בצילו חימדתי וישבתי | שבים אליך בכל לב- המעבר בין יום כיפור לסוכות | שפרה מישלוב | שיעור לנשים בלבד

[מוזיקה] טוב אז נתמקד בנושא שלנו בעצם מה שהגברים לומדים למעלה החליטו להתמקד בנושא של סוכות זאת אומרת בבין כל ה אז בקשו ממני גם לדבר על משהו שמתקשר לסוכות או למעבר בין יון כיפור לסוכות אם כי השיעור שאחר כך יהיה שיעור הלכתי שהרב אלגזי בעצם יסכם את ה לא יסכם ילמד את מה שהם לומדים עכשיו חברה אבל אנחנו ללמד שיעור שהוא לא הלכתי אלא שיעור עיוני עיוני א לסוכות כן כדאי באמת זה א ואני חושבת ככה כשחשבתי על מה לדבר זה היה אתמול בלילה אז עלה לי בראש אנחנו עומדים לפני שבוע דרך אגב אני שיפרה מישלוב א מלמדת בכל מיני מקומות גם אוניברסיטת בר אילן משפט עברי אה וכש שחשבתי על הימים האלה חשבתי שאנחנו עוברים לעבור בשבוע אחד טלטלה טלטלות מאוד מאוד גדולות זאת אומרת מעבר מיום כיפור שהוא באמת יום מאוד רציני מאוד שקול מאוד מלא יראה מלא חרדה אפילו א תוך חמישה ימים אנחנו מגיעים לחג לוסת מחתה בחגיך לקרבת השם של הסוכה איזה מין מעבר מאוד מאוד חד מאוד מאוד קיצוני אפילו א ורציתי ככה לראות וללמוד אתכם ביחד את המקור אז רגע אנחנו נמתין שיהיה קצת שקט ביציע ורציתי ככה ללמוד אתכם מתוך הפסוקים מה באמת המקום של של התחושות האלה מה מה המוקדים של החגים איפה אנחנו רואים בתוך הפסוקים מה קורה שם מה מה מתרחש שם מבחינת העולם הרוחני של שלכל של עם ישראל וכל אחד מעם ישראל ודרך זה באמת להבין יותר לעומק מה עובר עלינו ואיך אנחנו עוברים את המעבר הזה באופן שהוא בריא שהוא נכון שהוא מקדם שהוא לא מטלטל מדי אלא מעביר אותנו מעבר טוב ונכון זאת אומרת וגם להבין מה מה המטרה של המעבר הזה אז בואו ככה אני אחלק לכם את הדפים חות כן כדאי כש זים תודה אז אם אנחנו ככה מסתכלות על הפסוקים המרכזיים שבהם מפורטת פרשיית יום הכיפורים נתחיל עם יום הכיפורים ככה נראה מה קורה שם ואז נעבור לסוכות נראה את ההנגדה בפסוקים ואחר כך ננסה להבין יותר לעומק מה לפי לפי חכמים מה קורה פה אז קודם כל שאנחנו מתחילות לקרוא את הפסוקים של יום הכיפורים ויקרא אנחנו רואים שכל ההקשר כולו הוא בהקשר לעניין הזה של בני הארון כן מותם של בני הארון בגלל שככה התפרצו התפרצו להתקרב לפני השם וזה מאוד מאוד צמוד וזה מאוד בהקשר זאת אומרת כבר פותחים לנו את הנושא של יום הכיפורים בעניין הזה של קודש זה דבר שצריך להיזהר ממנו זה דבר שצריך לדעת איך לגשת אליו ככ תפתח את הפרשיה תראו ואקרא זים ואדבר משה אחרי מות שני בני ארון בקרבתם לפני השם כן רצו לקרוב לפני השם רצו להתקרב רצו להיות הכי קרובים שאפשר להיות וימותו זאת אומרת הקרבה לקודש לא הייתה נאותה כמובן ש את כל הפרשנים של מה היה שם בדיוק למה זה לא היה נכון איך עושים את זה נכון לא ניכנס לזה אבל אנחנו כבר עוד לפני שפתחנו ביום הכיפורים אנחנו כבר מבינים שככה אנחנו נכנסים כן ואחר כך אנחנו עוברים לפרשיית ה מה קורה עם הכהן הגדול ועבודת הכהנים במהלך השנה וכל השנה ואז אומרים לנו הפסוקים ויאמר השם על משה דבר אל אהרון אחיך ואל יבו בחולת אל הקודש אפילו לא אומרים לנו קודש הקודשים זאת אומרת קודש באופן כללי נכון שהכוונה פה פשת הפסוקים קודש הקודשים אבל יש פה איזשהיא הדרכה כללית תראה קודש זה משהו שצריך לדעת איך לבוא אליו ומתי באים אליו כן א מבת לפרוכת עלפני הכפורת השל הון על הרון ולא ימות אי אפשר להיכנס לקודש הקודשים בלי הכנה אם זה לא בזמן הנכון אם זה לא באופן ה ון ולא ימות כי בענן נראה אל הכפורת גם הכניסה אל הקודש קודש הקודשים ואל הכפורת זה עטוף איזשהו ענן באיזשהו מסווה משהו שהוא לא כל כך בהיר הוא לא כל כך קל לתפוס אותו ולהבין אותו ואז מתחילים פסוקים של פירוט ככה מאוד מפורט של איך הארון צריך להיכנס ואנחנו מכירים את המשניות במסכת יומא שלא מובאות פה אבל מי שמכירה את כל ההכנות שאהרון הכהן שהכהן היצ גדול צריך לעשות לפני הכניסה לקודש הקודשים שבוע ימים קודם יושב ולומד עם הסנהדרין את ההלכות ומתאמן ומתרחק ממשפחתו ומנזר מאוד והכנות הכנות על גבי הכנות כדי להגיע ליום הזה ופה יש הדרכות באמת מאוד מפורטות