גבורה ביראת שמיים | אל ד' ואל טובו - שיעור 11 | הרב יהושע שפירא

ולאורלי [מוזיקה] >> יותר מדי מורגלים לחבר מושג של יראה עם מחלישות הנפש ואהבה יתרה לעצמיותו עד שמביאה לחרדה מכל דבר ואי אפשר כלל שתהיה העירה של אמת נקבעת לגמרי בנושו של אדם עד שיתרוקן מאותה העיירה החלשה. אמנם גם העירה החלושה כשהיא מחוברת בהסגרת יר שמיים יש בה צל שלא אמיתית ואי אפשר להזניחה כי לפי התהמידה שקנה בו בקניין שיתירה הרוממה הבית ברורת הנפש וגדולתה שבאמת ירת הכבוד והרמבות מצטייפת ממנה יראת החטא מצד עצמו עצמו של החטא ממשל ומ עניינים של א חול אדם אמור להיזהר ולהישמר מאוד מאוד וגם אה ב עוצמה חריפה מכל דבר שהוא שמסכן את נפשו. ואם אדם חס וחלילה הולך בעיניים כוחות מול הסכנה זה הפקרות אה שעלולה להיגמר בעסוד. אלא שהצד השני של המשוואה היא מה שהיום להשתמש במילה חרדתיות. מר שאדם מפחד מכל דבר כל הזמן הוא בודק שלא יעונה לו כל רע ושלא יעונה לו כל רע זה כולל שלאורך כל ה גוונים של ההתרחשויות שהוא פוגש בחיים הוא יהיה נינוח ויהיה לו טוב ויהיה לו ענג. כלומר הוא מפחד מכל מאמץ, הוא מפחד מכל חשיפה לאיזה אתגר. הוא רק עסוק בהגנה על עצמו ובסוף זה בעצמו מביא אותו לקטנות, לצימוק, להשתבלות, להמתת כוחות החיים. ובסוף האמת הפיזיולוגית גם לסכנות מצד עצמם. אחרי הדתיות היא בדג לא מעריכת ימים היא א מקצרת ימיו של אדם אבל במקום שזה נצרך אדם חייב להיות א ערב להילחם כנגד סכנות שלות. אבל הלדתיות מלחמה כנגד סכנות שבאות זה האם זה נעשה מתוך חולשה או מתוך עוצמה שמדינת ישראל נלחמת באויבי הערבים ומתכוננת באנספור כיוונים להגנה להגנה אקטיבית למלחמה להתקפה למודיעין על כל האויבים זה לא אנשים חלושים ורפוסים וחרדתיים עוסקים את זה. זה אנשים גיבורים, צלולים מלא עונים מלא מרץ מלא יצירתיות תעופה חשיבה מחוץ לקופסה. שבמה הם עוסקים? בשמירה. מאסונות שמירתם אסון ענק ורציני ו אנשים חרדתיים לא מתקבלים ליחידות המובחרות של המלאכה הזאת לא בצעל לא בשער כוחות הביטחון ואף על פי כן יש איזה נטייה שאומרת שיראה הכוונה איזה כפיפות רפיסות חרדתיות חולשה דאגה לכל א רגש הרגש של איזה מעט אפילו של כאב רצון לחסוך את כל זה רק לא להגיע לאיזה התמודדות וזה לא העירה נכונה זכר דתיות וה ה מידה המצרמית קורא זה הרב ב מוסר אביך של קרבה בין החרדתיות השמית ליראה החיובית מבלבלת ומטה את התפיסה שלנו בכיוון החרדתיות כל פעם שאנחנו מדברים על יראה אז אומר הרב יותר מדי מורגלים לחבר מושג של יראה שאמיתיותה היא מלאת כוח עם חלישות הנפש הרפיסות שדיברנו ואהבה יתרה לעצינותו שלא לא י לא יותר מדי קר לא יותר תלמידי חם ולא לא ללכת בגשם וללכת בשמש ולא כאן הוא המון המון לאים הוא גוזר על עצמו בגלל שהוא פוחד מכל טיפה של מאמץ עד שמביאה לחרדה מכל דבר