"בעתה אחישנה" - בגאולות פרטיות - צדקת הצדיק סעיף נ' - הרב יהושע שפירא

על כל מיני ישועות של השם יתברך לאדם יש בעיתה ואחי שנה זכו אחישנה לא זכו בעייתה וביתה היינו כשכבר חסר לו הדבר הוא צמא ומשתוקק ונצרך לה לכן הוא ביתה ליין מית משיח כאשר יהיו הכל צמים ישועתו ולא יהיה שום עצה אחרת לישועת ישראל מובן למשכיל כמה מאמרי רזל בזה וחי שנה היינו תרם יקרו שמקדים רפואה למכה וזה שרמז רבא לרב אלש במה שקרה עליו ביתה אחישנה רצונו לומר שלא זכה לאחי שנה הגמרא אומרת ההוד אמר ל לחברי נכסי לך ואחריך לפלוני ורש וראשון ראוי ליורשו עבה וממילא כיוון שהוא ראוי ליורשו אז גם אם הוא לא היה אומר לו נכסיי לך היה לו אחיזה בנכסים שכיב ראשון את השני כתבה ע אם זה ל מה שהוא אמר לכסא לך ואחריך לפלוני אז לכאורה הוא סיג את הנתינה ועכשיו זה צריך להיות לפלוני אבל אם זה בגלל שהוא ראוי ליורשו אז א השני לא בעל זכויות סבר רב אילש כמי דרבא למימר שני נמי שקיל ששרי לא נתן לראשון כי אם כל ימי חייו אומר הרשב ומתנה אינה מתקיימת כי אם לדע אתה נותן אמר לי דינה חצצת אכי דני דני פשרה שאין מקים בדין חוצצן חצ הזה ו מחצל הזה סליחה בלי חצצת אחי דיני שאין בקן מדין חצין מחצה לזה ו מחצ לזה כדין ממון ל ספק כך אומר הרשם חנל פרש חצצת בית הקבורות הוא שואל אותו ו הינו ל רב אחה בר רב אביה ש הוא שלח כיוון ראשון ראוי ליורשו אין לשני אחריו כלום ומר שכיוון ש יש כאן כוח הירושה אז האמירה היא לא מה שמקנה את הזכות לראשון וממילא זה לא עובר לשני ליורשיו של ראשון הכסיף התבייש שו לשמ רבה פן יאמר רבה בליבו אי לא הייתי בכן היה דן דין שקר וכל דין דינים שהוא דן שלא לפני אז אז הרבה רצה לנחם אותו קרי עלי רבה לנחמו אני השם בית אחישנה אז אומר רשבם בעת שהצדיקים צריכים לישועה הקדוש ברוך הוא ממציא להם אף אתה אני יודע בך שמעולם לא בא תכלה על ידך בדין שרי עכשיו זמנ לי הקדוש ברוך הוא קודם שהגעת לא רע ולא נכשלת כלומר למה עכשיו שאתה נכשלת בו רעה אני הופעתי כי הקדוש ברוך הוא זימן אותי בזמן הנכון ולפי זה יוצא שרבא אמר לרב אילש שהוא הגיע בעיתה שהנה עכשיו הזמן ואם היה זוכה לחי שנה אז היה מגיע לפני הזמן ובכלל לא היה מתגלגל העניין הזה לידו רצונו לומר שלא זכה להחי שנה אבל על כל פנים בעיתה לזה זוכה כל נפש מישראל זוכה כל נפש מישראל אף לא זכה כלומר זכה זה מי שיש לו דקות זכות ואז הוא בדרגה של אחישנה אבל ביתה זה גם מי שלא זכה שביתה מזמין לשם יתברך ישוה ואם יראה שאין מזמין זה להות שעדיין אין צריך לה ויוכל להיות בלתה אז אם כן יש בעצם שלוש מדרגות ש של אדם דרגה אחת זה שיש איזה עניין גדול גאולי תשועת שהוא למעלה מהמדרגה שלו עכשיו