בזאת יעבור הארון על הקודש בפר בין בקר לחטאת אי לעולה יש קורבנות שהוא צריך להביא איתו יש בגדים מיוחדים שהוא בא איתם כותונת בד קודש ילבש מכנסי בד יול בשרו ו באבנת בד חגור ו מצנפת בד צנוף בגדי קודש שם ורחץ במים את השרו לה ושם א לא הבגדים השגרתיים של עבודת הכהן הכהן ביום יום אלא בגדים ייחודיים וקורבנות ייחודיים בסדר לכל חג יש את הקורבנות הייחודיים שלהם אבל בוא נראה עוד מעט מה ייחודי לקורבנות האלה של יום הכיפורים ומעת הדת בני ישראל קח שני סירים עיזים לחטאת ויל אחד לודה זאת אומרת יש קורבנות שהם נועדו לכפר על הכהן ועל משפחתו ויש קורבנות שנועדו לכפר על עם ישראל והקריב הארון את פרח חטאת אשר לו וכיפר בעדו ד ביתו לא ניכנס כרגע לצד של על מה הוא מחפר בדיוק אלא נתמקד מה הוא מחפר בפן של עם ישראל פסוק ו בסדר יש לך ולקח את שני השעירים ועמיד אותם לפני השם בתח חול מו עכשיו שאל אתכם מה מטרת שני הסירים למה יש לנו שניים בסדר אהרון מחפר על עצמו ועל חיו ועל כל כל המכלול מחפר באמצאות פר למה בשביל עם ישראל הוא לוקח בעצם שני שעירים מה מטרתם של השעירים מה אתם אומרות אה אז אז הוא הסביר אז הוא עמד על ההבדלים אז מה מטרת כל אחד מהצעירים בו חנ פטה מי הקשיבה מה זה הדוש ברוך ה אז זהו אז אני מכירה את המהלך הזה של רב ויהושע שאחד זה בעצם כפרה על הקדוש ברוך הוא שביל את העולם למקום ש אנחנו צריכים לחות כן יש לו שיעור כזה תשמי בטח הקליטו ג פה אבל יש לו כבר הוא דיבר על זה מהלכים שכאילו הקדוש ברוך הוא שיצר עולם כזה שבו יש מציאות של חטא זה אבל בוא בואו נלך על הפשט זה כמובן עומק עומקים מה זה כן אז כן זה אז זה כמובן עמוק מאוד והרב יהושע מסביר את זה על דרך הסוד ועל דרך ה משמעות של מה זה בכלל חטא אבל בואו נלך לפשט בואו תראו מקום מספר שתיים בשבועות מסכת ות ד ב עמוד ב אז הוא אומר ככה על זדון תומת מקדש וקדשיו שעיר הנעשה בפנים ויום הכיפים מחפרים זאת אומרת צעיר אחד זה שמקריבים בפנים בתוך בית המקדש על מה הוא נועד על מה על מה הוא מביאים אותו אך ורק על העניין הזה שאולי היו איזה טעויות היו איזה ירידות היו איזה פספוסים בעניין הזה של קרבה לקודש שעיר אחד שלם מוקדש רק לעניין הזה של אולי לא הקריבו בדיוק במחשבות הנכונות בכוונות הנכונות בזה והשעיר השני על שאר עבירות שבתורה שאר כל העבירות הקלות והחמור הזדונות וגגות היודה והלא יהודה עשה ולא תעשה כריתות ומיטות בית דין זאת אומרת על כל השאר שעיר המשתלח מחפר שעיר שהולך עם איש היתי הוא הוא זה שמפר על כל הדברים זא אומרת מה הפרופורציה זא אמרת יש לנו סעיר אחד שמפר על אי אלו אולי מחשבות קלות של אזה או איזה דברים קטנים של איזה משהו שלא בדיוק הוקרב זה אולי אולי איזה ושעיר אחד שמפר על כל העבירות על כל החטאות על כל הסוגים על כאילו מה מה הפרופורציה בכלל זה גם זה מאוד מדגיש לנו שחלק מאוד ניכר מהיום זה איזשהי הבנה והכונה של מה זו הקרבה לקודש מה זה המשמעות של קודש את מתקרבת אל הקודש זה משהו שהוא שווה ערך לכל העבירות וכל החטאים שכל עם ישראל עושה כל השנה כמה זהירות צריך מהמעמד הזה של קרבה לקודש כן אז הוא לוקח את שני השעירים אנחנו בפסוק ח ונתן הארון על שני הסירים גורלות גורל אחד להשם וגורל אחד לעזזל והקריב הארון את השעיר אשר עלה עליו הגורל להשם ועשה הוא חטאת כן אנחנו שימו לב כן שחוזר פה הרבה מאוד הביטוי לפני השם לפני השם אבל במובן ה מאוד אפילו קצת מאיים זאת אומרת לפני השם תבינו לפני השם זה דבר כן הפסוק שפותח הם רצו בני הארון להות לפני השם וזה לא עבד טוב ופה אתם צריכים להבין אתם לפני השם וכל החא חיכם לפני השם זה זה מאוד מאוד הביטוי הזה לפני השם בא פה במעטפה לא פשוטה כן והקריב אהרון ושעיר אשר עליו לפני השם והקריב אהרון פרח חטאת אשר ללא וכיפר בעדו ועד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו פסוק יב כן ואז ממשיך כל העניין הזה של הקרה תדמיינו שבעצם ההיכל קודש הקודשים ריק מאדם ריק מאדם ריק מכהנים מי שעושה את העבודות זה רק הכהן הגדול בעצם מציאות מאוד שקטה מאוד שוממה מאוד נשגבה של שקט בייחל ורק הכהן הגדול מסתובב שם יוצא