דור של אהבה וגדלות | אל ה' ואל טובו - שיעור 10 | הרב יהושע שפירא

ולאורלי [מוזיקה] >> אנחנו ממשיכים לעסוק בעניין העירה ולהזכיר איפה אנחנו נמצאים. היראה היא הסיפור המרכזי של עבודת השם בדור שלנו, שהמהפך בסגנון של א עבודת השם הוא המעבר מיראה יראת העונש שעומדת לעצמה. שהיא בעלת משקל רב שהיא מודגשת מאוד, שכל זה היה לנו מצוי על הרוב בגלות, אל מצב שעיקרו אהבה יחד עם יראת הרוממות. יראת הרוממות כוח דיברנו בעזרת השם כנראה נדבר עוד שעירת הרוממות היא מצד אחד שייכת לעניין האהבה יותר מאשר לעירה לירת העונש וקוראים להירה מסיבה שהערכנו בה הרבה אבל זה החידוש שצריך להסביר אותו למה בכלל קוראים לזה ירה על על כל פנים, המהפך המרכזי בעבודת השם הוא המעבר מיראה ל מיראתה, ל אה אהבה ויראת הרוממות. והמעבר הזה הוא בעל משקל עצום בדור וה התנודות שאנחנו רואים בדורינו הם במידה מרובה מאוד סובבים סביב השאלה הזאת החילוניות מצד אחד היא חוסר היכולת לסבול יותר את העירה הקטנה החרדיות מהצד השני ששומרת על עצמה במידה מרובה על ידי העירה הנמוכה ורק המבוגרים יותר והעמוקים יותר והמיוחדים ביותר יותר נוטים יותר להסברת אהבה ויראת הרוממות ו אה זה מחלחל לעתים דווקא ממקור לא צפוי כל כך זה מהטיפול בשבניקים, בנושרים, בכל מיני דמויות כאלה בעולם החרדי שמאלצות את העולם החרדי אה למצוא את הדרך לדבר עליהם באהבה כשרואים שהרעה לא עובדת. כלומר, יש פה גם חוכמת חיים אה מדויקת, הייתי אומר, או מכוונת. שבודקת מה עובד, מה לא עובד. וכשאנחנו רואים שיש משהו שלא עובד, שהיראה לא עובדת, אז אז לא לא נפסיד את המטרה בגלל שהאמצעים האלה נראים לנו הכי טובים. אם הם לא מביאים את המטרה אז לא. לדוגמה לדבר הזה הבאנו תשובה של הרב גרשון עדנשטיין. זצל לשאלה על בחורה שרוצה לקנות בגדים שלא על פי הלכה אם לתת לה כסף או לא והוא אומר לתת לה שאלו אותו עלו זה לפני עיבר לא תיתן מכשול הוא שואל ולמה היא רוצה לקנות בגדים כאלה כי היא קרובה או כי רחוקה כי היא רחוקה ואם תיתן לה תיתן לה כסף אז אז זה יקרב אותה או ירחיק אותה? ירחיק אותה. אז אם כן לא לתת לה כסף זה לפני עיבר. לא תיתן נכשל. זך חד למדני מדויק מכוון. כלומר מה המטרה? המטרה שלי היא לקרב ולא לרחק. אלא מה? שיש כאן חידוש בכל זאת גוד. סוגריים הרב אריה לא פוסק ככה כי אצלנו זה משהו אחר זה נוגע להמשך הלימוד והוא שלא תמיד ככה הכריאו כי לפעמים אם אתה מקל לאחד אתה גורם נזק לרבין יכול להיות שאותה אתה כרבת אבל רבות מחברותיה נחלשות מזה ולכאורה זה סיבת הרב אריאל שבציבור שלנו לא אצלנו זה החליש אבל יש ציבורים אחרים שבהם החשבון אחר שהחומות מספיק חזקות ולכן עכשיו אנחנו מודדים את הנערה הזאת האם היא תתרחק או תתקרב ועל כל פנים זה שאלת העיראה שהיא משמשת הרבה את העולם החרדי כדי להישמר. וגם בתוך הציונות הדתית אה יש מתח לא אה קטן. ולפני שנמשיך בדברים רק נגיד שכבר הזכרנו אני חוזר על זה ש פעם הזמינו את זה לשיעור ועולה לשן הרבא על חרדלים ואני שם הכרזתי כבר עם ועולם שאני אני לא חרדל אני חרדל זה חרדי לאומי ואבל זה אוהב לאומי אנחנו אנחנו אהבי השם ולא חרדלים. כמובן אנחנו משתדלים לעירת הרוממות וגם במקום שצריך לפי ערך להשתמש בעירת העונש. אבל זה לא הדרך הסלולה שלנו. הדרך הסלולה שלנו זה דרך של ההבלים. כולנו ההבלים. ברוך השם אשרנו טוב חלקנו מנעים גורנו שנזכה להיות עוד יותר ועוד יותר אהבלים נחזור לענייננו אז המתח הזה שבין נראתה נראה לה זה המתח