דרוש לחנוכה | תשפ"ו | הרב יהושע שפירא

נוהגים נוהגים עניין מניג מיוחד זה לזכור את כל ההיסטוריה גם לפני חנוכה מיציאת מצרים וגם אחרי חנוכה הגאולה עתידה סוף זה רואה קודשך וחנוכה מלבד עניינה המקומי יש גם מימד שיציר היסטורי אנחנו עוסקים את זה בפנים שונות בחנוכות שונות שנים שונות אני רוצה להקדים היום הקדמה אחת כללית על הדור שלנו חסוף זורה קודשך דכי אדמון וצלצלמון ו מתוך כך לראות נקודה עמוקה מאוד בחנוכה ואחר כך השלכה של הנקודה הזאת בהיפוך פנים עמוק בימינו. הפסוק אומר חדש ימינו כקדם. כלומר שחידוש הימים הבאים עלינו לטובה של גאולה שלמה הוא לא רק איזה עתיד ורוד. אלא הוא גם מחדש את העבר והעבר מלמד אותנו את המדרגות שלהם אנחנו שופים ו אף על פי שבוודאי החידוש הוא לא ממה שהיה כמו שכתוב בפסוק והטיבך וירבך מאבותיך. אף על פי כן, התבניות שבהם הוא מתגלה לאילה הם תבניות שהיו מקדם. בדרך כלל נראה שאנחנו צריכים לחזור לחמישה עניינים, ארבעה ועוד אחד מופלא שמקביל אליהם. ונמנה אותם מלמטה למעלה. מלמטה למעלה. כי אנחנו באים מדר כל אל ומחדשים אותם אחורה. קדם. הדבר הראשון שאנחנו רדשים והיום נגיד בזה חידוש בהמשך זה את מרד בר כוכבה. מרד בר כוכבה לא עסק בעניינים דתיים אמוניים קדושים אלא בעצמאות מדינית ועוד נראה שהיה בו שני חלקים לדרגת העצמאות המדינית שלו אבל הוא היה עצמאות מדינית לבדה ואנחנו מחדשים ימינו כקדם לעצמאות מדינית מופלאה ואין ארוך מהעצמאות שהייתה לבר כוכבה גם אלה שהיו למלכות חשמוניא הימים היחידים שהיו יותר מופלאים מימינו בהקשרים מסוימים זה דוד ושלמה מבחינה מדינית והקשרים אחרים אנחנו עולים עליהם עוד מעלה מעלה אבל חידוש העצמאות המדינית של בן כוכבה כבר קרתה בה' באייר תשח והמרד של דוד בן גוריון היה הרבה יותר טוב מאשר שבא כוכבה הצליח הצלחה לאן ארוך יותר גדולה והצלחה מתגברת והולכת מרגע לרגע, אבל זה לא מספיק, זה רק צעד ראשון. אנחנו צריכים לחזור גם למלכות בית חשמונאי, ששם לא הייתה רק עצמאות מדינית, אלא עצמאות דתית, תורנית, עצמאות הקודש. כשפסגת כל העצמאות הייתה ואחר כך בר בניך לדביר ביתך ופנותחירות מקדשך והדליקו נרות בחצרות קודשך ולעצמאות הזאת עוד לא הגענו לרמת העצמאות המדינית של חנוכה הגענו גם הגענו הרבה יותר הניצחות הניצחונות שלנו הרבה יותר מוחלטים מהניצחון של חנוכה. אבל לרמת קריאת הקודש ושהמקדש הוא לב כל המהפכה, זה לא הגענו. אנחנו עומדים ומתפללים שחדש ימינו כקדם למקדש כמו בבית חשמונאי על מקדש שלישי שלא יחרב עולמית וטיבך וירבך מאבותיך אבל גם זה לא די אנחנו לא רוצים רק לחזור אל המקדש אפילו לא בפהרו ונצחיותו של מקדש שלישי אנחנו רוצים לחזור גם אל הנבואה שהייתה בבית ראשון ועוד מעט נדון בשאלה על הניסים שהיו בבית ראשון אם הם היו בבית שני או לא אבל בוודאי שהיו דברים שהיו בבית ראשון ולא היו בבית שני השראת שכינה וארון ונראה ר אותם לקמן והיא נבואה. כלומר גילוי אלוקות במפולש באופן שהוא בהיר ונראה לעין. וזה הדרגה השלישית שאנחנו צריכים לחזור אליה. לא רק אל הקודש והמקדש, גם אל הגילוי אלוקות. אבל יש עוד דרגה שאנחנו צריכים לחזור אליה שרק נגענו בה. אבל לא הגענו אליה ממש. זה לוחות ראשונים. שבזמן לוחות ראשונים, כל זמן שהם לא נשברו, פסקה זו המתם. הלוחות הראשונים הם מעשה אלוקים הם. כלומר זה גילוי אלוקי עליון למעלה מגדרי העולם הזה שממילא הוא ממוסס את כל המגבלות והטומאות של העולם הזה פסקה זו המתם ומגלה אור אלוקי שלא כגדרי המציאות עד כדי שחז"ל אומרים ש אם לא היו חוטים בעגל היו חיים לעולם הוא בילה המוות לנצח זה המדרגה שלוחות ראשונים וודאי צריך לחזור לזה וזה כבר נוגע לחזרה לגן עדן שלפני החטא אם כי בזמן לוחות ראשונים לא חזרו לדרגה של גן עדן שנפנחת בכלינה אין רוח אלוקים התהלך, אין עץ החיים ועץ הדעת, אין ביטול לת החרב המתהפכת וכך וכך עניינים לא חזרו לגן עדן ואנחנו צריכים לחזור לגן עדן וזה דרגה חמישית אלה שלמרבה הפלא היא קוראת במקביל במידה מסוימת לארבעה האלה ובזה אנחנו חוזרים הרבה פעמים ש כל העונשים של חטא אדם הראשון שהם איזה עדות שלעת החרב המתהפכת בזהת הפך תאכל לחם בצער תלדי בנים והוא ימשול בך הכל מתפוגג ומקביל להקמת מדינת ישראל, לציונות. אז דווקא הדרגה הכי נסגבה היא קוראת במקביל מפני שהיא לא ישראלית לבדה, אלא כלל עולמית, כלל אנושית. ולכן בעצם היא שייכת למסלול מקביל לארבעה האלה. אם נחזור לארבעה האלה אז נוכל לומר כדרכנו שהרבייה הזאת זה כמו החתן והכלה שאנחנו אומרים לדבר עליהם שתיים שהם ארבע שיש את החתן כשהוא לעצמו הלוחות מעשה אלוקים אימה והחיים חיים אלוקיים הם שאין בהם מוות ואין בהם עצירה. זה החתן שבחתן והכלה שבחתן זה נבואה. כלומר, דבר השם זה החתן שבפינו, בפיות הנביאים. אז הכלה נוסאת בפיה את דבר החתן. זה הכלה שבחתן, הנבואה. והחתן שבקה זה שיש לנו עצמאות תורנית אמונית מקדשית. כלומר שכל העצמאות שלנו זה העצמאות האלוקית שבנו. זה החתן שבכלה חנוכה. והכלה שבכלה זה אומה לעצמה. בר כוכבה. ומחדש מינוקדם הוקטור הכיוון החטא של הזמן הוא הפוך החטא של הזמן עד חורבן בית שני ומי החתן שבחתן לוחות ראשונים דרך נבואה כלה שבחתן דרך חשמונאים חתן שבקה דרך בר ככבה עד החורבן ירידה ד מלמעלה למטה אבל חדש אמנו כקדם זה קורה הפוך ועוד נעסוק בזה בהרחבה בהיפוך הזה של הזמן ואנחנו מתחילים מברכוכבה ונדמה שעכשיו אנחנו מתחילים להריח ריח חשמונאים באוויר ויוצאים לקרבות עם סוג של דגל מלהשם אליי ונרחיב עוד מעט בעניין הזה. את הדברים האלה דיברנו פעמים רבות ואני רוצה עכשיו להיכנס לתוך חנוכה ולדון בה קצת יותר בפרטות. חנוכה בעצם הנס מלחמת החשמונאים בתוך חנוכה עצמה וכאן צריך טיפה להחזיק ראש כי אני עובר ממבנה אחד למבנה אחר וחנוכה עוברת למקום אחר עוברת דירה יש מקום להסביר למה אבל לא בטוח שנעסק בזה. זה פרט א מבניי שלא כולם א זקוקים לו. אבל מה רצה מתיטיהו? מי להשם אליי? הוא רצה עצמאות דתית שבסך הכל קר זה הכלה שבחתן. אבל הייתה שמה תודעה דתית כעיקר ולאומית כתפל. הוא בכלל לא רצה לנצח בקרבות. זה היה אמצעי לווה הכרחי. אי אפשר היה בלי זה. מה שהוא רצה זה להסיר את הגזרות. כל הסיבות לפרוץ מרד היו גזרות בין אם נאמר שזה גזירת ודית בין אם זו הקרבת חזיר ב ב לעבודה זרה במודיעין בין אם לומר סיבות הכל היה להסיר גזרות בשביל להסיר אותם היה צריך להילחם כיוון שהם נלחמו נתגלגלה המלחמה וזכו כבר למקדש אבל הזחיה במקדש היא למעלה מהציפיות. בעצם לא לזה הייתה הכוונה אף על פי שזה היה גופו הדגל שנשע מתיטיהו. אני רוצה קודש באופן עצמאי בלי שימן תשלוט עליי ו תחלל את קדושותיי ותטמא את כל השמנים שלי במובן הרחב של המילה ואז קורה משהו עמוק מאוד מעט נראה אותו אני עכשיו רק פורס את המפה ואחרי זה נראה אותה ב שלב אחרי שלב מפרוטרות קורה משהו לגמרי לגמרי לא מתוכנן לגמרי לא שייך להקשר כמו שנראה לפחות לחד שיטת בירושלמי כפי שנראה וזה קורה נס פח השמן שכמו שאמר הרב דודי אתמול נס לא נצרך נס רגיל במנורה תמיד השמן דלק יותר ממה ששמו בנר מערבי זה לא איזה משהו מיוחד אבל זה נס שהאו בית ראשון כמו שאמרנו לכל פחות לך שיטת כמו שנראה במידה מסוימת לכל השיטות אבל ודאי לך שיטתא זה אופי של בית ראשון זה גילוי אלוקות זה לא לפי גדרי העולם הזה בלשון הרב אולי זה זה אידאה אלוקית לא אידה דתית של בית שני הם מופטעים והופכים את זה לכל האורך הזה של חנוכה שמונה ימים הלל עצום על מה שהיה גילוי אלוקי בתוך ימים ומלחמה שבכלל לא חיפשה את זה לא התפללנו לנס התפללנו לעצמאות דתית באו בניך לדביר ביתך זה על הניסים ופינוך עליך ותראות שלך זה הניסים ופתאום היה נס מסוג אחר לגמרי מוייפת של שידוד מערכות הטבע אמנם הוא לא נס כמו אבנל גביש שודות משמיים. הוא לא נס של אחיות מיתים כמו אלישע והנהר, אבל הוא נס שלא באופי של המלחמה. עכשיו מה יוצא? בטווח הארוך והקצר ממלחמת בית חשמונאי. בהתחלה זה עצמאות דתית. אחר כך זה עצמאות שהדת ב נעשתה תפלה. לשון הרמב"ם מפורסם וחזרה מלכות לישראל יתר על 200 שנה. לא חזר מקדש יותר על 200 שנה. למרות שחזר. אפשר היה להגיד חזר מקדש לישראל יותר 200 שנה. לא. וחזרה מלכות לישראל יותר 200 שנה. ובהתחלה המלכות הזאת היא עוד עם איזה ריח של כהונה, של קדושה, ולאט לאט הריח מתפוגג. העצמאות הדתית מימד הקודש נהפך להיות מסחרב בידי הכוח של השליט של הכסף קונים כהונה גדולה משתלטים על כהונה גדולה הורגים כהנים גדולים כדי להיות כהנים גדולים עד שלבסוף הורגים את כל חכמי ישראל מלך מבית חשמונאי יש את הסיפור המפורסם אורדוס ו אוקנוס ואריסטובלוס שאחים שרבים אחד עם השני זה רב היום זה בוודאי לא קודש ולא מקדש ו יש