דיני הבדלה | צורבא מרבנן- קכא | הרב בן ציון אלגאזי

אחד די קרא גלה אנחנו בשבוע שעבר עסקנו ב זמני הבדלה רבנו ותם גאונים הרב עובדיה רב אליהו היום תודה רבה שכך היום אנחנו נעמוד בעמוד 96 קודם כל נדבר על עצם חיוב ההבדלה אם יש חובה מדאורייתא להבדיל דרבון בכלל חובת ההבדלה לכאורה מה השאלה אם יש לנו קידוש אז יש גם הבדלה א זה לא הולך ביחד כי קידוש הוא חלק מהשב הבדלה היא כבר מחוץ לשבת תראו את הגמרא מסכת שבועות מקור 14 לפניכם בר רבי יוחנן כל המבדיל על היין מוצאי שבתות אבין לבנים זכרים כתיב להבדיל בין הקודש ובין הכול כתיב אתם להבדיל בין התמ ובין התרו וסלי תזר רבי ש בן לבי אמר בנים רואים להורה כתים להבדיל ולהורות לכור הג זג יפה אומרת מי שמבדיל זוכה לבנים זכרים זונים תלמידי חכמים פילי פלים אבל דווקא הגמרא הזאתי מעוררת לחשיבה שזה לא דאורייתא אם היה דאורייתא צריך להבטיח הבטחות דאורייתא תקיים אבל עמוד 96 אבל אבל אבל ברגע שצריך להבטיח כל מיני הבטחות שיהיה לו בנים זכרים וידו להבדיל בן קודש לכול אז ממילא משמע לכאורה שזה לא דאורייתא שצריכים להבטיח אבטחות זאת אומרת זה לא מ מן הדין הרמבם בכל אופן סובר ש מצוות הבטלה זה מדאורייתא תראו את הרמבם מקור 15 מצוות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים שנמר זכ שבת קדשו כלומר זוכה הוזה השמת בקידוש וצריך לזוכרו בכניסתו וביציאתו כניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלה ומגיד משנה אומר במפורש שמהר בם מדייקים שיש לו חובת הבדלה גם מדאורייתא מכניסתו וביציאתו אלא מה כותב במגד משנה אתרים בשורה השנייה וראיתי מפרשים חלוקים בזה יש סוברים כדברי רבנו לכב הגמרא הרבה בפסחים אין שם אלא זוכרהו על היין בכניסתו אין לי אלא בלילה בגמרא בפסוקים מופיע רק כניסת שבת קידוש אין הבדלה מכל מקום מהפסוקים שהבאנו מסכת שבועות כתיב להבדיל בות פרק דוות הטמה יש אומרים שהבדל אינה מדברי סופרים אבל הקידוש הוא דבר תורה בקיצור למיס נחלקו בזה הראשונים האם הבדלה חובתה מדאורייתא או מדרבנן בלבד התפיסה היא האם הבדלה היא חלק מהשבת ואז אם חלק מהשבת אז היא כוללת קידוש הבדלה או שהבד היא מחוץ לשבת יש דיני שבס כבוד שבת עונג שבת שמור שבת קדשו יש הבדלה מה יהיה הנפ קמינה נפק מינה ישירה תהיה לגבי נשים האם נשים חייבות בהבדלה כן או לא אם זה חלק אינטגרלי מהשבת מתי שההיא חייבת חייב זכ שמור אם לא אז היא היא לא חייבת בזה תראו את את המשנה ברורה מקור 17 הרמבם סו הבדלה ה דין תורה כמו קידוש והוא בכלל זכור שבת קדשו צריך לזכור אותו קדשו ב כניסתו בין ביציאתו בכניסה בקידוש בציה בהבדלה כן יש אומרים שהוא מדברי סופרים ושמחו הקרה וצריך להיות גם כן בכוס כמו בקידוש ואם הבדיל בתפילה לכולה עלמה הבדלה על דרבנן זוכרים רביס גם בקידוש מי שקידש בתפילה אמר ויכולו ממילא הקידוש בבית על נהייה דרבנן ואז התחלנו את הבלאגן עם אנושים עוד פעם יחייב דאורייתא בעל חי בדרבנן כולי טוב מה קורה עם נשים בהבדלה למיסה אז הבית יוסף מביאים איזה מחלוקת במקור 18 כתוב באורחות חיים נשים אין מבדילות