דור של אידיאלים | עבודת אלוקים - שיעור 46 | הרב יהושע שפירא

במי אתה מוצא מקור להורה גדולה זאת? כלומר, הרב ב דברים האחרונים שהוא פרס, הוא בעצם סוכר את התרבות המערבית אחרי בית ראשון עם עבודה זרה, הוא סוקר את התרבות המערבית מעליית הנצרות באסוף בית שני דרך א ה ימי הביניים שפינוזה כדמות שהוא ראה בה את ה אה תשתית לאתאיזם ולעבודה זרה משונה ומכורת שבמקבותו מקבותיו הגיע אתאיזם הרב רואה בו גם במאמר דת אלוקים וגם כאן במאמר עבודת אלוקים דמות מפתח של המשבר שחל ברנסנס בסיום הרנסנס ו התיקון מגיע באופן באמת מפתיע לזכור כך את ההיסטוריה אני לא גם לא מצאנו אחרי שהרב חזר לסקירה הזאת יכול להיות שיש, אבל שמעתי בשם הרב טו שהרב לא המשיך ב א הסבר הזה. לא שמעתי ממנו, שמעתי משמו. ש וגם לא מצאנו שהרב המשיך בדרך של הסכירה הזאת והיה גם דיונים. אולי הרב אה אה ראה דברים אחרים כעיקר בהמשך הדרך ולכן הוא קצת א הניח לעניינים הללו ואנחנו מתייחסים לזה כדברי אלוקים חיים נצחיים שגם אם אחר כך התברר שיש דברים שהרב ראה כיותר חשובים אבל זה יצא מפי קודשו של הרב, מפי עתו וגם הרב ציודה סידר את זה. זה לא הדברים שיש מקום יותר להסתפק עליהם. וגם הרב ציודה ראה במאמרים האלה, דעת אלוקים ועבודת אלוקים, מאמרי יסוד מהחשובים ביותר שיש בתורת הרב. אה זה לא אה עניינים צדדים. ואף על פי כן הסקירה ההיסטורית הזאת היא סקירה היסטורית מיוחדת שמגיעה בקיצה לדרוין לתורת האבולוציה עם שתי קומות אבולוציה ומוטציה כלומר עלייה הדרגתית איתית ודילוגים ושבעצם הרב פונה אני מזכיר כן מסכם איפה שהיינו הרב פונה לבני דורו האינטלקטואלים שיש א עם מי לדבר בהבנת א תהליכים תרבותיים ארוכים ואומר להם תשימו לב שבעצם יש פה חידוש עצום ש אה הגיע לעולם והוא משליך את זה גם על כל העשייה הציונית כל בניין הארץ ואומר להם אנחנו בהתפתחות אנחנו בעצמנו אובולוציה לצאת מהגלות לבניין הארץ זה אבולוציה אבל יש בה גם מוטציות יש בה דילוגים זה לא רק התפתחות איתית אלא מדי פעם רואים דילוג עצום ועצם הציונות והיכולת לשבת בארץ ולבנות כאן כפרים, לבנות כאן מקומות שאנשים גרים בהם, מתפרנסים מהם, זה דילוג גמור מ 2000 שנה בכהוב של גלות. ותשימו לב שזה עומק התהליך זה זרמהמקים שדוחף כאן קדימה. ולכן אם מחר פתאום תראו בית המקדש יורד משמיים אל תתפלו זה בדיוק התהליך ולכן הוא אומר להם אנחנו מתקדמים בשני צירים ציר אחד של כי לא בחיפזון תצא ובמנוסה לא תלכון זה הציר של קימ שגם היא התפתחות בלתי פוסקת וציר שני ישב דילוג ואל תחזיקו את התפיסה מה יכול לקרות עם משהו שמרני א מקובע תהיו פתוחים לשינויים מרחיקי לכתמול בלילה הייתי צריך לחכות לראות