Preparing video...
0:00 / 0:00
בכל נפשה | מסירות נפש נשית בעבודת ה' | הרבנית נעמי שפירא | פרק 3
461 views
מעוניינת להצטרף לחבורת לימוד נשית עם הרבנית נעמי שפירא? הצטרפי לבוקר לימוד של בית מדרש אבקשך! כל הפרטים בקישור👇🏻 https://bit.ly/4e0INRs לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama...
Categories:Torah
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
הפחד משבית בסדר אז אני לא אעשה כלום זה
עוד יותר מפחיד ני הפחד לא לא להביא אתמ
לא להביא את עצמנו הוא פחד יותר גדול אז
זה איזשהו ניהול ניהול פחדים אני לא יכולה
להגיד שהכל היה רציונלי וישבנו גם המציאות
התגלגלה
שקר
אח
והבל היופי
[מוזיקה]
שירת
השם
כי
תת שלום לכל המאזינים
והמאזינים מתרגשת להביא בפניכם את המשך
סיפור חייה המעורר ההשראה של הרבנית נאומי
שפירה התגובות שלכם על שתי הפרקים הקודמים
בפודקאסט בכל נפשה ריגשו אותנו מאוד הבנו
שיש כאן משהו גדול שנוגע ופוגש לבבות של
רבים ולכן נו להתיישב ולהקליט עבורכם את
הפרק הבא מזכירה שהפוקוס בכל לבבך ה-12
בנושא בכל נפשנו הרבנית נומי ביקשה גם
להזכיר ששנה הבאה יתקיים יום לימוד תורה
מיוחד לנשים כאן ברמת גן מבית אבקשך
מוזמנות לקחת חלק פרטים בקישור המצורף
שלום הרבנית נומי שלום וברכה אז את הפרק
הקודם סיימנו באלול תשנה בהבנה שלכם
שכנראה לא חוזרים למעלה לבונה אחרי שנה
ברמת גן אלא ממשיכים ללכת אחרי החלום
להקים בלב גוש דן ישיבה ציונית או כמו
שאמרת נשארים לעוד
שנה כולנו יודעות מה הסוף של הסיפור הזה
של ישיבת רמתגן במלאו פרתה שרק הולכת
וצומחת משנה לשנה אבל רגע לפני שנצלול
לשמוע איך היא הולכת ונבנית מרתק אותי
לשמוע איך היה נראה החלום החזון מה בתרחיש
הכי מופלא
קורה האמת היא שאני חושבת שלא העזנו לעשות
תרחישים מופלאים כאילו לפחות אני חשבתי
איך נסתדר אבל באמת ברצון שלנו הרצון שלנו
היה להשפיע על גוש דן ובמחשבה היייתה
הספציפית היייתה הרבה יותר על העולם
החילוני על התרבות מפגשים כזה א בעצם בתוך
העולם הישיבתי יש היה יותר נתון באמת היו
דברים שהם גם היו בחלום שזה כל עולם
הניגון כאילו מה שדיברנו על ה שלבת איך
היא בעצם מתפתחת ב וון של ישיבה הווייה של
עובדי השם וזה היה באמת יותר שייך לנעלים
של הישיבה ונגיד ש סעודה שלישיית היא תהיה
מאוד מרכזית שיהיה ניגונים דברים כאלה אבל
ביחס לאוכלוסיה הרחבה מאוד לא ידעתי איך
נשתלב בתוכה מה יהיה המפתחות שלה
והיו גישושים לכל כיוון היו גישושים מעבר
לזה שהינו צריכים כמובן להתנהל אז נגיד
חבר'ה התחילו ללכת לגנים מאונות אז זה סוג
של התערבות ב ללכת ומה לעשות שם בימי שישי
לעשות א קבלת שבת וזה היה דבר מאוד יפה
יהושע הכיר את זה מקדומים כשהוא היה תלמיד
בקדומים אז הם הלכו לגנים אבל אני חושת
שזה היה יוזמה של החבר'ה ו היייתה מאוד
יפה הלכו ל גנים חילונים כן חילונים גם
דתיים אבל התחילו עם זה
והיה איזה מפגשים בכיכר מה שנקרא אחר כך
כיכר
עם חבר'ה ימי חמישי כאלה סוג של דברים שזה
חבר'ה עשו אבל אבל זה היה בהתגבשות ואז
היה רצח רבין ב-95
תשו והוא גם יצר עדים של קושי ו וקשיים
אבל גם אבל גם יצר עוד מפגשים מסוגים