לעצמם דין הבדלה תלוייה בשמירת שבת רבנן שמחו הקה זה מחוץ השבס ממילא זה הופך להיות זמן גרמה אם זמן גרמה נשים פטורות אנשים מבדילות את עצמם ורבנו יונה כתב דשם שחייבות בקידוש חייבות בהבדלה זוהי שיטת הרמבם זאת אומרת שלפי הרמבם יוצא שחובת ההבדלה היא דאורייתא נשים חייבות גם בהבדלה כי זה חלק ממה ולשאר שלות הראשונים שאומרים דרבנן הבדלה היא מחוץ לשבת איפה תהיה פה הנפ קמינה המחבר מים איזה מחלוקת המחבר אומר מקור 19 נשים חייבות בהבדלה כשם שחייבות בקידוש זה שיטת הרמבם כי המחבר פוסק מודעת הרמבם ולכן לפי המחבר נשים חייבות בהבדלה מדאורייתא יש מי שחולק זה שאר שתות הראשונים שמרים זה מחוץ הרימה אומר על כן לא הבדילו לעצמם כי שמו הבדלה מן אנשים לפי הרמה אישה לא תבדיל לעצמה רק ישמעו מפי האנשים שלא תעשה הבדלה עכשיו הבעייה היא היום בימינו הנו הרבה אנשים נמצאות לבד בעלי נמצאים מילואים או חדר לידה היא הוא לא יודע קיצור אז מה מה עושים שם מבדילה אולא מבדילה מנהג העולם אישה מבדילה גם גם גם לספרדים וגם לאשכנזים פשוט לספרדים זה ברור שהיא מבדילה כי הי חייבת מדאורייתא לפי דעת הרמבם זה מה שמחר אומר סתם ויש אומרים הלכה כי סתם מה קורה לאשכנזים לפי הרמה אומר לא לא תעשה הבדלה בעצמה תשמע ממישהו אחר אומר לו פה המשנה ברורה בשם הברך לא מבין מה הבעיה אשכנזיות יכולות למשוך עליהם חיוב הרי מה עושות האשכנזיות ב ארבעת המינים בתקיעת שופר יש הבדל מה ההבדל זה מדורת שר וסוכה יכולות למשוך עליהם סה מדאורייתא הלמנד אמר שזה שזהו שזה לא מדאורייתא ההבדלה מה זה למשוך על עצם ימשוך עליהם משו מדר למה לא למה כבוד הרב עושה חילוק בין דוריתה לדרבנן אישה רוצה כן אם היא רוצה אישה רוצה לקיים משהו מסוים לפי דעת אשכנזים בדברים שהיא זמן גמה הא יכולה למשוך לא למה למה למה כבודו למה כבודו קובע דאורייתא זאת אומרת נצת אה מסמר בדאורייתא אני חושב שלא בוא תראה את הבח הבח הבח מקור 20 הבח כתב אפילו ם מנדה אמר ש פטורות מכל מקום יכולות להמשיך על עצמם חיוב ולהבדיל לעצמם מפורש כמו שופר לולם כבוד הרב שגם כן פטורות פחות הו מסיק המגן אברהם דעיקר כדברי אבך שמה שנשים אשכנזיות יכולות ג לעשות הבדלה הבעייה היא הגדולה שרוח איזה דעה לא יודע מאיפה זה יצא הדבר הזה שנשים שעושות הבדלה שותות מכושר ההבדלה ד להם זקן לא יודע מאיפה זה יצא השטות הזאתי אבל זה רוח תשמעו זה זה רמוז קצת בברוך השולחן ארוח השולחן גם מביא את זה שאצלו חששו מזה אני תמיד חיפשתי מה מאיפה זה יצא אז שכתוב בגמרא שאבין מי שעושה הבדלה אוביין לבנים זכרים ככזה בשביל השיעור ש שלא ישתו שלא ישתו לא שישתו ואז ישים את השיעור ואז אם תשתה תקרא מהשיעור אבל ה מי חייבת סתם סתם לא מה היה אפילו איזה תמונה עכשיו במלחמה שיראו את כל הנושים שבעליהם חוזרים שהם רואים את כולם מה קרה עשיתי הבדלה איזה תמונה שופצה לא יודע מה מה הרב אומר אכ ארוך השולחן מיסטי כזה כן כן לא יודע מאיפה אבל ארוך השולחן תראה הרב במקור 25 אני אני הוא לא כותב מפורש מה שאני אמרתי אבל ראיתי מי שגישה איך יבדילו באנשים אינם שותות