א מה מצב הסוכה קצת אז קראתי שיחה של הרב טאו אתה כבר מה >> רק ראית >> מהמחינות >> כן אז אה בסוף שאלים אותו א אחד מהשם בחינות שיש לו בוגר שרוצה ללכת ללמוד משפטים אז א זה בסדר זה לא בסדר הוא רוצה לפעול לשינוי המשפט צריך צריך שינוי. אז הרב תר אומר לו, אם הוא רוצה לשנות שנעת חושן משפט. הרב תר כבר הרבה זמן אומר שצריך ללמוד דענות שילמד חושן משפט. ואז הוא אומר שמה א נקודת מבט מעניינת. הוא אומר היום 70% מוצאים אוכל כשר. הרבה יותר מפעם ובתל אביב שדרות של חנויות מתהפחות לכשרות וחלקן לקשרות למאדרים כשהייתי בתל אביב לפני פסח היה שבת פנויה נסענו לראש יהודי אז ראו לנו הנה כאן כל אלה כבר כשר ראות זה יש מהפכה של כשרות אנחנו אנחנו מכירים יותר את המהפכה של הציציות, של התפילין, של ה מזוזות. עכשיו יש גם מהפכה, לא יודע אם אתם מכירים שזה כתב בערוץ 14, הולך להתקין מזוזות בכל מיני מקומות ו אני לא אני לא ראיתי את זה רק אשתי סיפרה לי שלחולה בשביל שהתראה לי אבל להראות לי לא רק סיפרה לי מה שהיא ראתה לא הספיקה להראות לי שהוא מגיע לבית ספר בתל אביב להתקין מזוזות ודיברו עם הילדים קודם ויש שמה פרץ של שמחה והתרגשות מפעים מזה שקובעים מזוזות והוא מספר להם מה יש במזוזה ולמה קובעים אותה ואת כל א ההיסטוריה של העם היהודי שהמזוזה והכתוב בה ליבוה אותו ושמה שמחה עצומה ואפילו חלק מהצוות משתתף בשמחה אז הוא אומר, אתם רואים, יש מהפך עצום. הוא אומר, עוד מעט כולם יבקשו שידעונו אותם על פי חושב משפט. אנחנו צריכים כבר שיות מוכנים. כלומר, המערכת המשפט הזאת היא כל כך מושחטת שכבר כולם רואים שאין על מה לבנות. זה לא צדיק, לא ישר, לא יושר, לא לא אמת. זה הכל משתנה כל הזמן לפי הצרכים הפוליטיים של הדקטטורים בגלימה שיושבים שמה ואף אחד כל ה כבר לא מאמין להם השמאל מנצל אותם כ לטובתו והימין אומרים אתם בעצם מפלגת שמאל ודקטטורה אף אחד כל העולם לא מבין ועוד עוד מעט יבואו ימים ויבקשו צדק ויושב תלמדו חוש משפט שתוכלו לא אז יש התקדמות איתברים כאלה ויש פתאום יבוא אליך לא אדון אשר אתם מבקשים ויכול להיות שפתאום יהיה גל שירצה שכולם ירצו לדון רק על פי חושן משפט ואם אתם לא תהיו מוכנים אז לא יהיה מספיק דינים אז תתכוננו זה אומר ל א בוגרי מחינות מה מה מה מה מה תגידו אתם בעזרת השם טוב אז ההורה הגדולה הזאת כוונה להורה הגדולה שמבינה שהתרבות האנושית הגיעה לדרגה עמוקה בתפיסת עולם שלה בעקבות האבולוציה והמוטציה זה שני צדדים באותה מערכת. אז איפה אתה יכול למצוא את ה מקור ל למהפך הזה? במי אתה מוצא מקור להורה הגדולה הזאת? באומה זו שרוממות מבחר שאיפותי האמוניות היא ההבטחה הנאמנה של והתהלכתי