גודל קדושת יום העצמאות - הרב יהושע שפירא

כדי להבין את א יום העצמאות ואת גודל קדושתו אנחנו צריכים א כמה וכמה הנחות יסוד הראשונה שבהם קשורה לספירת העומר ספירת העומר בעצם קו שמתו בין שני ימים טובים אז סך הכל של ספירת העומר הוא 51 יום אם לוקחים חשבון גם את אה פסח ושבועות עכשיו כשאנחנו מתבוננים על פסח ושבועות אז יש כאן מתח ביניהם יש מקום לומר שכל הספירה היא הכנה לקראת חג השבועות אבל אז יש קושיה ידועה שאם כך איך היה צריך לספור הפוך 49 48 היום במקום 15 ימים לאמר היה צריך להיות 34 ימים לאומר אז זה קשור למתח עמוק יותר שבין חג השבועות לפסח חג ה סח עוסק בלידה של האומה הישראלית כמו שהכתוב אומר או הנישה אלוקים לקחת לו גוי מקרב גוי חזל מבארים מחדדים שגוי מקרב גוי כמו ובר ממאי אמו הובר ממ אמו זה תהליך הלידה ויום ההולדת של האומה הישראלית זה טו בניסן לעומת זאת בחג השבועות זה יום מתן תורתינו והעיקר הוא התורה לפי זה ספירת העומר הוא נמצא במתח שבין ישראל ותורה ורבנו הרב צודה היה מעמיד את כל המחלוקת בין מהרן הרב זצל ותלמידיו לבין העולם החרדי על השאלה הזאת מה היחס בין ישראל לתורה כשבעצם העולם החרדי נטייתו היותר פשוטה היא לעסוק בתורה ו ו אופן אחר לעסוק בישראל ומרכז הרב ובנותיה כל עיקר לימודם היה שהעיסוק בישראל הוא ראשוני ומרכזי אני רוצה קצת לפתוח את הסוגיה הזאת לפני שנפתח את הסוגיה רק נאמר שאם העיקר זה התורה אז איך היה צריך לספור 49 48 אם העיקר זה ישראל איך צריך לספור א 2 3 אז יוצא שהספירה נטה בפשטות לדעה שעיקר זה ישראל אם כי יש גם דעות אחרות אבל בפשטות נכון לומר כך עכשיו אני רוצה לעסוק ביחס שבין עם ישראל לתורה ליחס הזה יש שני מקורות בזל ו אולי אני אקדים הקדמה אחת היה לי ידיד כ הוא עדיין ידיד שלי רק עכשיו הוא בתפקיד אחר שהיה ראש ישיבה א בבני ברק ונחשב מהמנחים היותר מצליחים ומרשימים בבני ברק ופעם אחת התגלגלה שיחה על הנושא הזה והוא אמר לי הוא לא מבין אם מישהו שומר תורה אז למה יש בזה קדושה הוא מבין אבל למה יהודי קדוש אם הוא לא שומר תורה הוא לא מבין את זה אני הייתי מזוזה לא האמנתי למשמע אוזני התחלתי להביא ראיות אומר לי אני יודע שזה ככה אני אק לא לא מתחבר ובאמת הייתי מאוד נראש מהדבר הזה והלכתי לדרגי זה הייתי אצלו בבית בבני ברק הלכתי לדרכי ואמרתי לעצמי מי גול עפר מעיניך רבנו הרב ציודה שתראה כמה הצלת אותנו מהבלבול הזה והרב צוד היה אומר שעיקר ה דרך של ישיבת המרכז הרב תלוייה בעניין הזה הוא היה תולה את זה בברכות התורה כידוע אשר בחר בנו מכל העמים ומתוך כך נתן לנו את תורתו ישראל קדמו לתורה תלו את זה בדברי הגאון על ספר הכוזרי הכל היה על הקדמת א לימוד ספר הכוזרי בישיבה חשיבותו זה גם מהגאון וגם הסעיף הראשון של החבר בכוזרי שומר אני מאמין באלוקי אברהם יצחק ויעקב ו שיצאנו ממצרים ונתן לנו את תורתו והוא מתחיל לספר על האומה הישראלית ומתן תורה זה חלק מהאומה הישראלית ולא אחרת רבנו הרב צד היה מביא לזה שני מקורות בחז שדנים ישירות בשאלה הזאת אחת נמצאת בת ליהו והשנייה בקהלת רבא תנד ואליהו כתוב מצטט מזכרוני באופן חופשי לא מדויק כמובן שפעם אחת הייתי מהמהלך בדרך כך אומר התנא ופגע בי אליהו הנביא זכור לטוב ו בדרך כלל ההסבר היותר נוח לי זה שהייתי מהמהלך בדרך הכוונה בדרך רוחנית והגעתי לדמות וללימוד של מה ש עומד לנגד אינינו אליהו הנביא ולא צריך להסביר שהיה שם איזה מיסה כזה ש הוא הלך בדרך דווקא אלא בדרך ההתפתחות התורנית שלו הולך פגע באליהו הנביא וא אמרתי לו שני דברים יש לי בלבבי ואני אוהבם אהבה גמורה ואלו תורה בישראל עכשיו כאן כבר יש בעיה אי אפשר להגיד את שניהם כמו זכור ושמור בדיבור אחד אדם צריך להחליט או שהוא אומר ישראל בתורה או שהוא אומר תורה בישראל ואתנה החליט לשאול קודם תורה אחר כך ישראל לא היה לו ברירה היה צריך להחליט או או והוא החליט קודם תורה ואחר כך ישראל ואז אומר א לאליהו הנביא העולם אומרים שתורה קודמת סליחה הוא אומר לו שני דברים יש לי בבי ואני א אבה גמורה ואל הם תורה ישראל ואני יודע איזה מהם קודם אמר לו אליהו הנביא זכרו לטוב העולם אומרים תורה קודמת ואני אומר ישראל קדושים קדמו ל הכל כואל את רבא יש דיון על הפסוק כי מי העץ ימי מי זה לא פסוק בקהלת זה מופיע במדרש של כולת רבא על הפסוק כימי העץ ימי המי אומר הכתוב שימי העץ הם כימי המי ו לא לא כך כתוב כי מהעץ יממי כלומר שימי המי הם כמו ימי העץ ואין עץ אלא תורה שנאמר עץ חיים הנ מחזיקים בה אז יוצא שפשט הכתוב מה הוא אומר שכמו ימי העץ כלומר כמו ימי התורה כך ימי עם ישראל אז בפשט הכי פשוט אם אני אומר שכמו ימי ראובן כך ימי שמעון אז מי גדול ממי ראובן כי אני יוצא מנקודת הנחה שראובן זה פשט ועכשיו אני מחדש שגם שמעון אז אם אני אומר כימי העץ ימי ימי יוצא שהתורה היא פשט וישראל זה חידוש שגם הם בעלי מעלה ושם הלשון של המדרש הוא לא מקודם ל מ אלא מי בשביל מי הפשט של הפסוק הוא שאם יש כאן עיקרי ותפל אז ישראל הם בשביל התורה מהי איזה יחס של בשביל יש כאן כי תפל ויקר אז ישראל בשביל התורה אז רבי שמעון בר יוחאי במדרש שואל מפשט הכתוב ישראל בשביל תורה או בשביל ישראל כשהפסקתי מצ לכאורה ישראל בשביל התורה לא תורה בשביל ישראל המניו מקיים כמי עצם ממי אם התורה שהיא נצחית והיא רק בשביל ישראל ישראל הלכת כמה וכמה כלומר יש פה כל וחומר ולא השוואה אם זה השוואה יוצא שהשני תפל הראשון אבל אם זה כל בחומר כי מהתורה שאנחנו יודעים שהיא נצחית והיא רק בשביל ישראל אז כל וחומר י מאמין זה לכאורה בניגוד לפשט כי בפשט אין שם כל וחומר וממלא ישראל תפלים לתורה אנחנו מוצאים בשני המאמרים הללו המסקנה היא שישראל יותר עליונים אבל יש אב אמינה בשניהם שהתורה יותר עליונה בשניהם מתחילים מהתפיסה שבאמת התורה היה עקך קודמת בשביל והמסקנה היא שישראל הם ה עליונים אני רוצה קודם כל לעסוק באהבה המינה המינה הזאת היא אומינה מאוד חשובה ויש לה גם השלכות מעשיות זה לא שלבה מינה אין שום חשיבות אם לא היה לה שום חשיבות גם לא היו מציינים אותה וגם הקדוש ברוך הוא לא הה מגלגל שיהיה אב המינ הכזה מה אומינה אדם רוצה להדבק בקדוש ברוך איך הוא עושה את זה על ידי התורה התורה רוצה להתאבק בקדוש ברוך הוא הא צריכה לא היא דבוקה ועומדת בא משה לקבל תורה אז הוא למטה והתורה היא חמדה גנוזה מבית גנזי עכשיו יש דיון כן יקבל לא יקבל המלאכים אומרים תנה אותך לשמיים מה פתאום אתה נותן אותה לבשר ודם אם כבר לתת אותה ת תקע ד דורות לפני שנברא העולם אתה נותנה לו בשר [מוזיקה] מדם חזל אומרים שהלוחות היו שישה טפחים בחג השבועות באחת מהשנים האחרונות עסקנו בזה שלוש או ארבע שנים יש פה מישהו שזוכר מהשכן לפני שנתיים לפני שנתיים זה היה אז זה היה דיוון על שישה טפחים של הלוחות שני טפחים הקדוש ברוך הוא מחזיק שני תפח משה ושני טפחים באמצע ובאמת לפי זה יוצא הסדר כמו המפורסם קודש בריך הוא אורייתא וישראל אם כי בזוהר שלנו אין מאמר כזה קדשיך הוא הת בישראל כול אחד אין מאמר כזה בזוהר שלנו אפשר שהיו דפוסים שכן היה בהם כי אנחנו יודעים שיש דברים שהיה דפוסים אחרים כמו למשל בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים בתניה כתוב בכל יום ויום אז שמה מהירים שכנראה היה אצל תניה נוסח אחר ויש עוד דברים כאלה שכנראה נאבדו מדרשים העיקר לענייננו אפשר שהיה נוסח כזה ויש גם נוסח ששלושה קשרים אני אומר כבר בעברית תלת קטרין מקטרים דה ודה קודש בריך הוא באורייתא ורית בישראל עוד אולי נעסוק במאמר הזה וזה באמת הסדר קודש בריך הוא אורייתא וישראל כלומר הקדוש ברוך הוא וודאי לאלה מנקו והוא נתן את תורתו שהיא מבית גנזיו והוא הוריד אותו למטה לישראל ששרוי פה אז זה הסדר כשעולה משה רבנו לקבל את התורה והמלאכים אומרים