אחרים אז אני לא יכולה להגיד שהיה לנו
ציור או לכול פחות לי זה ממש ללכת אל לא
נודע עם המון אופטימיות כן חייב אופטימיות
במצב הזה כן ממש א אבל אבל זה היה לא ידוע
איך זה יתרחש באמת בפרק הקודם סיפרת לנו
הרבה על כל מיני פחדים וחששות שליבו אתכם
לקראת המעבר סיפרת גם על הפחד שאולי לא
יהיה לך טוב ועל הפחד לגדל משפחה בגוש דן
ועל הקושי הכלכלי בלנהל אירוע כזה פה
במרכז א ועל כל מיני מ בחירים שהילדים שלך
היו צריכים לשלם על הפחד לחיות בבדידות
א ובאמת בכל זאת קפצתם למים למרות כל
החששות ואני הייתי רוצה לדעת איך עושים את
זה כאילו איך ללוקחים את כל החששות האלה
ו ובכל זאת פועלים איתם לא לא ב בורחים
מהם כן א האמת שהמון דברים מפחדים בחיים
בכלל זה להתחתן זה מפחיד ללדת ילדים זה
מפחיד יש הרבה דברים מפחידים וגם לכל אחד
יש את הפחדים האישיים
שלו אבל מצד שני ממש
הרגשנו שיש לנו בשורה
וגם ה מה שאחר כך הסתבר לנו יותר באופן
ברור היכולת של היזמות של יהושע היא יכולת
מאוד מפותחת אצלו למה את מתכווננת א כן
לחשוב על ות לדחוף אותם ליזום ליזום ליזום
הקמת ישיבה לזום כל מיני פרוייקטים אחר כך
זה היה ליזום את אינטרנט רימון הרבה מאוד
הרבה מאוד דברים שאחרי שהוא עשה והוא עבר
כל מיני דברים אז הוא קלט על עצמו למד על
עצמו שהוא בעצם יזם אבל בלי לדעת את זה
מראש ראינו את זה במתרחש גם בשנים שקדמו
וגם שיש לנו בעצם טריטוריה מאוד רחבה של
יצירה והחיים שזה מביא א זה נותן הרבה כוח
א כשאדם עושה משהו ויש לזה הד אז מזיז קצת
את הפחדים הצידה
א במיוחד אם אם יש רצונות להשפיע א ומה
שהזכרתי גם בפודקאסט הקודם זה תמיד יש גם
את הצד הריאלי של מה האפשרויות האחרות
כאילו האם יש אפשרויות מנצנצות אחרות הפחד
משבית בסדר אז אני לא אעשה כלום זה עוד
יותר מפחיד ני הפחד לא מלא להביא לא להביא
את עצמנו פחד יותר גדול אז זה איזשהו
ניהול ניהול פחדים אני לא יכולה להגיד
שהכל היה רציונלי וישבנו גם המציאות
התגלגלה גלגלה את עצמה אז תספרי לנו אולי
חלק
מה חלומות הפחדים
ש קיצור מה עושים כשבאמת אחד החששות מתממש
פתאום נתקלים באיזה קושי נורא נורא גדול
איך איך צולחים את זה א הרבה הרבה הרבה
הקדשנו לדבר אחד עם השני וזה היה מאוד
משמעותי אפילו השכנים היו אומרים לנו וואו
איך אתם כל לילה מסתובבים ברחבי השכונה
ברחבי השכונה היה לנו מסלול קבוע זה התחיל
מסיבה בריאותית וזה המשיך
[מוזיקה]
מה הצורך לשוחח ולפרוק ו לפרק ולנסות
למצוא פתרונות א יש זה דברים ששכבנו עם
חוסר השלמות שלהם ויש דברים שמצאנו להם
יותר רעיונות או אפשרויות
א שדווקא כאילו דווקא קשיים הצמיחו איזשהו
פתרון יותר מוצלח ממה שהיה קודם אחד אחד
הקשיים זה שלב קצת יותר מאוחר שהבנות שלנו
יצאו
לאולפנה אנחנו היינו אוכלים עם הישיבה
סעודה שלישית אז בעצם היינו אוכלים
מהישיבה כל שבת שיש ישיבה ליל שבת וסעודה
שלישיית
ו ואז פתאום עם הבנות הם באולפנה הם כבר
גדולות זה לא מתאים שהם יבואו איתנו ואצל
איזה משפחות הם יכולות לאכול כמה כבר היו
נישואים אז אז היו כמה פתרונות של משפחות
שהיו מספיק בוגרות או היו מספיק מארכות
שארכו אבל אז משחות של אברכים של אברים כן
