דבקות בנותן התורה | צדקת הצדיק- שער אהבה ויראה- אות קצז | שיעור 14 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] רק רעיונות לצורך העניין קראנו לזה דוממים ו לשונות חזל מייחסים אישיות לתורה ודרך אחת היא לומר שזה רק משל אבל אנחנו צריכים להבהיר גם אם זה רק משל אז מה המשל התכוון וגם אני לא בטוח שזה רק משל כי אם נתבונן על על הנמשל מספיק אפשר כבר שנגלה שזה לא רק משל לגמרי ודנו בשאלה אם לאדם יש יצר רק לצד אחד אין לו יצר לצד שני האם הוא מישהו או לא האם הוא הפך לדו הם בהקשר הזה או לא יש אנשים שאיין להם תאוות רציחה אפילו כשצריך לרצוח הם לא יוצאים למלחמה כי הם איש הירא ורח הלבב והם חוזרים מעורכי המלחמה כי הם רואים טיפה דם הם א נמסים הם רק חושבים על על סיטואציה שבה יש איזה מאבק כוחני הם רועדים מפחד ו חולים לשבועיים אם הם מציירים לעצמם טיפה יותר הם חולים לשנה אז אין להם שום קשר לעניין הזה אז הם הפכו להיות להיות לא מישהו בהקשר הזה לא אז על מה אנחנו אומרים מישהו נדמה לי שה אחת הצורות העמוקות והפשוטות לדבר על ההבדל בין מישהו למשהו זה המילה אכפתיות שההיא לא מילה בעברית אבל כבר מצינו מרבותינו שלפעמים שלא מצאים כו זה מילה שמופיעה חזל אבל כנראה היא לכוחה מארמית נדמה לי שפעם בדקתי אולי אני לא זוכר אפילו טוב א אבל המילה פתיות בוודאי כפי שהיא היום משמשת זה שמישהו יש לו רגישות והוא מתעורר להטיב במקום שהוא מגלה את ה צורך בכך אכפת לו עכשיו יש אחד שאכפת ליות שלו קטנה רק במצבים מסוימים הוא מתעורר ויש אחד שאכפת שלו גדולה והוא מתעורר בצ מצבים ויש אחד שאכפת שלו ענקית זה גודל האכפתיות אבל עצם האכפתיות זה לא תלוי בגודל אלא בהתעוררות להטיב כלומר שיש אינטראקציה ולא רק אני נמצא אני אותו דבר אני אפטי למה שיקרה ואני נוכח כלומר אבנו ס הקינו מסור שניכם ברשות הרבים הם אפטיים לשאלה האם אדם תכל בהם וייפול או לא אבל הבעלים לא יכול להיות אפטי לזה הוא אחראי אז הדוי מהם הוא אפטי לא אכפת לו והשאלה האם התורה היא רק רעיונות ולא אכפת לה מכלום או שאכפת לה עו האמת היא שברעננה אומר לך את הרעיון ועשית טוב הישר זה רעיון נפלא וגם צריך לעשות א טוב הישר וגם לשמור על אחדות בהקשרים נכונים אני מכניס את מה שדיברנו קודם וגם להיזהר כשמראים אותך ועוקצים אותך צריך להיזהר גם אם זה נעשה בתמימות גם אם זה לא נעשה בתמימות אבל עשית אתו ישר זה וודאי בסיס כל התורה כולה המידות הטובות דרך ארץ שקדמה לתורה במובן התורני של המילה לא במובן ה המרציפן הוא לא מנ הוא לא בן אדם אז כשהתורה אומרת ועשית טוב ישר אכפת לה או לא אכפת לה האם חוקי התורה מתגלים כחוקי אכפתיות או כחוקי טבע הפטי כן כן בכבוד לפי זה גם ספר מוסר של פילוסוף גם יש לו אישיות מצוין קידמת אותנו לשלב הבא ספר מוסר טוב של פילוסוף יש בו אכפתיות אבל מי בעל אכפתיות הפילוסוף ולא הספר זה פשוט לכאורה כאן אפשר היה לומר מי שנתן את התורה הו מלא אכפתיות אבל לא התורה עצמה ו ברור ש הפילוסוף שכתב את הספר מוסר הטוב ספר מותר מצוין שחכמי ישראל רו עליו את ההלל לא בדרגת תורה אבל