מכוס הבדלה מישהו אמר לי כי הבנים רוצים לשתות והם לוקחות מהמהם כמו שכבודו אמר ותמי אני על זה דעתו דינה הו מנהגה בעלמה הוא ולא כולם חוששות לזה ופשיטת כש מבדילות צריכות גם לשתות אומר זה פשוט לא צריך לחשוש ל דבר אומר אבל עובדה שהוא כותב שהיה בעולם רווח איזה דבר שלא שלו שותות שלא שותות יש אנשים שממש זרות בזה מפחדות מזה נבלות טוב לענייננו הנו רבי יסי בין בין נשים ספרדיות בין אשכנזיות מבדילות והכל אלא מה בא שלומה זל מרבך בשמרת שובת ק חתן ומר אוקיי אישה רוצה למשוך לעצמה חיוב של ההבדלה חה באוד אבל נר היא לא יכולה לברך על על מאורי האש למה כי זה וודאי דרבנן וזה זמן גרמה כן וזה היא לא צריכה לעשות אז הוא כותב תראו בבקשה במקור 21 אישה שאינ לה מי שיוצא אותה חמת הבדלה תבדיל לעצמה תשתה מן היין אין בעיות זה שלא תבטל מצת הבדלה אבל לא תברך על הנר למה כי הנר נחשב כחלק מהעניין זה לא אין עניין למשוך אותותו חריזה הוא כותב גם אמשך אולי לא כי זהלא המצוות זה לא מצווה אולי אבל בריקת נהנים מה הבעיה נר זה לא בריקת הנהנים נר מברכים אותו רק רק מוצאי שבת בלבד מה התוקף שלו מקות השבח אני חושב אבל רק בזמן מסוים רק בזמן מסוים אתה יכול באמצע השבוע לברך על הנר לא אל כמו שאני במצ האישה לא יכו מה הוא טוען כיון שזה לא חלק מהבדלה היא לא יכולה להוסיף מה ש תראה ברקים ורמים נשים לא זה ברור ברור שברכו אז מה ההבדל לא כאן אומ אין קשר בין בית הנ לשבת ממלי המצווה נחשבת כזמן גרמה ככה הוא אומר לא יודע לפי דבריכם אתם צודקים הר לכור קמינה אגב עוד תכף נראה שכולם חולקים ע על הדבר הזה אם היא מקבלת חיוב או מושכת חיוב לפי דעת הרמה או לפי דעת הבח מה ההבדל בכל אופן ככה הוא סובר בוז רבך לא ברור הוא כותב בהמשך שאיש אשר כבר הבדיל לעצמו שמה הבדלה מאחר בית כנסת ויוצא דחב ותו מחלוקת הפוסקים מותר לעשות הבדלה בשביל האישה ולכן אם אין שמה איש שלא הבדיל עדיין מוב שבדי היא לעצמה שטוב יעשה האיש ה מתכוון לא לצאת א חובת ההבדלה אלא אם כן יש אנשים שבבית כנסת חיייבים לעשות הבדלה לציבור יש הרבה בתי כנסיות שעושים הבדלה אבל עדיף שהוא לא יצא בזה ידי חובה או שאם כבר יצאה ידי חובה שהיא תבדיל לעצמה והוא כותב כאן שאישה יכולה להוציא את חברתה ידי חובת הבדלה אבל לא גברים שני דרגות חיוב שונות לחלוטין לפי הרמה זה ודאי ככה הרמה זה לפי הגברים זה וודאי חלק דאורייתא ושמחו ולפי אצלה זה רק המשכה בלבד מי שחייב בהמשכה מי שמחייב את עצמו בהמשכה לא יכול להוציא את מי שחייב במש זה פשוט הוא אומר שאם יצאת ידי חובה בבית כנסת אז אישה תבדיל תבדיל לעצמה כן כן יכולה להוציא רק את חברתה אבל אם באהלה למשל תשוש ויא לא יכולה להוציא אותו ידי חובה כי זה שני רמות חיוב שונות כן העקרות משה והרב עובדיה אומרים שאם היא עושה הבדלה זה עסקת חבילה כולל הכל גם את הנר תראו את הגות משה ני יהו דעתי יש להם לברך על ביכת הנר דיכנו מש מה שמחבר כתב דה הראשונה סתם נשים חייבות בהבדלה לא מסיק אב לא תברך על הנר מחבר לא כתב דבר כזה וגם אם נמה תשייך בזה גם פתור מנשים מצד הוא זמן גרמה