שמה איזה ברקע גם אבל זה זה אבל זה לא מאבק מול הקודש זה אין שם טענת הדתה או לא הדתה אנחנו רוצים להגיע לפתוח את כל העניין מפרות מהמלחמנה נגד האדתה כלומר איך מלכות בית חשמוניאי שחרתה דגלה מן להשם אליי מתגלגלת עד שהיא לא רק נלחמת נגד העדתה בקמפיין אלא בהריגת כל חכמי ישראל כמו שאני רואה דריחה ומשם זה מדרדר לבר קוקבה שזה רק עצמאות מדינית מעיקרו זה התולדה ואחרי זה ירידה מטה מטה של ברקוכבה כפי שנראה בהמשך לא תסאוד ולא תחסוף בלי מעורבות אלוקית ואז בעצם מסתיימים החיים הלאומיים של ישראל במילים לא תסעוד ולא תחסוף של בר כוכבה ואנחנו רוצים מהם להתחיל לראות את ההיפוך אבל קודם כל נראה אז בעצם יש פה עצמאות דתית שיש לה איזה הפתעה שהולכת בניגוד לציר הזמן כלומר ציר הזמן שבא מאלוקי שבאלוקי עד לאנושי שבאנושי עד ללאומי שבללאומי מ לוחות ראשונים שונים עד בר כוכבה הוא כל הזמן הולך ויורד ובחנוכה מלכות שמאי הולכת ויורדת בעצמה היא מתחילה מעצמאות דתית יורדת לעצמאות מדינית כשהיש לה דבר עם הכהונה הגדולה ועם המקדש ויורדת עד להרוג את כל הכהנים את כל חכמי ישראל והיה העולם שמם אז זה ציר הזמן שלה היא מתחילה מקסימום מעצמאות דתית ויורדת עד הריגת כל חכמי ישראל. אבל פתאום יש לה חזרה בזמן. יש לה חדש ימינו כקדם בעצמה. היא הולכת אל העבר בנספח השמן. וזה דבר שצריך כוונה. למה פתאום יש פה הערה מזמן קודם? אז בואו נראה את הדברים קצת כתובים בחז"ל ונדון בהם ואחר כך נלמד מהם לאיך צומחת האומה הישראלית בדורותינו ואיפה לנו יש בדיוק את אותו מנגנון של ציר הזמן ונקודה שהופכת את ציר הזמן והיא נותנת לזה מימד עומק מופלא אז נתחיל קודם כל נראה את הסיפור בגמרא בקדושין המפורסם בכל זאת נחד לאן הגיע בסוף מלכות בית חשמוני גידוש סו מעשה ויני מלך שלח לכוכלית שבמדבר וחיבש שם 60 כרחים מבחינה לאומית גיבור גדול קיבוש ובחזרתו היה שמח שמחה גדולה על מה קיבוש מלכות וקרא לך חכמ ישראל אמר להם אבותינו היו אוכלים מלוכים בזמן של עסוקים בבניין בית המקדש אף אנו נאכל מלוכים זכר לאבותינו אתם רואים בית המקדש כאן זה עבר אלו מלכון שלכונות של זה ואכלו ולכאורה הוא כן קורא לחכמי ישראל כמו יש טקס הוא הזמין את הרב הראשי הוא הזמין את הרבנים הם יושבים ראשונה במלכות הוא מכבד אותם כבוד הרב אבל בעצם זה רק מן השפה ולחוץ היא הוקשות והוריית תקשות זה הרב הזה הוא קישוט והתורה שלו היא קישוט היא הוא קשות והוראית קשות מאיפה אנחנו יודעים תראו מה קרה מיד והיה שם אחד איש לת לב רע ובלייה ואלעזר בן פועיר שמו אומר אלעזר בן פועיר עני המלך עיני המלך ליבם של פרושים שם עליך אתה חושב שזה הם אוהבים אותך מה פתאום הם שונאים אותך ומה יעשה שואל אותו יני המלך אומר לו הקם להם בציץ שבין עיניך עושים את הציץ תרש את הכהן גדול שהמלך הוא בא לבית על הקודש הוא הכהן הגדול יש פה שאלות הלכתיות מרובות מחלוקות ראשונים האם היה מותר לו לשים את הציץ או לא האם זה כבר היה איסור לא ניכנס לכל השאלות המעניינות שיש פה היה שם זקן אחד ויהודה בן גדיד ישמו ו יהודה בן גדיד לני המלך יני המלך רב לך כתר מלכות אנח כתר כהונה לזרו של אהרון כל יושבים שם כל חכמי ישראל והיה שמה אחד מחכמי ישראל איש אמיץ לא נכנע לפרוגרס הוא אומר לו אד אני המלך אתה המלך אבל אל תיגע בקודש, אל תבלה תבלה את הקודש. אנח כדרן לזר של אהרון שהיו אומרים אמו נשבט מודיעין כמו אמא של יני המלך הייתה שבויה במודיעין אז הוא לא בן של אביו אז הוא לא מזרע הכהונה או שהוא חלל ויבוקש הדבר ולא נמצא אחרי זה הגמרא דנה מה אני מתבקש ויש מחלוקת ראשונים מה נתבקש מה לא נמצא אז למה כן רצו שהוא לא יהיה כהן גדול והבדלו חכמי ישראל בזם. הוא לא רצה לעזוב את הקודש. הוא רצה שהמלכות תשתלט. גם הבגץ הכריע מה עושים ברבנות הראשית. אם יש מבחנים לנשים לרבנות או אין מבחנים הבגץ החליט. ויבדלו חכמי ישראל בזה. ויאמר לזהר בן פורא לעיני המלך. מלך את שבישראל כך הוא זינו ואתה מלך ישראל וכהן גדול אתה מלך וכהן גדול כך הוא זנך אתה שותק הם יוצאים לזה אתה שותק ומה יעשה אם אתה שומע לצאתי רומסם ותראה מה רומסם ותורה מתה עליה שואל יני מלך רגע רגע רגע אבל אנחנו לא רוצים לעקור את התורה לגמרי ותורה מתא עליה אומר לו אלעזר בן פועיר איש לץ לב רע מובלי הרי קרוחה מונחת בקרן זווית כל הרוצה ללמוד יבוא וללמוד הוא לא צריך חכמים יש מאגרים יש אינטרנט ישאלו באינטרנט יראו את כל התשובות לא צריך חכמים קרן זווית זה אינטרנט לא בגימטריה אולי לא ובכן לכן אמר רב נחמן בר יצחק מיד נזרקה בו אפיקורסות דבל מיימר תנחת תורה שבכתב תחשב פה מים מיד תוצץ הרעה על ידי אלעזר בן בוירה ויהרגו כל חכמי ישראל והיה העולם משתומם עד שבא פשוון בן שטח והחזיר את התורה ליושנה יש פה איזה סיום כריסה צה מוחלטת ניגוד מקצה לקצה למלכות בית חשמוניים והוא ממלכות בית חשמוניים זה הסוף עכשיו אחרי שראינו נו את המשפך של הציר של הזמן שהולך מ מעמד הר סיני יורד יורד יורד יורד יורד בתחנות כמובן יש להיות בדרך אבל כל הציר הוא ירידה עד יני המלך שהוא ערב בר כוכבה עוד נגיע לבר כוכבה עכשיו אני רוצה לעסוק בלא גדול וזה נס פח השם שהוא לכאורה הוא לא מתאים ל לוקטור בואו נראה מקור ד' א ב ג נזלג אומרת הגמרא אלו חמישה דברים שהיו בין מקדש ראשון מקדש שני ואלו הם ארון וכפורת וכרובים אש שירדה מלמעלה הוא שכינה ורוח הקודש ואורים וטומים. אז זה חמישה דברים שהם הגילויים האלוקיים הנראים הבולטים שבטלו. ונראה שהדברים האלה מתאימים יותר בפשטות לדעה אחת בירושלמי שאני רוצה לראות שקשורה לעניין הזה. אומרת הגמרא בירושלמי יומא פרק א' הלכה ד כל שבעת ימים לא היו מונים ממנו מאכל ומשתה מהכהן הגדול. ערב יום הכיפורים אם חשכה לא היו מניחים אותו לא חל הרבה זה הגרסה בירושלמי תנא ירושלמה הוא נכון זה בבא קמה לשנ קלילה במקום לכל לכתוב לאכול לאכל זהנ קלילה של התנשמי לא היו מניחים אותו לאכל הרבה שהמאכל מביא את השינה אומרת הגמרא, מה הבעיה שישן שלא יראה קרי ויפסל מליד כהן גדול, תפסל מעבודה. אומרת הגמרא אבל זה ולא מן הניסים שהיו נעשים בבית המקדש הם הרי 10ה ניסים נעשו בבית המקדש משנה במסכת אבות ואחד מהם שלא ראה כהן גדול קרם ימיו ובמשנה אין חילוק בין בית ראשון לבית שני אז לכאורה גם בבית שני היו 10ה ניסים אז למה לא נותנים לו לאכול אין בעיה אמר רבי ביד על שם לא תנסו כלומר היו ניסים אבל אתה לא סומך עליהם אתה לא בונה עליהם אתה לא הולך לכתחילה נס לא תנסו זה אל תגרמו לקדוש ברוך הוא לעשות נס לא תנסו את השם אלוקיכם אתה צריך לפעול על דרך הטבע והנס בא מאליו או לא אתה צריך לפעול על דרך הטבע אז זה תשובת רבי אין אמר רבי יוסי בן רבי בון כאן בראשון, כאן בשני. כלומר, כל הניסים, העשרה ניסים שהיו במנויים ב שהיו בבית המקדש ומנויים במסכת אבות, היו רק בבית ראשון. בבית שני לא היו. וממילא זה מתאים מאוד לכל החמישה דברים שראינו קודם, שבבית ראשון היו כל הדברים שהם גילו שכינה. והמילה שכינה בעצמה זה אחד מהם א שכינה רוח הקודש ירו מטומים כפור קרובים וממילא אומר רבי יוסי ברביבון שזה כולל גם את כל העשר הניסים ההל שירדה מלמעלה שאחד מהניסים זה כולל את כל הניסים ולפי זה מתחד לנו העניין מה עושה כנס פח השמן שהוא לכרה אחד מהניסים זה שנר מערבי דולק לפי זה לא היה בבית שני ופתאום התנצות של בית ראשון עוד רגע כנראה את הרמבן הנודע, אבל לפני כן אני רוצה להגיד כיוון חשיבה בעניין הזה ושהרמבן הוא א מפרט את זה ומחד את זה מאוד רקמת בית ראשון מצינו אור של בית שיני בהקמת בית ראשון בית ראשון זה נבואה. משה קיבל תורה מסניים ישראל ליהושע זקנים נביאים אנשי כנסת הגדולה הם אמרו שלושה דברים לפני כן לא אמרו למה כי יש נבואה מי שאומר כה אמר השם לא יכול להגיד אחר כך בכוה אמר יחזקאל בכוד שהנביאים היו כן משתגים נבואה זה לא איזה עניין של מה בכך זה כל האיברים מתפרקים שוכבים כמו שיכורים משתגים כמו שכתוב אצל שאול משוגע שרוח הוא לא חי את החיים האלה בשעת הנבואה הכל מתפרק בגלל שיש גילוי למעלה מגילוי המציאות מי שאומר אמת שממוססת את המציאות לא יכול אחר כך לאחוז באמת שי בתוך הגדרים זה זה לא משקל זה לא זה לא נקרא אמת. חוץ מתחילת בית ראשון, בתחילת בית ראשון שבנה אותו שלמה המלך, שלמה המלך הוא לא נביא, אבל הוא כותב משלי כהלת. ספרי החוכמה שבתנ"ך נכתבים בזמן הקמת בית ראשון. והגדול מכולם, שיר השירים, שהוא הפסגה של החוכמה, שירת החוכמה, חוכמת הסוד של הקשר בין הדוד והראיה. בית ראשון, בית שכינה בתחתונים, שני הכרובים, הדוד והראיה, ובניין הבית בא על ידי החכם שבדור הנבים. ובית שני נבנה על ידי נביאים שבדור חכמים שזה עזרה ונחמיה אחרי זה