בתוככם. אתי עמכם בגן עדן ולא תזדעזאו ממני יכול לא תראו ממני תלמוד לומר והייתי לכם לאלוקים אז הזוע בא מחוסר הכשר מכנות נפש מצד שהיא עסוקה רק עם האור הנופלה במידה מועטת מציור העצם ברכו הבוסרי שהחושך אוכל על ידו להתגבר כל כך קחת כדי אותה הזיה הרחבה של עבדודה זרה וכל ענפיה חול ענפיה הכוונה כמובן בעיקר עבודה זרה הרלוונטית לדורינו זה הענף של שפינוזה ואתאיזם שמגיע אחריו אבל העיראה על מה הוא מדבר עכשיו על העירה כתוב ולא תזדזו יכול לא תראו תלמוד לומר הייתי לכם לאלוקים אבל העירה ירת הכבוד והרוממות המוסיפה אוז ואורה המתמלת לפי אותו הגודל של שיקוף האידיאלים המוסריים והשכליים הגנוזים שההוגה בהם מתייחס אליהם בכל עוד כבוד וגדולה ועל ידם מתעלה ומתעדן אותו הרגש הפנימי של אור האמת של רק העצם מקור המקורות זה עד אז אולי נתחיל מהסוף רגע כי חידוש כזה שחייבים לשים לב אליו לפני שאנחנו חוזרים לתחילת הדברים יש פה ביטוי שנדמה לי שלא ראינו אותו בכל ה אה שני מאמרים האלה ו שבעצם הוא חוזר לתחילת מאמר דת אלוקים וסוגר את המעגל. זוכרים את המעגל מתחילתו? דעת אלוקים שהרב אומר שכמו במעגל שהנקודה הראשונה אחרי שאתה עושה את המסלול הכי ארוך אתה חוזר אליה. אז הוא אומר כך. העצם האלוקי הוא הנקודה הראשונה שממנה כל הדרך של העיסוק באידיאלים האלוקים בטוב האלוקי. אבל אחרי שאתה עוסק בכל הטוב האלוקי, אתה תמיד צריך לחזור שהטוב הכי עליון שלמעלה מכל זרמי הטובה שאתה יכול לשאר ואפילו למעלה ממה שאתה יכול להישאר, למעלה מהכל, עומד שוב מקור כל הטובה, עצם. אז זו נקודת הראשית של המעגל ונקודת הסיום של המעגל. ונראה לי שכאן אנחנו מגיעים לסיום המעגל של שני המאמרים שהם יצאו ביחד הם לא נכתבו בנפרד כל עקבי הצון הרב כותב כשהוא מגלה את ההבדל בין התרבות היהודית שהייתה בליטה בבויסק וזוימל שהוא היה הרב שלהם והתרבות היהודית או התרבות ה ארץ ישראלית הצברית שהוא פוגש לפניו כשהוא מגיע לארץ ו הוא מתחיל במאמר הדור להסביר שיש פה דור חדש אחר שהוא אידיאליסט אידיאליסט זה קשור מאוד מאוד לשני המאמרים האלה למה הוא דבוק באידיאלי הוא לא עושה דברים כהכרח ולא ככפי להפך את זה הוא שובר אפילו החרדים היום לא מוכנים לכפייה כי הם לא היו מוכנים אף פעם אבל זה מורד ו אה הוא לא מוכן לכפייה הוא לא מוכן לשעבוד הוא לא מוכן לשכר מכל הוא רוצה שיעשות את הטוב מצד עצמו האם יש גם חולשות שמתלוות לזה? כן. ועוד איך? אבל יש פה גרעין שלא גדל. נפגשתי שלשום עם א בבניין שלם שו ממני שיעור מיוחד לאלמנות המלחמה. יש קבוצה של אלמנות מלחמה שמרכז אותה הצדק החכם. הרב קשתל ושני חושב פעם בשבוע הוא נוסע ויש לו שיעור לאלמנות שמגיעות