצד רצון השם על פי תורה והיום נבנתה מדינה לא רצון השם ולא על פי תורה אז אם הכל טלוי בתורה ומצוות אז אין לה קדושה אבל אם יש את הקומה של כי עת לכן אנה זה חינם לכן אנה הכוונה תנד מתנת חינם אז ממילא תורה לא ת גאולה לא תלויה בתשובה וחלק מהגאולה זה שתהייה תשובה איזה טעם יש בגאולה בלי תשובה זה לא גאולה בכלל זה פשיטה אבל היא לא תלוייה בזה יש פה התנוצצות של מחלוקת מאוד עמוקה עם השלכות לדורי ו ואל נשכח שחב עם כל הקשר שלנו אליהם אבל הם לא היו ציונים אפילו כנראה אנטי ציג וכאן פשוט זה קפץ לי פני העיניים פשת ה מאריל וחידד לי את השאלה הזאת טוב עד כאן הקדמה מופלגת והעניין הוא דהנה אדם הוא אדמה לעליון כלומר שיש יש וורד נפלא של הרב יצחק שמה זה תורת הקבלה אומר השורש קבל בתורה מופיע רק במקום אחד עכשיו קראנו את הפרשיות האלה מקבילות הלולאות הקבלה מה הקשר בין הקבלה ל קבלה תורת הקבלה הייא תורת ההקבלה בין עולמות הנמוכים לעולמות העליונים אז אדמל העליון זה שבאמת המלכות הדר הקיה הכן מלכות הדרה ולכן כל העניינים שלמעלה הם באותו האופן כפי שהם באדם אתם קרואים אדם לאילה כגוונא לתתה ולשון הכתוב כמים הפנים לפנים כן לב האדם איזה אדם העליון לאדם התחתון כמו שמובא גם בפרק מו בתניה שאנחנו לומדים הרבה שלב האדם העליון הוא תלוי בלב האדם התחתון אם תעזבני יום יומיים זבקה ויהם שמוע ולכן כאשר ישראל הם במצב של שינה היינו עכשיו אתם רואים תראו איך איך איך זה ברור פ כשישראל במצב שלה יינו שעניינים דתורה ומצוות שעל ידי זה הם אדמי לעליון הם אצלם במצב של שנה על ידי זה נעשה שנה כביכול גם המקו של עולם ומצה דבר אתה למד שאם יש שנה בתורה ומצוות לא יכול להיות גאולה וכל הגאולה הזאת זה בגלל תורה המצבות למרות שהפשטידה זה שבסוף 70 שנה יש מועד כי לכן אנה עקיבה המועד וכן צא שזה הכל תלוי בתוך המצוות צריך ליישב את זה אז על כל פנים היינו שהעניינים זה תורה מצוות הם אצלם במצב של שינה על די זה נעשה שינה כביכול גם כן גם במלכו של עולם וכמו שכתוב אני ישנה וית בזור בגלותא עכשיו הוא רוצה להגיד הפוך אנחנו מבינים אני ישנה בגלות מה הכוונה שבגלל שיש גלות נכנסתי לתרדמת כי אין יכולת להפריח את החיים הישראלים אומר לו לא בגלל שאת ישנה לכן את בגלות זה באמת גם בזוהר אולי יכול להשמע הפוך שמצד השינה דישראל בזמן הגלות נעשה לדי זה שינה כביכול גם למעלה אז השינה שלנו בגלות שאנחנו מתרחקים היא גורמת שיהיה שנה למעלה וזהו שבלילה ההוא נדדה שנת המלך ותוקפו שלנ כי על פי סדר ההשתלשלות זמן הגלות וזמן של שינה למעלה וזה שבלילה הוא מה זה הלילה הוא ומר הלילה ההוא זה הגלות ההי בסוגריים שלילה הוא זה גלות מביא זו שלילה זה גלותה נדדה שנת המלך מלכות של עולם הרי הוא אמור להיות בתרדמת עכשיו כיוון שאנחנו בתרדמת הוא הוא אמור להיות בתרדמת ובאמת נדדה שנת מלכו אז פזה קפו ש נס יש לכם את זה הרה בסוף תראו זה הרה חשובה ר לקודי שיחות לשינוי הטבע דלמעלה