ברי ושמא בדבר שבערוה | שיעור כללי מסכת כתובות- דף יב: | הרב בן ציון אלגאזי

[מוזיקה] רשות רבותינו ש שפירה הרב הוריה הרב יהודה הרב דודי הרב שלום שליטה תלמידים אנחנו נעסוק בדין בורי ושמע בסוגיה שכל הישיבה אני חושב כ נכנסה אלי כל השיעורים כ נכסו כבר עברו ננסה לחדש ש אישו חדוש ר השם מקווה שיתקבל נתחיל מדברי הגמרא עצמה כולם למדו אבל בכל אופן נעשה שמה איזה בירור קצר המשנה בדף יב עמוד ב אומרת הנושא את האישה מי שרשת ני הנושא את האישה ולא מצא לה בתולים היא אומרת מי שרשת ני נאנסתי סחפ שדהו והוא אומר לא כי אלה עד שלא ירס תיך ויה מקחי מכך טעות רבן גמליאל רבי אליזר אמרים נאמנת רבי יהושע אומר לא מפי אנחנו חיים בעולה עד שלא תביא עד שלא תתרץ תתו עד שתביא ראיה לדברה בסדר מחלוקת רבן גמליאל ורבי יהושע המחלוקת הידועה לכולם שהיא טוענת והוא טוען ורבן גמליאל אומר באופן קבוע שהיא נאמנת ורבי יהושע אומר לא מפי אנחנו חיים הדבר חוזר על עצמו גם בדף יג עמוד א לגבי מוקת עץ הדבר חוזר על עצמו במחלוקת בין רבן ג לבין רבי יהוושע דף יג עמוד א למטה ראוה מדברת עם אחד אמרו לה מה תיבו של ובר זה היא אומרת של כהן ורבן גמליאל נאמנת רבי יושע אומר לא מפי אנחנו חיים לאחר מכן יש עוד מהלך לגבי מעוברת לא רק לגבי עצמה אלא היא צריכה גם להכשיר את הולד וגם כאן אם היא טוענת טענת בורי מבחינת רבי רבי רבן גמליאל היא נאמנת רבי אליעזר רבי יהושע אומר אינה נאמנת מצויין המחלו שלושת המחלוקות האלה יוצרות בירורים בכוח הנאמנות של האישה ואת זה אנחנו היום בעזר השם ננסה לברר בגמרא כש הגמרא מביאה היא מחברת בין שני מהלכים שמהרגע הראשון ש פותחים את המשנה בדף יב עמוד ב כבר נזקקים לדבר הזה האם כשאנחנו אומרים שהיא נאמנת היא נאמנת בענייני ממונות או נאמנת גם באיסורים זה השאלה הכי פשוטה שיש פה בסוגיה לכאורה המשנה מדברת בענייני ממונות כי הרי זה הלשון של המשנה הוא אומר לה יש לי מקח טעות לא חייב לשלם לך בגמרא בדף יג עמוד א' שמה הגמרא אומרת נחלקו מנה 200 או מנה ולא כלום אבל ב בכל אופן מיד גם הראשונים וגם האחרונים אומרים שאם יש לאישה כוח של נאמנות זה פועל גם על הממונות וגם על האיסורים הראשון שבהם נמצא על הדף התוספות ריד תוספות ריד מפורש נאמן את פירוש ואפילו לבעלה מותרת אם היה ישראל דמ דאמרן לאל שבא נמן לא עושה עליו דווקא בבורי ובורי דוא אומר פתח פתוח מצאתי והיא אומרת לא כי אן לה פתח סתום וכולי זה בורי ובורי אבל אצלנו במקרה דנן שיש בורי ושמ האישה נאמנת מצד הבורי שלה היא נאמנת גם על הממונות וגם על ה איסורים פשוט וברור לכולם גם הפני ושע במקום אומר שהיא נאמנת נאמנת גם וגם ממונות וגם איסורים הראייה הכי פשוטה שמחברים בין טענת ברי באיסורים בממונות לטענת ברי באיסורים זה פשט הגמרא נראה שנייה את הפשט של הגמרא אף על פי שכולם עברו את זה אבל ברשותכם רק לחדד את החיבור בין ממונות לבין איסורים אומרת הגמרא איתמר מנה לי בידך הלא אומר אני יודע רבי יהודה ורב הונה אמרי חייב רב נחמן ורב יוחנן אמרא פטור רב הונה ורב יהודה אמרה חייב בורי ושמ בורי עדיף רב נחמן רב יוחנן פטור הוכ ממונה בחזקת מרה לא בגלל שהשם הוא עדיף אלא חזוקה אפשר להעיר פה הרבה יערות נניח את זה כך אחרי שהגמרא מביאה את המחלוקת לגבי בורי ושמע והיא טולה את זה במשנה שלנו שגם אצלנו יש בורא ושמ אמר לי הבא לרב יוסף אה דרב הונה ורב יהודה ד שמואלי אמרו נבי יהודה שאומרים שהוא חייב זה ש דתנן היייתה מעוברת אמרו לה מה תיבו של ובר זה והיא אומרת מייש פלוני וכהן רבן גמליאל ורבי אליזר אומרים נאמנת אמר רבי דשמואל הלכה כרבן גמליאל אז הגמרא מיד אחרי שמביאה את בורי ושמ שזה בענייני ממונות זה פשוט לכולם מנה לי בידך הגמרא מביאה את המהלך בהשוואה לסוגיה במעברת ששם ודאי מדובר בענייני איסורים והגמרא משליכה ביניהם אמר רב שמואל החג ואמר שמואל לרב יהודה שננ אמרת משמ דשמואל הלכה כרבן גמליאל אף בראשונה מה הי אף בראשונה עכשיו תראו את הלשון והדיוק בגמרא אפל גב דיקל ממר ו כממונה בחזקת מרי אף על פי שלכאורה הייתי אומר שאצלנו יש פה במנה סברה להגיד הו כונה בחזקת מערה בכל אופן אני טוען מה בורי האף על גב הזה זה אף על פי שיש פה נקודה שבממון היא כוח הרבה יותר חזק להגיד שאין בורי עדיף בכל אופן אני אומר בור ידי זאת אומרת שה ניו דעתי החידוד של האף על גב בגמרא בא באופן ברור לחבר בין ממונות לבין האיסורים אף על פי שיהיה סברה בממונות אחרת לא אני בכל אופן יחבר את שני המהלכים של ממונות ואיסורים ביחד וכאן זה ממש ראייה ברורה ביותר שהגמרא חפצה לחבר בין טענת הבורי בממונות לבין טענת הבורי באיסורים וכאן ניצבת שאלה גדולה מאוד שתכף נראה אותה גם הכובד שיורים כולם שואלים מה שייכות יש לטענת בורי באיסורי בממונות פשוט אני בא בטענה מול מישהו אחר טוען טענה אני טוען תטענה ברורה הוא טוען טענה שמע ואז כל המחלוקות כולם כבר למדו מה כוחו של הבורי יותר חזק משל השמע אמונס החזק שלוא נחלשת מה שתגידו הכל נכנס בתוך שכוך מה זה שייך לאיסורים באיסורים אדם בא לחברו עם טיינס אני טוען טענה כזאתי אתה תן תענה אחרת יותר טובה ואז אין שייכות אין אני אמרתי אני בא לרב שואל אותו תגיד לי אני חושב אולי שהעוף הזה הוא הטרף הרב אומר לי בורי לי שהוא כשה אה בורי שמה בורי עדיף אז אז הוא אין אין שייכות מה מה הרצון של הגמרא לאחר מכן הראשונים תכף נראה ביתר סעת לחבר בין הסוגיות של איסורים למונס בטענת בורי זה השאלה שאנחנו רוצים לשאול כדי לברר את זה נתחיל מדברי הרשב הרשבא בסוגייה בדף ט עמוד א' בפתח פתוח מחבר את הסוגיה