אנשים מקיימות כש שרוצות גם מצוות עשה זה מה שרב יסן שואל עלם מה ההבדל בין שאר מצוות עשה של זמן גרמה לבין נר המשיך על עצמה חיוב גם את זה הממשיך לעצמה הרב עובדיה גם כותב בשת הציבור מוכרח להבדיל בית כנסת כדי להוציא את ה קי דתם וכן מי שיצא ד בית כנסת הוא בא להבדיל בתו אם אנשים יודעות להבדיל בעצמם הכי טוב נכון יותר שיבדילו לעצמם ואם אינם יודעות להבדיל לעצמם יכול לחזור ולהבדיל בשביל בני ביתו לספרדים זה ברור שהוא יכול להוציא אותם ידי חובה כי זה אותה דרגה חיוב ממש שהרי גם נשים חייבות בהבדלה נקודה בסדר וגם האור לציון כותב כך וארוך השולחן כתב שלא צריך לחשוש לזקן והכל שריר ובריר וקיים אחרי שדיברנו על חובת ההבדלה נדבר עוד כמה דברים בענייני הסובבים את ההבדלה האם מותר לאכול קודם הבדלה טוב אז בזה יש גמרא מסכת פסחים הגמרא מסכת פסחים אומרת ש ש למיסה קבעו א שבת קובעת לקידוש שבת קובעת להבדלה מה זאת אומרת נכנסה שבת אין לך יכולת יותר להמשיך לאכול אתה חייב להפסיק לקדש אתה רוצה לאכול בבקשה תקדש דמר הבדלה הגיע הזמן הבדלה אתה לא יכול להמשיך לאכול אתה לא יכול להתחיל לאכול אתה חייב להבדיל מה קורה אם התחלתי לאכול מבעוד יום קודם השקיעה אז זה ודאי שאפשרי תראו תראו בקשה במקור אחד אמר לרבם אח אמר לקידוש קובעת לא להבדלה קובעת וא מין עניין מס זהלא פסקינן אבל התחול ללא מתחילין ומפ שקנ מ לא אמרן אלי באכילה אבל בשתייה לא בשתיה לא אמר בכ שמך אבל מהיה לט לנ בה בקיצור אפשר להמשיך לאכול אפשר גם נקבע הזמן אסור לשתות מים אפשר לשתות בניגוד לקידוש שהגיע זמן קידוש בין בליל שבת בין שבת בבוקר ברגע שהגיע זמן קידוש אתה לא יכול יותר מה לעשות לאכול ולשתות גם מים בלתי אפשרי בהבדלה הגיע זמן הבדלה אתה יכול לשתות מים תראו את המח במקור שלוש אסור לאכול שום דבר או אפילו לשתות יין או שאר משקין חוץ ממים משתכשך עד שיבדיל אבל אם היה יושב ואוכל מבעוד יום וחשכה לו אין צריך להפסיק אם היה יושב ושותה וחשכה לו צריך להפסיק אז אם שותה צריך להפסיק לאכול לכן אדם אפשר להתחיל סה שלישית מבעוד יום להמשיך אותה בשופי אין שום בעיה הכל בסדר גמור יפה ובעיה הגדולה היא הרבה פעמים קורה שכבר הגיע השקיה האם אחרי השקיה אפשר ליטול ידיים לסעודה שלישית מנהג העולם מהוא לא מלחיצים את כולם שקיה שקיה שקי מה שמעתי בשם הארי ש 13 דקות שאפשר או מצויין שמעת טוב לא יודע אם זה הרי זה לא צריך בש זה כאילו ננצל את ההרי עד כדי כך פשט הרב עובדיה אומר שבאופן קרוני 13 דקות אחרי השקיעה עוד אפשרי ניטול ידיים הרבה חלקו עליו בעניין הזה ובראשם שזמנו ירבח ואמרתי לכם כבר בזמנו שיש הבדל אומר שממך בין ארץ ישראל לבין חוץ לארץ בארץ ישראל זמן השקיעה הוא מאוד קצר ד כרגע על הגאונים כמה זה 13 דקות 18 דקות רגילות בסדר בחוץ לארץ יש טווח זמן של 4 דקות לפחות אז בארץ אומר בום זמ הגיע שקיה נגמר העניין לא התחלת לאכול אין נטילת עדיים אחרי כן עובדיה אומר שכן תראו את הרב עובדיה בחזון עובדיה בלמטה בשש מי שלא הספיק לעשות ודה עד אחר שקה השמש נתכסה מנינו מותר לאכול ז השישית עד