דין עַרְבוּת בחנוכה - שיעור כללי לחנוכה

טוב ו הבנים תלמידים אנחנו ננסה לברר היום בעזר השם איזשהו פרי מגדים שמופיע להלכה במשנה ברורה ותמוה מאוד נסה בשני מהלכים שמורכבים אחד על גבי השני לנסות להבין את הפשט מקווה שבסין דשמיא הדברים יעלו טוב יש טור טור ידוע זאת אומרת זה דבר שהוא בסיסי אישה מדלקת אף על פי שה היייתה שאף היא היייתה באותו הנס מחייבת בקה ידוע לנו שבג מצוות אשה דרבנן אף פיש זמן גרמה אנשים חייבות כי המשמעות היא שאף הם הייו באותו הנס נחלקו הראשונים כידוע רשי ותוספות בגמרא בפסחים מה ההגדרה של אף הם היו באותו הנס האם בגלל שהם ניצלו כמו שהגברים ניצלו או שעל ידם נעשה הנס אלה שני השיטות הפשוטות שיש בעניין הזה שאף הם היו באותו הנס הבן איש חי זה חציק ברכה נתן איזה סימוכין שאף זמן גרמה אישה חייבת שנאמר וענתה אישה ואמרה אמן אמן בראשת תיבות ארבע כוסות מקרא מגילה ני חנוכה בזה אני חייבת על זה יהן לנו מחלוקת אבך כותב במקור שתיים כן המנהג שהאיש סומך על אשתו שדלקת עלי בביתו אף על פי שהיא עצמה מדלקת ולא על ידי שכניו וזה וזה שכתב רבנו שאף היא חייבת לומר מאחר שגם היא חייבת כמו האיש רבנו הקנטור לכן יכולה להוציא את האיש באופן הפשוט כיוון שאישה חייבת היא באותה דרגת חיוב כמו האיש וממילא היא גם יכולה להוציא אותו ידי חובה כן כתב באגודה שאם הייתה אם אישה יודעת לברך תדליק היא ותפתור את כל בני ביתה עד כן לשונו מקצת ספרי רבנו כתוב שאף היא הייתה באותו הנס וחייבת בה בפשטות הדברים עולים פשוט בראשונים על פי הגמרות שהיא אישה חייבת בנס אף היא היתה בנ חנוכה היא חייבת בהדלקת נרות וממילא הנפ קמינה הפשוטה שאף היא הייתה באותו הנס היא יכולה להוציא את האחרים ידי חובתם כי היא נמצאת באותה דרגת חיוב כמו האחרים מצויין אלא שפה ב השולחן ערוך והמשנה בורה אחרי זה הלך בעקבותה אישה אומר השולחן ערוך מדלקת ני חנוכה שאף היא חייבת בה בסדר גמור מצויין אומר המשנה ברורה אישה מדלקת פירוש עד כל בני ביתה לא רק שהיא מדלקת והיא מוציאה את עצמה ידי חובה אלא הפשט במחבר שהיא מוציאה את אחרים ידי חובה ואפילו איש יכול לעשות אותה שליח להוציאו אם עומדים בשעה שמדלגת ושומן הברכה האישה חייבת בהדלקת ני חנוכה זה בסדר גמור אבל יש פה תנאי נוסף כשהיא רוצה להוציא את האחרים ידי חובתם הם צריכים לעמוד על ידה כך אומר המשנה ברורה אם עומדים בשעה שמדליק ושומן הברכה זאת אומר אומרת מה ש פשטות בדברי המשנה בורה שאם הוא ממנא אותה שליח אומר לשה תשמעי אני חייב בני חנוכה תדליקי בבקשה נר בביתי זה לא יועיל אם הוא רוצה שתוציא אותו ידי חובה היא חייבת לעמוד על ידו ובדיעבד אם לא ענה אמן על הברכה גם כן יצאו על עניין של ניית אמן בשומע קהונה יש עניין בפני עצמו זה על פי הגמרא בנדרים שזה עניין בפני עצמו בסדר לא נתעסק בזה כרגע יש כתב על זה אחד האחרונים רברי לב ש ש שני חלקים על השס מהלכים ים על גדר החיוב לענות אמן בשומע כונה אבל הוא כותב כאן אפילו אם הוא לא ענו אמן הברכה גם כן יצאו אבל התנאי שיעמדו על ידה בשעה שמברכים זה תנאי ברור וכן איש מברך לאישה ו יוצאת ידי חובתה אם עומדת שם ושומעת את הברכה לא בעניין אחר אין אופציה אחרת שמישהו אחר יוציא ידי חובה אתת אומרת האיש את האישה את האיש את האישה את האיש אם לא יעמדו על ידה ולא בעניין אחר כך כותב המשנה הברורה מקור לדברי המשנה ברורה זה פרי מגדים פרי מגדים מקור חמש לפניכם הוא כותב שף היא חייבת איין טז כפירוש רשי זל שבת כג וחתכה ראש האוייב זה מה שקרה שמה שרשי מתאר שאפי הייתה באותו הנס ומוציאה אנשים וכן איש מברך לאישה ויוצאת ידי חובתה אם עומד עומדת היא שם לא בעניין אחר והפרי מגדי ממשיך הלאה ומוציאה אנשים הם עומדים בשעה שמדליקה ושומרים הוא כל הזמן מתנה את זה בדבר אחד אפשר להוציא את האחרים ידי חובתם שייכים בנס אין בעיה אבל התנאי לצאת ידי חובה המידה נוכחת באותו מקום אם אין המידה נוכחת באותו מקום אין יוצאים ידי חובה בדיעבד אף לאנו אמן יצא ואז הוא ממשיך לגבי סומה הרי הקושי העצום פה שיש מה זה התנאי שצריכים להיות נוכחים פיזית בשעה שמברכים על הדלקת נרות אם אני אומר שאני יכול למנות שליח אז השליח מדליק בשבילי ונגמר העניין אנחנו גם פוסקים את זה להלכה יש שליחות ביני חנוכה אדם שרוצה שידליקו בשבילו בביתו אז הוא מנה שליח ושליח מדליק בשבילו והכל שרי ברי וקיים למה צריך את התנאי של הנוכחות פיזית באותו מקום שמישהו אחר מוציא את האחר ידי חובתו זה השאלה שאנחנו צריכים לברר פה בדברי הפרי מגדים שהמשנה ברורה מביא את זה הלכה למעשה כדי לברר את זה אז נקדים הקדמה על ידי קצות ידוע כמעט ידוע לכל ילוד אישה הקצות הזה אני רק יבאר אותו קצת וממנו אנחנו נוציא שלוש מסקנות מתוך דברי הקצות הזה יש הלכה ידועה לכולם שמופיעה בגמרא מסכת קידושין תחילת פרק שני שלוחו של אדם כמו איתו לכם אנחנו לומדים שהאיש עושה שליח וישא עושה שליח ושליח עושה שליח כל הגמרא בב בקידושין ידועה לכולם הגמרא שם מביאה כמה ראיות אזה מפסוקים הכל שרי וברי וקיים מצוין אלא שפה יש שאלה גדולה מאוד הדבר הזה של שלחו אדם כמותו נפסק להלכה אז הקצות שואל פה שאלה בשם התוספות רין במקור שש לפניכם קצות בקפב כותב בתוספות רין על פי הגמרא בקידושין יש מגשים אם כן לכל דבר מצווה יועיל השליח ויאמר אדם לחברו שב בסוכה עבורי אנך תפילין עבורי ולו מינתי שהמצווה שכיבו המקום לעשות בגופו האך יפטור על ידי שלוחו והוא לא יעשה כלום שואל התוספות ריד אם באמת הכלל ששלחו של אדם כמותו הוא כל כך חזק אז למה שליח לא יכול לעשות בשבילי את כל מכלול המצוות למה זה מתמקד על פי הגמרא שמה בקידושין שהגמרא מביאה לגבי קידושין אז האיש מקדש בו משלוחו גירושין יש גם גדר של שליחות שנאמר בשלח ושלחה וכולי והגמרא ש מביאה לגבי שחיטת קורבן פסח תודה רבה שגם זה יש גדר של שלוח אדם כמותו אומר התוספות ריד למה מגבילים את זה אם שלוחו של אדם כמו איתו הכוונה שבכל דבר שלוחו של אדם יכול להיות כמותו אני במקום לקום בבוקר ורוצה להזדרז לסדר ולא אדם לא יתפלל שחרית שמישהו אחר בכמה