Preparing video...
0:00 / 0:00
דיני קידוש- ד | הלכות שבת | צורבא מרבנן- קיז | הרב בן ציון אלגאזי
319 views
לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama...
Categories:Torah
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
אחד
די קרא
גלה כל קמי למיסי השיעור יהיה נשמת שושן
בת בטיה אמו הצדיקה של רבי אסף זכתה לכזה
בן אז וודאי שהיא צדקת טוב אנחנו רבי ס
נעשה היום בדיני הקידוש עוד מהלך אחד
בדיני הקידוש זה שני מערכים שבהם תמיד
אנחנו מסקים אחד האם צריכים לשתות מכוס
קידוש אדם אדם בעל הבית מקדש כל המשפחה
שומעת יוצאים די חובה בדין שומע כעונה אבל
כולם בלחץ שיה להם גם לפניהם כדי
שישתו יש כאלה מרמים את יש כאלה
מתקלים על הכות יש כאלה מרוכזים השאלה אם
זה חובה בכלל לשתות בכושר הקידוש או שרק
המקדש בלבד נשתה זה שאלה
אחת ידור מצווה ידור מצווה והדבר הנוסף
שאנחנו ניגע בו זה קידוש במקום סעודה מה
ההגדרה של קידוש במקום סעודה כמה צריך
לאכול מה צריך לאכול את כל זה נגע ום בזת
השם אז נתחיל אם הרב יוכל גם להרחיב על
העניין של ה של חובת המקדש לשתות כי גם זה
גם זה הכל יש בצורב רבי סק כל מה שאתם
ררים נמצא
בתוכו תמצו שאלות מחיקות יותר כאילו
יצירתיות אז אז במקור בגמרא מסכת פסחים
כתוב ככה אמר רבנר ח מדרש המקדש לא טעם לא
לגמן יצא ומלו לא יצא אז לכאורה קודם כל
נתחיל באופן פשוט המקדש עצמו צריך לשתות
לא לגמ היא של רביעית מינימום
רביעית יין חייבת להיות אבל השתייה לא
צריכה להיות כל הרביעית מלא לגמה מה הגר
מה ההגדרה של מלא לגמ אז התוספות שמה כותב
שזה פחות מרביעית מלא ג זה פחות מרביעית
זה אחד מהצדדים של פה של האדם אומר תוספות
מפרש ויו כל שיר מסלק לצד אחד זה הגמרא
ביום השמ לגבי עניין של שתיה ביום
הכיפורים אז אם הוא שטה לצד אחד ירא ם לא
לגמה פחות מרביעי כמר הרי גם ביום כיפור
מה שכמות השתיה שישבת הו של אדם זה פחות
מרביעית מלא לגמה כך הוא גם לגבי עניין של
שתיית יין אבל יצא ובד יבד עדיף יותר מה
אם הוא שטר יותר גם ברוך יהיה צד הלוכ יצא
בדיעבד לא יצא לכתחילה שתם בלא לגמ יצא
לכתחילה תכף נראה שאפילו לא ג גם כ אבל
לכתחילה זה לכתחילה שישתה מלון גמו אומר
הבית יוסף מה זה מלון גמו רוב רביעית 44 א
מלכ מה זה אמרנו רביעי זה 86 אז 44 נכון
כבר נקרא רוב רוב רביעי מצויין אומר
השולחן ערוך הלכה למעשה צריך לשתות מכו של
קידוש ממלא לוגמר דהיינו כל שיסלקו לצד
אחד בפי יראה מלא לגמו והוא רובו של
רביעית 44 סמק אומר המשנה בורם למה צריך
שיהיה דווקא מלא לגמו זה נקרא שיעור חשוב
תתיישב דעתו על זה כמו שביום הכיפורים
כמות מלא לגמו מיישב את דעתו של האדם כבר
לא נקרא והיא ניתן את נפשותיכם אז נפק
מינה לגבי קידוש הוא שתר כ מ מכובדת בכמו
שכבודו רה זה לכתחילה המחבר אומר לא צריך
שיהיה זה לא בדיעבד בסדר א
א אוקיי רב אבל זה לא פרסונלי ה לכתחילה
כן זה לא פרסונלי המידה הזאתי כאילו לא ג
לא בסוף בסוף גם לגבי יום הכיפורים קבו
איזה משהו רף ממוצע ממוצע כן בהלכה ביום