הוא נס ופלא גדול יותר משינוי הטבע דלמטה זהו מה שהנס זה למכה מצרים בבכוריהם שהייה בשבת שלפני הפסח נקרא נס גדול שמטעם זה נקרא שבת זה שם שבת הגדול אנחנו כבר 30 יום קודם שבת הגדול נכון זה היה בי' כמה אנחנו היום י מה אור לייא אפילו זה 30 יום קודם הגדול למה מפנו שזה שינוי טבע בקדושה כבוא שם בארוחה רק אנחנו לא נלמד מה שכתוב שם למה זה מכה מצרים בבכוריהם זה שינוי הטבע הפשט הוא ש הבכורות מכים את האבות ואת כל המשפחה זה ניגוד לטבע וזה כאילו שורשי הנהגה אלוקית השתנו פה עכשיו חורות מקים אבל עניינינו ועל פי זה תקמה שבלילה הוא המלך הוא לא נ סתם אלא תוקפו שנס לפי שזה היה שזה שינוי בטבע זה למעלה שהטבע ד למעלה זה שבשנה בזמן הגלות מה קורה השינה למעלה מלכו של עולם ישן ועכשיו היה נדד שנתו וזהו גם בדיוק הלשון נדדה שנת המלך נדדה דייקה זה לשון נדדה שנת המלך ששנה נדדה מהמלך מורה שהיה ראוי שהשנה תהיה בהמלך המצב הטבעי הוא שהמלך ישן לילה גלות מלכו של עולם ישן בדוגמת שאומרים על אדם שנדד ממקומה זה לא המקום שלו אז נדדה שנתו זה שמקומה היה שיש שנה והיא נדדה כי זמן הגלות בזמן של שינה קנ אלא שהיה נס שהשינה נדתה ממנו ומה זה הנס שכיוון שישראל עסקו בתורה ומצוות כמו שהתבאר איזה תורה ומצוות ואמלא איזה נס אז לכן גם נדדה שנתו עכשיו אנחנו רגע מפסיקים את המהלך ומרחיבים והנה להבין עניין זה צריך להקדים תחילה כדרכם של מאמרים בחבד כלומר שאת העניין הזה עכשיו מרחיבים הרבה את עצם הבנת עניין השינה ואחרי ש מבינים יותר טוב את עצם הבנת השנה מבינים יותר טוב את עצם הבנת הגלות מבינים יותר טוב מה זה נדד של את המלך שהגלות פתאום פוסקת כאן ומה העניין פה הוא ממשיך במאמר ובאור עניין השינה למעלה יובן מעניין השינה באדם למטה מבשרי כזה לוקה הקבלה עוד פעם הקבלה והנה החילוק בן אר לישן באדם התחתון אינו נוגע לעצם מציאותו כומר אר ישן זה לא חילוק קיצוני שהרי גם בעת השינה מציאותו היא בשלמות הוא נמצא הכל נמצא שבית השנה ישנם כל אבריו וגידו וגם החיות שבהם הוא חי לגמרי הדופק המרוצה העיכול כל תהליכי הגוף כ זה לא השתנה וישנם אז כל כוחות הנפש לא כל הברים של בגוף רק אלא גם כל כוחות הנפש ופועלים פעולתם כל כוחות הנפש פעולים פעולתם משעת השינה לא זה מה שחסר בשינה יש שסוברים אחרת שהדעת מסתלקת בשינה שאדם מאבד את הדעת אבל כאן הוא מסביר את זה באופן מדוייק הומר לו יש דעת לאדם עד כמה יש דעת לאדם יכול להיות שזאת שאלה אבל כאן במאמר יש פה מה לעיין לא עניין של פשט כי אפשר היה להסביר את עניין השנה גם אחרת ויש לי רעיה את זה לכות פורים מה הראייה שהרמה אומר שעד לא ידע אז עד שישן יצא שכשיש שנה אז אין דעת וכ אבל עוד מעט הוא סביר זה מה החלק בדעת שחסר לא לגמרי חסר הדעת הדעת נמצאת אבל חלק אחד מסוים חסר בה זה דקדוק ופעלים פעולתם כמו שים ממוש בעניין החלומות שזה בשעת השנה שיש בהם פעולה זה כל הכוחות שכל ומידות וגם רצון ותענוג יש שכל בחלום