ונכנס מקודש קודשים הוא זה שעושה את כל העבודות אף כהן אחר כן גם בקודש וגם בקודש הקודשים הכהן הגדול הוא זה שעושה וכל עם ישראל רק מחכה והכהנים והלוים עומדים מבחוץ בזרת ישראל זרת ומקשיבים כשהוא קורא שהוא קורא לפני השם תתו הם קוראים ומשתחווים והכל הוא מעמד מאוד קשה הם לא יודעים הוא יצליח לכפר הוא לא יצליח לכפר אז הורי תהפך מאדום ללבן הוא יצא בשלום מקודש הקודשים הוא לא יצא יש פה מעמד כן תדמיינו את זה מבחינת ה התחושה של האנשים שנמצאים שם שנכון ה הוא יוצא פעם אחת לקרוא לקרוא את פסוקי התורה לפני הקהל הזה שזה הפוגה אבל בגדול עובר עליהם יום שלם שהוא יום לא פשוט הוא יום לא פשוט של של המתנה המתנה הם יחיו עם ימותו ם הרכת יתכפר לא יתכפר ואין אין פה אין פה תסיסה אין פה רע של עשייה יש פה המון המתנה ואדם אחד שעובד ופועל של ירושלים מה כוללה של ארץ ישראל אז א מ כן זה כן יש זה טוב זה שאלה מה מקומם של בתי הכנסת במקביל לבית המקדש כנראה שהיו במקומות שונים אבל כן מי שהיה בירושלים היה והיו הרבה כנראה שהתאספו גגם לקראת המועד סוכות גם זאת אומרת זה כנראה לא היו רק אנשי ירושלים אבל כן אבל זהזה שם היה ממוקד המעמד ב אז יש פה איזה מעמד מאוד מאוד מרטית ככה ואפילו מפחיד כן מעורר הרבה הרבה חששות ואז הוא פסוק יב כן ולקח את מל לא המתג החלה אש מעל המזבח מלפני השם לאו חפנה וקטורת שמים דקה והביא מבית לפרוכת ושוב נתן את הקטורת השיש לפני השם הוא אמנם לפני השם אבל בחרדה גדולה באימה גדולה כנציג של כל האומה לכפר עליה ויש קטורת זה משהו שהוא לא נעשה בבהירות יש פה קטורת שזה סוג של עשן שמכסה על הכל ואני כן מתקרב אני לא מתקרב כמה אני מתקרב למה אני מתקרב יש פה ארפל שקורה פה אין פה קרב פשוטה לקודש וכולי והזעה שמתוארת פה היא מאוד מאוד עדינה אין פה איזה עוצמה כמו שאנחנו מכירים מהקורבנות האחרים של שפיכת יש פה הזעות מאוד קטנות מאוד עדינות של האצבע משהו מאוד זהיר א וככה זה ממשיך כן אז נראה נראה ביז כן וכל אדם לא יהיה באוהל מועד כמו שאמרנו שקט מוחלט אין אדם אף אדם לא נכנס חוץ ממנו א כן ותסתכלו פסוק יא ושמח אארון שתי עדו על ראש השעיר החי והתוודה עליו את כל עוונות בני ישראל ואת כל פשייה ביחס למה שהוא עושה עם השעיר הפנימי עכשיו הוא את כל העוונות עושה על השעיר החיצוני ושולח אותו ויש לנו פה באמת אווירה אווירה מאוד לא פשוטה בסדר אז זה כאילו מין איזשהו מיקוד התורה כאילו ממקדת אותנו קודש זה דבר שצריך לקחת בצורה מאוד כבדה מאוד מחושבת מאוד זהירה ולמה זה דעת כן מה מה מה זה המקום הזה ששם אותנו כאילו בזהירות ורק הכהן ורק ביום מסוים וכולנו מחכים ולפני השם זה משהו ש בזהירות גדולה מאוד מתקרבים אליו איזה מקום זה מבקש לפתוח בנו גם כשאנחנו לא זוכים לעבודת הכהן אנחנו עדיין במהלך יום הכיפורים קוראים את העבודה לומדים את העבודה נמצאים בה זה מוקד מאוד חזק שלנו ב מה זה בא לפתוח בנו התבטלות שמה רצון לשו זאת אומרת יש לך פה איזשהיא עמדה שיש משהו שהוא נשגב ממני ואני עומדת בפניו זת אומרת התבטלות שח בחט כאילו אתם קושרות את הרתיעה מהקוד לאיזשהו משהו שהוא נועד להחזיר אותנו למקום של איזשהי בחינה פנימית של מי אני לעומת הגודל הזה זאת אומרת יש גודל ויש אותי ו הראייה הזאת של הגודל זה מחזיר אותי לאיזשהי בחינה עצמית של תראי עוד לאן כאילו מה מה זה אומר להיות שם איך מגיעים לשם כן זאת אומרת יש פה איזה משהו שהדבר הזה מבקש לבסס בנו איזשהי נקודה של יש משהו שהוא מעבר יש משהו לשאוף אליו יש משהו גדול ועצום ממני ש באיזשהי הבנה כי מה קורה כשאין דברים שה נשגבים ממני כן שהכל הוא כזה הכל פשוט הכל שלי הכל הכל שייך לי הכל הכל טבעי לי הכל פשוט בשבילי מה מה קורה כשאנחנו בעצם כן מתבוססים ועושים את הכל באיזשהי השטחה כזאת כן שיכור הכל דומה עליו למישור אתם מכירים איזה משהו שהכל אותו דבר הכל אותו דבר כל הערכים הם באותו באותו מישור באותה רמה באותה מה קורה כשאנחנו מגיעים למצב כזה אז אז כמובן אין דחיפה אין שום הערכה של שום דבר אין מקום של דחיפה ואין מקום של לייקר משהו שהוא שאליו יש עוף ואליו יש להגיע ובשבילו יש להתאמץ כן עוד נעמיק בזה טיפה אחר כך אבל זה האווירה של של יום הכיפורים עוברים חמישה ימים כולם עדיין סביב בית המקדש והאווירה משתנה לחלוטין ושימו לב שהתורה משתמשת באותם ביטויים שלפני השם ועכשיו זה באווירה שונה לחלוטין זה כ לא להאמין בכלל שמדובר באותו מקום באותם אנשים מה מה תסתכלו מקור מספר שלוש וידבר השם ל משה לאמור דבר על בני ישראל אמור ב-15 יום לחודש השביעי זה חג הסוכות כמובן חגיגי סוכות שבעת ימים להשם השם כן אתם לפני השם אתם באתם לחגוג איתו ביום הראשון נקרא קודש כל מלאכת עבודה לא תעשו שבעת ימים תקריבו איש להשם ביום השמיני מקרא קודש לכם הקרבתם להשם כל הזמן קרבה והשם נוכח ואתם שם ואתם חוגגים איתו העצרת היא כל מחתב עסו עכשיו באמצע הפרשיה של של המועדות שמדברת על סוכות פתאום ככה לוקחים אותנו בכלל לאיזשהי הבנה כללית של מה מה הם האופים של החגים כדי להדגיש באמת בתוך הפרשיה הזאת שפה גם שאתם סמוך ליום הכיפורים זה חג ככל החגים ואני מצפה מכם להרגיש את מה שאתם מרגישים בכל החגים אלה מועדי השם אשר תקראו אותם מקראות קודש להקריב אשל השם עולה ומנחה זה וחו צחים דבר יום ביומו כן העולה הם מקום של עליה הם לא מקום של כפרה הם מקום שאנחנו מתעלים ו לפני השם אנחנו באים בפניו במלא כוחנו במ לא עוצמתנו כן מלבד שבתות השם מלבד מתנותיה יש פה מתנות מלבד כל דרכם מותכם אשר תתנו להשם הכל פה מלא מתנות מלא עוצמה מלא אנחנו מביאים את כוחנו מביאים את מתנותיו מביאים את מה שעשינו באים עם כל מי שאנחנו כן אך ב-15 יום לחודש השביעי חוזרים לסוכות אחרי שהבהרנו סוכות נראה לכם נורא סמוך ליום כיפור וחשבתם אולי שזה לא יהיה כמו שאר החגים זה לגמרי כמו שער החגים בעניין של החגיגיות אפילו יותר מזה חג היחיד שנאמר שנאמר בו א ושמחתה בחגיך אך ב-15 יום אל חודש השביעי בסכ מבועת הארץ תחוגו את חג השם שבעת ימים ביום הראשון שבתון ביום השני שבתון ולקחתם לכם ביום הראשון פני ארדור קפ תמרים וענף צבות נחל והנה הביטוי שמקודם כל כך הפחיד אותנו על לפני השם ושמחתם לפני השם פתאום על לפני השם זה לא משהו של מתו כי התקרבו לפני השם פתאום זה ושמחתם לפני השם מה איך יכול יכול להיות שלפני השם זה שמחה מה מה קורה פה זה זה בכלל עד עכשיו הבנו שלפני השם זה מקום מאוד מאוד מרוחק כן אבל לא שמחתם לפני השם לוקחים שבעת ימים וחג ם אותם חגלה השם אינסוף פעמים של החגיגה והחגיגות ולפני השם והקורבנות הכל פה מלא תחשבו איזה אווירה יש פה מאות אלפי עשרות אלפי בני ישראל איזה שקט איזה זה הפוך לגמרי מהדממה שאפפה את יום הכיפורים חמישה רעש ב גן קורבנות מקרבים בלי סוף הכהנים רצים הם התכוננו לזה זה ה המשמרת שלהם שמחים מאוד שזה נפל בחלקם דווקא המשמרת הזאת מלא קורבנות בלי סוף בית המקדש סוער מלא תוסס כל ה הכל כן עכשיו זה פשוט אווירה אחרת לחלוטין כן למ נדו דרתיכם כי בסוכות ישבתי את בני ישראל וכולי אז זה מה שהתורה מספרת לנו אנחנו יודעים גם ממסכת סוקה במשנה שבכלל היייתה שם חגיגה שאפשר אפילו לקרוא לה קרנבל אם אנחנו לא כן תקראו במקור מספר ארבע איזה דברים היו שם לא יאומנו כאילו זה ממש הפקה ברמת יום העצמאות כאילו תקס משהו מטורף תראו במוצא היום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים מתקנים שם תיקון גדול אחר כך הגמרא מסבירה על המשנה מה זה התיקון גדול שעשו מרפסות לנשים כדי להפריד בין הגברים לנשים למה כי חששו שיהיה קלות ראש כיוון שמתאספים כל כך הרבה אנשים ונשים ושמחים וחוגגים ורוקדים כאילו תחשבו איזה אווירה יש שחוששים לקלות ראש איזה אווירה יש במקדש בתוך כאילו בחצר של המקדש בעזרת נשים איזה אווירה יש שכל כך חוששים שמתקנים שלא יהיה קלות ראש זה מה איך אפשר בכלל לדמיין דבר כזה שכמה ימים קודם לכן אף אחד לא עיז לזוז בכלל כן אז מתקנים תיקוד גדול ויש מנורות של זהב כן יש שמה מנורות ענקיות מי שראתה של מכון המקדש את ה את האנציקלופדיה הזאת שרואים שם את הזה יש שם מין נורות ענקיות גבוהות ות מזהב שמטפסים עליהם ילדים פרחי כהונה ממלאים אותם בכמויות של של שמן כן 40 ליטר שמן בכל אחד עם אש מאוד מאוד גדולה כן ו ארבעה סולמות לכל