גדרי קול בנזיקין | הרב יעקב אריאל שליט"א | שיעורים כלליים מסכת בבא קמא

בדף יח עמוד הגמרא כ מביאה מחלוקת בןסונח רבנן ש השאלה הייתה בגללים במה התי לגללים זה גופה או כוחה זה סחורות או לא גמר כן זה סחורות זה מחלוקת סוכוס רבנן סומכוס סוב שסורות ש נזק שלם רבנן חצי נזק צריך להמין אתה גוף גרירים כי הוא י זה לא כוחות זה גופו נכון נכון זה פרש מגופו אבל לא כמו צחות צחות זה במרכב איתיזה לא גופה אלא הכוח שלה פה זה גופה זה פרש גופה לכן הייתה מאמינה לומר שזה זה שזה לא סחורות שלם כמה שנכל זאת סורות תשמע תני רבי יחזק תנגול שושית ראשו להביא כזכוכית תקו שעות ושלם פשוט זה סחורות לפי מה שמשר כמו דבר שפורש מהגוף הוא בכל זאת נחשב כוחו קראו לו הגוף עצמו גם התרגות ש ש קר תנגול ויש לו לפעמים כל חזק מאודש יש פה אותו רחוק מאוד אז הזכות הייתה דקה בדינה והוא תקע שם קוקוריג הוא חזק מאוד זה נשבר אז א זה נקרא צרועות שק שלם טוב אפשר להגיד זה סוכוס גם רב יוס מרדב סוס של סנף חמור שנהר ש את הכלים של חצי נזק מהילב כבת תזמני כלומר יש רבינה זה לא זה שום חוס רבנן גם רבנן רואים שתרנגות שתק בתוך כיסוכית חייב חזק שלם אבל השאלה למה הרי סוס של סנף ו וחמור של נער ושמגנים מההדף לא ההדף שהיה כל חזק מאוד תדף שבר את הכלים זה מחצי נזק אז מה ישנה תרנגול שתה בפנים אמר אתה תזים כאן במועד זה האם יש חדורות צורות זה לא מדן קרן קרן זה משונה זכות לא משונה אם כ יגיד זה קצת זה קצת משונה חצי משולי כי בכל זאת זה לא הבהמה שהזיקה בגופה אלא בצרות לפעמים יכול להיות ש כן לפתה הלכה למין הדצות אבל דו בגמרא פה הוא שכמו ששור תם משונה שנגח פעם ראשונה חצ אחרי שלוש פעמים של נהיה מועד זה שלם ככה סחורות אומם זה לא מדין קרן זה מדין רגל אבל בכל זאת כיוון שמצאנו שיש בדבר כזה שחצי נזק אחרי שלוש ש ניין נז שלם גם בצורות זה ככה נכון זה הגמרא דנה אז פה שתהגיד ככה שזה שה התרנגול הזה כבר מועד לכך ואיש צרות אין צות לא בכלל זה אפילו חוזר חברייתה הזאת 20% ניצו אין סרות משונה הוא בכל זאת הח זה משהונה את הענגול נכנס הכניס לתוך לתוך הזכוכית ותקע שם מה הוא עושה שם? לכל בהמה יש אינסטינקט. היא נזרת, היא לא עושה סתם שטויות בני אדם עושים שטויות ומה היא את יודע מה יש האינסטינקטים בריאים שמזיר אותם יזה כל מיני סיכונים מיותר דברים מוזרים היא לא תעשה קח ניקח דוגמה של שכל העניין של שינוי ש בהמה כן אה כן כבש זה אכלה בשר זה לא זה משונה בהמה כלומר כלומר צאון בקר לא יכלו בשרה זה לא טעים להם זה לא בריא להם הם לא אין כיבה להקל את זה בכלל אין להם שיניים ניטחון בכלל הם לא הם בהמה היא המות האלה השם ברא אותם בלי ציפורניים ובלי שיניים כי הם לא עושים בזה הם צמחונים מה הוא אוכל בשר הוא לא אוכל בשר זה לא זה לא טבעו במזה איבר שנגד הטבע שלה היא מה שהיא הטבע