בדרגת מוסר אנושי עליון אנחנו יודעים חזל אורו לנו לקבל מוסר אנושי שהרי יש ביקורת על זה כמעשה הגויים אשר סביבתכם לא עשיתם הנביא מוכיח את ישראל למה לא עשיתם וזל אומרים שכיוון שאתה מוצא גם ש הנביא אומר לישראל תוכך כמעשה הגוים אשר סביבתכם עשיתם אז התירוץ הוא כאן זה כ המתוקנים שבהם כאן זה מקולקלים שבהם כלומר עשיתם כ המקולקלים לא עשיתם כ המתוקנים כאן אתה למד שכ מתוקנים צריך לעשות האם צריך ללמוד את זה מהמהם או מעצמנו מתי יש מקום ללמוד מהם מתי ללמוד מהמהם זה סכנה צריך תחת ללמוד את זה דווקא מהתורה זה שאלה גדולה שיש בה גם חילוקי דעות אפילו קיצוניים מקצה לקצה עד כמה אנחנו צריכים להיזהר מללמוד מהמהם ועד כמה זה בסדר ילמוד שזה עוד עוד שאלה אז אז אם הוא כתב ספר מוסר טוב אז אנחנו רוצים ללמוד ממנו אבל אנחנו לא אומרים שהוא והספר שלו זה דבר אחד אף על פי שבמידה מסויימת כשאדם לומד ספר של פלוני וא כן יש שמה אות הקודש זה א' נדמה לי אם יש גם ב תביא א' וב א אין בת יש כח א אז ה אז ה כן זה א' הסעיף הראשון של רות הקודש עוד רגע נראה אז באמת כשאתה קורא ספר אם אתה מספיק מפותח ובשל אז אתה עומד מול כותב הספר למה יש אנשים שיכולים לשבת בחדר סגור וללמוד כל הזמן אז אמר לי פעם ידיד פרופסור יש לך הרבה חילוקי דות אבל בידידות הוא פרופסור גדול הוא אומר החלום חיי זה שאני אשב בחדר ק יעסוק במחקרים ויכתוב ויכניסו לי אוכל זה אני רק זה מה שאני רוצה כל החיים ולמה הוא אומר כי השיח שלי עם כותבי הספרים אחרים הוא כל כך ערני בתוך כדי א שאני לא צריך אנשים ו זה שאני גם פוגש אנשים זה טוב אבל ככה הוא אמר אז מי שכשהוא לומד ספר הוא פוגש את הכותב והוא וכמעט אי אפשר בלי זה אז יש בזה איזשהו מפגש אבל עדיין מה יקרה אם כותב הספר יחזור בו הוא התחרט שכנעו אותו שהוא טהה והוא התחרט והוא יכתוב הפוך הוא התפקח היה שמחה ר הוא התפקח כתב הפוך אז אה אתמול קראתי חומרים של השמאל הקיצוני שאומר שכל שמחת תורה קרה רק בגלל הימים בגלל שלא נתנו למדינה פלסטינאית ו חיזקנו את חמס במקום לחזק את השף את הפתח לכן כל זה קרה פילו עדיין עוד לא התפקח קונספציה שלנו בסדר שה מעניינת אם זה היה נושה לעניין סקרני של לאן אפשר להגיע זה אולי היה מעניין על כל פנים א אז אם מישהו התפקח וחזר בו אז מה התגלה שהוא והכתוב הם לא קשורים להפך נכון שפעם הוא היה קשור לזה אבל אתה רואה שזה לא אכפת לו להסביר שהוא לא מסכים עם מה שהוא כתב אתמול אכפת לו נקודת האכפתיות שלו כאילו עברה דירה אותו אחד אז עצם נקודת האכפתיות שלו והאישיות שלו יותר עמוקה מהדעה של אתמול אבל בתורה אנחנו אומרים אחד מהעיקר אמונה שזאת התורה לא תהה מוחלפת למה ואם הקדוש ברוך הוא מכר התחרט ויוצא משהו אחר אמ זה אני לא שייך להגיד דבר כזה מי שיודע הכל ומי שקורא הדורות מראש מה שריך להגיד שהוא תחרט זאת התורה לאות מוחלפת זה א' אמונה בהשם שלא שייך להגיד עליו להתחרט אבל ומה שכתוב וינחם השם אז זה צריך הסבר זה לא הראייה זה מה שצריך הסבר האמנה שלנו יותר חזקה מקושי על הגשמה בתורה ולכן אנחנו מסבירים את ההגשמה ולא את