חלום זה לא דבר בלי שכל לא רק שזה דבר עם שכל אינסטינקטיבי של בעלי חיים שאם אדם חולם חלום רע אז הוא מבין אם ככה זה עלו לפגוע בזה מתעורר בתולה אלא גם אפשר להתחכם בחלום לעשות פעולות בחלום שבעל חיים לא יכול לעשות וזה גם באדם פשוט יכול להיות שבחלון שההוא חולם הוא מבין הבנות שאין בכלל בבעלי חיים אז יוצא שהשינה לא הקרה את השכל ובוודאי לא הקרה רצון ותענוג מהאם יש תענוג בשנה ודאי אדם חולם על לפעמים זה קורה בליל יום כיפר אדם צם או בליל תשעה באב אדם צם או בתשעה באב ביום הולך לישון הוא מרגיש רעב אז הוא חולם שיש לו אוכל הוא מתענג אליו וא מתעורר ו מגלה ש קבה מקרקרת איין אז יש רצון ותענוג הוא רוצה אוכל והוא מתענג על האוכל ויכול להיות גם שהחוכמה ש באמת אולי הדבר יותר חמקמק פה אבל יש חוכמה כאן הוא אומר מה כן חסר זה זה זה חידוד מאוד גדול מה כן חסר לא עצם החוכמה יכול להיות שהיא מתמעטת יכול להיות שהיא נמצאת פחות אבל בגלל סיבה אחרת ועד זה כאשר הוא זוכה השכל שמזכיר בחלום הוא שכל אמיתי שזה עוד דבר בכלל שאפשר גם שכל אמיתי ממש אני זכיתי לחברותא הוא לא זוכר את זה דיברתי עם הבן שלו חוכם נפלא מאוד צדיק גדול זכיתי ללמוד אתו חבותה ו הוא היה הולך לישון קושיה ברשבע לפעמים אן לא הרבה פעמים אבל היה שהוא קם בבוקר הוא אומר ש בחלון בא לו תרוץ על הרשב אומ שיש שכל ויהש שות מן השמיים יש הרבה ב דברי חלומות של רב צדוק אצל רבנו הרב צודה יש באור לנתיבתי חלומות שהוא חולם הוא שוכח עם הרב זצל בחלום דנים בעניינים אומרים שיש שכל בחלום ואצל גדולים יש שכל גדול מה שאנחנו חולמים שכל קטן אולי זה בעצם משקף את השכל שלנו גם ביום שאם אדם מערר ביום עם שכל קטן אז שלא יתפלל יש לו שכל קטן גם בחלום טוב אפשר אז מה הכל חסר הוא מביא פה רעיה שיכול להיות חלומות מלאי שכל דין ודבורים שואל מקבל מענה אז אומר לא הפך ככה מבלבל אבל הוא אומר וכן הוא בנוגע לתענוג ורצון שיכול להיות תענוג ורצון עליון ואמיתי אבל גם מי שאינו בדרגה זו הרי רואים במוחש שגם בחלומות שלו יש שנה מידות שכל רצון ותענוג בנוגע עניינים שישנם במציאות מה שאיין כן עניינים זה נמנעות כמו פילה דעיל בקופה דמחטא אי אפשר להיות גם בחלום ככה אומרים חזל שפיל שנכנס ב אור של המחת זה גם בחלום לא חולמים אפי שיש בחלום איזה עניין דומה חזל אומרים שזה אין גם בחלום לאכול מ חלומות כאלה החילוק שבין ר ליש אז מה החילוק י שת כל זה שלנו אז מה החילוק החילוק בין ר לישן זה בעת שהוא אר כל עניינם באופן מסודר כלומר יש שיטה יש עקביות יש סדר בכל העניינים מכל שכן שאין שייך שהוא שני עניינים מפכים בבת אחת ובחיבור אחד ואפילו לא בהמשך אחד ת אחת זה לגמרי אחד חיבור אחד זה שניים שהם אחד המשך אחד זה שניים שהם לא אחד אבל הם כן נמשכים זה מזה מעניין שזה לא זו הפסוק תני כלומר אין בבת אחת ואפילו לא חיבור אחד וא אפילו לא בהמשך אחד א זה כל כך לא מסודר שאפילו המשך אחד כאשר כל העניינים