יותר של אברכים או של עובדים פה א וזה לא
היה רק הבנות אבל זה היה השאלה הכי קריטית
ואז היה איזה משבר שאמרתי לבעלי גם אני לא
רואה אותם כל השבוע גם ליל שבת אני לא
רואה אותם גם סעודה שלישית אני לא רואה
אותם אני כבר לא יכולה יותר אז הוא אמר לי
למה את צריכה לבוא עם ה למה את צריכה לבוא
בכלל לסעודה שלישיית אני חשבתי שברור שאני
צריכה לבוא הפסקנו לבוא לסעודה שלישית
והתחלנו לעשות סעודה שלישית בלי אבא שמצד
אחד זה כאילו בסה בלי אבא אבל מצד שני לא
היינו צריכים לזוז באמצע סעודה לא היינו
צריכים לתבלן ולחזור ונהיה לנו כזה אווירה
של סעודה שלישית בלי אבא כן אז כל אחד היה
מציע את השיר שלו את הניגון שלו את מה
שהוא רוצה עשינו תורנויות זה יצר אווירה
אחרת אז הנה היה היה משהו ש שנוצר מאיזשהו
קושי באמת גדול והוא
ייצר מבנה אחר בתוך המשפחה יש דבר כזה
עושים סעודה שלישית
ביחד ויושע קצת אוכל איתנו ואז הולך עם
החבר'ה
ולהיות עם החברה וזה הוריד טנק אבל זה לא
בליל שבת או ליל שבת אכלנו עם הישיבה אבל
סעודה שלישית הוא רק אוכ איתנו טיפה נטל
ידיים ואז הולך עם המוצי לישיבה לישיבה
א
ו נכון
ש להיות בסיטואציה כזאת עכשיו אנחנו
מסיימים 30 שנה 30 שנה שתיים משלוש שבתות
סעודה שלישית זה בלי אבא זאת אומרת עם אבא
בהתחלה ואחר כך הוא הולך הוא חוז לך תדע
מתי הוא חוזר כן כן הוא חוזר מאוחר אחרי
שהבית מתוקת
וזה אבל מצד שני זה היה ממש פתרון אז אז
זה ללמוד ללמוד את ה ללמוד את מה
שיש ולעשות ממנו הכי טוב אני חושב שאחד
הדברים שגם למדנו מאוד חזק גם בזוגיות זה
השפיע אבל גם בבית זה
להתמקד במה שניתן
לשינוי ולא להתמקד במה שלא ניתן לי שינוי
לא אפשרי כן לנסות לעשות ממנו אית המיתו
גם להתמקד במעלות שלנו ולא בחסרונות שלנו
כן במה אנחנו טובים ולא במה אנחנו לא
טובים זה מוציא המון אנרגיות זה מביא המון
כעסים וזה לא מקדם אותנו לשום מקום אז אז
היו לא מעט אתגרים או נגיד את הם לא היה
לילדים
א לפעמים כעס על הישיבה או מרמור בח שהם
לוקחים את אבא שזה תופס את כל החיים שזה
שינה לנו את הכל מהקצה אל הקצה כן אז אני
צריכה להגיד שהאווירה שלנו בבית של כיבוד
הורים אני באתי מבית שזה היה מאוד נוקשה
לא מתווכחים עם אבא בכלל לא מתווכחים עם
הורים לא אומרים לא אז אז היה משהו מאוד
מאוד שלא אומרים להורים ו מהכיוון של בעלי
זה לא בכלל לא הנוקשות הזאת אבל באמת הם
משפחה מאוד מופלאה בכיבוד הורים שלהם וזה
לא כל כך שכיח כשהילדים שלנו אחר כך
התחתנו וראו משפחות אחרות הם היו בהלם
לא מדברים ככה להורים כאילו אפשר להגיד
שקשה אבל
לא מתלוננים בכל זה לא כיבוד הורים כאילו
אז אז יש דברים שלא צפו כי הם כי זה לא לא
אומרים את זה
ווזה היה רק לדלות מהמהם וכאילו לנס זה לא
צף בינם לבין עצמם בין האחים כזה כן עכשיו
יש דברים שבוודאי כן צפו זה
זה תלוי הקשר תלוי עניין אבל מצד שני גם
מאוד השתדלנו לתת להם חלק בישיבה זאת
אומרת מאוד היו שותפים מאוד מאוד היו
שותפים בלילות שבת או בסעודה שלישית כלנו
בישיבה אז הבנים היו סולנים בפיוטים כן
והחברה היו מאוד מאוד סביבם עכשיו לפעמים
למשל אחד הפורמים הראשונים הם החברה היו