שאם הוא משתוקק הרבה מאוד אז הוא זוכה לו בגלל ההשתוקקות הדרגה השנייה שהוא לא משתוקק אבל כשמגיעה השעה הקדוש ברוך הוא מביא את הישועה אף על פי שהוא לא היה עסוק ב ציפיה אליה ובתשוקה אליה אומר שבת שכ חסר דצ סליחה אתה צודק צודק שוא צמ משתוקק עכשיו ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם הכל נהיה בדברו סליחה סליחה סליחה אתה צודק צמ ומשתוקק זה מי שכבר נמצא בתוך צרה וזקוק לישועה ולכן הוא צומ ומשתוקק מכלל שהוא כבר זקוק לה עכשיו וזה דרגה שכל ישראל מקבלים שר הגמרא אומרת לא זכו בעיתה מה שמע שאת הדרגה של בעייתה גם מי שלא זוכה יש לו אז הוא מוכרח להיות ואם הגיע השעה וחסר לו דבר והוא זקוק לו אז אפילו אם הוא לא זכה יקבל אותו רק להקדים רפואה למכה שזה יגיע עוד קודם ש הוא הצטרך ולכן הוא לא יעבור את השלב הזה של ההזדקקות של הכאב של הצמה זה רק אם יש לו זכות והאפשרות השלישית זה שאדם זקוק לישועה והיא לא מגיעה אז הוא אומר כיוון שאם היית זקוק באמת אז זה לא היה תלוי בזכות זה היה מגיע גם כך ממילא אם זה לא הגיע סימן יותר לא זקוק באמת אז זה כואב ואתה צמא בסדר זה כואב ואתה צמא ובאמת אתה לא זקוק לזה יוכל להיות בלתה באמת יש פה הסבר א מחודש ל בעיתה והחי שנה כי מה הפשט של בעיתה והחי שנה הפשט שיש זמן קבוע לגאולה ואם יזכו אז הקדוש ברוך הוא יקדים את הגאולה האם קדים את הגאולה זה הקדמת רפואה למכה בפשט הפשוט הוא כל הזמן יש מכות כל הזמן ישועה היא דבר מצרך ביותר רק שיש איזה מועד שכשהוא יגיע אז יהיה צריך ל להופיע המשיח תצטרך להופיע הישועה ואם הוא לא מגיע אז עדיין יש עונש יש גלות עוד לא שלמו ימי הבלך אבל אדרבה זה ייה נותנת שאם לא שלמו ימי הבלך ועדיין צריך את האונס סימן שאפשר בלי ישוע אם אי אפשר הה למחזיק בעונש אז הישועה הייתה מגיעה לכן מכאן שאפשר בלתה כמו שמצינו התחלנו מזה שזה אות נ שכתוב בספרים שהקדוש ברוך הוא קיצר את העבודה במצרים מ-400 שנה ל-210 מפני שכבר הגיעו עד לשער הנ הייו שקוים במת שערי טומ לכן אנחנו סופרים היום 0 יום לעומר למה מפני שכל הספירה היא התיכון של מט שערי תומ אז הגיעו עד הקצה האחרון של מת שערי תומא ואם היו יורדים לשער הנ כבר אי אפשר היה לצאת כביכול ולכן הקדוש ברוך הוא הקדים והוציא אותם לכן הוא גם הוציא אותם בחיפזון כי כבר היה ממש הרגע האחרון ו אם אי אפשר לחיות בלי הגאולה אז כמה שלא תהיה א איזה זמן לא יהיה איזה זמן אובייקטיבי כביכול שבו צריכה להגיע גאולה ולמצרים היה זמן אובייקטיבי 400 שנה כתוב בפירוש בפסוק שיש זמן העומד בפני עצמו והוא לא תלוי במצבם של ישראל לכאורה נכון יש זמן העומד בפני עצמו והוא לא תלוי במצבם של ישראל אלא אם כן