והכוחות הם באופן מסודר אז מה מה מעלת הסדר ניכר אז החילוק שביניהם ומה החילוק ומעלת הכוחות זה על זה אני יודע מה עליון ומה תחתון מה שאין כן בעת השנה בחלום יכול להיות חיבור שני כוחות אפקים כוח ה יותר עליון עם כוח ה יותר תחתון מה המבחן ששיכור יכול להתפלל או לא יכול להתפלל אם הוא יכול לעמוד לפני המלך כי אם הוא שיכור אז הוא לא מבחין שהמלך הוא עליון וני תחתון זה כאילו מסיר את ה ועד לחיבור כמה וכמה כוחות יחד באופן בלתי מסודר ומכל שכן שני ר המעלי היתרון שבכוחות הנעלים על הכוחות שלמטה מהם שזה עיקר כאן לא זה ברור ש להבין מה עליון מה תחתון ולסדר כל דבר לפי מקומו כושר שיפוט של שיטה וסדר ו הבנה מה נמצא זה לא זה חלק מהדעת ואת הדעת הזאת אין אבל להבין כל מני דברים יש למרות שכשיש שכל אמיתי צריך ו מה אם יש קושיה ותירוץ לכאורה כן מבינים שיש פה סדר הדוגמה מזה ובן למעלה בואו נלך עיקר לנמשל עניין השינה הוא שאין ניקר כביכול המעלה והיתרון של עניינים הנעלים זה השאלה שהעניינים העליונים הם לא מקבלים את כבודם ומעמדם וקרם וזהו מהקשר לעניין הגלות עם עניין השינה כומר למה גלות נקראת שינה אני ישנה בגלות וכנ שזמן הגלות הוא עניין השנה למעלה כי סיבת הגלות היא על ידי זה שאין נקרת אד אז המעלה ד ישראל אנחנו מדברים עכשיו על השנה למעלה לא לשנה למטה לא שישראל לא עושים את המצוות שגם זה נתבעים לעגל נותנים נתבעים למשכן נותנים אז אתה לא יודע מה המעלה מה לא הבעל הוא אלוהים והשם הוא אלוקים אז אתה לא יודע מה המעלה מה לא אתה הכל א זה קירת שורש המצוות אבל העיקר כאן זה לא העניין הזה שזה גם נכון אלא העיקר למעלה שמה זה השינה למעלה שו כאילו הקדוש ברוך הוא ישן מה פירוש שהקדוש ברוך הוא ישן יש לו את הכוחות יש לו את השכל יש הכל אבל כאילו הקדוש ברוך הוא מעלים את כושר אבחנתו בין ישראל לבין אומות העולם ש ישראל למל דווקא עליונים ישראל מצד האמת הם בנים למקום כמו שכתוב בנים אתם לשם לו קכם אפילו עם תומר ומדרגת נמוכה ועל כל פנים עבדיו של הקדוש ברוך הוא כמאמר כבנים עבדים ואפילו אם תאמר שהם עבדים וכאן יש מקום להעריך מאוד שזה בטר סו מאמר ארוך על וגם במקומות אחרים על עבד לאומת בן שגם עבד מלך הוא מלך יש מעלה לעבד אפילו על הבן עבד מלך הוא ממש מלך אז מלה בן תגיד בנים בת גד עבדים אז עדין יש מעלה עליונה לישראל מעלה אלוקית חלק אלוק ממה ולא רק כמלך בכף הדמיון אלא מלך ובנים צריכים להים ל שולחן אביהם זה מה קרה מה מקומם לפי הקרת מעלתם וכן עבדים על שולחן אדוני והסיבה לזה שגלו מעל שולחן אביהם דונם הוא עניין השנה שהוא לא מכיר את בניו כאילו את מעלתם ואז הוא מתייחס אליהם כאחרים שהן יכר כביכול למעלה העילוי ישראל ומזה נעשה עניין הגלות טוב נעמוד פה לא יודע מה עושים אנחנו הערכתי בהקדמה אולי נוותר מחר על השיעור למבוגרים רק נמשיך את זה נלמד נעשה הפסקה מה כי שבת סת מאשרים זכין לאדם שלא בפניו טוב נראה ככה בפשטות ך א ך אה ‏k