בכל לבבך-בשני יצריך | שפת אמת לפרשת בהעלותך - תרלג | הרב יהושע שפירא

אחד קרא כל הית שעשינו ואף אחת לא הייתה באולם ואול פנות וך יוצא בזה אז אה אז יצאנו שם בחניה ו נכד יורד בן חמש אז הוא אומר לי סבא אתה כהן אז כשאתה מעלה את הנרות אתה צריך שהשלמת תהיה לבד תשים את הזה עד השלמת תהיה לבד אז זה הפתיח שלכל ה לחתן ילדים זה הדלקלה כתב עכשיו השלבת עולה מאליה. אז רש"י שתהיה שלבת עולה מאליה. אז למה צריך שהשלבת תהיה עולה מאליה? בעצם ההיגיון הפשוט הוא שלא המדליק הוא זה שמקיים את האש לאורך כל הזמן, אלא הנר צריך לדלוק. הכהן הוא רק מאתחל את העסק, אבל הוא לא מקיים אותו. אז כל ההיגיון זה ש הנר ידלק מאליו. עכשיו המצווה כאן היא להקפיד שהאש תוכה זה מספיק טוב שלא תהיה תכבה ויצטרכו עוד פעם להדליק אותה אבל בסוף אף אחד לא מעלה על דעתו שהכהן יישאר עם הנר המדליק כל הזמן זה עדיין לא מדובר אלא שתישאר מספיק זמן ותתן את תשומת הלב שלך לכך שהשלעבת היא עצמאית, היא אוטונומית יש לנר את הכישרון להיות עם שלבת מתמדת מתמדת הכוונה לכל זמן שיש שמן שלבת ונר שני שלבת זה יותר הנר הנר הוא הכלי הנר הנר בעברית זה הכלי הכלי שבו שמים את השמן נקרא הנר. יש נר, שמן, פתילה ושלבת. אז ה ה כלי שמחזיק שמן הוא בעל יכולת לשמור על האש מצד עצמו. זה אומר שההדרכה הזאת שתה שלבת עולם מאליה היא בעצם הדרכה לכל המציאות כולה. כי בכל דבר יש נקודה חיות מהשם יתברך. רק שהכל תלוי בעבודת האדם. לעורר התלהבות, להתות הכל השם יתברך. בעצם כל מה שאדם עושה הוא להעלות את הנרות. למה? כי העולם נראה חשוך, העולם נראה אטום. אבל בעצם גם הנר אתה רואה כלי, שמן ופתי, זה נראה עצום. אין אור שמה, אבל אתה מבין שיש פוטנציאל של אור ושכל הכלי הזה לא נועד אלא כדי שתהיה שלבת, שזה יהיה אור. ואם אתה מבין את המערכת אז אתה מדליק. הוא באמת לא לבד. הוא אומר, "כל המציאות היא כזאת שדברים נראים לך אטומים, נראים לך חומר מת, סטטי, וכשאתה מדליק אתה רואה שהכל נדלק. הכל בעצם משתוקק להתלהב. זה השלבת, להתלהב לדבקות השם יתברך. בכל דבר יש נקודה חיות מהשם יתברך. אז לכן בעלותך זה בעצם ההדרכה ליהודי בכל עניין ועניין. ובייחוד הוא לא אומר את זה, אבל בייחוד זה נכון על הנפש. שהרבה פעמים אדם מסתכל על הנפש שלו והוא רואה שעכשיו היא אטומה, היא כלי חרס ואיזה שמן ופתילה שמוטלת שמה. הוא בעיקר רואה את הכלי חרס הוא אומר כמו שאני עכשיו יבש כחרס הנשבר מזה כבר לא יצא איזה איזה לאט. לעבודת השם. עכשיו זה עבוד. לפחות בשעה הזאת זה עבוד. ו אם אדם עסוק בלהדליק ויש לו את הסבלנות עד שתהיה שלבת עולם אליה אז בסוף הוא רואה שיש כישרון להתלהט גם בשעות וגם במצבים שנראה לו שאי אפשר. והניסיון אומר שאדרבה כשאדם בא ונראה לו שדווקא