שם עם הסוגיה שלנו בדף יב ומחדש הרמב הרש בו חידוש נפלא ביותר מקור שתיים לפניכם ואדר בליזר דאסר באשת כהן נמי בקטנה בת ישראל דווקא מכחש טוענת בטולה שלמה נבלתי אנמי בשוקת דיהי ו בורי אבל במודה בטענת שנאנסה קודם שנתראה אינאמי באומר את מוקת עץ אני נאמנת דעקה מלן כרבן גמליאל ורבי אליעזר דאמר נושה את האישה ולא מצא לה בתולים היא אומרת בש תלי נאנסתי מחפה שדו והוא אומר לו כי אלא עד שלא רסי ויה מקחי מקח טעות נאמנת כי דית במתניתין סוגיה שלנו עוד סוגיה מהמחוז שלנו בשרשרת המשניות וכן תוענת מוקת עץ אני הוא אומר לו כ וסתי אישה תע מדמין ט משום דעתם שניהם מודעים שלא נמצאו לבתולים אלא שהיא אומרת משר אסני והוא טוען בשם מקודש סיך אבלאי בורי הוא הוא סופק הוברי עם חזקת כשרות גופה עדיף משם הדידי אבל מקשת כי אח דאבל בריא ובריא יהיו מאמן אומר הרשב באופן פשוט כש ניצבים בסיטואציה שהבעל טוען טענת שמן והיא טוענת טענת בורי במקרה כזה ודאי שהיא תהיה נאמנת בורי אם חזקת קשרות גופה עדיף משם דידי הרשבא משתמש בלשון של בורי ככוח טענה אני מדגיש כוח טענה שהיא יכולה לומר לנו שיא יכולה לברר את שמש של הבעל כיוון שהבור שלה מברר את השמש של הבעל כמובן שהיא הרבה יותר ברורה מה שיותר ברור בבית דין מתקבל יותר טוב מצויין אז הרשבא נוקט בלשון של בורים לא מסתפק הרשבא בעצם זה של האישה יש מול הבעל טענת בריא כי היא מבוררת והוא מסופק בית דין לא אוהבים ספקות בית דין אוהבים דברים ברורים רעיות ברורות ממשיך הרש בה באוד מהלך אומר הרשבא זה בהמשך דבריו קצת צמצמתי את הרשבא ולא גרם פתח פתוח מי שרנוע שנבלה צמחה ואמרה אנוסה אני נאמנת והרי הי חתיכת ספק חלב ספק שומן דעד אחד נאמן עליה ואף על פי שזה עדות אישה בגופה מה הבעיה אמרינן ד נאמנת כדיתה בבריתה לקמן זו ידות שהאישה כשרה לה כלומר לעצמה סוה שנסתרה משו רגליים לדוב סותה זה סיפור אחר יש רגליים לדבר אבל אם אישה רוצה להעיד על עצמה אומר הרשב נאמנת מדין מה אישה נאמנת להגיד משר שתני נאנסתי אומר הרש בו מדין עד אחד נאמן באיסורים כשהראש בא נקט בלשון ספק חלב ספק שומן מה הרשבא אומר במינים אחרות איך האישה יכולה להיות נאמנת עעל עצמה יש דין כללי שכל ילוד אישה מכיר אותו שנקרא עד אחד נאמן באיסורים ועל האיסור על עצמה על גופה של האישה היא ה במושג של האחרונים ר כג גם הביא את זה היא בעל דוב על עצמה היא יכולה להית על עצמה היא אומרת רבותיי מי שחסה אני נאנסתי יכולה להיות נאמנת נאמנת למה אד אחד נאמן בייסורים עכשיו ניצבת פה שתי שאלות ברשותכם על הרשבא אחד למה הרשבא לא הסתפק רק בטענת בורי הבעל מגמגם האישה ברורה היא מבררת את הגמגום שלו נו אם אנחנו מחברים בין ממונות לבין איסורים בף אחד לא אומר לי שבמו אני צריך ל עוד אלמנט הבורי מול השמ בורי עדיף ליב ד רבן גמליאל בפשט של הגמרא למה הרשבא צריך להוסיף עוד כוח לנאמנות של האישה מדין עד אחד נאמן בייסורים מיותר לחלוטין אין צורך הטענה שלה מספיק מספיק מספיק חזקה שאלה אחת עוד שאלה אני רוצה לשאול נגיד שהרשה נזקק לאוד כוח אם האשה רוצה להיות נאמנת צריך לחזק את דבריה איך עד אחד נמן בייסורים הרי פה רבי י לא מדובר בסתם איסורי לא מדובר פה בספק חלב ספק שומן פה מדובר בדבר שבערבה אם דבר שבערבה גם זה כל יילוד אישה יודע שאין דבר שבערה פחות משניים אז איך פתאום שהוא אומר לה את אסורה עליי באיסורי ערבה והיא אומרת לו לא אני לא אסורה באיסור חזל נסי היא נאמנת איך פתאום נוצר פה איזשהו כוח שמברר את האיסורים שבאר בו אם זה היה סתם איסורים באלמה נו אז אני מבין איסורים באלמה ד אחד נאמן באיסורים אבל כשמדובר באיסורי ערווה והאישה אומרת על עצמה שהיא גלת כושר היא יכולה להיות נאמנת מכת איסה זה השאלות על הרשבא הראש מפורסם שלומדים אותו לא יודע יצאנו בשיעור חזרנו עליו אני לא חושב אזה 20 פעם הראש בסימן יח מפורסם הוא חולק על הרשבא מה הוא חולק על הרשבא אפשר לפתוח את הראש בפנים כי בדף הוא לא מצ וטת כדי בה אז נראה אותו בצורה יותר מדוייקת ונחדש בו גם את החידוש שאמרנו בראש לא כולם מקבלים אבל נראה לי חידוש הראש בסימן יח מביא את תלמידי רבנו יונה שהם טוענים אני קורא את הראש בסימן יח כן ודה אמר דנמן לאוסרה עליו הינו מחישוב אומרת שבתולה או שותקת אבל אם אמרה שפתחה פתוח בנס תחתיו באשת ישראל נאמנת ומותרת אף על פי שיש לי סופק אחד הרי סופק אחד צריכה להיות מה אסורה אם היא תגיד בורלי ננסי תחתיו נאמת ומותרת נו שהיא טוענת טענת בורי והוא טוען טענת שמה שאינו יודע אם באונס אם ברצון ובורי ושם בורי עדיף כך כתבתי בתלמידי רבנו קצתי בשם רבנו ינזל מצוין אז הם טוענים באופן פשוט פשט הסוגיה שלנו שכמו שיש במונ בורי בשמ כך גם באיסור אם יש בורי בשמ הא תטן בור הי נאמנת צועק הראש גבל אומר טעות תלמידיו לא כותבו בשמו כי לא אמרה מעולם כיוון דליקה אל חד ספיקה אז לחומרה מי יכול להתיר ספק דאורייתא בטענת בורי ובדיבור לא ממנ רב נחמן זה לא שורי עדיף אפילו איך טוב ככה נפסק להלכה באופן פשוט בורי בשמה לא אמרי ל בורי עדיף והשם גורע כ שכ חה דבורי גרוע שיודעת שאינו יכול להכחישה ואז ממשיך הראש לתקוף את תלמידי רבנו ייני עד שהוא אומר שלא יכול להיות שרבנו יונה יוצא מפי קודשו דבר כזה הזוי שבאזורי יכול להיות שבורי שלה יהיה עדיף על השמש של הבעל גבל ואז הוא צועק את צעקותיו הראש עד עד עד א עד השמיים בסוף אחרי כל הצעקות שלו שאומר שלא יכול להיות שבאישור נהיה בורי הוא חוזר בו כן אלא אה ת אומר יותר פשוט בלי האיסורים כן אפילו במונ הבורא לא עדיף אם תמשיך את הראש לא למדתי את כל