ברכת מעין שלוש | צורבא מרבנן- פד | הרב בן ציון אלגאזי

אחד ודי נקרא כלה רבי סי אנחנו בעמוד 119 אנחנו היום נעסוק יש לנו פה שתי חוברות אחרונות בחלק ו' אחרי זה נעבור לחלק ז חלק ו כמו שראיתם תעסק בעניני ברחות כמו שעסקנו פה בזמן קיץ שעבר עלינו לטובה ועכשיו בזמן אנו שיבוא עלינו לטובה בעזרת השם נגמור את החוברת הזאתי נעסוק בעני חגים מיד אחרי אה סוכות אנחנו נעסוק בחלק ז זה החלק האחרון של חלק ב במשנה ברורה שעוסק בניני ברכות ברכות ההודעות ברכות פרטיות נסיים את זה נתחיל שבס קודש בעזרת השם זה המהלך הבא אז לגבי ברכת מען שלוש אחרי שאדם אכל אנחנו מים עכשיו שני ברכות יש ברכת מן שלוש בריכת בורא נפשות ברכת המזון דיברנו שלוש צורות שברכות אחרונות יש ברכת המזון שהיא ודאי דאורייתא בריכת בורא נפשות שהי ודאי דרבנן זה הנוסה בשבוע הבא בעזרת השם יתברך והשבוע נעסוק בברכת מן שלוש למה סידרתי את זה בצורה הזאת כי ברכת דורת ודאי ברכת ודא רבון באמצע נמצא ברכת מ ש כשמע כשמ כן היא היא מעין שלוש מעין שלוש של ברכת המזון כידוע אגיד לכם רק ורט יפה מאוד שלמשך חומ ברכת המזון ברכת המזון ביסודי היא שלוש ברכות תכלס אנו ברכים כמה ארבע ברכות תכף נראה את זה גם לגבי הטוב והמתים למה סיפחו לזה חכמים את העניין של הטוב והמתים כי אמרו חכמים ביבנה היה שמה מת שלא ניתנו לי קבורה אחרי החורבן אז הטוב שניתנו לי קבורה והמתים שלא הסריחו מה ביתר עוד ירזה אחרי החורבן היה יפה שואל מש חוכמה מה צריך את הסיפורים ההיסטורים על ביתר על יב זה בתוך ברכת המזון כל פעם שקרה איזה משהו אנחנו צריכים לקן מה זה קשור לברקת המזון אין שום קשר אומר המשך ומ דבר נפלא ביותר אומר ברכת המזון בנוייה על פי תהליכי הגאולה ת הזן חיבר אותם בשה רבנו ביציאתם ממצרים הקדוש ברוך הוא זן את העולם כולו בטובו במן במדבר יופי מצוין אחרי זה נכנסו לארץ על ארצנו נחל דמותנו דן לךש על הארץ ועל המזון זה הכניסה לארץ לא מספיק כניסה לארץ צריך אחרי זה גם את הבניין הרוחני בתוך הארץ אז מה זה דוד בשלמה התקינו בונ ירושלים אומר המשך וכמה זה נראה ברכת המזון שתהליך הגאולה הולך צ'יק צ'ק יוצאים מהגלות מגיעים לארץ צ'אק בונים את בית המקדש בונ ירושלים ב בני חמה ירושליים אמן הוא אומר לא חכמים אומרים תדע לך שיש גם בצד כל מיני קשיים שיהיו בדרכי הכולה דוגמת מה שקרה עם אותם מתים שלא ניתנו לקבורה ושלא הסריחו וגם על זה אנחנו צריכים להגיד הטוב והמתים גם כשיש קשיים הטוב והמתים מברך על הרעה כשם שברך על הטובה ברכת המזון מוליכה אותנו לכל תהליכי הגאולה הגאולה עצמה והקשיים בתוך הגאולה ובסוף הכל הטוב והמתים משך וכ טוב עכשיו אחרי שראיינו את זה נעבור למעין שלוש למה אני אומר מען שלוש כי זה מעין שלוש של ברכת המזון אז הבח נתחיל בבך הנפלא הזה מאוד חביב בעיניי הבח הזה הבח אומר שאנחנו מברכים