עכשיו זה נדלק הרבה פעמים הדלקה הזאתי מוגבלת כי אתה לא היית מגויס להיות שותף בה היא קרתה לגמרי לבדה אתה לא העלית שהיא תעלה מאליה היא ילתה מאליה אדם מגיע לתפילה מגיע לתורה מגיע לקדושה למצווה וטיסה הן רוח כשאדם הרוח נסת אותו אז היא יכולה גם להפיל אותו אבל כשאדם מתבונן על הנפש שלו רואה שיקחרס הנשבר והוא לא נכנע והוא נותן את הנר הקטן שיש בידו הבכירי של מה שאני רוצה ומבקש שהכל ילהט פה ויתלהב ב לעבודתו יתברך והוא שם את הנר הזה של הבחירה ליד האישיות שלו לאט לאט בסוף זה תופס וכשזה תופס על ידי זה שאדם בוחר ואדם מעלה את ה את הנר אז הרבה פעמים העבודת השם מגיעה לאלה לאלה זה בעלותך את הנור כי כפי רצון וחשק האדם שזה ה כלי שאיתו מדליקים את הנרות מעורר רצון בכל הדברים שכפויים תחת ידו והם ברשותו כלומר כשאדם בא על תשוקה עצומה אז בסוף כל ה עניינים אפילו הגשמיים הופכים לניות לנרות יש סיפור מפורסם על רבי בזו שב אלימלך שהם רצו לבדוק האם כל התחושת שבת העליונה שלהם זה בגלל שבת קודש באמת או שזה כל התפורה עושה אווירה של שבת קודש אז הם א לבשו בגדי שבת ונהגו בתפורה של שבת והרגישו שבת אז נפל ליבם וקרבם שזה לא אמיתי זה הכל רק כמו שנראה לעיניים. אז הם הלכו למגיד ממזריץ' לשאול אותו על העניין הזה. אז המגיד ממזריץ' אמר להם שאתם מניחים שהבגדים של שבת הם לא ספקו שבת. אז לכן הם רק תפורה. כיוון שכל השבתות הבגדים שלכם ספקו שבת עכשיו שלבשתם אותם אז השבת שבגדים היא זו שעוררה אותכם. תנוח דעתכם. להפך שמעלת שבת היא יותר עליונה ולא פחות. אז כל הדברים שקפויים תחת ידו והם ברשותו אז כשהוא בעל חשק הם בעצמם גם כן נדלקים. אז ככה הנר זה מבטא את כל המציאות כולה שזה תחת יד ידינו. וכאן הכהן הוא הנציג של כלל ישראל. והנר הוא הנציג של כל המציאות. ועל ידי החשק והרצון של האדם שהכל יהיה דבוק בלט ובהתלהבות להשם אז באמת זה נדלק. ובמדרש יש הבאנו את המדרש כאן למטה בחצוצרות דבר אחר עשה לך שתי חצוצרות כסף בהמשך הפרשה ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו אמן זה שאמר את הכתוב ירא ירא את השם בני הוא מלך כלומר שתהיה ירא שמיים וגם שיהיה לך יראה מהמלכות אחרת איש אתראה הוא חיים בלאו נלמלא מורעה של מלכות אז מה הוא מלך שהו היא מקשרת כלומר שיש חיבור בין ירת שמיים ליראת המלך אז המדרש אומר דבר ראשון שמלך הכוונה כלפי מעלה מה הוא מלך המליכה הוא עליך כלומר לא רק שתרא אותו אלא תמליך אותו תרא אותו זה אילוץ מה אני יכול לעשות אם לא אוי ואבוי מה שיקרה אבל מליכה הוא זה ברצון הגאון אומר ש הממשלה זה בכפייה והמלכות היא ברצון ומלכותו ברצון קיבלו עליהם והוא מושל בגויים הממשלה היא בגויים כי הם נאלצים להיות תחת כנפי ההנהגה האלוקית אבל בישראל הוא מלכותו