יותר מדי שיכורים זה מאוד עצבן וזה מאוד
לא היה מוצלח ואז למדתי שאני מוציאה את כל
הילדים מהשטח הפורים נגמר לי מוקדם אבל הם
לא חוטפים את השטויות של החברה זרקו איזה
בקבוק והוא התנפץ וכל מיני כאלה אבל זה
היו נקודות זה לא היה הרצף ברצף היה להם
שם חברות הייתה אליהם שמה השתתפות כי הם
הרגישו
משמעותיים אז זה מה שאני מנסה לברר איך
כלו אפשר לייצר קשר אולי לבנים עוד איכשהו
אבל בת שהעולם של הישיבה באיזשהוא אופן
כאילו לא כל כך שייך לה איך בכל זאת היא
מצליחה למצוא את את המקום שלה את העשייה
שלה את הקשר שלה לדבר הגדול הזה שהיא חלק
ממנו בעל קורחה אבל כאילו אני מחפשת את
ההתחלה של
ה החיפוש הזה של העבודת השם הנשית ש לא לא
היייתה קיימת כל כך כן אז זה גם תלוי
בדמויות מעיין היא הבת הגדולה שלנו אז ה
היא מאוד היייתה מאוד מאוד בעניין
ו וגם לפני כן כשהיינו במעלי לבונה
ו והיינו עם עוד יוסף אז זאת אומרת זה היה
באווירה של הישיבה של הבית עשייה זה לא
דבר חדש במובן הזה עברנו מעשייה מסוג אחד
לעשייה מסוג אחר אבל אבל כן היינו מאוד
באווירה של של עשייה ושותפות וכלל ישראל א
ו ובאמת בשנים קצת יותר ציריות אז זה לא
כל כך מתרגשים מבנים שהם יותר גדולים עד
רבה הם קצת כמו אחים וכולי בשנים יותר
בוגרות אז אז יש כבר את האולפנה שהיא
נותנת הרבה צוויון
ועניין וכבר יש לנו שיחות כי מי שהקים את
האולפנה זה חברים מאוד טובים שלנו אז השפה
היא מאוד משותפת אולפנה חסידית אנחנו
מדברים ם חסידות הרב יצחק כל מיני הוא היה
היה הקשר זה גם לחזור סוג של לחזור הביתה
גרנו מלא לבונה האם ההרגשה שלכם היייתה
שהתורה החסידית זה משהו ש שאתם מחדשים אני
לא יודעת אני הגעתי לרמת גן כבר חסידות
היייתה העניין שם דבר כאילו מה זאת אומרת
זה מה שמדברים לא ברור ברור מה לפני כן
ברור מה במרכז אי אפשר היה
לפתוח רבי נחמן אי אפשר היה
ופתחו עלינו עיניים כל הזמן איך אנחנו
מלמדים כשבאנו ללמד חסידות זה היה שינוי
מאוד מאוד גדול שברוך השם גם שחף אז אז אז
זה היה חלק מאוד
משמעותי של ה של הישיבה התפילה תפילה נוסח
חרב שלומה שהסתובבנו הניגונים
ההליכה גם
ל פה חסידויות ליד ילדים חבבו יותר ופחות
אבל א כל אחד שמוע טישים העולם הזה ממש
ממש נפתח אני חושבת שלא היינו הגורם
היחידי היו עוד גורמים אבל היינו גורם
משמעותי
ב בהתפתחות הזאת בצמה שהתגלה א ולכן זה
היה זה היה שוה לב כי זה היה חדש כי זה
היה מיוחד כן אז לכן אני חושבת שהילדים גם
נשבו קצת בקסם של של ה של הדבר הזה של
החידוש הזה וחוץ מזה גם הרבה פעמים קיטרו
כאילו כ כל ילד כמו כל ילד בסך הכל בקיץ
פה אי אפשר להוציא את הגוף החוצה מרוב
לחוט אז הכנסנו מחשב מה שלא היה עוד לפני
שהיה האינטרנט אז הכנסנו סרטים של גוביז
כמובן עם כל מיני נוסטלגיות של הילדים
שיודעים עד היום את כל הסרטים מהתחלה ועד
הסוף עם כל השרים וכולי לא רק של גרובי זה
היה גם של ולט דיסני מה שעבר את ההכשר
שלנו ולא לא שאהבתי את זה לא שהייתי מרוצה
מזה לא שרציתי שזה יהיה אבל לא שהייתה לי
כל כך ברירה כן ואז עשינו כל מיני פתרונות
נגיד הבנות הם עשו קיטנות כל קיץ היה לנו