מה פתאום אז אומר הקדוש ברוך הוא תענה להם תשובה מה אומר משה רבנו אני פוחד מהבל שבפיה מה זה הבל כלום אבל הבל של מלאכים משה רבנו גדול כל הדורות הוא מפחד מאבל שבפיהם כמובן מהם עצמם והם בעצמם רואים את התורה לאילה לאילה אז ברור ש התורה היא למעלה מהאדם עד שחז דורשים את המילה אנוכי של ראשית התורה מה זה אנוכי אנה נפשי כתבית יבת יכול להיות למעלה מזה אז לכן הדרך הפשוטה וככה בכל עבודת השם שלנו יהודי קם בבוקר ורוצה להיות דבוק היום בהשם יתברך א זה לאומד תורה אבל תני אומר שאם אדם עומד וצועק טטה טטה אני רוצה להדבק בך ולא לומד תורה למה זה דומה לאחד שהוא צמא מאוד הוא צועק מים מים והוא הולך על נהר שמימיו צלולים וזכים את צמא תשתה אתה רוצה לדבוק בקדוש ברוך הוא תלמד תורה כי הקדוש ברוך הוא הוא וחכמתו ורצונו אחד אז כשאתה לומד תורה ממילא אתה דבק בור שדקות שאין כדוגמתה הוא מרך בה זה בפרק ה כג במו וזה לא דומה לשאר המצוות כי כאן רצונו וחכמתו והוא ורצונו וחכמתו חד כשאדם אומר שניים אוחזים בטלית יחלוקו וזה רצון השם יתברך והוא ורצונו חן אז הוא נעשה אחד עם הקדוש ברוך הוא אז איך נהים אחד הקדוש ברוך הוא לימוד התורה אז לכן זה אומינה אז מה המסקנה באמת אז למה זה הפוך אז נתחיל מחג מתן תורה קודם כל יש תופעה מאוד מעניינת שלכאורה בכל החגים היה מקום גדול לומר ש חג א הסוכות זכר למתן תורתנו כרי למה אנחנו יושבים בסוכות בחג הסוכות כתוב בתורה אם לא היה כתוב בתורה לא היינו יושבים אז הכל הוא המשך של מתן תורה ולא רק שזה לא אומרים את זה לא בסוכות ולא בראש השנה ולא באף יום אלא שגם בחג השבועות אנחנו לא אומרים זכר לא מתן תורתנו אנחנו ארים זמן תן תור זכר ליציאת מצרים זה דבר מפלי וככה אנחנו אומרים תמיד שבת יום הכיפורים תמיד אבל שבועות יוכיח שבועות זה זמן מתן תורתנו בשביל נתינה תמיד צריכים להיות שלושה עניינים הנותן המתנה והמקבל אי אפשר להעלות על הדת מתנה נתינה בלי שלושה רכיבים כאלה צריך נותן מתנה ומקבל עכשיו מי הגדול מכולם הנותן הוא בעל השפע הוא המעניק הוא המקור אז הנותן הוא למעלה מן הכל פשיטה עכשיו נדון במתנה ובמקביל חשוב המתנה או המקבל או נאמר את זה בלשון אחרת מי בשביל מי המתנה בשביל המקבל או המקבל בשביל המתנה ון מתנה בשביל המקבל מתנה בשביל המקבל אז יוצא שבמתן תורה יש מתן תורתנו והמתנה היא שי הכבל ה בכוונה אתה נותן לא מה ה בכוונה את נותן לא מי שנותן כי הוא רוצה לתת לא משנה לו מצי למתנה יש מישה רוצה לתת לו מתנה מצ המתנה ה לא מ בדיוק עכשיו מה שאתה אמרת זה שנתנו ה הכי חשוב קודם כל אין ריבוי של דברים כאלה זה קצת בתאוריה למיס לא נותנים ככה בדרך כלל בזה שאני לא אכפת לי מי ה מקבל בטח שאכפת מי מקבל מה צדקה צדקה גם אכפת לי לא נגיד שאתה נגיד שאתה תתרום את הקליה שלך אתה לא תכיר את הנתרם קודם אבל יהה אכפת לך אם הוא יהודי או גוי מותר מותר להגיד את זה אבל לא במשרד הבריאות למה מה אם אדם תאר לך אדם שאחיו חס וחלילה זקוק לכליה א הוא רואה את אחיו נמק בצערו הוא אומר אני מוכן לתרום לך אומר לו את אתה מוכן לתרום תתרום אל תגיד לנו למי לצת את זה זה לדע דבר כזה זה בוודאי שכולם אז הוא אח שלי מה אתה תקבר לי מי אחי אני גזן הוא אח שלי למשרד הבריאות אסור כי זה משרד שמשרת את כל האזרחים משווה ואסור לו להפלות בין אזרח לאזרח כ רשות ממלכתית אבל לזה מותר לבחור וככה קורה אשתי לא היייתה מוכנה לתרום אם זה לא היה לאיש יהודי סליחה לא יעלה על הדעת נתן ש ש לא חשוב והוא מוכן גם לתת לכלב שחסר לו קליה בהנחה שכלב גם יכול לקבל קליה מאדם רק הרכבת הוא אומר שאחים שלי זה יותר מרובים אבל זה לא שלא אכפת לו העיקר זה תוציאו לי את הקליה לא דבר כזה לפי זה מקבל יותר כאילו ביחס למתנה המתנה הוא תופל למתנה כ בלי כליה הוא לא יכול לחיות כאילו מה לא זה שהכליה בן אדם יכולה לחיות אדם בלי כליה