"בכל דרכיך דעהו" - ידיעת ה' בדרכי החיים - הרב אריה הנדלר

[מוזיקה] המעמד הזה מרגש אותי בכל פעם מחדש הנה ימים באים נאום השם והשלחתי רעב בארץ הרעב הזה מומחש בצורה מאוד מאוד חזקה במעמדים האלו שאנחנו [מוזיקה] זוכים להם מדי שנה יברכו אלו שעוסקים בעניין ובראשם ידידי וראי הטוב בן משפחתי הרב יהושע הגדרת הנושא של הכנס הזה היייתה דבקות באמת נושא הדבקות הוא נושא קצת שונה אבל ברגע שהייתה איזשהי התחלה של של פירות מה מסתתר מאחורי הנושא הזה הכוונה הלכה למקום אחר קצת וזה מה שנקרא עבודה בגשמיות כל אחד רוצה להרגיש קרבת אלוקים בכל דבר שאותו הוא עושה ואני רוצה להגיד כמהין פתיח לכל מה שנאמר בהמשך שבהקשר הזה אני חושב שהציבור שלנו הציבור הדתי לאומי ככלל לגווניו השונים צריך לאמץ את תורת החסידות הרבה יותר מכיוון שיש בה את ההתייחסות הרעיונית ואת הד ואת השיטה הרעיונית של עבודה בגשמיות ואמונה ברעיון הזה של עבודה בגשמיות קרי שיש אפשרות ולא רק יש אפשרות אלא גם צריך וחובה למצוא את ריבונו של עולם בכל הליכות החיים לכל פלגות ולכל מחלקות הם ב לכתחילה של העניין ולא מתוך איזשהי הרגשה של טוב נו מה אפשר לעשות עצם הייתי רוצה להיות במקום אחר אבל מה אפשר לעשות העולם וכולי לא לא זאת הדרך והמקורות בתורת החסידות לרעיון הזה רבים הם ומה שאומר כאן בהמשך זה רק איזשהו כמה דברים על קצה המזלג אבל באמת יש מקום להעריך בזה ולהפוך את זה לצורת חיים צורת חיים שמ קה המון שמחה והמון הזדהות והמון תחושה שלכתחילה באמת אני אומר אני אומר גם קשה לגדל ילדים גם באווירה של בדיעבד מה אבא עושה כשהוא הולך לעבודה בדיעבד למה אתה מכין את עצמך לחיים היה ולא תעסוק בתחום תורני בדווקא לבדי עבד כי אין ברירה כי צריכים להביא פרנסה הביתה לא לא זו הדרך ולא זו העיר יש צורך לחזור אל העולם ואל החיים בגישה שלכתחילה בגישה של חיבור ותורת החסידות יכולה להורות לנו את הדרך ולא במעט הפתיחה של המקורות שנמצאים בידכם חילה דווקא ממקום שהוא לא חסידי מתוך מגמה לעמת את הדברים ולהגיד אותם הגמרא במסכת ברכות אומרת דרש בר כפרה איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורת אלוהים בה בכל דרכיך דאיהו והוא ישר אורחותיך אמר רבא ואפילו לדבר עבירה את העניין הזה של אפילו לדבר עבירה לא נבאר היום נושא כבד מאוד ונושא גם נקרא לזה מורכב מאוד או מסוכן מאוד אני לא רוצה להיכנס אליו במסגרת העניין מה גם שזה לא זה לא ענייננו כרגע אלא עניינינו הוא בכל דרכיך דעהו פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה אומר הרמבם בפירוש המשנה כותרת של פרק ה בהשתמשו נפשו לצד תכלית אחת הכותרת הזאת כבר מסגירה את הכיוון שאליו ילך הרמבם וזה שצריך לאדם שיעבד כוחות נפשו כולם לפי הדעת כפי מה שהקדמנו בפרק שלפני זה וישים לנגד עיניו תמיד תכלית אחת והיא השגת השם יתברך כפי יכולת האדם לדעת אותו וישים פעולותיו כולם תנועותיו מנוחות וכל דבריו מביאים לזו התכלית עד שלא יהיה בפעולותיו דבר מפועל ההבל רצוני לומר פועל שלא יביא אותו אל זאת התכלית והמשל בו שישים הכוונה באכילתו בשתי מגלו שנתו יקיצת תנועתו מנוחתו בבריאות גופו לבד והכוונה בבריאות גופו שתמצא הנפש כליה בריאים ושלמים שתמצא הנפש כלי הבריאים ושלמים לקנות החוכמות ולקנות מעלות המידות ומעלות השכליות עד שיגיע לתכלית ההיא אומר הרמבם יש