הכיפורים כתוב שאם הוא רוצה לשלות
לשיעורים שכח כמ גמה וישתה פחות מזה ואז
ואז זה יהיה באופן אישי אבל בכמות של
השתייה בחובת השתייה בכל מ מקומות כאלה
ואחרים קבעו את זה באופן קבוע 44 בסדר
מצויין אומר רבור זה הרמ ש א א להבדיל בין
יום הכיפורים לבין א לבין שתיית יין אומר
הביאור הלכה צריך לשתות מלא לגמו ואפילו
בדיעבד ולעיכוב כדאיתא בגמרא זאת אומרת
חייב לשתות מלא לגמו אם הוא לא שותה לא
ייצאו ידי חובת קידוש ככה יוצא מהשמורה
האור לציון רבי מעצמו גם עם האחר מצויין
האם רק הוא עצמו שיכולים להצטרף איתו ביחד
עוד שנייה ניגע הכל יש בחובר א האור לציון
כותב חולק על המשנה ברורה וכותב לא זה
העיקר שהקדוש יהיה על רביעית שתייה המלא
לגמה ולא מעכבת תראו בבקשה את הור לציון
אף שלכתחילה צריך לשתות מלא לגמו לכתחילה
מכל מקום אם לא שתה מלא לגמו יצא בדון
ואין צריך לחזור ולקדש ולמה הבורות של הור
לציון כל הבורות הוא שיהיה קידוש קדוש על
הין עשינו שני קידושים אחד זוכה בדברים
בתפילה שניים קידוש על היין אומר קידשת על
היין יצאת ד חובת קידוש דאורייתא נגמע
לשתות זה עוד אקסטרה בדבר לכן לכתחילה
צריך שיהיה מגמ לא שת מעשה
המצוה ך על תפילין
וישאיר אותם אז אני רוצה להבדיל בתפילין
חייב להניח ברך עובר לעשייתן כאן המברך
עובר לעשייתן זה עצם זה שהוא לוקח את כות
היין ביד שלו המת של זה נקרא זוכרהו
על היין אנשים מבינים זוכרהו על היין צריך
מה לעשות
ומציון וכר על היין הממד של קידוש על היין
ככ הוא
מחור הבין כמוך ור הבין מה זאת אומרת על
היין
אמהה העיקר שכן טיפה ככה
יוצא דבר כן כן כן שמה זה וודאי אותו דבר
שמה זה ודאי אין דין שתיה יש רק דין של המ
מת ולכן שותים רק מעד ובכלל לא המקדש אלא
החתן הכלה וכולי כמה הם שותים טעימה זה
היור הלכ יודה מה זה הוא יודע זה הוא יודע
כי בקידוש יש דין מיוחד של השתייה שמה זה
בעיקר דין המן גם גם בברית מילה גם בפדיון
זה המימד המימד על היין ככ אומר הראש הראש
כותב במסכת פסחים שכל הדברים אנחנו עושים
אותם על היין כי מי שעושה על היין זה
חשיבות אדם שעושה בלי יין אז הוא עושה את
זה בקלילות היין אתה ות למישהו אתם אומרים
אחרי ברית מילה מכובד בברו ס כר הוא עומד
יותר יציב וזה נותן לו את קצת רועד
נופל לו זה עושה לו ממד נכון הוא מתחשב
בעניין יפכ קידוש מה מה מה הבדלה זה כמו
קידוש כן אומר הטור לגבי ממה שיר רבי אבי
נועם רכז הצורב העולמי בנר גנים מקור
שמונה אומר התור ומי הוא צריך אחד מן
הסובין לשתות מלא לגמו ואין שתיית שניים
מצטרפת מלא לגמו דלא מקר שתיה של הנאה
בפחות ממלון לגמו אם אמרנו שהורתו הלימוד
מיום הכיפורים למלון לוגמיו שישב דעתו אחד
ישתה מלו גמו תתיישב דעתו שניים ישתו מל
לגמו לא לאלא אף אחד מהם לא תתיישב דעתו
ואנן בנן שיהנה אחד מהם משתיית של
ברוחה כך אומר הטור היגיון מאוד גדול יש
כזה מדרש מדרש אומר בשיר השירים שאחד
השקטה את בעלה יין נתיישבה דעתו יש אנשים
דווקא ששותים מתיישבת דעתם
משתכרים אז מלא לוגם גורם ליישוב הדעת
שניים זה לא עובד עולם אבל בית יוסף חולק