חצה גדולה כן היו כמה ילדים אספנו מהשכונה
וזה אז מה זה הם עשו קיטנות הם עשו קיטנות
וגם אני עזרתי להם לעשות קייטנות אז קנינו
בריכה ואז עשינו ואז הם הרוויחו כסף כאילו
כל מיני רעיונות איך איך איך תהיה להם
תעסוקה גם יצאנו קצת יותר לחופשים שזה היה
בזכות החברה שהם היו מוכנים לשמור על
ילדים ולשחרר אותנו וגם לעזור לנו
וכולי אז אז היו כל מיני יוזמות כאלה של
אפשרויות להעסיק
ולייצר משהו שהוא ייחודי כן
שמרגישים חלק שמרגישים גבה שמרגישים ש
שייכים וזה מעניין שאפילו דברים שאני
חשבתי שהם אחר כך מאוד ייזכרו את זה
כזיכרון לא טוב דווקא זכרו כזיכרון טוב
אחד האירועים הכי מתישים של השנה זה שמחת
תורה וואוו כל ה עכשיו את את יודעת מהזה
מתי התחיל הטיול הגדול זה השאלה הטיול
הגדול התחיל מיד והוא היה הרבה יותר גדול
ובהתחלה לא היינו מספיק אז הגיעו ישיבות
תיכוניות למי שלא יודע הטיול הגדול זה
סיבוב מסביב לרמת גן של הישיבה מבית כנסת
לבית כנסת ובשכונות וברחובות לשמח את עם
ישראל כן עם התורה כן כן אז תמיד ליל שמחת
תורה זה בשכונה וכל היום זה מסתובבים
ובהתחלה באו אלינו ישיבות תיכוניות
והסתובבנו איתם אחר כך כבר הישיבה גדלה
יכולנו להזדכות על זה ולהגיד אנחנו כבר
מספיק גדולים ושכבנו אותם והיה חם ולא היה
שקיות בכל בית כנסת שהגענו נגמרו השקיות
פסתם כן לא היה סוכריות לא היה שקיות ואני
אמרתי ל צמי מה אני עושה על הילדים שלי
אבל מה יכולתי לעשות אם הייתי נשארת
בשכונה יש רק בתי כנסת של תימנים אני לא
מבינה מה הם אומרים בכלל כן אז בסוף מסתבר
שהם הכי אהבו את שמחת תורה ועד עצם היום
הזה זה ה זה החג שכמה שיותר הם יכולים הם
מגיעים עם הילדים שלהם ואני כאילו אומרת
מה אתם נסחבים ככה אבל אמא את לא מבינה
כאילו אז שמחת תורה זה ההיילייט של השנה
זה ה ל אי אפשר לדבר על זה בלי בלי
שבי כן שבכי ייעלה עכשיו משמחת התורה שנה
שהיינו בו ושלא הסתובבנו שעם ישראל עבר
צרות כל כך נוראיות אז אני לא יכולה כאילו
בלי להגיד שמחת תורה בלי שזה יעלה אבל אם
אנחנו מדברים על העבר אז אז כן אז זו
דוגמה לזה איזה סיעתה דשמיא שהייתה שבאמת
הילדים בגלל שהם הרגישו שוטפים אז הם הם
הם חוד קיטרו על זה אבל ילדים תמיד מקטרים
זה בסדר כן יש באמת דיבור פה בקהילה שתמיד
בקיץ אומרים מה אנחנו עושים רמתגן ואז
מגיעה שמחת הוה ואנחנו אומרים אה זאת
הסיבה כן כן עוד דבר שהרבה פעמים קרה לנו
שיצא לנו לחופש אז הילדים שאלו את בעלי
רגע אבא למה לא הקמת פה ישיבה כילו מה
מצאת ברמת גן זה דווקא מקום נחמד להקים פה
ישיבה איפה שהיינו כן בכל מקום חוץ מרג כן
אבל א בסדר אז אז זאת היייתה השאלה אבל
היא היייתה בסוף רטורית כן
כן אז בוא נחזור ככה לתחילת הדרך א התחלתם
מ2 בחורים שאוכלים חלק מהזמן בבית ואת
מבשלת חלק מהארוחות וא איך איך איך מתחילה
הישיבה בעצם להתגלגל מכאן איך הדבר הזה
הולך וגדל
ומתפתח זה לא ככך מדויק אני הכנתי את
הארוחות רק ב בקיץ כן רק שה כן כן אמרת אז
אה ומה הים אכלו בשאר הזמן אני העדפתי לא
לא לחשוב על
זה אבל כמו שדתי לא להתערב באיך השולחנות
נראים וכל מיני דברים כאלה א כל סיפורי
אחד פעמים וכל אלה אני זה לא החלק שלי