שאנחנו עוסקים ופעם שעברה האמת היא ש השיעור קצת הלך למקום שהוא לא הפשט ואחרי זה התחרטת תי שבכלל הלכתי לשם ואני עושה תיקון עכשיו הרב מדבר קצת על ה נכיות של מי שנתון רק ביראת העונש ואנחנו לקחנו את זה לתרגם על שימום ובטלנות בלימוד וזה היה קצת הדבקה שגם אם יש בה איזה נקודות של אמת אבל היא נדראה לי בלבל בלה יותר מאשר הסבירה. אז אני חוזר בי מהדברים של השיעור שעבר. אולי באמת צריך להגיד לזה שלא שלא יפרסמו את השיעור שעבר. יש למישהו קשר משפחתי פה עם זה שמפרסם? אה אז אה תזכרו לי אחר כך לדבר איתו. אז זה השיעור שעבר. לקחתי נקודה אחת. הלכתי רחוק מדי. בעצם זה נגע במה שדיברנו עליו בסוף השיעור אנחנו לא חוזרים לשם. אנחנו בתוך מידות הראייה ערך יראה ששם הרב מסביר הרבה הרבה את ה יחס הנכון ליראה כך ש אה היא לא תשבש את הדרך לנפשות של הדור שלנו כי בדורות שעברו וגם בחלק מה ציבורים במדינת ישראל או לא רק במדינת ישראל בעולם היהודי זה דרך לא רק לגיטימית אלא עוזרת והרב זצל אמר כמה פעמים שהחרדים צריכים להישאר חרדים אחרת א זה לא יהיה טוב אה האם אנחנו בפתחו של עידן חדש בעניין הזה לאן זה הולך כל ה אה אה מאבק והסערה קשה מאוד לדעת אה אם זה נראה לכם שהלחץ גבר ול שום דבר לא קורה תדעו לכם שהרבה דברים רציניים לקראת הסוף הלחץ גובר מי שמנסה לפתור דברים רציניים לפני הרגע האחרון כנראה יאלץ לוותר הרבה ויטורים למה? כי רק ברגע האחרון זה ברור שאין ברירה לכל הצדדים אז הם מגיעים לעילוץ ועד יהיה עבד עד אז הם אומרים יש עוד זמן אז בינתיים בלכתחילה אלא שבלכתחילה אין גשר רק בבדיבד יש גשר ככה זה עם אה עם שאלת התקציב האם תקציבים במדינת ישראל נסגרו הרבה קודם והכל עבר חלק בדרך כלל לא תמיד היו מריבות עד הרגע האחרון. ככה זה עובד. מי שמתכנן משהו אחר הוא אז לכן אנחנו א לא צריכים לקבוע כבר האם חוק הגיוס יעבור או לא. אה הדבר היחידי שאנחנו יכולים לקבוע זה את א אה חלקו של בג"ץ בתוך ה זה הוא כנראה חלק רע מאוד לא משנה מקסימום בסוף התגלה שהוא לא עשה כל כך רע הלוואי אבל בעצם פוליטית זה שאלה שעדיין לא הוכראה ככל הנראה גדולי ישראל כבר מסכימים לאיזה פשרות שלא היו מוכנים בעבר או שלפחות הם לא היו מוכנים בעבר בגלל שהם חיקו למסע ומתן האחרון לא את כל הקלפים אתעשם לפני כן ואני לא רק אומר דברים מסברה אני אומר דברים גם מידיעה את כל פנים למה אני אומר את כל זה בהקשר שלנו כי השאלה של היראה מול החומות שעזרו כל כך לעולם החרדי ואני מעריץ אותם על העזרה הזאת גם אם אני חולק עליהם דברים אחרים אבל עזרו כל כך לעולם החרדי לשמור על עצמו הם עוברות איזה תלטלה בחוץ לארץ חלקם לא קיימות כי כיוון שאין גיוס לצבא אז גן גם דחיית היציאה לעבודה ואז הרבה הרבה יותר יוצאים לעבודה עושים שילובים מכל מי א זה במדינת ישראל בעצם בעיית הגיוס שמרה על הרבה יותר חבר'ה בתוך הישיבות כשלא תהיה בעיית הגיוס היא תיפתר בדרך כזו או אחרת א יותר כואב פחות כואב קשה מאוד לדעת לאן זה הולך ואז גם האם תנועת היראה תשתנה כמו שמה שאמרנו בשם הרב אדלשטיין נדמה לי שזה שינוי לא תמיד זה מה שאמרו כי השאלה הציבורית הייתה חשובה מאוד והשאלה הציבורית עכשיו קצת נמצאת במקום אחר ואנחנו אנחנו עדיין לא יודעים לאן זה הולך, אבל אנחנו לא צריכים לעסוק הרבה באחרים. זה נוגע מאוד אלינו. כי שאלת היראה מול האהבה אצלנו היא שאלה מאוד מאוד משמעותית. אה, אין בנוגע לאווירה בכלל ואין בנוגע לשאלות של הכראה על דרכה של תורה. ועוד