כליה בלי מתנה שניהם לא אבל כשאתה שואל האם נתנו את את הנתרם לקליה או את הקליה לנתרם ה קשה מאוד להתבלבל בשאלה הזאת יש א נתינה אבל מסוג שונה נגיד שומר חינם צורך הענין שאני עכשיו נותן למישהו לא יודע את הטלפון שלי לשמור עליו אז המטרה זה לא הנותן המטרה זה השמירה על הטלפון זה לא לא בשבילך נתינה אב זה בשבילך זה לא בשביל הטלפון זה לא שהטלפון אומר תשמור עליי כי הבנים שלי הלך רגע לשירותים תשמור עלי מתינה של הבעלים הוא נותן את החפץ כדי שישמרו ל לא כאן השומר הוא הנותן הוא נותן שמירה לא הוא מתקן שנותן הבעלים שנותן הבעלים של החפץ אז זה לא נתינה כאן מי שנותן זה זה השומר הוא נותן שמירה השם ברך מה להשם זה משנה למי הוא נותן חזל מה שמה שלו כי הוא עובה בהתחלה אצל ישמעאל חרבנו אתה לא אומר המדרש הזה זה ה קריטי לו מי שהסכים בתנאים שלו היה אצלך פסח למזון שמת לב מה שאתה אומר מה בטח אז מס אהבת אותנו רצית בנו ותנו מכל שנות וכד שתנו מצותך ותנו לעבודתך א אין סיבה כאילו יש סיבה חה שבה שלא תה בסיבה זה הסיבה הכי טובה זה לא סיבה חיצונית זה סיבה צ סיבה עצמית היא סיבה הרבה יותר משמעותית מסיבה חיצונית אברהם הוא הסיבה אתה רוצה להגיד שזה אברהם ולא משנה מי יצא ממנו אז מה עם ישמעאל לא זה אברהם בגלל ש הוא אביא האומה הישראלית גם הוא אבי האומה וגם האובה למד מ והאומה בכללותה היא כוללת את אברהם את יצחק את יעקב את עדותם אוב בגלל שהוא אבי לא בגלל שהוא הראשון ש בפשטות בגלל שהוא כמו שיש לך גרעין כשאתה בוחר גרעין שממנו יצא עץ שייתן לך צל אז אתה בוחר בגרעין הזה בגלל שהוא הגרעין שממנו נולד עץ יתן לך את הצל בכל אופן המדר נותן אבל כי גם פה אמרנו שהנותן הוא לא בחשבון הנותן הוא וודאי למעלה מהכל אנחנו דנים בין המקבל לבין המתנה לא הנותן הנותן זה הקדוש ברוך הוא נכון קוש בריך הוא רואה אתזה בישראל אני נותן את זה לקדוש ברוך הוא אבל יש מתנה ויש מקבל בין מתנה ומקבל זה קלל אם אתם מקבלים אותה ואם לא הרי קופ לכם את הר הוא מחזיר טוב עורמה שעיקר מתנה אתה צודק שלהב מינה יש מקום אז למה אמרי זכ ת מצרים כי זכר יציאת מצרים זה זכר למקבל ולא זכר למתנה אם זה הה זכר למתן תורתנו זה היה זכר למתנה ואם זה זכר יציאת מצרים זה זכר למקבל ובאמת העיקר זה שזה זכר למקבל כי מה זה מתן תורתנו שאני אוהב את המקבל ולכן אני נותן לו מתנה יקרה המתנה היא מאוד יקרה והמקבל הוא עני ואין לו מתנות כאלה אצלו אין לו בית גנזיו כזה שהוא גם יכול לתת מתנות כאלה הסתבר שיש לו איזה יש לו תורה שהוא על פה הוא נתן לנו שלנו גם כן מתנה כזאת הוא נתן תורה גם אנחנו נותנים תורה יציאת מציון לא היה תורה שב נכון אז זה מה שאמרתי בסוף מסתבר לוקח זמן הרב חר מסביר אתש מסיני בא וזרח מס למה שהוא עבר על כל הגויים אולי התכוונו לכתחילה עבד עליהם בעיניים מה אתם מתלהב מה זה לא ברור שהוא לא התכוון מלכתחילה סלק דתך המרל אומר שלא האם זה קרה זה בודאי לא קרה אלא שכאילו נבדקת כאן אפשרות תיאורטית של שייכות של תורה לאומות העולם כדי לברר שאין שום שייכות אילה לישראל זה מה שמתכוונים לומר כאן זה זה די הפשט אין בימות עולם אה סיפור שישמעאל מספרים בא אלינו הקדוש ברוך הוא הוציא לנו אמרנו לו ככה אמר לנו ככה ובסוף הוא אמרנו לו לא אין סיפור כזה זה אנחנו מספרים וזה לא ישמעאל שלמטה זה היה ישמעאל שלמעלה הוא בא לשר של ישמעאל והוא לא בא בפועל ממש אלא עצם מהות התורה כאילו היא בא כי אם היא היייתה בא אז ז היייתה התשובה שאיין שייכות אבל לא שבאמת ישו אמינה שזה יהיה אצל אומות העולם חס ושלום ש מגיד דבר כזה שפשט גמרא מה הפשט גמרא שם זה שהקדוש ברוך הוא מביא את זה בתור תיינה על הגויים הטינה היא שעל מדרגתם תדעו את מדרגתם שאיין לכם כשר עצמי זה תורה בסדר זה באמת נה זה לא מפקיד אתני זה אתה צודק שכאילו הינה זה על זה שיש לכם בחירה וכאן הינה אומרת