על הטור מביא הרבה ראשונים בראשם את הרטבה
שגם כמה אנשים שותים ביחד מצטרף ובלבד
שזה אשתו אלא לגמה בסך הכל אמרתי שחקירה
אם עושים חקירה אם עושים חקירה של אחרונים
כל דבר צריך שבסוף יהיה חקירה אז אז הדין
לפי הטור זה דין בגוה צריך שהאדם בעצמות
ישב דעתו ולפי דעת הרתמו זה דין ביין
בחוצה חבצה גברה ישיבות בסדר אז חבצה גברה
האם הדין הוא בגבר שתש אותו או הדין ביין
שיגמר היין תראו את הבית ס אומר רית כתב
פרק חלון שם התוספות ש אם לא טעם אחד
מהמהם מלא לגמו כיוון שבין כולם טעמו
כשעור האו יצאו וכולם מצטרפים ללא לגמו
ככה אנחנו פוסקים על אוכל למיס רבי אבי
נועם שאם אחד לא יכול לשתות בכמה ושים
שתים ביחד יוצאים ידי חובה אומר המחבר מקם
10 אם לא טעם המקדש טעם אחמים כ לגמו יצא
ואין שתיית שניים מצרפות ב וגמ בכל מקום
מצוו ממוחה שיתמו כולם זה מה שאמר רבי רבי
חי בתחילת השיעור שעוד מעט יהיה בעזרת השם
יורה יורה אז אז כתוב שמצוה ממחר שיתמו
כולם זה הידור מצווה ויש אומרים כיוון
שבין כולם תאמו כג יצו ד שתיית כולם
מצטרפת כשיעור בסדר אז יש פה סתם ויש
אומרים בדרך כלל הלכה כסתם אבל העולם גם
נוהג להקל כדעת השיטה נוספת בשולחן ערוך
והגאונים סומרים שאם לא טעם המקדש לא יצא
וראוי לחוש ש דבריהם אז הדבר הטוב ביותר
זה לעשות ככה הכי טוב שהמקדש לפי המחבר
ישתה את המלו לוגמר זה הטוב ביותר שיש
בלתי אפשרי אפשר לסמוך לצרף ובלבד שהמקדש
לפחות יתם קצת מי שלא יכול לשתות יין בכלל
שלא יקדש לפי זה לקדש אנשים מתקשים הוא
בעל הבית הוא צריך לקדש בעל הבית שך צ'ק ש
אנ חשבון בנק אבל אבל לא חייב זה זה לא
חייב לעשה את בצורה הזאתי הרב מה יש קריט
לתקן שאם הבעל הבית שתה ואחרים צריכים
לשתות צריך להוסיף לזה ין כן עוד רגע
אנחנו ניגע בזה גם הכל
מופיע זה גם זה התיקון של הפגימה אתה
מתכוון דבר בשון מקצועי כן עוד דקה א בכל
אופן המחבר כותב בסוף ככה ודווקא בקידוש
רבי אבי נועם אבל בשאר דברים הטעונים
מודים הגיונים דסגי בטעימת אחר בטעימת אחר
מספיק בשאר הדברים אחרים ברית חו ב
הקידושים כולי ד אחר האמת היא שיש פוסקים
שאומרים שגם מסדר חופה וקידושין ראוי שקצת
ישתה גם מהיין כי הוא ברך בכת בור פ הגפן
אמנם הברכה הזאתי היא לא ברכת הנהנים היא
נהפכת להיות ברכת
ה לא ה
שווח המצוות באופן עקרוני וס אתם אתם
נכנסים פה למחלוקת הראשונים מקת הרוסי
נכנסים למחלוקת הראשונים רמבם ראש לפי
הרמבם זה ודאי נחשב כבקרת המצוות לפי הראש
זה לא ביק את המצוות אני חידשתי הגדרה
חדשה לאכי ב כרגע בריקת הכלוס העולם העולם
לא ידע רק בשבת רמג מכירים את ההגדרה הזאת
יש יקת המצוות יש קות הנהנים בקות השבח
ואני המצאתי הגדרה חדשה בריקת הכלוס בריקת
האירוסין זה בריקת אתן לכם שיעור על זה
מיוחד חדשני ביותר אז אז אז בקיצור
במקומות כאלה אז יש יש כאלה שלא רוצים
לשתות כי לא נעים נעים כיים שותים אחרי
זהלא לא ישתו החתן והכלה מיסס אז ראיתי
שיש פוסקים שהם שופכים את היין על העל ה
על היד ום מלקלקים קצת זה מספיק בשביל
שיהיה יכל לוג לכוס אחרת תחיל ש מתחת