אחד ואחד ארבעה ילדים פרחי כהונה וד קדים של שמן של 120 לוק זה בבות בין 40 ל-60 ליטר שהם מטילים לכל ספל אש גדולה עור גדול מבלאי מכנסי כהנים מהמכנסיים שהתבלו וממ ידהם ומהן היו מפקיעים היו עושים מין פקעות כאלה של שאפשר להדליק בהם את השמן ובהם היו מדליקים ולא היייתה חצר בירושלים שאינה מהירה מאור בית השובה האור היה כל כך גדול ומרשים שכל המקומות מסביב הוא ערו מזה חסידים ואנשי מעשה מרקדים ריקודים לפניהם באבקות של אור בידיהם ואומרים לפניהם דברי שירות ותשבחות לבאים בכינורות ונבלים במצתים חגיגה שלמה תחשבו תזמורת שלמה זה לא רק זה הכל מוציאים את כל הכלים מוציאים את הכל זה כבר לא רק גר כן זה על ה15 מעלות שהם מנגדים שמה מול כולם עם כל הרפרטואר שיש כל הלילה הו בכלי שיר בלא מספר על 15 מעלות ירדות מעזרת ישראל לעזרת נשים כנגד חמיש אז טוב זה ממשיך ומספר עד שמגיע לות השחר והם מתוקים בחצוצרות ויורדים לכיוון מהשילוב וכולי וכולי בסדר זאת אומרת אתם יכולות אתם מבינות שזה פשוט אווירה אחרת לחלוטין על לפני השם הזה ועל לפני השם הזה משהו שהוא ממש נשמע ש לא ברור איך אנחנו איך אנחנו מחיילים איך מי ש היה בבית המקדש וך תוך חמישה ימים עבר מ שלפני השם זה משהו שי אפשר להתקרב אליו אי אפשר לגעת בו אי אפשר צריך נורא נורא נורא להיזהר צריך שעיר שלם שיכפר רק על הניסיון להתקרב ותוך חמישה ימים מין הילולה כזאת כאילו חסרת כל גבול הכל תוסס הכל רועש הכל שמח הכל אפילו על גבול הקלות ראש בתוך בית השם זה לא בתוך בית השם אמנם זה מחוץ לבית השם אבל איפה שמקודם אנשים עמדו איך איך אנחנו מסבירים את הדבר הזה רק נראה מה השעה כמה מה המסגרת שלנו אה אוקיי אין לנו כל כך הרבה זמן עכשיו חשוב לי גם ככה זה לא רק בזמן שבית המקדש היה קיים ששם זה באמת היה מאוד מאוד בוטא אבל תראו יש כמה מקומות בגמרא מאוד מאוד מעניינים שמקביל את הסוכה לבית המקדש לא הבאתי לכם את כל המקומות אבל א אבל יש לא מעט מקומות כאלה שמראים שבעצם גם אנחנו בעצם כאילו גם אם אנחנו לא בבית המקדש פיזית בעצם כשאנחנו בסוכה אנחנו בבית המקדש כאילו אנחנו בבית המקדש תראו מקור מספר חמש מאוד מעניין א אמר מר ביום יש איזשהו דיון בגמרא כן הגמרא דנה בעצם בהלכה שאומרת שלא לא נוטלים לולב בשבת בסדר יש מחלוקת בין חכמים האם נוטלים ארבעה מינים בשבת או לא נוטלים בשבת הגמרא דנה בזה בסדר ואז ה מביאים דעה של תנה מסוים שאמר אמר ביום ואפילו בשבת מה זה ביום בואו נחזור בחזרה לפסוקים ויקרא מקור מספר שלוש תראו בפסוק מ ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ סדר כפות תמרים זאת אומרת אומר מר אומר התנא הזה כשאני קורא ביום אני לומד מהמילה ביום אפילו בשבת ואז שואלת הגמרא מקדי טלטול באלמה הוא אצטרך קרה למירי טלטול מה זאת אומרת הבעיה בנטילת ארב ממינים בשבת זה רק איסור טלטול שגזרו חכמים אז למה צריך מילה מיוחדת בתורה שתתיר את זה בסדר כאילו זה רק איסור של חכמים על טלטול מה מה איסור חכמים של טלטול גובר על מצווה מפורשת מדאורייתא של נטילת ארבע מינים למה צריך כן זה בסדר זהר בדיוק אבל אומרת שואלת הגמרא אלמר למה אתה לומד מביום ש למה צריך להגיד מילה מיוחדת בתורה על זה שמותר לתקוע בשבת זה פשוט זה פשוט ככי ליטול מינים בשבת זה דאורייתא וטלטול זה דרבנן אז ברור שד אורייתא דוכה דרבנן למה אתה צריך מילה מיוחדת מהתורה כן אז אמר רבה לא צרכ למכשירי לולב כן אבל היה צריך להגיד את זה כרי בשביל טול לולב אתה צריך לקטוף אותו צריך לשות כל מיני מלאכות שהם כן דאורייתא אז על זה היה צריך לכתוב ביום שבשביל מצו לולב זה דוחה גם דברים דאורייתא בסדר בשביל זה היה צריך את המילה כן ועלי בד תנה זה בעצם נכתב כמו התנה א כמו בריתה אחרת שאומרת דתני לולב וכל מכשירים דוחין את השבת בסדר זה דברי רבי אליעזר זאת אומרת יש הדעת רבי אליעזר בבריתה שהיא מחזקת עוד דעות של תנאים שכן בשבת נוטלים לולב נוטלים את ארבעה מינים ולומדים את זה מביום אבל אנחנו יודעים שחכמים אמרו שלא נוטלים נכון מה אנחנו עושים היום לא נטלים ממינים בשבת נכון זה בכלל לא קשור אבל לא משנה זה בגלל שהיום אין לנו