גדלות הנשמה | שפת אמת לפרשת חיי שרה- תרמד | הרב יהושע שפירא

ח דודי קרא כלה אנחנו בשנת תר מד בדיבור המתחיל ובמדרש תנחומא רק לפני כן אנחנו רוצים להקדיש את השיעור בעילוי נשמת כל החללים חיילים רחים שאתמול היה 30 לשמחת תורה ולרפואת כל הפצועים ולהצלחת חיילינו שהקדוש ברוך הוא יביא לדם תשועה תקיים במקרא שכתוב כי אדוני אלוהיכם ההולך עמכם ילחם לכם כם להושיע אתכם אז אנחנו בת ר מד הדיבור המתחיל הוא במדרש תחומה אז קודם כל נקרא את המדרש ואחר כך נראה את דברי תנחומו השם אלוקי גדלת מאוד על הפסוק ואברהם זקן אז מביא המדרש את הפסוק השם אלו גדלת מאוד והמדרש אומר דרש רבי אליעזר הגדול היית עד שלא בראת עולמך אתה הוא עד שלא נברא העולם זה דברי רבי אליעזר הגדול וממתי נתגדל סליחה דמש רבי אליעזר גדול היית עד שלא בראת עולמך וממתי נתגדל ת מי שברא את עולמך כלומר יש פה פעמיים גדלות זה לא כל כך מובן לשון המדרש היית גדול גם לפני שבראת את עולמך אבל נת גדלת מי שברא את עולמך שנאמר אלוקיי גדלת מאוד כלומר איזה הגדלות נוספת שזה בעקבות אלוקי כשאתה אלוקי אז גדלת מאוד למרות שגם קודם גדול היית עד שלא בראת לו פשיטה בכל זאת הגדלת מאוד מאז אתה אלוקיי גדלת מאוד דברים מופלאים מדרש חתום וסתום ועכשיו המדרש מביא לזה משל שנראה לי שיותר מישהוא מבאר הוא א דורש עיון עוד יותר אומר המדרש מלך בשר ודם צר איקונין שלו על הטבלה כלומר עושה ציור של דמותו היום כבר אין כל כך מלכים כאלה אולי בצפון קוריאה בכל מיני מקומות כאלה שכל המדינה פזורים ב איזה פסלים של המנהיג לרוב טובו וחסדו כ זה החבר של ה נאצו דשים בחמס זה החברים אז ה מלך משר ודם פעם זה היה מקובל צר איקונין שלו על הטבלה זה גם בגלל שאז לא היו תמונות אז בשביל להכיר את המלך רק לדעת מי זה אז צריך לראות אותו באיזשהו אופן היום לצערנו יש הרבה יותר מדי מסכים ש אפשר לראות בה מי הטבלה גדולה מצורתו כלומר כשהוא מצייר את הטבלה הזאת היא יותר גדולה מהגודל שלו זה צריך להראות ברשות הרבים מכל כיוון מכל מרחק אז עושים טבלה גדולה והקדוש ברוך הוא הוא גדול וקוני שלא גדולה מכל העולם כולו אז גדלת מאוד זה אלוקיי גדלת מאוד אבל אולי כבר יש פה פתח שהוא מתקשר למה שנאמר קודם פסוק נדרש על ידי רבי אליעזר שאוקי גדלת מאוד רית כבר גדול אבל כשאתה אלוקי גדלת עוד יותר מלך רגיל כשההוא מפרסם את שמו ושם פסל שלו אז כאילו הוא גדל עוד יותר כשהוא מראה את עצמו לאזרחים מהגודל האמיתי שלו אבל ה נמשל הוא שכש כאילו כשהקדושים כמובן צריכים באור למה כשזה מתגלה אלינו אז הוא גדל מאוד א זה המדרש תחומה בעצם היינו צריכים א לדאוג ש אה צלו גם את זה אבל מה כן ויש להבין כי מה