האמונה כששניהם סותרים אז וינחם השם צריך להיות צריך לקבל הסבר אבל אין דבר כזה וינחם השם אין דבר כזה שהוא מתחרט אז זה בתחום האמונה בהשם אבל זה יוצר אפשר להגיד שזה יוצר אפשר להסביר אתל זה בעוד דרכים ש אלה הרצון שלו הוא מוחלט ומזוהה איתו באופן סופי כיוון שהוא לא יכול להתחלף אז הזהות היא גמורה א זה לא דומה לפילוסוף אצל פילוסוף אין דבר כזה שפילס אומר משהו ואומרים זאת התורה לא זאת הפילוסופיה צ מוחלפת רק דוי מהם לא משנה את חשיבתו אדם כל הזמן חושב כל הזמן מעיין וכל הזמן הוא עלול גם לשנות במעט או בהרבה את תפיסתו ולכן אי אפשר ל לזהות את ה ספר מוסר של פילוסוף אם ה כותב הפילוסוף עצמו אם כי במידה מגבלת גם זה ישנו אבל כיוון שזה מידה מוגבלת זה רק נראה כאילו זה איזה צד אבל זה הופעה חיצונית שלא מבטת את העצמיות אלא את הענפיות וממילא היא לא מבטת את עצם האכפתיות אבל אצל השם יתברך כיוון שזה רצונו המוחלט זה לא אמו אז זה מבטא כביכול את רצונ חוכמתו הגמורים שאין להם קץ ואין להם תכלית ולכן הוא עצמו שורה בתורה זה יש פה טניה גם או תניה אין פה ד' ה יש יש פה לא זה ל נג [מוזיקה] ‏k ואני בפרק ד יש פה הרבה מה להין אנחנו נקרא מקופה פרק ד של התניה והנה שלושה לבושים אלו מהתורה ומצוותיה שזה מחשבה דיבור ומעשה אף שנקראים לבושים לנפש ומה שלבוש הוא חיצוני נכון המלובש הוא הפנימי והלבוש הוא חיצוני אב שנקראים לבושים לנפש רוח ונשמה של האדם עם כל זה גבה וגדלה מעלתם לאין קץ סוף על מעלת נפש רוח ונשמה עצמן אף על פי שזה גם מתהפך אבל נראה פה כמו שכתוב בזוהר דאורייתא וקודש בריך הוא כול אחד שזה עכשיו מה שדיברנו שורית כול אחד פירוש דאורייתא היא חוכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא אז היא האכפתיות שלו ממה אכפת לו אנחנו יודעים מה אכפת לקדוש ברוך הוא כן תפתח שולחן ערוך תודע מה אכפת לו לא תפתח שולחן ערוך לא תודע מה אכפת לו שאדם יושב ביד לבין עצמו ושואל מי אני מה אני ומה השם רוצה ממני זה לא זה לא מביא ידיעה מהשם רוצה זה יכול להיות אפילו שזה מביא ל דמיונות שהם הפך גמור של רצון השם זה קורה לא פעם ולא פעמיים אבל גם אם בסוף הגעת למשהו שהוא באמת רצון השם זה לא בגלל ש העמקת כל כך עד שהקשבת לרצון השם אלא שברקע היה לך רצון השם ו אתה לא שמת לב שאתה נזכר בעצם בדברים שידעת אבל אם אתה רוצה לדעת מה רצונו ממה אכפת לו מה נוגע לו כביכול זה כאן הוא גילה לנו למשה רבנו בתורה שבכתב ונתן לו גם תורה שבעל פה וגילה בתורה שמכתב את כל תוקף תורה שבעל פה לא תעשו מהשופט שיהיה בימים ההם ימין ושמאל אז כל תורה שבכתב תורה שבעל פה זה מה שאכפת להשם וזה אכפתיות מוחלטת שאין אחרי השינוי זאת התורה לא תה מוחלפת כי הוא אין אצלו חילופים דאורייתא וקודש בריך הוא כל אחד פירוש דאורייתא הי חוכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא סליחה פירוש דאורייתא היא חוכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא בכבודו הוא בעצמו כול חד כי הוא היודע והוא המדע כמו שכתוב להם לשם רמ ואב את הקדוש ברוך הוא נקרא אינסוף