קידוש החודש מדאורייתא ולכן אנחנו לא בטוחים שהיום הראשון הוא מדאורייתא ולכן לכן אין לנו חיוב דאורייתא ארבע מינים ולכן אנחנו לא יכולים לדחות בסדר אז זה כבר לא כל כך קשור זה כבר משהו אחר אבל בכל אופן חכמים קבעו שגם מזמן בית המקדש מישהו לא במקדש לא נוטל לא נוטל בשבת ארבעה מינים אז מה הם יגידו על המילה הזאת של ביום אתם צריכות להבין שגמרה לימוד גמרא זה עבודה בלשית כזאת שיש מילים בתורה שאם מישהו דורש אותם נגיד אם מישהו דרש טן מסוים דרש מילה אז אתה צריך להבין ל מה אחרים עושים עם המילה הזאת אם ה אם היא נמצאת תורה והיא ניתנה להדרש ומישהו דרש עליה משהו מישהו שלא דרש עלי צריך להסביר למה הוא לא רש או שהוא רש משו אחר בסדר אז אם הען הרבי אליעזר דרש על ביום שזה ביום כולל שבת מה יגידו חכמים שלא מסכימים שזה בשבת גם אוקיי אתם איתי זה קצת מורכב כן זה גמרא קת מאתגר כן אז אפילו בשבת רבנן א ביום מה אבדלה אז מה הם עושים עם המילה הזאת ביום מה הם עושים עם המילה בפסוק ביום ביום כן אז הם אומרים ביום הראשון מבא אלי ביום ולא בלילה הם דורשים את זה שנטילת המינים צריכה להיות ביום ולא בלילה ככה אוקיי מצויין ורבי אליעזר ביום ולא בלילה מנלה אז איך רבי אליעזר לומד שנוטלים ארבעה מינים ביום ולא בלילה כי כבר תפוס לו נכון ביום תפוס לו לנטילה בשבת אז מאיפה הוא ילמד שנוטלים ביום ולא בלילה אז הוא אומר אומרים נפק מסייף ה דקרו שמחתם לפני השם אלוקים ימ נכון הפסוק פסוק מ מסתיים כן לקחתם לכם ביום הראשון פרי דר כפות שמחתם לפני השם לוקח שבעת ימים יש לנו עוד פעם יום בס המילה היום היא בהתחלה היא גם בסוף אז לרבי אליעזר נשאר עוד מי ימ לדרוש בם את את השא הזה של ביום ולא בלי אוק ואז שואל רגע אבל רבנן למה אתם לא דרשתם על ימים גם כן את זה למה אתם דרשתם ביום טוב נדלג קצת כדי שנגיע למרות שזה דיון מאוד מעניין בסופו של דבר אחרי כל הדיון הזה אומרים מאיפה למדו רבנן כן שזאת אומרת שהיה ו היה אפשר ללמוד מהימים האלה גם לילות ובגלל זה הם לא רצו ללמוד מהימים למה תראו ככה את הסיום של הגמרא נאמר כאן ימים ונאמר במילואים ימים זאת אומרת שבעת ימי המילואים שהקדימו כן לחנוכת המשכן בהם זה ברור שמשמעות הימים האלה זה ימים ולילות בסדר והיינו יכולים היינו עלולים ללמוד מזה גם לגבי הימים של סוכות שזה ימים כולל לות בסדר ולכן רבנן העדיפו ללמוד את מצוות סוכה מימים להשוות את השינה בסוכה לימי המילואים כי שם זה באמת מקביל כמו שבימי המילואים זה כולל יום וגם בלילה גם השינה בסוכה כוללת גם את היום וגם את הלילה ולכן הם העדיפו ללמוד מימים את השנה בסוכה ולא ללמוד משם את נטילת המינים שזה רק ביום סבבה אתם איתי זאת אומרת למה הבאתי לכם את כל זה למרות שזה מאוד מעניין גם בכלל ללמוד גמרא ולהבין איך זה עובד אנחנו רואים פה השוואה מאוד מאוד יפה שבעצם הלינה בסוכה מאיפה לומדים אותה מאיפה לומדים את הלינה בסוכה והקפה חיובה מימי המילואים כן כאילו יש פה ממש בתוך הדיון ההלכתי השוואה של אנה בסוכה מושוות לאיזשהי שהייה בימי הל מלוים כן תראו במקור מספר שש מפתח אול מועד לא תצאו שבעת ימים זה ברור שאם הכהנים נמצאים בתוך המועד שבעה ימים זה כולל הם לא יציב שזה כולל יום ולילה כן זה ברור אז מזה לומדים גם לגבי השינה וסוכה כן ויש עוד מקורות מאוד מאוד יפים שמהם לומדים שהסוכה היא כבית המקדש תראו מקור מספר שבע זה מקור מדהים על על החיוב הזה זה מדהים כאילו כל הרבה מאוד מהלכות סוכה מה הגודל שלה המקסימום המינימום מדת החיוב השינה בה ההגדרות ההלכתיות של הקרשים הרבה מאוד דברים נלמדו מהשוואה פסוקי המקדש תראו מה קרא ספר שבע ושאינה גבוה רה טפחים מאיפה לומדים שאי אפשר לבנות סוכה יותר מעה טפחים מנהלן אית מרב ורבי חנינה ורבי יוחנן ורב חביב המתנו בחול ו סדר מועד כל כיי זוג החילוף רבי יוחנן מיי רבי יונתן לא משנה זה איזשהו אמירת אגב כזה שאומרים שיש זוגות קבועים שאומרים ממירות מסויימות ולפעמים צריך להחליף את הממוספר השמועה מה הם אומרים ארון תשעה כן הגובה של ארון הקו ארון הברית הוא תשעה טפחים הכפורת שמעליו תפח זאת אומרת הם לומדים מקודש הקודשים