במילה אחת חרדתיות אבל זה לא הדרך הנכונה חלילה ואי אפשר כלל שתהיה העירה של אמת נקבעת לגמרי בנפשו של אדם עד שיתרוקן מאותה עיר החלושה אי אפשר להיות ירא שמיים עמרת הציות זה לא רק שזה לא מקרב ליראת שמיים זה מרחיק מיראת שמיים זה לא יראת שמיים זה יראה מ פגיעה בעצמו ובחופשותיו וברגישויותיו היתרות אף על פי כן אומר הרב זה לא שאין לזה שום מקום אומנם גםה חלושה כשהיא מחוברת בהזכרת שם שמיים יש בצל של יראה אמיתית. אם מדברים על יראה כלפי מעלה אז אפילו יראה חלושה כזאת רפוסה כזאת יש מצב ואי אפשר להסליחה כי אם לפי אותה מידה שקנה לו לקניין נפשי את העירה הרוממה הבאה עם גבורת הנפש וגדולתה כלומר צריך לרוקם את החרב דתיות אבל אם אדם עדיין לא קנה את היראה הגבוהה אז הוא לא יכול להזניח את העיר הנמוכה בגלל שעכשיו שם שמיים תלוי אצלו בזה הרב נראה לי מכוון פה גם במה שכבר דיברנו על ה פעם שהרב אומר שהחרדים צריכים להיות חרדים כי לפחות כרגע בחלקם אין את העוז ואת העצמות הנפש שיהיה להם עיר גיבורה ולא ירה חלושה. יראה של אומץ ולא יראה של הגנות והגנות ועוד הגנות. אבל אם ננסה היה לנו פה יותר מבחור אחד שרצה לבוא ללמוד בישיבה מהעולם החרדי שלא קיבלנו אותו למה מפני ש היה חשש לא קטן ש ה הגנות שהוא השתמש בהם עד עכשיו בחברה שממנה הוא הגיע, הוא ימותטט אותם בבת אחת ואין לו במקום זה תחליף אגון ואז הוא ישאר כריח מכאן ומכאן. אז לכן אסור להסליח את זה עד שלא נמצא את הגבורה. עוד פעם אמנם גם העירה החלושה כשהיא מחוברת בהזכרת שם שמיים כלומר כשהירת שמיים כשהדבקות בהשם כשמירת המצוות היא בנויה כך יש בצל של ירה אמיתית ואי אפשר להזניחה אלא אם כן כי אם לפי אותה מידה שקנה לו לקני נפשית העירה רוממה הבא עם גבורת הנפש וגדולת כן כשאנחנו היום מתכוננים למלחמה אז אנחנו עושים את זה מלאי עוצמה מלאי גבורה מלאי גדולה אבל אנחנו יודעים שצריך לגן על עצמנו מכל רע אז גם העירה כלפי ישמיה היא צריכה גבורה להיות ירא שמיים מלא עוצמה שלא לתת לשום חטא ועוברון לחדור פנימה ולהביס אותם ולהפיל אותם. זה חלישות רוח היא לא הכלי. אבל אם אדם הוא חלוש ברוחו אז הוא לא יכול למחוק את זה ולהגיד טוב כשתבוא לי הגבורה יהיה מצוין ואני רוצה לפנות את המקום כדי שהיא תגיע כי הוא ישאר כרח מכאן ומכאן אז הוא צריך כן לתת עדיין מקום לחולשה של העירה בהבנה הראשונה שלה ולקנות לו לאט לאט לאט את גבורת הנפש וגדולתה שבאמת היא יראת הכבוד והרוממות. כלומר מה היא גבורת הנפש? גבורת הנפש האמיתית זה יראת הכבוד משם שמיים והרוממות. כמו בעולם של חול ש גיבור אמיתי הוא מבין את ה חשיבות של המלכות והוא לא נלחם בה אבל הוא גם לא עסוק בלפחד ממילה הוא מגייס את גבורתו כדי להוציא אותה אל הפועל מר אם נגיד יש ראש שבק שיש לו אמון גבוה בראש ממשלה יכול להיות