יותר על דרכה של תורה ברמה ההלכתית ולא רק ברמה ההדרכתית בכלל. ואנחנו מאוד מאוד רוצים אהבה. כלומר למה אנחנו לומדים את זה? אנחנו מאוד רוצים אהבה ויראת הרוממות ורוצים למסוא את נפשנו לזה. ובמידה מסוימת כל אחד כפי מידתו גם מסור לעניין הזה. ואנחנו לא חושבים שהגברת יראת העונש זה המסלול העיקרי שאנחנו צריכים להתחזק בו. אדרבה, אנחנו צריכים להורר לי בלבתך. ובכל זאת ההבחנה כאן שלא למהר מדי ושלא לשמוט דברים שמסייעים ובעיקר בעיקר לא ללכת לדרך שהיא משנה את ההדרכות ווודאי לא את ההלכות בגלל שאנחנו יותר דור של אהבה. כשיש אטמוספירה של אהבה מוגזמת אז יש נטייה להגיד אז כל ההדרכה היא אחרת. הדרכה היום היא אחרת. וכמובן לכולמה כמעט יש שינויים בהדרכה של הדור. ראיתם פעם תימנים שפוסקים כמו הרמב"ם ביציאה מהבית לנשים? לא מגלה לכם מה אומר הרמב"ם. אתה תמני? זה הנה אחד שמיד אמר לא הסבתות לא בנודודות של הסבתות לא אין אין תמנים שהיום עושים כמו הרמבם נכון אז אה יש ודאי שינויים וכשיש שינויים זה מזרז עוד את האווירה שגם גדולי ישראל בעצם הסכימו את זה וגם אם ידחוף מלמטה זה הביא את השינוי מלמעלה רק קצת נתעקש יותר הגדול ישרו קו רחמונה ליצלן מה דעתה הקדוש ברוך הוא הציל אותנו מלחשוב מחשבות כאלה נחזור לעניינינו אז ה אולי רק נעים מילטא היום ראש חודש אדר ו אני לא יודע מה היו התוכניות ל א שבת זכור מוזמנים להציע אבל אני אגיד לכם את הנטיה שלי לא חייבים ל אני מוכן להיות פתוח גם בדברים אחרים אבל לא חייב ל להיות במקום שלא נוח לי כל כך לא לא חייב לא להיות אבל אני אוהב שמחה אני אוהב שמחה מתפרצת גולשת אני לא כל כך אוהב בדיחות תפלות ואני אפילו לא כל כך בהקשר הזה אוהב בדיחות טובות. כלומר, בדיחות זה דבר אחד, צריך זה דבר אחר. האם שבת זכור זה עניין של עקיצות ושל חידודים ושל א ושל אה שטויות וכל מיני דברים כאלה? או שזמן של שמחה זה שאלה גדולה. במידה לא מבטלת. זה מחלוקת חסידים ומסנגדים. כל אחד יאיר כיד השם הטובה עליו מה המחלוקת אבל מספיק שרמזתי את זה אני יכול להגיד שאני רוצה שמחה עכשיו אם חבר'ה רוצים לעשות שטויות וחידודים ואפילו הקיצור בסדר למה אני חייב להפריע לכם בזה לא לא כדאי לכם שאני אפריע אז אני מוכן לשמוע הצאות א כוללת ההצעה שאשתי מאוד מאוד תשמח שאני יהיה יותר זמן בבית בשבת זכור. אה אבל אני מוכן גם להמשיך אה להיות כאן יותר זמן. אני חושב שזה דוגמה מצוינת לזה שה נטייה לאהבה היא הולכת גם כן לדרכים שונות. כלומר יש כאלה שבשבת זכור לא זז מילימטר עושים אותו דבר כמו כרגיל והמקסימום יש שני בתים בלךדוידים משנים את המנגינה למשהו קצת יותר שמח ושומרים את שינוי המנגינה ולכדוידי לאלי ציון והרע בשבת חזון כל אחד באיזה שבת הוא בוחר לשנות את המנגינה אני התפלל לתי בילדותי ובתי כנסת כאלה שבשבת חזון התפללו אלי ציון והרע לחדידי עכשיו ברוך השם זכיתי מאז לא להתפלל ככה ואנחנו שמחת שלמה בשעתו גם בשבת חזון אבל פורים שבת זכור על כולנה אז זה לא אותו דבר שניהם באטמוספירה של אהבה אבל זה שמחה וזה א מתדה בדיחותם מלטד וכולי וכולי לא ניתן ציונים מה שאולי אתם מתכננים לעשות אז למה לקלקל לכם אני אני לא אני לא כל כך מתנגד אלא אם כן מגזימים אני לא כל כך מתנגד אבל אה שמח אני בעד ו ועכשיו אם נחזור לענייננו גם בשאלת ה האהבה לא אומרת הדרכות אחרות לפעמים כן הלכות אחרות ודאי לא רק לעתים רחוקות כשגדוי לאדור מסכימים אז יכול להיות דבר כזה ויכול להיות דבר כזה לימוד