אי אפשר בלדיה אם אי אפשר בלדיה אז מצב הם של ישראל דוחה את ה גזירה של 400 שנה את הזמן האובייקטיבי ואומר לא זה קודם נכון שאז הוא נותן פרשנות חדשה ש קודם הכוונה שזה 400 שנה ללדת יצחק ולא 400 שנה לשעבוד ישראל במצרים אפילו לא לירידה למצרים אלא לזמן אחר לגמרי ולקרוא ללידת יצחק 400 שנה זה דבר שצריך באור כמובן אפשר לבאר אבל זה לא באור פשוט להגיד שלידת צחק זה תחילת השבות במצרים זה נתה את המקום דרשנים להפליג הרבה הפשט הוא שזה היה הרבה אחר כך אז הפרשנות הזאת של לידת יצחק היא בעצם תירוץ לגזירה האובייקטיבית אבל תירוץ דחוק כי הפשט היה וברוך השם כדאי הוא שט אותח שתדחה כזאת זה טוב התירוץ הדחוק הזה כלומר אם מסתבר שמשיח צריך להגיע רק בעוד 100 שנה והוא יגיע רגע ואחרי זה נראה שבאמת היה כתוב שהוא צריך להגיע עוד 100 שנה ונטרה איזה תירוץ דחוק אז נשמח שמחה עצומה על התירוץ הדחוק הזה בטח לא כתוב עוד 100 שנה זה רק רק לצורך הלימוד אני אומר ודאי שלא כתוב ככה אבל א אם היה כתוב ככה אז היינו שמחים תרוץ דחוק לפעמים תירוץ דחוק זה נפלא מאוד ו זה שנגלו ממצרים קודם מצויין אבל יש בזה גנוז בזה שבאמת ה הצמה והזדקקות של ישראל לצאת שנהננו מהעבודה הקשה שזה עצמה כן ו ויזכו ותעל שבתם אל האלוקים שכל זה הוא ה א הזקה והגיע בעיתה והקדוש ברוך הוא גואל אבל אם היו יכולים להחזיק מעמד עוד אז אפשר היה להמשיך שהבית הזה לפני החי שנה לא אם היו זוכים לאחי שנה אז עוד לפני שהו עובדים מפרך כבר היו יוצאים מקד רפואה למכה עוד לא היה עבודת פרך אחת עוד לא היה שרי מיסים למען ענותו וסבלם וכבר הקדוש ברוך הוא הי מושיע זה היה אחישנה לפני השיבות בכלל או אפשר מה אולי לפני הגזירה גם טוב גם זה אפשר באמת יש בזל מחלוקת הרי למה ירדו למצרים ויש מי שאומר שזה בגלל שאברהם אבינו אמר במה עדה כ רשנה ל העוון הזה ירדו למצרים אז יוצא שבאמת הגזירה היייתה עונש ומשם זה התחיל אה טוב צריך א אפשר לומר שהגזירה הייא כבר תחילת העונש אלז זה יוצא שזה יותר מ-400 שנה נכון ברית בין הבתרים היייתה 13 שנים לפני שנולד יצחק לא ם הייתה לפני מצוות המילה היייתה 13 שנים לפני שנולד יצחק הרי ישמעאל היה בן 13 כשיצחק נולד לא לא סליחה מה כן כן כן מה שנה לפני זה כן סליחה ישמעאל היה בן כש קיבלו את המילה והוא היה בן 14 כשיצחק נולד מה אני צודק בחשבון ויצחק נולד בגיל 100 לפחות שנה אחת ודאי היה קודם אז וצ שזה 401 שנה יכול פחות אפילו טוב האמתי ששנה אחת יש הרבה פעמים בתנך ששנה אחת לכאן ולכאן לא סופרים אם כי זה שנה תמימה היה שמה כעת חיה ו לשרה בן כתוב שזה היה שנה ממש מלאה בשנת מלאה תמיד צריך לספור כאילו חלקי שנה יכולים לחשב לכאן ולכאן יש