תכ אחת והיא התכלית כל מה שאדם עוסק בו בימי חייו אמור להיות מעין הכנה לקראת התכלית הזאת וכשאני אומר הכנה כוונתי ה לאו דווקא הכנת זמן דבר שקודם לדבר אלא הכנת כלים הכנת משאבים הכנת יכולות זו הכוונה בעניין של של דברי הרמבם ואת הדיבורים האלו אנחנו מכירים אפילו אפשר להגיד גדלנו עליהם אתה צריך לאכול ולשתות כדי שיהיה לך כוח לעבוד את השם אתה צריך לישון כדי שיהיה לך כוח לעבוד את השם כשהיינו בישיבה אז אנחנו יוצאים לבין הזמנים כדי לחזור וללמוד תורה ואנחנו הולכים לנוח בצהריים כדי שיהיה לנו כוח ללמוד תורה וככה ללמוד תורה לעבוד את השם אני אני לא נכנס עכשיו לכל לעניינים אני רק אומר תמיד דיברו איתנו על איזו שהיא מין הכנה ואני רוצה להגיד של הגישה הזאת יש גם איזשהו תוצר לוואי תוצר הלוואי של הגישה הזאת זה שישנם אנשים שעוסקים בהכנות וישנם אנשים שעוסקים בדבר האמיתי זה כמובן מייצר סוג של מדרג הוא מהמתוק בהכנות במכשירי מצווה וזה מתעסק במצווה עצמה זה משהו אחר הגישה הזאת ותמכו לי שאני נכנס לזה הגישה זא ולידה הבחנה בחוגים מסוימים בארצנו ולא רק בארצנו גם בחול הבחנה בין ילדים בחיידר יש חיידר של ילדים שההורים שלהם רק בתורה ויש חידר של ילדים שההורים שלהם הולכים לעבוד לא ילמדו הילדים האלו עם הילדים האלו ולא נה שהילדים סליחה לא משנה שההורים שהולכים לעבוד תומכים באותם הורים שיושבים ולומדים זה לא משנה אבל לא ירד בני אמכם זה מתעסק במכשירי מצווה וזה מתעסק במצווה עצמה זה ישכר וזה זבולון ולא ירד בני עם אחם אבל יש כאן יש כאן איזשהיא הבחנה ש הבחנה שחייבת שתאמר על הדרך הזו ובהמשך של הדרך הזו כתב השולחן ערוך בסימן רלא סימן שיש בו רק סעיף אחד כותב השולחן ערוך כנראה בהשפעה מאוד חזקה של דברי הרמבם וכן בכל מה שייהנה בעולם הזה לא יכוון להנאתו אלא לעבודת הבורא יתברך כי דכתיב בכל דרכך דעהו ואמרו חכמים כל מעשיך יו לשם שמיים שאפילו דברים של רשות כגון האכילה והשתייה וההליכה והישיבה והקימה והתשישות וכל צורכי גופך יהיו כולם לעבודת בור אכה או לדבר הגורם עבודתו שאפילו היה צמא ורעב אם אכל ושתה להנאתו אינו משובח אלא התכוון שיוכל וישתה כפי חיותו לעבוד בוראו וכן בשכיבה תכוון לתת שינה לעיניו ולגופו מנוחה לצורך הבריאות שלא תטר דעתו בתורה מחמת מניעת השינה וכן בתשמיש יכוון שיהיו לו בנים לעבודת בוראו או שהתכוון לקיים מצוות עונה כאדם הפורח חובו כללו של דבר חייב אדם לשום עיני וליבו על דרכי ולשקול כל מעשיו במאזני שכלו ו כשרואה דבר שבי ו לידי עבודת הבורא יתברך יעשהו ואם לאו לא יעשהו ומי שנוהג כן עובד את בוראו תמיד זוהי הדרך כך מופיע בשולחן ערוך והדברים חוזרים גם לדברי הרמבם שראיינו לאל בנקודה הזו בא תורת החסידות ואומרת משהו אחר ולא רק זה שהיא אומרת משהו אחר אלא שהיא אומרת במפורש שהיא אומרת משהו אחר ממה שלמדנו עכשיו כלומר ההתאמות עם הגישה שעליה דיברנו כאן היא התעמתות מפורשת היא לא התעמתות שבדרך הגב נשמעת אלא התעמתות שנאמרת והנה אנחנו באים בספר תולדות יעקב יוסף של רבי יעקב יוסף מפולנאה מגדולי תלמידי הבעל שם טוב ו שספריו היו כמעט הראשונים כדי להביא את האידיאולוגיה החסידית לציבורים רחבים פשוט נתפסו הספרים ופתאום נשמעה התורה הזאת בציבורים רחבים מאוד כותב התולדות כך דזה כלל גדול בכל פעולותיך שתעשה לשם שמיים זה זה מאוד מעניין כבר