לחופה אחרת תחיל להרב וזה שמה שוויגר
מסוכן הסיפור שמה יש
מתח זה לא כזה
נחת אז בקיצור במצב כזה ככה הם עושים קצת
מתאים את מהמה
העניין מה
מהח אה זה כבר טליט נגמר הוא גם מדבר איתם
זה תתן לאמא של כלה ו שאמא של כלה אתזה זה
כבר נמה אכן זה כבר מאוחר מדי טוב המשנה
ברורה כותב שראוי לכו שדבריהם הכוונה היא
שהמקדש גם תעם היינו להיזהר לכתחילה בדוד
הסכימו הרבה אחרונים ואפילו שתיית כל
המסובים מצטרפים למלא לגמה אתם שומעים רבי
יסי כולם שותים מעד אך שלא שעל ידי שתית
כולם יותר מכדי אכילת פרס ואנחנו מחמירים
אכילת פרס בצורה הזאתי ארבע דקות מקסימום
ארבע דקות שכולם בסופו של דבר יגיע לכדי
מלא לגמר בסדר זה הדבר הטוב אבל הרש דברים
כאילו זה על שם לא טעם המקדש נכון שהמקדש
יטעם גם לא אבל אומ ש היינו זהר זה אומר
היינו ניזהר לכתחילה בדיעבד גם אם המקדש
לא טעם נכון נכון הלכל מיסים בסוף המקדש
לא טעם בכלל נתן כל המסובים והצטרפו למלא
לגמן יצאו ידי חובה מן הראוי לכו שדבריהם
שגם המקדש יתאם ואם כולם תואמים אז שיהיה
תוך ארבע דקות כדי שהוא אחית פרס יופי
אומר הרב
עובדיה שחשוב שהמקדש כן יטעם ונראה שעקר
כדעת מרן ספר הראשונה יותר מקדשם שמקדש
יטעם מלא לגמה צריך שטאם המקדש הוא אחד
מסובים שהוא מלא לגמה והוא לקובה לא
שיצטרפו בין האחרים אלא או המקדש או אחד
מהם ישתה ולא לגמה בבס אכס
בסדר מצוין
בה זה כבר דיברנו טיפלנו בעניין הזה לגבי
אצם חובת
הקידוש הוא דרבנן והיא דאורייתא אם היא לא
התפללה ערבית כבר דיברנו בזה אז אמרנו שיש
כמה פתרונות לדבר הזה אחד תתפלל ערבית
שניים ויכולו אמר לי מישהו מרוקאי ללכן
המרוקאים רבי אלני אח כל המרוקאים אומרים
ויכולו בייחד ש מתחילים את הקידוש יש
מזמור של משפוחה בזה למה שכולם יהיו באותה
דרגת חיוב הבאתי בשז מרבך שאפילו אם האישה
הועילה בטובה באופן חד פעמי לקבל את הבעל
שהוא חוזר לבית כנסת בצורה חביבה ואמרה לו
שבת שלום זה גם נחשב כמו ויכול ז אומרת
פעם אחת תחרוג ותקבל אותו ב מאור פנים לא
תמשיך להסתכל באלון
מה אה שבת
מקודש אה הנה אז עוד פטנט רב יסי קיצור
הרבה פטנטים יש למקום מה שלא יהיה בסוף
יוצא ידי חובת הכי חשוב זה הרוך השולחן
אומר גם אם לא עשו כלום האישה לא רוצה
להגיד לבעלה כלום ולא אמרה יחולו ויא לא
רוצה להתפלל מירים אומר בסוף הבעל מוציא
ידי חובת אשתו מדין ארבוס נקודה גם אם הוא
חייב רק בדר מנן ו דוריתה תנ הרבות הכי
פשוט אבל זה הרוך שולחן הוא היה רב כילה
הוא היה חייב להגיד שזה בסוף נפתר
א אומר אומר ה שמירת שבת כל חטה רב קינ זה
זה דבר בפני עצמו מישה אמר לי פעם שבאמת
רב קהילה עזב אחרי 20 שנה אחד האנשים שאל
אותו למה אתה עוזב אומר זה פעם ראשונה
ששואלים אותי שאלה למה אתה
וזה מקור 13 אומר ה שמירת שבת כחתם ומי
שאינו יכול לשתות מנו לגמו יתאם מעט מן
היין אחר כך יתן לחברו לצות מ לגמו
ובדיעבד יצא ידי חובה גם אם זה התחלק בין
כל המסובים כמו שאמרנו והוא ששתו תוך כדי
שהוא החיל על פרס ובדיעבד כגון שקדש על
הין מתבר ו שאין נו מסוגל לשתות יין משום