שקלים יניח תפין בשבילו יאכל מצה עבורו וכן שר דברים אחרים למה הוא צריך לטרוח אתזה לעשות בגופו שלו אומר התוספות ריד לכאורה באמת ככה היה צריך להיות אלא לו מנדעים שהמצווה שחייבו המקום לעשות בגופו האך יפתור הוא על ידי שלוחו והוא לא יעשה כלום אומר התוספות ריד אי אפשר זה מוגבל למה כי יש מצוות שהתורה הטילה לאדם לעשות בגופו ולא יכול להיות שהוא לא יעשה שום פעולה ומישהו אחר יעשה בשלו והוא יצא ידי חובה התורה חיבה כביכול עליך לעשות מיסה המצווה אם אתה לא עשית לא יצאת ולכן יכול להיות שמישהו אחר תכף נרא יותר בחה יכול להיות שמישהו אחר יעשה בשבילי אבל אני לא עשיתי את המצווה בעצמי תראו את הלשון של הקצו של התוספות רי אומר המקור בגופו אח יבט ד שלוחו והוא לא יעשה כלום ודי בגירושין קידושין מאנה למה כי הוא המגרש ולא השליח שכותב בגט אנה פלוני פתרתי פלוני וכן מי האישה למי מקודשת כי אם לא וכן בתרומה הוא נותן התרומה מפירותיו חן פסח הוא אוכל בעל שמו השחרת זרק אדם אין בעיה אומר התוספות רין בדברים שהם יכולים להתייחס אליך שהם באו מכוחה בזה אתה יכול לעשות שליח כי זה מיסה שנעשה לא אתה חייב לעשות את זה בעצמך המיסה שנעשה ייחס אליך במקרה כזה זה יכול להועיל בגירושים ברור הוא פשוט שכאילו את את המיס לא המיסה הפיזי של נתינת הגט זה השליח עשה אבל מי ממציא שיש פה גט מי נתן את ההוראה לתת גט הבעל מי אמר לקדש אישה הבעל אז ברגע שזה בא מכוחו זה כאילו המיסה שלו בסדר גמור בדברים כאלה מיסה השליחות יכול להתייחס למקור אני אומר זה כמו מצב של הולך וחוזר הוא נותן את ההוראה לקדש ולגרש זה בא מכוחו המיס נעשה איפה שנעשה רחוק ממנו לא קשור אליו בכלל אבל באותו רגע זה גם מתייחס אליו זה חוזר אליו חזרה אז בדברים כאלה מיס שליחות יכול להועיל לא לא מיד אתם כל דבר יש דברים שהם לא חבצה מגבר מה לא לא בגופו בגופו זה לא קשור לחצ מג זה גופו זאת אומרת תף אני אגדיר את זה יותר עוד שניייה אח אגדיר את גופו הכוונה היא גופו שלו ממש צריך לעשות בגופו לבין דברים שבאים מכוחו אם הדבר בא מכוח וזה נעשה כלפיך זה גם יכול להועיל ש שהוא לא יעשה כלום לא יתכן שאדם יושב לא עושה כלום בקורת מצווה נכון אם אני מסכים הדיוק שלך נכון זה לא גופ לא גופו זה לא יתכן שבן אדם יושב בחיבוק יד וקור מצווה אתה אומר את זה אתה אומר את זה מצויין כי השאלה אחרי זה מתייחס למה שאתה אומר השאלה של הקצות ע על האטוס מטריד אני מסכים זאת אומרת ככה צריך שיהיה פעולה של מ מס שיהיה מכוחו שלו ככה אני טוען אשי אם זה נעשה בצורה שהוא עושה את הפעולה אז ה מיסה שבא מכוחו וזה נקרא מיסה אבל אם הוא אומר למישהו אחר לעשות דבר איזה פעולה של כמו הנחת תפילין וכולי והוא לא עושה אתה אומר לא משנה מי עושה או לא עושה משנה לי אם הבן אדם מעורב או לא מעורב אתה קשור למצוה אמרתי לו לעשות למה לא לכאורה מי אמר לו לעשותת לא עשית כלום אתה היחיד שיכול לכתוב את בקידושין אמרתי לו שיקדש אז אז בא ממני זאת אומרת זה דבר שמתייחס אליי יש דבר שככה אני ככה לומד בקידושי אני מתח זה מת גם גם בשחיטה של כלפן פסח השחיטה היא שחיטה אני אוכל אז יש איזשהו חיבור בינינו מה מה לא תחבר את זה תחבר את זה זאת אומרת אם נוצר מצב שבו הדבר בסוף מתחבר אליי באיזשהי צורה אז זה נקרא גדע של שליחות אבל ברגע שנעשה דבר שבכלל לא קשור אליי אני תניח בשבילי תפילין לא יודע מה תאכל בשבילי מצע אי אין לי שום שייכות בעניין זה לא נקרא מיס וממילא זה לא יכול להיות ג ש שליחות בסדר א אני אקרא את זה אולי עוד פעם כדי שיהיה יותר מחודד העניין אומר התוספות רי וכן אישה למים לא כן תרומה נותן תרומה פירותיו נותן תרומה מפירותיו אתה שם לב הילל זה כאילו קשור אליו יש איזה וכן פסח הוא אוכל ועל שמו ישחט ויזר דה יש שייכות אבל בסוכה אך הנמי יכול לומר לשלוחו עשה לי סוכה אין בעיה והוא יושב בה אבל אם ישב ב חברו לא קיים הוא כלום אין שום קיום כלפיו וכן ציצית וכל המצוות עד כאן זאת אומרת לפי התו סטרין המשמעות היא שחייב הוא להיות חלק ממיסי המצווה נגדיר את זה ככה הוא חייב להיות חלק ממסי המצוה שלני עשה למישהו סוה נגיד גיישו מצ את המצ שלי אבל הוא אכל הוא אל הוא אכל את המצב בעצמו יש איזשהי שכות הוא מקדיש תוספי אומר הוא הפריש פירות מפירותיו זאת אומרת אתה ביים של הפירות ת בסוכה אמ מה זה מה זה זה תקשיב תרומה בהגדרה של המצוה מהרות שלך ש הבעלות במסע ההגדרה זה לאכול לא זה עניין של שייכות זה הבעלות שפות במקום שבגדר במצווה אתה צריך להיות בעלי בתרומה תרומה לעולם ת רק את התרומה שלך ולכן זה בגדר המצוה יש לך בעלות יש לך אז יש לך שיחות צריך לאכול מצ לא משצ ש מישהו אחר ש בעלות במשה המצווה אתה לא עשית כלום אני אומר אני חוזר עוד פעם לפי התפוסות ריד אני צריך שיהיה לי פעולה שאני שייך במיסה הדבר כ כך הגדרה אוסטרית אם זה דבר שאני עושה כשאני אומר למישהו אחר לעשות ואין לי שייכות בעניין ממילא לא יכול להיות בגד השליחות כי אחרת אם כך אני חוזר לנקודת השאלה כל דבר יכול להיות שליח לכן בכל דבר שיש לי שייכות בגוף הדבר עצמו כמו בקידושין בגירושין אני המצווה אני האומר זה בא מ כוחי אותו דבר לגבי עניין של קורבן פסח אני שוחט מתייחס אליו השחיטה והוא אוכל בסופו של דבר כל זה ב בשליחות יכול עיל אבל בדבר שאין לי שייכות לעניין איין לי שייכות נ הכונה היא לא למה ישה הדבר בסוכה זה שאתה בונה סוכה כל הכבוד בשבילי אני אמרתי לך לבנות סוכה אבל בסופו של דבר אני צריך להיות חלק ממצוות הסוכה מה המצווה בסוכה לבנות את הסוכה לא נכנס כרגע לירושלמי וכולי אבל מה המצווה לבנות סוכה או לשבת בסוכה מכאל בישיבה אני שייך לא כוח ללכן זה לא מועיל זה מה שהוא אומר זה מה שהוא אומר אבל אם ישב בחברו לא קימ כלום וכן בציצית ל כן שנו זה ההבנה של הוסט פרית ההבנה של וספרית שליחות יכולה להועיל בדבר שאני חלק מהמסה עצמו חלק מהמסה הכונה הי שגם שהמסה הוא בא ממני וגם מתייחס אליי בסופו של דבר אם זה מנותק ממני שם לא יכול להיות גדר של שלוחות של אדם כמותו מקשה על זה הקצות קשלי דעה בשליחות דבר