בברקת מן שלוש על שבעת המינים אנחנו לא אוכלים רק את הפרי אוכלים את השכינה יש שכינה שבלו בתוך שבעת המינים כל פעם שאתה אוכל איזה לא תהנה מטורקיה תמר מג'ול מפיקת הירדן אתה אוכל שכינה תראו את הבח מקור אחד קדושת הארץ ה נשפט ב מקדושת הארץ העליונה היא נשפת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה לא פחות ולא יותר א השוכנת בקרב הארץ כי על כן הזי אמר בסוף פרשת מעשה ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה אשר אני שוכן בתוכה כי אני השם שוכן בתוך בני ישראל שוכן השכינה בתוך פירותיה של ארץ ישראל מצויין א אחרי זה נראה את הגמרא במסכת ברכות הגמרא אומרת אדם אכל תאנים ענבים תנים ורימונים מברך אחרי שלוש ברכות דהיינו ברכת המזון דיברי רבן גמליאל רבן גמליאל היה אומר כל מי שאוכל כזית משבעת המינים ברכת המזון מים אחרונים זימון ברכת המזון חכמים אומרים ברכה אחת מהאין שלוש אל תהיו במתח הלכה כחכמים כי אם הינו צריכים כל פעם זה גם פה היה סיפורים שלמים הגמרא רק ממשיכה מחזקת את שיטת חכמים בקטע האחרון אמר רב יעקב רידי אמר רבי חנינא כל שהוא מחמש את המינים בהתחלה מברך על הבורא מיני מזונות ובסוף ברכה אחת מהן שלוש מה שיוצא לנו כרגע שיש גם שלוש קבוצות יש באמת פת שמכים עליד ברכת המזון יש אנחנו פוסקים כחכמים כל שבעת המינים כים עלי מאן שלוש והחידוש הוא במיני דגן למה אני אומר את זה שיש שלוש קבוצות כי ינפ קמינה בבאן שלוש בין מיני דגן לבין שאר פירות האחרים שיש תאנים רימונים וענבים וכולי בסדר אז צריך אדם צריך לדעת תמיד בברכות מול מה הוא נמצא לחשבן שנייה אחת מה החשבון שיש פה בברכה ואז לברך אנשים מתנפלים על הברכות כלא אחר יד מחלוקת קטנים בדאורייתא כן כן אם אם זה אם אם זה ברכת המזון זה דאורייתא אם זה רבן גמליאל הוא סובר שמ דאורייתא צריך לברך על זה שלוש ברכות נו ברכת המזון מה פוסקים להלכה במקור ארבע לפניכם ברכה אחת מהן שלוש של פירות חוץ לארץ חותם על הארץ ועל הפירות ובארץ ישראל חותם על הארץ ועל פירותיה אז יש פה רק עוד דיון אחד קודם כל פסקנו הלח כחכמים זה פשוט לאחר מכן איך חותמים את ברכת המאן שלוש אם זה על פירות משבעת המינים בפירות ארץ ישראל מברכים על הארץ ועל פירותיה ועל חוץ לארץ על הארץ ועל הפירות מה קורה אם יש פירות שמובאים מטורקיה לפה הרי כל התאנים אם אפשר לאכול תאנים צריך לדון עכשיו אם תאנים כן תאנים לא תאנים על הצד שאפשר לאכול תאנים אז מבי זה הכל עבו מה מברכים בפשטות ברך על הארץ ועל ה פירות אין מצב שברך על זה על הארץ ועל פירותיה הרש בו מחדש במקור חמש הוא מסתם רא שאפילו בחוץ לארץ אם הוא אוכל פירות הבאין מן הארץ מברך על הארץ ועל פירותיה נוסא אדם לחול לוקח איתו הפוך לוקח איתו פירות ארץ ישראל אשתו שמה לו שמה שקדים ותאנים נחות לות בוטנים ושקדים כמו שהביאו ליוסף