דבר כזה לא אז הוא איש גיבור הוא לא פוחד מראש הממשלה הוא לא שופר הוא לא יהיה סמן הוא מלא גבורה הוא אומר את דעתו הוא מגבש את כל כוחותיו גם האישיים אבל גם המוסדיים של המוסד שבראשו הוא עומד השבת כדי שהם ישמשו את מי שהעם בחר בו. יש לו כבוד למי שנבחר על ידי העם. הוא לא מנסה להיות deep סטייט. הוא לא נגדו. הוא לא נלחם בו. זה לא אומר שהוא לא גיבור. הוא גיבור שנלחם למענו של מי שנבחר על ידי עם מפני שהוא מכבד את זה, מפני שהוא מרומם את זה. אז להילחם כנגד ה חולשות, הנפילות שעלולות להגיע, אם לא נשמר, זה גבורה. לכן נראה וגבורה בספירות הם הולכות ביחד. איראה זה להיות גיבור. כמו יש סכנות בחיים, זה קשור לעירה. והגבורה זה אני הולך לטפל בזה, אני הולך להילחם עם זה. יש לי כבוד לסיבה שבגללה אני נלחם הטוב האלוקי, העליון, הטרקליני. לא רק מה שאני פוגש בגדרי העולם הזה. הטוב העליון הטרקליני שהוא באמת הטוב האמיתי הנסגב והאידיאלי ושמפני שאני מכבד ומרומם אותו לכן אני נלחם עם כל הכוח למענו אני גיבור בגלל שיקר בעיניי העניין שלמנו אני נלחם כלומר טוב בשם שבאמת היא יראת הכבוד והרוממות זה העירה הרוממה ומסטיפת ממנה יראת החטא מצד עצמו. כלומר, יראת הכבוד והרוממות זה ה התמוססות בפני גודל עוצם המעלה של טוב השם. וממילא כל מה שפוגם בטוב השם אני נלחם בו. אוהבי השם סינור רע. שינאת הרע היא גבורה שנולד נולדת מאהבת השם שהיא קשורה ליראת הרומות והכבוד. כלומר, ידיעת המעלה העליונה של האור האלוקי, שאין משהו שהוא בעל ערך אפילו להשתוות לו, אין ארוך לך השם אלוקינו. אין ארוך לטובך השם אלוקינו. ולכן בגלל העיקר והכבוד הזה אז אני גם מוכן להילחם במה שעלו לפגום בזה. החרדתיות היא בעיקרה יראה שלא כתובה כאן בלשונה, אבל היא קשורה לאהבה יתרה לעצמיותו. אהבה יתרה לעצמיותו זה היראת ה עונש. אני דואג לעצמי. כי עירת החטא זה שהחטא מצד עצמו הוא דבר רע. כמו שהוא אומר הוא הסתף את מיני ירת החטא מצד עצמו של החטא זה פגם זה נורא ומה איתך אני הנני להילחם כדי שלא יהיה חטא ומה יהיה איתך עם שכר ועונש עברתי איתה גם אני לא עסוק בלדאוג לעצמי אני לא תספוס חרדתי שכל הזמן משתבלל ואולי יהיה לי ככה אולי יה לי ככה אולי יה ככה אבל אם אני כן שם אז אני לא יכול פשוט לזנוח את זה. אני צריך לגדל את הגבורה כדי שאני אוכל להיות מרוכז באמת הענקית של טוב השם מצד קראת כבודו ורוממותו ומצד המלחמה כנגד כל מי שפוגם בו. מה שהרב אמר שאי אפשר לפנות את השלב ה העירתי הנמוך יותר בלי שמקבלים את השלב הגבוה כל נפש יכולה לקבל את העירה העיונה שיש נפשות בעם ישראל שאומרים להם לעולם תישארו עם העירה ה יכול להיות שבקצה יש כאלה כל נפש בריאה היא בנויה מ חלק עליון של יראת הרוממות והכבוד ויראת החטא ואכפטיות לעשייה. אדם שכל מה שהוא עסוק