אתה מרגיש בהבדל מדוע כי המשפט אמור להמשיך אם היינו קוראים את זה לפני שתי דקות זה היה נשמע זה כלל גדול בכל פעולותיך תעשה לשם שמיים סיימנו לא זה כלל גדול בכל פעולותיך שתעשה לשם שמיים לא סיימנו תראה ש שתהיה מיד בעשותך הדבר יהיה בו עבודת השם מיד בעשותך הדבר עד כמה שאנחנו יכולים לדבר על איזשהיא הבחנת זמן שכביכול ההכנה למצווה קודמת למצווה מכשירי המצווה קודמים למצווה אני צריך להתכונן כאן אומר התולדות לא לא לא לא לא לא אל תחכה עד שתגיע לשם ומר טוב נו זה שם זה שם זה שם אני רוצה אני רוצה לעשות את זה שם אני רוצה לעשות את זה לעשות את זה כשנגיע אז אני אעשה את זה לשם שמיים וכולי וזה בתור הכנה לא אלא האמירה היא מיד בעשותך הדבר יהיה בו עבודת השם זה מתחיל לעניין מכיוון שאיך אפשר לעשות מיד שיהיה בו עבודת השם הן אכילתו שלא יאמר שיהיה כוונת אכילתו לשם שמיים שיהיה לו כוח אחר כך לעבודת השם יתברך שלא יאמר איזה מין איזה מין אמירה דווקאית אל תאמר אני עושה את זה כדי שיהיה לי כוח אחר כך לעבודת השם לא אל תאמר את זה אלא הגם שזה גם כן כוונה הטובה מדהים הרמבם הוא גם כן בסדר השולחן ערוך גם כן בסדר אבל לא אנחנו אנחנו מדברים על משהו אחר אל תאמר ככה אלא מכל מקום עיקר השלמות שיהיה בו עובדה לשם שמיים מיד הינו להעלות ניצוצין ובשבת סוד כוונת כל סעודה ידוע לבים ב השם והוא הדין לכל מעשה אדם יהיה על דרך זה ישמע חכם ויוסף לקח וכיוצא בדבר הזה בקטע הבא להבין זה נראה לי דכבר זכרתי בביאור קושיית הלש ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי תשבו ביקשה למה לא לצוות על עשיית מלאכה ששת ימים תעשה מלאכה למה ציוה על עשיית מלאכה ביארתי שם דוא כלל גדול בכל דרכיך דאו כמו שכתב הרמבם שיכוון בכל דרכיך גשמיים לשם שמיים אז אני מבין למה הקדוש ברוך הוא מצווה אותנו לעשות מלאכה כי צריכים להכין לשם שמיים צריכים להכין לקראת שבת צריכים להכין לקראת משהו שיש בו לשם שמיים לכן ציווה אותנו הקדוש ברוך הוא לעשות מלאכה ולי נראה יותר פנימי כמו שיש כוונה בדברים רוחניים בתורה ותפילה ועשיית המצוות שהכל יסובב על כותב אחד לברר הניצוצות שכתוב בכתבי הארי כך הכוונה בדברים גשמיים גם כן באכילה ושתיה וכל מיני מלאכה הכל לברר מלמ ט מלאכות וזה שכתוב בכל דרכך דעהו לשון יחוד קודש בריך הוא מה הולך פה לא אחר כך מיד כן גם אחרכך זה כוונה טובה אבל אנחנו אומרים משהו אחר שיהיה בו עובדה לשם שמיים מיד נראים הדברים ואנחנו תכף גם נגיע לזה לקרוא את זה במפורש אבל נראים הדברים ש אם מה שרצו פה להמחיש אומר רצו להגיד זה שיש איזהשהו חיסרון ב שיהיה אחר כך לשם שמיים שיצא ממנו משהו לשם שמיים יש חיסר במהלך הזה המהלך הזה הוא לא מושלם ומדוע משום שנראה הדבר שכשאתה מתעסק באותם מכשירי מצווה לא מצאת בדבר עצמו את נוכחותו של ריבונו של עולם רק מה אתה אומר לעצמך טוב פה אין אבל יש משהו אחר שאני שואף אליו ומה אפשר לעשות אי אפשר להגיע לשם בלי לעשות את זה אז אני עושה את זה אבל אם אתה שואל אותי האם אני רואה פה עכשיו כאן האם אני מוצא פה את ריבונו של עולם תשובתי הייא לא מה שאומרת החסידות כיסוד מוסד וזה בעצם נוגע ליסוד היסודות של תורת החסידות שלית אתר פנוי מנה אם אתה מתנהג אל מכשירי המצווה שלך כאילו הם בעצמם חסרי משמעות אלא כל משמעותם היא רק בהסתמכות שלהם אל המצווה עצמה אבל