שלה יכול ערב היא אוכלת עסב בשר היא לא אוכלת זה משול אם היא עושה את זה בכל זאת אז זה או כמה ש היא קרסמה בגד או משהו כזה שח לו אוכל עכברים עושים את זה פרה לא תעשה את זה אם פרה נעשה בגד זה בחילה משונה זה קרן אם כן אז כן הגמרא אומרת עכשיו שתרנגול שתקע בתוך הזה זה משול זה לא דרכו מה אז אז כן אז כן גם סומכוס שאומר שאין צרועות יודע מדין משונה שחצ ידעו איזה סוכוס מה זה עוזר מה הסוכוס עוזר כאן המשונה ודית אני יוד בזרעני יש שם היו שם זרעים הוא ראה את הזרעים זרעים אוהב לאכול אז הוא גם מכניס את הראש שלו לתוך הזכוכית זה לא משונה ואז זה רבי שום חוסר רבנן זה הסוגיה יוצא בהסקנה התנגאות שק בזכוית זה צרורות ומה הוא עושה שם צה שם בזרנה ולכן זה לא משונה זה צחורות ושל חצי נזק סוכוס הבית סוכוס רבנן חצי נזק כם מפתיע את הנריף הריף מביא להכ תרנגול שתקע בכיסוכית זה שלם הלכה לא כסוכוס הרי תנק ששית ראשו ב זכות קב שמרה משלם שלם כך והוא מזרנה אז בזרנה משונה חז מה ריףזה מה הגמרא מפור שזה סומכוס הלכה לא כסומכוס איך הריף עושה את זה? קשה גדולה הראש משיג עליו כתב בעל המאור מביא את בלמור כבר קודמ השיג על הריף ולאי בין דבן מזרונ לא משנה מלחץ נזק דוקים לקסום חוץ ותרי צריך לומר שלא אומר במא דעתו של הרב פסד כי גם רבסד מודה שאין לך כרבי יחזקאל די לקבוע הלכה כמותו רב אביד רבי יוסף שם ברב ספר אמר אחרת מה מה אם רבא הביא זה לא להלכה אז מה מה רב יוסף רוצה ממנו גם בבקשה רבא לא מזה הלכה אלא הביא כולם לא דענו בכל כג חשיב כוחו כגופו הרי התנגול לא שבר בגופו שר בכל זה כמו גללים זה כוחו לא גופו מלידן חק רבנן הריף זה הריף הביא את רק שלמדינו את העיקרון ש גדלים הבנו זה כגופו זה זה כגופו המסקנה היא שלא כוחו עכשיו תגיד גם קול ג אם אתה וחזה אב דבר מה שפורש מהגוף שלו ונהיה כן שבר זה לא הגוף עצמו אבל פה הכל זה מה שאתה לא רואה בעיניהם נראה אולי כן אז הבינו את זה כסו הביאו את זה נכון זה ההלכה היא לא כמו סוכוס הביאו לפי הרב הביאו את הגמרא הזאת רק למדינו שגם זה כוחו יודע כל גשי קורו גורו עדיין קשה אז למה מנפי את זה אם זה סומחוס כמותו אבר רק לבדנו גם בזה יש מחלוקת ולפי רבנן זה נקרא כוחו המחלוקת לא כתוב לא מפורש בו אתה אומר זה סמכוס רבנן אומרים אחרת כן למדנו שגם כל נחשב כוחו ולגופו אבל ככה זה מן הספר מריף מבין בכלל הרשבה אפשר דעת שתק בזרונ ברוך הבל צורותו לכן שהגמסיקה שמדבר שזרעים בפנים וזה לא משונה זה דרכו בכל זאת זה נחשב לא רק דרכו זה נחשב גופו לא כוחו הכניס בתוכו הרב דור החדש חמור של סנף חמור שנה בסו של סנב זה כל כבר בחוץ הם עמדו ליד כלי זכוכית נהרו והנערה הייתה חזקה הכלי הזה רעד ונשבר יכול להיות שהוא נפל ונשבר זה עף חזק מאוד ראינו את זה שצ בצה שנופלת מקום מסוים העדף שלה מזיק למרחקים להדף לא מצצה עצמה