רה הילו דג קרא דן שליח לדבר עבירה אבל לבדין שליחות כידוע לכולנו אין שליח לדבר עבירה למה יש סברה פשוטה דבר הב תמיד דבר מומין אומר הקצות אני למישהו לעשות פעולה של עבירה לולי הפסוק שממעט את האדם או הסברה משליח את דבר עבירה שליחות דבר עבירה יכולה לעשות יכולה להועיל זאת אומרת הפשט הוא ששלחו דבר הבירה יכולה להועיל שזה התייחס למי למי זה התייחס למשלח שואל הקצות ואף על גב דין המשלח עושה כלום הנה יש לכאורה ראייה ברורה שגם אם הוא לא עושה פעולה בגוף הדבר עצמו אין ו שייכות אם אתה מצווה למישהו עצם הציווי כציווי יכול עין מד שליחות ושמאי הזקן ספיר לד עושה שליח להרוג לעשות שליח אדם כמותו כידית רש פרק ב בקידוש ואין המשלח עושה כלום בקיצור אומר פה הקצות הספרה של תוספות ריד היא נפלאה רק היא קשה ביותר אם ההגדרה זה שיחות במיסה של המצווה מיכאל אתה שומע במיסה עצמו של המצווה זה לא רעיה כי לולי הפסוקים שמופיעים לגבי שליח את דבר אבירה גם אם המשלח לא עושה שום דבר השליחות יכלה להתייחס אליו אז צריך פה דרה חדשה זאת אומרת חוזרים לשאלה למה באמת שליחות לא יכולה להועיל בכל דבר אפילו בדברים שהם לא שייכים אלי באופן אישי בא עכשיו הקצות ועל פי הקצות הזה הייתי רוצה לחלק את ההגדרות של שליחות לשלוש קבוצות אומר הקצות ואני ר לניו דעתי בזה כיוון ד שליח של אדם כמותו לא אמרינן אלא במיד דעשיה דזבלי מיס שלוחו כמותו אבל במדד ליק העשיה לא אמרינן שליח של אדם כמותו כמו שכתב בראש בפירושו לנדרים באדו השליח להפר נדרי אשתו דפרי בגמרא ואו שמיע זאת אומרת והרי הבעל לא שמע אז איך הוא מנה שליח לאפר נדרי אשתו וכתב שם זל ששמי האפוטרופוס אינה כ שמיעת הבעל אף על פי שעשאו שליח לאפר מדד ממילא לא שייך מינוי שליחות מדד ממיני בהגדרה ככ אני מבין לא ש גדי שחות הכונה הי דברים שצריך להיות בגופך שכלך זה המיד לא שייך גדר של שליחות נכון שפוטרו שמניתי כדי שישמע את נדרי אשתי ויפר באותו רגע הוא בא מכוח אני שלחתי אותו הוא שליח שלי אבל יש דין שהבעל ששומע בעצמו בגופו זה המיד ממילא הוא שומע את נדרי אשתו הוא צריך להפר התורה אמרה כך אומר הקצו ותכף נראה את זה בהמשך יש דברים שלא קשורים עכשיו לגוף המיס שכן נעשה ממני או לא זה קשור לזה שהתורה במצוות מסויימות שיעשו בגופו של האדם אם זה לא נעשה בגופך ממש אפילו שאולי ה שליחות כן יכולה להתייחס אליך זה לא נקרא גד של שליחות וזה בניגוד למה שאמר התוספות רי זה הגדרה חדשה עשיו לגמרי ומשום אחי אומר הקצות פסח וקידושין וגירושין אבל מיס ש כמותו כאילו הוא בעצמו שחת את הפסח כן קידושין וגירושין כאילו הבעל עצמו נתן הקידושין וגירושין וכן למן דמר השליח לדבר עבירה ה מכניס ו את הדבר עבירה שהוא שאל על התוספות רים ד במיד דמיס שייך מיני שליחות אומר הקצות כלל דבר שיש פה פעולה של עשייה והעשייה נעשת מכוח ובהוראה שלי והיא מתייחסת אליי יש ליחות אבל תפילין שהשליח מניח תפילין הנחה זו שהיא עשייה חשוב כאילו המשלח עשה הנחה זו כן זה מועיל הוא הניח תפילין בשבילי כאילו אני הנחתי אבל יש בעיה אחת קטנה מה הקטי לא הניח את פנין על ראשו אלא על מי על ראש לוחו דאין גוף השליח כגוף המשלח הנה ההגדרה שוב פעם כיוון דד ממלא לא שייך מינוי שליחות נכון שכל שליחות ביסוד שלה מתייחסת אליי כי שלוחו שדם כמותו אבל מה לעשות שיש כמה מצוות שהתורה אמרה שאם זה לא נעשה בגופך ממש על גופך אגם ש מתייחס אליך לא יצאת ידי המצוה תפילין אדם צריך להניח בגופו זה ששליח מניח בשבילי שכוך זה לא מועיל לאכול מצה אני חייב לאכול בעצמי אין מישהו אחר שיכול לאכול מצה במקומי גופי צריך להיות חלק ממסה המצווה עצמה ולכן אומר הקצו ולכן משום אחי ציצית ותפילין וסוכה ניד לעשיית השליח כ עשיית המשח על זה אני לא חולק אומר הקצות אבל כיוון דגוף שלוחו לא גופו לא עשה המס בגופו אלא בגוף שלוחו אין מה לעשות השליח לא יכול להחליף את הגוף שלי הוא יכול לעשות דברים בשבילי אבל לא יכול להחליף את המהות שלי אבל פסח קידושין גירושין שחיטת פסח מעשה קידוש וגירוש דלי כאילו עשה הוא הרי נגמר המיסה אם חשוב לי רק המיסה כל מיסה מתייחס אליי לכן בכל הגיד עוב מצוין מה שלא חשוב לי רק המיסה חשוב לי גם הגוף של הדבר זאת אומרת גופו של האדם אם זה לא יעשה בגופך זה לא יואיל בדו תשכח דוברי דח מנתא נקודה שכוך עכשיו לפי הקצות יוצא לי שלוש הגדרות רבי ישראל נרא אם יש כאן הסכמה על ג ההגדרות בקצות הגדרה אחת יש סוג מצוות שאני חייב לעשות בגופי שלי ואם זה לא נעשה בגופי בזה שליחות לא יכולה להועיל דוגמת אכילת מצא ישיבה בסוכה ותפילין מצוין זה קבוצה אחת יש סוג מצוות שצריך לעשות בממוני ברשותי לא חייב שייעשה יעשה א א בגופי חייב אולי כן שייעשה אולי בהוראת כן אבל לא מעבר לדבר הזה למשל אני צריך למשל מה מה דוגמה משרות משרות זה ודאי יכול להתייחס אליי מצויין ומו דוגמה מזוזה אני אומר למיש תשמע תשים לי מזוזה אצלי בבית אין לי מזוזה בסדר גמור שם מזוזה בביתי ממוני גם יכול להועיל פינ פלים וכן אל זו הדרך יש דברים שלא צריך לעשות בי אלא בהוראת שלי והמסה מתייחס אליי וזה עובד מצויין אבל פה הקצות לן יו דעתי הבליע עוד גדר חדש מה הגדר גדר שיש מצוות שאדם צריך לעשות בגופו אבל זה לא צריך להיות בגופו אלא צריך שהוא ישמע את הדבר או יאמר את הדבר וזה נקרא עוד גדר חדש בגופו אבל לא בגופו אלא על ידי שמיעתו או דיבורו ששם אני יכול לצאת ידי חובה רק באפשרות אחת על ידי שומע כוינה שליחות לא יכולה להועיל אבל שומע כוינה כן יכול להועיל עוד פעם הגדר החדש שני הגדרים היה פה שתיקה שתיקה כהודעה הכל מצויין זאת אומרת ככה בגופו כולם מסכימים שלפי הגדרת הקסו זה לא יכול להועיל כי זה בגופו בדברים של מיסה שלא חיייבים להיות בגופו זה מתייחס אליי גם יש הסכמה טוטלית של כל הישיבה שק זה סיימנו עכשיו יש גדר חדש גדר החדש זה שמיעת הבעל את נדרי אשתו שמה הדבר לא נעשה בגופו זאת אומרת שהיא לא מדביקה את הנדר עליו והוא קורע את הנדר שנמצא בגופו אלא מה מה המשמעות שיש שמה הוא שומע את נדרי אשתו ועל ידי שמיעתו שלו ואומר הקצות