ממה שנמצא שם מהגובה המקסימלי הרי קנסר הוכתי ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת זאת אומרת הסוכה צריכה להיות לא יותר מגובה שעליו שורה שכינה איפה בגובה ששורה שכינה בקודש קודשים ככה צריכה להיות עסוקה ותעבור את זה אז אתה כבר מסלק את השכינה אז כבר אין מקום אז זה כבר לא מקום שכינה זה כבר לא מקום זה מדהים כן ותראו מקור מספר שמונה גם כן לגבי קדושת העצים שכל שבעת הימים הם יש להם קדושה קדושת הגוף אפשר לעשות בהם שימוש של חול כן זה חשוב לדעת העצים עצי הסוכה הכל זה יש בהם קדושה ואי אפשר לשתמש בהם בשימוש חולי מאיפה לומדים את זה גם כן ואמר רב שש משום רבי עקיבא מנן לאצי סוכה שאסורים כל שבה תלמוד לומר חג הסוכות שבעת ימים להשם ותניא רבי יהודה בן תרה אומר כשם שחל שם שמיים על החגיגה על קורבן החגיגה שמקרב במקדש כך הוא חל על הסוכה זאת אומרת יש איזה אלמנט של הסוכה שהוא כמו משהו הקורבן שמובא בבית המקדש זת זה מדהים שכל הסוכה והלימוד שלה והיצירה שלה זה הכל מושאל ונלמד מ מדברים של הסוכה של המקדש כן א אז אז בסדר אז אנחנו גם בתקופת המקדש המקדש קיים יש לנו את המעבר הזה המאוד מאוד חד כן בין יום הכיפורים לבין הסוכות בין היראה בין החרדה בי בין ההתרחקות והדאגה איך מתקרבים לקודש לבין השהות המאוד מאוד קרובה המאוד מאוד אינטימית המאוד בפנים על לפני השם גם אם אנחנו לא במקדש ממש הסוכה היא בעצם משמשת בשבילנו את מקום המקדש כן תראו איך יפה אומר את זה אומר את זה הכלי קר נדלג קצת על הכן יש פה פסוקים שבעצם מסבירים איך בית המקדש הוא בצל אל כן כאנחנו נכנסים לשם למה בצל אל נקרא כי בצל אל היית אז הכלי יקר לוקח את זה את המדרשים שהם מדברים על המקדש ועל זה שבמקדש אנחנו בצל אל כן על בסיס הפסוק בשיר השירים תראו מקור מספר אשה כתפוח בעצה היער כן דודי בין הבנים בצילו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחיקי כן אז על בסיס הפסוק הזה דורשים שמדובר על בית המקדש ששם אנחנו בצללים הכלי הקר ומשאיר את זה גם על הסוכות וזה שאמר כי בסוכות הושבתי את בני ישראל וגומר כי אין לומר שמדבר בסתם סוכות של הולכי דרכים י אם כן אבל אלמימר כי בסוכות ישבו בני ישראל בסדר אז ישבו אז מסכינו לעצמם סוכות מעצים אבל מה איזה והושבתי מה שמע שיש פה הקדוש ברוך הוא עשה את הסוכות האלה זה סוכות מיוחדות זה לא סוכות של בשר ודם מה ושבתי מש שהקדוש ברוך הוא בעצמו ובכבודו השיבן בסוכות ואין זקין הקף שבעת העננים אשר פרס השם לענן למסך עליהם כי על כן באו בצל שד הברקן הסוכות המקוריות ועל כן גם אחר כך צילתה מרובה מחמתה המצוקה צריכה להיות כזאת שהיא באמת מצלה שיש בה אלמנט של צל כדי לסמל את אותו צל שאנחנו באנו באנו תחתיו אז באמת ככה טיפה להעמיק ב משה ד אר דקות אוקיי תצטרכו גם לנשום קצת אז טיפה באמת להעמיק במקום הזה איפה אנחנו כאילו עוברות מיום כיפור לסוכות מניחות את עצמנו במקום הזה של יש קודש אני שייכת אליו אני לא שייכת אליו באיזה אופן אני שייכת אליו מה מה המקום שאני מניחה את עצמי ברגיל במועדים האלה במפורט אז תראו מקום מספר ת אורות הקודש שהוא בעצם נותן לנו ככה איזשהי עמקה של מה המשמעות של יראה מה המשמעות של המרחק כן מקור מספר 12 מה המשמעות של המרחק אזה אומר ככה ההשגות האלוקיות הן זורחות ו מתנוצצת במיתתן זאת אומרת היכולת שלנו בעצם לקרב אל השם להבין הבנות אלוקיות לתפוס קדושה להיות חלק מקדושה זה לפי אותה עמידה של תכונת עירת שמיים ומידת הענווה הפנימית המתהלכים בתוחות זאת אומרת בעצם הדבר הזה של הקודש הגודל הזה אם אני באמת שייכת אליו אז זה מיד פותח בי ענווה זה מיד פותח בי יראה כי זה ברור לי אם אני באמת מבינה מה זה כמה זה רחוק ממני כמה זה בלתי מושג ממני כמה עוד יש לי לעמול זאת אומרת אם אני באמת יודעת במה מדובר אין מצב שזה לא יפתח אותי מיד להסתכל מסביב ולהגיד רגע יש כל כך הרבה דברים להשתיק כאילו לעשות עם עצמי לסדר את עצמי כדי שאני אוכל בכלל להיות מסוגלת לקלוט את זה להיות חלק מזה להשתייך לזה זה כבר בתוך עצמו כבר כולל את זה שזה שאם את באמת מבינה במה מדובר את את עומדת נפעמת ועושה