בחוף שלנו פל טיל של טון ורבע היה נס גדול ה דבר תוך חפירה שבעניין ביסודות זה החפירה בעומק שישה שבמטר נקרא ותיד ברוך השם ש השם שגע אותו לתוך הבור אז לא היו נזקים קלים בסביבה לא נזק בגוף לא היה אף אחד בבית שלי רחוק שם 60 70 מטר שישה בתים ממני אז עפר מהזה עף עד הגג שלנו זה עדף אם כן חמור לא לא פצה איראנית אבל הוא חמור ולכן עושה חזק יש אלף אז הוא אומר אבל זה הבדל הגללים זה באם בחוץ הצנה חמור שנער וסר זה בחוץ לכן זה צרות אבל הכניס את הראש בפנים זה גופו זה קשה החלוק ברור הרשב מחלק בין החיצוניות לפנימיות בפנים זה כמו גופו רבחוטו זה לא הוא גוף הרבו לא הוא לא שבר בגופו את הזכוכית הכל שלו זה סרורות אלא מה ש אומר סרורות בתוך הגוף בתוך הגוף הכלי חמורים יותר סברה דקה מאוד רואים כאן את ההבדל הבשר לפסוק הלכה על פי זה הוא לחיים נזק שלם אז כן ממשיך הרשב אומר לכן רריפסה כן במזרון חצי נז במזרו נזק שלם לא שום צורות כיסום חוסק כבת אפילו רבנן ולא משום צורות כדי מרן כך נראה לי הוא מתר את הריב שמת יש הבדל בין בחוץ ובפנים וכן מירושלמי סתר מגו שהיה פורח ממקום למקום וזה בגופו נזק שלם בראש כנפס נזק שמח שומזק שלם נפח בכשם סוכוס אומר המשך כלומר סוכ לא חולק סומכוס מדבר עכשיו על ה שלם גם שנפח אבל זה נד שלם כי הוא חולק על רבנן אומר שאין צרות אבל נפח בכלים שברים זה משה לכוללמה גם לרבנן מש כולם סוכוס פוק זה ברשע סוכוס חולק רק על הרשע על ה כן תרנגול שברוח כנפיו שבר כלים הוא סובר זה שלם זה אין צורות צורות חצי נזק ואחר כך אבל כתנקות שכניס חוש בפנים כולנו מודעים שזה גופו כן מה שהוא עושה אתה יכול כן יקבל אומר עירמ אם ככה שהגמרא חוזרת בה שהגמרא אומרת ככה ביא רמבם בן יחזקאל הביא את תרנגול וכי זכוכית ואמר רב יוסף אמרנו סוסנה וחמ שים ש מחצים דלק הגמרא רצה להגיד תלת שמלה דחתה אז אז בקסרב כפולי בגמרא שת משונה הוא מזונה אז מה תרצה לפי הרי שצריך חסר מילה אלא אלא אלה אומרת הגמרא אלא זה לא כזה 20% אלא זה גם דרבנן המילה אלא חסרה אומר הרשבא כאילו כתוב אלא ק שאם כן אבל אלא דזק שכת תלמוד נשאר בספק מה הגרה עושה הגר את הרשבה הרשבא כתב שת הריף מאיד לזרון משם כמו ש בברי הריף זה לא כמו שחק הראש כתבוק באזרונה שצורות וכן בירושלמי הוא מצאת את הרשבא וכן בירושלמי תנגול כו שב משח נזק שחז נזק שלם נפ בכלי בשברהם כולם צלומריגרסגמר אלא דתלה ידוע בדבר ידוע שהרבה דברים הרשור זה גרסה אחרת בירושלמי הוא עושה את זה בכל שורה ירושלים מכיוון שהין נוסחות באמת לא מדויקות הגרע משנה בירושלי כל שורה שנייה הוא כותב גרסה כך גרסה כך גם בכיטו מוציא הרבה פעמים שהגרה צדק ש הגרה כמן כתבי יש אומרים ש היו לו כתב יד בירושלמי זה מצויים מאוד בבלי פחות אבל גם מאפן של הקגע כן הוא לא חיפש פלפולים אלא יש קדושה טובה אזכנס גרסה אחרת. אם כן