ברצון קיבלו עליהם אז אל תהיה רק ירא את השם אלא גם תמליך אותו דבר אחר הוא מלך. המלך יצר טוב על יצר הרע שנקרא מלך שנאמר בכהלת הוא בא אליה מלך גדול וסבב אותה. ושמה הכל זה משל על הנפש שמלך גדול סבב את הנפש ורצה לכבוש אותה. הוא בא ילד קטן ומסכן. זה היצר הטוב שהפך את ה מצב אנחנו נעצור פה אז הוא אומר זאת אמת בעצם העיקר פה נראה לי זה שהוא אומר מלוך לצרכה כלומר זה שיש חרס הנשבר ואתה אומר תשמע זה נראה לך עטום באמת יש פה פוטנציאל של בערה להשם יתברך זה דבר אחד, אבל דבר הכי רחוק מזה שאתה יכול להדליק אותו על השם יתברך, לכאורה זה היצר הרע. את הגוף עוד אפשר קבע לך בשרי. זה מדרגה עליונה אבל הגוף הוא חרס הנשבר ניטרלי. אבל יצר הרע זה כוונת הזדון לעשות ההפך מרצון השם יתברך. וכאן בחצוצרות אומר המליכהו את היצר הטוב על היצר הרע ואז היצר הרע משועבד ליצר הטוב לא רק משועבד אלא כמו שהוא אמר קודם שלהמליך זה איזה רצון פנימי אז גם היצר הרע רוצה לעשות רצון השם יתברך יש משל בזוהר הקדוש משל מפורסם הכותרת שלור לא כל כך נעימה, אבל משל חריף, משל ש א מלך שלח את בנו הרב בחסידות זה מתואר יותר בהרחבה שמלך שלח את בנו למדינה כדי שיתרגל בענייני המדינה אחר כך כדי לנסות אותו אז הוא שלח אישה שתפתא אותו ואם הוא הוא לא יעמוד בזה אז הוא לא ראוי למלוכן עכשיו היא יודעת שזה שליחות של שהוא שלח אותה היא יודעת שהמטרה היא לא שהבן מלך ייפול היא עושה כל מה שהיא צריכה כדי שהבן מלך יפול כי לזה היא נשלחה אבל בפנימיות לבבה היא רוצה שהבן מלך לא ייפול כי היא יודעת את מעלתו והיא יודעת את תפקידו ושכל כל מה שהיא באה לה זה רק לעשות ניסיון וכשהוא לא נופל אז היא שמחה מאוד שהוא ניצח אותה חסידות זה אפילו מאורב יותר יש שבעל שם טוב הכנאה הבדלה המתקה שהדבר הראשון שצריך לעשות בין המלך אם הזדמן לו דבר כזה זה להכניע את זה ולברוח משמה לנתק כל מגע אין שום סיג בשיח אבל שבת הוא מחדש שבעצם בעצם אחר כך בן המלך כביכול הולך לחדרו אז הוא מתבונן אומר מה קרה פה איך זה יכול להיות הרי אני כבר כמה שנים בשוק ובגלל שאני דם כחול ואצילי ואני באמת שייך למקום אחר אז כל ה שפלות שיש לא נגע בי אף פעם זה אף פעם לא לא הטריד אותי לא עורר אותי לא לא גרם לי איזה מאבק זה בכלל לא היה שייך ופתאום מגיעה אחת וזה מטלטל אותי מזעזע מה קרה פה ואז הוא יושב וחושב והוא מעלה בדעתו את דמותה ואז הוא אומר היא פשוט לא אישה רגילה כשהוא מסתכל הוא אומר זאת בת מלך אני יודע מה זאת בת מלך זאת בת מלך כי אם היו שולחים אליו אישה רגילה זה לא פועל כלום. זאת בת מלך. אחרי שהוא מתיישב בדעתו שזה ודאי ככה אז הוא אומר טוב אז מאז ש לא אז הוא אומר איך בת מלך עוסקת במלאכה כזאת? זה ודאי האבא שלח אותה. א מאז שאני יצאתי