שאיו מתוק או שהוא חזק מדי גם אם לא תעם
מקדש כלום אתם שומעים גם בדיעבד הרב
עובדיה אומר לא המקדש חייב לטעום או שאחד
מהמהם ישתה בלא לגמה אומר השמיר שחתן
בדיעבד גם אם הוא לא טם ובסוף בין כולם
היה שיעור של מנו וגמן לרבות קטן תקשיבו
טוב קטן שלא נתמלאו לו שניו יג שנים אבל
הוא הגיע לדגן חינוך הוא יכול גם לשתות את
המלו לוגמיו את במקום הגדול אגב
עושים את זה במי שצריך בליל במוצאי תשעה
באב לא ליל תשעה באב זה שמי שצריך לאכול
צריך לעשות אבדו נותנים ל קטן או
בברית ביום כיפור ברית ביום כיפור נכון
קטן גם יכול להועיל אבל בלבד שהגיע לדין
חינוך סיימנו את הדין של חובת שתיית יין
רק מילה אחת ע מה שאמר פה רב חיים בתחילת
השיעור האם יש חובה על כל אחד מהם לשתות
את את היין אז תראו בבקשה אני כתבתי ככה ב
52 לפני 14 באופן עקרוני המסובים אינם
צריכים לשתות גם מהיין נקודה זה הלכה
פשוטה המקדש קידש המקדש שתה מלון גמב או
כמו שאמרנו אחרים והצטרפו יצאו ידי חובת
קידוש נקודה גם אם כל המסובים כולם אף אחד
מהמהם לא שותה לא צריך אלא מה כמו שאמר ם
חיים המחבר כתב כאן ראיתם את המחבר המחבר
אומר מצווה מן המובחר שיתמו כולם למה כו
של ברוכה כו של מצווה נו כו של מצוו ראוי
שכל אחד ישתה קצת זה זה המקור לכל המנהג
כולם שותים ומעבירים את אחד מהשני
הרק מה יש עניין שכמו שאמר פה ברנו מקודם
שאם שלהם פגומה אז לא יודע איך זה
נהייה פגום כאילו פגומה זה פגומה
בהלכה זה ששטו ממנה לפני כן איך
נהייתה פגומה לא מביא הרי אסור לשתות לפני
הקידוש אסור לשתות מים לפני הקידוש אבל
יכול לתקן את הפגימה שלהם על ידי הוספה מה
מהכוס של הקידוש בדרך כלל היום זה לא מצוי
הדבר הזה מה שעושים הכי פשוט זה שני
אפשרויות או א שמעבירים את אחרי שהוא
שתה מלא לוגמיו המקדש מעביר לאשתו אחרי זה
מעביר לש בני הבית כל אחד לוגם קצת ונגמר
העניין או שיש להם בפני עצמה לכל אחד
מהם מחזיקים בפני בישיבה זה ככה כל
אחד מחזיק אין צורך שיחזיקו את
כולם במטח גים ו ככה בזמן הקידוש כאילו
יצאים לא ששים קוס בנחת יש הרבה נרבים
הרבה עצבנות אין צוך שיהיה נרבים ים את
שגומר המקדש לקדש ולשתות כל אחד לגום
מהכוס הקטנה שלו נגמר העניין
בסדר לא רבי ס זה שלהם אף אד אף אחד
לא
נגע הקדש קדש שתה מהגביע
כן זה כ בה
בכלל כן לא צריך עוד פעם זה לא בעיה בכלל
עוד פעם בדרך כל מה שנוהגים בבחורי ישיבה
זה שכל אחד יש לו קוד בפני עצמה אין להם
שום קשר עם המקדש אל בבית
[מוזיקה]
מעבירים את נו מה מה הבעייה מה מה
זהו מה זה לא אבל עוד פעם זה לא שדבר שהוא
פגום בזה ש אם אם הוא כבר קידש על זה ועשה
אם להם יש תראו תראו את השולחן ערוך במקור
הב בוא תראו שניה א אין צריך לשפוך מכוס
המקדש כוסות יין שנפנה המסובים אלא אם כן
היו פגומים שעה צריך לשפוך לכל וכוס
כדי שישתו כולם מכוס שאינו פגום זה אם יש
להם את שלהם אבל אם זה שהוא
בעצמו אבל הש אין לה עשי צריך לשפור היינו
קודם שישתה מברך כי אם הוא שותה אז הוא
כבר פגו א אם הוא מעביר להם לכוסות אם
שותים אותה אותה אין בעיה אין