הראש אב אפש אפשר להבין גם כמו שאני רוצה להגיד לא רק זה ולא קדך נג רוב זה רצון אונס משכיח הוא נכנס קצת לאלמנט של איסורים לא יש בחלק הזה הוא לא מדבר על החלק האיסור יותר כן לא ככה נראה אני משי כנגד חזקה פוק המונ מחזקת אבל איך הדלק החזקה לא גרה אח כוח הבורי כ בוקתה בחזקת תר צדק אמרי בור עדיף ה אמר אולי להחזיק אותה בחזקתה לא הי שמה זה קצת אלמנט ייסורי להחזיק אותה בחזקת עתר כי כשרה ולא הד ככה נגד הבורי רוב ד רצון הצלח לכבוד תורתו ונראה לי שכן כן הראש פולש קצת ענייני איסורים רוב ד רצון איסור מה לא נשא אני מסכים איתך ש בזה הוא פתח הוא פתח אין הלכה כרב נחמן מצוין כ הלכה כרב נחמן ולא אבל אבל אחרי כן הוא כן מה שלא יהיה גם תתוכח איתי ונראה לי ש כן הוא נכנס לחלק האיסור ש בדבר סוף דבר הראש מסיים את דבריו כך ומי הוא נרלי לקיים דבריהם שכוך אחרי כל ה ירי ה כן ול מסלול מזכים איתה מהיד הייתה מעוברת לקמן דלים לרש בג בורי ומכשיר עובר עכשיו וודאי שפה מדובר מה בענייני סורי זה פשוט וברור ובורי מועיל אף לגב דלת חזקת קשרות ואפילו ברוב פסולין וכן באיש שרס ני נענסת אף גב חזקת ממון מס למי לרוב ד רצון אפילו אחי אלים לי בורי ומאמנה אומר אומר הראש כן תדעו לכם אם יש בורי אלים אלים לבורי היא יכולה להיות נאמנת פה ודאי שהוא חולק על הרש בו הרש בו כדי לסמוך עליה הוא יצטרך שני מאלכים הלכתיים בורי ועד אחד נאמן באיסורים בדעת הראש אם בסוף נסביר של האישה יש בורי אלים הם מאמנה נקודה כאן השאלה קודם כל מה קרה לראש למה למה בהתחלה הוא תקף בצורה כל כך קשה ואמר טעות תלמידיו לכתבו בשמו ואחרי רגע הוא אומר לא דווקא זה יכול ללכת מה קרה אז באופן פשוט רק אמרתי אצלי בשיעור רק לשתף אותכם בעניין זה שבהתחלה הוא חשב שבאמת מדובר פה בבורי מול שמ אם זה בורי מול שמא זה לא יכול לעבוד לכן כשההוא צעק כנגדם הוא אומר איך יכול להיות דבר כזה הרי ק מנן לא אמרינן בורי בשמה בורי עדיף הוא נוקט בלשון בורי מול שמה אין החינמי מבחינת ממונות זה לא יכול לעבוד אבל שימו לב מה מחדש הראש אבל אם אני אדבר איתך רק על איסורים באיסורים אם יהיה לבורי זה כן יכול לעבוד ממונות כשיש לי יחסיות של בורי מול שמע זה אין בורי עדיף אבל אם באיסורים אלים לבורי יהיה בורי חזק ביותר אני אקבל את זה היא תהיה נאמנת לכן עשיתי דיוק בדברי הראש כשהוא מסיים את דבריו הוא לא אומר אפילו אחים לרובי ס אפילו אחי אלם לבורי מול שמע לא אלים לבורי הוא מה הוא מאמנה למה הוא מסיים במילה של נאמנה כי היא נאמנת באיסורים מכוח הנאמנות שיש לה נקודה בלי להתייחס לטענה שכנגד זה הראש רוצה לחדש בסדר שקט מצויין אמר בשלום מה חולק תמידי רבינו ינה חולק תמד רבנו הם טוענים מצד בורי ושמ הוא אומר מצד אלים לבוריו מאמנ ודאי שהוא חולה ולמה כי הוא התמקד בחלק הסורי הם הסתכלו בהשוואה למונס ואז הם שואלים ואז הוא שואל איך זה עובד כן זה מה שפתח את השיעור אבל בכל אופן בסוף הוא אומר בורי לא יכול לעבוד לכאורה בכלל אבל בסוף אם זה בורים לים לפי הראש עובד או לא עובד עובד לא יודע אני לא יודע מה זה בורי עלים רק הוא אומר אם זה לים לבורי מאמנה אז אני שואל שני דברים אחד א' מה ההגדרה של הראש כמו שאתה שואל שני מה ההבדל בין הראש לבין הרש בו למה הרש בו בכל אופן הצטרך שני לוכים כדי להסביר למה האישה נאמנת לראש מספיק לו מלך אחד בלבד אלים לבורי נקודה איך איך מבינים את זה כן למה הראש אומר זה בורי טוב כי אם היא טוענת שתלי נאנסתי אז יש לה זה זה בורי חזק מאוד להגיד נרס ככ הקודם לא אז הוא אומר בסוף בגלל שאי אפשר להחיש אותה אז הוא אומר אף אג ד אפילו ברוב בצוים אג חגו מעשה אלה אם זה בורי חזק מצידה שאי אפשר להכחיש אותה זה העלים לבורי זה בורי חזק מאוד בסוף זה עושה את זה עלים לבורי מה כן אבל כאלו מה התהפך הם שואלים מה התהפך אצל הראש כן אבל מה בייסורים מה בייסורים מה זה אלבני בורי זה אלני בורי מה זה מה למה למה מהזה במושג זה נקרא באיסור לבורי כן אני אני אקרא את הבת עוד שניה אבל אבל אתה מבין את מושג שהוא אומר אבל אבל ודאי שודאי שמבחינתו לעומת מה שהוא שאל בהתחלה זה היה בורי מול שמה וזה מחליש את את הבורי ועכשיו המכוני אומר אלמנ בורי יסורי מצויין ואם תמשיך דם ממות ייסורים אז באיסורים אני יכול לקרו לזה אלי לבורי באיסורים זה מה שאני צריך לא אמרתי זה ברי טוב לא אבל באיסורים זה ודאי נחשב אלני בורי זה מספיק כדי שתהיה נאמנת ו בא במינה היא לא הייתה בכלל שייכת במנת אפילו בשה ני בוריק נסכים על זה מצוין קורבן תל אי אפשר בלעדיו גם בשיעור ראינו אותו כן ולו מטעמי הוא נותן טעם לדבריו דבור שם בורי דיף כאילו זה כלל גדול בדין אינו אלא אח הוא נה סור רבן גמליאל ב כמו שאומר בניה בייסורים אני מדגיש בייסורים בסוף באיסורים הנאמנות שלה בגלל שיש בייסורים בור לין לבורי למה אני עכשיו אני יכול להמשיך את דבריך כי בייסורים גם יכול להיות שאין תענה כנגד של שמע עצם זה שהיא טוענת והיא בררת את כל המציאות ונגמר העניין בירור המציאות אל ידה יוצרת אלים לבורי מה זה זה אף הוא שואל אף על גב ד חזקת ממון מסייע בכל אופן הטענה שלה לגבי מי שרשה אני נהנתי ט טענת עלים בורי אני רוצה רק שהציבור יסכים איתי לעוון הזאתי בראש בסדר מצויין עוד דבר כמו שאמרתי א מקווה שכולם רואים שיש הבדל בסיסי בין הראש לבין הרש בו זה ברור פשוט טוב אם הראש היה רוצה הוא היה כותב הראש יודע לכתוב כך מקובלנו היה לו מספיק דיו וגם שטח שני דברים היו לראש כשהוא רצה הוא כתב פשוט הוא כתב כשהראשונה פשוט כותבים אז מה שהם כותבים זה מה שמתכוונים