מהבית אז לא קיבלתי דרישת שלום מאבא. אז יש דרישת שלום. אז הוא שלח לקרוא לה. אז היא אמרה בטח בסוף התאווה התעוררה בו והוא הולך ליפול היא מגיעה הוא אומר מה שלום אבא שלי אז היא שחקה אותה מה מה אני ואבא שלך אומר לה תבלבל לי את המוח אני יודע בדיוק מה קרה תגידי אז בסוף היא מספרת לו היא מבינה שתגלה הסוד ואז כבר א נוצרת שיחה הוא לא פגש בת מלך הרבה זמן והיא נשלחה אליו והשיחה הם נקשרים ואז הם מודים למלך את כל מה שנעשה והוא בא על החתונה זה נראה הכנאה שהיא בעצר הרבר הראשון צריך זה להילחם מלחמת חורמה ואחרי זה להבחין מה קרה כאן בעצם ואז יש שם תקה זה להעלות את היצר הרע בעצמו היצר הרע הוא נשלח לפצות את האדם אבל בעצמו הוא שליח של מי מי שלח אותו לפצות את אדם הקדוש ברוך הוא כיוון שהוא שלך של השם אז הוא עושה רצון השם פעם אה היה סליחה בין שני א בנים של אדמור אני לא זוכר בדיוק מי זה היה אבל איך הקטן שואלת הגדול לא הגדול נוזף בקטן אומר לו תראה שהיצר הרע טוב ממך שיצר הרע הוא נשלח להפיל אותך והוא עושה את זה בכל המסירות בלי שום קונס ואתה נשלחת לעמוד לפניו ואתה לא אז זה היצר הרע טוב ממך אז אמר לו הקטן שהיה פלפל גדול אומר לו מה אתה משווה לי יש יצר הרע ולא אין הוא שליח השליח של מי של הקדוש ברוך הוא אם הוא שליח של הקדוש ברוך אז בעצם בפנימיותו יש בהרה להשם. זה מה שאנחנו אומרים בכל יום ויום. אהבת את השם אלוקיך בכל לבבך. כך ברחתי את הבן שלי בגלל השפת אמת. ולפני שיצאנו ל לחופה אז שתמת ברך את האמרי אמת לפני שיצא לחופה ברך אותו ברכה נפלאה. ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מודך זה הברכה של צות אמת לאמרי אמת לפני שיצאו לחופה אז אני ברחתי גם את הבן שלי לפני שיצא לחופה בברכה הזאת וכל לבבך מה מה הברכה שתאהב את השם שגם היצר הרע שלך יהיה לועט ומתלהב להשם יתברך אז הוא אומר לך צוצרות תעשה לך וירא השם לי ומלך הוא תמליך את היצר הרע את היצר הטוב על היצר הרע כלומר שגם היצר הרע התלהב כי באמת הוא שליח של השם אז הוא נראה לך חומר אטום שאי אפשר לגייס אותו אבל באמת אם תתבונן פנימה תראה שהוא בעצמו שליח וכל מה שהוא רוצה זה שלא תיקנה לו ושתומם אותו זה מה שהוא שהוא רוצה כי כיוון שדבר מלכות בקרבו אז הוא רוצה שתהפוך אותו אז כי כי בוודאי כל ענייני העולם הזה לכבודו ברא כמו שכתוב במשנה כל מה שבר לכבודו ברא אז גם את היצר הרע הוא ברא לכבודו וכפי מה שאדם מקבל עליו מלכות שמיים כראוי ביצר הטוב כן כפויים הכל אפילו ליצר הרע אליו וזה שתמליך את השם יתברך שהיצר הטוב ימליך אותו גם על היצר הרע אפשר היה להגיד שהיצר הטוב יעשה טוב ויעזוב את הרע אומר לא אתה חייב להדליק את הכל את הכל אתה חייב לעלות אז גם את היצר הרע אתה חייב לעלות ויש