חזרנו שר תירוץ הרשבה וכן בשיד קובץ שב נתן ואפשר דסיר הרב זה להריף חזב טמא עם משיט אצבעו להעביר את התנור שלא נגע בו שמ ש הוא משחזיר אותנו בסופיה בדף יז יכת הפרק דף עמוד בומר שם מביא את זה באמצע השות הרחבות שם อื איפה זה באמצע אמר רבה כל שבזב טמא בן זקים שנזק שלם כל זב טהור בן זקים של חס נזק זהב זה הלכות מיוחדות אז כי זהב מטמא לא רק במגע לא רק במסרע אלא גם מגע כיף זו שכב הוא ישב שכב על המזרון שהם על עשרה מזרונים כל המזרונים במיטה שחט הוא לא נגע גם זה תגידו הואב טומה אז אז המזון הראשון הובל השני כבר שני שלישי שלישי כבר תומות דרבנן דאורייתא הוא טמא עד האחרון הוא דסית היה כלי חרס והוא הסיט אותו איפה הוא היסית בכוחו במקל לא נגע בו בכללו מטמן והרבא אומר גם מזיקן יקח בזהב כל מה ש מטמא אפילו מגע ישיר זכיר חייב כל זה זב טהור זה טהור שמה להגיד צחות מה שנין זהב זק צרור לא מתמ רק היה איזה קשר ישיר במקל וכדומה רב הרב הגם משקרון כמה ש אז רש"י מביא עגלה עגלה מושלת בכרון תשמינה זבת אם הלכה קרון שעזב עליה לגבי כלים טמאים אגב יש ש גם זה עגלה או עגלה תכ נראה אהזה אם הלכה קרון שהזהב עליה הזהב ישב בקרון ובמה במה הולך את הכארון כנגלה פרה סוס חמור טמאים את המלאכה הקרון שהזב עליה על גבי כלים טמאים ש מדרס הזהב כמו ש מזרן הוא לא נגע בכלל הוא ישב בקרון למעלה פה הוא לא מוליך את הכרון הקרון מוליך מליכה בהמה אז גבי כל מים שום דרס הזר זקים נמי עגלה עגלה מושכת דקרון גבי כלים כגוף הבלוצרות כי זה קשר ישיר בין ה בהמה לזה זה לא קצו זה כוחו פה היא הבהמה עצמה מקרון שהיא מושכת היא לא הזיקה אלא ה במסה לא הזיק אלא הקרון הזיק אבל כמעט זה בא זה גם מכוחה אבל לא אבל כוחה ישיר שהמשך גופה זה הקרון מחובר לגופה אז זה נקרא זה לא צורות צורות נקרא דבר שעף ניתז מה מביא שמה הרמבן את הגסולה שלנו יש הלכה בזו זהב שהכניס את אצבעו לתוך כלי חרס לא נגע רק הכניס לאוויר טמא נכון בחנוכה שנזכר היוונים ביימו את כל ה את כל את כל את כל הכלים מדובר השמן נמצא במהם רוב בכלי חרס פח שמן זה פח בכף זה לא פח פח זה מתכת פח בכף זה כלי כלי חרס קטן אבינו פקים קטנים פקים קטנים לא פחים פעם ביקשו ממאמר בזה עיתון בת חנוכה קראתי נס פח השמן קראת לי פח כמו כתוב פח כף העורך תיקן כתב ספח השמן אמרת הפלת אותי פח כן ה פח זה כלי חרס כל הכל ה הכלים החתומים היו סגורים עם כו גדול כלי חרס מטמא רק מתוך העולם גבור וכן בדקו כל הכל כל את כל הפקים במקדש היו פסוחים הרב בנים פתחו כל ה כסף בתוך ה נשאר פחט חתום גדול לא נפתח אז הוא טהור הם רוא שהם נגו הם נגעו בכולם כדו גמור אבל אותו לא פתחו כי חרס מטמא רק מגבו אר סליחה רק מתוכו אבל פח באמת פח שעשו ממתכת או כלי מתכת מטמא בין מגבו ולא מתוכו זהבם שכניס אצבעו להעביר כלי מתכת לא טימות נגע בבחוץ טימא