תורה לאנשים השתנה לבללי הקר על פי גדולי הדור שאמרו הדור השתנה והחריף שבכולם גם חסיד רבי הרבי מלובביץ' היה הכי חריף הדור השתנה צריך לשנות >> מה שהרב זה ש מה זה שתהליכים ש שהור אתמו חובת מהשטח ואז ולא הדור איך יודע אתם תם הם >> בלימוד תורה לנשים זה לא ש השטח געש ואז הרבנים הסכימו זה מוצא לרבנים ומהר מאוד הם הסכימו הם ראו את הבעיה מי שלה על דעתה את הפתרון זה הייתה השר השניר אבל א זה לא היה איזה מאבק של דורות אני זוכר כשאני הייתי צעיר אז זה היו טענות של א גם אז היו מחלוקות כאלה בציונת הדתית אז אני זוכר את עצמי מתווכח עם חבר'ה שאומרים שמכנסיים לנשים זה רק שאלה של מוסכמה ואם מספיק נשים שום מכנסיים אז גדוי לדור בסוף שגידו שזה לא אין לו ילבש בצדעות מי אמר מהתר צנוע זה צדקה צדקן וגמרנו ואני לא סברתי שזה יקרה ו בינתיים אזה 40 50 שנה זה לא קרה באמת האם זה נראה שזה עומד לקרות עוד רגע אני לא מזהה שום כיוון כזה יש מחלוקת אלה שולחות מכנסיים ולא כל כך שלות רב רבנים גם בדברים אחרים אז מה פתאום הדבר הזה הם חושבות שזה כן ויש שאלה לבוא שעות מכנסיים עכשיו יש כאלה שלות מכנסיים ולא שואלות רבנים ויש כאלה שלא לבשות ולא שואלות רבנים זה לא 100% חופף אבל במידה מספיק סבירה בשסטיסטיקאים ירגישו בנחת זה חופף וא זה לא תמיד קורה מלמטה זה שאלות גדולות בוא בואו בואו נחזור לעני אז לכן אנחנו אה אנחנו חוזרים לעניין הזה אנחנו כן כן, רוצים להגביר את האהבה, אבל אנחנו לומדים על העירה כדי קודם כל להבין את עירת הרוממות ואת הקשר שלה לאהבה, את החולשות שיש בעירה שצריך להיזהר שלא ליפול אליהם וגם את המקומות שצריך לשמור על הירה ולא לאבד אותה. אנחנו ממשיכים במידות הרייה בערך ירה אות ו'. כאן הרב א מחלק חילוק בדברים שהשכל וחייבם יש מקום להסברת יראת העונש רק במצב של החולי של הנפש. בעצם זה חזרה על דברים שהרמב"ם אומר בשמונה פרקים שהמצוות השכליות אנחנו אמורים להרגיש בטבע את הצורך שלנו ללכת בהם ולכן לא צריך יראת העונש זה אנושיות ומוסריות טבעית שדוחקות בנו שלא יהיה לנו אה חולשה בעניינים שהשכל מחייבם במצב הבריאות אין צורך ליראת העונש בשבילם אדם בריא לא צריך יראת העונש בשביל לא תגנוב בשביל לא תרצח זה פשיטה לו שאין לא תרצח זה לא יעלה על הדעת וגם לא תגנוב וגם אם הוא איש מעודן ואיכותי גם לא תשנע את אחיך וגם לשון הרע. האם את כל פרטי הלכות? לא, אבל פרטי ההלכות של לשון הרע הם מאוד מאוד מתקבלים על הדת. מצד עצם הנטייה הטבעית. לא לעסוק בר של זולתך. ואיזה הדדיות שלהבת לרך כמוך שמה דסני הלך לחברך לא תבין. דרך אגב פה נכתב ספר על הלכות לשון הרע אוהב ימים רב מכר מטורף שהוא מגיע מזה שבעל תשובה אה עשיר שלמד פה א קצת פעם שבוע פעמיים לא זוכר למד פה קצת והוא אה א הגיע להלכות לשון הרע ובעבודה הוא לימד את כל החברים שלו ללכות לשן הרע את כל החילוניים והם היו בהתפעלות עצומה מלכות לשם הרע לו איזה מערכת יחסים איכותית התורה רוצה מאיתם לבנות את הם התלהבו ואז הוא אומר לי תעשה ספר על זה צביקי כבר עשה איתו שני ספרים וזה הספר השלישי הוא זכה הייתי בטקס בידיעות ספרים הוא זכה שלושה ספרים שיהיו רבי מכר אני לא יודע שמה איך קוראים לזה זהב כסף לחושת התכלת גמ תולד שני ושש אולי זים לא יודע א ו נראה לי זה היה שלושה זהב זכה אם אני זוכר נכון ואני הכי התפלתי שאוהב ימים על הלחוץ לשון הרע אף אולי עוד יותר מאחרים כן גם הסופר נודע גם כל התבנית הזאת הז'אנר הזה קצת תפס