שאין בחירה אבל זה כבר מתורת יסוד גדול שדיברנו עליו הרבה פעמים מה וגם את הגו וגם את הגוי אשר יעבוד דן אנוכי אומר אם אתה כבת שם יעבדו יעבדו אז ך אתה דן אז אין בחירה אתה קבעת אז מה אומר הרמבם חייש בי שליחי יש בחירה ולציבור אין בחירה וכיוון שכאן ודאי דיברו על הציבור ולא על היחידים ליחידים יש בחירה לקבל תורה מה הבחירה להתגרד כאן מדובר בתור אומה אז אין בחירה גם ככה אין בחירה באמת זה לא מדבר על הצד הבכיר זה מדבר על הצד העצמי עכשיו נשאלתי לאחרונה לא יודע אם זה יצא או לא יצא אם לגויים יש עולם הבא א יצא כבר בקרוב אליך אזה צריך לצאת אני לא יודע מתי מתי זה יצא הזמ כן אז א אז התשובה שלי היייתה על פי מה שאני יודע מרבותינו זה ש עולם הבא זה לא פלטה אחת או שאתה שם או שאתה בחוץ יש הרבה סוגי שייכות והרבה אושר עצום של מדרגות בעולם הבא ויש חלק שכולם כולם כולם יהיו שמה לוי תדח מ נידח צרור לא יפול הרצה ויש חלק ששייך רק לזה וחלק שייח רק לזה ויש מדרגות שהם פער יותר גדול ומדרגות שם פר יותר קטן וצבעים וגוונים עד בליד העולם הבא הוא לא פחות עשיר מהעולם הזה הוא יותר עשיר מי שכל מצייר לעצמו שעולם הבא זה איזה מקום עם אור וזה ורק איזה יושבים ונהנים מזב השכינה באיזה מסך מרצד זה אבילות שאין כדוגמתה חס ושלום פשוט שיש שם אושר עד בלידי וחלק מהאושר הוא גם יהיה לגויים אז למה הגויים לא שייכים לאושר יותר גדול כי עצמית הם לא קשורים כמו שברור שהרגל שלי לא תקבל שכר כמו הראש שלי נכון זה פשיטה יכול להיות שגם הרגל תגיע לעולם הבא אבל לא תגיע לאותו מקום ש סכל הגיע פשיטה הם את הרגל תגיד ומה למה לא כי את רגל וגם אם תיתן לה את כל השכר שיהיה לה שכל לא יהיה לה מה לעשות עם זה אין לה שייכות הם שייכים לנצח מה הם שייכים לנצח לעולם הבא ש נצח כן מאיפה הם באים הם באים מהנצים הם באים נצח ים שלכם לנצח יודעים ממון טוב לי תורה עד פיך מאלפי זהב הכסף זה יקר מאוד כל חפצים לא ישבו בה יקר מאוד אבל זה רק יקר זה עדיין נמדד ביוקר והאם יכול להיות שיה מתנה שמבחינת השווי תהיה יותר יקרה מהמקבל כן כי המקבל זה לא שווי יכול להיות שהוא אני מרוד אבל העצמיות שלו אין אין לה בכלל מדידה בסולם הערכים הזה של שווי אז לכן התורה היא מתנה גנוזה מבני גנזו של הקדוש ברוך הוא אבל הא נתנה לישראל זה העיקר מה באמת מעלתם של ישראל על התורה כתוב אנה נפשי כתבית יבת אני את עצמי כתבתי ונתתי כביכול התורה זה תהודת זהות של הקדוש ברוך הוא הרמבן בהקדמה לפירושו לתורה אומר שכל התורה היא שמות השם ובכלל אפשר לקרוא את כל התורה בסדר אחר הסדר שאנחנו קוראים בו זה הסדר של התורה כפי שהוא מתאים להדרכת העולם הזה אבל אפשר לקרוא את התורה אחרת לגמרי כשמות אלוקים יש גם רמזים לעניין הזה כמו על המילה בראשית שיש 70 תיקונים בתיקוני הזוהר והכי פשוט זה שבראשית רומז לברא שיט שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשישה ימים שאפשר ככ לקרוא גם את המילה בראשית אפשר גם לקרוא בראש תברא זה ש דברים אבל אלה דרכים שמונות לנו בארמית בעברית אפשר גם להפוך את ה לשנות את סדר המיקום של ההפסקות גם אפילו לפעמים באופן שיתאים לנו להבנה שלנו אבל יש שמות אלוקיים שמות אלוקים בכלל לא מוגבלים להבנתנו והתורה כולה היא שמות השם נה נפשי כתבית יבת זה השם שלי כמו שקדוש כמו ששלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא אז כל התורה היא שמות של הקדוש ברוך הוא זה מישהוא אנה נפשי ק תבית יבת אז מה יותר מזה תשובה כתובה בפירוש בפסוק של ישראל נאמר בני בכורי ישראל וחסידים מביאים משל לכל הדיון הזה שפעם היה מלך ש היה לו בן ראש העצר היה אדם דעתן ונלחם עם המלך כמו הרבה בנים שביניהם לבין האבא יש מתח והיה מתח בינו לבין האבא הגיע לכיל טיפש ו מרעת בעת ואבא ניסא מפה ניסא מפה יום אחד אבא מתעצבן וכועס אמר לא רוצה לראות רות אותך