במלכים שלפעמים סופרים כך לפעמים זה מספר כך טוב אבל אפשר אפשר לומר שאולי גם הגזירה בכלל היייתה מתבטלת אולי לדעת יצחק היייתה מוגג את הגזירה והיה מבטל את זה ש כתוב שכש בן נולד אז הוא מסיר את הגזרות הרעות נכון ללכן אם יש אבלות במשפחה אחרי זה נולד בן אז זה נחשב לנחמה בזל מעשים כאלה שנחשב לנחמה כשנולד בן שיש שמחה אז האבלות מסתלקת צריך מה הקדוש ברוך הוא אמר דבר אחד מדבריך אחור לא ישוב וקם לא הבנתי את השאלה אוליז למה הוא לא מ חס וכללה השם ישמור את בטח כבר חוזר בך מה אתה רוצה שנעבור ד עוד קשה מהמנה לא הרבה יותר טוב תירוץ דחוק מ שדחקו בנו המצרים גם לה ישל וגם דכ נכון בדיוק בדיוק גזרות רעות כא זה זה כמו רצה הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם במידת הדין ראה שאיין העולם מתקיים עמד ושיתף איתו מידת הרחמים כלומר שיש במעמקי המציאות איזה תביעת שלמות שלמות מוחלטת וזה רצה הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם במידת הדין הכו נה הי שהוא נתן במעמקי המציאות תביעת שלמות בלתי מתפשרת ובלתי משתעבד להגדר לכבלים שהמציאות מכבידה עלינו ולא נותנת לנו להיות בשלמות גמורה רק שאיין העולם יכול להתקיים כי אם היה שלמות אז בכלל לא היה העלם אז שיטף מידת הרחמים כדי שיהיה לא בשלמות יהיה ברח ואז באמת מקדימים ודוחקים תירוצים והולכים לפי הכוחות וכולי אבל יותר עמוק מזה באמת יש משהו בגזירה עצם זה שאברהם אבינו נגזר עליו 400 שנה וכך נמסר מדור לדור והיה הפתעה כשיוצאים ממצרים כמו שלמ למדנו שהמדרש אומר שהקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו קום אלך ריתי פתי ולכי לך למה את נמצאת פה בתומת מצרים אז אומר לו אבל 400 שנה לא כבר שלמו החוצה אז יוצא שזה שהיה בתודעת ישראל 400 שנה מצד מה שנאמר לאברהם אבינו זה בעצמו התקיימות של חלק מהגזרה למשל למה הדבר דומה ר לך אדם נמצא בכלא א אתה קיבלת 10 שנים כלא ואיין דרך נראת לעיין לקבל חנינה או קיצור או משהו הוא נכנס נמצא בכלא חמש שנים והוא יודע יש לו עוד חמש שנים אז גם אם הוא לא ישב עוד חמש שנים כבר ברגע זה יש לו צער עצוב על מה שלפי דעתו הוא ישב עוד חמש שנים ואם פתאום הוא יוצא אז נכון שמצד אחד הוא הרוויח חמש שנים שהוא לא יושב אבל חמש שנים שהיה נראה לו שישב 10 את זה כבר אי אפשר להחזיר אז יוצא שעצם הידיעה של ועבדום וינו אותם 400 שנה היא בעצמה בחינת הגזירה של ועבדום וינו אותם 400 שנה א משהו מזה כן מתקיים בפועל אבל איך אנו מתרצים 100 שנה אחרי הגזירה אולי בכלל שבות אבל כה נגזר ש לא לא הבנתי את השאלה עוד פעם אם היה אחישנה אבל לא הה לאו לפני הגזרה אחרי שהת היה אחישנה בכלל לא היה שיעבוד ז