נשארו חגיץ חריה ומלאכי קצת הנביאים שבדור החכמים בונים את בית ש כלומר כשיש בניין הבית יש התקללות ויציאה מהתבניות של הזמן. התבנית של הזמן, של הנבואה נשברת על ידי החכם מכל האדם כדי להקים בית ראשון. והתבנית של תורה שבעל פה אנשי כנסת הגדולה נשברת על ידי זה שהיו 120 זקנים באנשי כנסת הגדולה. ומהם כמה נביאים והם בונים את המקדש. ופעם שלישית התבנית הזאת מתגלה כשמחדשים את בית שיני במי בית חשמוניאי שזה הכל גבורה אנושית פעולה של אנשי קודש ועל ידי כהניך הקדושים ופתאום יש נס מבית ראשון זה ממש מגבילה לשלמה ובניין הבית הראשון יש נ ספח השמן ב התחדשות חנוכת בית שיני בימי בית חשמניים. למה? כי כל עניין הבית הוא הדוד והראיה. כל עניין הבית זה האלוקי והאנושי. זה היחד. הבית הוא לא גילוי אלוקות. בלבד זה לא עמוד אש ועמוד ענן. עמוד אש ועמוד ענן זה רק אלוקות. והוא לא צריך בית כי ירד עליו הענן וירד השם על הר סיני בענן. זה אלוקות לגמרי. לא צריך שום בית בשבילו. מתי צריך בית? כשהוא מתחתן. כשיש אלוקי וישראלי. דוד ורעיה. אז לכן בשביל לבנות בית ראשון שהשכינה תגיע לארץ אף כי הבית הזה זה מה שאמר שלמה אין השמיים יש השמיים לא כלכללוך גם השמיים שמיים להשם הם לא מקום שמחלקל את השם הוא רק מתנוצץ עלינו משם אבל הוא למעלה מן השמיים המשפיל לראות בשמיים אבל עכשיו שבונים בית בארץ ומקדשים מקום ניצחי להשראת השכינה אז צריך חיבור אז שלמה הוא החכם מכל האדם אז שיש לנו את מישלי ויש לנו את כהלת ועל הכל יש לנו את שיר השירים שזה החוכמה של הקישור בין הדוד וריה זה גופה החוכמה וזה בונה את הבית הראשון ומשרי שכינה שקדושתו לא בתה עולמית ככה אנחנו פוסקים נספח השמן הוא בדיוק התמונת מראה של העניין הזה. כלומר, מחדשים את בית שני ועיקר כוחו של בית שיני זה מלכות בית חד שמוניים. כי לפני כן היה חושך גדול כל ה-200 שנה שבין בניין הבית עד ל בית שיני עד לחשמונאים אין לנו כלום שמה זה התקופה הכי אלומה הכי חשוכה באמת לימים אפילו המחקרים מסתכלים עליה הם לא מבינים הם מוסיפים שם עוד 200 שנה שאין אצלהם מקרה יחידי בהיסט היסטוריה המוכרת, לא בהיסטוריה של המפץ הגדול. טוב, זה היה אבל בהיסטוריה המוכרת מאברהם אבינו פתאום יש עוד 200 שנה כי הכל שמה עלום. ומ-80 שנה מי שמלך בישראל הכי הרבה זמן בכל תולדותינו אנטיגונוסי סוכו שהנהיג את ישראל 80 שנה תעשו חשבון 200 שנה זה ממרדכי היהודי אנשי כנסת הגדולה שהם הלכו עוד כמה עשרות שנים שמעון הצדיק עוד כמה עשרות שנים ו80 שנה אנטיגון סוכו מה אנחנו אנחנו יודעים ה-80 שנה האלה אל תהיו כעבדים על מנת לקבל אלא שלא על מנת מורה שמיים לכם זהו 80 שנה זה מה שנשאר זה קשור לפסוקים דניאל פה צוק העיתים הפסוק קורא לבית שיני צוק העיתים תראו בג' בצוק העיתים זמן המידת הבית השני תהיה בצוקה כישלו בהם פרס ויוון ורומי אין אין אנחנו הכל בחושך ועומק החושך זה אנטיגון שיסוכו שממנו הגיעה המלכות בעץ חשמוניים שמה התפרדות הפרי והקליפה של תורה שבעל פה צדוקים מבית עושים מצד אחד יוסא בן יועזר ויוסא בן יוחנן מצד שני והחשמונאים ואז עיקר התחדשות בית שיני שבסוף גם אורדוס מונה אותו באופן פלאי ברמה האנושית שלו וכדי לחדש בית שיני צריך שוב חיבור אפילו שאין ניסים מבית שיני אבל מה זה מקדש למי אתה מקריב מה זה כהן גדול כל אלה זה חיבור בין שמיים וארץ אז יש התנוצות שמיים ובית ראשון בתוך בית שע ואז קורה משהו שונה לגמרי ממקדש רגיל כש שלמה המלך חונך את המקדש הוא מקבע שכינה ניצחית במקום הקודש מה עושים מה עושה נס פח השמן בואו נראה את הרמבן הנודע אות ו' עניין ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה זה בפרק ח פסוק ב בעלותך על חנוכה של נרות שהייתה בבית שני בעלותך את הנרות על ידי אהרון ובניו כלומר רצוני לומר השמוניא כהן גדול ובניו ושן הזה מצטיע במגילת סתרים לר רבנו ניסים שהזכיר ההגזה הזו ואמר ראיתי במדרש כיוון שהקריבו 12 שבטים ולא הקריב שבט לוי דומה למה שרשי מביא אבל הרמבן מביא את זה בלשון מדרש סתרים מעל רבנו ניסים זה רב ניסים גאון אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה דבר אל אהרון ואמרת אליו יש חנוכה אחרת שיש יש בה הדלקת נרות ואני עושה בה לישראל על ידי בניך ניסים ותשועה וחנוכה שקרויה על שמם והיא חנוכת בית חשמוניים ולפי כך חצמי פרשת זו פרשת חנוכת המזבח מה שנקרא בזאת חנוכה שקוראים את כל הנשיאים משמיני ועד 12 ואז הוא בעלתך את הנרות אז אומר המדרש למה זה סמוך כי בחנוכת המזבח אהרון לא נמצא. השבט לוי לא מקריב. הוא אמר לו לך שמור בעלותך את הנרות. זה חנוכה. חנוכה זה החנוכה שלך. אבל הרמבן מוסיף על זה ואומר וראיתי אותו בלמדינו בתנחומה. לכן במדרש רבא. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור לאהרון אל תתירא. מזה שאתה לא מקריב קורבן חנוכה. למה הוא היה עלול להיות ירה? הוא עשה את העגל. אז לכן אולי כולם מקריבים והוא לא. אל תתראה. לגדולה מזאת אתה מוכן. ומה הגדולה? עכשיו זה הנקודה פה. מה הגדולה? הקורבנות כל זמן שבית המקדש קיים מנוהגים. אבל כשאין בית המקדש קיים, הקורבנות לא נהגים. קורבנות זה זמני. קדושת מקום הקודש והמקדש בזמן שלמה שהייתה נבואה וחוכמה ביחד זה ניצחי. קורבנות זה זמני אבל הנרות לעולם אלו פני המנרה יאירו. וכל הברכות שנתתי לךברך את בניי אינן בטלין לעולם והנה דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים והקורבנות בטלים מפני חורבתו אף הנרות בטלות אז למה אתה אומר שקורבנות בטלים ונרות לא אבל לא רמזו אלא לנרות חנוכת חשמונאי ש שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותינו לכן ברכת קולים סמוכה לחנוקת הנצים נוגת לעולם שו סמוכים לחנוכת הנשיאים מלפניה מאוחריה פרשת הנשיאים מה מופיע לפניה ברכת כהנים ואחריה בעלותך את הנרות אומר הרמבן תרשו סמוכי שחנוקת המזבח של 12 הנשיאים שאהרון מתקנק כאילו אומרים לו לא לא לא הם זמניים אתה ניצחי בברכת כהנים כמו שברחנו בבוקר בשם מלכות צרי לא בישיבה אבל גם במקומות אחרים מברכים בשם מלכות ו ובה הדלקת הנרות יוצא שנס חנוכה כמו הקמת המקדש יוצר משהו ניצחי. עכשיו, זה שמקדש ראשון הוא ניצחי, שזה עיקר השראת השכינה, זה יותר פשוט. אבל שנר חנוכה שזה בזמן בית שייני שעניינו החוכמה הלא ניצחית הזמנית שהוא יהיה ניצחי קודם כל ודאי צריך לבית ראשון שם אבל יותר מזה זה חידוש עצום נרות חנוכה כי כשהחוכמה תפלה לנבואה אז הנבואה יכולה בנצחיותה האלוקית לרדת עד לתוך העולם הממשי ולשרות פה לנצח כקדושה שלא בתלה לעולם אבל בבית שיני שהעיקר זה החוכמה והנבואה תפלה הנס תפל לו שגם זה יהיה ניצחי זה נס מופלא ומה שחזרנו לבית ראשון היה בדיוק בשביל זה שיהיה מימד של נצח גם לבית שני. למה? כי מה נותן בית ראשון ליהדות, להיסטוריה היהודית שיש לנו שמיים אלוקים נבורה. יש לנו גילו אלוקית, גילו אלוקי שהכל מתפרק מולו. אין יכולת לאחוז באמת במציאות כשיש גילוי אלוקי. אז זה נותן שמיים. מה נותן נספח השמן? שמיים שמתנוצים מתוך הארץ. תורה שמכתב שמתנוצת מתוך תורה שבעל פה. נס שמתנוצץ מתוך הטבע אבל מתנוצץ כי הוא מאיר. זה לא רק נס שבטבע. אנניסים לא אומרים על נס אלוקי. אנניסים אומרים רק על נס שבטבע. נס אנוקי לא צריך לא נגיד על ניסים. הוא ודאי נס. על הניסים אומרים לא על פסח, לא על פני גביש, על הניסים אומרים על פורים, ששם שמיים לא מוזכר במגילה, ועל חנוכה ש נתת גבורה ביד החשמונאים ובעין האנושית אפשר להגיד זה הכל טבע. ובתוך זה יש נקודת בית ראשון נס שמתנוצץ כדי שיש שמיים שמהירות בתוך החושך גם כישב בחושך השם אור לי גם כשאני נמצא כמו שאמר הרב רנן אתמול גם כשאני בסברות שהם רק סברות בלי מקור של תורה. הנשמה מהירה את הסברה. זה אלוקות. צריך לברך על ברכת ברכת התורה לפני שהדנים ב מעיקר או בתר דברמנה. למה? כי הסברה אין אין מקור בפסוק לשאלה הם הולכים בטר מעיקר בתר תברמנה. אבל הסברה הזאת היא סברה שאור אלוקים תצמנו. ומי שבא בלי אור אלוקי לדיון הזה אז דבריו חולין ואינם משקל הם לא בתוך בית המדרש והשכי שבשם כי שבחושך השם אור לי זה כל מה שחנוכה בא לחדש שיהיה נצחיות של שמיים בתוך הארץ ולכן כתוב בספרים גם ככה היה לנו הרבה מאוד מקורות, אבל יש כמה מקורות לזה שהחנוכה זה הכנה לכל הגלות כדי שנוכל לעבור את החושך כשהשם אור לי. וכל בית של כל יהודי יש בו התנוצות המקדש בחנוכה. וכל אדם הוא כהן בחנוכה. בחינת כהן בבחינת מקדש. אפילו בחינת כהן גדול זה כי השם חושך השם אורי עד כאן הבנת חנוכה שהציר שלה הוא ירידה מטה מטה ויש בה התכללות לבית ראשון כדי לעורר את השמיים של בית ראשון להעיר בתוך החשכה של בית שיניים ושל הגלות שבאה אחר