אותו בחרס הפוך הכניס אותו כך כלי חרס תימן בחוץ לא תימ >> זכוכית זה חרס >> מה >> זכוכית זה חרס או אוטוטו טו טו טוטו השאלה זה הסוגיה שלנו אל תגנוב לי את השיעור רגע מדוע אז הר רוצה להגיד מה שבזו טמא גם זה נקרא לא צרועות זה נקרא גופו לכן התרנגול שהכניס את ראשו לתוך כי זכוכית כיוון שזה אוויר אילו זב מכניס את עצמו לתוך כי זוחית מטמא אותו כי זה כ תמיד הגדרות כן שאלת טוב זכוכית יש בה דביון חרס מדוע גות כשרות האשכנזים מחמירים בכלי סוכית כאילו כלי חרס ולא ולא מלה ספרדים וכלים כן שורש מחלוקת בסוגיות האלה שנראה תקף מה היא זכוכית אם האשכנזים מודעים זכית לא בולעת היא לא בולעת זכות חומר קשיח הוא לא בולע וכל כל הבעדות בעולם משמשים רק בלי זכוכית כי זה מפת מבטיח ששום שהדפנות לא יבלאו לא יבלאו לא יבו יקים אותם טוב לא יקר לא יקרה שום ד לא תהיה שם השפעה שהדפנות על החיידקים שמה בפנים כלים אחרים אי אפשר לסמוך עליהם יותר זכוכית זה בטוח תוך הנחה עכשיו זכוכית כמו כלי חרס נראה מדוע כך סובר בחות רבינות שזו שהכניס אתו כזוכית יתמאוירו כפול נגיע אם גם בחוץ וכאן משאיר את החות אז שנראה את היסודות כלי חרס מטמא דווקא מאווירו ולא ולא במגעו נגיעה וכן בחוץ לא מטמ בפנים באוויר מטמת מתכת ההפך נגיעה במתכת בחוץ בין בחוץ בין בפנים נגיעה במתכת מט הכנסת אצבע לתוך האוויר לא מתנת לכן ה רבנו הביא את הסוגיה הזאת דף יז להבד גם פה והוא עושה זית ככה את הטריף וככה זה השאלה האם סכורית דומה לכלי חרס או לא מסכת שבת דףז עמוד ב כלי זכוכית מה הייתה מה כתוב ברבנן טומא רבי יוחנן רבשל תחילת בריאתה מן החול איך עושים איך עושים כלי חרס איך עושים כלי מתכת איך עושים כלי זכורית כל אחד צורתו אחרת מתכת מתכתי אומ חופרים באדמה אבל שם מוציאים מתכת גם בדרך זה עפות ברזל מתיחים את זה לכן כמתכת ההתחה מזקקת את את הברזל הנחושת מהעפר ונשאר מתכת עכשיו עושים זה כלים ואפשר להתייח אותם לחזור עוד פעם כלי מתכת שבור שתייח אותו בארץ אין ברזל התורה אומר אשר בעני ברזל אומר הרמבן יש אבנים חזקות לדות בתים טובים זה ברזל אומר אין ברזל בארץ ישראל פסק הרמבן יגידו ארכאולוגים גאולוגים יש אולי ברזל לא יתמסו הרמבן אמר שאין הוא מביר את זה אומר בארץ ישראל אין זהב אין כסף אין אין בכלל מתח מתכות זה תמצאו בארצות הות צריך לעבוד קשה להוציא לחם מן הארץ פה אין מטות חינם אין יהלומים אין תחפרו בארץ כם שתרצו לא תמצאו אבנים יקרות אבנים כן אבנים חזקות יקרות תמצאו אבנים טובות אשר בני ברזל האבנים טוביות טוב פרשתי פעם יהודי דתי ש מנהל חפירות ננפט אמרת לו לא תמצא נפטרת ישראל מה שאין סעודיה הערבים שולטים בעולם בזכות הכסף שלהם בגלל שיש להם הרבה נפט אנחנו צריכים לעבוד קשה לכן אז אם כן מתכת שמ כני יש מפעל ברזל באקו מפעל אדיר שעושה ברזל מאיפה יש לו ברזל אוספים