ורק הוא יכול לשמוע את נדרי אשתו אפוטרופוס לצורך העניין דהיינו שליח לא יכול להועיל שם לא מועין שליחות אתה יכול לצאת ידי חובה על ידי אחר כי הרי זה בגופך נכון כי אתה צריך לשמוע אתה צריך מה איך תצא ידי חובה על ידי אחר לא מדין שליחות אלא מגדר שנקרא מה שומע כעונה הבנת אותי עוד פעם אני חוזר עוד פעם אני חוזר מה גדר חדש רגע עכשיו צריך אותו לשיעור אבל רגע רע שניה אדיר אני אגדיר אותו אני אגדיר עוד פעם כדי ש יתיישב הלב עוד עוד קצת זה זה קנ הרצן פה שיש צריך להבין את זה תשמע אתן לך דוגמה למשל קריאת המגילה תקיעת שופר זה מצוות שבגוף זה מצווה אני יכול לשלוח מישהו שמע שופר בשבילי לא מצויין לו קריאת מגילה וכולי יפה אתה בעצמך תוקע בשופר לא איך אתה יצא ידי חובה שומע כיונה נכון קרא את המגילה יש חובה על כל אחד לאכל מצוה לשמוע שופר בסדר אז אם אוקיי אתה יודע קריאת המגילה יש חובה שכל אחד יקרא את המגילה בוא נלך איתך בזה שופר את נכנס לחלוקת הראשוני שכוך אני לא מתעסק עם המחלוקת קראת המגילה בוא נלך דרבון דאורייתא יש מצוה חירת עמלק שכוך איך יוצאים מידי חובה זכור את הש זכור בפה נכון יפה א תדי זכור בפה אתה בפה שלך מוציא את אמלק לא אתה שומע יושב בשקט מצווין יוצא ידי חובה כן עכשיו אתה יכול לשלוח מישהו אחר שישמע אמלק במקומך לא למה כי זה מצוות שבגוף איך בככל אופן הוא יצא ידי חובה לא ד שמישהו אחר א מדין שומע כ מסכים זה הגדרה זאת אומרת ההגדרה השלישית שיוצאת לנו פה עכשיו בהגדה שיש דברים שהם בגופו של האדם אבל הם לא מתקיימים ממש בגופו של האדם כמו תפילין ומצה ו שאר דברים אחרים אבל מה כן יש לי בגדר הזה שאם אתה שומע מאחר תצא ד החוב שומע כעונה מה זה מה נתן לא הבנתי הבנתי לכתחילה שר בעצמו מדי לכתחילה בסדר בסדר אני לא אומר מדי אדור מצוו עכשיו זה נדבר ביום האחרון של חנוכה כרגע בהגדרה אתה יוצא ידי חובה אף על פי שחובה על כל אחד מישראל למחות אמלק שכוך אז זה לא ממש בגופך אתה שתקת יצאת מדין שומע קונ מה שאני רוצה לומר זה גדר חדש שלישי בענייני שליחות יש שליחות בגופו יש שליחות במיסה כמו שאומר הקצו שמתייחס אליי יש גדר של שליחות כאן מגדירים את זה גם ככה חלק מהראשונים שהשומע כונה שמצווה עליי בגופי גם אם לא עשיתי את זה ממש במני התייחס אליי גם נקרא דין של שליחות עד כאן ההגדרה השלישית עכשיו תתקפו את זה רבותיי כדי שנוכל להמשיך הלאה למה שומע זה לא בגופו מה למה שומ זה בגוו שומע זה זה לא התורה אומרת התורה אומרת לך התורה אומרת לך להגיד לא התורה אומרת לך אתה צריך לקרוא מגילה אתה צריך להגיד את איךה לא אמרת כלום ש ברור אתה אומר זכור זכור זכור ח ח בפה אל תשכח בלב גמרות מפורשות כןבע רבור מה לעשות לגדת שם אין [מוזיקה] שחברה צילו חרי לפי החידוש הזה כן לפי החידוש הזה כן אין חינמי אם אתה רוצה ללכת עם זה עלה עד הסוף עד הסוף לא לא מפחד כאילו ללכת ך עד הסוף כאילו אומר מה שאני אגיד מגד לא לא אם אם אין החינמי לולי הגדר המיוחד שהגמרא מגדירה כמו שאומר הקצות תלך עם זה עד הסוף ויש דח דבר עבירה ם זה בגופו כמו שאתה לא טוען גם כאן יכול לכאורה למה לא אגב אגב יש אזה קצת רעיה בגמרא מסנט שם הגמרא מסנ אומרת ש דיינים ששומרים אז הם לא אומרים ממש הם הם אורים יוסי את יק יוסי את יוסי וכולי לא משנה אבל בסדר אבל יש ראייה לזה שזה לא לא חלק שמישהו אחר שומע את זה זה כבר נקרא שהוא לא בסדר א אפשר אבל פשס כן אין החינמי בוא נלך עם זה עד הסוף טוב על פי זה רבי יסי נתקדם עוד מהלך אחד קדימה צריכים כן זה פשוט כל דבר שבדיבור גם אם אתה לא אמרת בפיך אבל זה מצווה שבגופה כי אתה לא יכול למנות בשביל זה שליח כי אתה לא יכול ניח למצוות אם תשמע ותכוון לצאת כוון להוציא אותך תצא ידי חובה ככה ככה אנחנו עובדים כל הזמן רבי אנחנו עובדים בקידוש אנחנו עובדים ככה בהבדלה כל היום אנחנו עובדים מד שומע כנ אין רגע שאה לא עובד בדי שומע כנ כי כי אני טוען שזה זה הגדר אז בסדר עכשיו אתה יכול להתבקע עכשיו האם שומע קונה זה גדר בפני אוקיי עכשיו עכשיו בסדר אני שומע מה שאתה אומר זה כבר עוד חקירה בראשונים בסוכה שמה האם שומע כן איזה גדר בפני עצמו או שבגדר שליחות באופן הפשוט אני אומר אם אם אני עכשיו אה אתה יודע מה בפשטות תלך איתי שכדי שיש שליחות בסדרנות שליח מה לא צריך למנות לא כל דבר צריך למנות שליח באופן מיוחד לא צריך מספיק שכיבת והוא כיבן אז זה כבר יוצא איזשהו קשר ביניכם עכשיו רבי סאי אני רוצה ללכת עוד שלב אחד קדימה יש בך שמופיע במקור שבע לפניכם הבח הזה הולך על דברי הטור שהתור אומר מה קורה עם אדם לא זוכה להדליק נרות חנוכה הומלס לצורך העניין אין לו בית להדליק אין לו בית להדליק כי למיסה באופן פשוט ודאי שחובת נרות חנוכה לא ניכנס כרגע ללכל החקירה אבל במילה אחת מתחלקת לשני חלקים יש מצווה לאדם להדליק נר חנוכה זה זה מצווה עליו והגורם המחייב זה ביתו של האדם כך בכל אופן מוגדר באופן ברור בדברי הרן אצלנו בשבת שהרן כותב במפורש מה היו צריכים לחדש שאח סנ אתמול דיברנו ע משהו אכסניא חייב בני חנוכה למה לא אומר הרן הימינה להגיד שכיוון שאין לו בית אז זה כמו מזוזה שאין לו חובה כמה שמלן שיש חובה על גופו של האדם להדליק נ חנוכה והרבה מדברים על זה שחנוכה מתחלק לשני חלקים יש חובה עלי להדליק נרות חנוכה והחובה גם בא מחמת הבית של האדם הבית הוא הגורם לחיוב עכשיו על פי זה בואו תראו בך הבח כותב אם יש מצב ש ב אדם לא מדליק ואין מדליקים עליו כתב המג דצה לומר דינו נסוי שתדליק אשתו עלי בביתו ד אילו היה נשוי אף על פי שהולך בדרך ה לא צריך לברך על הראיה כן אם אשתו מדליקה עליו מוציאה אותו ידי חובה כיוון ד אשתו מדלקת עליו ותימה דמה שואל שבט סבך מה אומר הבח אומר הבח ככה אם אדם מתי הוא צריך לברך על הניסים אם הוא לא מדליק ולא מדליקים עליו אבל בפשטות אם מדליקים עליו זאת אומרת מדליקים עליו ביתו הוא יוצא ידי חובה שואל הב ותימה דמה שמדליקים עליו בביתו אינו ב לפתור אותו מחיוב המוטל על ממונו להדליק נרות לפרסם את הנס ברבים זה מצויין אבל ההודעה על הנס הוביק שהחיינו