כבר אבל ללכות לשון הרע נשים היו לומדים את אוהב ימים גם גם דתיים טוב אז זה מצב הבריאות אין צריך לראות את העונש בשבילם, לראת העונש האלוקי. וכיוון שאין הגנה זו נצרכת, הרי היא מזקת בציוריה. לפעמים לפעמים זה מזיק שיהיה לך ירת עונש. למה? אם אני רוצה לעשות מול מישהו מסע ומתען מלא אהבה תק תראה אם אתה לא רוצה זה אז זה פוגם בכל האחות של הקשר, כל היופי של הרצון הטוב. אז לפעמים זה גם מזיק כמובן אמנם לעניין השמעיות יש בהצורך במידה ידועה למה כי דבר שהוא שמעי עוד רגע נגיד יוצא דופן שמוזר שהרב זצה לא כל כך התייחס אליו אבל עוד מעט נגיד יוצא דופן אבל דבר שהוא שמי הנפש לא נותה לעשות אותו אז למה היא עושה אותו אחת מהשתיים או בגלל שיש חשבון, יש חשבון נפש, יש שכר ועונש, או בגלל שאני כל כך רוצה דבר השם, שהשמעי הופך להיות לי שכלי, לא פרטי, אלא כללי. עצם זה שזה רצון השם, זה הדבר השמעי פה. אני שומע עד כמה אני רוצה לעשות את רצון השם ואולי כשאני לא מבין עוד יותר כי כשאני מבין תמיד אני חושד בי שאולי זה לא בגלל שהוא רוצה אלא בגלל שאני מבין וכשאני לא מבין אני אומר עכשיו זה רצון השם זה רק רצון השם אני לא הייתי נמנע מלבוש שטנז אם זה לא היה רצון השם אבל עכשיו יש לי פתקה על המכנסיים שזה לא שנת טוב ואני שמח שמחה עצומה. למה? כי זה רצון השם. אז זה שמעי מצד הרצון לעשות רצון השם. ואם לא היה עונש הוא תשמע זה רצון השם אבל אין שכר ועונש הזה. זה רק רצון השם. אין לי עונש יותר גדול מלו לעשות רצון השם. עומק כל העונש זה שאני לא עשיתי רצון השם אם כי זה כבר אולי נקרא יראת חטא אבל יראת חטא היא עומק הנראה מהחטא עצמו היה אחד אני לא זוכר לאיזה רבי חסיד גדול בא לאיזה רבי ובכה ש כפי דרך האהבה שלו שיש שהוא מרגיש שאהבת השם יש לו אבל אין לו מספיק אז הרבי אמר לו מה בכך אז תעבוד באהבה אומר רבי אבל אין לי מספיק אמר לא נורא אז תבוד רק באהבה ווהוא הזדעזר שהרבי כאילו ותר עליו אז הוא אומר לו איך איך איך אפשר? אז הוא אומר לו, "מה נורא כל כך לעבוד רק מאבה? מה נורא כל כך? אומר, אם לא יהיה לי רע, הכל תפורר. אז הוא אומר, זה עיקר הירה. היראה שלא תיפגם אהבה. זה העירה. אף על פי שיראת הרוממות, כמו שהסברנו, זה עוד למעלה מזה. אבל יראת העונש, מה העונש הכי גדול? שאהבה בינינו לבין השם יתברך תיפגם. זה העונש הכי גדול. כלומר אם באמת יהודי עם קצת קצת עוונה לא צריך הרבה הבנה אומר תשמע יש לך בעולם הבא שני מסלולים או שתהיה דבוק בשם ויהיה לך גיהנום או שלא יהיה לך גיהנום אבל לא תהיה דבוק בהשם אז לא תרגיש אהבת השם אבל גם לא יהיה לך גיהנום מה מה אתה מעדיף אומר אבוא עליי כל הגב ש בעולם אני לא יכול לוותר על עבת השם הדביקות בהשם זה זה כרת בעצמו זה העונש הכי הכי גרוע שאני נחרט מאהבת השם אבל בכל זאת יש צד שלולי עכשיו שטנה זה האמתי מה אכפת לי שט זה מצווה קלה לא אומר פעם הייתי צריך קיבלתי מתנה ירושה איזה צד חשוב לא קראו משפחה שלי לא איזה שלחו לי סטים של בגדים יוקרתיים טובים שלא שאבתי כבר גדים יוקרתיים ולא ש אה שהיה אבל היה שמה כמה מעיל טוב היה שמה איזה סודר מצוין וא מישהו שאהב אותי שלח לי ושלחתי את זה מעבדת שטנס מתברש הכל שטנס עכשיו זה היה באמת אה איכותיים מצוינים אני לא לא זוכר ללבוש כאלה דברים אבל מה בשביל שתנ [‏צחוק] מה אכפת לי לבוש את זה לובש את זה יש כאלה שאכפת להם מה הם לובשים אני לא אומר ש כל כך ככה ככה הכי פשוטה אותם צבעים כל הזמן אותו זה כל הזמן