מה היו עושים 400 שנה עם 400 שנה איך היו מתרצים ו ממותו של פלוני של נוח נוח נוח נוח מת אחר כך אולי א שם מת לפני נוח נכון אולי ממותו של שם היו מוצאים איזה תאריך ש שעבוד זה עצם זה שאברהם אבינו שמע 400 שנה זה כבר שעבוד כתוב כמה נצטער אותו זקן נכון זה לשון חזל כמה נצטער אותו זקן שהוא שמע ש אם אתה היית שומע עכשיו שהצאצאים שלך הולכים להשתעבד 400 שנה ועבדו הבינו אותם לא היית מצטער ואתה לא זקן ב זה צר עצום הגזירה היא כבר עוש אבל בעצם אתה שואל שאיך תרץ על קושיה שאיננה בכלל סוף כל סוף אין קושיה כזאת הרמבם כותב שדברי נביא לראה לא צריכים להתקיים חיב להתקים נכון נכון חזל אומרים חזל אומרים שלטובת הקדוש ברוך הוא לא חוזר בו ולרעה יכול לחזור זאת אומר לא צריך לתרץ מ את החשבון שאלה מעניינת אם נאמר שכל זה לא עונש אלא סדר לידה כמו שאנחנו מסבירים הרבה פעמים ש מצרים היו א אם פונדקאית של האומה הישראלית והסיפור של ה שעבוד הוא תפל בתורה הוא בכלל לא העיקר ועיקר הוא הגידול של ישראל במצרים שזה הנושא המרכזי בתורה שבכתב בפשט דברי התורה ושיעבוד זה ניסיון לעצור את זה שלא צליח עד רבה כאשר ינו אותו כן ירבה וכן יפרוץ יוצא שהשיבו זה ניסיון כשל והתרבות זה הסיפור האמיתי ולמה זה אן פונדקאית ואם כך עבדו וינו אותם 400 שנה זה רק סיפור שהאם הפונדקאית כמו כל אם נמתחת ונלחצת וממ לגם לוחצת אבל עיקר הסיפור זה לידה של עם אחד כאיש אחד ולב אחד שלכן יש אם פונדקאית שכולם נתונים בתוכה ו אם ככה אז גזירת 400 שנה זה לא גזירה לרעה אלא בשורה טובה שחז מה עוד פעם בד שחז אר ש אם אה במדע טוב אז זה בעצמו נתון במחלוקת יש מחלוקת מה הסיבה וגם אם כן אמר שזה שעבדו הבינו אותם זה ה ל ה במדע אבל להיות בתוך הפונדקאית אפשר היה הריון יותר קל יש הריונות קשים יש הריונות קלים אפשר הה הריון יותר קל לא חייב הריונות קשים אפשר טוב צריך צריך להיות עדיין יש תשב על כל פנים נחזור לענייננו אז ה יש רק מקום לומר פה שלמה אדם שיש לו זכות זוכה להחי שנה הרי אם כשזה מגיע איתה כל אחד זוכה סימן שהקדוש ברוך הוא מציל ומושיע גם בלי זכויות אז למה החישן הזה תולי זכויות ר בכוח הקדוש ברוך הוא יציל כשיהיה צורך ולכאורה יש צורך להקדים תרופה למכה טב הפשט הפשוט הוא ש להקדים תרופה למכה של אחישנה הכוונה היא זה מכה שאפשר לסבול אותה וביתה זה רק שאי אפשר לסבול כבר לא כשאפשר לסבול וזה מה שהוא אומר אם הוא יכול לחיות עם זה יוכל להיות בלטה ואפשר לסבול ורק שבלתי אפשרי לסבור אז מגיעה בעייתה והחי שנה זה בכלל בלי לסבור זה הפשטות אבל נראה לי שיש כאן עוד סיבה עמוקה יותר והיא ש מי שמקבל אחישנה יש לו ניסיון גדול מאוד בחיישנים שאתה לא מפיק