שייך לדבר בגדולת השם יתברך ברוך הוא ברוך שמו ש לגדולתו אין חקר ואיין השגה בזה להמשיל לו משל זה א בכלל אין שום השגה בגדולתו בגדולתו אין חקר המילים של של חזל שלית מחשבה תפיסה בכלל אז לכאורה המקור של זה בפסוקים זה לגדולתו חק אתה לא יכול לחקור לא משנה עעם איזה מחשבות אתה לא יכול לחקור את גדולתו אז אין בזה שום השגה אז להמשיל איזה משל מה מה מה זה עוזר ועוד משל כזה שאחרי זה הוא גדל יותר האיקונים שלו גדולים יותר ממנו זה וודאי א זר ומוזר ברוך אתה אדני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה ברו לכן דוד המלך עליו השלום השיג בנפשו כלומר זה הכל מתחיל מתוך התהליך הפנימי שדוד המלך עובר בתוכו לכן הוא אומר אלוקיי גדלת מאוד אלוקי זה האלוקים שמתגלה בי שמופיע בקרבי אז הוא אומר השיג בנפשו כי הנקודה האלוקית שיש בנפשו הוא גדול מאוד יותר מכפי הכלת כלי הגוף כלומר הוא השיג שיש בתוכו נקודת חיות אלוקית ונקודת חיות אלוקית היא גדולה מאוד גדולה מאוד יחסית למה יחסית ליכולת החלש שלו ו בעצם זה סוג של לגדולתו אן חקר אבל זה לא גדולתו כמו שהוא מצד עצמו לפני שנברא העולם זה פשיטה שאין שום שייכות אבל גם כמו שהוא כבר מופיע אליי שזה בעצם הנמשל של האיקונים שהוא מופיע כלפי חוץ זה לא כמו שהוא בארמון המלך אלא כמו שהוא נראה ברשות הרבים אז גם כשהוא מופיע וכן אצלנו מה זה מופיע ברשות הרבים זה העולמות אז הוא יורד אלינו וכשהוא יורד אלינו אז הוא לא יורד במידה כלומר הוא לא יורד לפי הגבולות שלנו הוא יורד באופן שזה מתרחב מעבר ליכולות ההחלה שלנו אולי אני אגיד פה משהו הייתי שנשון כמה יחידות יש לנו פה גם עוד צדיק כזה וכמה יחידות שעסקו ב איסוף ו טיפול בכל אותם נטבחים וגם עכשיו הרוגים במלחמה בעזה ו אמרתי להם זה אולי קצת קשור לכאן אמרתי להם שהרב קוק כתב את ריש מילין שזה הספר הכי עמוק ונסתר בכל כתבו באמצע המלחמה במלחמת העולם הראשונה והוא מסביר למה אומר שבמלחמה אי אפשר לינוק מהנגב כ הכל מטלטל צריך ניקה עולם פנימי ו הפסוק אומר תוסף וחם יגבר אנחנו פה חושבים אדם גובע אז נאספת רוחו והפסוק אומר לא זה הפוך קורה יש תוספת רוח אז בעולם הזה יש גביה למה כי הגוף לא יכול להכיל בעצם מיתה זה לא פעולה כאן בעולם הזה שיש לה תוצאה בעולם הנשמות כי הנשמה עלתה הפעולה היא שם תוסף רוחם יש לאדם פתאום תוספת גילוי אלוקות גם כשהוא היה פה היה לו גילוי אלוקות מעבר למה שהוא יכל להכיל אבל יש מעבר למה שאני יכול להכיל שלא מפרק אותי לגמרי ואני ר איך שהוא מחזיק מעמד אף על פי שזה יותר מדי או אני מחזיק מעמד אבל איך אנחנו מחזיקים מעמד זה גם אבל כשנכנסת דרגה יותר עליונה כאן יש לנו התגלות של