בעיה רק אם היה אם שותים לפני כן עוד פעם
רב רב רב אבי נועם הרכז של עוד פעם אם הם
רוצים לשתות לפני שהוא לפני לפני שהוא
לפני שהוא שותה הם לא יכולים לשתות מכוס
פגומה ואז צריך לתקן את הפגימה איך
מוסיפים קצת אבל אם הוא שותה קודם כל הם
יושבים
שקט אבי המשפחה מקדש שותה ואחרי זה מעביר
לכולם אין
בעיה
בסדר רגע רגע נגמור את השער לציון רק
שנייה הרב הרב צו מקור 16 שותים כולם מכוס
של ברוכה אף ל פגם שהוא שותה מתחילה מקר
שאינו פגעו
ברון רק אם הוא העביר לכוס חדשה אבל אם
כולם וטים מהכוס שלו זה לא נקרא פגימה למה
תקשיבו טוב לשער הציון חשובין
כמקדש גופה כל אחד מהם נחשב כמו המקדש רק
ששופך מכוסו לכוס בענן שישפך קודם שישתה
בעצמו בסדר
אתם תחכו שנייה לצור ועד הסוף הכל
כתוב
מהן של כשהוא מקדש יש נין שהוא ישתה כאילו
מיד אבלם אם לפני שהוא שותה הוא מתחיל
למזוג לכ רבותיי תשמעו יש שני טעויות
בבתים שתי טעויות גדולות בבתים אני רוצה
להפסיק אותם גם אם הלכ יפה רואים שהוא
בוגר תשמעו רמיזה טעות אחת שהוא עכשיו
מתחיל לשפוך לכל וכוס הוא מברך מקדש
השבס במקום שישתה מיד מברך עובר לעשייתן
תוך כדי תוך כדי דיבור מלא לגמה מתחיל
עכשיו להתעסק עם הכוסות של כולם זה כל אחד
כל אחד זה זה הפסק אתה ירכת מיד שב תשתה
אחד שתים שר הצי פה בסוף אבל זה המשפט
החרון של שר הצי הרב קרה כרג לא רק שופך
מכוס כום ב שישפך
שישפך שישתה בעצמו אם אם הוא עושה את זה
לאחרים אבל אבל זה לא ראוי הדבר הזה לא
ראוי לא ראוי לא ראוי אחד עוד טעות אחת
נפוצה בלחם משנה בלחם משנה אדם עושה לכם
משנה עכשיו לא נעים לו שהוא אוכל וכל השאר
מסתכלים עליו ככה ורואים איך זה נוזל לו
והשומשום והפרק של ויזניץ אז הוא עכשיו
רבע שעה מתחיל לחתוך חותך חותך חותך מבין
לו בנת בין הברכה שלו עד שהוא טועם לוקח
המון זמן אתה אתה עשית המוצי קודם כל
נכניס לפה תטעם אחרי זה תחתוך לכולם
ותעביר בין כולם ההפסק הזה לא נכון בשני
המקרים לא בקידוש ולא בפת טעות נפוצה ואני
מתפלל הייתי תלמיד חכם התארחתי ו מזמן אני
רואה אותו עושה אותו חותר בנחת תאכל רצ
להגיד לו תאכל י נעים להגיד לו לפחות הוא
לא הפסיק בדיבור מה א מה זה הגדר הזה של
הפגומה נגיד מזג ילד קיבל מכוס פגומה
ביקש דווקא לכוס שלו מתעקש זה משהו
שצריך להתעקש עליו לא שו לא שתו מהכוס
הזאתי לפני כן לא המקדש אתה ואז הוא הילד
מתעקש עכשיו הוא רוצה על שלו אז
שופכים לו ואז זה כבר פגומה אפשר לתת
לו השתות מזה א ש צריך להגיד לו חכה נביא
עכשיו מהבקבוק הגדול נתקן ושב שכן חושב
שכן רק אם לפני כן יש לו פגומה לפני
כן זה לא אבל אם עוד פעם כל זמן שזה מהכוס
של המקדש ככה ש ציון זה נחשב כאילו הוא
המקדש בגופה זה הבורד שלופ למה זה לא פשט
אם הוא ש מהכוס עצמה של
המקדש ואם הוא זה זה כ משהו אחר זה אומר
שאם שו מכו קדם שש עצמו למה כ אם הוא שותה
לעצמו זזה פגו גדר אני שומע אני רואה את
זה אני רואה את זה אבל לא יודע לא נהגו
לחמים הדבר הזה כי כי הוא לא הוא לא לא
מוציא אותם ידי חובה ולא כלום הוא בסך הכל