ככה זה בראשונים הקובץ שיורים שואל פה שאלה סוסית הקוב שיורים שואל במקור מקור ארב מי הוא עיקר דבר זה קמנד אמר דמ בורי אפילו להוציא צריך יון מן עליה ומה כוכו של בעל דין להוציא בטענה גרידה בלא רעיה שאלה הכי בסיסית שיכולה להיות אמנדה אמר בור ש בור עדיף בורי בטענה אפשר להוציא ממון ומה יעדיף בעל דין בטענתו יותר מאחר ש אין עד אחד קם לממון ועל כוחך אין זה מדין נאמנות ואי אפשר שיהיה בעל דין נאמן יותר מאחר שאינו בעל דין אלא מדין טענה שזוכה בטענתו כיוון שחברו אינו טוען כלום אז הטינה כתנה היא כוחה יפה אפילו מה לעשות לאצי זה כבר ביארנו את זה מי שרוצה לראות יש פני יהושע עם רבינו בית מאיר בית יעקב כולם מדברים מה כוחו של הבורא בסדר זה ממונות ולכאורה אומר הקובץ שיעורים זה אינו שייך אלא בדיני ממון שבין אדם לחבירו ולא בספק ד איסורה אבל מלשון רבנו יואנה מבואר דגם באיסורין אייך הדיק בעל דין שהיר דין טענת בורי ובשם שמיצ הגשה מה שכתב ריבש לא מען נטענת בורי שלהם לבלד לעניין שעיבוד נקה מי שראה את השם שמיצה הבאתי חלק ממנו במקור חמש הוא חולק על הראש השם שמיצה ורוצה להגיד שלפי הראש היא נאמן את האישה בגמרא בדף יג עמוד א עליה ועל הולד והוא טוען שהכל נובע מכוח הנאמנות של האישה על עצמה גם נאמנת על הולד אומר השיף שמיצה ל הראש לא נכון היא לא נאמנת על הולד מכוח עצמה על עצמה היא נאמנת כי היא נאמנת כי בעל דובו אבל לבלד מביא ספקות יש מגיד משנה על זה רק נראה אותו מה שהוא כותב ם כן איפה הוא כותב השון רבנו נאמנת גם על הבלד יש בונק עמ מענה א תנתה להכשיר את הבלד בקיצור הכ ב שיורים פה מוליך מהמהלך שלם מי שראה את כל הכובד שיעורים מהמהלך שלם כדי לנסות להסביר איך פה טע נת הבורי יכולה להועיל הרי לכאורה טענת בורי שייכת רק בממונות ולא באיסורים ואני אב כם רק רוצה לברר את הנקודה הנוספת מה אני עושה פה עם דבר שבאר בו למה כל המה שהוא טוען כנגדה ש אסורה עליו ביסורי ערווה פתאום בטענת בורי צ'ק היא יכולה להתברר אי איך זה יכול להיות אנחנו טוענים שיש לה טענת בורי והיא נאמנת הראש הרש בו ניקח את החלק הזה בלבד של הרש בו ודבר שבאר בו גם נגיד שיש פה איזה חלק לא יודע איסורי כזה או אחר נשאר הדבר שבאר בו ולכאורה בזה זה לא יכול להועיל אז זה שאלה שאני רוצה עכשיו לברר אותה בכמה דקות ואחרי זה להגיד את חידושי בכל מהמהלך הסוגיה פה בעזר השם לאור העניין הזה של השאלה מה אני עושה עם הדבר שבערו אז כדי להסביר את המהלך הזה הבאתי פה מהמהלך שהוא מהמהלך שטוב לדעת אותו ומשם אני רוצה לברר את הנקודה הזאתי איך אני מברר את העניין של הדבר שבאר בו אז יש מקור תשע לפניכם אם יהיה זמן בהמשך השיעור נחזור ל לרב קיב היגר ולקוד שיעורים אבל כרגע ננסה להסביר את הנקודה הזאתי ואולי זה יעיר בעזר השם אור חדש על כל הסוגיה כולה על כל המהלך פה יש נויד ביהודה נויד ביוד שאלו אותו לגבי עד אחד נאמן בייסורים מה מה תוקפו של עד אחד נאמן בייסורים הרי אנחנו מתנהלים על פי עד אחד ממן ביסורים בכל מרחבי החיים מה תוקפה אז אומר הנוד ביהודה מקור תשה שאל לפי דברי הבית יוסף בחוש משפט סימן כח ושך שדת הרשטר לא מע מן התורה אלא מדרבנן אם כן אך פליג רב הונה ורב חזא בכתובות כד ם מעלין משטרות ורסין ו הרמבם שטר לא מע מן התורה עד כאן דבריך לא קש ולא מידי כי כל מה שהחמירו ביוחסין הכל משום מעלה עשו ביוחסין אבל מן התורה יוסן הוא כמו שאר איסורים קודם כל אומר הנוד יהודה באופן עקרוני ן זה כמו שאר איסורי ועד אחד נאמן באיסורים במידה דלא אית חזק איסורה ואינו דבר שבעברה לדברי הכל ועד אחד הנאמן באיסורין לאו מתורת עדותו שהרי אישה וקרוב הוא בעל דובר בעצמו נאמנים ומה שאינו מתורת עדות לא שייך לומר מפיהם ולא מפי כתבם אומר פה הנודע ביהודה תדע לך כשאני מדבר על עד אחד נמן באיסורים אין פה דיני עדות דיני עדות יש להם דברים מאוד פשוטים עד צריך להעיד בבית דין בפים ולא על ידי כתב שנאמר מפיהם אלא מפי כתבה יופי עד קרוב פסול עד פסול פסול א אישה פסולה בכל המקרים האלה כיוון שאין דיני עדות בעד אחד ממן באיסור זה לא רלוונטי כי התורה אמרה שאיין פה דיני עדות אז מה זה כן יור ששני עדים דרבנן משום מה לעשו ביוחסין ולכן גם שטר כשר שאלת אותי איך מעלים מ כתובה משטר ליוחסין פשוט מאוד אין פה דיני דוס ואיין פה דבר שבערו ביוחסין כך אומר הנודע יהודה לכן אין כללי עדות אם אין כללי עדות גם על ידי הכתב גם על ידי שטר אפשר לעלות מכתובה משטר ליוחסין נקודה עד כאן פשוט מאוד מה שאומר הנודע ביהודה לכן דרך אגב כל עד אחד נמן בייסורים מתנהל בצורה הזאתי אנחנו סומכים על תעודות קשרות כי אין א אין מפיהם ולא מפי כתבם אנחנו סומכים על על נשותינו אנשי ביתנו בענייני איסורים למה כי אין בעיה זה לא עדות אז גם קרובים יכולים להיות כששרים וכן על זו הדרך מצויין אחרי שנודה ב יהודה הבקיע דין עדות מדברים שביסים בא הקצות מחדש חידוש מופלג אומר הקצות מקור 10 ראה לי ד שניים שהעידו באחד שנתנסה ינו ווז מו חיייבים העדים לשלם דמי היין ככל תורת עדים זוממין שימו לב טוב מדובר פה על איסור יין יין נסך איסורים באים שניים ומעידים שהוא יין נסך אוזמו השניים האלה אומר הקצות הם מוזמ כדין כל תורת אדים זומין ואף לגב ד בקרא כתיב כאשר זמם לעשות לאחיו ואנה אין מחייבים אותו כלל אלא על היין ו ד מדין הרי הוויכוח בין האדים אם היין כשר או יין נסח ולכאורה זה לא עדים זומין כיעדים זומין צריך להגיד לעדים אם אנו הייתם מצאתי ראייה אומר הקצות מפרק מה ד סנהדרין פלוני רבה שורו של פלוני נהרגים ומשלמים דמי השור לבעלים