ולגדולתו אין חקר איך אתה יכול להגיד תפילין מרובעות שחורות עם ארבע פרשיות אלו דווקא זה מה שאכפת לו הרי לגדולתו איין חקר לת מחשבה תפיסה ב בכלל וכן ברצונו וחכמתו כי דכתיב אין חקר לתבונתו גם לתבונתו אין חקר וגם לרצונו וכתיב החקר אלוקה תמצא וכתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם אז לכאורה אתה יכול לדעת אכפתיות של הקדוש ברוך הוא מה היא רצונו של הקדוש ברוך הוא מה הוא תשובה כולם שואלים את הרבנים מה מה אתה יודע מה הקדוש ברוך הוא רוצה תשובה כן זה כן הוא גילה אז אני יודע בוודאות מוחלטת אין עוד ידיעה בעולם שיודעים אותה באותה וודאות שאני יודע מה אכפת לקדוש ברוך הוא כל הידיעות האחרות הם או שקריות או מעורבות אמת ושקר בדרך כלל ו ברמת ספק עמוקה כזאת או אחרת אחרת יש רק ידיעה אחת בעולם מה השם רוצה זה הידיעה היחידה כל השאר זה לא ידיעה באמת אז איך אתה יודע מי שלא מחשבותיי מחשבותיכם הנה עעל זה אמרו במקום שאתה מוצא גדולתו של הקדוש ברוך הוא שם אתה מוצאן ותנ ותו אז מצד אחד אמרנו שהוא גדול עדן חקר נכון אבל ה גם אן ותן ען חקר וצמצם הקדוש ברוך הוא רצונו וחכמתו ריג מצוות התורה הוא והלכותיה איך הוא עשה את זה איך אפשר לצמצם רצון אינסופים מתוך א תפילין נכון זה מעבר להסגת אנחנו לא כל יכולים ואנחנו לא יכולים לעשות דברים כאלה ואפילו לא יכולים להבין איך קוראים דברים כאלה אבל הוא כל יכול הוא כן יכול את זה והוא עשה את זה ועכשיו שהוא עשה אז הוא ורצונו אחד קודש בריך הוא בורית אחד ולא הוא הפילוסוף ולכן המשלה התורה למים מהמים יורדים ממקום גבוע למקום נמוך כך התורה ירדה ממקום כבודה שהיא חוכמתו ורצונו יתברך תקדש ברך הוא כל אחד ולת מחשבה תפיסה ביכלל ומשם נסע וירדה בסתר מדרגות ממדרגה למדרגה משתלשלות העולמות עד שנתלשה בדברים כשמים ענייני העולם הזה שאן רוב מצוות התורה ככולם לחותם ו וכולי וכולי עכשיו אומר ולכן אמרו יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא כי העולם הבא הוא שנהנים מזיו השכינה שהוא תענוג ההשגה ואי אפשר לשום נמרה אפילו עליונים להשיק ים איזה הרה ור השם ולכן נקרא בשם זיו השכינה שהגילוי תמיד השגה חלקית רק מההערה אבל הקדוש ברוך הוא מכבדו בעצמו אז אתה לא יכול לתפוס בעולם הבא לת מחשב התפיסה בכלל כי אם כאשר תפיסה הוא מתלבשת בתורה ומצוותיה אז היא תפיסה בהם מתלבשת בקדוש ברוך הוא ממש לאורית קוד שיך כול אחד פרק א מי שלא לדעת את המילים בעל פה זה מעלה גדולה אני לא זוכה למעלות מהסוג הזה זה כל כך אבל מי שזה לא ה דם שזור זורם בו רקב החשמל שעובר ב צבו וה חיות שעוברת בכל רמך ושסה שלו אז זה יותר טוב לא להגיד כן מחלוקת הזאתי של ההתייחסות לתורה כשיות מחלוקת מי בא הפריפריה של התאים מלחמה עם החסידים על הנקודה הזאתי כ הברכה תורה תחילה יש שם נפש החיים א לכן אמרתי הפריפריה של שחולקים על נפש החיים מי פריפריה מי תגיד שם של גודל לא ה מה הקטנים לא הבינו טוב גם אנחנו בקטנות חלק מה לא הבנו טוב אל עכשיו אנחנו מנסים להבין מה הבינו אלה שהבינו טוב בת לקח את זה למה ש ליטאים עוד יותר הפרק