אותה חברה כל הזמן חוטה זה כל הזה חברה הכי זולה או שנייה הכי זולה [‏צחוק] אבל א למי שזה אכפת יכול להיות זה מצווה יותר קשה אבל יש מצוות יותר קשות משת ואם לא היה שכר ועונש אז יותר קשה אז אומנם אומר רשימיות יש בה צורך במידה ידועה בעיראה ויש להשכיל בטעמי תורה לדורשם ולפרסמם מה שהרב כותב הרבה פעמים שבדור שלנו צריך להרבות בהסברת טעמי תורה למה כי אם אתה רוצה לעלות מיראת העונש לאהבה ולירת הרוממות אז במצוות השמיות אתה צריך לטאום טעם עכשיו באמת או שאתה לומד את הטעם של עצם השימיות שנגיד השפת אמת מאוד מאוד נוטה לזה ובכלל בחסידות נוטים מאוד מאוד לעצם השימיות פרשה האחרונה שלנו משפטים הוא חוזר כל הזמן כל הזמן על העניין הזה זה היה פרשת נעשה ונשמע גם שקודם כל אני עושה את רצונו יתברך ור אחר כך רק אחר כך אני שומע ומבין ב מנתח בדעתי אבל הרב אומר לא זה צריך להיות בהרחבה יותר גדולה ולכן גם טעמי תורה הרב רבה לעסוק בטעמי תורה וגם קרא לדורות הלאה לעסוק בטעמי תורה קריאה שנדמה לי שקצת פחות אה עסקו בה במעמקי בית את המדרש וקצת יותר עסקו בה ברמה הפופולרית שלא תמיד יעמדד אה מתלמידי הרב כמה ספרים על טעמי תורה אנחנו מכירים אבל על הדרך בהרבה מאוד לימודים כן אה כן מביאים דברים כאלה אבל זה יותר על הדרך מה שעיסוק העומד בפני עצמו ויש להסכין בדמי תורה לדרושם ולפרסמם עד שחלקי השימיות ישוב להיות גם ישוב להיות גם כן מכוונים אל השכל הרבה מאוד שנים רציתי לדרוש על שטנס זה כתוב שאומות העולם מונים את ישראל שאין לזה טעם זה כמו כישוף שטנס עד שזכינו פעם אחת א שזה שיעור כזה באריכות על שת נזל פי שכל כמובן רק אחרי ששמענו את זה אחרי שקיבלנו מהשם בין מצד כללותם ובין מצ פרטיותם כמו השכליות כלומר צריך שיהיה כזה טעם שזה כמו השכליות הרב אומר בעצם בשימיות לא כל כך צריכים את היראה סליחהשכליות בשמיות יותר צריך את זה ולכן כיוון שכל הדור עובר שינוי אז אנחנו צריכים לדאוג שגם בזה יהיה שינוי ואז תהיה דרך עבודת השם מתפלשת והולכת על כל על כלל כל התורה כולה ולא נהיה נצרכים כל כך להמשכת יראת העונש שהיא חיצונית כי עם אהבה ויראת הרוממות על ידי גילוי טעמי תורה אז אנשים נמשכים לזה בטבע ולא עושים את זה רק מצד העונה שלהם מצד ההזדהות והרוממות והמתיקות וזה חלק מהעבודה הגדולה של הדור הזה שגם את המצוות השימיות אנחנו ניתן בהם טעם של שכל בואו נראה עוד אחד תכונתה של יראת שמיים אנחנו בסעיף ח תכונתה של יראת שמיים היא מחלשת את האדם בתחילת הופעתה זה סוגיה מאוד מאוד בלב העניין היא מחלשת את האדם בתחילת הופעתה אבל חולשה זו היא בסיס ליסוד גבורה עליונה הגבורה החומרנית מתחלשת וגבורה אידיאלית נכנסת במקומה והיא משיבה לאדם את כל נזקיו גם מצידו החומרית והנמיכות של השפלות הנפשית הבאה מצד התכונה של העירה האלוקית משרה לאדם אותה הגדולה של גאו השם העליונה ומיות העירה בטהרתה וכל שמץ של גאות וקורה מנובלת את עוד הרוח בעשות מחיצה בינו לבין הכוח העליון של גבורה של מעלה ומונעת ממנו אותו המילוי העליון של גודל החיים ורענונותם אשר לגאות השם המאתרת את הצדיקים בענוו צדק טוב יש פה הרבה מה ללמוד אבל נתחיל היראת שמיים מחלשת את הגוף. ממי אנחנו לומדים את זה הרב של העניין הזה >> אשלקיש. יפה רשלקיש. תורה מטשת כוחו של אדם. כלומר כשאדם עסוק בעיונים שכליים אז הוא לא נתון בפיתוח חיי החומר שלו. ו כשהוא לא מפתח, החומר לא מפותח. וכשאדם נתון בעניינים החומריים אז הוא שם בכל עוצמתו. הרב