מה יוסף ברך שמה על על מה שהביאו לום ארץ ישראל על הארץ ועל פרותיה אפילו שיה במצרים מעיקר דרב חיזה אמר על הארץ ועל פירותיה לא הבקש אלא הנו אכלי ואנחנו מברכים הגמרא שמה שואלת במהלך של בגמרא פה יכול להיות שאנחנו אנחנו אוכלים והם מברכים אלמה כל איך דכן אנו מברכים על הארץ ועל פירותיה הרשב מכריע באופן פשוט שאוכלים מפירות ארץ ישראל יש שבח ארץ ישראל ולכן על הארץ ועל פירותיה כך פוסקם כן לכן אני אומר לפני כל יש יש בן איש חי בן איש חי אומר שאדם שלא מתבונן בברכות שהוא הולך לברך הרי יש חוברות שדיברנו עליהם קודם יש כל מיני מוצרים היום ששום דבר חוץ מפירות נורמליים אין דבר אחד נורמלי אתה אוכל קבוקים קבוקים יש אדמה בתוכו מסביב יש מזויינים אתה אוכל שניצל שניצל פשוט לכאורה מה שהכל לא פשוט כל כך הרבה יש תעלו איזה ניו דעתי תעלו איזה סוג אין היום דבר שהוא פשוט הכל תרוס על גבי את ה ארובס אומר הבן איש חי אתה חייב שניה אחד לפני שאתה מברך או ברכה ראשונה ברכה אחרונה זונן על מה אני הולך לברך הוא אומר שמי שלא מתבונן זה גורם לו טומאה טומאת כ ככ אומר למה כי הוא עושה את זה על דרך המקרה וגם זה גורם לו דברים של מקרה ככה אומר הבן איש חי מבל מלדת מה מקור הות להתבונן אדם עכשיו אוכל פדת אין אין וב הדברים מרים הפירות אני לא יודע מה נכון נכון נכון נכון נכון במיץ הנבים היום הרבה מאוד חול זה טוב מבחינה אחת כי מה שבארץ הרבה היום זה קדושת שביעיית זה בלאגן לגבי הבדלה אי אפשר חבות שמה אתה אתנ מה רק הבדלה רק הבדלה בסדר אבזה אם אתה ככ בסדר כל הש שמשי בקבוק של כבשת שביעית הכל היה טוב יפה הגענו לאבדו אין משהו אחר תקוע אתה לא יכול לכב כן ככה במי ע הארץ ועל הגפן אעל הרץ וג בטח בטח בטח בטח יש חילוק בחילוק ברור כל מה ש מהארץ על המקום אתה מברך אם לא על מה שהקדוש ברוך הוא יצר חוץ הארץ לא מעניין אותנו מבחינת היצירה שלו שבים של חול אסור לכבות את הנר בהבדלה לא לחול דווקא כן חול תכבה קדושת שביעית אתה לא יכול לכבות את הנר אתה לא יכול לקחת אחרי זה להתרחץ מה שעושים הספרדים חלק בכיסים בזה באגוזים בזה עושים מקלחת זה לא אי אפשר להתקלח במים של דשת שביעית טוב הוא לא יודע אם זה אם הוא לא יודע אם זה מארץ או לא אז הוא שברך על הפירות על הפירות אם הוא ברך על הפירות יצא ידי חובה בכל מקרה בסדר אומר השולחן ערוך אל הרב יש ספק על פירות חול הם לברך מן שלש יש ספק על פירות חול האם לברך מן שלוש ברור שלכה מברכים לא ברור שמכים מן שלוש רק רק על הנוסח של הברכה לא עלזה מברכים מה אתה אכלת בחוץ לארץ ענבים זה וודאי אין להם אזה אין איזה טעם אין איזה ריח אבל אכלת דמוי ענבים אתהה חייב לברך אני זוכר בחוץ לארץ היינו הלכים לבקש אזה אין פירות כמו פה בארץ ברוך השם בשפע כזה לך מחני יהודה כל שפע שמה עם כפפות ואחד וזה אתה חושב זה פיל פלים