זה לדאוג לעצמו הוא חולה עמוק. ואנחנו מאמינים אנשים בריאים. סיפרנו פעם על אהרון קרוב הפצועים הקשים במלחמת צוקיתן איפה >> וופרת צוקה ש לקחו פסיכולוג גדול פרופסור פורשטיין אבא של הרב רפי אה א והוא פוגש אותו כולו עוד א מלא מכשירים ועניינים והוא אומר לו מה היה החלומות שלך לפני המלחמה לפני שהתגייסת אומר עשה מסכת אומר ואיזה מסכת למדת אומר בבאב בטרא אז הוא אומר אומר בעזרת השם ליום השנה לפציעה אתה גומר בבטרה בעצם ביום ביום השנה להצלה כנראה הוא אמר שניצלת היה כפסע ו עד כמה שהיה אפשר לחייך במצב הזה אז אהרון קרוב אומר לו לא בטוח שאתה יודע מה זה בבטרא אומר אני יודע גם גמרתי אותה למדתי אותה וצאם בבאטר הוא סיים בבא בטרא עכשיו למה הוא חשב שהוא לא יכול כי הוא השתבלל בלדאוג לעצמו אנחנו יכולים להבין למה במצבו המצב היה מחייב התגייסות עצומה לדאוג לעצמו ו הפרופסור אומר לו עזוב אותך מלדור ל עצמך זה לא יבריא אותך כמו שיכול להבריא אותך עיניים החוצה בבטרה להתקדם לפעול להיות גיבור והוא עשה סיום לבבטראה ושמח שמח עד מאוד זה בריאות אז האם יש אנשים חולים כן האם יש אנשים קטנתנים ש הבריאות לא מספיק גלויה מהם. למה אנחנו צריכים לדון בזה? האם אנחנו פה כולנו אנשים בריאים? התשובה היא כן. זה לא אומר שאין לנו מה לעשות כדי להיות בריאים יותר ולהיות א בעלי אנרגיה יותר גבוהה של חיות. אבל ברוך השם אנחנו אומרים ומה לנו להתעסק עם >> כן רבקיד >> לא אף על פי שיכול להיות שרבקיסטים בריאים תהרו את הרבקיזים כך יכול להיות כשאנחנו א מחדדים מסר על ידי האמירת המילה רבקיזים אנחנו רוצים להבדיל לא בין אנשים חולים לבריאים אף על פי שפעם אה הייתה טענה כזאת כלפינו. אה, עוד רגע נדבר על זה. אלא יכול להיות שרבקיסטים טובים מדברים על המחלוקת איתנו באופן הזה אומרים אתם חולים אנחנו בריאים אלא עד זה ש רבקיזים הוא בפרשנות שאנחנו נותנים לו הוא גבורה מוחקת צלילים, עומק, אה, תהליכים פנימיים, כי הוא עסוק רק בכוח החיצוני בלי כל האור שמלא את הכוח הזה. עכשיו, חרדתיות זה לא צלילים מדינים, זה משהו אחר. בין חרדתיות למחיקה יש באמצע בריאות שהיא גם נינוחה ויכולה להיות פנויה להקשיב גם לצילים הדינים, גם לאכויות העמוקות שמביאה איתה נחת והפנמה ושמחה שהיא לא רק אה פעילות אלא גם מלאות נפשית. וכן זו הדרך ובאמת פעם מישהו טען כלפי הישיבה פה מישהו באזור הרבקיסטי יותר שאנחנו א חולים זה מקום לחולים פה נראה לי שמאז הוא חזר בו אולי מאז אתה הגעת אני לא יודע אבל מאז הוא חזר בו אה זה היה נראה לו כך מרחוק ולפני הרבה מאוד שנים ואנחנו נתנו לזה כמה תשובות פעם באו תנו אז היה פה את זה קצת סיג בשיח היום יבואו לפה הבוגרים אולי זה חלקם יזכרו את הדבר הזה הבוגרים היותר ישנים ו אה רק נגיד את ה את ה היה שם כמה דרגות גות של