על מה אף דמסה דעל השור ולא על בעל השור אפילו אחי משלמין דמי השור אומר הקצות מצאתי לכאורה ראייה ברורה שיש אפשרות להעיד על ה בעצמו וממילא גם זה עושה את זה ע העדים זוממין שהגמרא אומרת בסנהדרין שמי שמעיד על פלוני שהרג פלוני רבה שורי אז הוא עשה פעולה של ריבה אז זה עליו יש חיוב מיטה והם גם משלמים ממון על מי על השור אם הם מוזמ כמובן הכלם מוזמ למה כי יש יחתים צ להגיד שיש ידות על החפץ ויש על זה גם גדר אזומה בסדר זה ברור לכולם ממילא אם יבואו עדים ויגידו שהיין הוא יין נסך ועשו אותו את היין הזה מה הם עשו אותו איסו ויבואו עדים ומה יעשו להם ויזמו אותם הם ישלמו מדין דים זומין בייסורים מצויין בא מלחת חינוך וזועק זעקה גדולה ומרה על הקצות אומר איך הקצות יכול לחדש שיש גדר של הזמה באיסורים לא בכלל לא שייך דבר כזה בוא נראה קצת מהמה מהנחת חינוך בשורה רביעית בקור 11 וראיתי בקצות החושן סימן לח נסתפק לא נראה לי שהוא מסתפק הוא קובע קצות נסתפק אם באו שני עדים שנתנסה ינו של אחד והו זמו אם מחייבים לשלם דמי היין כאשר זמם או אפשר כון ד כתיב לעשות להחי וכאן אין מדים לחייב איש רק על היין והם הם מדים מבי מסנ ההדרים דידו שפלוני רב ש של פלוני משמד מהשור אבד מס דל השור ולא על בשור מכל מקום חייב הכנה מגם כאן עד כאן לשונו וליבי מאסס בדבר זה דניו דעתי באיסו והתר לא שייך כלל כאשר זמם למה כן נבוא בשש דקי מלן דאין דין הזמה עד שיגמר הדין זרתה כתוב גמרא מסכת מכות דף ה ורמבן פרק ב' מלכות ידות אם כן לניו דתי לא שייך נגמר הדין אלא מקום שצריכים בי דין כגון דיני נפשות דיני מכות דיני ממונות וצריכים גם כן לדון בום ביום בהרבה דברים שייכים שפיר גם גמר דין אבל באיסור ועתר ד חכם אחד מורי הדין ואין לו דין בית דין כלל וקרובים ופסולים לדיינים כששרים להוראה לא שייך כלל גמר דין כידוע אומר אומר המנחת חינוך לא מצליח להבין את הקצות בענייני איסורים שיך גדר של קמרדין גד של גרדין באו באו שניים ואמרו נתחיל בדבר בסיסי בא אחד לרב אומרת לו יש לי פה שאלה באוף הרב אומר לו עכשיו זה התחיל הסדין נדון עושה לו חקירה בדרישה מתי היה העוף איפה איפה היה הזה שלו וזה דן אותו חוקר אותו דורש אותו בסוף הרב דופק על הדלת על השולחן אומר גמר דין העוף טרף אה שכוך נגמר הדין עכשיו יבואו עד שיאכלו את העוף כי הרי צריך שיהיה בן כאשר זמם לבין כאשר עשה יבוא מישהו עכשיו ויזמו אה הנה מה אתה אומר אומר אומר הך ח זהלא זה לא ככה אתה בא לרב שוזה קשה לראות את הרב רף ש נגמר העניין אין פה דיונים ממילא אומר אומר המנחת חינו גם כשבאים שניים לבינן ואומרים היין הזה הוא יין נסך זה לא אין פה לא לא לא תחיל אס דין ולא גמר דין ולא הוצאה לפועל אז אם אין כאלה לוכים גם לא שיר גדר של אז אמה כך כך שואל המנחת חינוך על הקצות לא לא צריכים לא צריכים את כל הדבר הזה ין צריך בית דין כמו י אם כן אין בית דין לא שייך דין לא שייך גמר דין וזה גזרת הכתוב דין עונשיים המחשבה דיבור לבד אחם נגמר הדין א וכן מסה אם כן איך ד לא שייך גמר דין נראה ברור דין כאן דין אזמה נקודה בגבי איסור והתר כל מקום זה צריך שני עדים כ מבואר אין צריך ודאי קבלת עדות אומר אומר המנחת חינוך אוא אולי יש מקררים ביסור ועתר שצריכים שיהיו שני אדים אתם יודעים הכללים הם פשוטים אם זה עית חזק איסורה אז כדי להתיר את העית חזק איסורה צריך ש ו מה שני עדים אז אולי שמה נגיד שיש דנ הזמה כמו שדיבר הקצות שהוא דיבר על מה על שני עדים אומ אומר המחת חינוך לא גם בשני דים לא צריכים בידים מספיק שיבאו שני ידים אליך הביתה יגידו לך תשמע היין שקנית היום הוא יין נסך נגמר זה יין נסך נגמר העניין בקיצור המנחת חינוך לא מצליח להבין את החידוש של הקצות להגיד שיש גדרי אזמה באיסורים ני מה זה מה זה עושים הצגה מה זה אפשר לעשות את הדין צריך צריך בית דין או לא צריך צריך תהליך של בית דין א למה ותר חמור מה זהזה אזה ייסורים איסורים היין הזה כשר או טרף יין מותר או יין נסך באים שניים אומרים לך אל תשתה את היין יין נסך לא לא אתם רוצים להגיד יין נסך בואו לבית דין נפתחתי יבוא ביום ולא בלילה לא צריך כלום שניים באים אומרים לך נגמר העניין מה אתה אומר הם באו לבית דין תשמע יעקב תשמע בלבולים לא בלבולים צריך בית דין או לא צריך בית דין תע לי רק על זה לא עכשיו בלבולים לא בלבולים מה יכול להיות אבל מה לעשות שעל פי הלוך אם יבאו שניים ויגידו לך שיין הזה יין נסך גם אם תחשוב עליהם אל דברים אחרים היין נסך תצעק עליהם תרביץ להם הכל היין יין נסך חוץ מזה ששניים שבאים לעיד לא חושדים בהם מה רב רוצה להגיד שבל זה אני צריך ב בשיל זה לא ממונית זה הנפק מינה שיוצא מהאיסורים הם באים על דיני איסורים הנפ קמינה בסוף יהיה ממנס מה הרב אומר כן זה לא גדרי בית דין אין לא צריך בשני עדים אפילו בית חזק יסור באיסורים לא צריך בית דין רבותיי נקודה כן שניים כשרים לא לא לאזה ברגע שזה מתהפך להיות מצב של אעיד חזק ולא בידו צריך שניים כששרים התקרבנו א לא נכנסנו התקרבנו לבית דין לא נכנסנו לבית דין על המדרגות כבר סגרנו את העסק לאלא לא הקצות היה דתי לא צריכים דין לא צריכים שום דבר אומר אם זה קרה אז יש גדר אזומה לא צריך הצות לא חולק על המנחת חינוך בזה שלא צריך בית דין רק הוא אמר אם באו שניים והעידו ובסוף הם הוזמו אז יש לך גד פשוט הנתיבות גם חולק על הקצות הכל אני מביא את זה קדומ כדי סביר את המהלך אומר הנתיבות הין בספר קצות החושן שכתב שעדים שהעידו שנתך אנו של ראובן עוזמו חייבים לשנה מכשר זמם הביא ראייה סנהדרי פלוני רב שור של פלוני זמו חייבים