ד' הזה כל נפש החיים זה הפרק הזה עוד יותר חריף כי הוא היה חבר שלנו שאומרים שכשאתה נגב בתורה אתה צריך להידבק ונותן לתורה והנשמע זה נשמו בעצם אף על פי שהוא עצמו אומר גם את זה וגם את זה אבל החברים שלו בבית המדרש של המגיד הגדול ממזריץ' אומרים שאם אתה לא דבק בשם רגע אחד כשאתה לומד תורה אז הכל ריק והליטאים אומרים לו הוא נמצא בתורה אז כשאתה ק בתק בו זה כל נפש החיים גם ש כן לא אני לא מכיר מקור באי שביצה לא לא אני וודאי לא מכיר את כל תורת אי שביצה ויודע עכשיו לעבור עליה כן בבבלי אוש אין לי שום תכונה כזאת אבל אם אתה שואל אותי מצד הבנתי את הרעיון שעומד בשורשי תורת לא יכול להיות דבר כזה ככה ככה מסתם זה פשיטה זה מוסכם על הכל עכשיו רק נגיד אם זה השלכה של מה שהרב אומר על מתוך זה כלומר כאן בתניה זה התשובה מול הפילוסוף אבל הרב זה ההשלכה של זה למהי זה אומר חוכמת הקודש היא נעלה מכל חוכמה כל החוכמות כמו של הפילוסוף אז הם לא מגיעים חוכמת הקודש בכלל אבל כאן הרב כמו בית מדרש עוד יותר ליטאי מייחס את זה לתורה כאן זה מדובר על קוש בריך הוא ורית אחת כאן עכשיו זה אוריתה בעצמה אף על פי שהמילה אכפתיות הייא לא לגמרי חופפת פה היא לא לגמרי זהה ם הטענה פה אבל הטענה פה כשנעמוד יותר חריפה מכל מה שאמרנו ומר למה היא נעלה מכל חוכמה זה הסעיף הראשון של הורות הקודש בזה שהיא ממהפכת את הרצון והתכונה הנפשית של לומדיה לקרבם לאותה הרוממות שהיא בעצמה מתעצמת בה כלומר כשאני קורא ספר של פילוסוף זה יכול להות שאני אכפת והוא עורר במשהו ואז אני רוצה להתקרב אליו אבל מי אקטיבי ומי פסיבי פה הוא פסיבי הוא כתב הוא מת הוא חזר בו אני קורא את ההב המינה שלו את המשנה הראשונה שלו ואני מתעורר מזה ואמר מה אכפת לי שהוא חזר בו הרעיון הוא טוב אני מתמסר אליו אז מי היה פה פעיל אני זה השתמשתי רק כגירוי קטליזטור אבל לא כמה שפעם אבל בתורה זה לא ככה היא מהפכת את הרצון ו הי אכפתיות של האכפתיות שלי כלל מה שאני אכפת זה רק בגלל שכל אחד הוא אות בתורה כלומר זה לא רק שהתורה היא אלוקית שקוד שיך ברית חד אלא שהתורה היא גם מי אני וכל אחד יש את האות שלו בתורה כלומר אני נטיף מהאכלת כל האכפתיות שיש בי כלומר כל הרצון לטוב לאלוקות שיש בי זה רק מה שהתורה מהירה בקרבי היא מהפכת את הרצון והתכונה הנפשית של לומדיה לקרבם לאותה רוממות שהיא בעצמה ממצ מתעצמת בה זה לא אני ה אכפת ני זה אורית דקרת בי התורה היא אבך אותו הי חיי החיים והאדם יחסית לזה הוא רק ענף אני ענף בהתחלה היה לנו זה חידש כאילו בכלל איך אפשר לדבר עליה כדמות סוף מסתבר שאני לא הדמות כמו שכשאני רוצה איזה עניין פעות בעולם הזה זה לא אני זה רק ענף קל ודל של האני שלי של האכפתיות שלי של הרצונות שלי של המישהו הפרס שבי כך אני רק ענף קהל ודל וחשוב וקריטי ועליון ונסגר כמו שאם יבוא מישהו ויגיד לי תשמע יש לך בגוף מאות מיליארדי תאים יש לך 92 מיליארד תאים במוח לערך אני רוצה לקחת סיקה ולתור פחות ממיליארד אחד מחלקי 92 פחות ממיליון לפית מ לפית אחוז אני רוצה לקחת ולדקור על פיט אחוז דכל זה לא כואב המוח אין