א של עניין החולי גם קיבלנו את הביקורת באיזה צדק יש לנו גם צת חולה אדרבה צריך להביר אותו אין החינמי וגם שיש משהו חולה בדור וצריך להרגיש אותו כדי להוריד את כולו וגם שזה לא נכון ואנחנו בריאים וגם שבכלל מחלה זה מעלה עליונה. איפה מחלה מופיעה כמעלה עליונה בתנך? פסוק חולים >> מהתבה >> ככלת אהבה אני אומר שיר השירים זה ה הראיה אומרת אם תמצאו את דודו דודי מה תגידו לו שיכולת אהבה אני זה לא אומר לדוקטור תשלח איזה אנטיביוטיקה אני חולה אלא עומק הקשר אם אדם כשהוא רווק הוא לא חולה אז שמע לו להתחתן. רווק חייב להיות חולה מרווקותו. עכשיו הוא יכול להיות בריא בתוך מסגרת המגבלה הזאת. אבל מי שאין לו תשוקה לבנות בית, זוגיות, ילדים, בנים, בנות, נכדים, אין אין לו את התשוקה הזאת. זה לא בריא. הבריאות היא שזה חסר לי מאוד אם אין לי את זה. זה אדם בריא. אם אדם אין לו צורך לאכול, הוא לא רעב. איך קוראים לה הבריאות הזאת? בריאות במרכאות אנורקסיה כן מטפלים בזה עלולים הייתי בלוויה של בחורה ש זה הגיע עד שערי מוות כיפשוטו עד ועד בכלל זה מי שאין לו תאבון לאכול הוא איבד את החיים הואבד את הבריאות אבל תיאבון זה סוג של מחלה של חוסר שאני חייב להשלים אותו ואם לא אוי ואבוי ככלת אהבה אני זה שאני חייבת להיות דבוקה בהשם יתברך ואם לא אני יכולה גבורה אז אחרי הסברנו את זה באופן ה למעליותה חסידי מה אפשר לעשות חיים חיים ברוך אתה אדוני יו מלך העולם שהכל נהיה >> אמן כאן זה לא אדם שמוחק, זה אדם בריא. יח בוא נספיק עוד. טובה היא המידה של יראת הרומות בהשגת העניינים האלוקיים. להתיירה מלהרוס בגנזי עולם ושלא להישאן בהם על בנתו. יש אפילו בניגלה מושג ירא הוראה. זה הגבול שחז"ל אומרים רבים חללים מפילה ועצומים כל הרוגיה. רבים חללים מפילה זה מי שלא הגיע לו רע ומורה אין לו יראה. הוא לא פוחד להורות כשאין לו את הכלים מספיק בשביל לעשות את זה נו הוא קל בהחרא אותם וטועם ועצומים כל הרוגע זה מי שהגיע לאורע ואינו מורה או זה ירה יתרה אז יש איזה גשר צער בין רבים חללים מפילה לבין עצומים כל הרוגיה צריך להיות ירא הוראה אבל לא יותר על המידה וזה מה שהרב מדבר פה אז בוודאי בוודאי שזה נכון ככה בפנימיות התורה שאם בניק של תורה שזה לא העניינים האמוניים לא שורשי ועיקרי האמונה הם הנושא שעסוקים בו, אלא פרטי הלכות שאם אדם שוגע בהם ותה בהם, הוא לא עוקר עצמו מלהיות חלק משלומי מוני ישראל. מה זה יגרים? יג יקרים זה לא שזה עוד אחד מכל המצוות, זה שאם טעית פה לקחת את האמונה. האמונה מיוסרדת על 13 אלה. ואם הכרת אותם אז אתה לא מאמין אפילו אם תהית אבל טעות כזו היא טעות ש אז יכול להיות שאתה נידון כשויג יש אפיקוירס במיזיד יש אפיקוורס בשויג אז אתה אפיקוירורס בשוויגק יכול להיות אפילו אפיקוירורס מתוך כוונה לשם שמיים