זה נראה מצויין אתה מגיע הביתה צמיג יותר טעים מזה צריך ך ל זה שהכל אבל מה מכים צמי שהכל אבל בסדר אבל בכל אופן יש ברכה הראשונה יש ברכך אחרונה משהו קישק התמלא אומר המחבר מקור שש ואם בחוץ הארץ אוכל מפירות הארץ חותם גם כן על הארץ ועל פירותיה מה קורה אם יש לו ספק מהיכן הפירות האלה לשאלת כבודו אומר המשנה בורה אוכל פירות הארץ רצה לומר כשיודע שם מפירות הארץ ך ל הארץ פותח אבל סופק כגון בחוץ לארץ הסמוכה לארץ ישראל יאמר על הפירות כמו שאמרתי קודם כשיש לך ספק אתה מברך על הארץ ועל פירות והוא הדין כשאוכל בארץ ישראל ואינו יודע אם מפירות הארץ או שהוו מחוץ לארץ יברר גם כן על הארץ ועל הפירות חוץ מדברים שברור שיש זהזה יותר כול כן על הארץ הפירות פירות באשרם פרות אם אחג נכון לא לא חוזר יצא בדיעבד יצא רבי יסי אם ברך לחוץ הארץ פירותיה יצא פירותיה טוב א ציינתי פה לגבי עניין של הדגן היום כל הדגן מגיע מחוץ לארץ כמובן עכשיו רבי יסא יש פה טור טור נפלא ביותר הטור ור משווה את ברכת ברכת מאין שלוש ברכת המזון אמרנו מאין שלוש אומר התור לא מאן שלוש צריך להיות מהן ארבע כי הכניסו בתוך ברכת מאן שלוש גם את הטוב והמתים תראו תוב מקור תשע על המחיה ומעין ברכת הזן על הארץ על ארץ חמדה ומאין ברכת הארץ רחם מאין בונה ירושלים כי אתה השם טוב ומיטיב מעין ברכת הטוב והמתים כתב הרמבם יש שן אומרים כתה השם טוב ממתים ש תקנו אל מעין ג הרמבם משייך יותר את מא ש לברכת המזון ישירות ולא מעבר ומי הוא ישנו בכל הנוסעות וקוראן אותם מן ש ע פי שתיקנו אותם מאן ארבע שאן קוראים אותה אלן שם שהי דאורייתא כמו שאמרתי שלוש ברכות ראשונות הם דאורייתא לכן קוראים מן שלוש אבל למיסה זה מאן ארבע אומר הקיצור שולחן ערוך איך אנחנו מברכים חותמים את הברכה וזה מחלוקת גדולה בין הרב אליהו לבין הרב עובדיה יוסף הוא אומר תראו בקשה מקור 10 בקת מן של של אחר מזונות פותח על המחייה ועל הכלכלה חותם ונו יד לך על הארץ ועל המחייה ברוך אתה השם על המחייה ועל הכלכלה כומ נתפס נוסח סדורים צריך כל ישראל להיות בקי בברכה זו בעל פה באמת זה אחת הברכות היותר קשות שיש וכל אחד צריך לברך אותה ללמוד אותה בעל פה כך הסכים איתו הרב אליהו צריך לחתום על המחייה ועל הכלכלה אבל המשנה ברורה מביא נוסח הברכה ברוך אתה השם על מחיה וקלת השדה ברוך אתה השם על הארץ ועל המחייה והשער הציון כותב ש מגן אברהם מסיים בנוס ממחי ככלה כמו שהובא נוסח זה בטור בבו דרם לא ת הכתים כבר כתב הבית יוסף על דברי הטור ש מהרמבם אנחות גדולות סמג מוכח בעד שלא לחתום רק בעל המחייה המחבר בפשטות אומר לחתום רק על הארץ ועל המחייה יש שטענו שצריך על המחייה ועל הכלכלה למסה הרב עובדיה יוסף כותב צריך לחתום רק על המחייה בלבד בחתימת הברכה צריך לומר על הארץ או על המחייה אין להוסיף על הכלכלה כמו שמודפס בסידורים