כך גם כן ישב בחושך של בית שיני בגללות השם של בית ראשון בנס של פח השמן אורי עד כאן עכשיו אני רוצה ללמוד מזה לימוד עצום ברך בור לא מצאנו כדוגמתו גם שאלנו קצת לא מצאנו כדוגמתו ברב כ דומה לא מצאנו אבל לא את זה את הטענה הזאת לא מצאנו ברב לא היום ולא גם אז כפי שנבאר שאז היה מקום כן שתהיה טענה מדויקת כזאת והיא נאמרת בנפרד ולא ביחד עוד רגע נראה על מה אני מדבר וזה הסבר חדש חדש על הקפלניזם נספח השמן של דורינו גלת גלת תפתחו את המוח עד עכשיו היה הקדמה אז עכשיו נתחיל מזה שאנחנו חוזרים הרבה פעמים ולאחרונה חזרתי את זה בפני תלמידי חכמים רבים וביקשתי אם מישהו יודע את המקור הביאו למקור הנה הוא לפניכם הגמרא בפסוכים אומרת מקור ז' תנו רבנן אני אמית והחיה דבר אחר בתחילה מה שאני ממית אני מחיה ועד מה שמחצתי ואני ארפה לשון אחרת כתוב במדרש לחדד את העניין הזה זה כתוב גם במדרש אבל רצינו להבין מהגמרא שמתים שמתו בעלי מומן קמים במומן. אדם היה גידם הוא קם גידם. אמרתי את הדברים מיד אחרי המלחמה לכמה וכמה. אחד מהם למד בישיבתנו קצת המיכאי שינדלר עם היעד הגדועה. מהפיצוץ בקרם שלום בביתו וגם לכל היסרים יחידות ציור שעסקו בהת הקדושים לקבורה שהרב רנן התכוון אתמול שהוא היה עסוק בזה הוא לא היה בישר הוא היה בשורה עם הרב אלגזי ו אמרתי להם שחסידי אומרים למה גידם שקם קם גידם ואחרי זה מתרפא במדרש יש לזה טעם אחד אבל על פי פנימי הוא טעם אחר מה הטעם כתוב בספרים אני חושב שזה בארי הקדוש שכשאדם הוא בעל מום בדורותינו אולי בכלל אני לא זוכר אז למה הוא בעלמום? כי הנשמה שלו כל כך גדולה שאותו איבר שבו הוא בעלמום הוא לא יכול להיות כלי קיבול נשמה כזאת גדולה אז הוא מתמוסס זה בעלמו אז יוצא שאם נגיד אדם הוא גידם הדברים אמרתי את הדברים האלה אמרתי הרבה אבל רבי חיים שינדר על היד שלו בבית החולים כשהוא עוד היה בתהליך ריפוי בקשני אבוא אליו. יש לנו קשר למשפחה ארוך שנים. הגיס שלו פה היה תלמיד ולמד גר פה אחותו גר פה הרי יצחקי. אז אה אמרתי לו מי שיש לו נשמה גדולה והנשמה שלו בעניין היעד היא גדולה יותר ממה שהיד יכולה להכיל זה יד. עכשיו התגלה שיש לך נשמה עכשיו הנשמה שלך הירה ביעד כל כך שהעד לא יכולה זה הסיפור ממעמקים לא מאניגל אלא מאניסטרה אז למה קמים במומם כי אדם אומר יש לי נשמה כזאת גדולה מה אני אסתיר אותה עכשיו עם גוף אז הוא קם במומרור הוא רוצה שהרי אז יראו נשמות אז יראו שכל הגוף שלו זה גוף שהנשמה יכלה להיכנס בו אבל הנשמה ביעד היא כל כך גדולה שהנשמה לא נכנסת ואחרי שהוא יקום עם אור כזה אז גם כשמביאים את הגוף הנשמה יקר והגוף תפל ולא כמו שר הגוף שהגוף יהיה תקיף והנשמה נכנסת בו כאן לא הוא קם לתחיית המיטים כשהנשמה מהירה ומה שאחרי זה הוא מתרפא. זה המשני ולנצח נצחים הוא הולך עם יד כזאת שהנשמה מהירה כעיקר והגוף תפל. והייתי אומר לעשו, אתם הולכים לאסוף כל מיני מצבים שכאן אנחנו נמחצים מכאב. זה מה שהרב רנן רמז אתמול מלעסוק בקדושי עליון ש ש היו דומן דברים נוראים אבל האמת העליונה היא שהנשמות שלהם העיגו כל כך עד שהגוף לא יכל לקלוט זה בסוד הפסוק תוסף רוחם נגבון כמו שהתוספת של הנשמה, של הרוח היא גורמת שבעולם הזה לא יהיה כלי כיבול. אתה נראה לך יהודי היה חולה נפטר, היה זקן נפטר א עבר תאונת דרכים נפטר. א לא לא לא. זה רק היחיד טיםצי להוציא לפועל את מה? את התוסף רוחה. הנשמה התגדלה והיא התגלתה ביתר תוקף. הגוף לאכל לסבול אז הנשמה התלטה נפרדו תוסף רוחם גברו אז קדוש עליון זה שהנשמה שאין כל בריאה יכולה לעמוד ממחיצתה הנשמה הזאת העירה והירה בדרגות יש כאלה שהיא שהגוף כולו שלם וקמים עם הגוף ו החיות נטלה לה ויש כאלה שזה התגלה ככה שהגוף בכלל לא יכול להכיל וכשהם יקומו בתחיית המתים הם יקומו במומם כל כמו שאתם רואים אותם במצב הכי הכי נורא ככה הם יקומו בתחיית המיתים כי אז הנשמה תאיר את כל מה שלא חי בגדרי גוף של ימינו כל זה הנשמה תאיר וגם אחר כך שיתרפו אז כל הגוף שלהם יהיה תפל לנשמה שירה. אז לכן ה תחיית המיתים זה שבהתחלה קמים במומחר כך מתרכים. כל זה נוגע גם אלינו. שמעתי פעם שיעור עם מורי ורבי הרב טהו שדומה עליי כמלאך השם צוקות ש כשם שזה נכון באדם היחיד שקמים לדחייה עם אמורים ואחר כך מתרפאים כך זה נכון לאדם הציבורי כלומר אתה רואה שהיה שנאת ישראל ובגלל זה יצאנו לגלות ויש כאלה שזועקים יש שינאת ישראל שינאת חינם יש פה מישהו ששונא חינם קפלניסטים מה פתאום אנחנו לא שמים אותם אנחנו אוהבים אותם אהבת נפש אבל אנחנו לא מקבלים כמה וכמה עניינים שאינם טובים וכי כשהבן שלי מתנהג לא טוב אז אז אני כן הפסוק אומר חכם מכל האדם חוסך שבטו שונא בו ואוהבו שחררו מוסר אנחנו אוהבים את הקפולניסטים יותר מכולם ולכן שחר מוסר נכון שבפלורליזם של היום זה פטרנליסטי מה שאמרתי זה כאילו יש לי את האמת הרי מה השמה הכי גדולה שמש אותנו שאנחנו מתנהגים כאיל אלו יש לנו את האמת. לא, אתם צודקים, אנחנו לא מתאגים כאילו יש לנו את האמת. יש לנו את האמת בלי כאילו. אנחנו באמת מתאגים ככה. ולכן אנחנו ואוהבו שחר מוסר. אבל אוהבו, אבל אפילו נגיד שישנת חינה. ולא שאין בכלל, עדיין שינאת חינם של סוף בית שני זה יד שנגדעה, זה לב שנגדע ואנחנו קווים עם המום הזה אבל אין דור בכל הדורות שכישרונו לרפא שינאת חינם כמו הדור שלנו עש זה נכון שהכישרון הזה יכול גם להוליד קליפה אתם יודעים שכשמתרפא פצע אז יש גם גלת שאחרי זה הוא מוסר הוא לא נשאר חלק מתכפוי זה שקוראים עוד דברים מיותר שלא צריכים אותם בסוף כל מיני רבעונים כל מיני כאילו כל מיני טענות שרוצות לאחד את העם גם אם הם טעות והגלד הזה יעבור אבל זה מלמד על הכישרון הכי עמוק של הדור שאנחנו דור שיודע לרפא שינאת חינם ומה שקמנו עם שינת חינם כי מתים קמים במומב גם באומה מתים קמים במומ ואנחנו דור שכישרונו לרפא שינאת חינם ואם אתה רואה שינאת חינם אתה צריך לחדור עוד שכבה אחת ולראות את כושר הריפוי שעתיד להפוך את הכל מחשוך לנאורה ולהגלה לגלות אהבת חינם ניצחית שלא היה כדוגמתה מעולם והיא תבך רומבך ואבותיך וזה הכישרון של הדור הזה אז בואו נראה בואו נראה קודם את ה יש לכם עוד כוח בכלל בואו נראה קודם את המקור של זה. זה במאמרי הראייה, מאמר לשבועות, יום הכיפורים, זמן מתן תורתנו בעמוד 178. הימים אשר רוח לאומי מעשי לא היה אפשר לו להתעורר מפני חסרון התנאים המביאים את אפשרותו ו מכינים לו בסיס קיים. כלומר במילה אחת הגלות שאז אי אפשר ליישם את העניינים הלאומיים אינם יכולים לבוא בח לידי חשבון זה פעם ראשונה שאני רואה מקור ברב ממש למה שאנחנו טוענים הרבה פעמים שבר כוח בן בן גרויון זה המשך ישיר אם תשים את הגלות בסוגריים וזה וזה מה שהרב אומר אנם יכולים לבוא בדרך בשוגיים ממש היינו חוזרים את זה הרבה הרבה וזכינו ממש למקור לזה כלומר כל הימים שבהם אי אפשר להוציא מיות על הפועל זה לא בא בחשבון זה זה מחוץ למסגרת זה בסוגריים זה בואה קופסה שחורה שצריך לדון בה בפני עצמה זה לא חזק מה הסדר מה הסדר הוא בר כוכבה בן גוריון עוד רגע נראה בר כוכבה הרצל כלומר יש בר כוכבה בר כוכבה הרצל בן גוריון עוד רגע נראה בעת אשר החיים הלאומיים בקשר לשבעת העם לחלותה לא יכולים להזלות במעשה זה ה זאת אומרת אם אני הייתי א מפסק פה אז א אינם יכולים לבוא לידי חשבון הייתי שמה כף לפני ואחרי כאילו זה בעצמו סוגריים אבל כשזה לא יכול אז מה קרה אז כשהם לא יכולים נרדבו גם אלה הזרמים אשר היו גורמים לו תנועת הפנימית והיו מסובבים על ידי אומץ חייו כלומר כל החיות הלאומית נרדמה לישני עפר זה שינת הגלות נרדמו כל התנועות הפנימיות על כן לא היו מקרים לנו אז לא הכרנו את זה עכשיו אומר הרב גם הצד החיובי וגם הצד השלילי שבהם כלומר גם הגבורה של בר כוכבה של בית חשמונאי שמכל הגלות לא הייתה וגם שנאת חינם אבל את זה נזיז הצידה זה רק בשביל לדבר על משהו שכולם יודעים ומכירים גם הדור שלנו, גם שנאת הדת, הריגת כל החכמים ועוד מעט נגיע ללא תסעוד ולא תחסוף ש עניין עיקרי במה שאנחנו רוצים לדבר עליו אבל גם השלילי שבידה הלאומיות שהיא לא קשורה לקודש עד כדי לאומיות שבועטת בקודש שזה סוף בית שני עם זה אנחנו קמים עם התנועה הזאת עם העוצמות האלה של סוף בית שני של יניאי של בר כוכבה של לאומיות גיבורה שאין כדוגמתה 60 כרחים ובר כוכבה עם כל הכישרון האישי והפיקודי שלו אבל בלי קדושה ועם זה אנחנו קמים מהגלות. תוציאו בסוגריים את כל הגלות שזה המשך אחד. אבל עכשיו כאשר בא תור של תקופת התחיה הלאומית לשיבה אל הארץ אל דמת המורשה העתיקה בצורת עם הקם מבקש את רחי חייו העצמי פתאום נתגלו בקרבנו הזרמים השנים שהיו שקובים תרדמה לי טרגית. בדקתי מה זה ושכחתי. אתה לא יודע מה עמוקה לא