ובזה זה מתחיל ובזה זה נגמר א אז היו כל
מיני פרוייקטים שהתחילו להתגלגל גם גם
תפילות הסתובבנו בלילות שבת להתפלל ב בבתי
כסי
היה לנו מבנה אנחנו נכנסנו לבית כנסת של
האשכנזים שהלך תרוקן ולכן הוא רצה שאנחנו
נהייה בו אותו בית כנסת הרסנו אותו ובנינו
את המבנה של הישיבה זה היה לא בית כנסת
הכי יפה ובטח לא הכי מטופח זה היה די
מאתגר כל פעם בשבילי להיכנס לעזרת הש
ממילא לא הייתי יכולה להיות שם יותר מדי
עם כל הילדים אבל שמה הייתה השתלבות בתוך
בית הכנסת כן בתפילות ב לימוד א בכאלה
דברים
ו ולאט לאט א גם כן בהתחלה אכלו אצלנו
בבית ולאט לאט כבר סידרו ח אל כן כן ולאט
לאט סידרו חדר אוכל א ארגנו את עזרת נשים
סגרו חלק ממנה כי ממילא היו מעט מאוד נשים
ש שבכלל באו שטיפסו ושבכלל השתתפו בתפילה
אז יכולנו אז אז חלק עזרת נשים נהייה חדר
אוכל ואז פתאום בבית שלנו לא אכלו את
הסעודות אלא אלא במקום אחר
א וכל מיני א כל מיני התארגנויות שהישיבה
התחילה להתעצב היה לנו מנהל כבר א היו
איזה שהם תקציבים אחד הדברים ה המרכזיים
זה היה בכלל לעיקרי ישיבת אסדר לארגון
ישיבות הסדר לא סס לקבל עוד ישיבה והיינו
צריכים המון המון א לחץ ומי היינו בכלל מי
הכיר בנו היו גם המון שמועות על הישיבה
שמה ש שמעשנים
סמים שזה זולה שזה לא
רציני כן זה שטטר כזה עכשיו אחד מאוד תמים
פגש כמה חבר'ה מאוד צינים אז הם בכלל הוא
אמר שמעתי עליכם שיש לכם כל מיני דברים אז
הוא אמרו בטח בטח כאילו רק הגדילו את
השמועה שלו קיצור הם מאוד נהנו מהצי שלהם
אבל כמובן שזה לא הועיל כל כך לשמועות
הנחמדות עלינו כן תמיד מי שעושה חדשות הוא
בעל מלחמות כן אז אז אז בכלל להיות להיות
בתוך בתוך הישיבות ההסדר זה הה חתחת אירוע
שברוך השם הצליח הנס שלנו היה הגב החזק של
הרב יעקב אריאל שהוא כל כך נתן אמון
באנשים כל כך
צעירים שזה סוג של פלא איך הוא עשה את זה
כ מה הוא חשב עלינו כן
א ואנחנו מכירים לתו דעד עצם היום הזה
כמובן ע על הגב האיתן שהוא נתן לנו שנתן
לישיבה
א ולא רק זה הוא היה אומר שגם מרכז זה היה
מעט מאוד חבר'ה וכולי נתן לנו גם איזשהו
חלום כזה של שלולי נצליח ואז אז היו
הדברים האלה בכלל ברג למערכת הממוסדת
הנורמטיבית ולהסתדר עם ה עם פנימיות עםם
כל העניינים האלה וגם להפיח רוח והדבר אחד
הדברים הכי מורכבים היו כל פעם שיעור א'
מי גיע האם יגיעו הה חג יגיעו בודאי האם
יגיעו ומה קורה עם החבר'ה שכבר הגיעו
שזולג לנו החוצה ומה קורה עם חבר'ה שמג
שעוזבים כן ו זה הייתה תקופה שהיינו
צומחים מלמעלה זאת אומרת חברה חבר'ה היו
מגיעים לישיבה שיעור ג שיעור ב' שיעור ד'
ופחות שיעור א' אחרי ישיבה אחרי שהם שיימו
כבר את ההסדר א כן בין
לבין אחרי צבא כל מיני
א אז אז איך איך בכלל להתמסד ואיך להקים
את הצוות של
הרמים כן ובכלל כל הדברים האלה
זה וככל כל פעם כשהוקמה עוד ישיבה בגוש דן
אנחנו היינו ראשונים אז האם היא תהיה
מצרני כ אומרת האם היא תיקח לנו את החברה
או לא ואייך להתמודד עם זה זה היו שאלות
פנים אנחנו
בחוץ כמובן מאוד היינו חלק אבל היו פחדים
שמה שכן שבסוף בסוף ככל שאתה מגדיל את
הצוות אתה אומר על עצמך טוב רק אני אעבוד