מכל הארץ אחרי זה יש שמה שיעורים מתחלפים וא אז הקבוצה הזאת א נפגשה בבניין שלם וסיפרתי להם סיפור שהרב שסיפר לי ודי שהוא עוסק בניינים שקושרים אותו ל אה הרבה פוסקים ומנהיגים חרדים. הוא אומר לי אני לא יכול להגיד לך את השם כי הוא עוד מאוד מקשי לא להגיד את שמו אבל הוא אחד מאבות בית דין הכי חשובים בעולם החרדי אב בית דין מהחשובים ביותר והוא גדל ליד הרב צודה בגאולה בירושלים שמה ממש היה שכן ובתור נער הוא זוכר שהיה ויכוח במרכז הרב שהיו כאלה שרצו כמו בכל הישיבות גם הליטאיות גם החסידיות שיהיה משגיח והרב צודה לא הסכים בשום פנים באופן שיהיה משגיח הוא אמר זה נשמות חדשות אידיאליסטיות הם רוצות אתו מצד עצמו ומשגיח זה לא ה מענה הנכון לנשמות האלה והוא אומר שנים על שנים לא הבנתי מה מה הוא רוצה כן כולם ישבם לשגיח מה והייתי באיזה טימה כזה יהודי תלמיד חוכב מפולפל האם זה הצליח או לא אז ראיתי שיצאו דברים יפים אבל עדיין לא אומר עד שהביאו לו לשמוע את ה דברים של הדס ריכל ריכת אה לוי שטרן לשעבר שאמרה בלוויה של א בעלה הראשון מה >> אלישה >> אליש השם יקום דמו והיא קודם כל היא נכנסת היא קצת היא חרה כי הייתה צריכה את הזיהוי בשורה לפני שהגיע אז אה היא מגיעה וכולנו ככה עם ראש שפוף והיא אומר נעמדת אומרת מה אתם רודים את הראש תרימו את הראש לגיבור ואחרי זה נתנה הספד נאום חוצב לעבות אש ואז הוא ביקש שיביאו לו עוד הספדים של של אלמנות והוא שמע והוא אומר רב ציודה צדק אמר יש לנו נשים צדקניות אין לנו נשים כאלה זה משהו אחר לגמרי זה הרב ציודה צדק הוא גידל דור של נשמות אחרות עכשיו הרב ציודה שהיה תלמיד מובק של מרן הרב זצל הוא לא רק גידל את זה, הוא שמח על ההבחנה של הרב, שזה הדור החדש, שהוא אידיאליסט. אז התחלנו את כל העקבי הצון באידיאליסטיות של הדור ובסוף הוא אומר להם, בואו תהיו דבוקים באידיאלים, זה מי שאתם. לעומת תפיסות שיש בהם עוד יותר א יראת העונש שהיא קשורה לעמידה מול העצם ו עכשיו הוא סוגר את המעגל ותראו את הביטוי איזה ביטוי אני מתכוון ברק העצם פתאום העצם חוזר זה כאילו מנוגד לכל מה שלמדנו עכשיו יש פה נימו זכות על הדבר הזה שהוא לא לגמרי מנוגד. למה? כי המלא ברק. זה כאילו הערה מהעצם אבל זה כאילו איך יוצאים כל האידיאלים ומהירים באור מופלא מהמקור האמיתי שלהם שהוא למעלה. מכל האידיאלים, מהעצם. עכשיו לברק יש עניין מיוחד מאוד שאין אור. ברק זה לרגע. זה כמו אחיות רצוב ושוב. למה אחיות רצוב ושוב? כי תמיד הדבקות במקור היא במה שאתה לא יכול לתפוס לת מחשבה תפיסה בכלל. אבל בראות לי באיות הפיס. אז כאילו אתה רץ אבל זה בלתי נדפס אז אתה שו אז שור רוצה את המקור וכל הזמן יש תנועה