ו בחיוב על גופו ובזה לא נפטר כשמדליקים אם לא שעמד שם בשעת הברכה ונה אמן וכן מבואה מה שכתב המרדכי בשם רשי בסמוך שלא בא עת אלא מי שכבר הדליק בביתו או עתיד להדליק בעצמו בביתו באותו לילה אבל מדבד זה חייב לברך על הראייה אף על פי שמדליקים עלי בביתו ואכ הי משמע מלשון הראש והסמל והאגודה אומר פה עכשיו הבח דבר נפלא ביותר אומר הבח מה אנחנו רוצים עתון שמי שהדליקו עליו בביתו הוא כבר לא לפי התור הוא כבר לא צריך לברך על הניסים שואל הבח אני לא מבין מה שהדליקו עליו בביתו זה הויל אך ורק מדין מה מדין הפתור של החיוב להדליק אתנ חנוכה עצמו זה מדין ההדלקה אבל מה שהוא חייב להודות על הנס זה הוא חייב בגופו תראו את הלשון של הבח זה מצוות שבגוף מצוות שבגוף איך יכול להיות מצב כזה שמישהו אחר יוציא אותו ידי חובה איך יכול להיות שהוא יהיה שליח בשבילו אם זה מצוות שבגוף הלשון של הבח שבמצוות שבגוף הוא חייב להיות נוכח באותו מקום תראו את הלשון שלו אבל בהודעה על הנס מקת שחיינו הוא בחיוב על גופו ומזה לא נפתח ש מדקים אם לא שמד שם משעת ברכה ואנה אמן זאת אומרת שיש מצב שהברכות של נר חנוכה תחלקו לי שני חלקים יש ברכה על מיסה המצווה שזה דבר שצריך להתייחס אליי לכן זה צריך להיות מממון וזה אומר אבך שליחות יכולה להועיל כדין גיטין קידושין גירושין תרומה וכולי אבל מה שתלוי בגופו של האדם עכשיו שימו לב לאיזה הגדרה של גופו הגדרת גופו לא גופו כמו ו תפילין ואכילת מצה וכולו אלא איזה גופו בהגדרה המחודשת שחידש היום גופו שהוא צריך לשמוע ובזה הוא יוצא ידי חובה מדין שומע כעונה שואל הבח איך הוא יצא ידי חובה אם הוא לא יהיה נוכח במקום תראו בבקשה מה שהוא כותב שוב ראיתי שהרב רבנו ירוחם כתב יש מהגדולים שכתבו שהם הדליקו בביתו אין צריך לברך שור עני חברו ויש מהם שכתבו שאפילו אלו הדליקו עליו בביתו צריך לברך כשרואה ומכל מקום אם הדליקו בעצמו בביתו אין צריך לברך כשרואה עני חברו אבל ברור פשוט שיש מהראשונים שסוברים שגם אם הדליקו עליו בביתו הוא לא יוצא ידי חובה על החלק של הדין שבגופו איזה חלק שלגוף כי בני חנוכה יש צבי דינים יש מצווה להדליק נ חנוכה זה להעיר מצויין ויש דין להודות על הנס שנעשה לנו הודעה לנס זה בגדר מצוות שבגופו של האדם אם זה בגופו של האדם הוא צריך להיות נוכח במקום כדי לצאת ידי חובת שומע כ אונה ולכן עכשיו הכל מבואר בדברי הפרי מגדים מה זה מה הכל תלוי ב לא תלוי לא תלוי לא ברור לא בסדר שאלו את הדבר הזה רבותיי זה פשוט שכל חובת ההודעה בא בעקבות הדלקת הנר אתה לא יכול עכשיו סתם בעלמה אחרי שהדלקת את הנר יש עליך חובה עכשיו להודות ברור שצריך להיות חלק מהעניין אין סתם ברכה בעלמה הדליקו את המודה אתה אחרי זה תגיד על הניסים גם אתת יד חובה זה ל הניסים אבל בחלק הזה שעשה לי ניסים בברכה זה מצוות שבגופו להודות והוא חייב להיות נוכח במקום לא לא זה רבותיי זה שני דברים שונים יש על הניסים בתפילה בברכת המזון זה גדר אחד יש בהדלקת נרות שתי ברכות שלכל אחד זה מדין הדלקת נרות שיש שתי ברכות שלכל אחד יש גדר אחר מישה המצווה שזה מתייחס מדין שליחות כי זה ממונו זה ההדגשה של הבח ויש הגדרה של חובת ההודעה שזה גדר בגופו של האדם והחידוש שלי שזה לא גופו כגופו ה הרגיל של תפילין וכולו אלא זה גוף עו מדין שומע כונה ולכן עכשיו יוצא מצויין אומר לנו עכשיו הפרי מגדים איך הוא יצא ידי חובה שהוא רוצה להדליק על ידי אחר אם הוא יהיה נוכח במקום ו הוא שומע את הברכה אז מדין ברכה שבגופו הוא יצא ידי חובה מדין שומע כ הנה מה זה מה לא לא לא לאמה גם גם שומע כעונה גם אם הוא לא אמ אמן יצא ידי חובה זה לא לא מעכב אמן לא מעקב אמן ומרכב זה ברור פשוט שאמן כ נכון שיש סוברים מהראשונים כמו שאת אומר שאמן משלים את החלק של הדיבור שלי כאילו אתה דיברת ואני השלמתי לא שמעתי יצאתי נגמר העניין תגיד לי בקדושה שתה שומע את ה מאריך בתפילה והחזן כבר התחיל ושמעת אני תאמן אחרי כן לא שתקת יצאת שומע ונה כן ח נגמר זה הפשט מה מה כן הכ שלש הברכות בשניים האחרות אלי להבן ל הברכה הראשונה אה הוא יתן לו לברך ואחרי זה הוא יגיע כח כמו רב כאילו את הזה הוא ידליק בפנים זה בקת המצוות כן זה בקת המצוות אז הוא עושה את זה מכוחות וזה שליחות אבל מה שפים אשר לשמוע את כל הבר כי הם תלויים אחד בשני זה חלק זה חלק מה כך ככה משמע באופן פשוט אבל לפחות שנובל עכשיו פשט בדברי הפרי מגדים כן לפחות בגבי שתי הברכות ודאי שיש לנו עכשיו פשט בדברי הפרי מגדים כן עוד הערות צרות כדי שנוכל גמ את המהלך צך לראות מרות שלח לא הבנתי לא הבנתי אם יקו היה לו שליח להי רות שלו את הנצה שלו המון למה ברר על הנסים הוא צריך לראות מה שרב אומר הוא צריך לראות ש מספיק שיש לו נרות שלא דולקים והוא יברך עליהם בלי נרות נרות חדשים לא כי הוא אומר בהודעה הוא עושה על הנרות שידליק והוא הדליק נרות הוא לא הדליק החידוש הוא שהוא השליח שלו הדליק נו מצת ההדלקה הוא כן גיה למה הוא צריך לראות נרות חדשים כדי וצא ת כי הראיה הראיה גורמת אננסים זה לאיה הראייה יש לו נרות שלא דולקים עכשיו הנרות שלו דולקים איפשהו בבית שלו דולקים נרות שלו לא צריך לראות נרות חדשים להוסיף ע הנסים זה המחלוקת של זה המחלוקת של הראשונים חלק מהראשונים אומים אין החינמי ברגע שצו בבית הדליקו כל הפקע לחשל ההדלקה עובד על אבגה לפרי מגדים לפרי מגדים צי ה ל הבית מ יצא דך הדלקה נכון עכשיו הוא צריך לש בקת על הניס אומ וזה רגע רגע את רגע רגע אתה ממשיך ווא צריך לבבר לך על הניסים ועל הניסים לברך זה מצוות שבגופו יפה וזה הוא חייב להיות כח במקום לשמוע את הברכה את הברכה של ה שצ אומ לו אומר רב טוב תלך ברחוב תסתכל על הבניין שמה תראה חלקיה תברך עליה על הניסים למה הוא צריך לראות את החנוכיה כדי לברך על הניסים יש לו חקיה שלא דולקת הבית ברך עליה על הניסים ברחו ברך עליה כי זה נעשה על משהו זה נעסה על משהו ה הדקה שלא ק ההדלקה ש למה הוא צריך לצדף את כי על הניסים בא על ההדלקה הניסים לא בא מנוטרל שהוא רואה בחלון לא ברך להדלקה מה נשנה הרי אם הוא רואה בחלון הבנתי