גדילה מתוך החושך | שיחה לפרשת שמות | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] שלום וברכה. אנחנו נמצאים ערב פרשת שמות, פרשת הלידה של האומה הישראלית. זה מעניין שבפרשת שמות השיעבוד מוזכר רק דרך אגב. בפרק א' אנחנו עסוקים בפני ישראל פרו וישרצו וירבו ממוד מאוד ופרעון נלחץ שמה התרבו בני ישראל והילחמו בו והוא מנסה לעצור את זה הוא מנסה עבודת פרך הוא מנסה כל הבן ההילוד כל זה לא עוזר ובתוך זה מוזכר גם עבודת פרך, אבל זה סעיף שנכשל בעצם בתוך הסיפור הגדול של בני ישראל פרעו ויש רצו. אחר כך כשמגיע משה והקדוש ברוך הוא שולח אותו ומספר לו שצריך לצאת ממצרים אז התורה מספרת גם את הרקע ששבעתם של בני ישראל עלתה למעלה ו זו סיבת השליחות אבל גם זה דרך אגב לגאולה בסוף הפרשה שלנו כשמשה כבר כבר מגיע ופרעה אומר נרפים אתר נרפים הוא שולח את ישראל לעבוד בקישוש קש ותבן ובימים האלה באמת בני ישראל מוקים אבל זה חלק מתהליך הגאולה ממש כבר כבר משה מגיע כבר הוא מתאמט עם פרעה ומיד אחר כך מכות אבל שהתורה תספר לנו על 210 שנים או גם פחות מכך, כי עד שלוי נפטר, אומרים חז"ל, עוד לא התחיל ממש השבוד וספר את ימי השיבוד, את כל הנוראות שלהם, כמו שהמדרשים מספרים זה לא מצאנו במקרא. והסיבה היא ככל הנראה מפני שישראל נולדו כאומה במצרים והתורה מספרת את העיקר את לידתה של האומה כמו שאומר הכתוב או הניסא אלוקים לקחת לו גוי מקרב גוי כלומר שישראל נולדו כמו עובר ממי אמו מקרב גוי מקרב האומה המצרית וכמובן לידתם של ישראל זה הסיפור העיקרי של ההיסטוריה אשר בא חרבנו מכל העמים ואני רוצה לעמוד לנקודה אחת על שאלה מהרלית שאלה שהמארל שואל על כל הסיפור הזה למה בני ישראל יורדים למצרים כדי להיוולד. אפשר היה להיוולד בארץ קנן או בשעבוד או בלי שעבוד, אפשר במדינות אחרות. האם יש סיבה לכך שדווקא מצרים נבחרה כדי להיות האמ פונדקאית שמהם האומה הישראלית נולדת? אומר המהרל, כל דבר נודע מאפקו. כלומר, כשאתה שם לבן על רקע של שחור, הוא בועק ומתחד. כשאנחנו רוצים לעשות תמונה ונגרום להראות דו ממדית, אלא תלט ממדית, אנחנו מוסיפים צל. ואם הצל הוא חריף, שחור, כהה, חד, אז התמונה כאילו קופצת אל. אי אפשר להרגיש את הלבן קופץ ללא שחור שמנגד לו. וכשאנחנו רוצים להוליד את האומה הישראלית, אנחנו צריכים לקחת אומה שמנגדת לה כדי שהיא תיוולד מתוך הפער. מתוך ההיפוך שבין האומה שמולידה לאומה שנולדת. וזאת הסיבה אומר המהרל בגבורות השם פרק ד' שישראל ירדו למצרים. מצרים היא ערבות הארץ. מה היו עושים שמה? אומרים חז"ל את כל התואבות שבעולם. לכן בפתיחת פרשת עריות אומר הכתוב כמעשה ארץ מצרים לא תעשו וכל פרשת האריות שמתוארת היא בעצם פרטים לכלל הגדול הזה של כמעשה ארץ מצרים לא תעשו אומר המהרל כל סגולתם של ישראל זה הצניעות הקדושה ההימנאות מלס סחף אחרי החומר בכל תוקפו, בכל עסיסיותו, בכל הליפוף שהוא מנפף את הנשפש אנושית ומוריד אותה מטה מטה. שהרי