שבין התשוקה למקור שלמעלה מהכל ושאם לא הכל מת כמו שהרב אומר במאמרי הראיה 507 לאחיין שלו לא זה מה שהתכוונתי חס וחלילה לנתק את המקור להגיד שמספיק הידיאל כי אז אין את הברק של העצם. אבל הרב פה חוזר פתאום שכל האידיאלים בעצם משתוקקים למקור שלהם שהם למעלה ולמעלה מהגדר של האידיאלים. בין אלה האידיאלים הידועים לנו בין מה שלמעלה מיכולת החלתינו. אבל הוא עדיין לא המקור של העצם שלמעלה מכל גדל. אז יש פה ברק של העצם שזה איזה הברקה שזה החלק של הראות הדלי הוא תפיס השנה פחות דיברנו על זה דיברנו על זה הרבה יותר במאמר דעת אלוקים שיש את החוברת של רבי יהודה א אפשר לראות את זה שם אז דיברנו הרבה על הראות הדילי באיו תפיס וכאן ברקעצם זה עכשיו חוזר אחרי כל הסוגיות הארוכות והניתוחים ההיסטוריים והדבקות באידאלים. עכשיו חוזר רק העצם שהרב לומד את זה ב לימוד של חז"ל. כלומר מה זה קודם כל נחד? מה זה ההורה הגדולה הזאת? ההורה הגדולה הזאת זה הכפילות של אבולוציה ומוטציה של קיימקמה ובמרה בימינו אם מותר להגיד מיטה דבדיחותה ב עבר ערב ראש חודש אב אתם יודעים שחסידים אומרים שזה היום הכי שמח בשנה ערב ראש חודש אב מכירים איזה שמתי בגעתי אם אתם לא מכירים את זה הא'ב של כל היהדות חסידים אומרים שכתוב מי שנכנס אב ממטים בשמחה עד מתי אז יש מחלוקת אם זה עד א י באב או עד תו באב טו באב לא היו יומים טובים לישראל אז זה לכאורה כבר ודאי שלא ויש אומרים עד ראש חודש אלול כי זה הכל עוד במסגרת ה-40 יום שמשה התנפא לפני השם וה40 יום האחרונים שמתחילים בראש חודש אלול כתוב אליהם כימים הראשונים מה הימים הראשונים ברצון האף האחרונים ברצון אז שם ודאי בטל הצער של האבלות אז יש שלוש דעות בזה אבל מי שנכנס הדר מרבים בשמחה עד מתי? אז זה אין אין לזה מעצור. אז עד שנכנס אב. אז יוצא שמרבים בשמחה. כל יום אתה מרבה מפורים מי שנכנס הדר. אתה מרבה עד היום. זה היום הכי שמח. ואז מגיע ראש חודש. ככה הורים חסידים. אז במסגרת השמחה הזאת נגיד שלאחד בין קימה קימה לבמרה בימינו זה אותם ישיבות שמאחדות בין תורת הרב זצה לתורת חבד שלא נזכיר שמות א אבל לכאורה זה ועל זה הרב אומר ההורה הגדולה הזאת ההורה הגדולה שכוללת גם את כל ההתפתחות האיתית וגם את הרצון שהיום ממש היום בקולות תשמעו כפשוטו שלא נגיע זה היה שהשנה המרבים בשמחה לא יעצר על ידי מי שנכנס אב אלא אדרבה שיהיה מנחם אב שיהיה נחמות כאלה שהשמחה עוד תעלה מעלה מעלה בעזרת השם שהיום תכף ומיד ממש יבוא משיח בעזרת השם אנחנו מאמינים במוטציה הוא פתאום יבוא אליך לא אז אה נחזור לענייננו אז ההורה הגדולה הזאת שהכל מתפתח וגם שכל רגע אתה צריך להאמין שיכולה להיות קפיצת מדרגה