אפיקורס לכן ענייני אמונה הם הרבה יותר רגישים להכראות שאדם יכריע על פי אמינתו ועלול לקצוץ זנתיות או לכפור בעיקר אז טובה היא המידה של ירת הרוממות שאתה אומר אני עושה בכאלה עניינים עליונים זה כמו אדם אה היה איש פשוט ופתאום נתנו לו לנהל השקאות של מיליארדים הוא למד איזה קורס השקאות, אומר לו טוב, גמרת קורס, בוא קח קרן ששווה מיליארדים ותשקיע לפי הקורס מיליארדים אומר לי להשקיע 20 ש₪ נראה שאני מצליח אז צי 30 אבל מיליארדים אני פוחד מרוב המשקל שיש לזה לכל המשפחות שהשקיעו יש לזה משמעות אדירה אז גם כאן מי שיודע את גנזי עולם, את האור הטרקליני שיש בסתרי תורה, אז הוא פוחד להישאן על בינתו ולהסביר דברים שלא כראוי. אבל כשתחיב את מידתה מי זה מידים מי? >> הירה יראת הרוממות. גם יראת הרוממות עלולה להכיב את מידתה להנוות יתירה כמו טו אני לא מבין אנחנו לא מבינים את זה אנחנו לא יודעים ו עד בלי לעיין כלל בסתרי התורה ולא לחקור בחקרי האמונה ולהתיירא יותר מדי מכל מחקר כללי כמה חושך היא מביאה לעולם כי חוסר הטיפול בשדה אשר ברכו השם של גן האמונה הוא מעלה כמשנים זה לא שהחיים נצרים למדתי עד שהוא עובד לדמונה ומכאן אני פוחד כבר התחילו לדבר בישיבה כל מיני מילים ואני פוחד אז אז זה לא הנפש מפסיקה להצמיח בכל התפיסות עולם דברים חדשים היא מצמיכה קמשונים כי אף אחד לא עוקר אותם לא מטפל בהם והעירה היתרה היא אחד הכמשנים עצמם שגדלים הנפש אתה לא מתפח ולא עדר ולא מנקש אז אה יתרה היא גדלה ותפיסות עולם נמוכות הולכות ומתעבות ותופסות מקום כמה חושך מביאה על העולם וכמה אומללים עובדים מן היהדות ורואים בשדה אחר ואין משיב למה כי אם המורים הרבנים מורי הדרך מפחדים מהמכה בשאלות אמוניות. אז התלמידים מרגישים שעומד מולם פחדן, מוגלב, שהוא לא נזהר, הוא חרדתי והם מוצאים בריאות, מרגישים כוחות מרגישים הצלילות הדעת, מרגישים אומץ לדון בדברים בעיניים פקוחות. ולהסתכל לעומק הסוגיות ואם הם לא מקבלים תשובות אז הם הולכים לחפש איפה שיש אומץ למשל באקדמיה ששואלת שאלות שבישיבה לא שואלים ויש אנשים ש ביקורת המקרא שואלת שאלות שבישיבות לא שים ואם מה שמניע את השאלות האלה זה יראה יתרה אז מי שבריא מבחין שמדובר פה בפחדן אני לא רוצה לכת אחרי פחדן יש לך אובץ תגיד תשובות יש לך אור תשפיע אותו אתה פחדן אני מחפש סלי מישהו אחר אני הולך לאקדמיה שם יש הם לא פוחדים אומרים שהיהו יש שתי סגנונות איך אתה יכול להגיד אותו איש כאן כל הזמן הוא מדבר בשפה אחת כאן הוא מדבר בשפה אחרת המילה פריון אין כמותה ואין כיוצא בה בתקופת המלך שלמה סיום יון זה משלב אחר בהיסטוריה ביוון אין סיום היום בכל התקופה של אז מאיפה הגיע מילה הפריון השיר השירים עכשיו אומר וואלה זה אנשים ממיצים מסתכלים לטקסט בעיניים באומץ ואומרים לא ומוצאים את