בבעלי חיים לא מצינו כאלה תואבות כמו שמפורטות בפרשת עריות. דווקא האנושות יכולה להגיע עם זה למקום יותר נמוך. ומצרים ערות הארץ היא המקום שבו ההתמוטות של הדרך ארץ שקדמה לתורה. היו נוסעים שמה אישה אחת לשני אנשים, איש לאיש, אישה לאישה ועוד עניינים רבים. הדברים שאמרתי מפורטים בספרישם וגם הם בסיס להלכה שהרי אישה ואישה אין לה מקור לאיסור בתורה אלא הפסוק הזה כמעשה ארץ מצרים לא תעשו בזה הכותרת מוסיפה עוד נטבח לכל השורה לכל הפירוד של פרשת עריות אבל כולה תחת הכותרת של כמעשה ארץ מצרים לא תעשו אומר אומר המהרל, האימנות מהליפוף הזה שמוריד את האדם עוד למטה מבעלי חיים שהם חיים בקשר בין זכר ונקבה כדי לקיים את העולם, כדי להעמיד את העולם ובמסגרת טבעית נורמטיבית ולא במסגרת שלהיות שטופים בתאווה כדבר העומד בפני עצמו על כל גבוניה על כל צורותיה כמו שמפורט בפרשת עריות וישראל כל עניינם זה הצניעות מהתובה הזאת. כל הבאור הזה מבואר לנו המהרל בפרק ד' של גבורות השם כדי להבין את הסיבה לכך שישראל נולדים מתוך האומה המצרית דווקא. הניגוד שכל דבר נודע מאפקו. אבל אני רוצה לשתף אתכם בתגלית שגיליתי אותה שנה שעברה. משפט אחד שאומר רבי נתן מנו מרוב, תלמידו הגדול של רבי נחמן בליקוטי הלכות הלכות נזקי שכנים הלכה ב'. ושם אומר רבי נתן רעיון כמעט הפוך. אומר רבי נתן, אנחנו נולדנו בארץ מצרים מפני שזה לעומת זה עשה אלוקים. מה ההבדל בין כל דבר נודע מאבקו לזה? לעומת זה עשה אלוקים? זה לעומת זה עשה אלוקים זה אומר שיש את אותו הכוח בעצמו בקדושה ובטומאה. כל דבר נודע מאבקו כפי הסבר המהרל הוא שהקדושה היא הפוכה מהטומה. הטומ יורדת מטה מטה בתאוות עריות והקדושה הולכת אל הצניעות שזה הפך ערבות הארץ הפך תואבות מצרים אומר רבי נתן אבל יש בחינה שזה לעומת זה עשה אלוקים זה לעומת זה עשה אלוקים אנחנו מוציאים בגמרא המפורסמת מסכת יומא שאומרת שכשחזרו ישראל מהגלות הם ביקשו להסיר מעליהם את אותו יצר שהחריב את בתנו ושרף את אכלנו והגלנו לבין האומות היינו יצרד עבודה זרה והקדוש ברוך הוא שמע להם ויוצא גורה דנורה מבית קודשי הקודשים ויצר עבודה זרה תפוגג איתו. וכמובן כל אחד מבין שלהגיד שיצר דעבודה זרה מתפוגג כשגורה דנורה יוצאת יוצא מבית קודשי הקודשים. אנחנו בעצם אומרים שיש קשר בין הטומאה לקדושה. הקליפה והפרי הולכים יחד. הטומאה נמצאת בבית קודשי הקודשים. אלא שבבית קודשי הקודשים היא מפיעה באופן של קדושה כמובן אבל כל יניקת הטומאה בא מאותו מקום ולכן יש הגבלה בין זה לזה לעומת זה לעומת ממובן שזה הולך על אותו כיוון אלא שזה בטומאה וזה בקדושה וכך כך ממשיכה הגמרא ואומרת שכיוון שראו שהיה סיעתא דשמיא גדולה, ניצלו את ההזדמנות וביקשו גם להיפתר מצרד האריות. אלא שכשניסו להיפתר מצרים דאריות, גילו שהם בארץ ישראל אפילו ביצים של תרנגולים, שהם היותר פורים, הם סבל הפוריות. הכל הפסיק. אם אין צרד עריות אין גם יכולת הולדה זה לעומת זה