תואם רק כדי אידור מצווה מצוה אם זה היה
מצב אם זה היה מצב ש שהוא מצטרף למל לגמו
בצירוף אני מסכים איתכם 100% אני אומר את
זה בספורי אבל עכשיו שכבר המקדש שותה מלא
וגמה ועכשיו הוא נותן ליילד ש קטן זה נחשב
כמו גומה אז מה זה צריך לחשוש דבר הזה
מחילה לא נראה לי לא נראה לי בשמע זה
השאלה השאלה אם בעצם העניין של הכוסף
פגומה הוא עניין של מקדש עכשיו על הכ
פגומה אל תקדש אני ניהו דעתי עוד פעם יכול
להות שאני טוע א אניו הפגומה שיש איתה
בעיה זה רק אם אנחנו רוצים לצאת באותה
שתייה ידי חובה וזה אם הוא מעביר בין כולם
כדי שכולם יספו למנו לגמה אם הוא שתה אם
הוא שתה כבר ברביעית מלא לגמל יצא ידי
חובה כל שאר השותים אשר אשריהם הצגה כן
כן שישתו בת ולא יהיו שוטים
בט ש
מפסוטים שיש כאלה שממלאים לעצמם גם רביעי
ומ גם רביעי לא ממלים ומסיקים בקידוש של
הבוקר בקידוש של הבוקר בשביל מה יש סעודה
לדוגמה גדולה כן אז יש את המקדש עכשיו עד
שזה יגיע אליך אז אתה ממלא לעצמך שיה לך
רביעית רביעית יין בכוס שלך ואתה שומע יחד
עם הזה האם זה הופך את הזאת גם לכוס
ברכה ואז בעיה גם לשת
ממנה בפשטות כן אם אתה מתכוון לצאת ידי
חובה מי שומע כעונה ואז אתה שוטה שלך
בפשטות כן א אפשר לחלק
הסים אין חינמי אין חינמי אני חושב שזה
סתם חבל על היין אבל אם הוא רוצה לעשות את
זה בצורה הזאתי י חינמי פשטות כן לא חשבתי
על צורה כזאתי יצירתית שהוא ככח רביעית אם
כבר שייעשה לעצמו קידוש וגמר העניין
בישיבות אצנו מה רביעית א כל אחד החלק
האלה שרצו לשתות מה איזה שיה למרת תגיד
המנהלים שם היו טובים כל אחד ישי
ייש בשופי אנחנו פה לא אנחנו ברמתן קשה
לנו אנחנו כל אחד ותנים קצת זה אנחנו
עושים עוד מעט קמפיין אולי נעשה רבעית מה
מה אתם אומרים כן אפשר לקדש שוב על כושף
פשו זה אם תתקן אותה יש אין שופך על זה
יין בחזרה חדש חדש תיקנת את הפגימה בסדר
כל פעם שיש שתיה מיין זה נקרא פגום
מתקנים עעל ידי עוד פעם בחוב הקידוש יש
לנו אחד לרוסים אחד לניסוי מן
הראו שיהיו שתי כוסות אחד לרוס אחד
לניסוים הרבה רבנים לוקחים אחת בלבד
אבל פגמו אותה כי כ שתו כבר על האירוסין
מה עושים ממלאים שוב פעם מתקנים את הפגימה
עושים עוד פעם על ניסויים בבית צריך עוד
פעם דכה קר כזה האישה עשת
קידוש בנקיה לא נהגו לעשות דך עם
שריות של המזויינים של הרינג זה זה רצוי
בכל
מקרה זה פוגם את הטעם של ה הזה לא
בגומה טוב א קידוש במקום סעודה א נתחיל
דקה יש לנו דקה יש דין דין מיוחד ששב צריך
שיהיה קידוש במקום סעודה אם לא עושים
קידוש במקום סעודה אי אפשר לאכול גם לא
יוצאים מידי חובת קידוש אב הטליה תמיד זה
החכיר מה לא יוצאים ידי חובה קידוש או
סעודה אם לא קידשת אז לא מאפשר לך לאכול
כי אי אפשר לאכול בשבת בלי קידוש ואם לא
אכנת גם ידי חובת קידוש לא יצאת מאיפה
לומדים את זה גמרא מסכת פסחים הגמרא שמה
אומרת אם בני אדם שקשו בית כנסת המרב ידי
יין לא ייצאו אבל ידי קידוש יצאו שמואל
אמר א ידי קידוש לא יצאו שמואל אמר למ לי
לקידוש ב קניש לפו חתן דאכל ושתו וגנו בב
כנישתא היו אורכים בכל בית כנסת היה מלון