מופלאה למשהו אחר לגמרי זה אומר הרב, ההורה הגדולה הזאת גנוזה במאמר חז"ל באומה זו שרוממות מבחר שהפותע האמוניות. כלומר מה למה שעופים האמונה הישראלית למה שעופים היא ההבטחה הנאמנה של התהלכתי בתוככם הדבר הזה הרב חוזר עליו במהלך האידאות יש שמה אורות הרב אומר שהפסוק והתהלכתי בתוככם ואתם תלונם ואני אהיה לכם לאלוקים הוא למעלה מהחלוקה בין עולם הזה ועולם הבא או איזה דפוס מקולקל הנה זה בעמוד קיא אצלי זה בעמוד קי קלח הדבר הגדול הכללי לי של והתהלכתי בתוככם והייתי לכם אלוקים ואתם תהיו ללאם שנותן עוז ועוצמה בתוך כל נשמה יותר מכל מה ששום אמת כנויה בדרכי היגיון תוכל ליתן הוא יסוד הכל ואז הוא אומר מדלק כמה שורות כל רעיון לא יוכל לבוא אז על דבר חילוק שבין חיי העולם הזה לחיי העולם הבא הפסוק הזה הוא דבקות במה שהוא הוא למעלה מהחלוקה בין העולם הזה לעולם הבא. במעמקי כל נשמה מוטבעת היא הידיעה שאין לפני ההורה האלוקית גבולים ומעצורים. שהחיים האלוקיים אינן נפסקים עד היד ואינן בעולם הזה ובעולם הבא ובוודאי מוצאים הם להם בכל מצב של חיים אתהם. כלומר זה מופיע פה לפי התנאים פה. זה מופיע שם לפי דנאים שם מה מופיע והתהלכתי בתוככם בעצם הרב טוען גם פה גם פה ואולי בעוד מקומות צריך לבדוק שמכל התורה כולה פסגת זה גם הפשט כן שכשיש בתורה הבטחה על הגאולה תיקון הכל בנביאים זה מפורט באושר גדול מלא ארץ דעה את השם. אבל כאן אומר הרב זה יותר מאשר מלא הארץ דה את השם. למה? קשור מאוד מאוד לתורת הרב. אנחנו תמיד אומרים שיש אותו ניגון עם שני מילים. של חסידים ושל א תלמידי הרב. המלך הדרב כמו מושכיני אחריך איןני המלך הדרב זה שאנחנו הולכים אצלו זה תורת החסידות וכי גדול בקרבך קדוש ישראל זה תורת הרב והתלכתי בתוככם למה הוא דומה כגדול בקרבך קדוש ישראל אבל זה יותר מאשר כגדול בקרבך זה הוא כאילו כגדול בקרבך זה כאילו בפנימיותנו איזה הערה כי זה לא הוא. וכאן זה כאילו יש הרבה אנשים המשל הוא מזעזע והקדוש ברוך הוא גם הולך והתהלכתי בתוככם. אז החזון הזה שהוא חזון בתורה של תכלית הגאולה אומר הרב זה ה השאיפה האמונית המרוממת והנבחרת מכל השאיפות של האומה הישראלית זה הגעגועים לגאולה אנחנו בשלושת השבועות מלאים געגועים עוד יותר מתמיד אז זה הגעגועים והתהלכתי בתוככם והייתי לכם כם לאלוקים ואתם תו. אז אומרים חז"ל שיש פה דקדוק שהתלכתי בתוככם זה כביכול כאחד מכם והייתי לכם לאלוקים זה שאני בעל הכוחות אני האלוקים אז איך זה מסתדר? אז אומרים חז"ל הטייל עמכם בגן עדן ולא תזדעזו ממני זה מפרש את החלק של והתהלכתי בתוככם לא תזדעזו אני איתכם נראה לי שזה לא הלשון המדויקת יש פה חומש חמישה חומשי תורה עם רש"י