עשה אלוקים וכשהגמרא שואלת אז אולי נוציא רק את היצר השלילי ואת החיובי נשיר נשיר את הכוח הולדה אבל לא ניתן הכוח ואת היצר ואת המשיכה ליפול באריות אומרים חז"ל, אין דבר כזה. אי אפשר משמיים לצפות שתקבל צד אחד בלי הצד השני. כל בריאת העולם היא על פי החוק של יוצר אור ובורך חושך. כל בריאת העולם היא המשקל של הבחירה, המתח שבין ההפכים. זה לעומת זה עשה אלוקים. זה הדרך של העשייה האלוקית את כל העולם כולו. שאנחנו רואים את הדברים באים עם שני המשקלים גם לטוב וגם לרע אחרת לא הייתה בחירה באמת הניסיון לעקור את יצר האריות רצה ליטול מאיתנו את הכישלונות שבאים בעקבות הבחירה שכל כך מאתגרת את יצר לב האדם בענייני עבודה זרה באמת יחד עם עבודה זרה פסקה גם הנבואה בסדר עולם רבא משמע שזה היה באותה שנה פטירת אחרוני הנביאים חגי זכריה ומלאכי ואותה בקשה שיצירו מאיתנו יצר עבודה זרה זה אותו עניין ורבותינו שבאותו הדור החריאו שעדיף ששניהם לא יהיו מאשר שנמשיך להיות מותגרים ליצר עבודה זרה שהחריב את בתנו ושרף אתכלנו והגלנו לבין האומות אבל כשהגיע עניין לצר עריות אין חיים אי אפשר ולכן רבותינו לא עמדו על כך שהקדוש ברוך הוא יסיר את יצר העבודה את יצר העריות אם היה כך אנחנו לא היינו באים לעולם אומר רבי נתן בדרך אה עלומת טיפה הוא אומר משפט אחד אני טולה בו מהלך שלם אבל נראה לי שזה בדיוק הדבר שאליו התכוון רבי נתן אומר רבי נתן כדי להגיע למצב שבני ישראל פרעו וישרצו וירבו ויצמו במאוד מאוד ותמלא הארץ אותם. זה גידול שאין כדומתו. נכנסו 70 נפש, כולל ילדה שנולדה בין החומות ואחרי 210 שנים יוצאים 60 ריבון גברים למעלה מגיל 20, עוד 60 ריבון נשים, עוד מי שלמטה מגיל 20. כשעושים חשבון זה מגיע כנראה ללמעלה משני מיליון בני אדם. נכון שאפשר לחשב כאן מהרבה כיוונים והרבה זוויות, אבל בסוף 70 נפש שמגיעים לשניים לשני מיליון בני אדם זה אומר שלכל אחד היה כ-30,000 צאצעים בתוך 210 שנים. זה לא דבר בלתי אפשרי. גם בדורנו ראינו דברים כאלה. כשהרב אליושיב זצן נפטר והוא היה בן יחיד להורב אבל בשעת פטירתו בין 100 וקצת כבר היו לו כ-1400 צצעים ואם לכל אחד מהם יהיה את המספר הזה בתוך 100 ומשהו שנים הבאות אז ב-210 שנים נגיע עוד להרבה יותר אלא שיחיד זה לא סטטיסטיקה והרב אליושיב היה יוצא דופן וכאן אנחנו מדברים על סטטיסטיקה שהממוצע הוא כזה ולכן החידוש הגדול שבני ישראל פרעו וישרצו וירבו וימצאו ממאוד מאוד של שישה בכרס אחת כלומר שכל אישה הולידה שישה ילדים אולי לאו דווקא כל לידה אלא בסך הכל שישה ילדים ואם אנחנו מדברים על גיל ילודה נמוך יחסית אז אם מכפילים 70 תוך כדי גילו ילודה נמוך ושישה ילדים בממוצע למשפחה, כשאנחנו רואים את זה רוכבי, אז יש גידול אקספוננציאלי מעריכי שמגיע מ-70 נפש ל 60 ריבו גברים לבד מת. גם היום אנחנו רואים שציבור שיש לו שישה שישה וחצי ילדים בממוצע מכפיל את עצמו כל 16 שנה. זה חלק מהדרמה שמדינת ישראל עוברת