יותר קח את הדברים שלך תסתלק מ הארמון טוב אז הוא יוצא מהארמון אבל וחפוי ראש הוא הולך בדרך רושו בקרקע והוא מבין שהוא איבד את עולמו עכשיו הוא הומלס בחוץ ולא יודעים שהוא בן המלך אבל פתאום הוא שומע זה הקוד מהארמון אז הוא מסתובב הוא רואה שאמור נשרף זה לא ענייני עכשיו זרקו אותי זה לא ענייני שהסתדרו הם אבל פתאום הוא נזכר שזה לא כל כך פשוט להגיד את זה למה כי הסדר שם בארמון היה שהיו הרבה הרבה פקידים שהממונים על הצורות היה פקיד זר יחסית שהיה ממונה על כל האוצרות של נחושת פקיד יותר גבוה שהיה ממונה על הצרות של כסף שהוא מטבע יותר יקרה פקיד יותר גבוה שממונה על הזהב ועוד יותר גבוה ממונה על אבנים טובות ומרגליות יש אבנים טובות שנקראות סגולת מלכים שמהם לוקחים רק לכתר שום אדם אחר אסור לו להשתמש ועל האבנים האלה היה חדר ורק לשר האוצר היה מותר להיכנס לשם כל ה פקידות של תחתיו לא יכול ה להיכנס כל אחד לפי עניינו עכשיו מפתח של שר הוצר פותח את של כולם כל אחד המפתח שלו פותח את מה שתחתיו אבל לא שמה שמעליו זה היה סדר אבל לפני ולפנים היה עוד חדר שבו לא היה כסף וזהב ולא אבנים טובות ומרגליות שם היה הכתבים שושלת המלוכה היו כותבים מה זה להיות מלך אמיתי וזה הסודות הכי הכי גנוזים ושם היה מפתח רק לשניים במדינה המלך בכבודו ובעצמו ויורש העצר כיוון שהמלך אנחנו לא יודעים זה יותר ביטחון וגם מתוך שהוא באמת יהיה הממשיך של זה זה גם ירש העצר אז הוא ומת שזה נשרף ופתאום אומר לעצמו אולי השרפה תגיע גם לחדר הזה ורק שניים יש להם את המפתח אבל האבא הוא מבוגר עד שהוא יגיע אני אקל רגליים אז הוא רץ הוא רץ והוא באמת מגיע לפני אבא אז הוא פותח את הדלת וא מתחיל לכבות האש הוא בא לכבות את האש וזה היה מאבק לא פשוט פה ושה ופתאום להבה של אש תופסת לו את ה גב את כל הבגד בגב והלהבות התחילו ל לתפוס יותר ותפסו גם את הכתבים ואז נכנס האבא האבא נכנס הוא רואה שיש לאבות על הכתבים ויש לאבות על הבן והוא מבין בשבריר שנייה שהוא את שניהם לא יוכל להציל יש לו מתף אבל הוא יוכל להציל או את הבן או את הכתבים עכשיו הבנו הוא חוטא הוא זרק אותו עכשיו מהבית את מי הוא יוציא פשיט את הבן הכתבים באו ללמד מי הוא הבן הבן זה הדבר בעצמו זה האבא בדור הבא זה המשך עצמ חי התורה מעולם לא חטה היא טהורה היא שלמה היא ניצחית פשיטה שהיא ניצחית כיוון שכל גדרי העולם הזה לא תופסים בה וטומאה לא תופסת בה אז ממלא אין מה ש יפגע יפגע או יפגום בה אז היא ממשיכה לנצח וישראל חוטים אז אולי הם לא יחיו לנצח אז אומר הכתוב אם התורה שהיא המתנה שכל מה שיש מתנה כזאת זה רק בשביל הבן היא ניצחית נו אז בפשוט שהבן הוא נצחי אה בן חוטא נכון בן זה דמות התורה היא רק חפץ אחד השבועות האחרונים דנו אולי השבועות האחרון לא זוכר א אחד לפניו לא זוכר דנו בשאלה למה התורה היא חפצה שה מה שנה שעברה זה היה דיברנו על מעלת החפצה למה צריך בכלל חפצה למה לא אין רק גברה וגברה כלומר הנותן והמקבל ואהבה שביניהם וישכן עם נשיקות פיו אבל בלי חפצה בדרך רק כמו זוג יונים מסתכלים אחד על השני ושמחים אחד בשני ולא צריכים גם לתת איזה מתנה למה צריך בכלל את החפץ שאלה מאוד מעניינת ומשמעותית דנו בארחות הה נפלא מאוד אחד נהנה עד השמיים אז אז באמת שאלה למה יש חפץ אבל למה יש בן זה לא שאלה די לא יחסית לחפץ אז הבן חטא למה הוא חטא כי הוא דמות עצמית הוא גברה הוא לא חפצה אז יש לו בחירה אז יש לו אישיות אז יש לו העדפות יש לו טעויות ומה אתה מביא ריה מזה שהתורה מעולם לא חטאה והיא גנוזה אז זה הריה להיפוך בגלד שהיא לא דמות היא לא עצמיות האבא נמשכת בה אלא רק כתיבת דמותו מבחוץ הכתבת יבת זה רק אפשר לכתוב את דמותו של אבא בתורה אבל לא שדמותו עצמה נמשכת לפיזה חסידים היו דורשים שאנוכי זה אנה נפשי כתבית יבת אבל אני אני זה אנה נפשי יבת בלי כתבית כי בני בכורי ישראל וה האבא