זוכר מה מה וכולי אז פתאום נתגלו בקרבנו אז פתאום כל מה שנרדם ממי בר כוכבה ואחורה פתאום הכל מתאורל נזכרו הסוגריים מאוד זה משקיעה של הגלות והחובה וגם האפשרות ללמוד את תורת החיים הכלליים ממי הזוהר העתיקים חדש המנוקדם שינן עובדות לפני במלתותן ההתרות הלאומית למעשה לא באה אלינו כי בזכותו של כוח החיים האמית הצפון בנו. כלומר מה שאנחנו רואים הרצל בר כוכבה הרצל בן גוריון זה רק התופעות. מה קרה במעמקים? התעוררנו הקצנו מתרדמתנו. כידוע שהרב מדבר הרבה על זה שהקץ זה לישון יקיצה. זה פסוקים זה מדרשים הקצנו מתרחדמתנו וזה מה שהביא את ההתעוררות הלאומית למעשה כוח החיים מיתצפון בה שהוא מלא פילי פלאים כוח חיים כזה אשר אין לו דוגמה אומשל בשום עם גזב ודעת תחת כל השמיים כוח חיים כזה היה מנצח את כל מלא העולם כלומר מה שהתעורר בתחילת הציונות הרי כאן אנחנו אנחנו מדברים טרום כ המדינה טרום בן גוריון הרצל מה תעורר בציונות כוח כזה שהוא יתקן עולם במלכות ויהפוך את כל ההיסטוריה כולה למדרגה אחרת לגמרי זה מה שהתעורר אלא שזה מתגלה בתליך התרפאות כמה כמע וכרגע אנחנו במום שהולך ומתרפא לאט לאט הוא הלך וריפה את בר כוכבה והשני לברכו והראשון והלך וריפה את ברקוכבה והראשון והוא מתחיל להריח ריח בית חשמוניאי ואז קורה לו דבר נורא מוזר הוא חוזר לרב כוכבה האחרון עוד רגע נראה כוח חיים כזה המנצח את כל מלא עולם החסון והכביר בכל תחסי מלחמתו נגדו כן אנטישמ מיות בכל העולם ואנחנו מנצחים את הכל ומתוך שיש כוח חיים כזה לנו מצא את הורות הלאומית מקום לפיתוחה כן תראו איך הרב מדבר פה על תהליך כמו תמיד חפירת באר אנחנו נשאיר את זה למי שירצה אחר כך אה את ההמשך אנחנו רוצים להתקדם אז יוצא שמה קורה עכשיו הוקטור התהפך במקום מלוחות ראשונים עד ברק כוחוך והשני מברכו והשני עדות ראשונים למה אני קורא? בר כוכבה השני? למה בר כוכבה הראשון? ואיפה אנחנו? יש בר כוכבה והאמנצח ויש בר כוכבה המפסיד. כשבר כוכבה ניצח, המשנה שלו היה רבי עקיבא שהיה סוג של ראש אקה, ראש אגב כוח אדם. 24,000 תלמידים הוא הביא להיות חיילי בר כוכבה. לא ניכנס לאירוע מפרטיו, גם א נתון במחלוקות. הוא היה נושא כלב של בר כוכבה כמו שהציונות הדתית היום נושאת כלב של א הציונות החילונית זה היה ההתחלה והוא לא חרט על דגלו מלשם אליי זה בכלל לא היה שמה זה כבר הלאומי שבאומים לבד אבל יש כבר כוח והמפסיד שאחרי כל ניצחו הוא מרגיש גבורה והוא פונה כלפי מעלה ואומר לא תסעוד ולא תחסוף ריבו אני שלאם אל תעזור לי ואל תפריע אני כזה גיבור אני מסתדר לבד אני גם לא רוצה עזרה לא רוצה שותפים רגע אל תפריע לי אני אנצח לבד אל תלחשו תפילה נס לא נעשה לנו פח שמן לא מצאנו כמאמר המשורר של היום אנחנו לבד אבל לא תסעוד ולא תחסוף זה הרבה יותר ממה שהיה כשהוא היה מנצח הוא נלחם נגד כמו יניים רק שיניאי הוא שיריים של החשמונאים בכוכבה הוא לא שיריים של השכוון החשמונאים הוא הקומה של הלאומיות לבדה, אבל יש לאומיות לבדה שדוקרת את הקשר של סיעתא דשמיא. לא תסוד ולא תחסוף. איפה המום הזה חוזר? נראה לי לחדש חידוש על מתקבל מאוד על הדעת לניה דעתי. זה מה שאמרו בקונגרס הציוני. הציונות דבר אין לה עם הדת. לא תסאות ולא תחסוף. תוציאו את הסוגריים. ממשיך המשך ישיר. הציונות דבר אין להם הדת. זה בדיוק. אל תעזור לי, אל תפריע. אל תלחשו תפילה. אל תבלבלו את המוח. תנו לנו להילחם. אנחנו צברים, אנחנו גיבורים, אנחנו נוקים פה מעצמת על אנחנו נראה לכולם מה זה. אל תלחשו תפילה. פח שמן לא מצאנו והציונות דבר אין לה עם הדעת זה בדיוק הנקודה של ברך והשני המפסידן ולברכוח והשני כשזה מתחיל להתעורר מלמטה למעלה לא כשהוקט שלו הוא הפוך ברק כוחבה זה הסיום שנרידה מילוחות ראשונים עד ברקוה השני עכשיו אנחנו עולים מברכו כוח והשני עד ללוחות ראשונים. מאיפה אנחנו מתחילים? מהרצל הציונות דבר על עם הדת זה מר כוכבה של מי זה מר כוכבה הראשון? בן גוריון. למה? כי בר כוכבה הראשון היה עם רבי עקיבא עם היה לו זה היה לאומיות לאומית אבל בתור לאומיות היא כלל את מי אנחנו רבי עקיבא וחבריו אני עוסק רק בלאומיות אבל זה מי שאנחנו וזה היה בן גוריון אני אביא פרט אחד המבחנים בתנך בקום המדינה בממלכתי, הממלכתי הלא דתי, היו יותר קשים מהמבחנים בתנ"ך היום בישיבות תיכוניות ואולפנות. יותר קשים. היו צריך לדעת תנ"ך יותר מאשר בישיבות תיכוניות ואולפנות היום. מי גרם את זה? איש אחד. ודוד בן גוריון שמו. הוא עשה את מהפכת התנך. הוא היה מלא במורשת ישראל, מסורת ישראל. בזהות הלאומית שלנו והדבר בא לידי ביטוי במגילת העצמאות שהיו עליה הרבה מריבות והרבה אבל בסוף העיצוב שלה ואחריות על ה על ה ללכת בין הטיפות בסוף זה בין גוריון אז יש שמה ספר הספרים הנצחי לא מוזכר התנך אבל ספר הספרים הנצחי ויש שם צור ישראל ויש שם תפילה שלא נמנע לא מננו את עצמנו מתפילה לאורך כל הגלות ויש שם את כל סיפור האומה ישראלית מראשיתה ועד אחרי מה יש אצל הרצל עם סובל מיפוגרומים הגיע הזמן להפסיק עם הסבל הזה בריחה מהגלות בריכה מהגלות אין לה דבר עם הדת שאין לה דבר עם הדעת בן גוריון זה הלאומיות קמה עם כל תודעת הלאומיות שלה התנ"ך ספר ספרים אני צריכי בלי שם אלוקים אבל בלי הציונות דבר אין להם מדעת זה ריכך במידה לא מבוטלת את ההכרזה הנוראית עצמי דבר אין לדעת אם כי זה לא לא לגמרי הצעד הבא שעשה מהפכה בעניין הזה זה מלחמת ששת הימים המילים של מות הגור הבית בידינו שטלטלו את כל הלבבות ו התקשורת דאז אתם לא זוכרים אני יכול עכשיו להגיד מה שאני רוצה אבל אגיד מה שהיה אתם יכולים לבדוק את זה אב אתם לא זוכרים התקשורת של אז מה שהיום נגיד זה ערוץ 12 כל הזמן שמו את א השיר שלו משמר ירושלים של זהב כי שמך צורב את השפתיים כנשיכת הקרב זה מהר >> צרף שיכת צרף אז ההר הבית בידינו זה פתאום היה תלטלה עזה של איזה התנצות של יניאי כזה שהוא רוקץ אבל הוא שם ציץ על ראשו כזה הר הבית בידינו ומאז הר הבית בידינו מי שלוקח את העלונקה זה ציר הזמן, הוקטור הפוך. זה מתחיל להיות חשמונאים. זה כמו החשמונאים בסדר הפוך. כאילו רואים רואים את כל הסרט בצורה מקבילה אחרי 2000 שנות גלות ובנפשות אחרות ואבל רואים את כל הסרט כאילו מהסוף להתחלה ואז אתה רואה פתאום את החשמונאים מתחילים להתחזק. אז מטיהו כהן גדול עד יני זה ירידה מטה מטה עכשיו אתה רואה עלייה מעלה מעלה הבית בידינו ואז גושמונים יהודה ושמרון איפה חברון שלנו איפה שכם שלנו ומתחילים איך אמר את זה המוס באופרה לקחתם לנו את הדובון הדובון היה הסמן של החלוץ ואין יותר חלוציות שלומיות שבלאומיות. אין יותר חלוציות. מה זה שומרה? שומרה זה כיבוץ של השומר הצעיר. מקימי המדינה, מוסרי הנפש. זה היה הגבול. זה ממש על הקו הירוק. איפה הם היום כל אלה? והלך והתפורר כי זה רחוק מדי מהבורסה. מהיטק זה הלך והתפורר וכשעשו את הגירוש מגוש כטיף של החשמונאים אז אמרו טוב אתם קח מפור נתנו להם כסף הרבה הרבה יותר מאשר למגורשים תנו לנו את הקיבוץ ושומריה היה קיבוץ של השומר הצעיר אבל אין יותר הקמה של יישובים של המערך מי שהקים ישובים קצת זה הליקוד אריק שרון גנים קדים שזכו השבוע להתחדש ויש סוף שבוע שעבר אבל זה ביתר אבל המערך גמר אין יותר חלוציות אין יותר הקמה הם מתחילים לשקוע והחשמונאים מתחילים להתגבר והם מתגברים גם קודם קול בזה שהם הגיבורים, הם המלכים, הם נושא העול במשיאות עם ברק בעיניים שהולך ודוא במקומות אחרים והם מתחילים להרים את הדגל מלהשם אליי. ראשון קפץ למים לא לבד אבל כי איש בולט עופר ווינטר שילם על זה בעשרתו מהדרך אבל זה לא עזר כלום זה מהפכה שבמלחמת הקוממיות שלנו תקומה זה מלחמת הצמעות כי זה רק קומה אחת הקוממיות זה עכשיו כי זה שתי קומות אה מה שזה לא הסתדר לא זה האקדמיה ללשון עבר עברית לא התייצה עם המבינים אז קורה על כל פנים אז במלחמת הקוממיות שלנו אז האדם לא יוצא לקרב בלי ציצית בלי שמע ישראל בלי תקיעת שופר בלי הרב הגדודי שמרים את כל ה את כל האווירה את כל הרוח את כל עמדת הגבורה אז החשמונאים הולכים ומתגברים. עכשיו בערוץ 14 ראיתי חלק מהזה אני לא יודע מי יזם את זה ואיך בטח סיפרו אבל הם הולכים פה עם א היה סיקת החתופים יש סיקת המקדש אינון מגל הולכים פה על החליפה עם סיקת המקדש שלא לשכוח כמו לא לשכוח את החתופים גם הם רוצים לא לשכוח לא לשכוח. יש כאלה לא רוצים לשכוח שצריך חבל תליה עדיין. יש כאלה רוצים לא לשכוח את המקדש. גם אלה לא רוצים לשכוח את המקדש. זה לא >> ובכן אז יש עלייה עוד רגע נראה אותה גם כתובה אבל עכשיו אני רוצה להגיד משהו באמצע עלייה פתאום יש נסיגה לאחור קפלן או בצורה הנכונה שצריך להגיד בעברית קפלן, זה שמקפל את כל הדגלים, הוא בעצם החזיר את