לא חשוב נראה לי ש מה יש לך >> כון קורים יש >> תלמכם בגן עדן כאחד מכם לא תים מזים ממני יכול תראו ממני תלמוד מה והייתי לכם >> זהו אז כתוב כאחד מכם נכון >> כן >> אז כאן הרב דילג על זה הוא שצפה דלישנה מה אז אז התהלכתי ב בתוככם הוא אומר תלך נטל עמכם בגן עדן כאחד מכם בתוככם ולא תזדזו כאילו זה לא לא יהיה משבר יכול לא תראו ממני תלמוד והיתי לכם לאלוקים אז יש פה שני צדים אז הרב מסביר פה פה זה הסבר מקורי, זה חידוש גדול של איך להסביר את העניין והוא מסביר את זה לאור כל שני המאמרים הגדולים, דעת אלוקים ועבודת אלוקים. אז הזו הבא מחוסר הכשר, מכנות נפש, מצד שהיא עסוקה רק עם האור הנופל במידה מועטת מציור העצם בצרכו הבוסרי, שהחושך יוכל על ידו להתגבר כל כך עד כדי אותה הוויה רחבה של עבודה זרה בכל ענפיה. כלומר, מה זה זעזוע? זה הזווע בעצם אומר הרב זהירת העונש שנובעת כשהיא לבדה מהפנייה אל העצם שהיא הגורמת לעבודה זרה ולכל הרעות החולות שפינוזה וכולי וזה יפסק כלומר מה זה חזון הגאולה שכולם ידעו מאמר דעת אלוקים ועבודת אלוקים בטבע נפשם לא תזדעזו ממני שכל הזו שנראת העונש לבד לבדו כדבר עומד לבדו זה יפסק למה כי יש בזה ציור אלוקות מוקטם של העצם שבעצם למה יש זה הזועה כי יש כזה פער ודילוג בין העצם לבני ואין אין שום תיווך של הזדהות של אידיאלים אז יש התנגשות זה זזועה למרות שמקצת זעזוע מצינו אם כבר הרב דורש את זה איפה מצינו קצת זעזוע לכתחילה וכך צריך ללמוד תורה כתוב שבמעמד הר סיני עמדו בהמה ובהירה ברטת ובזיה וכך צריך ללמוד תורה זיע זה מלשון זעזוע אז זה נראה שאולי יש מקום לחלק בין זיע לזעזוע למה כי בעברית מילים כפולות הם חיזוק ירקרק זה ירוק מאוד איזוז זה זז מאוד זעזוע זה זיע מאוד זה לא ואולי הזיה זה ה תכלית של העירה שהיא מתפשטת עד כדי זיה אבל לא עד כדי זעזוע לא תזדעזו ממני כי שמה זה בהירה באימה ובהירה ברטת ובזיה אז הזוע זה מהמידה מול העצם זה חידוש ופלג הרב פה סוגר את כל המעגל עם החזון הכי עליון שלא יהיה זעזוע האנושות ישראל פה ישראל ינצלו לגמרי מהנטייה הזהרה אל העצם מהפנייה הזרה אל העצם שזה יוצר איזה התנגשות איזה זרות והתלכתי בתוככם בעצם הרב אומר אם נחזור לתחילת מאמר דעת אלוקים והתהלכתי בתוככם לא תהיה יותר זרות כי אחד מכם אין זרות שזה כל המלחמה זה שלא יהיה זרות ואז התנגשות ואז יראה וחילופי אינטרסים זרים אבל היראה שכן תהיו יראים ממני זה האידיאלים אבל לא האידיאלים לבד כן הרב סוגר את הגמרא כאן אבל העירה היא יראת הכבוד והרוממות המוסיפה או זורה המתמלאת לפי אותו הגודל של שיקוף האידיאלים המוסריים והשכליים הגנוזים כלומר שיש את כל הגילויים האלוקיים של