נפש רוח נשמה א נתגלה חיה שהיא מדחיית המתים שאז יהיה לנו כלי שיכול להכיל גם לדרגת החיה אם התגלה יש תוספת רוח אז הא כבר א אז אי אפשר להכין בכלל אז זה הפוך וכתוב בספרים שאם אדם גידם אז זה בגלל שהאור של הנשמה כל כך גדול שהכלי לא יכול להחזיק מעמד אז לכן כו זה לא נכון רק על כללות החיים אלא גם על חלק ואמרתי לפי זה נראה לי שנכון שפרויקט שמעיר חזק אז הצל תקיף חשוך מאוד אז זה בגלל שהפרו קטור י חזק מי שנמצא בצל נתון בחושך הוא לא רואה כשהאור של הנשמות מאיר בתוקף אז אנחנו צאיר בצער גדול וככל שהקדוש ברוך הוא מגלגל שיהיה פחות איברים שאפשר להביא לקבורה זה מפני שתוקף האור הוא יותר גדול ותוקף האור הזה הוא גורם שהגוף לא יכול להכיל לעתיד לבוא כתוב ש מי שמת במומו אדם מת גידם נגדע לו יד אז כשהוא ייקום בתחיית המתים הגמרא שואלת אם יקום גידם או שלם והגמרא אומרת שיקום גידם ואחרי זה יתרפא שנאמר בפרש ש תזינו אני אמית ואחיה ורק אחר כך מחצתי ואני ארפה אז קודם קמים עם המחלות כמו שנפטרו ואחרי זה המדרש מסביר את הגמרא הזאת אומר למה שלא יאמרו אחרים המית אחרים מחייה שזה יהיה רצף שזה אותו אחד ויש להעריך בזה אבל חסידים אומרים זה בגלל שכשהוא קם חיית המתים אז השאלה מה העיקר בומה תפל אם אדם היה גידם למה נקודה את המבת העליונה הוא היה גידם בגלל שהיה אור גדול שהגוף לא יכל להחיל וזה העיקר אז כשהוא קם לתחייה העיקר הזה לא תגלה אי אפשר אז לכן כשהוא קם לתחייה הוא קם באופן שבאמת האור של הנשמה כלפי היד שלו הוא העיקר ואחר כך מופיע גם יד כ תפל אצל כולנו הגוף היקר והנשמה מתגלה בקרבו תחיית המתים תגד יותר בתוקף אבל מי שנגדעה לו יד בגלל שהאור העליון כל כך גדול שאי אפשר שתהיה יד אז כשהוא יקום לדחיה אז הוא צריך לקום עם זה שאצלו ביד העיקר זה האור הפנימי ו טפן זה האור החיצוני לכן הוא קודם אני המת מחב רק אחר כך צתי ני ארפה אז לכן אצלנו יש צער גדול אבל צריך לדעת ששה עליון כאלה שאין כל בריאה יכולה לעמוד במחיצתם אצלם ודאי זה אור עליון [מוזיקה] ונסגר טוב אז הנקודה האלוקית שיש בנפשו גדול מאוד יותר מכפי הכלת כלי הגוף שקטן הגוף מלהכיל חיות הפנימי שנשמת אלוקי שנפח בו לכן הוא תמיד שם הלכה נפשי כמה לך בשרי בארץ סיה ויף כאילו הבעל שם טוב אומר על הפסוק הזה צמה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ יה ויף לי מים כן בקודש חזיתיך שדוד הולך במדבר יהודה ואז הוא מרגיש את הצימאון השם אש בוערת הוא אומר אני יודע אני אגיע לקודש אז כבר לא יהיה אותה אש אז אומ אני מבקש שכן ככה גם כמו הצמאון הזה בקודש חזיתיך שאני שה עולם הגשמי לא ישכיח ממני את הבהרה הגדולה הפנימית של הנשמה אז