הרב אליהו חולק על זה כמו שאמרתי ואף על פי שהוא הורגל לחתום על הארץ עמחה על הכלכלה נכון שישנה מנהגו אז למה יס רבי יסי באמת מן הראוי לפי הספרדים לפי מי שהולך כמו הרב עובדיה רק על הארץ ועל המחייה ולהתאפק ולא להגיד ועל הכלכלה אני יודע זה קשה כן אנחנו התרגלנו להגיד על הקלה לאשכנזים אפשר ככה הנוסח שלהם אני חושב נכון באופן על המחייה ועל הכלכלה ומי ש כדעת הרב אליהו יכול לחתום גם על המחייה ועל הכלכלה יש כאלה שאומרים על הרץ ועל ועל הכלכלה לא זה נראה לי שינוי מנוסח הברכה זה כבר כמו שיש כיום שעושים ברכה שמינית מתחת לחופה זה זה כבר שינויים לא ראוי בכלל מה ש צחוקים צחוקים לא בברכות אבל מה לא היום יש כל מיני אנשים נכנסים כל מני דברים יש היום רוצים לכבד איזה אישה גם ראש בדרשה משהו אזה שבע רוכז שגומרים את השבע רוכז ברכה שמינית תעלה ראש המדרשה היא מברכת ממציאה איזה ברכה ואומרת דודתי בזה זה תי בפרוד אם איתי חייתי ברוך אתה השם א אני אני אני כבר ראיתי כ כמה חופות כאלה דעתי לא נוחה מזה בכלל וזה נורא והיום אני אני בחופה מדגיש אין אין שום שינוי ממה שאנחנו נהגו לעשות אני היה לי מייסט מדגיש את זה בכוונה לשמור על על המסורת חיתנתי אייזה בוגר שלי לפני הרבה זמן אז ה שמעים לפני החתונה הוא אומר לי סבתא שלי רוצה לברך מתחת לחופה לא לא לא לא חושב שהתכוונה לברך בברוך שבוז היא רוצה להגיד כמה מילים אמרתי לו סבתא שלך לא תברך מתחת לחופה לא תדבר מתחת לחופה אומר לי למה אמרתי לו כי אני הולך כמו משה רבנו כמו כדעת משה וישראל משה רבנו הסבתא לא דיברה גם אצכ הסבתא לא תדבר הוא אומר לי עומדת אמר אנילא אני לא עושה מחופה אני צא החופה אם אם היא עולה ומדברת אני לא בעסק אני כדת משה בישראל בדיוק כמו שצ משה רבנו התחתן עם ציפורה צריך לשמור על הזה היא עלתה הסבתא אשכנזיה עם הקל כמעט נתנה לי אבל היא עמדה בפינה טוב רב נמשיך האם מאין שלוש זה דאורייתא או דרבנן בהתחלת השיעור אמרתי שיש כאן שני קבוצות יש או או ברכת המזון דאורייתא או בוראי נפשות מה קורה עם הן שלוש תראו את הרמבם הרמבם כותב במקור 14 לפניכם כל הברכות האלו אם נסתפק לו בהם איברך או לא בירך אינו חוזר ומברך לא בתחילה ולא בסוף מפני שהם מדברי סופרים הרמבם סובל באופן ברור שברכת מן שלוש מדרבנן נפק מינה לגבי סופק ספק ספק נו חוזר התור חולק על הרמבם אומר התור בקור 15 ונראה דווקא ראשונה הו דרבנן דוק מספה שאסו נות מן העולם הזה בלא ברכה כן כל הברכות זה היסוד שלהם אבל ברכה ונה מאן שלוש שבעת המינים דאורייתא הי אתם שומעים התור סובר שמאן שלוש זה דאורייתא אם הוא סובר שזה דאורייתא יש לזה כמה וכמה השלכות הלכתיות אחד ספק זהזה הדבר הבסיסי ספק דרבנן יהיה לכולם לא צריך לחזור ולברך אבל אם זה יהיה דאורייתא ויש לו סופק אם ברך או לא ברך ומאין שלוש לצערי הרב הרבה עמים אדם ס