הטענה ביתר חריפות. הציונות דבר אין לה עם הדת. תקשיבו למסרים שמה הציונות דבר אינ מדת. ולכן אין בכיכר דיזנגוף אפילו לא תפילת נעילה. אין לך משהו דתי יותר נוגע לחילוניים מתפילת נעילה. לא. הציונות דבר אין להם מדת. ואם אתה מקשים יותר טוב המדינה דבר אין לה עם הציונות. ואם אתה מקשיב עוד יותר טוב הפרוגרס דבר אין לו עם המדינה. זה התקדמות. אבל זה עומק העומקים של הציונות דבר למדת כי הם ציונים בעל כורכם הם במדינה בעל כורחם הם יכולים לעזוב חלקם גם ניסו זה לא הלך להם אין להם לאן אנטישמית יש גם שם רע להם בכל מקום להיות מהגרים בגיל 80 זה לא דבר פשוט התרגלו כבר לאיזה בית כנסת הם לא נכנסים הם לא רוצים לא להיכנס לבית כנסת אחר המכולת והזה ויוקר המחיה פתאום אתה בא מקום אין יוקר מחיה הם לא הצליחו להתרגל חלקם נסו יש לנו חברים תלמידים בצפון תל אביב שכנים שלהם נסו חיפשו חזרו אומר מכל הגלויות זה הגלוות הכי פחות רעה אז הם ציונים בעל כורכם, הם מדינה בעל כורכם. עכשיו נגלה עוד דבר אחד הם דתיים בעל כוכה. אני רוצה לחזור על הבחנה בעיניי מדהימה. של אינון מגל שאמר זה מוזר שאף אחד במנהרות לא יתחזק בדמוקרטיה ושוויון אף אחד רק בדת דתיים בעל כורחם ונכדי הקפלניסטים עושים שתיבלך בבתי הספר התיכונים בצפון תל אביב הם דתיים בעל כורחם כמו שהם ציונים בעל כוחם ובמדינה בעל כוחם ומלך הארץ בעל כוחם והם כבר היו רוצים לראות דברים אחרים אבל זה אדם שזורם באורקיהם ואדם שהיה רחוק מכל דבר נמצא במנהרות הוא מרזה מרזה מרזה ומתחיל לראות מה אדם שזורק באורכב. כל החיצוניות נושרת עצמיות בוקעת והם זיכו את כל הדור. היינו משליחי ציבור מופלאים במנהרות שעברו את זה על גופם בצורה הכי נוראית שיש. עברו את ה נשירה של החוץ, הפנים התפרץ ובמקביל החברה הישראלית עוברת נשירה של החוץ והפנים מתפרץ. ולמי זה קורה? לאלה שצעקו שהמדינה והציונות דבר אין להם עם הדת. אבל בעצם אם נחזור רגע אז זה חזרה אחורה. כלומר אנחנו הולכים ונולדים מהתחלה. יש פה הרבה סעיפים על הדבר הזה. אנחנו הולכים ונולדים מההתחלה ו מתקדמים אל החשמונאים ופתאום כמו שלחשמונאים פתאום היה מהעבר של בית ראשון אנחנו מתקדמים אל החשמונאים בוקטור של מלמטה למעלה ופתאום יש לנו נקודה של העבר של הרצל של דבר אין להם הדת ודווקא אז יש התפרצות ונראה לי שיש פה ממש הקבלה של תהליך של מבנה היסטורי שבחז"ל קוראים לו נכסה ונגלה אבל יש פה מימד עומק נגיד אותו ואחרי זה נראה מה נספיק לראות מכל דברי הרב כי את זה ממש מה שהרב לא אומר. למה הבניין של בית שלישי צריך להתחיל מהציונות דבר אין לה עם הדעת. היא לא תכסוד ולא תחסוף. אפשר להגיד כרדנו עד מטה מטה ואנחנו לא ממטה מטה. זה פשוט האיבר שצריך לתקן. אבל כמובן יש טעם פנימי אלוקי בסדר הזה. אולי נתחיל נראה קצת. אני מדלג על הדבר הנעם הדת. בכל זאת בואו נראה קצת על הרצל באות טזרזות הפרוגרף התוכנית שהציונות האמירה של הציונות דבר אין לה עם הדת היא כבר ההיפוך הגמור ממה שכל האומה חושבת מציירת מקווה ומאמנת בכל דורותיה וההיפוך הגמור מהשאיפה הנצלה שתושך חושבים שבישראל ועמים חושבים על דבר העתיד הישראלי בעולם האומה בכללה עם כל גודלה וחוסנה רוחני עם כל גאון נשמתה אתם רואים גרת תקע אה אצלכם זה להפוך את הדף באמצע אני קיבלתי מותיות יותר גדולות בגלל הגיל עם כל גון נשמתה לא תוכל משום אופן להיות מצטמצת רק בהעוגה הצרה של חלומו של דוקור ארצלזל עם כל יופיו ועובזו לפי הערך כמו יש בזה משהו הציונות המעשית והיונית, הפוליטית, הדיפלומטית היו אז כמה ענפים לציונות וכל ענפי היחד כמו שיצאו מן הכוח לפר עד היום יש בהם עניינים נסגבים ונעלים זה המנגינה כן יש בהם יש לנו קראים אבל זה ישראל דרוכה בכל רוחמים אבל כל אלה יחד אינם כי הגוף הציון אבל קרועים לנו מיד לזרוק את הנשמה והגביה מחוטבה הזאת כדי שתהיה ראויה באמת תשמע באופן שתרגוש לה מיד ולד דרות את אותו כוח המשך הגדול שיכול למשוך את האומה כולה אליה מגדולה ועד קטנה מכל המפלגות הסדרות השיעות הפיזורים השונים שיתן לעולם את אותו המושג שמקור הציונות הוא המקור הקדוש העליון התנך נותן לה בכל העומק ועוד מסורתים זה מה שעשה דוד בן גוריון בלי המילים הקדוש העליון שזה התפקיד שלנו אבל את התנך הוא נתן מהפכת התנך של בן גוריון ועכשיו מה קורה? אומר הרב במקור יא אורות התחיה כו אחרי המגרעות הרבות שאנו רואים בדחי חינו הכלליים בדורנו בכלל ובארץ ישראל בפרט אנחנו רואים איזה איזה ירידה מטה מטה עם ישראל היה שמיים כל הגלות ופתאום דבר אין להם הדעת הננו מוכרחים להרגיש שאנו נולדים מחדש מתחתית המדרגה איננו הולכים ונוצרים עוד הפעם קימים מקדם. כל הרכוש הרוחני של העבר הולך ונבלא לכאורה במקורו. כל מה שהיה, יראת שמיים, הכל נבלא ויוצאו בפנים חדשות, מקנות הרבה בכמותן, אין הרבה לחלוכית של יהדות, אבל רעננות מאוד ועלולות לצמיכת גדולה מלאה החיים מזיזים באכותן. הננו קרועים לעולם חדש מלא זוהר עליון לתקופה חדשה שתעלה בחוסה על כל התקופות גולות הערך שקדמו לה. או בלשון הפסוק ויתבך וירבך מאבותך. עכשיו אחרי שאנחנו נולדים מחדש אז הרב אומר יש כלל איך נולדים מחדש בואו נראה אורות התשובה סליחה לא אורות ישראל א יג אות טו יש פה עוד מקורות קשורים ויש הרבה מה לפלפל בהם אבל אנחנו רוצים לחתור לעניין אורות ישראל א' יג אי אפשר לאדם להיפרד מדבקות האלוקית ואי אפשר להק לכנסת ישראל להיפרד מצור אישה אור השם אלוקי ישראל אי אפשר זה אנחנו אבל היא האפשרות הזאת ההולכת ורופיה בכל הדורות יש בה הכרח טבעי כלומר אם אני לא יכול אז ממילא אני כפוי שאין ממקום נותן מקום לבהירות הדעת לגלות את פעולתה זה מעשה בהמה אבל לא מעשה אדם זה יש כאן איזה היפוך של זרתי את זרע ישראל זרע אדם וזרע בהמה זרע בהמה זה מי שממשיך ביראת שמיים וזרע אדם זה מי שלא ממשיך כי הוא מוליד את זה שזה יבוא מרצון מדעת מבחי בחירה ולא רק ממשך של הדורות שקדמו. אתם מתי או שאני ממהר מדי? על כן באים ימים שתרדמה נופלת על האדם. למדם את זה? לא מזמן. והפרצופים נצרים זה מזה. כמו הנסירה של האדם. תרדמה נפלה עד לאדם. מי זה האדם פה? האלוקיות, הדתיות, התורה, האומה עוברת הרדמה של התורה. והפרצופים בין האלוקיות ללאומיות נפרדים עד שהפירוד הגמור נעשה אפשרי. ובכלות כן יש פה ל מיוצרת כנודע ובכלות התרדמה במקום צל מחוברת חיבור טבעי גב לגב הכרחי במקום זה עומדת תפארת אדם בכליל הדרה שהבחירה השכלית מכרת לומר זאת הפעם עצם מהצמה היא בשר ממשרי לא שזה בשר ממשרי זה כבר לא ואז הבחירה אומרת זאת הפעם מהצמא בשר ומשרי והעולם מתכונן בהופעת חיים ותולדות קיימות עד יד עכשיו כבר הערנו כשלמדנו את זה נדמה לי שכאן מי אומר זאת הפעם עצם מהצמאי הכלה לא החתן כנסת ישראל היא נפרדת ואז אז פתאום היא אומרת מי שאני זה אתה. לא מה שאתה אומר לי מי שאני זה אתה. אין בי משהו אחר. אני מקפל הכל הכל הכל את כל החיצוניות שלי ומה אני מוצא? תפילין ציצית. השם הוא אלוקים והעולם מתכונן בהופעת חיים ותולדות קיימות עד היד. עד האפשרות לדבר גבוהה גבוהה על דבר שמד. הרצל היה מבית מתבולל על גבול הנוצרי המשומן שמד על דבר כפירה על דבר פירודים מוחלטים דבר אין לה עם הדת כל אלה הן תולדודיה של צירה שמה המגמה שלה המביאה לידי ההתאחדות הגמורה הצורית החופשית לא הטבעית המוכרחת כמסוס חתן על כלה יסליך אלוקייך החיזיון מתגלה בייחוסה של התורה אל האומה שהחיבור הטבעי הולך ומתפרד על ידי הנסירה התרדמית וגמר הנסירה הוא תוכן הבניין המביא לאחדות משוכללת הבניין כאן זה קשור למה שעוד רגע נראה בפסוק ותורה חוזרת לנודה וכל בנייך אל תקרא בנייך אלא בנייך וכל בנייך לימודי השם ורב שלום בנייך אל תקרא בנייך לא בנייך זה שהבנים הם הבונים שהכלה ננצרה ואז היא אומרת אני רוצה הרי הוא רוצה כל הזמן הוא רק נרדם היא אומרת זאת הפעם צמאי בשר ומשרי מה הרב אומר בואו נראה אתה בןוכי הדור ואז נסביר יש דעה בחז"ל שמצוות בטלות לעתיד לבוא הרב מסביר את זה בכמה עניינים עמוקים ובתוך נבוכי הדור הוא מסביר כך מובן הדבר שחובת הדת מצד קבלתה המיוחדת כחובה והסמך שיש בה נבואה המסורה מפי משה רבנו עליו השלום לא תוכל להיות עוד בדרך הכרח זה הכרח של אורות ישראל א יג כי אם בדרך חפץ פנימי והכרה עצמית ואהבה הדבר נתון לשאלה אם ההכרה תמצא מקום לאלו או מצוות להשתמש בהן אז גם כן למטרה רוממה או לא ואז צריך ללקו בגמרא אם מצוות צלות לעתיד לבוא או לא כלומר הקשר יהיה עצמי ולא בגלל שמישהו ציווה אותי ויכול להיות שהמצוות האלה יבטלנו, יכול להיות שלא, אבל בין כך ובין כך זה לא הכח לעתיד לבוא אנחנו נרצה את זה למה? לא בגלל שהוא אמר, אלא בגלל שזה אנחנו. ויכול להיות שנעשה את זה