לשנה את שבעלים ולפי אניהו דעתי לא דמי גם הוא חולק על הקצות לא שייך כאשר זמם רק בדבר שצריך עידות בבית דין כמו הריגת השור אומר לו הנתיבות לקצות איפה אתה מביא רעיה משניים שהעידו על פלוני שרבא את השור שמה הם צריכים ביידין שמה זה ד דין השור כדין הבעלים כתת הבעלים השור אבל באיסורין אפילו במקום שצריך שני דים הרם בכל אופן מכל מקום לא צריך הגדה בידין מפורש מה היא נפק מינה כי זה שניים שמעידים נין מה מהת או כן ברור פשוט מה שניים מעדים והרב יודע האדם הפרטי יותר חשוב משני עדים יותר נאמן יר משני עדים שני עדים יש לך דבר יותר חזק משני עדים לא אי אפשר לא יודע נראה לי פשטות מה לא למה שהיה בעדים רבי שני עדים שני העדים מעידים על דבר מסוים נגמר העניין יודע הדיה שלך לא רלוונטית פומת שני עדים מה לעשות רבי עישי זה הלכה של שני עדים רגע רגע אתה נכנס עכשיו מיד אתה עושה חשבון מצווין אתה אומר רגע אבל נגיד שיש פה איזה גטר של בורי בורי לא יהיה לה רלוונטי במקום שיהיה נידים אל תתבלבלו בורי יהיה רלוונטי רק אחד מול אחד מה מה זאת אומרת ל אתה לא יכול לנהוג הנהגה של שני עדים שסותרים אותך אתה יכול לנהוג הנהגה על עצמך אם אתה טוען טענה בעצמך זה אני מסכים איתך זה רב קיבו הגר אומר ר קיב הגר אומר אם הוא בעל דובר על עצמו רב קיוה היגר מחלק שני מעוכים יש בעל דובר ובעל מיסן לא נכנס לזה בשיעור כי הזמן שלנו לא יספיק אני חושב אבל אני מסכים איתך שאתה בא עצמך ומספר סיפור על הסיפור שלך יאמינו לך אבל אם על הסיפור שלך יהיו שני עדים כנגדך מישהו יאמין לך מה פתאום אני ש מה בסדר אם הרבו אז הדים יחזרו בהם אז מה אז הדים יחזרו בהם אז הדים מה רוצה לעשות שדים יחזרו בהם מה זה לשכנע שיחזרו בהם אבל עד שדים ב הרב לפני כן אם הדים לא יחזרו בים אתה מסכים איתי שודאי שהוא לא יהיה נאמן רק עם בידין אבל שני הדים מה צריך בשבי זה דיני בית דין צריך דיני הידין לא צריך בי דין כל דבר צריך שיהיה בידין מה אדם אדם מקדש אישה אדם מקדש אישה צריך שיהיה בי דין שני הידים אומרים ש מקודשת נגמר העניין מה כל דיני עדות זה דיני עדות זה דיני עדות זה דיני עדות ואם ואם אני אומר שיש פה דיני עדות בלי בית דין אז ממילה גם אין אין דין הזמה זה ה בטליה כן כי זה טרי מטריו לא אבל זה לא תר מולחן רבותיי שלא תתבלבלו במקום שיש שני עדים בייסורים הם מבררים את המציץ ואומרים שהיין הזה הוא יין חזיר הואי יין נסך נגמר העניין לא אבל סליחה נצר היקר בטרי ותרי בדין לא מתערבים בדין אין להם מה לעשות אין להם מה לעשות אז זה נשאר נשאר באוויר ואז נשאר גד של סופק לא מה פתאום העד הזה בית דין יודע בדיוק את המציאות אם באים אם יבאו עכשיו שני עדים מול אחד לבית דין ודאי שבית דן יודעים מה המציאות שני עדים רים את המציאות פשוט ברור מה עושים שני דים הם מגלים מציאות היין הזה הוא יין זר אתה רוצה לשלט אתה תאכל באיסור מה ברי מול שמה של שני עדים לא יודע אם זה כן זה השאלה בבית דין לא בבית דין לא יודע אבל למה את צ לסבך גם את הבורי ששמע משני דים וכולי מה אתה מרוויח בזה עכשיו בוא נתקדם עוד טיפה רביס נתקדם עוד צ בכל אופן אני זה לא היתי את זה רק בשביל תראו הדור שאני רוצה להגיע אליה בא נתיבות ואומר אין גדר פה של זומ לא צריכים פה בית דין כמו שצריכים בשור נגמר העניין יופי בא משוב קצות משיב לנתיבות אומר הקצות אחרי שהוא מביא את כל האלה שחולקים עליו אני אעשה את זה בקצרה לא הביא את הכל אומר ואם י ב כיוון שהגיד שנו חוזר מגיד בגדר הד בדין אני נמצא בשש שבע שורות מהמשוואה למר שידות שיכת גם מבעל ממון שתחייב כאשר זמם כמ בניר הש כתבתי ומשנה ארוחה רש מכות מביא קצות ראיה ברורה לדבריו ששייך בגדר איסורים אזום איך מביא הקצות ראייה אומר הקצות ומשנה ארוכה רש מכות מדינו ביש פלוני שהוא בן גרושו בן חלוצה שייך בו הזמה וכתובות ד חבם מבואר דב הגדה בבי דין יפה והתם איסור אודיקה אומר הקצות שמע יש מציאות של איסור בכל אופן אנחנו ים שצריך שיהיה הגדה בבי דין ויש על זה גדר הזמה הנה ראייה לדברי שאם יש גדרי שני עדים מעידים יש הזמה משנה מפורשת אם אני מבין את העוקץ של הקצות לנתיבות תלמד משנה זיל קרב רב משנה מפורשת רש מקות כולם לומדים את המשנה הזאתי שמה מבואר לאדה שבעניני ייסורים שהיה חזמה אומנם לפי מה שכתבתי בשם שמיצה דבין גרושה ובין חלוצה אבל כמו דבר שבאר בו או כאן אנחנו מגיעים לנקודה ניחה דבר שבערבה מודה הרב המכב בסימן כבד ב הגדה בבדים עכשיו שימו לב טוב אומר אומר לנו הקצו אם מדובר פה בדבר שבערבה ברור צריך שיהיה שני דים וצריך הגדה בביד ולכן אפשר להסביר את המשנה ב במכות שאם אני רוצה להגיד שפלוני הוא בין גבשה ובין חלוצה או דבר שבהרבה שימו לב יוסיין יוסיין אני אגיד שדבר שבער בו אז בסדר אומר הקצות אז אם ורסין דבר שבהר בו בסדר גמור אלא לפי מה שכתבתי בשם שמצ ד הרמבם סביר עלי כדבר שבבו אפילו אחי ב בית דין ת בי דין הזמה א כתיב לא ולא לזרו מוח דגם באיסורין שייך גדר הזמה וקר ביורם צריך שני דים קודם כל צריך הגדה בבי דין אז הוא ממשיך דבר הזה אלא מתקבל על הדעת אומר לנו אומר לנו הקצות אני חולק על הנתיבות מה שאתה אומר לי עכשיו שאם יש שני דים לא צריכים מגלה בידין זה לא נכון ויתרה מכך הוא אומר אם אני מוריד מזה גדר של דבר שארבו אני משאיר את זה בגדר של איסורים בלבד ואם אני משאיר את זה בגדר של איסורים אז ממילא אני יכול להגיד שיש פה ראיה שיש הזמה גם באיסורים עד כאן דברי הקצות עכשיו רבי יסי אני רוצה להסתכל על המהלך שלנו המהלך שלנו שאלתי שאלה אחת של של קובת שיעורים איך יכול