כרבע שעה אחרי השקיעה עובדיה כך כותב גם כותב גם האור לציון אבל הרב שז רבך אומר לא זה טוב יכול להיות אומר בחוץ לארץ למה בחוץ לארץ אם ניקח את הזמן של רבנו תם או סתם אפילו באופן רגיל בין השקיעה לבין 40 דקות אז הוא אומר אתה יכול עד חצי שעה לפני כן כם שקיעה רש בסעודה כן חצי שעה קודם צת הכוכבים ככה היינו עושים בחוץ לארץ בחוץ לארץ היינו גומרים שעור במדס מנחה תמיד היינו גורים את המנחה קצת אחרי השקיה כולם היו כים אותו דיים אחרי כן ואז היו באים אנשים מהארץ תמיד היו באים אנשים לארץ אנשים בארץ תמיד חוכמולוגים מה פתאום פה נות ידיים אחרי השקיה בחוץ לארץ מה לעשות בחוץ לארץ הזמנים אחרים הרבדה לשיטתו לאורך כל הזמן ש 13 דקות אחרי השקיעה עוד יום גם לגבי מנחה גם הרבה הרבה נק מינות 13 דקות אחרי השקיעה ז פ שקי קצרה אף על פי שהשקיעה ה קצרה לא א אין אין לו עד כרבע שעה אחרי השקיעה אולם הרב עובדיה אומר שמוצא שבת צריך להוציא ברבנו תם פעם שאבר ראינו את זה אבל לגבי העניין של נטית ידיים כ הרי בלין שבת אומר כמובן תמד תשובה ארוכה בחלק ב' סימן יב שככל מה שאנו אומרים רבנו תם זה רק בצד שבת לא בכניסת השבת שמה השקיעה היא רגילה ו בכל אופן 13 דקות אחרי כן יש זה חידוש גדול כי הציבור לא יודע את זה הציבור לא יודע שאפשר לסמוך על הרב עובדיה ש-13 דקות אחרי השקיעה בצד שבת הבעייה הא בעיקר בשבתות חורף אשם בשבתות קיץ עד שהשבת יוצאת זה זה לוקח זמן אז יש מספיק זמן ברוך השם אבל בשבתות קיץ בחורף הזמן מאוד קצר רב אם ותים עדין 13 דקות אחרי השיה בסודה שלישית קפצת הכוכבים יותר קל לשמור רבינו תם אתה אומר אם כ אם כבר אז כבר ו שכו האמת ש נכון כי אחרת גם מבחינת מירב הוא ישר צריך ללכת למירב ישאר רבנו תם אתה אומר מצויין כוך א טוב עכשיו יש פה שאלה גדולה מה קורה אם אדם מה מה מה מה לכתחילה לפני השקיעה בוא נעשה סדר תכרת אומי שלא הספיק זה לשון בדן בדיעבד בדיעבד בדיעבד לכתחילה לכול העלמה לפני השקי כם צריך ל שישית זה רעבה רעבה צריך לשבת בנחת כן גם גם אבל בחוץ לארץ אין אין אין סיכוי מה שהיה שמה הוא שיהיה אתה לא יכול לשות שום שינויים אתה מגיע שם אמך א געת מהארץ עשיו הלכות חדשות פה זה מסורת גם אם היה להם זמן הרי שבת בחורף יוצאת ב-1 בלילה מה אכפת לך להתחיל מה עושים כ אנשים כל היום אין להם שבת מה עשות חכים לשיעור כמו עבי נשימה מתי הה שיעור בלונדס שמונה תשע מנחה תשע מנחה סעודה שלישית תע וחצי 10 ח 11 היינו עושים הבדלה 111 היה גם הבדלה צום מה צום אני אומר צום כן צום זה זה התשעה באם קטסטרופה 11 וח יוצא הצום בתשעה באם אנשים מתקשרים אליי מהארץ שאחרי שהם כבר אכלו בשני תחייך אי אמרת למ אני לא מחייך אני עוד באמצע צום רק התחלתי ק הב נכנסתי באמצע אמר אל אמורים לאכול כביצה או כזית עד השקיע לא לא לא ברגע שנטלת הידיים אכלת נגמר העניין העיקר זה לטול ידיים גם אמרנו טוב שטוב שמשלים גם אם לא הספקת עד אחרי השקיעה יש לך על מי לסמוך גם אחרי השקיעה ד 13 דקות אחרי כן כן זה זמנו ך אומר שלא אבל רם ובדי אומר שכן מה קורה אם אדם אוכל מזויינים יש