את כל המכוניות כל תאונות כל ברזלים שיצאו משימוש ושמתיחים אותם ועושים כאילו חדשים חשו להדגיש את המתנכת יש להערך עצמי. החומר עצמו הוא בל ערך כי ניתח שלטיך אותו וחזיר אותו מחדש שלקי אחר. חרס עשויים מעפר נשבר חרס נשבר לא שווה כלום אי אפשר חזיר עזר כלי חרס שהפך את עפר לא יה לא יכול זה כבר לא אותו עפר מר לכן אפשר בד למצוא חרסים ממקדם כי החרס לא ניתח לא ניתן להחזיר החר לא שווה כלום החומר שלו לא שווה כלום אין לך לחומר שלו זה עפר אחר שנשבר יותר גרוע מעפר כי עפר אתה יכול יש עפר מסוים שיכול להות כל חרס חדש מהחס כלום חול מזה עושים זכוכית זה החול החול של ספת הים יש גם חולות בנגב חול שתייח אותו כן באש עם מלח זכוכית זה הפסד של זכוכית והיא ניתכת גשמל אפשר אפשר להתיך אותה כלי כלי בזכו שנשבר לכן יש מכסוס של כלי כלי זכוכית כי אתה יכול להתיך את ה את הזכוכית תחזיר אותה לכלי חדש היא מתכת אבל סו מכול החול עצמו, לא שבתוך החול יש משהו, החול עצמו יש דברים בחול שוארים חול בשמש הוא נוצץ יש בתוך חלקיקים חלקיק זכוכית כאלה אז חול מלח אתה מתייח אותו וזה יוצא זכוכית יוצא שזכוכית היא באמצע בין מתכת לבין חרסת דמל חרס כי השם החול כמו עפר מצד שני היא ניתכת חרס לא ניתח אז מכיוון שיוס חול יש לה דין ש אז ככה היא לא היא לא הייתה צריכה לטמא בכלל כי גם שהתורה דיברה על כלים אז היא מזכירה זהב נחושת ברזל עופרת בפרשת מטות כל מניין שצריך להכשיר אותם תורה מונה שם כלים זהב כסף מחושת ברזל אחרת מזכירה כך חרשים א לא לכו שלל מאחרת חרס זה חבל לקחת משלל אפשר לעשות מכל אפשר לעשות בכל מקום כן בטחות כסף זהב נכש זה שווה כסף לכן הם של כושלה היה צריך להכשיר אותם זכוכית וזקרה שם לכן לא תתוב בתורה זכוכית זכית מזכרת הראש ביוב כמני או במשלי ביוב כן מישל יודע בכתובים לא בתורה גם בתקים יש מחלוקת עם מה שעשה שלמה המלך חנו שקופים אטומים זה היה זכוכית או לא האם ימיו הייתה זכוכית או לא יכול אם זה מי ש אם מי שמסכרת זכוכית יכול להיות שק שלמה כן ראה זכוכית הרב שלמה זה 400 שנה אחרי מתן תורה 480 שנה אחרי מתן תורה אז מכן מי מ התורה אומר עברו כ500 שנה חצי אלף שנים זה העולם כבר התפתח קצת בכיוון המנצות הזכוכית זכוכית לא מסכ תורה לכן ה לא צריך בטומה בכלל שהפלסטיק בימינו לא כטומ דווקא מן לגבי תבילת כלי פלסטיק קונה בכלי מגוי קלאסיק לא חייב תבילה כן השמות ה מסתות גם זה הגמ התורה שומת ארב מניחטו שצריכים כלים כאלה גם להכשיר אחד כשו גם לטבול במיני ידע מים שתר והתורה מונה שמכה כסף זהב נחושת בחזל חרס התורה הזכר שם הוא לא לכן לא מועילה לו טבילה וגם לא גם לא צריך תבילה כונכת בגוי לא צריך תפילה לגבי כלי כלים של נוכי וזוכית לא מוזכרת שם להסיק לא מוזכר כמובן אז תעסיק לא כטומ חז"ל גזרו על הזכוכית בגלל שהיא דומה לחרס כי היא עושה מכון הרב