הנשמה הפנימית היא כל כך בוררת שגורר ם את כל הזמן לאיזה חיפוש מעבר לגבולות שלהם זה השורש שאחר כך גם מתגלה ב בעיה שבדור שלנו מתגברת והולכת של התמכרויות שיש התמכרות למה אדם אכל כדי ובעולם הוא אוכל עוד בהמה לא אכלת עוד אכל קת סורה נגמר אדם אוכל כדי סובו מתחיל את המנה האחרונה העיקרית יש מחלוקת בין האמא ל הילד מה המנה העיקרית האמא חושבת שהאמצעי העיקרית והוא מסביר לה לא אמא המנה האחרונה זה המנה העיקרית אז הוא רק מתחיל עכשיו זה היה ההקדמה זה היה תשלום בשביל אמא כדי שהא נתן לי מנה עיקרית אני שילמתי את התפלה ועכשיו מתחיל העיקרית עכשיו למה אין לאדם את התכונה הזאת שיש לבעלי חיים שאני אוכל מגיע לגבול אוצר הגוף יודע אם אדם יודע להקשיב לגוף הגוף יודע שהגעתי לגבול אין לו בעיה זה לא הגוף זה בגלל שלמה אכלתי בעל חיים אוכל כי הוא גוף שצריך אוכל אבל אצל אדם שיש לו נשמה ויש איזה כוח אלוקי שמכיר בו אז זה רק הגילוי החיצוני אני כלתי כן מבקש אלוקות וחשבתי שאם אני אכל אז זה יתן אלזה פתרון גמרתי לאכול לא רק זה לא נתן פתרון אדרבה זה רק גילה לי ש את הצימאון האמיתי שלי עוד לא התחלתי להצביע לרבות אז לכן עכשיו אני מתחיל אולי אם אני אוכל מנה עיקרית מתוקה אז יהיה לי מנה מטיקס של גן עדן מנ מטיקס של גילוי אלוקות אולי עכשיו מתחיל אז כל ההתמכרות היא בגלל שיש איזה חיות פנימית שיא לא הגוף לא יכול להכיל אותה אז היא צריכה לפעמים היא גם וצה עזיב קונין יותר גדול ממה שאדם היה אמור להיות באמת הולך לרופא אומר לו תשמע אתה צריך להיות 70 קילו מה שיש לך 90 קילו זה בגלל שזי ויקונן שלך יותר גדול ממה שאתה באמת גדלת מאוד ומזה העניין יכולים להבין שמלבד שגדול אתו אין חקר לא רק של גדולתו מצד עצמו אין חקר כמו שלפני שנברא העולם ש פשיטה שאין שום ערך בין בורא לנברא אבל רק רק כמובן במובן של אבל אבל לא רק לגדולתו לפני שנברא העולם אלא אולי במובן של אלא כל מעשיו שנתן בהם כוח אלקותו יתברך הם גדולים מאוד כמו שכתוב מה גדלו מעשיך כומר שהוא נתן גודל יותר מהכלי בתוך ה למה הוא לא לא הוא לא מבאר כאן למה למה מפני שאם החיות האלוקית היייתה לפי הגודל של הגוף אז היינו מסתפקים בגוף זה ה זה הה זה היה היד אבל הקדוש ברוך הוא רוצה שהגוף יהיה מנוף בשביל לדבוק בו אז צריך שיהיה נשמה יתרה שהיא לא יכולה להסתפק בגוף היא מחפשת הלאה בעלי חיים לא נבראו כדי לחפש הלאה הם נברו להיות בעולם הזה אז נותנים להם חיות אף על פי שגם לבעלי חיים בפנימיות יש מעבר לכן בפרק שירה אנחנו אומרים על בעלי החיים שכל אחד מהמהם אומר שירה מאיפה הוא אומר שירה בגלל שהוא יודע שכל זה זה רק מנוף רק שהם יודעים את זה בנסתר גדול