אותם דברים, ויכול להיות שלא זה מחלוקת, אבל אין מחלוקת. שזה לא יהיה בגלל ההכרח. הציווי במובן ההכרח שאתה מחוייב למישהו אחר זה לא יהיה. זה נגמר לעתיד לבוא. האם זה יהיה פחות קשר? לא. זה יהיה יותר קשר. כמו שגם על גב אתה מוכרח ללכת לד שעה השני הולך. הראיה הולכת אחרי דודה. הולכת אחריו גם בומן הזה שהיא הולכת אחרי עצמה זה הכרח היא לא הולכת עם הפנים שלה הולכת עם האחור שלה הוא הולך והיא הולכת אחורה כי הגב שלה אל הגב הוא הולך קדימה היא הולכת אחורה >> וכשהיא ננסרת אז יש לה פנים היא הולכת לפנים אבל לאן הפנים שלה הולכות בסוף בסוף היא מגלה שמי שאני זה אתה אני יצא מעצמך ולכן הציונות דבר אין להם הדת. הרב לא קושר בין שני הדברים האלה. הוא לא אומר כשהוא נלחם בצינות דבר אל הדת הוא נלחם בחריפות נגד המפדל, נגד המזרחי. זה מה שהבאנו פה. תסתכלו אחר כך באגרות חלק ב תקלג. לא נקרא את זה עכשיו. הוא נלחם נגד המזרחי. אין טעם למזרח יהיה לכם שום תפקיד אחר חוץ מלהסיר את החרפה שלציונות דבר אין להם לדעת זה בא למיסה זה איך שהרב היה במציאות שמה הצדיקים הטהורים שכחו שהם לא קובלים על הרישה הם רק קבלו על הרישה ועוד איך לא רק על הרישה של הציונות גם על הרישה של המזרחי המילה רישה היא כמובן במקום אחר לגמרי בהקשר הזה אבל שהיא לא נלחמה לצנו דבר אין לדעת ובסוף הרב מתייאש מהסיכוי הזה מכים את דגל ירושלים בגלל זה הוא הקים את דגל ירושלים כי הציונות תברם הדת ודר ירושלים תשתמש גם בציונות ברמם הדת אבל תקים את הקומה האמיתית ירושלים מלהשם אז למה אנחנו מתחילים מכלום? כי הכל היה הכרח ועכשיו הכל יהיה ברצון. לא תקראי לי עוד בעלי. זה לא יהיה ביילות, זה לא יהיה בכוח, זה לא יהיה בכפייה. לא נהיה מוכרחים. בשביל לא להיות מוכחים צריך נסירה שזה טעם פנימי ללא תסוד ולא תחסוף ולצינו את הדבר עם לדעת כי אםכ אם כי הרב לא קישל את זה למה הרב לא קיש כשבאים להילחם כשבאים לשדה של רשות הרבים אסור להזכיר שהצדיקים הטהורים אינם קובלים על הראשון אתה לא יכול לעבוד אתה לא עושה כלום אתה רק הריבון הרביעי מתחיל לספר לך לעצמך סיפורים של אחדות שמטשטשת את הכל, מוחקת את הכל, אתה לא יכול להחליט שום החלטה, רק בהסכמה רחבה. בואו נראה כשהשמאל עולה, מה יקרה? זה שממן את הריבעון הרביעי, האם הוא לא יחליט שום החלטה? יש לנו דוגמה, לא צריך לכת לשמה. האם בג"ץ מחליט רק החלטות והסכמה רחבה? או שכול כולו זה אצבע בעין לרוב העם ואחרי זה גם עם מסרגה ואחרי זה גם סכין בעין אף מילה ריבון הרביעי שכח לדבר על זה אז זה כל הסיפורים כשאתה מטשטש בין הצדיקים הטהורים שאנם קובלים על הרישה בעומק בית המדרש וזה מה שנעשה עכשיו לבין מה קורה כשאתה צריך לצאת ולטפל ב בעיות שיר ואוהבו זה הצדיקים הטורים אינם קורמים על הרישה מצד ליובם שחר מוסר מצד הפעילות החיצונית ואז הרב זצהל בשביל להפריד אף פעם שאני מכיר לא אומר הציוני דבר בר הדת זה בעצם מאפשר בחירה חופשית של ישראל באביהם שבשמיים הוא לא אומר את זה אסור אז היה לומר את זה היום במבט לאחור כשהצינו דבר אין להם דעת כל נשתכח למרות שאנחנו ניקח את זה לימינו אבל זה כבר עולם אחר אבל במקומות אחרים אומר הרב כל הכרח של תורה ויראת שמיים ודבקות אלוקית ואידה אלוקית שבתוך האידה הלאומית כל ההכרח הזה כי אנחנו עצם מעצמיו אין בנו משהו אחר אלא עצם מעצמיו כשמשילים עלינו את המשקל יתר את צודק אנחנו לא מגלים דמוקרטיה ושוויון אנחנו מגלים אמונה וקדושה ודבקות אלוקית ואנשים רואים אלוקות אנחנו לא יודעים להגיד דבר כזה במנהרות הם ראו אלוקות זה שבועים אני לא זוכר מי זה היה יוצא הוא אמר אני עוד אתגעגע לשם שם ראיתי אלוקות בעיניים ריבונו של עולם כמו ששם ראיתי אלוקות בעיניים מותר בדיחה בשלב כזה היו שותפים חוסד ומסנגד שותופים חוסד אומר למסנגד בוא לטיש פעם אומר ל בשבילי טישים הוא לוחץ לוחץ לוחץ עכשיו שותף רוצה גם לרצות אותך אז אחרי לאחת אחת בסדר טוב אני אבוא איתך מגיעים לטיש טיש טיש גבוה יוצאים המסגת כולו רוט איזה קדושה איזה רמבמות בחיים ש לא דבר ממש רואים שכינה שורה לא ראיתי דבר כזה כולו הולך להתפללות הביתה החוסיז הולך הביתה חושב בא בבוקר אחרי מוסף הוא אומר לו משהו כן אני חייב לשאול את הרבי משהו הוא נכנס לרבי מספר לו מה שאמר מסנגד אמר אני 20 שנה פה אף פעם לא ראיתי את זה אז הוא אומר לו מסנג צריך לראות חוסי צריך להאמין אז ה פתאום הם ראו אלוקות הם ראו אלוקות אתה מתרחק אתה צריך בברך הקדוש ברוך הוא יראה להם אז לראות מעצמנו בלי שום כפייה זה אל תקראי להיות בעלי, תקראי אישי. שהכל בא מתוך הרצון שלנו. והציווי החיצוני הוא לא שם המשחק. רק שצריך הרבה הרבה זמן להיות חלק עד שזה יספק בנו. זה כל תולדות העולם עד היום. ועכשיו יש מסירה, התבוללות, התחלנות, התרחקות משילים, משילים, משילים שכבות ובפנים פתאום הכל צומח מלמטה. אבל תשימו לב, בקום המדינה ההבדל בין בן גוריון להרצל זה כי בן גוריון למד בחיידר והרצל גדל ומשפחה מתבוללת. כי התודעה של ההיסטוריה היהודית הייתה עוד חיה אצלו ואצל בני דורו רבים והם המשיכו את הדבר ההם הדת אבל הם כבר היו עם איזה ניכוח ומה קורה במהלך הזמן זה הולך ומתפורר ועכשיו הציונות דבר אין להם הדת זה הרבה יותר חריף במובן הזה שזה כבר בתוך הארץ וכבר כשהחשמונאים הולכים וגדלים אז לא היו חשמונאים לא היו חשמונאים היו שיריים של הגלות זה העולם החרדי המשך הגלות היו דבר אלים הדעת שהופכת להיות מהפכת תנך או לא היו צריכנות דתית לא הייתה איזה תנועה עם כוח היה הרב זצל שדיבר כמה תלמידים היו לו תראו יש אגרות הוא שולח ברוך השם יש לנו כבר ארבעה תלמידים ברוך השם כבר יש חמישה תלמידים ברוך השם יש כבר תשעה תלמידים אחרי זה אתה רואה תמונה של כל מרכז בימיה הגדולים כבר הרבה שנים אחרי קודם וכל כמעט אף אחד מהם לא נשאר תלמיד הרב זוך ראיתי התמונה המפורסמת של משבת מרכז הרב וכמה תלמידים יש שמה כמה עשות בדות זהו אחת הישיבות הקטנות היום יותר גדולה מם זה ודאי ישיבת רמתגן עכשיו לא לדבר על ישיבות ענקיות תיקחו את סבירות לקחו את מרכז הרב שפעם ואולי פי 10 אולי אני מגזים אולי פי שבע פר מטורף הקישור לתורת הרב גם הוא פי שלו רוב אחרי שמה זה הרב היה הרב שלהם הם שמה הוא למדו לא הבינו כל כך וא משפחתיהם חזרו להיות חרדים או דברים אחרים לא הייתה חשמונאיות עכשיו גדלה החשמונייות הייתה את החלויות, הציונות הדתית העופר ווינטרים הרבני גדודים ה עגלה המלאה של גבורה שבדגל שלה כתוב מי להשם אליי ופתאום ה מקביל יש צד אין דעת אין מה לדעת אין להם מה דעת זה קורה ביחד זה בדיוק כמו נס פח השמן שחוזרים אחורה בהיסטוריה זה בניגוד לוקטור. הוקטור היה צריך להיות תנועה תשובה גדולה, מקיפה שכולם רואים את הרצינות הדתית. הרב חלם ככה הוא אינסוף פעמים כותב יראו את האור ויבואו, ישמורו חוקים ויבואו ויתנו לך כתר מלוכה. והצינות הדתית מתגברת. העולם החרדי מתגבר. לא נעסוק עכשיו בפערים שביניהם ופתאום העולם החילוני במקום להתמוסס בפני הוא עומד עם הרגליים החוד עכשיו הסברים סוציולוגיים למה זה קורה למה אליטה רוצה לשמור על מעמדה יש כחול אשר שפתיים זהזה אפשר לקרוא פרשנים לא צריך אותי לא צריך עומק בית המדרש הוא שזה אני רוצה לטון טענה אחרת לגמרי למה למה צריך את זה עוד פעם מחדש את הדבר אין להם הדת אחרי שהחשמוניות הולכת ומתגברת כלומר אם בציר של הירידה פתאום חוזרים לבית ראשון אז בציר של העלייה פתאום אנחנו חוזרים לדבר אין להם הדת למה כי אם דבר אין להם הדת זה הלידה מעצמנו לגלות שאנחנו אלוקים מצד עצמנו לא מצד שמישהו אמר לנו, לא בכפייה. זה המעשה שקודם לנשמע. זה אנחנו. זה גם האדם הכי רחוק תשעליו את השכבות. הוא נשאר רזה במובן האנושי ולא רק הגופני של המילה. והוא מתחיל לראות אלוקות. וכך גם כל האומה. אז הרצל אומר אנחנו מקיימים את הכל מהתחלה ומה קם? הקומה הגשמית כמה אומה מפתחת את איבריה נלחמת מתגברת תוקפים אותה מותחת עוד את איבריה עוד את איבריה ועכשיו מעצמה מעצמה אזורית מעצמה שכל העולם מסתכל ומשתהה F35 אפילו לארצות הברית הן הצלחות כבירות ות מופלאות ניסי ניסים עם כלבים יקום וכארי התנסע ועכשיו חוזרים עוד פעם לריק דבר אין להם לדעת כי לא רק את הקומה הגשמית שהולכת ומתפתחת הרצל שרצה קומה גשמית בן גון של רצה גשמית כנראה לא חלמו על על עובת הייטק עם אקזיטים מטורפים כמו שיש השנה עם הצלחות מסחררות שכל העולם א שומט את לסתו הוא לא חלם על זה הוא בסדר איך שהוא אנחנו צועדים דים צד אחר צד למעצמה מאזורית לכבר נושקת למשהו אחר אז עכשיו מה הולך לקום החושבוניות במלא הדרה האם הקומה הרוחנית פשוט קמה על הקומה הגשמית או שבשביל שהיא תקום אנחנו צריכים עוד פעם