כת המזון אדם יושב אחרי כן ברך כמו בן אדם מן שלוש תמיד נראה לאדם שהוא לא אוכל כלום לא יודע למה אוכל אוכל אוכל מבליה חצי חצי קי לא אומר מה אכלתי לא לא שום דבר אחד אני אוהב את זה אחרי קידושים אתה בא אחרי קידוש הביתה אשתך אומרת היה קידוש לא אכלנו כלום אתה משחק אתה כ לא רוצה לאכול כלום אבל אבל צריך לחשוב רגע אחד להתבונן כי אם זה דאורייתא הוא צריך לברך אפילו מספק אם יש לו ועוד נפק כזית על כזית אומנם דאורייתא ושבעת אני רו לא רוצה להגיד פה איזה חידוש שאם זה דאורייתא על ברכת המזון כתוב ב מפורש סבעת פה לא כתוב ושבעת יכול להיות שכז כבר כאן פח דאורייתא לכאורה לכאורה צריך להיות ככה לא כתוב ככה בשום מקום אבל בסורה אם שם כתוב דאורייתא זה כביצה נכון בברכת המזון פה לא כתוב כתוב רק למ ש אכל או שתגיד שההשוואה היא גמורה אם ההשוואה היא גמורה גם כאן כביצה סביה זה כביצה שיעור סביה זה כביצה אתה לא סב תבדוק מה יש לך בזה אבל בזה אבל מברית המ מה נגזר מברכת המזון אך יכול להיות יותר בפשטות זה ככה אם זה נגזר אז זה יכול אבל אבל בספורה בברכת המזון נאמר מפורש וסבת שבעת כביצה ברכת המזון שאנחנו מברכים על כזית זה דרבון זה מה שהגמרא אומרת שמה אנחנו נסענו פנים לפני הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא לוקח שוחד אנחנו גם הקדוש ברוך הוא אמר לנו סבעת בעצי אנחנו חמנו על עצמנו ברכים כבר מתי כדי הקדוש ברוך הוא אומר גם אני אעשה לכם שולחן מידע כנגד מידע טוב בכל אופן מה אנחנו פוסקים ללוכה פוסקים כדעת הרמבם שזה דרבנן אומר מחבר 16 כל הברחות אם נסתפק אם ברך עם לו אינו מברך לא בתחילה ולא בסוף חוץ מברכת המזון מפני שי של תורה כל השר דרבון מלבד אבל בכל אופן הגם שברכת מן שלוש אנחנו פוסקים שהי דרבנן ובספק לא חוזרים ברכים המשנה ברורה כותב כיוון שבכל אופן היא לא עוד ברכה באלמה כמו שאתם רואים קוראים לה מן שלוש אם אתה מסופק רצוי שתאכל עוד פעם כמות נוספת מה שבטוח בל ברך מאין שלוש תראו את המשנה ברורה במקור 17 הנה המחבר משהו פסתם כמו הרמבם בסמ סוברי זה דרבו מצויין אבל באמת הרבה ראשונים סוברים שההיא דאורייתא על כן כתבו כמה אחרו מי שאכל כדי סביה מפירות או תבשיל אתה רואה הרב כדי סביה כדי סביה מפירות או תבשיל שבעת המינים מסתפק בברך אחריו יוכל עוד מאותו המין שיעור כזית יברך אחריו עוד פעם הוציא את הספק שלו בלי ברכה ראשונה בלי ברכה ראשונה למה רגע בוא נעשה רגע חשבון לגבי ברכה הראשונה אלי הוא בך כ מהלי הוא אבל הוא בספק נראה ליזה שמה ודאי זה להקל הרי ספק על ספק אז ברכה הראשונה זה דרבו זה ספק הוא מכניס את עצמו ספק בר הראשונה בסדר א אבל זה נשאר בספק ובכל אופן ימשיך אחרי זה יוכל לא בלי ברכה ראשונה דעתי לא דיף שמישהו אחר יציא ד גם יאכל לא עדיף ת אוכל מצווה ב יותר משלוחו פחות לגבי אכילה לא יודע