ואדם זה בואר בפה כל הזמן יצירת האדם שהוא הטבלה הקטנה מחיוט הפנימי שבו שהוא הטבלה קטנה מחיו הפנימי שבו כלומר אז החיות הפנימית היא הרבה יותר גדולה מאשר היכולת להחיים וזה המשל שעושה זי מקונין גדול כמו שזה מתגלה זה גם מתגלה כמעל ומעבר למה שבני אדם הרגילים יכולים להחיל בכלל זה גדל מחלת הו צך קלות מיד לא נכון אז איך הוא עומד נס נס לכן אנחנו אומרים כל בוקר וכמה פעמים ביום הוא מפליל לעשות אז הפוסקים אומרים מה זה הוא מפליל לעשות שכושר רוחני וגשמי זה הפלא ומר כל פעם שאנחנו רואים את תפקוד הגוף שלנו והוא עדיין איך שהוא מתפקד א ריבונו של עולם זה פלא כי יש בו רוח והיא הרבה יותר גדולה אז איך זה מתפקד אצל בעלי חיים שאיין בהם רוח יותר אלונה זה לא אין ברכה כזאת אבל אצל האדם זה באמת פלא זה נס וזה עניין נשמה יתרה הבאה בשבת קודש כלומר את אותו חלק שאדם לא יכול להכיל אז בשבת קודש זה מאיר כשזה מאיר באמת אז גם הגוף גדל שבשבת אוכלים לחם משנה בשבת לאכול עוד זה בסדר זה עכשיו הגודל המתאים עכשיו הגוף גן צריך לגדול כתוב ישני בעל המאור נדמה לי מי שלא אוכל בשבת חמין לגדול ו להשמין לא יעמוד לקץ הימין אני לא זוכר מילה במילה אבל יש שמה אה חרוז חרוז בין ה לאכול חמין מישהו מחמיר על עצמו בשבת בגלל כל הבעיות של בישול אז הוא אוכל קר הומר אן דבר כזה מה פתאום הוא לא יעמוד לקצ הימין בשבת לאכול קר אז מי שלא אמ אוכל חמין ואם אני זוכר טוב בעל המור אומר שמה משהו להשמין לא יעמוד גורלו לקצ ימין להגיד זה לרופא מה צריך להגיד לרופא אני לא פוגשים את הרופא בשבת אז אי אפשר להגיד לו הוא אומר אתה צריך ביום חול ו ביום חול להחזיר המבדיל בין קודש לחול זה גם זה מבדיל בין וזה עניין נשמה יתרה הבא בשבת קודש ונקראת יתרה למה קנה שהיא גדולה מכלי המלבוש אז ביום חול שהיא לא מופיעה אז באמת הגוף צריך להיות בגדול הטבעי שלו אבל בשבת היא מופיעה אז היא גדלה אומרים שלמה יש תמיד איזה איזה דכדוך וצער מיוחד למוצאי שבת כי הנשמה היתרה מסתלקת והצו נשאר אז הפער הזה זה יוצר דרה אבל ל ה הקידוש שהגוף גדל כאילו ככי אם רק הנשמה הייתה גדלה אז היה גביעה כמו ש כן לכן זה מה שהוא אמר זה לכן הבאתי זה שחז אומרים נשמה ייתרה זה שאפשר שאוכלים יותר יש יש כן הגוף זה מתגלה בתוך הגוף והצדיקים המדבק בשורש הנשמה וממשיכים ערות מלמעלה מהטבע זו נקרא זקנה עכשיו הוא ז חוזר לאברהם אבינו עד כאן היינו רחוק מאברהם אבינו עכשיו הוא חוזר לאברהם אבינו מה זה זקנה זקנה זה ש כשאבי מורי היה באחרית ימיו והגוף נחלש ונחלש אבל וא היה בשמחה לא ה לא ידע מה זה לא לשמוח היה בשמחה אז שאלים אותו מה שלומו אז הייתי אומר שהנשמה מתגברת