לו את זה עד שתהיה השלבת של היצר הרע עולה מאליה זה נקרא כפוי. מה כפוי? כפוי זה שהוא משועבד שהטעם הולך עליו. במה הוא רוצה בחיצוניות להפעיל אותך ובפנימיות שאתה תהפוך אותו, שתעלה אותו. חלכה לאורייתא. אומר רבי יוחנן לרשלקיש. ואחרי שרשלקש נפטר, היה לו כזה חיל בתורה. רבי יוחנן כבר לא לא עמד בזה. גם נתנו את אחותו. אבל הוא רואה איזה בריון הוא אומר לו חלכה להורייתא. יש לך כזה כוח שיהיה להאורייתא. אז הוא לוקח את ה את הבריון והופך אותו להיות מגדולי המוראים, מגדולי בעלי המחלוקת של רקיש. שבאמת כשהוא נפטר מה הוא אומר? מה אתם נותנים לי ראיות למה שאני אומר? תתחדו איתי זה בריון בקדושה זה לא זה מה שהוא רצה מה שרק א יפרגנו לו כן כי מלכות שמיים חל על ידו של האדם לכל הנבראים אז הוא מדליק את הכל לכל נברא נמשך בטבעו אחר מי שיוכל להמשיכו לחול עליו מלכות שמיים כל נברא או את זה קצת מסביר למה לפעמים יש לרוב אולי צדיקים עניים ורשעים עשירים כי הצדיק הממון שלו זה ממון כזה שהוא מרגיש שעל ידי הצדיק הוא יהיה דבוק בהשם אבל הכוח הזה להדביק מישהו להשם הוא כל כך מיוחד שעל כמה הוא מתפשט אז זה צריך להיות בדיוק ויעקב אבינו חוזר על פקים קטנים ממונו חבוי עליו יותר מגופו הוא עושה חשבון כל פעם קטן כל זה כי חביב עליו יותר מגופו כי אם אני אעלה את הדוים הזה להשם יתברך והוא יבער אז זה מעלה עוד יותר גדולה מאשר הגוף שלי הוא חי הוא אצלי אז ממונו חפיו עליו יותר מגופו להעלות אותו להשם יתברך אבל העשיר יש לו ממון לא מצד זה שהוא יכול לעלות אותו אלא להפך הוא נופל אל הממון כשאתה נופל הממון אז יש לך שפע גדול פעם הרב דרש בבית הכנסת שכסף מושך כסף אז היה אני אחד אם שזה לא מעלי צרך גדול אמר טוב כסף מושך כסף אז הוא לקח את הפרוטה האחרונה שיש לו הלך לקופת צדקה ושם באחרית וניסה למשוך אבל זה לא משך אבל הרב אמר שכסף משך כסף עוד פעם עוד פעם בסוף ברגע שהוא שם בחריץ זה השתחרר לו הוא נפל הוא ראה כסף מושך כסף הבנתי רק לא לכיוון שחשבתי אז הרשע הוא נמשך אל הכסף והצדיק הוא מעלה את הכסף לעלות זה לא עניין פאות לכן היו הרבה צדיקים שרצו להיות דווקא בעניות והיו צדיקים גדולים שהיה להם תוקף גדול ויכלו לעלות שפעצום בארץ ישראל אפשר לעלות הרבה יותר מאשר בחוץ לארץ וכל נברא נמשך בטבח משוכל המשיכו לחול עליו מלכות שמיים וגם היצר עצמו מבקש להיות נכנע בעל כוחות תחת הצדיק היצר הרע שלנו רוצה שנהפוך אותו בדיוק סיפרתי היה לנו תלמיד בשנה הראשונה בישיבה הוא למד בקרת ארבע וכשהיה בגן אומר לי היה נכנס אחד הוא לא פגש כל כך עולם הניגון מאז שהגיע לישיבה הוא היה נכנס אחד למדתי איתו אני מכיר אותו מובגר ממני בשנתיים יהודי מלא קמיה להשם יתברך הוא היה רב גם הוא היה נכנס ומנגן להם כל