ש אז כמו כ כמו חרס צריך עוד דבר או רק לא לגמרי שביאו רמקחר אלא מה אתה לא תלר ממקווה חרז טמא לא מועיל אלא אלא נתן לא תמ מגבן מי שנגע בכלי זכית בגבו לא טמא כמו כלי חרס חרס אמרנו שרק מתוכו ולא מגבו אמרי כיוון בכי נשברו יש להם תקנה שהתייח אותם ש כל מתחות ממש וכאן שכלי זכוכית יש לו שני שתי פנים הוא עשוי מחול לכן כמו כרס הוא מתמק גם מאווירו מצד שני שני אפשר להתייח אותו ואז יש גם זכויות עצמה ערך עצמי לכן גם מדמה מגבו חי ש אמר כך דם בלק הידור רוברו זהו זה כניסורית הוא חרסג רק חרס כמו חרס למה הוא טמא מגבו אה אה אומר רש"י מתוכו מבחוץ הוא שקוף זכויות שקוף אתה רואה מגבו את תוכו אז כבר שתוכו מטמא גם גם הוא מטמא תוספות חוקר הרשי יר גבן הוא הדין הנמץ ממר ויתמו מאבירם אם אתה עומד כמו כיחרז שיתאמו מעביר וכי משם נדמת ימי גבן מפני שנראה תוכן כבר לא מצחקת אוירן אמר הנחינמי לפי הצפוך כלי מתכת כלי כלי זכוכית כמו מתכת הוא צריך לפי רבשי ולכן הוא לא מתמורו כתמ מתוכו ותוכו נראה מגבו אז גם תוכו מדבר יש כ מחלוקת הפוכה מרשי התוספות מה זה כל זוחית מה מה אמר רבשי לפי לפי רשי רבשי אומר שכלי זכונית הוא רק חרס בין לו דין מתכת בכלל רק בגלל שהוא שקוף נתנו לו דין מתכת פה הפך כלי כלי זכורית הוא מתכת כיוון ש מתוכו נראה מגבו לכן גם תומר מתמא בעצם אמרנו בא שפת אמת הוא אומר שמכבו הריף רגיש שרים אומר זה פרשת חוקת על הפטרה שאומרת שיהיה שהלך ש מרגלים חרש לרגל את יריכו אז חזר חרש הם עשו זמן כמוקדרות חרס חפשו לסוחרים מוכר כדירות חרס מה המדרש הזה גיד לנו מה אכפת לך שח אותם ה צריך היו צריכים את המץ למצוא ליצור איזה משהו שישווה אותם כמו מרגלים חרס זה המרכה המדרש מדגיש שזה עניין חרש חרס מה אכפת לו תסת אומר חסידות כיוון שכני חרס טמא מתוכו ולא מגבו זה חש כ מה שטעם שאין כלי חרס אומר רק בתוכו כיוון שאין לו מצד עצמו חשיבות כלי חרס לעפר אין שום חשיבות כל חשיבותו היא רק קצת שיכול לקבל בו עשית, לקחת עפר גיבלת אותו עשית תוך עכשיו התוך הזה שווה התוך הזה את להכניס בו מרג בשל איכים רואים התוך הכלי הזה הוא רק התוך הקליפה החיצונית כלום עפר טוב מה זה חזון רגליים אומר חסידי עמוק הם הלכו בשלחות יהושע, ביטלו את עצמם כמו חרס הנשבר. אין לנו ערך משלנו. אנחנו רק שטיחים. בניקוד הברגלים שראו את עצמם חכמים מתוך קמים מבינים בצבא מדיניות כדאי לא כדאי הם היו שליחים נאמנים שלא עשו שום חשבון פרטי. באו רק למסור אינפורמציה. מצאנו את העיר נמוך בפנינו. זה הכל. טוב זה ר חסידי שאדם יהיה כלי חרס לא כלי מתכת אבל מה ש הרווחנו ספירתי מת הזה הסבר נפלא להבחנה בין חרס למתכת כלי חרס מצד החומר שבו לא שווה כלום אבל הוא שווה רק מתוכו למתכת להפך עיקר שויות בגלל המתכת שבו נכון הוא עושה גם תוך זה זה שימושי אבל הערך הגדול שבו זה החומר שמנ עשוי דרך שיותר זה בדיחה הרמד בשוק עם שולחן ריק אמר שמוכר בגללך שולחן ריק היה בר של היה אדם עני מסכן חפש פרנסה אז הוא מיד בשוק שולחן בגלל חורים לבגלך הוא מוכר חורים לבגלך כל חור הוא 10 שק בא לבוסס איפה איפה החור זה החור את החור לא רואים שלי 10 שק בגלל שאמרת לך אני בוחר חורים זה כלי חרס רבותיי מה זה כלי חרס חור חור בלי כלום הערך זה החור שבו זה המהות תבינו זה המהות זה הכלי הכלי זה ה החור הזה זה הכלי החום הזה לא כלי לכן אתה מכניס אצבע זהב מכניס אצבע לאוויר לתוך הזה הוא נגע בכלי עצמו טימא אותו ש נגע בחום הבחוץ מה עשה כלום נגע בעפר כל מתכת זה הפוך כלי מתכת המתכת היא ה היא העיקר לכן נגעת בחוץ במגע תימת הכנסת את האצבע לתוך האוויר מה עשית נגת באוויר באוויר זה אוויר אוויר זה לא זה רק לי הסבר נפלא אפשר אפשר נבין יותר אפשר נבין יותר את מה אמר הרשבא רבי נתן את הריף הריף באמת רוצה להגיד את הרל הזה הריף עושה כמו הולך ש רבי נתה אומר שכלי חרס מטמא דווקא מאווירו זה המהות שבו התרנגול שתקע באוויר באוויר עכשיו יכול גם זכוכית יותר פשוט ככה למה זכוכית זה ברור, זה מוזכר. שאם התרנגול הכניס ראשו להעביר חרס שבר, חייב כי הוא נגע, הוא עשה, הוא שבע את הכלי בג עצמו בחלל שבו. זה החלל, זה הכלי את זה הוא שבר, הוא נגע בו. זה לא כוחו, זה גופו. הוא המקור שלו נגע מהות הכלי מה מה ה מה חידש רמי ביחס שאפילו זכוכית שאפשר להזווכח עליה אם היא כמו כלי חרסמתכת מכיוון שהוא הוא סובר שכלי זכורית כמו כלי חרס ולכן התרנגולש הכניס את המקור להביר כל זכוכית גם זכוכית זה החידוש חרס זה פשוט לא זכוכית זה החידוש פה עושה כמו טוב הרמבם לא אומר כך הרב אומר תניקות שופשית ראשו להביא כלי זכוכית שמ אם היו בתוכו תבלים לרצה בהם שופשית ראשו כנן התים ש נזק שלם ויקלים שת חצי נזק כדי לצרות שכו דרכו כיוון מה שהוא שם בזרני אז זה דרכו ואכן הרם משתו לחות כלים שסכים איך כלים קמים טומאה גם שם הוא אומר שכלי זכוכית הוא לא כמו כלי חס אומר הרמבם הכלי זכוכית אינם ק טומאה מדברת תורה חכמים גזרו עליהם שקבלו טומא הועיל חתם תם נכון כל חרס הרי ככס ופני שתוכן כברן לא גזו עליהם שמוירן אלא עד שתיגע טומאה בהן אומר שכלי זכוכית לא מתאבירו ם בתוך ככ מתכת לא גזרו טומה אלא פשוט למקבלהם זה הרמבם רואים הרמבם פשטו הרמבם שפסקות כלים שכלי זכוכית הוא לא כמו כלי חרס נכון הוא כמו בגלל שכיוון שהוא עושים נכון אז הוא לא דורייתרים דרבנן יש בכה זאת זה דומה כלי חרס אבל כיוון שהוא ניתח יש לו די כלי מתכת לא כלי חרס לכן אווירו לא מטמא זה טוב אין לנו ריף על טהרות אז אני לא יודע מה מה שריף בי זכר אין ריף על טעות אז אז אז היה משאר שילריף כותב גם על טהרות היה אומר שלשתו שכלי סורים טמא מאבוירו אבל הרמבם שסובר זה לכן פוסק כאן שמה שאמר רבי זה רק סוכוס רבנו ‏la