והגוף נחלש אבל מי שרק שומע הגוף נחלש הוא לא מבין את העסק הנשמה מתגברת מהירה שמחה והגוף נחלש עד שבסוף היא כל כך התגברה שכבר הגוף לא יכל להחזיק בכלל מעמן אבל הנשמה מתגברת וגוף כלש זה זקנה אדם צעיר שהגוף מתגבר ולא נדבר יותר אדם זקן זה שהנשמה מתגברת אז זה גוף נחלש יש מי שחושב נבך נבך על מי שחושב נבך וזה מה שומר זה זקנה מה זה זקנה זקנה זה תלמידי חכמים ככל שמזדקנים דעתם מצטלבת עליהם אז הוא זה מתגבר האור זה זקנה אז הצדיקים מתדבקים בשורש הנשמה וממשיכים הערות מלמעלה מהטבע זו נקרא זקנה וזה שהוא אומר ואברהם זקן לא לא כל אחד הוא זקן אברהם זקן כתוב שאברהם חידש זקנה פעם ראשונה שיש בתורה זקנה זה אצל אברהם אין לפני כן זקן חיו ארבע שנים אבל חיו צעירים ככה חזל אומרים שעד אברהם חיו צעירים כלומר כמו שבן 18 היה בן 930 מתושלח נראה אותו דבר למה הנשמה לא התגברה אז ממן הגוף לא נחלש ואברהם הוא הראשון שכתוב אצלו זקן הוא חידש זקנה ומה הוא חידש אז אפשר להגיד שוא אמר אנחנו מפורדים מהעולם הזה תן לנו איזה טווח של של להסתגל המשפחה תתרגל שכבר יש פה מישהו ש לא מה פתאום זה לאזה זה סיפור משני תופעת לב גם זה כתוב בחזר אבל העיקר הוא שהנשמה מתגברת אברהם אבינו אומר עובר עוד זמן אז תן לי את הנשמה ביותר אור ביותר תוקף ואברהם זקן ודרשו חזל זקן זה שקנה חוכמה זקן זה מעלה עליונה חוכמה זה האור היותר של הנשמה נכתב כולם בחוכמה עשית אז מה מה זה קנה חוכמה הוא קנה את הנקודת חיות האלוקית כולם בחוכמה עשית זה מה שאתה עושה את הכל בחוכמה והזקן קונה את זה אז הוא חי יותר את החיות האלוקית שבקרבו לכן הגוף נחלש ו כשמבטלים כל העשייה בחוכמה עשית כל העשייה לחוכמה והדעת דכתיב יראת השם היא חוכמה אז אתה דבוק ביראת שמיים ב אור האלוקי שמחיה אז על ידי זה נעשה זקן באמת וכן אמרו על אברהם אבינו עליו השלום שיקנה לקדוש ברוך הוא שמיים וארץ חזל דורשים מה זה קונה שמיים וארץ קונה הכוונה שש צריך מקנה לא איך קונים צריך דעת מקנה דעת כונה אז מי המקנה זה שאברהם הביני הקנה שמיים וארץ הקדוש ברוך הוא כלומר שכל מה שעשית אני מחזיר את זה לחוכמה שלך שהיא מחיה את הכל ואז שרת בו ברכה כי דכתיב והשם ברך את אברהם הכל כשאתה מחזיר את הכל לקדוש ברוך הוא אז שורש החיים מנביע עוד חיות ואז יש ברכה מה זו ברכה שיש עוד תוספת גוף מאיפה הוא נוסף עוד גוף מהתוספת ש מהנשמה היתרה מהתוספת של הנשמה והוא כמו בשבת קודש תכתיב ויברך את יום השביעי שדווקא ביום השביעי ששובתים מכל מלאכה אז יש ברכה כי אתה עושה את האלוקות עיקר אז ממילא הכל מתברך וגם הגשמיות גדלה מגידול האור האלוקי על ידי שיש בו תוספת נשמה היתרה קנל א דברים נפלאים