רגע חושבים איך איך אני שייכת לדבר הזה כן אכ אז בדיוק אז אז כ בדיוק קודם כל זה יוצא לך את זה ואז בדיוק ואז בדיוק זה זה המשפט הבא ועצמיות התכוונה של נ ואווירה זה בדיוק הצד השני ברגע שנפתחת אצלי נפתח אצלי המקום הזה של ההבנה מי אני ומה אני ומול מה אני עומדת מה יש בי ומה אין בי היא הי הנושא התוכי של תכונת ההשגות צצכ אותן אז אני אוכל להשיג אז אני אוכל להתקרב אז יהיה בי את המקום הנקי הטהור הפתוח המחכה להתמלא שיודע שאם אלמלא הקדוש ברוך הוא מלמד אותי אלמלא הקדוש ברוך הוא מופיע בי אלמלא הקדוש ברוך הוא מגדל אותי מי אני אז אני אז אני נפתחת לגמרי ודווקא דרך זה אני מתחילה להתחיל באמת ללמוד ולהבין במה מדובר כן שהיא בעיקרן המאירות את אורכות היחס שבין האדם לאלוקים בסדר איך איך אני בכלל יודעת להגדיר את זה איך אני בכלל יודעת להתקרב לזה איך אני ודת חלק מזה כן רק על ידי שאני מנקה את עצמי אז מתחילים מתחילה להתמלא בדברים להתחיל להבין אותם כן שבין העולמים ליוצרם על כן אי אפשר כלל להיכנס בשום פתח מפתחי הדעת למיטתה כי אם בהקדמת של יראה והרתה של ענבה כן היראה הזאת ההבנה של יש פה משהו אדיר שכדי לקבל אותו אני אני צריכה הכנות אני צריכה להבין אייך זה עובד אני צריכה להכיר את עצמי אני צריכה להכיר את המנגנון ויש פה ערפל הענוה הזאתי גם הערפל הזה זה הענוה של יש דברים שאני יודעת ידבר שאני לא יודעת וזה לאט לאט יקרה אז זה מה שקרו לינו ביום הכיפורים אבל מגיע מקור מספר 13 אורות האמונה ווא אומר נכון אבל בצד זה שהקוד הוא כל כך גדול ממך והוא כל כך רחוק ממך בעצם הקודש הוא בתוכנו הקודש הוא שלנו זה אנחנו הקדוש ברוך הוא ברא אותנו עם קדוש תושב שאנחנו בעצם הכי שייכים לד הכי שייכים למקום הזה הכי קרובים אליו הכי קדושים הכי בניו הכי מחוברים זה בעצם הכי טבי לנו זה לא כזה רחוק בסדר זה ממש המקום ההפוך כן הוא אומר ככה הוא מתחיל ב בעוד דברים מאוד יפים אבל חתכתי קצת אותו הר הפנימי של הערה האלוקית הכלולה מאם הקמונה פתאום אדם מרגיש איזה איזה קרבה מאוד גדולה שהוא לא יודע מאיפה היא מגיעה והאם היא שלו או לא שלו ועומק דעת במיזוג אדיר ומותה הוא מתחבר עם ח קוד ש מאיפה אני מרגישה כל כך קרובה מאיפה אני מרגישה כל כך שייכת מאיפה פתאום אני אומרת כן זה כן שייך לי אני כן יכולה להיות שם אני כן קשורה לזה אני כן רוצה את זה אני למה כי כבר יש לי את הרוח הקודש הזה כבר נבראתי ככה כבר הובר בחר בנו ושם את את את רצונו בתוכנו ההולך ופורץ הזרמה מתוך כל החיים הכלליים של כל האדם בכללותו כן הקדוש ברוך הוא ברא את האדם בדמותו ברא את שהוא בטיבו אלוקי וזה בכלל האדם אבל אצלנו בישראל כמובן בצורה עוצמתית הרבה יר מצד הצורה האלוקית שבו ישראל ביותר פנימיות ביותר חטיבי ואיחוד כן אנחנו כחטיבה אחת כעם קדושו באורגני של עם ישראל ובאיחוד שלנו משאר האומים לאומים יש בנו את זה בצורה חזקה יר מרוח השם אשר נח מאז לעלם סגולה שת זה המשפט המחץ שזה ממש מתקשר גם לפסוק משיר השירים טעם הקודש האלוקי מטעם מאוד לחיקו נפשי בצילו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחיקי אני זה שלי זה הכי מתאים לי זה הכי נוח לי כשאני תואם את העם קודש זה זה פתאום מרגיש לי הכי הכי הכי הכי עצמי לי הכי נכון לי הכי מוכר לי הכי טבעי לי ולכן בסוכות פתאום אחרי חמישה ימים אנחנו מעיזים כאילו להיות בקודש בכזאת שמחה בכזאת טבעיות בכזאת כי אנחנו מרגישים שאחרי כל החרדה וכל הזה בסוף זה החי שלנו זה החי שלנו זה החי קרוב אלינו זה הכי נכון לנו ואז כל המחיצות מוסרות כבר לא צריך את את החרדה ואת העירה ואת הריחוק כן ואז כמובן נמשך שמאותו הקשר של הקודש שאנחנו מקבלים בסוכות אז אנחנו יכולים לקחת את זה כמובן לכל החשבון כסלה ותבט לכל העשייה של החיים המעשיים כי כי עמדנו בתוכנו על איזשהי איזשהו איזון מאוד מאוד דק ומאוד מאוד בריא של ריחוק מהקוד כדי להצליח לקלוט אותו והתקשרות אל הקודש זה לגמרי שלנו ולגמרי טבעי לנו ולגמרי נכון לנו אז אני קוה ומתפללת שנצליח ככה לעבור את המעבר הזה באמת באיזה שלמות ובאיזה בריאות רוחנית ככה שתקדם אותנו ותודה על ההקשבה