את הלקח ואת ה ה לימוד ואת המהפכה הפנימית שמגיעה לך על ידי המכה כי אם מקדימים תרופה למכה אז את כל המשמעות של המכה אתה לא מקבל והמכה סוף כל סוף היא באה לטובה כדי שאדם יתעורר ממנה יתרומם ממנה ואם יש אחישנה אז לא יזכה להתרוממות הזאת לכן מי שלא זכה אז הוא צריך את המכה כדי לזכות וביתה זה טוב השם עליו כדי שיזכה להתרוממות אבל מי שזכה אז כבר יש לו את ההתרוממות וממילא הוא לא צריך את הלימוד של המכה וממילא מקדימים תרופה למכה כמו באמת הקדוש ברוך הוא מביא את הישועה הכי מהר שאפשר ונכון חס וחלילה הוא לא מעקב את הגאולה לרגע אחד ולא עוד שאדם ישראל סובל שכינה מה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי והקדוש ברוך הוא מצטער בצערם של ישראל עוד יותר מאשר הם מצטערים רואים יהודי סובל איזה סבל אז צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא צר לו על צערו יותר ממה שהוא הוא מיצר כמו אבא טוב שכשהוא רואה את הבן שלו ניגף ומקבל מכה הוא כואב יותר מאשר הבן אז הקדוש ברוך הוא ודאי אבינו אב הרחמן אז כל צער של ישראל הוא מצטער יותר מאשר האדם עצמו ולכן הוא בוודאי דחוף לו להביא את הישועה במהירות הכי גבוהה שאפשר אלא שש נות חשבון שלא רק המהירות נצרכת אלא גם האיכות של הגאולה זה מה ש חוזרים הרבה מהרבי חשבון נפלא מהרבי שאומר שהצדיקים די פשוט להם שאם הגאולה מתעכבת ברגע אחד אז הגאולה שתגיע אחרי אותו רגע היא תהיה בען ארוך יותר עליונה מאשר אם הגאולה הייתה מגיעה רגע קודם ש מלקן איך אפשר להסביר את זה שבאותו רגע אחד על פני כל הארץ יהודים וגם כל הגויים וכל הבעלי חיים וכל דרגות המציאות היה להם צר ומצר אפילו הדומם נכון עש וודאי דומם שאמור להגיד שירה יר מים ללא יל סדי וכל אשר בו כל רגע שהם לא אומרים שירה כזאת בגלוי אז יש להם צרה נוראית אז כל העולם כולו היה לו צרה באותו רגע שלא באה הגאולה וע הכאב הזה של העיכוב הזה מוכרחים לומר שאין סיבה אחרת שיהיה את הכאב של אותו רגע אלא אם כן הישועה שתבוא אחר כך תהיה בעין ארוך יותר עליונה מאשר אם הייתה ב הרגע קודם זה זה פשיטה אומר הרבי אם כן לפי זה רק לאמר בסוגריים שלמה זה קשור לכאב שהישועה תהיה לאן ארוך יותר גבוהה ל שכאב הוא כמו שער פנימה כשכואב לנו משהו זה חודר לעצמיות שלנו אם אין לנו כאב אז גם אם אנחנו לומדים דברים הם נשארים בחוץ אבל כשאדם לומד תוך כדי כאב אז זה נטמע נטבע במעמקים שלו למה כי כאב זה פתח ושער בנוחות והנעימות החיצונית כי הנוחות והחיצונית הנוחות ונימוח נפרצו על ידי הכאב אז ברגע שהם נפרצו אז אפשר להיכנס פנימה אז לכן על ידי כאב הכל נעשה עמוק יותר אז אם הגאולה מתעכבת לרגע הכאב של אותו רגע גורם להעמיק