מה שואל אתה שואל למה כשהוא הולך ברחוב גם כשאין מיס הדלקה הוא יכול יכול יכול לברך שוא יכול לברך עזה אז הוא לא צריך לרוות כדי להוסיף את הברכה שלו הוא יכול לברך בלי קשר כי יש כבר ר בבית הלירות שלו דולקים עדין השליחות אוקיי זהזה עכשיו ברכת ה לא יצא חובה כי הוא לא היה שמה שתי אפשרויות עכשיו רבנו אומר לו תראה מרוץ זה נורד לך לי על הש ב אני אומר למה כיוון שהנרות שלו דולקים וא יצא אזה חובת הדקה יברך בלי גו ות חדשים על הנרות האלה שדולקים הבית כי אני חושב שבכל אופן זה מה שאני אונר לך בכל אופן צריך שיהיה איזשהו איכי טמצ של מברך כאילו עובר לעשייתן באיזשהי צורה עשייתם שורר בסדר הנ חינמי זה הרייה לפעמים היא גם חלק מהעובר עשייתם לא ידע לא רוצה כנס לחות שבת שהאישה לפני כן מחסה מהירה אין עוברה כבר עשתה גם בראייה יש חלק מהעניין של עובר עשייתם באיזשהי בחינה צ אולמד לאשכנזיות בערב שבת וד כש שמדליקים אצם בבית דקות השח מי מרות אז יכו תראה תראה בוא בוא נעשה את זה קצה אם עכשיו הוא בעצמו רוצה לברך בוא נעשה את זה ככה אם צמו רוצה לברך השאלה שלך היא לא שאלה כי אני כמו שאמרתי לך קודם הרייה זה חלק מהמס ואז הוא מברך ויוצא ואם הוא רוצה רגע ואם הוא רוצה לסמוך על מישהו אחר אוקיי שם אתה מסכים איתי שהוא צריך לעמוד נוכח במקום זה גמרנו אני צא צות אחרת שלא צרי חדשים הכש בדיוק על אותה דקה חמש שלש דקות המדליק אני עש מברך אחרת אבל איפה ה עובר לסיע אתם קצתו יתם דק עש א זה לא זה קרצ זה לאשליות כן עכשי לא בשליחות בברכה הראשונה כן הואי א לא דיק הוא פ זה לא זה לא אני חושב שחלק מהעניין זה הראייה עצמה גם כן הראיה הראיה היא חלק מהעניין טוב הרב עיסי עכשיו רק אני רוצה לתת פה עוד עוד נקודה אחת אם באמת זכינו לחדש שהפשטות זה שהתחדש פה גדל שליחות חדש שנעשה בגופו וזה על ידי שמיאב שמ קונה יש רק בעיה אחת מה הבעיה הרי מה אמר פה הפרי מגדים גם גם המשנה בורה הלך על הנקודה הזאתי אישה מדלקת אמר אמר המשנה ברורה מקור ארבע בעד כל בני ביתה ואפילו איש יכול יות השליח להוציאו נכון שליח כבר למדנו שהשליח יכול להוציאו זה על עצם ההדלקה אם עומדים בשעה שמדלגת ושומן הברכה הבעיה היחידה שקיימת פה זה עוד מהלך אחד כדי לברר את העניין בסדר הפשט אני חושב שהוא פשט נפלא מאוד בחידוש בגדר החדש שיש בגין שליחות אלא הבעייה היא שיש ראש ורבנו יונה ידועים לכולם גם רק נראה אותם שאישה בכלל לא נמצאת בדין ערבות נגיד אישה רוצה להוציא אותו ידי חובה בסדר זה מצויין ואיך תוציא אותו ידי חובה כמו שאמרתי או מדין שליחות זה אפשרות על מיס ההדלקה עצמה או מדין על הניסים בגדר של הל של של השומע כונה אבל יש בעיה אחת אישה בכלל לא יכולה להוציא תראו בבקשה במקור תשע לפניכם יש ראש הראש כותב ואם תאמר מה שנ מד אמרי נקמה פרק שלושה שאכלו להוציא את החים דרך הוטן עד שיאכל כזית דגנו בשור כזית אן ייב לה מדרבנן ידוע שבישול כזית זה עוד לא סבייה רק מדרבנן ואפילו אח מוציא אחרים שאכלו כדיי סביה חייבים ן התורה ואם כן באישה נמי אף על פי שאינה חייבת אלא מד רבונו נו תוציא אחרים שחייבים מן התורה למה אישה לא יכולה להוציא איש ידי חובה בברקת המזון יש לומר דלא דמי דיש אף על גב שלא אכל כלום דין הוא שיפתור את האחרים דכל ישראל ערבין זה בזה יש דין ערבות דין ערבות אומר באופן פשוט אגם שאני לא התחייבתי בדבר ת התחייבת אני יכול להוציא אותך ידי חובה אלא מדרבנן אמרו שלא יברכו בקות נהנים בלא הנאה רבנן רק חסמו את העניין אבל מדין ערבות יכלתי להוציא אותך ידי חובה בכל דבר לפי כך כשאכל כזית אף על פי שאלא נתחייב לה מדרבנן מוציא את האחרים שאכלו כדי סבייה אם אתה כבר בפרשה של החיוב גם אם אכלת כזית ומישהו אחר אכל כדי סבייה אתה מוציא אותו ידי חובה שערב הוא בעבורה ועליו הוא להצילה מן העוון לפתור אותם מן המצוות אז באופן פשוט אומר פה הראש כל מקום שיש גדר של חיוב אתה התחייבת וההוא חייב אפילו שני דרגות חיובים שונים דהיינו דרבו אני יכול אפילו להוציא דאוריתא אין לי בעיה אבל אישה למה היא לא יכולה להוציא את האיש ידי חובה בקת המזון אינה בכלל הערבות לכך אינה מוציאה אלא מי שחויבו מדרבנן בלבד אומר פה הראש ורבנו יונה הלך בעקבותיו אישה היא לא בכלל ערבות אישה היא לא בכלל כל ישראל ערבין זה לזה למה יש איזה כנראה אייזה דרש מהפסוק שמביאים הגאונים יש איזה סמך כנראה הגאונים שאישה לא בכלל ערבות אז א ערבות באישה מה המשמעות שאין ערבות באיישה ישועות יעקב מרחיב את זה עוד טיפה ואומר אף אנשים אין להם ערבות נשים ונשים אין להם רבות גברים בקיצור אישה לא יכולה להוציא ד חובה עכשיו אני צריך להגיד כאן מילה אחת מה זאת אומרת אין לה ערבות הרי אישה יכולה לעשות קידוש ו יכולה להוציא את בני ביתה ידי חובה ברור ברגע שהיא חייבת ואחרים גם חייבים אז היא יכולה להוציא את החרים בדחות מדין שומע כעונה איפה נמצא הוורט של הערבות שאני אומר כל ישראל הרבין זה לזה באיזה מקום זה בא לידי ביטוי זה בא לידי ביטוי מקום אחד מאוד ספציפי אם ישנה מצווה שאני ואתה חייבים ויצאתי ידי חובה ואתה לא יצאת ידי חובה אני יכול לברך בשבילך ולהוציא אותך ידי חובה אגב שכבר יצאתי ידי חובה למה אומר הרטבה בכמה מקומות בשס שכל זמן שהאחר לא יצא כיוון שאני ערב לו כאילו אני לא יצאתי ידי חובה זאת אומרת גדר ערבות הוא בא באופן מאוד פשוט גם כשיצאתי ידי חובה ואתה לא יצאת אני יכול לחזור ולברך כדי להוציא אותך ידי חובה אבל מי שלא נמצא בכלל ערבות והוא כבר יצא ידי חובה הוא לא יכול להוציא את ה אחר ידי חובה כוב שאש כ כו נכון כי אישה היא חייבת שמה מד רבון אז יש שמה ערוך השולחן שהיא חייבת מד רבון והבעל סליחה אנחנו לא פוסקים כמו הראש זה כד משהו אחר אני לפי ה של לפי הראש הוא מביא את הראש הוא אומר והראש כתב ספרה ן ישה שייכות בזה אבל במה שהיא מכויבת טוב אז רגע עכשיו אתה עכשיו מאיר פה ארה לומדים את הראש בשני אופנים לא רצי להיכנס לארה את הראש לומדים ב יש אפשרות ללמוד את הראש כמו שאני לומד אותו עכשיו שה אישה בכלל לא נמצאת בגדר ערבות ממילא