הטוב ומשתקפים בשכל של האדם שמבין מה טוב ומתוך זה הוא נהיה בעצמו טוב שמשקף את הטוב ההוא אז זה ודאי יהיה אבל זה לא רק ש עד עכשיו להתקשרות לאידיאלים איך קרא הרב אהבה לא עירה העירה הייתה כמו הזעזוע פה רע של התנגשות אבל ההפך היה אהבה אז לכאורה כאן זה אהבה אומר לא שלא יהיה זעזוע זה אהבה אבל מה כן יהיה יהיה ירה וזה מזכיר משפט במאמר הדור במאמר הדור כתוב שהדור הזה אינו ראוי לשוב מעירה אבל ראוי הוא מאוד לשוב מאהבה שיראת הרוממות מחוברת עמה אז כאן הרב מחבר את האהבה ליראת הרוממות שהיא שייכת לאהבה יותר מאשר לעירה. שנה דנו בשאלה אז למה קוראים לזה יראה? זוכרים את השיעורים? אבל העירה ירת הכבוד והרוממות שזה ההתפעמות מגודל הטוב. ההתמוססות בפני גודל הטוב. זה העירה. אהבה זה הרחבת האישיות. וירה זה ה הצטמצמות של האישיות ויראה התרומות זה ההתמוססות של האישיות ולכן ירה אבל הירה הוא יראת הכבוד והרוממות הוא מוסיפה אוז ואורה המתמלאת לפי אותו הגודל שקוף האידיאלים לא העצב המוסריים הטוב האלוקי והשכליים הגנוזים כל הטוב הגנוז של גבוה מעל גבוה וגבוהים עליהם של טוב שההוגה בה מי שהוגה בטוב עליון כזה ואחרי שראינו זה כל המקובלים כל העוסקים בפנימיות התורה בכל הדרכים של פנימיות התורה שה הרב אומר בתחילת המאמר שמה זה האידיאלים הספירות הפרצופים זוכרים את המשפט הזה אנחנו חוזרים אליו הרבה שהגב מתייחס אליהם בכל עוד כבוד וגדולה ועל ידם על ידי כל האידיאלים האלה כל הטוב האלוקי, טוב השם שמתגלה בכל פנימיות התורה ועל ידי מתעלה ומתאדם אותו הרגש הפנימי שלא אמת. הרגש הפנימי למה זה מגביל? >> ראות הדליבה של ברק העצם מקור המקורות עד יד. מה זה מקור המקורות עד יד? כאילו שזה תמיד יהיה מקור ומקורות. אפשר להגיד שכמה שלא תתגלה אידיאלים עליונים ועוד עליונים מהם וצדיקים אלה מנוחה לא בעולם הזה ולא בבא ילכו בך אלך תגלה עוד טוב או טוב יותר עליון טוב יותר עליון כמה שלא תעלה במעלות האבולוציה והמוטציות של האידיאלים האלוקיים תמיד יהיה ברקע עצם שהוא מקום של כל מה ש לא רק כל מה שמתגלה אלא כל מה שיכול להתגלות וכל מה שלמעלה מיכולת להתגלות אז זה רק כעת עצם מקור מקורות עד בזה הרב סגר את המעגל בעצם אני רואה שלא נכון שיהיה פה נקודה מהסוף >> לא נכון שיהיה בקדה מקסימום פסיק פסיק טוב צרך לחזור קוראות הד מה >> אחרי מקור מקורות הדתו שם ב סוגריים את הדעיד שזה ממשיך בלי בלי דיד >> לא שמו סוגריים את הדי >> מקור מקורות עד שבכל עוצרות >> יש פה פסיק במדרה ישנה >> מה בוא >> יש פסיק >> או במדרה שנה יש פסיק אני לא ראיתי את ההמשך קראתי נקודה אז עצרנו באמצע מה שיעלץ אותנו בעזרת השם לחזור זה עוד פעם