יכול להיות שזה אבל נראה לי שעדיף שלא יברך עוד במכה הראשונה אם אין מישהו והוא יוכל עוד כזית על בסיס המרכ הראשונה פשטות בכל אופן ככ גם כותב הפסקי תשובות מדברי המשנה ברורה משמה שאם אין לו אי אפשר לו בעצה שיוכל עוד וכולי לא יברך מספק אבל הרב ובדיה יוסף כותב במקור 19 זה דרבנן לגמרי ספק לא יחזור ברך תראו בבקשה בסוף דבריו מספק אם אכל שיור כזית בתוך חלת פרס אם יכול לאכול כדור ס יעשה כן ואם ליו אין לו לברך מספק שגם ברכת מאין שלוש אבי די רבנן וגם עניין ברכה ראשונה א מסתפק עם ברא חולו אינו מברך בספק ומותר לו לכתחילה לאכול לאכול בלי ברכה אם יכול לשמוע ברכה מאחר שכוך זה כן אפשרי עדיף תפי מצוין יפה עכשיו עוד נפק מין רביס לגת מן שלוש אם יש שיטות שאומרים שזה דאורייתא כמו דעת התור ראוי לברך אותה בישיבה ברכת המזון צריכים לברך בישיבה ברכות האחרות עדיף תמיד בישיבה ויותר מרוכז אבל אם יש פה איזה עניין של דאורייתא צריך לברך אותה בישיבה ראוי גם שלא יהיה אפסק באמצע כמו שאסור להפסיק בברכת המזון יש לזה אלמנטים ניחוחות של ברכת המזון לכן צריך להתייחס לזה בצורה הרבה יותר רצינית לברכת מן שלוש עוד קמינה מעניינת בעניין הזה שחובה לברך את זה גם במקומו יש כאן מחלוקת בגימורי אני אעשה את זה מהר כי אני רוצה לקיים סיים את החוברת תראו בבקשה ב בטור במקור 22 אם הייתה מסיבת דבר שצריך ברכה לאחר במקומות דהינו לרשב שדנים לפי התור לשיטתו צריך לברך את זה במקומו כי זה דברים התאנים ברכה איפה במקומם השולחן ערוך מביא שלוש דעות בעניין שתיים והרמה מביא דעה שלישית יש אומרים שבעת המינים תונים ברכה לאחרי במקומם כי דאורייתא יש אומרים דווקא מיני דגן בלבד זוכרים את ההבדל שיה רמה אומר ויש אומרים דווקא פת בלבד והגר אומר על הרמה ויש אומרים סתמו בגמרא ולא פירשו שמ מנה סמכו על מתיד ברכות ולא הוזכר אלא פד בלבד בלבד המשנה ברורה כותב שמן הראוי שכל ברכת מאן שלוש אדם לא יזוז מהמקום גמר לאכול יברך באותו מקום ואחרי זה יזוז לה בסדר במקומם תראו את המשנה ממורה בח כתבו אחרונים לכתחילה חמי בר מקומן אפילו ש המינים ברור פת אין מה לדבר חייבים במקומם גם מיני דגן לפי המחבר צריך שיהיה במקומם מן הראוי להחמיר שגם שבעת המינים דהיינו הפירות יברך ברכת מן שלוש איפה במקומו עוד שניה אחת ישתה ויברך דבר האחרון שניגע בו דבר מעניין מאוד אנחנו משלבים כיוון שזה כאין ברכת המזון משלבים גם מאין המאורה אז מה אנחנו מזכירים בוא אחנו מזכירים בברקת מן שלש ראש חודש שב שבת יום טוב ראש השונה רוש השונה גמה וחגים מה חסר לנו חנוכה ופורים השאלה היא למה לא הכניסו אם זה מאן שלוש כמו שאנחנו אומרים עעל הניסים בברכת המזון שיכניסו גם במאן שלוש חנוכה ופורים למה זה לא למה זה נעלם אז המחבר כותב במפורש ב-28 מזכירים מאין המאורה בשבת ביום רב בראש חודש לא חנוכה ו