בו תאי עצב של כאב אפשר לעשות שינויים במוח גם בלי כאב אבל בין אם אקח את זה שהוא דוקר אותי עם כאב בין אם קח את זה שהוא דוקר חלק במוח ואז אני מפסיק לראות פתאום או משהו אחר הוא יודע איפה לדקור והוא אומר לי אני מה לקחתי לך על פית האחוז אפילו אולי פחות מה אתה עושה מזה כזה עניין א לא לא לא אצלי כל על פית האחוז ו מיליונית האחוז הוא קריטי ואני מוכן לצאת למלחמה בשביל זה למה כי זה עצם החיים שלי כמו שם בתוך התא הזה ואף אחד לא ידקור לי תא אחד לא במוח ולא בשאר הגוף אז כך כל אחד מאיתנו הוא תא קריטי בתוך חיי החיים של התורה מוצאים מצא חיים ו מי ש שלא מצא אותה אז א אין חייו חיים הי שם החיים מה שאין כן כל החוכמות העולמיות אף על פי שהם מציירות עניינים נשגבים יפים ועצירים כלומר גם אלו אף על פי במובן ש גם אלו שכן מציירות אף על פי שהן מציירות עניינים נסגרים פים צינים אין להם את אותה התכונה המפע להמשיך את העצמות את המות העצמית של בעיני לר כן באמת אין לה יחס כלל ליתר הכוחות ועצמיות של האדם חוץ מכוחו המדעי לבד וכתם הדבר הוא כי כל ענייני הקודש ממקור חיי החיים הם באים מסוד החיים המהווה את הכל ויש בכוח התוכן המקודש להבות המון בואים לאין תכלית לטו שמיים וליסוד ארץ זה הפסוק של נפש החיים נכון ושמתי דבריי בפיך זה התורה זה כוח של התורה שמתי תברי בפיך לטאו שמיים ולסדר את זה האכפתיות הלכ תחילית לא אחרי שאתה נמצא אכפת לי ממך אכפת לי שתהייה בכלל זה אכפתיות של אורייתא שקדמה לעולם לא שבא אחרי שיש עולם ויש מסכנות אז היא מרחמת זה עוד הרבה הרבה יותר עליון מזה לטו שמיים וליסוד ארץ וקל וחומר בצורה חדשה ו מבולט על הנפש ההוגה וכל המדעים של חול אפילו יהו המוסר הכי עליון אין בהם זה הכוח כי הם אינם מחדשים מחוללים חדשות מצד עצמם אלא הם מצעירים הם רק מסתכלים ויכולים לספר לך מה קורה ואם אחרי זה אתה נמשך למה שקורה זה בגלל שיש דבר כזה לא בגלל שה פילוסוף הפילוסוף רק סה ותשומת ליבך אבל אין פה שום דבר ש מציגים לפני השקפה הזכרת את מה שהוא נמצא במציאות ועל כן אינם יכולים גם לעשות את ההוגה בהם לבריאה חדשה לעקור אותו מעצמי תכונותיו הרעות ולהעמידו מצב של מציאות חדשה טהורה וחיה בור חיים אמיתים העמדים דיד אבל התורה היא חיי החיים אז לכן היא נמשלת ב בדמות להפך השאלה אם גם אנחנו דמות נפטרת רק על ידי גודל דבקות בתורה ככל שאנחנו יותר דבקים בתורה אנחנו גם דמות ואם לא כל הגויים כאן כנגדך כמר מדלי כשך אוזניים אין חשיבות לאדם שרוצה משהו כי מתגלה פה איזה אישיות אלא אם כן דובק בתורה עד כמה שוא דובק בתורה אז יש פה אכפתיות כי זה נמשך מ מקור האכפתיות האמיתי מקור הרצון האמיתי מקור האישיות האמיתית ואם לא אז בסוף זה לא אישיות היא לא אישיות אלא כמו שאומרים על פלוני אין לו אישיות מה הפירוש הוא הוא רק עלה נידף של תרבויות וזה לא הוא לא עומד מצד עצמו אז כל הגויים וכל הפילוסופיות שלהם זה זה איזה טלטלה ש גלים שמקים מאורית בנסתר באמת אישיות זה רק התורה ומה שנמשכת בישראל ואף על פי כן יש גם צד הפוך שישראל הם למעלה מתורה ד זה לא נעסוק היום