עצמיותו נמשך בבן כמו שדמור הזקן מעריך עד אינסוף בכל מקום מבאר עד כמה עצמיות האבא נמשכת בבן ולכן אדרבה דווקא זה שישראל חוטים זה בגלל מעלתם לא בגלל חסרונם וכשאומר הקדוש ברוך הוא למשה תחזיר להם תשובה הוא באמת מפחד אומרים את נגנו תתקע דורות מה הא מה אתה נותן אותה לבני אדם אבל בסוף למה הוא נותן אותה לבני אדם מה המילים האחרונות שמכריע את הדיון ותורה ניתנת לישראל יצר הרע יש בנכם אז מה הקוש שלנו על התורה יצר הורה כי באמת המלאכים מה שאנחנו קוראים להם דמויות זה שם המושאל עד כ ד שיש בחכמי ישראל שאומרים שבאמת אין דמויות כאלה בכלל זה החוקים הפנימיים זה ה הסיבות השורשים אבל לא הדמויות בפשט בכל זאת יש להם דמויות אפילו הם יש להם מקצת חטא איפה מצינו חטא אצל מלאכים פולצ דנורא פולצ דנורא זה ג למלאכים ויש גם ברשי תורה כי לא אוכל להפוך את העיר עד בוא אחם שמה אז אומר רשי זה שהמלאך אמר כי לא אוכל זה עונש על מה שוא אמר כי הופכים אנחנו בהתחלה הוא אומר כי הופכים אנחנו את העיר הייתה צריך להגיד כי הופך הקדוש ברוך הוא את העיר בגלל שהוא יכנס ל זה לעצמו אז אחרי זה הקדוש ברוך הוא אומר נו נו נראה אמר לא לא נוכל זה לא תלוי בי וזה העונש של מה שמר הופכים אנחנו ככה אומר רשי אז מקצת בחירה יש גם אצל מלאכים כמו שמצינו שחטא הארץ חטא הלבנה אבל עיקר הבחירה ודאי יש אצל האדם הוא עיקר הדמות מה מה הכוונה ששד מה מה הכוונה שיש למלכים זה לא כפשוטו באופן אחד זה כן כפשוטו באופן אחר צריך לדון מה כן ומה לא אבל איזה דרגה של בחירה יש גם למלאכים בד ממילא בחירה זה אומר שמישהו עומד ובוחר פרסונל אישיות גברה ופשט בחז שמלאכים הם גברה ולא חפצה של איזה חוק פנימי זה הפשט אם כי רבותינו אומרים ש תפשיט את זה ו בכל זאת אבל אל תפשיט את זה מהמעלה של בגברא רק מהחסרונות של בגברא כי הגברה הרגיל הוא בשר ודם והוא בא מעפר וסופו לעפר והמלאכים לא אז את החסרונות של הגברא צריך להפשיט אבל יש גם יתרונות לגברא אותם לא צריך להפשיט אבל למעט כן כי זה לא גברה כמונו ולכן אומר משה רבנו למלאכים יצר הרע יש בינכם האמת היא שכן א זה לא נקרא זה לא יצר הרע תבואו אלינו תבינו מה זה באמת יש סיפור כזה שהמלאכים אומרים מה זה אדם חטא תשמיד אותו אז הוא אומר להם נראה ואתם הייתם יכולים לעמוד בואו ננסה אז הוריד שני מלאכים זה מה שכתוב יראו בני האלוהים את בנות האדם כי טובות הנה איך קוראים למלאכים האלה זהב עזאל לכן קוראים את זה במנחה של א את פרשת עריות במנחה של יום הכיפורים שאז שולחים את השעיר לה עז הזל עזב עזאל אז אז יש איזה בחירה יכולה להתלבש ביותר בחירה וכשיש להם באמת יצר הרע חבל על הזמן מה שקורה אבל בדרך כלל הקדוש ברוך הוא באמת חפ מלוחים זה חתכת עבודה חפ יש פה בישיבה חפ מלוחים ד מדרג הקשר של של עם ישראל דרך תורה להשם יתברך זה רק מצד היצר הרע שכאילו בראתי יצר הרע בראתי לתורה תבלין זה כאילו או בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבת זה אומר שיצר הרע בדיוק שיצר הרע זה הגב רע שיש לו בחירה וגם יצר הרע הכוונה על היצר הטוב לא צריך תורה וזה מה שכתוב שמצוות בטלות לעתיד לבוא למה כי אנחנו נרצה את זה לא צריך לצוות אותנו אבל כנגד ה יצר הרע אז צריך תורה שתעזור לנו אבל אם אנחנו אומרים שהכל מצד אהבת השם אלינו אז למה מלכתחילה יצר הרע כאילו למה למה תחיל אתכ ספור המלך הזה כי כי להיות גבר ע זה עיקר הטוב שהוא נתן לנו הוא יתן לנו שכר בעולם הבא אבל הוא יתן למישהו שכר עצם זה שאנחנו מישהו תאר לך שנעשה את השולחן הזה עשיר עולם השולחן יהיה עשיר עולם יש לזה איזשהי משמעות למילים האלה לא י נתנו זכות לנהר זכויות נתנו זה משהו כזה אין לזה משמעות אז אם כן ישראל קדמו לתורה כי הם הבן הבכור כביכול של הקדוש ברוך הוא לפי עכשיו אז מה זה יום העצמאות בעצם שאם נתבונן על הבן הזה ובאמת 2000 שנה שכחנו להתבונן