פורים אומר המשנה בורה מי שלא הזכיר בניגוד לברכת המזון אינו חוזר ומברך תראו בבקשה ב-29 אן המאורה היינו קודם שאומר כי אתה השם טוב מתים יאמר בשבת ץ צבח שבת הזה ביום טוב זוכר נו יום טוב ח פלוני כן ראש חודש זוכר וב ראש חודש ובדיעבד אפילו לא הזכיר מאין המאורה מה הדין רבי יסי יצא אבל לא בחנוכה ופורים למה אומר המשנה ברורה למה ד אפילו בברכת המזון אינו מחוייב להזכיר מצד הדין רק מצד מנהג וכאן לק מנהג כלל על זה כך אומר המשנה ברורה לכאורה גם ברכת המזון על הניסים זה לא כזה כריזה בחנוכה ופורים אין סעודה א פורים פור פורים ובחנוכה נוהגים קצת להרבות אנשים מחמירים בזה מחמירים בזה טוב ה הוא כותב כיוון שזה אני שומע מה שהרב אומר שמרה טובה כאן יש חיוב סעודה פורים קצת חוד ראש חודש גם אין חובה הנה שכוך תשמעו תשמעו אתם רוצים לשמוע סבורה נפלאה ביותר למה העלימו את חנוכה ופורים מברכת מן ש תשמעו טוב רבי סי מי שלא אמר קודם כל אנחנו רואים בסידור של ברכת המזון הניסים נמצא בהודעה וכאן זה נמצא בירושלים נכון כל יעלה יבוא הרי איפה מזכירים את הכל יש רצה יעלה ויבוא מופיע במקום אחר יופי מי שלא אמר רצא או יעלב יבוא רצא בשבת יעלב יבוא בחגים או בראש חודש מה קורה לא חוזר לפני שהוא חוזר הוא יכול לתקן איפה הוא יכול לתקן ברוך אתה השם בונה בחמה בנן ירושלים אמן באמצע יש קבוצת ברכות רציתי להביא סידור יש קבוצת ברכות נכון ברוך אתה השם שנת לנו צמו ישראל שבתות מועדים טובים לשמחה יופי אפשר לתקן אם הוא התחיל כבר הטוב המתי במקררים שצריך לחזור הוא צריך צריך לחזור מצויין תגידו לי התקינו ברכה כזאת בחנוכה ופורים לא איפה שהתקינו אז צריכים להזכיר כי זה חלק מברכת המזון על הניסים הוא לא חלק מברכת המזון אם הוא לא חלק אז אם לא אמרת לא בכלל לכתחילה לא צריכים להגיד אותו הח למה הוא לא חלק כי כי כל מה שהוא קשור להודעה הוא לא חלק כאן התקינו את זה כחלק אם לא אמרת רצה בשעה לא אמרת ברכת המזון אם לא אמרת על הניסים אמרת ברכת המזון מינוס טוב מינוס נשקף אלך יש רב חיים רב חיים אומר שבתוספת של התפילה יש דברים שנפח להיות חלק אינטגרלי מהתפילה חלק הם מדרגה שנייה תן להם דוגמה מי שלא אמר עוד מעט בסת מ תשובה במקום הכל הקדוש המלך הקדוש חוזר או לא חוזר הבי עסי חוזר מי שלא אמר זכרנו לחיים לא חוזר אומר חים למה הבדל שניהם חכמים הכינו יש דברים שהם הוסיפו לשוח אמרת אמרת לא אמרת נשג פה לך יש דברים שהם חלק מהתפילה רצא ויעלה ויבוא זה חלק ממבנה ברכת המזון לא אמרת בשעה ב רצא לאכ ברכת המזון לא אמרת על הניסים עובדה עובדה שלא תיקנו כנגד על הניסים תוספת של ברכה של תיקון בין בונה ירושלים לבין התו והמיטב לכן זה לא נחשב כחלק אינטגרלי ולכן בכלל לא הזכירו את זה זון א רבי יזרי מגיע שקו חל הפשט הזה נפלו ביוזר ככה נראה לי שבת שלום מבורך ששר כוח גדול