במתח בין ימין ושמאל. כי יש אוכלוסייה שלא גדרה. זה האוכלוסיה החילונית על פי הנשקה המרכזית לסטטיסטיקה. אם סופרים אותם בלי האוכלוסיה ה מסורתית אז היא נמצאת על הגבול של הגידול שזה 2.1 אחד, כלומר ששני ילדים ממשיכים את הגיל של ההורים, את הזוגיות של ההורים ועוד קצת שנפטרים לפני שמגיע מגיעים לגיל הילודה. והמגזר החינוני של עצמו הוא נושק ל2.1 מלמטה, לא מלמעלה, בממוצע של 45 שנה. והעולם החרדי גדל בצורה עצומה. כי הוא כל 16 שנה החוקרים האחרים אומרים כל 17 שנה הוא מכפיל את עצמו. אז כמובן אם הוא היה לפני שנה שנתיים במיליון ורבע אז אחרי 16 שנה הוא 2ני מיליון וחצי ואחרי עוד 16 שנה הוא 5 מיליון. כל מי שמסתכל על זה אומר יש פה ריבוי בלתי רגיל ולא מאפשר למדינה לצמוח כשכל המגזרים צומכים בשווה מי שעשה את החשבון זה הביעיל אותו מאוד ובעצם זה היה תחילת התהליך של המאבק שהגוש של מסורתיים ודתיים וחרדיים לא יוכל לנהל את המדינה בפשטות כי לאן אנחנו מגיעים. כל בחירות בעצם יהיה יותר קשה. עדיין לא מרגישים את זה מאוד אבל לא רחוק היום שכל בחירות נרגיש את ההתקדמות של הפר. והגידול הזה הוא באמת גידול ש משנה את כל המערכת כמו שפרעה חשש אלא ששם גיל הילודה היה הרבה יותר נמוך וכשגיל הילודה יותר נמוך ההכפלה הרבה יותר מהירה אומר רבי נתן כוח חולדה כזאת כוח חולדה שמוליד עם ממשפחה הוא צריך להיות בעל כביריות של הולדה ולכן יש לעומת זה עשה אלוקים כשם שיש כבר של הולדה בקדושה כך יש כביריות של טומ כמעשה ארץ מצרים לא תעשו כלומר באותו דור היה בשני הצדדים, משקל עצוב. כשהעיד המגמה היא ההולדה של האומה הישראלית. ובאמת זה לא רק הולדה של עוד ועוד פרטים. יש פה כוח הולדה הרבה יותר עמוק. או הניסה אלוקים לקחת לו גוי מקרב גוי. אומה נולדה. אין לו דבר כזה בתולדות. ההיסטוריה האנושית כי בדרך כלל מתרבים מתרבים וכל הולדתמה בעצם זהזה סימת גבול אנחנו היינו עבדים מותמאים בתוך אומה אחרת וביום אחד יצאנו ונהנו לעומדת אין עוד סיפור כזה בהיסטוריה אז יש פה הולדה הרבה יותר עמוקה מאשר רק הולדת מספר עצום של דורות ממשפחה ל 60 ריבו גברים לבב ניתמגיע לכשני מיליון בני אדם וכוח ההולדה הזה שהקדוש ברוך הוא נתן באותה שעה באותו מקום הוא התאים למצרים שהיא ערבת הארץ שיש לה את הכישרון השלילי להיות שטופה באריות ודווקא בדור הזה זה עוד יתגבר. הפסוק אומר כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו. ואומרים חז"ל שדווקא באותו הדור היה הכי חמור מכל הדורות כולם. בשעה שישבתם בה, אומר הסיפרי, אז ארץ מצרים עשתה את התואבות הכי גדולות. למה בחרו את מצרים? כי היא נוטה אל המקום הזה. וכאן הדברים דומים בין המהרל לבין רבי נתן. אלא שרבי נתן אומר מפני שהיה צריך לגדל את האומה מתוך משפחה עם פער כל כך גדול ב-210 שנים. לכן כוח ההולדה, כוח האריות הטבעי של מצרים הוא היה המקום שעוד הקדוש ברוך הוא הגביר בו את הירידה מטה מטה כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה שבשעה שישבתם בה בעצם מכל ההיסטוריה כולה הגיע שטף של עריות יותר חמור מהכל והוא הישראלית בכוח הולדה אדיר יחיד בהיסטוריה להוליד ממשפחה עם נולדת במקביל זה לעומת זה עשה אלוקים נדמה לי שגם היום אנחנו יכולים להבין מזה עניין גדול מאוד ואולי גם קצת נראות מבט חיובי על משבר גדול. נראה שהדור שלנו, מעשה ארץ מצרים לצערנו ברמות כאלה ואחרות שוטף בו יותר מאשר דורות קודמים. ויחד מזה קוראים שני דברים. א' מכל התרבות המערבית וגם הרבה מעבר לזה, ניקח דוגמה את איראן. אין באיסלאם איסור למניעית הריון ולכן גם הפונדמנטליזם באיראן הגיע למצב של הולדה של ילד וחצי במשפחה זה הרבה פחות מהסתרדות זה כמו כמעט הממוצע באירופה זה לא קורה רק בתרבות המערבית אלא בכל מקום שקדמה מגיעה מכל סוג סין הדוגמה הידועה אבל זה נכון יפן לדרום קורע למקומות אחרים, רק במקומות פרימיטיבים שאין שמה לא תודעה, לא תרבות ולא אמצעים לעצור ילודה. יש עדיין ילודה גבוהה. בדרך כלל יש שם גם תמותה גבוהה. כי כיוון שכל הקדמה לא הגיעה, אז אין גם תהליכים רפואיים ו אה ניקיון מספיק. יש שם הרבה מאוד מחלות וזיהום. ומדינת ישראל היא המדינה המתקדמת, היחידה בעולם שגדלה ולא קטנה. והאישה היהודיה בשנים האחרונות היא האישה שמולידה הכי הרבה. ולא לא רק זה, אלא שכל שאר אנשים ערביות, בדיויות נוצריות כולם הם בירידה. בסטטיסטיקות של מדינת ישראל התפרסמו לאחרונה הסטטיסטיקות האלה במכון טאום והא אישה היהודיה ממשיכה להוליד באופן כזה שהיא מגבירה את כוחה של האומה. הכוח הזה להוליד את האומה שחזרה ארצה ולהמשיך את העוצמה הפנימית שלה, את כברות הכוח, נראה לומר זה היעד האלוקי של הדור הזה, אלא שזה לעומת זה עשה אלוקים. ואנחנו הולכים ונולדים מחדש. וככה אומר הנביא ישעיהו. מי שמע כזאת? מי ראה כאלה? היוכל ארץ ביום אחד יוכל מלשון חלה גם ילדה ציון מלשון לידה אם הבלת גוי פעם אחת כי חלה גם ילדה ציון עצב בניה כלומר יש פה הולדת האומה כמו שהנביא אומר כמו שאנחנו רואים בעינינו לא רק עוד יחידים והתגדלות והתגברות האומה נולדת מחדש מתוך הגות הארוכה וכל כאביה ועולדת האומה היא היעד של הדור הזה כמו שהיא הייתה היד על פי רבי נתן במצרים אלא ששם היא נולדה ממשפחה לאומה והיום אומה כבר היינו התפזרנו אנחנו חוזרים ארצה ומקבלים חדש חזרה את הכוח להתגדל ולהוליד וסיפור ההולדה של האומה הוא עומק העומקים של החזרה מהגלות לארץ ישראל ושל הגאולה כמו שבמצרים זה היה חלק עמוק ומרכזי מסיפור הגאולה ובני ישראל פראו וישרצו כך כבר הכוח של האומה שהולכת מתגברת מעל כל האומות המתקדמות בעולם ונ נולדת בכוח אדיר ודווקא הצד של הקדושה בהולדה הזאת עוד יותר בולט. זה הסיפור של הגאולה שלנו, של הלידה החדשה של האומה הישראלית שנזכה כימי צידנו מארץ מצרים ירנו נפלאות ונזכה לראות את האומה נולדת לגאולתה השלמה והאחרונה. שבת שלום. >> [מוזיקה] >> ล [מוזיקה]