לא היא כלפי אנשים ולא אנשים כלפיה ונגמר העניין אוקיי יש רב קיו היגר ומל דגול מרבה שלומדים שמה שהיא לא חייבת מה ש מה שהיא לא ערבות זה מה שהיא לא חייבת אז היא לא יכולה להוציא אף על פי שאני חייב מה שהיא חייבת היא כן יכולה להציא זאת אומרת לא הוציאו את האישה לגמרי מערבות יש גבול לכל תעלול לא אמרו לה גברת את לא נמצאת בכלל ישראל ומה שאת לא חייבת את לא יכולה להוציא את האחרים אבל מה שאת חייבת היא כן שכת בקדר הרבו הפשט שאתה מביא שמה תראה אם זה לא רב קיגר אגמה אז אז הם מסבירים את זה בגדר הזה רב קגר שכוח בסדר אני לא רצה להכנס לזה אבל אם נכנסת אז כבר אני אתתי נך נמשיך על רב יסי עכשיו בשלב הבא אם נלך לפי הפשט שאני רוצה לומר בדברי הראש לא על פי רב קיב היגר יוצא שאישה היא בכלל לא בעסק היא לא בכלל רבות בכלל כמו שאמרתי נפק מינה שאם היא כבר יצא היא לא יכולה להוציא עכשיו על פי זה תראו בבקשה מה שכותב המגן אברהם איש מגן אברהם נפלא היה צריך להרחיב בו אבל אני אגיד אותו בקצרה מגן אברהם בהלכות בדיקת חמץ בת לב כותב כך אם יש כמה אנשים שרוצים לצאת ידי חובה על סמך בעל הבית זה קורה בהרבה בתים יש ברוך השם כמה ילדים בבית אבא צריך לבדוק בית רב קומות הוא אין כוח להתחיל לעלות לרדת מלאכי אלוקים אוים יורדים הוא לוקח את כל בני ביתו הוא מברך על בדיקת חמץ וכולם מתפזרים בבית ובודקים מכוח הברכה שלו אומר המגן אברהם די שעוש עשרה שעושים מצווה אחת ברכה אחת לכולם בסדר הין שם סימן ח מ שמדי אם בעל הבית אינו בודק רק מצווה לאחר לבדוק אותו אחר מברך אומר המגן אברהם אם בן הבית בכלל לא רוצה לבדוק זה לא שהוא בודק והוא מברך ואחרים שומעים ומתחילים להתפזר ולבדוק הוא אומר למישהו אחר תשמע תעשה לי טובה בוא נבדוק ית יש אנשים כאלה לוקחים לבדיקת חמץ אייזה מישהו נותנים לו כמה שקלים כם שהם יצטרכו לקופה וזה פעם היו בודקים את חמץ כדי בי ה יוצרים למטה פזצטות ועולים ויורדים ובודקים מחרים בסדקים אומר תשמע קח כמה שקלים תעשה לי את הבדיקה אומר המגן אברהם ההוא שבודק הוא מברך שואל איך יכול להיות וצריך יון דאך יברך הען המצווה מותנת עליו לבדוק הרי חובת בדיקת חמץ על פי הגמרא ש הסחים זה רק בגדר חובת אדר נכון כמו מזוזה זה חובת אדר גם חו ל בעל הבית איך יכול להיות מישהו אחר שני אמנה אותו לבדוק בשבילי שהוא יברך כך שואל המגן אברהם ולא יודע מ מה שכתבו בסימן תקה גבי שופר שתוקע מברך ניתם שהשומע שומע הברכה ויוצא בברכתו אבל לחה למה יברך הבודק כיוון שאין המצווה עליו הוא לא בכלל חלק מהעניין וצריך לומר זה מכל מקום מצווה כאוד דומיה דמילה שהמצווה על אבי הבן ומכל מקום אם אחר מה אותו אחר גם מברך עכשיו יוצא דבר פשוט מדברי המגן אברהם מה אומר המגן א אומר הגן אברהם תשמע איך הוא יכול לברך בגלל שהוא בכל אופן שייך במצווה הרי את הבית שלו הוא היה חייב לבדוק כן אז ה יכול ל את הבית שלו אז אני יכול להגיד תשמע בוא תבדוק את הבית שלי אמרתי לך לבדוק את הבית שלי נו תברר גם בסדר גמור מה הראייה שלי אומר אומר המגן אברהם זה ראייה נפלאה ביותר יש דין של אדם חייב למול את בנו מצוין עכשיו אם אדם לא מעל את בנו אז תראו נפק מיה מאוד מעניינת אם הדם לאמל את בנו הוא לא הוא לא יכול לאכול בקורבן פסח כל זמן שבנו ארל כתוב כל הרי לא יאכל בו זה לא רק שהבן לא יכול לאכול הוא קטן גם האבא לא יכול כי זה חובה ש מותנת אבא אם האבא לא מל אומרת הגמרא בקידושין על מי החובה על המול על בית דין נו אבל בית דין שאם יש תינוק שהוא רל הם יכולים לאכול קורבן פסח אז מה אז איך הם יכולים לכאורה לברך הפשט הוא פשוט הם שייכים בעניין כל מי ששו שייכות לעניין הוא יכול לברך על בסיס זה אומר המגן אברהם אותו דבר אצלנו פה בדיקת חמץ יש בדיקת חמץ הוא לא זה לא הבית שלו הוא לא צריך לבדוק את הבית הזה זה לא מותן עליו זה חובת הדר בתוך הבית הוא בכל אופן כיוון שהבוקר חיוב לבדוק את ה לבדוק את ביתו שלו הוא שייך בכלל למצווה הוא יכול לברך עכשיו לפי זה יוצא אתה רוצה להעיר סוור דמם לךש מסוה זה דווקא לא לא רגע רגע רגע רגע שנייה שנייה שנייה בוא נעשה סדר בדברים נכון שיש פסוק מפורש לגבי עניין של בית דין שצריכים למות בסדר מזוזה מישהו אחר קובע מזוזה הוא יכול לברך גם שהוא שם את המזוזה בשבילך כן למה לא מה לא לא המגן אברהם רבותיי לא הדוגמה של מילה באה רק בשביל דבר אחד בא רק להגיד לך מי ששייך בדוב הוא יכול לברך זה כל העניין הרי מה שהיה מגן אברהם צריך יון איך הוא יכול לברך התירוץ הוא יכול לברך למה כי הוא שייך בדבר הוא בפרשה למה לקחת את המגן אברהם הזה רק עוד מילה אוקיי אבל אבל הוא הוא בפרשה זה מה ש מילה אחת מי שבפרשה יכול מה לעשות לברך זה מה שאני צריך להשיק פה עכשיו בוא נלך שניה אחת לגבי האישה האישה עכשיו רוצה להדליק נרות חנוכה בשביל להוציא את הבעל ידי חובה עכשיו אני אשואל אותכם עכשיו שאלה האישה הא ב נכון היא בפרשת בפרשת הדקת נרות חנוכה אף הם היו באותו הנס לפי הראש בפשט של הראש אני חוזר עוד פעם שמואל כדי שלא יהיה יבנ רבינו ינה היא ה היא נמצאת בגדר ערבות לא אם היא לא נמצאת בקדר ערבות אז משמעות שהיא לא יכולה מה לעשות אם היא לא בקדר ערבות האישה היא לא יכולה מה לעשות להוציא אותי ידי חובה זאת אומרת עכשיו יוצא ככה בוא נעשה סדר בדברים זאת אומרת ככה אם האישה לא יצאה ידי ידי חובה ואני רוצה עכשיו לצאת ממנה ידי חובה אז אני יכול לצאת ממנה שאני שומע ממנה למה כי אני יצא ידי חובה איך אני אצא ידי חובה מדין שומע כ עונה היא לא ייצאה אני לא יצאתי היא מברכת אני שומע יוצא ד החובה אין שום בעיה אבל אם האישה כבר ייצאה ידי חובה והיא ברגע שהיא יצאה ידי חובה היא לא בגדר רבות נכון כ ככה לומד הראש המשמעות לפי הראש שהיא לא בגדר הרבות מה הפשט שהיא נהית בכלל לא בפרשה בכלל זה לא כמו בית דין או אחד שקובע מזוזה היא לא בפרשה אם היא לא בפרשה יכולה להוציא את האחר ידי חובה מה זה מה דרבנן הכל פה דרבנן זה דרבנן דאורייתא אבל בדבר שהוא דרבנן הכל דרבנן והיא לא בדין ערבות היא יכולה להוציא את האחר ידי חובה לא המסקנה צריכה להיות עכשיו וזה יהיה ההבדל אם היא לא יצאה היא מוציאה אם היא ייצאה ידי חובה אז אחד שיצא ידי חובה יכול להוציא את האחר ידי חובה מדין מדין ארבות יש פעם אחד הוא יכול להוציא אותו אם הוא לא יצא מדין שומע כהונה ואם הוא יצא ידי חובה איך הוא יכול להוציא אותו מדין מדין ערבות אישה שלא נמצאת בכלל ערבות אם היא יצאה ידי חובה היא לא יכולה להציא את האיש יד חובה למה יש דין הרב גם בדרבנן לא הבנתי מה מוציא א שחיוב מדר נכון אם אם יש לה גדר של בשני חיובים דרבנן איין החינמי הא יכולה להוציא אותו באותה דאגת חיוב כי היא גם חייבת אבל אבל אבל אם אם היא כבר ייצאה ידי חובה גם בדרבנן היא לא יכולה להוציא העניין של הרות זה חיב לא חינן עניין של הר כנראה וד כמו רבי קי אתם רב קיב איגר אבל אבל אני הולך בפשט הפשוט היא לא יכולה להוציא למה כי היא לא בכלל ערבות עכשיו תשמעו תשמעו עכשיו את הפשט בא הרב פיינשטיין מחדש פה חידוש נפלא מאוד לגבי לגבי חנוכה אומר רב פיינשטיין בחנוכה יש שני גדרים יש את המצווה אני חושב שרב פייטן למד את זה הוא לא אומר את זה מזה שיש חובת הדלקת ני חנוכה למה כי זה חובה שמים קנו איך מקיימים מצוות חנוכה וזה נעשה על ידי הדלקת הנר וזה נעשה על ידי ברכה להדליק נר של חנוכה זה הגדרה אחת אבל בחנוכה יש עוד גדר שנקרא פרסומי ניסא פרסומי ניסה זה ערך מוסף לחנוכה זה חוץ מהגדר שחובה להדליק נרות יש חובה לפרסם את הנס המצווה כמצווה יש לה איזשהי מעלה יטרה ש לכן צריך להניח אותו על פתח בתום מש הרבים צריך להדליק בו בתוך ביתו שקלטה רגל מל השוק זה ערך מוסף מיוחד בגדר נר חנוכה עכשיו תראו דיוק נמרץ שהוא עושה והוא אומר שתמה בעיניו שאף אחד לא דיה דיוק הזה תראו גמרא מקור 12 לפניכם אומרת הגמרא תני הבאד רב זירה כל הברכות כולם הפ פי שיצא מוציא מדין מה יצא מוציא מדין מדין מדין מדין ארבות חוץ מקת הלחם בקת היין ששמה לא מוציא כי זה בקות הנהנים שאם לא יצא מוציא ואם יצא אין לא מוציא יפה אני מדלק קטע הבא רבון לא יפרוס אדם פרוסה לאורכן אלא אם כן אוכל עםה אבל פורס הו לבניו לבני ביתו כדי לחנכם במצוות והללו במגילה אף על פי שיצא מה הדין רבי יסי מוציא שואל הרב פיינשטין שאלה דיוק נמרץ אומר אני לא מבין אנחנו רוצים להגיד שברכות הנהנים אין גדר ערבות אם הוא לא נהנה בעצמו אגם שהוא אוכל אני לא יכול מה לעשות לברך ושהוא יאכל א זה לא זה לא עובד ככה לא יתכן שאני אברך ובסוף אתה תאכל במצוות זה כן עובד למה כתן ערבות באוכלים זה לא עובד ככה אומר הרב פיינשטיין למה הברייתא הביאה פה הוא בהלל ו במגילה אף על פי שיצא המוציא למה הביאו דווקא דוגמאות של הלל ומגילה אומר פשוט מאוד בהלל ובמגע יש ערך מוסף שנקרא מה פרסומ ניסע פרסומ מניסה מחדש שאף על פי שיצא מוציא עכשיו תשמעו את הדיוק שהוא עושה אם אנחנו טוענים שמדובר פה מדין הרבות הרגילה מה אני צריך להגיד עלל מגילה כל דבר אדם אף על פי שהוא יצא מוציא את האחרים ידי חובתם מדין מה מדין מדין רבות למה צריכים להגיד דווקא על אלו מגילה החידוש הוא שגם שמי שלא שייך בגדר ערבות אם יש גדר למצווה שנקרא פרסומ מניסה הוא יכול להוציא את האחר הגם שהוא יצא ידי חובה כמו מה נשים תראו את התוספות אומר התוספות מי שהיה אבד ואישה מה שמע כאן דישה פטורה מהלל סוכות וכן צרת בטע מה משום מצווה שהזמן גרמה הי אף על גב ד בהלל דלי פסחים מה שמ פרק א פסחים ד מכי ובארבע כוסות ומסתם לא תקנו ארבע כוסות אלא כדי לומר עליהם הלל וההגדה שני הלל דפסח תקשיבו טוב לתוספות דעל הנס בה ואף הם היו באותו הנס אבל כאן לא על הנס המור אומר אומר התוספות כל הלל של פסח בעל הנס זאת אומרת בעל הנס באיזה גדר זה נקרא בעל הנס בגדר של פרסומי ניסע אומר הרב פיינשטין עכשיו חידוש נפלא וזה מסביר טוב מאוד גם את הראש שטוען שנשים לא בכלל רבות עכשיו תשמעו פיל פלוי מה חידשנו אנחנו חידשנו בסופו של דבר שאישה יכולה להוציא את בעלה ידי חובה אם הוא נוכח במקום גם על ידי ברכת להדליק נר של חנוכה וגם אייזה ברכה רב ברכה של שעשה ניסים למה כי אם הוא נוכח במקום אז גם מצוות שבגוף הא יכולה מה לעשות להוציא אותו עכשיו אני שואל אתכם לפי המהלך הזה אם היא כבר הייתה יוצאת ידי חובה האישה הדליקה הת הבאתי ציור האישה הדליקה בביתה נרות מצויין היא הדליקה בבית בעלה לו עלינו שוכה בבית חולים הוא אומר לה תדליקי לי נרות עכשיו היא אומרת לו אני מצטערת אני כבר הדלקתי בבית אני בבית לא יכולה עכשיו להדליק לך למה אני לא יכולה להדליק כי היא לא בכלל גדר של ערבות אז היא לכאורה לא יכולה להדליק שוב פעם לא בא הפרי מגדים ומחדש חידוש אומר הפרי מגדים אם זה היה מצווה שרק בגדר ערבות רגילה אין החינמי אישה לפי הפשט הפשוט של הראש היא לא בכלל ערבות היא לא יכולה להוציא את בעלה אבל עכשיו שהיא רוצה להוציא אותה ידי חובה זה לא רק מדין המצווה אלא מה היא תוציא אותו יד החובה מדין מה הדבר היסב שיש לנו פה מדין פרסום מניסה אה פרסומ מניסה גם מי שהוא לא בכלל ערבות וגם מי שיצא מוציא כמו הדיוק בברייתא שלל ומגילה אף על פי שיצא מוציא רק עוד מילה אחת אני אכניס וכיוון שפה כל הכוח שלה להוציא אותה ידי חובה להוציא אותה ידי חובה זה רק מדין פרסומי ניסה אומר הפרי מגוד במקרה כזה איפה הוא חייב להיות נוכח במקום כי כך להיה פרסום מניסה מה כן למה לא אומר שוב ל הדקה יא אבל מה מה הכל זה פרסום מניסה יש טוב אני עכשיו לא אתחיל לבקר אתכם אני חושב שכל המצווה זה פקע לח אחד ש פרסומי ניסה היא תברך גם על ההדלקה וגם על הניסים וגם שחיינו ביום הראשון כי זה פקל ש של פרסום מניסה כן שמחה היא תברך גם על הכל זה החידוש היא יכולה זה כי הפשט הפשוט גם של המשנה מורה היא מברכת את כל ג' הברכות עוד שני הברכות כי בזה נוצר הפרסום מניסה אז תחדש לנו פה עכשיו שני דינים דין אחד התחדש לנו בזה שיש שומע כעונה בגופו של האדם שוזה הוא חייב להיות נוכח במקום ואם יש לכם בעיה עם נשים מדין ערבות בחנוכה יש גדר מיוחד שמתווסף שנקרא פרסום מניסה שגם מישהו לא בכלל ערבות הוא יכול להוציא את האחרים מידי חובתם שכוח