יום שישי שי ושר וזה והוא אומר אני לא נתתי לו מנוח הפרעתי בלי הפסקה השתוללתי כשהוא היה נכנס הייתי משתולל הוא אמר אני אגיד לך את הסוד למה אומר כשהיה נכנס כל הקרביים שלי רצו רק את השם יתברך ולא יכלתי לסבול את זה אז נחמתי איתו אמר זה אני רוצה וזה בעצמו יוצר לי מאבק פנימי אז היצר הרע מבקש להיות נכנע בעל כוחות אחת הצדיק ולזאת היה יכול משה רבנו להשתמש במלכות כלומר מה זה אתה תהיה מלך מה שכתוב אחר כך שיהיה תוקעים לפניך כמלך מה זה שאתה תהיה מלך אתה בעל הבית הוא אומר כן אני מולך על הכל שאני מרים אותו כמו שהיצר הטוב טוב הולך על היצר הרע ומרים אותו ככה משה רבנו כי טוב הוא הוא היצר הטוב של כלל ישראל והוא מורים את כולם הוא מורים את הכל אז הוא יכל להשתמש במלכות עד כדי שירא השם בני והמלך שכאן הכוונה למשה רבינו בעולם הזה הוא השתמש במלכות כי היה בטא לגמרי לשם יתברך ולא היה שום דבר נפרד אצלו וזהו שכתוב ואם שונים אל תערב. כלומר אם מישהו שהוא שונה והוא בכלל לא שייך, אל תתרב. וכשאין שינוי אצל האדם ומתאחדים אצלו תחתונים ועליונים כי הכל לכבודו ברא. ורק שלמטה אינו ניקח כבודו יתברך בכל דבר. ואדם צריך לברכותו יתברך בכל דבר בדרך אמת ואמונה. וכשאדם עושה מעשה לשם שמיים שכוונתו שיהיה נעשה כבוד שמיים על ידי זה מתעורר האמת כי מצא מין את מי ונאור אז מה זה אם שונים אם נראה לך ששמיים וארץ הם שונים שיצר הטוב ויצר הרע הם שונים שהרשעים והצדיקים הם שונים אז אז אתה חייב לשמור מרחק אבל אם אתה מבין שכל ברא לכבודו אז אתה לוקח גם את הרשעה ומעלה אותה יש פעם אחת ב מה זה עבודה לצדיקים? האם זה כל זה עבודה לצדיקים והמך כולם צדיקים כל אחד צריך למצוא כמה יש לו מזה אבל בכלבך זה מצווה מדאורייתא וכל אחד מצוי להדליק גם את היצר הרע לעבודתו יתברך זה דאורייתאל זה לא דאורייתא בכל לבבך בשביל יצרך כולנו אמרנו קריאת שמע היום אמרנו בכל לבבך וידע ידענו שלא אומרים בכל ליבך אלא בכל לבבמבך שני יצרך זה משנה בכל לבבך שני יצרך זה משנה ואז הוא אומר אם זה שונה אצלך אז אתה אל תערב אותם אבל אם הכל הוא אחד לכבודו יתברך אז הכל וזהו בעלותך כי כל דבר נקרא נר שהוא כלי לאור הדולק בו שיש נקודה אש ואור בכל דבר ואדם יכול לעל אותו ומה מה שמכוון להיות עולה. עצם הכוונה שהוא קשור ומחובר ויכול לעלות לדבקות ולעת אלוקי. זה הכוונה הזאתי מעלתו. וכן במשבוע מכוונים נגד שבת קודש. היום ביום חמישי בשבת אמרנו כמו שכתוב ששת ימים עשה את השמיים ואת הארץ. הוא ביום שבי שבת נפש. אז הוא עשה שמיים וארץ ובשבת ויכולו השמיים וארץ. אז גם השמיים, גם הארץ, גם מה שנראה רחוק, מה שנקרא קרוע, הכל פירוש עליונים נקראים שמיים, תחתונים נקראים ארץ ובשבת יש עלייה ואחדות בין שמיים וארץ שנתברר שכל אחד