הרבה אנשים שאוכלים מזו אינס או פירות סוטה שלישי זה כזה במיוחד בחורף עושים כזה צ'יקי צ'יקי כזה מעדנים האם הדבר הזה אפשרי או לא אפשרי אז נחלקו בזה הפוסקים יש פוסקים שאומרים שכל היתר להמשיך אחרי שהו קבע זמן להבדלה זה רק בקביעת סעודה על פת אבל יש אומרים שגם במזו נס שה היה היה לנו רב בישיבה קוראה לו רב דו בידקו ה אתה בתחו אכ מופלג נפטר לפני שנתיים הוא היה איש הרי חסד התלמיד של הרב חרלפ תלמיד של הרב חל הוא היה צמוד הרב חמל ואז הוא היה ויכוח כל פעם בין הרמונים האם אפשר במזון סגם להמשיך אז כולם אמרו לו שבלתי אפשרי זה פשוט רק קביעת סעודה הוא אומר אני איש ירושלים 40 שנה הוא לא היה בירושלים הוא אמר אני איש רי חסד איש ירושלים אני איש ירושלים בירושלים היו אוכלים אזוינס וממשיכים אחרי השקיה ככה ככה היה לו מקובל יש יש כלה שבכוונה רק מזוז כדי להמשיך אחרי השקיה כדי לשמור על ירושלים אה אה א הוא כותב כאן האור לציון כותב בשולחן ערוך ב8 כתב שאוכל בעוד יום חשכה אני צריך להפסיק אבל אם התחיל לשתות קודם חשכה חשכה צריך להפסיק משום זה אין זה קביעות כמו שכתבו האחרונים אם כן הוא הדין לאכילת פירות אין זה קביות צריך להפסיק פירות פיצוחים שתייה צריך להפסיק בשקי אבל האוכל מזוי נס מכיוון שיש בהם קביעות כשאוכל מהם שהו סעודה יש להם אפשרות לקביעות שייך בהם אף אם אוכל פחות מכשור קביות סעודה מכל מקום נחשב קביות לעניין זה שיוכל להמשיך גם אחרי החשכה להמשיך דברים האחרים הכל יכול להמשיך הפירות כן זה הזה שלו עכשיו הוא זה השונה שלו וגם הפסקי תשובות מביא את זה זה חסידים חסידים לי גם מכלים בדבר הזה יכולים צ שיט קיגל דברים כאלה אז כותב בתשב אם היה יושב ושותה וחשכה צריך להפסיק וכ זה גם אוכ מני פירות ף יני מזונות כיוון שאלא אוכל פתח להפסיק או יד משקיעה רק מים מותר ויש המצדדים להקל כשאוכל מיני מזונות על מנת לצא ברחובה שלישית שרשאי להמשיך אכילתו גם לאחר ששקה עליו החמה נקודה אז יש מ על מן יסמוך שגם אחרי השקיע אפשר להמשיך לאכול מזויינים תשמעו זה כ כולה גדולה מאוד הדבר הזה יש אנשים שאוכלים סודה ש בעוד יום ונקרא צאת שבת עושים ג'לה כזה יש יש על מי לסמוך יש על מי לסמוך טוב דבר אחרון שניגע בו היום א לא יודע אם כבר נספיק היום זה לגבי עניין של מלאכה קודם ההבדלה הם אפשר לעשות מלכה קודם ההבדלה כידוע יש לנו שלוש הבדלות רק אתן הקדמה שב נמשיך בזה יש הבדלה אחת שהיא הבדלה בתפילה אתה חונן הכינו הבדלה בחונן הדעת כי הבדלה צריכה דעת צריך יש הבדלה על זה ההבדלה שלנו יש הבדלה בין המבדיל בין קודש לכול יש עוד הבדלה שפוסקים מדברים עליה להגיד לבן אדם שבוע טוב אמרת לו שבוע טוב הבדלה למה כי גמר שבס עכשיו הוא אומר שבוע טוב אז הוא עבר הנה זה גם הבדלה אמז אומר שמי שנוסע במוצאי שבת ברכב ציבורי לפני שהוא משלם לנהג שיגיד לו קודם כל שבוע טוב שלא ישלם לו עד שיגיד לו שבוע טוב שבוע טוב אז ישלם לו כי אז הוא הוציא שבש ממש אחר אתה נהנה ממסה שבת בין אפשרי אז על שלושת סוגי ההבדל האלה איך מבדילים בהם בפועל בעזרת השם נעשה בשבוע הבא כוחב יז