הפתרון הכפרנים שלהם שבכלל יש הריכות מאוחרות זה לא שלמה המלך סתם עבדו עלינו כל החיים כן עכשיו יש תירוצים הרבה יותר פשוטים מה להרוס הכל סתם בשכל פשוט בואו ניקח את הדוגמה של הפריון מה מה יכולה להיות התשובה בהנחה ששלמה המלך כן כתב את שיר השירים ואת כולו מילה במילה ווודאי שכל תורת הסוד יוצאת מנקודת ההנחה הזאת ואין ארוך מתורת הנגלה כי היא דורשת על כל אות ועוד דקדוקים עד חקר של עולמות עליונים אז מה הפריון מור א' יכול להיות צד אופן סתם מה שאמרת השם יש לצד אופן האם יש עוד מילים שהם יצד אופן כן, תחפש עוד תצמך שיש עוד דברים שצ דופן זה לא היצופן היחיד לפעמים יש יוצא דופן ואחרי זה אותו יצא דופן נעשה בשפה אחרת בהקשר אחר מצוי לא נורא ב יכול להיות שבאמת העולם היווני כבר היה עם סיום אתיון וחלק מהמסחר הביא איזה מילים שכן השתמשו בהם בעברית מה נורא כל כך? ואם שלמה הוא דווקא דוגמה למסחר עם אומות העולם? ודאי הוא היה חכם גדול והיה לו קשרים בינלאומיים אז זה גלה וזה מילה אז השתמשו בה. האם אנחנו בעברית היום משתמשים במילים אנגליות בשפה אנגלית? כן, אני לא מדבר על אם אתה הולך לתרבות התל אביבית, שם בוודאי יש מלא מילים באנגלית, אבל עכשיו רצו לסדר את ענייני פורים. אז קבו שבעזרת השם אחרי שהסעודה ב8 בערב יהיה אצלנו ונוח ב-15. אז אני קראתי לזה ונוח ב-15 ואז לימדו אותי אנשים שהם רק דוברי עברית שזה אפטר פארטי שיננתי הרבה עד שנעתי להגיד את זה בסוף אני מקווה שאמרתי נכון אז אמרו לי זה זה אפטר פארטי הבנתי אז האם אנשים היום דוברי עברית משתמשים בכל מיני מושגים באנגלית כן למה? יכול להיות שהפריונים נוצרו ביוון והביאו איתם את השם. המילה פלאפון. מה היא פלאפון? פלא בעברית ופון באנגלית. פלאפון. אמ מה מה כל כך נורא? מה איפה השכל? קצת אומר זה מתפוגק. אבל אם אדם עומד רועד מפחד אמר לו אל תגע בזה סכנה לא מוכן לדבר לא מוכן לשמוע רק לזעוק ולרתון ולתקוף טוב אז זה באמת אה חולשה שמביאה לזה ש מחפשים את ה רואים ים בשדה אחר מחפשים את הפתרון במקומות אחרים וכמה הומללים עובדים מן היהדות ורואים שדה אחר ואין משיב הלב נעשה כשאווה כפלסטלינה כזאת אה גמישה ואין מתאמץ להשיב דברים בדעת והשכל שגם רחוק רחוקים יוכלו להשכילם וזה בדורו של הרב היה מצוי מאוד ובחלק מהעולם החרדי זה עדיין מצוי, גם אולי בחלק מהעולם שלנו. אמנם את כל זה גרמו הקלקולים הראשונים שכדי לתקנם היו צריכים ייסורים כאלה. כלומר, למה זה הגיע בכלל? הרב תמיד חשבן גם את הצד השני שהוא מדבר כרגע כנגדו. הוא אומר, אז למה זה הגיע בכלל? הוא אומר בגלל שהיה קלקולים, בגלל שכל אחד העיז פניו לעסוק בעניינים העומדים ברומו של עולם. סיפר פעם הרב דודי דודקביץ' שהוא היה אצל רב של זל בן ארבח והגיעו שני תלמידי חכמים חרדים עם הצעה. ומה ההצעה