אז יללה הפרנסה שלנו בסדר אבל ככל
שמגדילים עם את הצוות אז צריך גם לשלם להם
ומה יהיה אם לא יבואו חבר'ה אז כאומרת כל
המערכת נהית ואברכים כל המערכת נהית יותר
כבדה א ברוך השם היה הרבה הרבה סיעתא
דשמיא הרבה מאמץ והרבה הרבה סיעתא דשמיא ו
והישיבה התחילה לזרום על מסלול קבוע אבל
עדיין עדיין כאילו היו לנו כל מיני פיקים
של א של א צמצום של גדילה את זוכרת ז שהוא
משבר אחד במיוחד
שככה שהיה קשה אנחנו בדיוק בשנה כמו
שתיארת כאילו של א משבר מאוד גדול איך
מתמודדים במצב כזה איך ממשיכים להחזיק את
האמונה כשנראה
שאולי זה לא זורם לכיוון שרצינו אני לא
אני לא יכולה להגיד על משבר מסוים
א אני יכולה להגיד שלפעמים פידבקים מאוד
מאוד נתנו כוח כאילו נגיד איזה תלמיד ש
התלבט אם אם לרדת לשפלה או לא כאילו להיות
אצלנו והוא הלך נראה לי שזה היה הרב אליהו
ואז הוא אמר לו עלי השלום זכר צדיק לברכה
ה אמר לו מה תבוא לישיבת רמת גל הם עושים
נפלאות וזה אז זה היה מאוד מחזק או סוג
כזה של של דיבורים שהתגלגלו אלינו שסיפרו
לנו שהראו לנו שבעצם מעריכים את העשייה
וההיא היא משמעותית וגם סוג של סיפורים
היו מלא סיפורים על על ילדים שחזרו הביתה
ושרו מהעשירים של החבר'ה
והמשפחה עברה דירה לקראת סוף השנה ההורים
היו צריכים להביא אותם ביום שישי לגן כי
הם לא מפסידים את הקבלת שבת כל מיני
סיפורים שחברה סיפרו שאנשים מבוגרים סיפרו
שטרסים סיפרו בכל מיני הקשרים שה הם עוד
נתנו הם עוד נתנו
כוח וכיוון וגם בסוף זה גם אחריות כאילו
אתה לא מפסיק משהו באמצע אז גם יש אחריות
וכוח הנרצה ו אז באיזה שלב אתם מבינים
שזהו כאילו זה לא עוד שנה ועוד שנה וב
נראה כאילו מתי אתם מבינים שזהו הקמתם את
ישיבת רמתגן כאילו החלום קרה אנחנו פשוט
כאן
כאילו אני לא יודעת אני לא חושבת שזה קרה
ככה פשוט אני חושבת בשנים הראשונות שנתיים
שלוש הראשונות עוד עוד דיברת י על זה ש
שבאנו לשנה ואחר כך זה כבר זה כבר לא היה
רלונטי אני לא חושבת שהיה איזשהו קו נקודה
כזה דבר שאנחנו אומרים טוב זהו כי רק
כאילו ככל שדברים יותר התייצבו אז זה היה
ברור כאילו זה לא שהיה לנו לאן ללכת רק
שזה אם זה יהיה כל כך נורא וכל כך קורס אז
לא תהיה לנו ברירה וברוך השם זה לא היה
נורא ולא היה קורס אלא התייצב ו נכון שהיו
קשיים אבל זה
התייצב והמשיך ובאו תלמידים אז אז ברור
כומרת זאת לא היייתה שאלה כבר זהו זה חיים
זה זורמים אני כאילו לא יכולה מרוב
שהמציאות
אינטנסיבית יחד עם הגידול ילדים יחד עם
העבודה שלי יחד עם הכל אמה עבדת באמת בסוף
באותם ימים כן בהתחלה שהגענו לישיבה אז א
בית ספר תיכון הרועה אה ב בנדיבותו כינו ה
הרב יהושע קמפינסקי נראה לי שהרב ריאל פנה
אליו אבל הוא הציע לי לעבוד שזה ממש לא
מובן מאליו באתי עוד לא סיימתי את התואר
הראשון כאילו לא סיימתי זאת אומרת רשמית
שמתי
כ והייתי כאילו סוג של
מורת מלווה
כזאת ווזה הה פרנסה א באתי עם תודה שאני
חייבת לעבוד לפני זה לא עבדתי כל כך עבדתי
בשובה אבל לא הרבה כי הערנות שלי היו
דחופים ולא קלים א ואני אמרתי לעצמי
כשאנחנו עוברים אני אני עובדת אין אני
מוצאת את המקומות לעבוד ובמיוחד שלא רציתי