את הכל מהתחלה את הדבר אין להם לדעת ואני רוצה פה לקשור שני אירועים היסטוריים ו יכול להיות שאני נתפס פה לאיזה הם לא אירועים כאלה חשובים ולא מסמנים את המפה אבל יכול להיות שכן והם קיפול הדגלים קפלן והנכדים שלהם שתים לך בבתי הספר בלי שאף דתי יבקש מהם את זה. בגדודים עוד היה רב גדודי, אבל במנהרות היו אנשים כאילו חילוניים, פרוגרס, רחוקים לבד, ופתאום הם גילו שזה עצם מעצמיותם בבחירה, בלי שום כפייה, בלי שום רב, בלי שום מסורת, בלי שום המשך. אנשים שבטיבם היו שייכים לה, אין לה דבר עם הדת ופתאום אומר זה אני הקומה הרוכנית זה אני הקומה הרוכנית היא בחירה עצמית שלי לא רק להיבנות מחדש זה בא בכוחותיי זה עצמיות אלא גם הקומה הרוכלית זה עצמיות לבד בלי מצוות שניתנות לי מלמעלה על ידי הדור הקודם. הדור הקודם שלי זה קפלן. הוא קיפר כבר את כל הגלים. נעשה תירזה מרוב שכבר אין מה לחנך, אין מה להעביר, אין אידיאלים. השלתי מעליי עוד ועוד שכבות ואז עשיתי שתיבלך ואז הנחתי תפילין והמנהלת שאולי הלכה בקפלן בלילה זועקת מרע מה זה תפילין בבית ספר פה זה הדתה כשעושים שם דברים חילוניים זה לא הכל זה הד אתה היא זועקת אני זה דבר אין להם הדעת איך אתה מכניס דעת כשאני דבר אין להם הדת והילדים זועקים זה אני אף רב לא אמר לי לא זוכר שמעתי בהר סיני בזיכרון חיצוני הר סיני זועק מתוכי בת קול שמראמת מהר סיני כל יום היום היא מופיעה מתוכי. זה תשובה אחרת לא ציפינו אליה. זה תשובה שקצת מנוגזת להרבה ממה שהרב אמר לנו. אתם צריכים לדאוג לתת נשמה לעם עליה. תנו נשמה. תזרקו נשמה. זה מה שהרב אומר למזרחי נשמה. אני לא לא רואה כאן לתת נשמה. אתם רואים את המילים לתת נשמה? אולי זה לא זה בכלל א לא לא זה בת זה בשליש התחתון שורה שמסתיימת במילה אבל אבל קרועים לנו מיד לזרוק את הנשמה בגבייה המכוטמת הזאת הרב אומר כל הזמן זה התפקיד של מי? שלנו ופתאום אנחנו עומדים ואומרים וואו הם עושים את זה לבד למה הם עושים את זה לבד כי זה עצם העצמאי זה הנסירה למה קוראת עד פעם נסירה כדי להקים את הקומה הרוכנית לבד והייתי אומר זה יותר עיקרי מאשר להקים את הקומה הגשמית לבד למה צריך גם את הרצל באמת תמועה מה היה הרעים היה בן גוריון וזהו ואחרי זה היו קפלניסטים אז אתה אומר בשביל להקים את הקדושה את המילה השם אליי את המצווה את הדבקות האלוקית שעד עכשיו הייתה מלמעלה ולא מעצמנו אז צריך דבר אין להם הדעת אבל למה ארץ לא היה צריך דבר עם הדעתי יש לי עכשיו אבל פתאום במבט נוסף אני אומר עיקר הדבר אלה להם הדת זה קיפול כל הדגלים כשהחשמוניות מתגברת זה הנגטיב של נס פח השמן כשמתחילים לראות תמיד השם אליי למה זה הנגטיב כי נספחת שמן זה אומר אלוקי ולא אנושי וכאן זה אומר אנושי ולא אלוקי לאומי ישראלי זה אנחנו אין בנו משהו אחר אלא אלוקות זה עצם עצמנו וזה מה שהגאולה האחרונה באה לברר שהעולמות מצד עצמם הם אלוקים שישראל בוודאי מצד עצמם הם אלוקים ולכן דווקא לפני הקומה הרוכנית הקיפול של הדגלים הוא עיקרי, הוא יותר נצרך ואולי באמת הוא קורה יותר חריף. הייתה אז חריפות, אנחנו לא מזלזלים בחריפות שהייתה אז היה חריף מאוד, אבל לא היה פרוגרס, לא היה התפוררות האנושיות התפורעות הוא דרך ארץ שקדמה לתורה. למה גם הדרך ארץ שקדמה לתורה צריכה להתפורך? כי הכל באשר לכל צריך לצמוח מעצמיותנו. לא בגלל שחילכו אותנו, לא בגלל שהטביעו אדנו, אנחנו רוצים את זה. אנחנו רואים את גודל העצמיות שלנו בדרך ארץ, במניין הבית, נר איש וביתו, בשם אלוקים שנקרא על בית של איש ואישה, אבא, אמא, ילדים. והנר של הדבקות האלוקית, של השותף השלישי, דולק על דרך ארץ. הכל התפורר. מבחינה זאת זה לא היה במארצה בכלל. הבית מתפורר, הבית הלאומי מתפורר, הלאומיות מתפוררת, הזדהות עם האויב, BDS, התפוררויות. מה בדיוק המינון שלהם? זה רק יודע דעת עליון. יודע לחשב בדיוק מה צריך להתפורר וכמה. אבל אולי לנגד עינינו אנחנו רואים נס חנוכה. נס שהולך אחורה בזמן כדי להגיע עוד פעם לדבר אין להם לדעת ולבנות את כל הקומה שהולכת לצמוח. שאולי אנחנו נהיה אורחים בה. למה? כי אנחנו מעולם לא ננסרנו. במקום שבעלי תשוב עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד כשעומד אדם בן נרה סובל סבל מעבר לקיצוני המילה סבל קיצוני ה היא עדינה ושם הוא רואה אלוקות והוא מתגעגע לזה הוא יודע שהוא מתגעגע עוד ריבונו של עולם איזה איזה צדיקים עומדים מהמדרגה הזאת. איזה צדיקים יכולים להגיד אני גיליתי שעצמותי שום דבר אחר לא. עצמיות זה אלוקות. היינו בשבת עם אה דיץ האור. אז א דברים נפלאים שהיא אמרה היא אמרה תתפללו על השבועים תזכו אותם אז לא נעים לתקן אמא שעוד לא ידע אז שחודש אחרי זה היא כבר תחבק את בנה אבל אה לא נעים לחלוק אבל אני כן א אחרי זה מאודטה לי מאוד שמחה בזה אמרתי לה אני לא הלך אנחנו מזקים אותנו, הם מזקים אותנו. אז אמרתי את זה באופן כללי. הם מרוממים את כל הדור. גם שיהיה אכפת מכל יהודי, אפילו אם יש לזה קליפות מראות. אבל לא רק שיהיה אכפת מכל יהודי. מה שאני רוצה להוסיף עכשיו, הם מרומים את כל הדור שמגלים אחרי השלט כל השכבות שעצמיות שלי זה אלוקות. שאני רואה גילו אלוקות והם לא מזכים את עצמם בלבד מזה כל המהפכה שאנשים פתאום רצים לשניחות רצים רצים רצים ואם בשניחות משהו זה לא עצמיותם אז הם יוצאים החוצה ממשיכים לעזוף ח תגיד לי מה לעשות יש לזה הרבה קליפה אנחנו צריכים להיזהר מזה בטח מי שכבר היה בפנים אבל פתאום עכשיו אנחנו מגלים שיש לזה גם אור גאולי לגמרי זה מה שהרב אומר כאן דבר אין עם הדת זה עומק כל הגאולה שלא תקראי לי עוד אישי בעלי תקראי לי אישי שזאת הפעם עצם מהצמי שזה בחירה ורצון חופשי לגמרי אני לא חייב שום דבר לאף אחד אני במנהרה לבד אני יכול לצעור דמוקרטיה ושוויון ואני רק צועק אני אלוקות ופתאום אדם הולך ובמידה מסוימת זה סיטרי תורה כן זה ירות אבל במידה מסוימת זה שהוא הוא הולך לסליחות ויוצא ועושה עבירות ואין לו שום סתירה. זה בגלל שזה לא סליחות של דתי, זה סליחות של פנים בפנים, זה שיחות של מסירה. זה מעצמי בה. אני רוצה שיחות, אני רוצה אלוקות, אני רוצה זה אני. ואם חלק הוא עדיין לא אני, עוד לא גיליתי שזה אני. אז לא. בגלל שמישהו אמר, בגלל שזה הרב אומר לא. לא הצנציות בחוץ אני מתחבק עם החברה שלי מה אם ראיתם אותו ולא תטורו זה עוד לא גיליתי בתוך עצמי לא לא גיל אני לא שמה ואם זה לא מעצמי זה לא כשהאור העצום הזה יפרוץ מלמטה אמת מארץ לצא את האמת האמת היא שלמה נתנו לנו מצוות לא בגלל שאנחנו לא כאלה ורק נתנו זה רמך ושסע שלנו לכן יש לנו מצוות אבל כל הזמן בגלל שכל הזמן קיבלנו את זה מבחוץ אז לא התפננו להסתכל שזה רמך ושסה שלנו ועכשיו פתאום אנחנו רואים זה הרמך משסע שלנו זה אנחנו אז קודם כל אנחנו צריכים לעמוד ולהתפהם מגודל הנס של החזרה שהכל צומח מעצמיותנו וגם אנחנו לא מוותרים על שום דבר מתורת משה בגלל תורת משיח אפילו לא פסיק אחד לא מוותרים עליו ולא על עוצמת המסירות נפש בגלל שהקדוש ברוך הוא ציוה אותנו לא מבטח אבל אנחנו כבר פתוחים שאולי אנחנו יכולים כבר לגלות שזה עצמיותנו ולא רק נאמר לנו מבחוץ אבל עצמיותנו בלי בלופים לא עצמיותנו כי אנחנו יודעים להגיד את את זה בפה כמו שרבנו הרב ציודה אומר זה לא מספיק להגיד אני מאמין בביאת המשיח וגם לא מספיק לשיר את זה ואפילו לא מספיק לרקוד את זה צריך גם להאמין זה לא מספיק להגיד שזה עצמיותנו תמיד ידענו להגיד את המילים האלה אבל פתאום יש אנשים שהם אומרים את זה אבל אחרת לגמרי הם לא יודעים להגיד את המילים ופשוט הם מגלים את עצמיותם וכשנגלה ל בלי לוותר על ידו מצווה אחד בכל תוקף המסירות שהיה עד עכשיו אדרבה עוד הוא מרבה את הזהירות והזריזות כמו שהרב כותב שם בעגרת שעח בהקדמה לאורות התשובה זה עוד מרבה את הזהירות והזריזות שאני כל הזמן מצפה לגלות שזה אני מצד עצמי גם אם לא היו אומרים לי אין לי משהו אחר אלא אלוקות אז אולי התפקיד שלנו כאן זה דווקא לא להאיר להם אלא זה לא הכהנים זה קצת הפוך אבל ההתצויות האלה הנרות על קודש ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם כלומר אני לא יכול לעשות כמעשה עם חלילה אבל אני יכול לראות את זה ולהיות להיות מואר מתגלית שמיום ברו אדם על האדמה עד היום הזה כל העולם התגלגל בכל התגלגלויותיו כדי לראות את זה שעצמיותם של ישראל היא תורה ושצמיותם של ישראל היא מצווה שמצותם של ישראל היא אלוקות והנה זה הולך ומתגל נגדנו ו אם היינו יכולים לשת נס את אותם השבועים אנחנו נוסים אותם בליבנו אבל להגיד שהם הם המהירים את האור של התגלית הזאת שכשמשלים את הכל כולל את כל החובות החיצוניות וכשאני לעצמ צמי מה אני תורה ואלוקות שנזכה להיות מוארים