הייתה? שכשם עורכים חופה וקידושין לאנשים חילוניים יביאו דווקא עדים פסולים כי סטטיסטיק לצערנו יש הרבה מאוד חטאים וגם המזרים אז עדיף ש הזוג לא ינשו שמצד האמת הוא לא יהיה נשוי ואז הכל הוא כמובן הרבה יותר קל כי לא יש את ורב שלמה זלמן אמר שאנחנו לא נעכור את קדושת הבית הישראלי בגלל ארו תראה כמה והוא ראה שהם לא משתכננים אז עשה דבר יוצא דופן כנראה לרבי שלמה זמן הוא אמר תגידו לי אתם גדולי הדור שואל אותם הוא נבלו אומר לו לא אם אתה לא גדולי הדור אל תתעסקו עם זה אחרא לגדולי הדור זה לא חשבונות שהם לשיקול דעת כמו שאתם רואים את התורה זה צריך מבט ענק בשביל לשקול שאלות כאלה אם אתם גדול הדור יש עוד הרבה מה ללמוד בתורה קדימה לעבודה אל תתעסקו עם זה ומי שמתעסק עם משה הוא לא ראוי לו גורם הרבה מאוד קלקולים וגם בדורנו לצערנו אנחנו רואים אנשים שנכנסים לעולם ההלכה ואומרים בהם דברים ש השם ישמור ויציל וזה קלקולים רבים ווא בוודאי בוודאי בעולם הפנים שבעבר זה גרם הרבה יותר צרות והרבה יותר נפילות וטעויות ולכן התכבע הרבה לא כל אחד לדבר תיזהר המון המון זהירות אבל זהירות יתרה כי היא תשובת המשקל ל קלקולים יתרים שגרמה חוצפה שאדם נישן על בינתו כשהוא לא היה ראוי לזה אז עכשיו יש פה תשובת המשכן מפני שדורות ראשו בדורות ותשונים רגע נגמור היו זמנים שנתרחקנו מעל השם כי חשו מהשם ואמרו לא הוא הייתה צריכה רפואה לבוא לעומת זה בהשכלה מה כתוב אצלכם >> מה >> ברורות >> ככה צריך להיות לכאורה לא יש פה מישהו עם הספר >> בדורות רבים >> כן לעומת זה בהשכלה בדורות רבים ירה פשוטה ויתרה וסוף סוף היא תביא את המרפה בכנפיה כלומר צריך את המשיכה הזאת אבל המרפה זה לא על הצד השני המרפה זה דרך האמצע שאדם תגייס להעמקת דעת יחד עם ידיעה מה בגבולות היכולת שלו ומה הוא צריך א לשמוע מגדולים וטובים ממנו? היה מישהו שרצה מה זה הדורות הראשונים >> על על איזה דור בדיוק הרב מדבר כאן? שאלה שאפשר לראות אותה בכמה וכמה צורות. קודם כל הייתה שבטאות שגרמה נזק עצום. כי שעת שרי והולכים בדרכו הם החציפו פניהם להסביר הסברות. שלא קשורה ולקחו הרבה נפשות אחר. אה היה לא רחוק מזה בזמן שפינוזה שהרב מדבר עליו במאמר דעת אלוקים שהוא היה איש עמקן מאוד והרב אומר שזה יד השם הייתה על ראשי הקהילה האמסטרדמית כלומר שהם באמת לא היו עמוקים מספיק בשביל להתעמד איתו אבל היה להם איזה אינטואיציה צה שהקדוש ברוך הוא העיר את עיניהם שזה מחוץ לקבל ולפני כן היה בעלי הקשמה בעלי רבים רבים אבל נגיד שבדורות היתר אחרונים היו אה שני הגוונים האלה היו בולטים ודאי שיש א אה עוד רבים וגם יש מה שקורה למונאה, מה שקורה לגדולים. היחס בנ סוגיה היסטורית גדולה ועמוקה ש אה יש המון מה להרחיב, מה להעמיק לבחון אותה. נעמוד בזה. [מוזיקה] ליבי ליביך [מוזיקה] ‏Am