באין ארוך את הטעם של הגאולה כשהי בא ואת כל זה הצדיקים יודעים בפשיטות גמורה אלא שלפי זה מה היה צריך להיות התשוקה של הצדיקים ש שתקל שתדחה א זה באמת היצר הרע של הצדיקים גם לצדיקים יש יצר הרע שיהיה הרבה הרבה הרבה יותר טוב ומתגברים עליו ומרים לא דווקא עכשיו אלזה פחות טוב עכשיו זה יצר הרע אתה לא התפת את על היצר הרע לאג יצר הרע להגיד שיקדים כ הגולה תגיע פחות טוב הרבי אומר לו ככה אמ זה יצר הטוב להקדים זה יצר הטוב למה איך אפשר לסבור שיהיה כך וכך כאב אתה מוכן לקחת את זה לכתפיים שלך זה יצר הרע כו ש אמורים להבי מקודם הקדוש ברוך הוא תרץ תשביע תרץ מה יש כושר בסר תשבי רץ אומר ש שאם הור ר קודם אז אנחנו לא נצטרך אה אנחנו לא נצטרך כ אבל ממילה זה באותה גאולה בסדר דרך אחת לישב אולי יש עוד דרכים אין חינמ אבל דבר אחד אי אפשר לישב שאנחנו נחליט שיהיה עוד רגע אחד סבל זה בשום פניים ואופן סברה חזקה מאוד לאכ אני מבין שהשכל הלוגי שלך משועבד זה יצר הרע ולא יכול לצאת ממנו אבל תעזוב אותו רגע הלב שלך לא אומר וואו זה מדליק פשוט א אז זה לית מחשבה תפיסה אבל בראות הדלי ב תפיס זה באמת דבר מפלי זה אמירה מפליאה אבל נפלאה שמה שזה גאולה בעיתה של האדם לא יכול לסבול וא הקדוש ברוך הוא משי אז ה מפסיד חלק מהיו שאם הוא היה יכול לסבול כן אין חינמי גם בגאולת בעיתה זה כך כי אתה אומר הנ הגיע העת למה כי כבר אי אפשר בלי הגאולה משה שאם היה אפשר אז היו דווקא ממתינים ראייה מפה כלומר למה אם אפשר בלתה אז לא מגיעה הגאולה אפשר בלתה בכל זאת שתגיע לא כי אתה צריך ללמוד מזה איזה לימוד אז לכן אם אפשר להחזיק מעמד אז זה נדחה אבל זה רק מצד אפשר לומר שזה שהצדיקים מדברים על יצר הרע הלוגי הזה ואומרים כל החשבון הזה אני מבין שיש בו קושייה על מה שאני עושה אבל אני לא יכול לסבול שיהיה רע במציאות ואני ואני רוצה שתבוא גאולה דווקא עכשיו את קושיה צריך ותצ לא מוכן שיהיה רע אז זה בדיוק בעצמו הזכו החישן אם יש אנשים כאלה שאומרים שלמרות שאם נמתין יהיה יותר טוב ובכל זאת אני לא מוכן לקבל את זה ואני רוצה שדווקא עכשיו כבר יהיה טוב אז זה בעצמו מרומם את העולם כך שלא צריך את ה זהר ולא עמר רק שזה חשבון אפשרי שזה בעצמו הזכה יכול להות שם גם מעוררים את זה שים אי אפשר אמה יכל שם גם מעוררים את הז את לזך הוא בעיתה אומרים אי אפשר באמת עוד שנייה כן זה הה אם היינו מצליחים להחזיק מעמד זה היה גגו אבל אי אפשר אנחנו קובים שאי אפשר אז אתה ג בעיתה גם כן נכון באמת א היה אחד האדמורים שאמר דורות קדמונים שאמר שהגאולה כבר אוט אטו מגיעה ומר שיש לו ידיעה ודעת ע זה שאלו אותו מאיפה הוא יודע אמר חושק כוך כבר אין כוח אז וד צריכה להגי