אורחים שאותם אורכים היו מגיעים לשם והיו
אוכלים שותים יושנים בבית הכנסת ואז ד
שמואל עמ ולמה שמואל סובר שצריך שיאכלו
באותו מקום דמר שמואל אין קידוש אלא במקום
סעודה דכתיב וקרתה לשבת עונג במקום קריאה
שם יהיה עונג במקום קריאה של הקידוש שם
יהיה עונג שבזה החילה אומר רשי א לא יצאו
ידי חובה
כן ק מקום שאתה קורא לשבת כלומר קר ידי
קידוש מקום שאתה קורא קידוש שם תהה העונג
של האכילה עצמה מכאן למדו כולם שצריך
להיות קידוש במקום סעודה כמה צריך לאכול
כדי שיהיה קידוש במקום סעודה יש ראש במסכת
פסחים הראש בסכת פסחים אומר דבר מאוד
מעניין על פי בדיוק הגמרא דמר רב כבנ במרב
אב מקדש אמר תאמו מידי הלשון היייתה תתאמו
משהו חברה עשיתם פה קידוש תתאמו משהו
דד בחוד שגרו בקידוש החלון קיתו דין קידוש
מקום מסדה תגיעו אליכם הביתה לא יהיה לכם
שמה מה לאכול כי לא יהיה נר השעון שבס
יסגר כבר ואז ידי חובת קידוש לא יצאתם
אומרת הגמרא איתו מידד כמר אומר הראש
היינו אכלו לחם שיטת הראש שקדוש במקום
סעודה הכוונה היא סעודה כפשוטו דהיינו פת
לחם לכן הרבה מגדולי ישראל שראיתי כמה
כאלה במחיצתם לא נוהגים לסמוך על קידוש
ממקום סעודה מזויינים בקדושים שעושים וכל
אחד שמה מחפש לו ליקוטי מטר ליקוטי תמיד
אני אומר שיש שני גלים בזה הגל הראשון זה
האופנים וחיות הקודש שמתנפלים על מה שיש
והגל השני זה המסכנים שנמצאים בשעורה
השנייה שהם מחפשים את הפירורים את השיריים
של הראשונים כן בסוף מחפשים לחפש את הכל
כזית הם לא היו סומכים על זה אלא במקום
שהיו אוכלים את הסעודה שבס שם עושים את ה
את הקידוש בסדר כי שיטת הראש אין קידוש
אלא במקום סעודה פת לחם כן כ פרק שלישי
לשבועות כ שו
כוש אומנם לפי הרבה מן הראשונים ככה
פוסקים על אוכל מיסם כמו שהעולם נוהג לא
צריך לאכול דווקא פת מונס כזית גם נוהגים
לצאת בו ידי חובה בוא נראה רק את נסיים
בזה טור כ גונים ע סעודה אין צריך שיגמור
שמה כל סעודתו אלא אפילו דבר מועט או שתה
יין רביעית יין גם נקרא קידוש במקום
סעודה שחי
שיכול אבל להוציא אותו ידי חובה נגיד הוא
לא של לא אין דבר כזה א זה מה שהוא שאל זה
מה שאנחנו עושים בקדושים משהו אבל הוא
אחרי זה אבל הוא לא מסכן לא נותנים לו
אחרי זה לאכול הםם עושים קידוש אה הבנתי
בישיבות שנותנים רביעיית איין אחרי זה
סעודה ה עושים את זה בקדושים כאלה לגים
הקידושים של הבוקר עושים כולם שותים את
הרביעית כמו שהוא
אמר פ לא צריך אבל מה זה משנה אבל יש מזינ
מה לא ותים להם מזינ מם קידוש נותנים להם
רק במ בקים לא רוצים להגיע לשיעור של של
פת של מזונות למה לא שיכלו מה הוא בא
לקידוש בשביל מה הוא בא לקידוש ש לא יבוא
לקידוש הוא וכ שותה קרקרים ושותה את אם
הוא שתה רביעי יצא ידי חומת קידוש במקום
סעודה נקודה אז אומר פה המחבר אפילו דבר
מועט או שכוס צאדו במקום עודה וגומר
סעודתו במקום אחר ודווקא אכלו לחם או שתה
יין אבל אכל פירות לא המחבר לא הזכיר מזינ
אמר או לחם או
ין מה קורה מז רב זה בעזרת השם ניגע בשבוע
הבא ברוכים תהיו שבת שלום מבורך