להיות שבאישור אין בורי יכול להועיל שאלה אחת דבר נוסף הרי לכאורה יש פה דבר שבאר בו הרי סוף דבר הוא אומר לה גברת את אסורה עליי מה היא אומרת מש רשת אני מה נאנסתי נאמנת איך היא נאמנת מה תגידו לי ש נאמנת מדין הייסורים מדין עד אחד נאמן בייסורים הרי מה שלא יהיה יהיה פה דבר שבאר בו אני אומר אני סתם מחריב את הדבר ביתר זהת נגיד לפי הקצות שאף על פי שדבר שבאר יש דברים של איחו זה לא דבר שבאר בו כמו שהוכיח מהרמבם אבל מה שלא יהיה יש פה איזה איסור לכאורה יותר חמור אי איזה מה איך איך זה מתכן לעניין של איסורים בלבד כמו שאומר הרש בו וממילא בדבר כזה היא תהיה גם נאמנת מדין עד אחד נאמן באיסורים הרי פשוט שפה מדובר בגדר אחר לגמרי אז איך מתרצים את הרש בו שהוא מכניס פה אלמנט של איסור לפי הראש בכלל אין לו איסור אל לבורי ונגמר העניין אבל הרש בו שאומר יש פה איסור אומר רשב אין בעיה לחלק האיסור מה מועיל עד אחד נאמן במה באיסורים איך יכול להיות איך של החלק הזה של האיסור ם העד אחד יכ יכול לפתור את הבעיה זה השאלה אפשר לפתור את זה עם התשובות מיימוניות השובה השאלה ברורה לכל בסי הרי ודאי שיש פה סרך של דבר שבאר בו אם זה סרך של דבר שבאר בו באופן העקרוני הייתי צריך שיהיה לי באופן אקוני שניים אומר הרש בו לא מדלגים הדבר שבערו אף עלפי שהרבה שואלים את זה מה אני עושה עם זה אני יכול להגיד שאני מוריד את זה אני פותח את הבעייה בבורי ועד אחד נאמן בייסורים אני שואל איך העד אחד נאמן איסור אם פה אם אני טוען שיש איסור לפי הראש הוא טוען בכלל זה מה שאני רוצה להדגיש פה לפי הראש אין בכלל לכאורה איסור מספיק אלמ ל טענת בורי של האישה ובזה היא נאמנת נקודה אבל אם אני כבר מעורר איסור איך זה נפטר לי בעד אחד נמן ייסורים של האישה זה השאלה אפשרות אחת זה הגעות המוניות שהקובץ שיורים בעצמו מביא אותו אומר עד אחד נאמן באיסורים אחד לא תחזק איסורה ב-14 ואף על גב איתחזק לן באיסור כל כמה דלא אמר דעת לדיבור ל לא מקרה איתחזק איסורה אלא איך דף לדברי העד הבא להתיר האיסור מכאן ולאבא מודה ד מעיקר היה איסור אומר הגות המוניות הסבר נפלא ביותר אומר מתי יש לי דבר שבערו שאני צריך שניים באופן עקרוני תמיד אני אמרתי שאיפה שיוצרים חלוז חדשה צריך שיהיה שני עדים בדבר שבארבע כן אתה רוצה לאסור אשת איש צריך צריך שניים אתה רוצה לקדש אישה צריך שניים גר שישה צריך שני עדים הוא אומר אם אתה יוצר מציאות לדבר שבערבה מכאן ולאבא זה נקרא דבר שבערבה שצריך שיהיה שני עדים אבל אם אני רק מעיד על מה שהיה זה זה לא בעיה זה לא נקרא דבר ש האישה הייתה אשת איש האישה הייתה אני לא אומר עכשיו שישת איש ומותרת לעולם היא הייתה ומותרת היא גרושה כשאני מעיד לא אין פה בעיה של דבר שבה ממי גם לא צריכים שני עדים מה שוא כותב נכון אם אתה הב להתיר מכאן בב מוד ר אסור היה כגון התם איתחזק אישור דשת איש אם התחזק ורשת איש אף דברי השליח במקרה כזה הגמרא שואלת איך יכול להיות שהוא יהיה נאמן להגיד פני נחתם נכון כי אם התחזק דשת איש מכאן ולאבא לא יכול להיות נאמן מצוין אז עכשיו אני שואל רבי יסי האם ההגדרה של הגעות ממוניות יכולה לפתור נו את הבעיה שבערבה בסיטואציה שלנו אני חוזר לסיטואציה שלנו כי ככ אני רוצה לבאר גם את הרש בו בעזר השם האם כשבא אדם לאישה ואומר לה גברת אני חוזר ללשון של של המשנה אומר לה גברת וא אומר לה לא עד שלא הרסתי והיה מקחי מקח טעות מה הוא טוען שהיא מותרת או אסורה לו רבי יסי אסורה לו נכון ועכשיו מה היא תורן כנגדו מש רשת ני נאנסתי היא רוצה לטעון שהיא כנגדו מה היא מותרת לו אמרנו שהיא נאמנת אם אני אומר בורי ושמה נאמנת נאמנת אומר הרעש בו נאמנת בשני תנאים בורי וגם וגם עד אחד נאמן במה באיסורים זה יכול להסתדר עם מה שאומר פה הגעות ממוניות שמביא אותו הקובץ שיעורים שזה מכאן ולאבא סליחה זה למפריע ולא מכאן ולאבא שאלה ברורה כן איך מה היה מה היה מה היה כן אז תן מה היה אבל בכל אופן אין פה שום אין פה שום א לא היה שום דבר לא לא הייה פה לא היה אית חזק זה מה שהרב רוצה להגיד לא היה העית חזק אם לא היה עית חזק נכור ה יכולה לברר את מה שהיה אני רוצה לטעון רבי סי מה טוב אני אני שומע אני רוצה רק להגיד את הנקודה ש נראה לי שההסתכלות על הסוגיה שלנו למה אין פה בכלל דבר שבאר בו לא בגלל כמו שגרות ממוניות רוצה לתר זה תראו צניף לו שזה מה שהיה וזה מה שאומר גם הקצות למה אין פה עד אחד נאמן בייסורים כי איחו זה מה שהיה ונגמר העניין לניו דתי צריך פה הסתכלות אחרת לגמרי איך הגענו אני חוזר לתחילת השיעור איך הגענו למצב שבו אנחנו מחברים בין איסורים לבין ממנס בבורי ושמע איך איך איך אפשר זה השאלה הקשה של קובת שיעורים איך בכלל אפשר להגדיר בורי ושמע באיסורים מה יש יש פה טיינס טיינס יכולים להיות טובים במקרים כאלה ואחרים אבל לא לא באיסורים ישמעו רביס ניו דעתי הפשט הוא ככה כל הסוגיות ביב עמוד ב ביג עמוד א' עוסקות קודם כל בטענות אחד כלפי השני קודם כל יש טענה אני מבדיל בין דף ט עמוד א' לבין המ שלנו פה בדף ט עמוד א' הבעל לא בא בטענה הוא קובע כביה אומר פתח פתוח מצאתי נקודה פה כל ההבנה של הגמרא במשניות זה כשיש טענה לבעל ואישה טוענת כנגדו יש לה כוח תענה אומר הרש בו מיד בדף ט עמוד א תדע לך כשיש מצב שהבעל אומר דבר והאישה לא אומרת כנגדו זה סוגיה אחת אבל יש עוד סוגיה אומר הרש בו והוא מיד מחבר את דף ט עם יב הוא אומר כשאתה מדבר איתי על טיינס זה סיפור אחר לגמרה ומה אני רוצה לחדש פה בטייס וזה זה הבורד פה ברגע שיש מצב של טענה של האישה מול הבעל בעצם הטענה של האישה היא