כ מי יכול כבר לסבול את הגלות כבר אין כח לסבור את הגל הצדיקים יגידו אם רק אני הייתי קיים הלה הייתי מוכן שת מדובר בעם ישראל אז כ אני הייתי מוכן לסבול כן אני הייתי מוכן לסבול מה שהוא אמר אין לי כוח זה לא אין לי כוח לסבול בעצמי אין לי כוח שאחרים סובלים באמת יש מיסה שוא קצת מחדד את כל זה שדמור הריץ יצא מהכלא אז הוא אמר משפט מופלא אמר שאם היו נותנים לו כל און ד אלמה בשביל לשבת עוד רגע אחד בכלא הוא לא היה מוכן זה היה סבל קיצוני וכל ון דלמה הוא לא היה מוכן לשבת עוד רגע אחד בכל אבל אם יתנו לו כל ון דלמה תמורת רגע אחד שהוא ישב בכלא הוא לא מוכן בשום פנים ופה במת כתוב פוסקי זה גמרא על הלל ואחיו איך קראו לאחיו של הלל ש נ ש ש יש יסכר וזבולון ובשכר וזבולון זבולון הוא כל כך עליון עד שהקדימו את זבולון לפני שכר למרות ש שכר יותר גדול אבל גם יעקב וגם משה הקדימו את זבולון להשכר שמח זבולון בצד וישכר בולך ו הקדימו זבולון לפני שכר גדול המעשה יותר מן העושה או יש בעלה לזבולון שמחלחלת ישכר יותר מאשר ישכר בעצמו אבל הלל הזקן אחיו היה עשיר גדול וכשהוא גדל אז הוא נעשה עשיר ואז הוא הציע להלל לתת לו חצי משכרו והוא יתן לו חצי מעולם הבא שלו אמר עליו הלל אם יתן איש כלון תו אהבה בוזו זולו פוסקים אומרים אז מה אם שכר זולו אז אומרים זה לפני וזה אחרי אחרי שכבר אדם עשה למד תורה ועשה מצוות אז שמישהו יתחלק בזה זה בלתי אפשרי יתן קולון ביתו בוזבוז לא זה שטויות אבל לפני אתה יכול להיות שותף ככה חלקים הפה הסכ איך זה התקשר נהננו מה אה הרית אז הוא אומר אחרי שכבר יש זה אי אפשר לקחת ממני זה הסבל הוא זכות שאיין לטאר וכשאתה נמצא אחרי זה אתה שום דבר לא יכול לשלם על מה שאני סבלתי אבל לפני כן זה דין אחר כן לא מוכן לסבול רגע אחד אז גם כאן זה זה הסדר שכל מה שסבלנו בעולם הזה אם הקדוש ברוך הוא יגיד אני בואו תוותרו על הסבל הזה ואני אתן לכם לא שום דבר לא אבל נגיד שנסב עוד רגע אחד שום פנים ואף פ לא חס וחלילה ופתאום יבוא אלך לא האדון אשר אתם מבקשים שזכו והלא זכו זכו זה דק מי שרוצה את גולה קוה לא מי שעושה את הגאולה ג כק אומזה דווקא ביתה זה מי ש אחשב את הגאולה וישנה זה מי שלא חות לא צריך לא אחישנה זה מי ש ו אז מה הקושיה לא הבנתי המר שהזכות שמי שזוכה חשנ זה דווקא מ שמדבר על ה על הון הגאולה רחוקה וכל זאת רוצים פעולה כלומר שהוא עוד לא נצרך זה זה חוזר לבלבול שאני התבלבלתי בתחילת הדרך ששמואל תיקן אותי שעדיין זהזה לא נצרך באופן שאי אפשר בלי זה אבל אתה משתוקק שלא יהיה את הרע שלא יהיה את הסם זה זכות זה הזכר אז שיהיה בעזרת השם לגבי כל מה שהיה שיהיה כבר בעיתה קבי כל מה שיש שיהיה אחישנה ז ז