להיות כל הזמן לבד בבית כי גידלתי ילדים
כשעברנו לרמת גן בסביבה בלי ילדים זה לא
כמו ישוב כן בלי ילדים סביבי זה כולם
זקנים כן תם משפחה אחת שהיו לה ילדים מק
וזהו אז אמרתי אני לא נשארת בבית זה לא
עובד גם כלכלית היינו צריכים אז אז התחלתי
לעבוד בתיכון הרום ועשינו שיעורים בבית
שכאילו המשך של שובה בערבים שהייתי מלמדת
בשובה אז עשינו שיעורים בבית ומזה זה
התגלגל שבמדרש ובר אלן הזמינו אותנו ללמד
בתוכנית אלול זה היה תשלום יפה מי זה
אותנו אותך ואת אותי ובעלי כן ואז א ואז
אחד המרצים א היה מאוד חולה והיה צריך א
למצוא לו מחליף אז ביקשו מבעלי במדרשה בר
אילן אז ביקשו מבעלי ואז הוא אמר רק בתנאי
שגם אשתי מלמדת וככה שנינו נכנסנו למדרשה
מה שלאט לאט לאט עלה ואז הוא צמצם ואני
הגדלתי את ה את את המשרה וזה היה בשבילי
נס וגם התחלתי ללמד בעוד מקומות פניתי
למתן רעננה והתחלתי עבוד במתן רננה פניתי
לתל הורות ופשוט הייתי פונה מבקשת עשו לי
שיעור מבחן כזה ואז ברוך השם קיבלו אותי
והתחלתי ללמד לימדתי בארבע מקומות אחר כך
את תוכנית אביב יום לימוד נשים לאט לאט
בשבילי זה היה גאולה כי מאוד מאוד קמתי
ללמד תורה וזה היה מאוד חלקי כשגרנו במעלי
לבונה אז עם כל מחירים ששילמנו משפחתית
ושילמתי אז היו גם רווחים רווחים של
היכולת ללמד של היכולת להתפרנס של היכולת
לתקשר של היכולת להשפיע תורה בתוך עולם של
יכולת ללמוד וללמד חסידות שזה הה החלומות
שלי שהיה מאוד מאוד קשה לפרוץ זה עולם
שהוא מאוד מאוד מאתגר העולם של לימוד תורה
בטח אז היו הרבה רבנים ואני גם אמרתי אני
אמרתי במדרשה הרב יצחק קראוס קיבל אותי
ואמרתי לו שהוא גם בעל חסד גדול ועם עין
כל כך טובה ואמרתי לו אני לא מבינה למה
אתה מביא אותי יש לך רבנים שהם תלמידי
חכמים גדולים מה יש לי לתת מה למדתי מה
הספקתי כאילו ואז הוא אמר את אנחנו רוצים
שאת תתני מה שיש לך ואז מאוד חיזק אותי
וזה היה כל כך אנושי וכל כך מאמין וברוך
השם גם זכייתי שהשיעורים היו מאוד הצליחו
הם מאוד הצליחו היו באותו זמן עוד נשים
כן בעולם הזה כן כן היו לא היו הרבה אני
הייתי המרצה הכי
צעירה ולא היו הרבה מרצות אבל
היו הרבה יותר מבוגרות ממני
ו וחסידות בכלל לא היה שזה היה נהדר כי
היה לי מקום רחב להתגדר בוכ וזה הה וסוף
סוף יכולתי ללמד דברים ששנים מאוד קמתי
ללמד ו ברוך השם א העצמה היה מאוד גדול
וברוך השם מאוד הצלחתי וזה היה בשבילי
חווייה מאוד מאוד מחזקת וזה גם משהו שמאוד
מאוד השאיר אותנו גם מבחינת הפרנסה אבל
בהרבה מבחינת המימוש המימוש המימוש והשמחה
והייתי אומרת שאני בא לא צריך לשלם לי
ללמד אני צריך לשלם להם כי בבית אני עושה
דברים שאני פחות כיף עם לי אני אוהבת מאוד
להיות עם הילדים וזה אבל כל הכביסות הכלים
בסדר יש דברים פחות מעניינים בניהול של
הבית אבל לבוא לשבת לי בנחת לדבר את תורה
של רבי נחמן א פרשת שבוע עם שפת אמת אורות
התשובה עם הרב קוק אה זה גן עדן אז וגם
שלמו לי על זה אז זה היה חלק שהוא מאוד
מאוד נתן
כוח תודה רבה אנחנו נעצור את הפרק הזה כאן
ובאמת בפרק הבא נרצה להעמיק באמת בעולם
הזה של התורה הנשית והדבר המדהים הזה
שבנית כאן בגושן
א תודה תודה לך תודה רבה