מסביר שזה ה סיבה שיש בתורה מצווה מדאורייתא שהיא מוכרעת על פי גויים ארורים. איזה מצווה? >> מה? >> לא מצוות השגת גבול. לא תסוג תשיג גבול רעה. מה אומרת התורה? עלה אשר גבלו ראשונים. מי זה הראשונים? אומר רבי יוחנן זה החיתי. אחיתי ה >> כן שמה לא כתוב המורה שאולי אחיו תי אחיו שהם תועמים את ה שהם יודעים מלא כנ זה לזית מלא קנה זה כלומר כשאתה נותע עץ על הגבול והוא יונק מהשדה של חברך אתה השג את הגבול. אז התורה אומרת, כשאתה רוצה לדעת מה המרחק שאתה צריך מהגבול כדי לא לינוק משד זולתך, אז לך תשאל את עובדי האדמה. עם הארץ שהומה שלהם כל כישרונה זה להכניס את הראש בארץ. אז למה זה בנוי ככה? כי אם אתה לא נותן לעומה שכל כישרונותיה וכל הססמוגרפים הרגישים שלה וכל תבונתה ותושיתה תהיה נטואה בתוך החומר אז א אתה לא תפרח אתה לא תגדל אתה צריך אנשי הייטק שלא מעניין אותם רוחניות אחרת הייטק לא יצמח הרב אומר לכן באה הכפירה אחת מהסיבות שהרב מונה לכפירה זה כי צריך שיהיו אנשי חומר שבונים את החומר של האומה כשהאומה 2000 שנה לא הייתה צריך לך אנשי חומר אז זה היה מיותר אבל עכשיו כשהיא בונה את החומר שלה צריך אנשיך חומר שיבנו את החלק הזה ורק על גביהם יש קומה שנייה אחרת אתה תהיה עוף הפורח באוויר אומה רוחנית לבד הקדוש ברוך הוא מפליל לעשות הוא רוצה לקשור רוחני בגשמי אז כדי שהתאומה תהיה בריאה צריך שיהיה לה יסודת בארץ אבל יש כאלה יסודות שזה כזה שיעבוד לחיי האדמה שזה הקדוש ברוך הוא נתן לאחרים יש חשבון ברנחנו לא ניכנס אליו נפלא על איך איך זה מתגלגל מהם אלינו איך אנחנו גובלים את הגבול שגבלו ראשונים והם מרימים את הכל למעלה ואין היה שמה אבל נחזור לעניינינו אז ה הכוחות יש עוד דוגמה גדולה לעניין הזה וזה ש כל השלב שאדם צריך בעיקר את גידול הגוף ומתי הגוף גדל הכי הרבה ילד >> ילד תינוק אז אין בו דעת אם היה בו דעת היא הייתה לוקחת חלק מהישיות שלו ולא הייתה נותנת לזה לגדול. לכן הקדוש ברוך הוא מעלים את הדעת בתחילת הדרך. הרי אדם הוא בר דעת נכון? למה שלא יהיה מי לידה בר דעת? היו דוגמאות א יוצאות דופן כאלה של גדולים שברחו כבר מגיל קטן ובחו כשנפלה להם הכיפה. מרן הרב זצל בעצמו מסופר עליו סיפורים כאלה שהיה קדוש מרחם וגם במידה מסוימת בר דעת מרחם היו גם סוג של דרגה של בר דעת יוצא דופן ועדיין לא הכוונה ש אה שם אותו בלול מיד הוא קפץ ואמר תביאו לי בבא קמה המשיט מקובצת ללמוד. אז אבל הסיבה שאין דעת במדרגות הנמוכות כדי שהם יוכלו לתפוס את המקום שלהם. ולכן גם בתהליך של היראה כשאדם נעשה יותר שמיים יש את התהליך הזה שהוא נעשה יותר חלוש. דרך אגב זה חלק מהמשברים שקורים לבעלי תשובה. למה לבעלי תשובה יש יותר ילדים שמאתגרים אותם ועוזבים את הדרך מאשר הסביבה שלהם שהייתה דתית שזה לא נכון 100% אבל באחוזים לא פשוטים כואבים מאוד לכן יש קהילות שבעלי תשובה שהולכים בהדרכה אחרת מאשר למה כי הילדים רואים שההורים בשביל להיות ירא שמיים שילמו מחים כבדים ונעשו מקובצים, מקומטים, חלושים. או אני לא רוצה לשלם את המחיר הזה. אתה גילית טהור אז אתה משלם את המחיר הזה. אני נולדתי. אני לא רוצה, אני רואה את אני לא רוצה לשלם את המחיר. אני בריא, אני חזק, אני כמו שאתה היית לפני ולשלם את כל הולכים לא רוצה, לא מוכן, לא יכול. יש ילדים של בעלי תשובה שאומרים להם, אני אומר מסיפור, סיפורים, אנחנו לא מוכנים להיות עניים. אתם הייתם עשירים, הלכתם להיות עניים. אני לא יכול להיות עני. לא