על הבן כי מה היה מה קרה עם הבן הוא מת מה הוא חטא ובגלל שהוא חטה הוא מת והנביא אומר יחזקאל קברותיכם על הגלות הוא מת והתפוררו הוא התפורר נשאר רק שיריים ויחידים העצמות היבשות זה מה שקוראים ב אז יש שיריים יש עצמות יבשות אבל אין בן 2000 שנה התרגלנו לעסוק רק בתורה כי היא מה שנשאר כשהבן מת הכתבים שאומרים איך התנהג הבן כשהוא יחייה זה נשאר ולכן גם חזל אומרים ש וגם מובא בראשונים שכל מה שעושים מצוות בגלות זה רק זכר צצ ציונים זה לא מצוות באמת מצוות באמת זה כשעם ישראל נמצא בארצו עכשיו יש מצוות באמת חזרנו הביתה וחזרנו להיות אומה יש בני בכורי ישראל ו-2000 שנה הבן הזה היה בקבר קבר הגלות ועכשיו הוא נולד מחדש עכשיו באים טיינס איך הוא מתנהג אבל אני אשאל אתכם כל גדול לי הדור כשנולדו להם ילדים וגם הם יהיו גדולי הדור או כבר גדולי הדור כשהם היו ילדים מה איך הם התנהגו כמו ילדים עניין אותם רק גשמיות לאכול ולהיות נקי ואם לא נתנו להם את מה שהם רוצים הם צרכו וכשהם הגיעו לגן הם חטפו לילד אחר הם היו ילדים חרי זה זה כל פעם היה צריך להחליף את המעשים הלא טובים שהם עשו עד שלאט לאט הם תנקו ונעשו א עכשיו נולדה אומה כאומה שהיא נולדה יש לה מחלות ילדות זה ברור שאם יחליף ראש ממשלה במדינת ישראל אז אחרי זה גם החליפו אות הבא אין לנו היום איזה מועמד שאם הוא ראש ממשלה הכל בסדר אתה בוחר ראש ממשלה ואתה יודע כבר ש זה צריך לעבור למשהו אחר לגמרי זה עוד לא עוזה בכלל אבל ברגע שקמה מדינת ישראל בה ביר תשח יש בן חי לקדוש ברוך הוא בעולם אה הוא חוטא זה בן יצר הרע יש בנכם זה בן הוא גברה הוא לא חפצה והוא ילד הוא לא מבוגר הוא עוד לא אמר דברי תורה כל הגדולים לא נולדו ומיד אמרו דברי תורה הם נולדו עברו גלגולים על גלגולים ובסוף גדלו ומה הישראלית נולדה עוברת גלגולים ועכשיו היא יותר דומה לגיל ההתבגרות מאשר לגיל הילדות גיל הילדות אתה חי אתה רוצה אתה בוער אתה הרבה פחות סובל מדיכאונות מחיפוש זהות מאנורקסיה אין אנורקסיה בילדות מה זה אנורקסיה היה לי חלק ואני חושב שהוא צריך ללכת ממני היה לי גוש כיף הוא צריך ללכת היה לי זה יש אנורקסיה זה מחלה אופיינית בגיל הבגרות יותר מכל גיל אחר למה כי אני מחפש את הזהות שלי אני לא בטוח שאני באמת בעל ערך אני מוצא את עצמי לא רק כמתפטר אני שווה את זה אני לא שווה את זה אני בעל ערך אני לא בעל ערך אני נראה יפה אני לא נראה יפה מי אני מה אני כאן מדינת ישראל קיימת היום היא במשבר זהות היא בחיפוש עצמי עם אנורקסיה וחלקה עם דיכאון וחלקה זה לא פשוט אבל בתוך כל הבעיות האלה צומחת אישיות שכשהיא תצא לפועל אז היא תהיה בני בכורי ישראל אז יתגלה האור האלוקי בעולם אולי נסכם את זה בעוד שניה אחת סכם את זה במילים נפלאות של ישראל לדת ישראל לדת זה אבא של אריה אלדד מי שהיה חבר כנסת מטעם הייחוד הלאומי אבא שלו היה טריום וירת של הלכי לכי היה פיקוד של שלושה והוא היה מתרים וירת וא כל הנאומים של עולים לגרדום כל זה זה הכל ישראל לד היה נאם שאין כדוגמתו מלא פאטוס מלא אומץ יהודי מיוחד ממנו כדאי לכם לקרות את הכתבים שלו בייחוד ליום עצמאות לראות מה זה אדם שמפיי מת בו עצמאות ישראל אז הוא כתב גם ספר פרושים לתורה זה נקרא הגיונות מקרא ובהקדם הוא כותב את המילים הבאות אומר האמת היא שלא אנחנו מפרשים את התורה אלא התורה היא זו שמפרשת אותנו התורה היא הפירוש מי הם ישראל זה בדיוק מתאים למשל שאמרנו בשם החסידים שיש כתבים של השושלת המלוכה וזה פירוש מי הוא בן המלך באמת ולמה זה חייב להיות שכלו שזה יהיה בת דווקא ומה לא יחידים כאילו טוב זה עוד עוד שיעור שלם בפני עצמו אבל התשובה הפשוטה היא שכשאתה רוא ההיסטוריה אז יחידים הם נעלמים אי אפשר שיהיה מישהו שוזר את כל ההיסטוריה ונותן לה פשר לכולה ומרים אותה אל היעד שלה אלאם כן זה אומה יש לזה עוד הרבה סיבות אחרות אבל זה סיבה פשוטה