מפקיעה את גדר הערווה הייא יכולה להגיד אדוני אין פה ערווה מצויין אחרי שאיין פה ערווה נשאר לי רק בעיה ייסורי היא בררה את המקרה שאין רבה אבל נשאר לי בעיה ייסורי כשנשאר לי רק בעיה ייסורי בלבד על זה יכול ללכת עד אחד נאמן באיסורים זאת אומרת כל דבר מתחלק פה לשני חלוקים א' אם היה פה ערבה או אין פה ערבה בסדר היא מבררת שאין פה ערבה אבל היא אומרת בורי לי שאין פה זה זה המקרה טוב מבחינתה היא בררה זה שאין פה מקרה שלרוע אבל לי נשאר ש אולי יש פה גדר של איסור הוא נשאר סרך מהדבר הזה שמה שהבעל טען אומר הרשב על החלק הזה עד אחד נאמן בייסורים איך דיברנו בשניים בדיוק איך דברנו בשניים מצד המקרה היא מבררת המקרה שאיין פה דבר שבאר בו כל מה שהיא טוענת רבי יסי היא טוענת מבחינתי אין דבר שבערבה הוא טוען את אסורה עלי דבר שבערו היא אומרת אין דבר שבערבה נקודה מכוח מה היא יכולה לטעון שאין דבר שבערבה מכוח הבורי בורי זה כוח הטענה לברר את המציאות ומי שמברר מציאות מכוח טענה הוא נאמן אוקיי מצוין מצד המציאות בררתי מצד הפן הייסי לא בררתי אומר הרעש בו אד אחד נאמן באיסורין עוד פעם עוד פעם לא לא ברור לא ברור מה מה מה הספרה הספה יותר טובה מזה אין עוד פעם עוד פעם אני אברר את זה עוד פעם מה מה מה איך בירנו איך הורדנו את זה לפי הרש בו מדבר שבאר בו לעד אחד נאמן בייסורים זה השאלה נכון הרי כו דבר שרו אז הקובץ שיעורים הביא מה שהוא הבי בשם הגות ממוניות יפה זה מה שהרב שלום הביאר אני דעתי זה לא בגלל מה שהיה או לא אני עכשיו מדבר על הרש בו הרש בו נזקק לשני לוכים גם למהלך בורי וגם לעד אחד נאמן בייסורים והוא לא סוב כמו שרצה להגיד הגעות ממוניות שאני מעיד על מה שהיה ההפך אני רוצה לטרון לפי הגעות במוניות הוא מדבר על החלק האיסור ה הרב שלומי אני רוצה להגיד שהבור הוא מברר את העניין של הארבו זה מה שאני רוצה לחדש כשבא הבעל אומר לאישה גברת את אסורה עליי איך הוא אומר לה לא כי לוכי מה הוא אומר לה עד שלא רסי ויה מקחי מה מקר טוס כשהיא אומרת כנגדו משר שתני נאנסתי מה היא טוענת כנגדו זה לא ערווה אני טוענת על המקרה טענת בורי זה לא ערווה שאני גם מותרת הרב קצת הלך בזה על הגוף ועל ה על התוצאה נכון הפסול והאיסור נכון הפסול והאיסור קודם כל א אבל מה היא טוענת בטענת בורי קודם כל אני אני כשרה למה כי המציא הייתה המציאות שלא ערווה מה היא טוענת מה כל פעם היא טוענת היא אומרת משתני נאנסתי יש מציאות של ערבה או לא לא כשהיא אומרת משרת נאנסתי קודם כל אין ערבה אין פה דבר שבערו אי מי אמר שאת מותרת לי אחרי שאני טוען שאת אסורה לי ד אחד נאמן באיסורין ישים יותר טוב ככה זה עובד רק ככה זה עובד מה מה מה רק ככה זה עובד מה קשה לכם מה קשה לך מה קשה למה למה זה וד ככה כי רגע רגע רגע רגע רגע הנושא הוא ערבה מי טוען שיש פה ערבה מי טוען שיש פה ערבה הבעל טוען טענת שמה ו בורי תענה לי בבקשה שמה מצוין היא אומרת כנגדו אתה טוען אולי יש פה הרבו מה היא אומרת לו בורי לי שמה ש תעזור לי בורי לי שאין הרבה יפה מצויין אבל הוא צען בכל אופן יש לי פה סופק איסור הוא אומר תשמעי סופק איסור אה אומר הרש בו אין בעיה הבורי בירר לי שאין פה הרבו יש פה סופק איסור עד אחד נאמן באיסורין מה מה תשמעו רבי יסי עצם זה שהוא בא להגיד אולי את אסורה עליי אולי אין פה ערווה אבל את אסורה עליי הוא לא יודע מדין מה מדין מדין מדין יש נשאר פה איזה רך איסור כזה או אחר מה מה מה כן זה תמיד זה ככה האם האישה עצמה היא כשרה או לא היא מותרת לו או לא מותרת לו על החלק שמותרת לו או לא איך אני מתיר אותה איך אני מתיר אותה אומר הרשב את אחד ממן מסורי היותר קשה זה הראש רבי יסי הראש בכלל לא התעסק עם הנם ש מה אמר הראש מספיק לי אח ברק כמה מספיק למה בורי זה זה תמוה הרשב אומר איך אני יכול לספק רק בבורי הרי יש פה הרבו אומר הרש בו זה הוורט תדעו לכם כשאתה מדבר על כוח הטענה של האישה שהיא טוענת טענת בורי קודם כל היא מברר את המצי מה עושה טענה טענה אומר מי שטענה ותו יותר ברורה מבחינתי זה המציאות הוא טען יש פה דבר שבערבה היא בררה ואמרה לו אדוני היקר קודם כל תוריד את הטענה שלך אין פה ערבו אין פה ערבו אבל הוא אומר מי אמר שאת מותרת לי או אסורה לי היא אומרת לו אני גם אומרת לך שבחלק הייסורין אחד נמן בייסורין עכשיו תראו רבי ס אם אתם רק תפתחו את העיניים לא מבקש כם יותר מזה לא מבקש יותר מידי תראו כל מהלך פה גם ביב עמוד ב גם ביג עמוד א גם ב ג תמיד זה הולך הבעל מול האישה יש עובדים במישור של טיינס ביינס גם באיסורים לברר מציאס האישה יכולה לברר זה מה שאני רוצה לטעון ואם הא יכולה לברר בטענת הבורי אז היא מורידה את הד אחד את הדבר שבאר בו כן כי תמיד נשאר איזה חלק תמיד נשאר איזה חלק של איסור כאילו בכל אופן נשאר איזה חלק תשמע בתוך הארבו יש פ בתוך הארבו יש אלמנט יסורי בתוך הערב יש אלמנט ייסורי וכשיש אלמנט ייסורי בתוך הערבה באופן אוטומטי אני מוריד את מציאות אבל ל האמט הייסורים נשאר איך זה מתברר והיא מותרת עד אחד נאמן בייסורים צריך פה דקות רביס קצת דקות בלומדה תריך קצת רך דקות בלומ אתם שתם כל דבר רוצים על השולחן א יש פה ארבוז ירד הארבו אז איפה העניין של האיסור אין איסור לא אני טוען הוא בא הוא בא הוא בא פה בטענה של מה של איסור הוא בא איזה איסור הוא טען רבי זה טענת מה טענת רבע אומר אדוני אין פה רבע אומר אבל אני אמרתי איסו תהיה רגוע אני גם אומר לך עד אחד נאמן בייסורין אומר הרשב אני צריך גם בורי וגם עד אחד נאמן בייסורין זה החידוש של סוגייתנו כי הכל עובד על גדרי טענות [מוזיקה] שכוח