רוצה להיות עני. הצורך שלך להיות יותר עמיד עם רכוש יותר גדול, יותר ננוח בסדר ה כלכלי שלך, אני לא רוצה אה להפסיד אותו. אני רוצה להיות שמה. והם מזהים איך האבא שנעשה האבא והאמא שנעשו יותר נר שמיים נחלשו מזה עכשיו זה סוגיה עצומה זה כל סוגיית הגיוס היא נשקת לעניין הזה מאוד שיש פה חולשה לאומית האומה לא יכולה לעמוד על קיומה והיא מתחילה להגיד סברות שאפשר לסמוך על הנס עכשיו יש עוד סברות חלקם אני יותר מסכים חלקם יש מקום יותר לדון אבל הסברה הזאת שאנחנו מתפללים לסמוך על הנס אז תתפלל והאוכל יהיה לך בתוך הבטן כמו שאנחנו מקשים הרבה פעמים את הקושיה אבל ומה בריאה היא לא אומרת דברים כאלה דוד המלך לא אמר רבי עקיבא לא אמר וכולי אלא מה? שבמקום שאין יראה, רק אין יראת אלוקים במקום הזה. אז בשביל שתהיה יראה, אני עובר גם דרך חלישות. עכשיו, חלק מהקשיים שלנו באלול למשל זה שאדם מתחיל לחזור באלול והוא מרגיש שאם הוא הולך על יראת שמיים בכל הכוח אז הוא נחלש. ומה שהוא באינטואיציה אומר לו זה לא פשוט ואז צריך לימוד מה הלימוד זה רק ההתחלה זה לא אמור להיות ככה בהמשך וגם בעלי תשובה יש כאלה שמוצאים את הדרך אחרי ההתחלה לעבור איזה כמו שאובר הרמבם שכשאתה היית מתוח לצדך אחד אז אתה צריך תשובת המשקל למתוח את זה לצד השני אבל הי הוא להגיע לאמצע זה הי וה מתיחה הזאת שאתה מתחיל את הירת שמיים ואתה נחלש זה לא האיזול אבל אם היה גוף שהתעלם מהרוח אז עכשיו בשביל לאזן צריך רוח שקצת או הרבה בצורה נכונה או בצורה לא נכונה, אבל יש איזה אינטואיציה שמושכת חזק לצד השני. אלא שתהליך בריא, אמיתי ומאוזן זה קורה לו רק כשלב בדרך ואחרי זה צריך להתחזק ושהירת שמיים לא תמשיך להיות עם חולשה. זה מה שאומר הרב. תכונתה של יראת שמיים היא מחלשת את האדם בתחילת הופעתה. אבל חולשה זו היא בסיס ליסוד גבורה עליונה. הגבורה החומרנית מתחלשת גבורה אידיאלית נכנסת במקומה והיא משיבה לאדם את כל נזקיו גם מצדו החומרי. דוגמה פעם אלה שישבו בבית המדרש לא היה להם את הגבורה הלאומית ה גדולה כמו לאלה שקו בענייני חול. ו פיתוח הגוף. היום מה אנחנו רואים? שבענייני חומר, בני צבא, בענייני התיישבות, מי שלא בא מתוך תורה הוא שנחלש. ודווקא מי שבא מתוך היראת שמיים הוא שומר על התחזקות ש הולכת וגוברת. היום שמעתי על א מתנחל שאני מכיר, איש ביקורתי, רחוק מלהיות חרדלי, חריף ו לא שכשיו היום שמעתי שהוא בא לבית צלל ואומר לו אני חייל שלך מה שאתה אומר לי אני עושה מה שאתה אומר לי אני עושה תגיד לי מד בצובת להפגין אני מפגין אתה אומרים זה תגיד לכתוב מאמרים מה שאתה אומר לי אני עושה למה הוא אומר אתה יודע אנחנו בנינו את ישע זה האדם שהוא בגיל של אבא של מצלל אתה רואה מה שאתה אתה עושה את זה אני חייב שלך אתמול ביקרתי בטימים אמא שלי לקחתי אותה קצת לטיול להמונה בקצה הקצה של המונה מול הכפר הערבי נמצאים שני חבר'ה לבד בונים מפחדים שהם יפחדו אנחנו שניים פה מה שהם יפחדו אחד במראה שמה אחד שמה אין להם פחד זה דור אחר לגמרי מה קרה אלה שההורים שלהם היה בהם לחוכית של יראת שמיים בקדושה מתגלה שהם גיבורים לא פחות ואפילו יותר מאלה שעסקו רק בגוף. אנחנו רואים את זה לעינינו שדווקא הרוכניות מביאה תוספת כוח לגשמיות. ולכן אם אתה רואה שהיראה בהתחלה פוגמת בכוח שלך צריך לשקול. אבל לא צריך להיבה. כי פעמים רבות זה רק שלב. זמני ואחר כך עד גבה יש התגברות של העוצמה והגבורה טוב נעצור פה להיום ולא [מוזיקה] ליבי [מוזיקה] ליבי ליבתך