להם אין שום משמעות פירוש הדבר שלא מצאת את נוכחותו של ריבונו של עולם במכשירי המצווה לא מצאת את ריבונו של עולם בשווקים וברחובות לא מצאת את ריבונו של עולם בעבודתך לא מצאת את ריבונו של עולם בדיבור עם אשתך ועם ילדך לא מצאת את ריבונו של עולם בעיסוק למיניהם בבניינו של עולם לא מצאת את ריבונו של עולם אתה כל הזמן צריך לתרץ את עצמך תירוצים למה אתה מתעסק בזה אבל החסידות באאה ואומרת לא מיד כאן ועכשיו ליתר פנוי מיני מה שאתה עוסק בו באותו הרגע זהו הדבר שממנו אתה יכול לפגוש את ריבונו של עולם תוך כדי הדברים עולה לי מאמרו של האדמור הזקן הקומנה וסובבה בעיר בשווקים וברחובות הבקשה את שאבה נפשי אמר אדמור הזקן איפה צריכים לבקש את ריבונו של עולם איפה שהוא הלך לאיבוד בתי כנסיות בתי מדרשות זה יפה אבל שם הוא לא הלך לאיבוד א יודע יהיו כאלו שמקטר יגידו כן גם שמהם הוא כבר הלך לאיבוד אבל בסדר נניח לזה אבל בבתי מדרש לא הלך לאיבוד אבל בשווקים וברחובות הבקשה את שאוה נפשי שזה מין גישה כזאת מן הרגשה כזאת שכאילו בשווקים וברחובות זה מקום ריק מנוכחותו של חלילה מקום ריק מנוכחותו של ריבונו של עולם אז מה אני עושה פה עכשיו בשווקים ח אין לי ברירה לא לא איפה הלך ריבונו של עולם לאיבוד בשווקים וברחובות שמה הוא נמצא ובכל עשייה ועשייה של האדם אומר התולדות כל השייה ושייה של אדם יכוון שיהיה מיד לעבודת השם מיד ובהמשך הוא מדבק לעניין הזה גם כן את העניין של העלאת ניצוצות אנחנו נצטרך לדבר על זה כי אני אני כבר רואה אני רואה את סימן השאלה הגדול שעולה ומרחף פה מלמעלה ואומר לי איך איך איך מה מה על מה אתה מדבר איך כן כן ו אני יותר מזה אני אפילו רואה שני סימני שאלה אחד שעולה מעזרת הנשים ואחד שעולה מעזרת הגברים א כאילו איך מה מה מה פה מה פה עושים מה פה עושים כאילו אני סליחה מחלו לי כל החושבים אחרת סליחה על החשיבה הסטריאוטיפית אבל אבל אני אומר באמת צריכים לברר את זה ולשם כך התכנסנו כאן היום בעזרת השם אבל אבל מזכיר כאן משהו מהעלאת הניצוצות להעלות את הניצוצות בכל דבר שאדם עושה וזה מה שנאמר דעהו והוא שם מרכאות גרשיים על הדאה שדרך א אגב רק לדעת בספרי חסידות כשרצו להדגיש דבר כאילו לעשות כו מלמטה שמו גרשיים באמצע המילה אין הכוונה לראשי תיבות אלא הכוונה היא לגרשיים הדגשה דעהו לשון ידיעה על דרך והאדם ידע את חווה אשתו עניין של חיבור ליחד קודש בריך הוא ושכינת איך היו אומרים איך היו אומרים יהודים חסידים לפני כל מצווה איך אומרים יהודים ספרדים לפני כל מצווה לשם ייחוד קודש ברכו ושכינתה אבל זה אומרים לפני כל מצווה והאמת היא היה צריך להגיד את זה לפני כל מעשה שאדם עושה לשם ייחוד קדשה בריך הוא ושכנתי לחבר עליונים עם תונים עד כמה שקשה לך להבין איך במעשה מגושם שאתה עושה מעשה מצווה אתה לוקח לוקחים תפילין על התפילין מבחוץ כתוב עשוי מאור של בהמה גסה ומרת אם עוד היה לך איזה גישה שהתפילין הילו הם איזה משהו נאצל ורוחני אז כתוב לך מבחוץ תדע לך זה לא כזה גבוה זה בהמה גסה אני תמיד הסתכלתי על זה בהמה ולא רק זה אלא שגם בעגה הי דישי שרוצים להגיד הבן אדם גס רוחבה מגס ואז באים אלי התפילין הלו אור של בהמה גסה אסוציאציות לוקחות אותך מיד אל הבהמות הגסות בחייך ואתה אומר וכאן אתה צריך להגיד לשם ייחוד קודש בריך הוא שכנתה למור אם ריבונו של עולם ציווה עליי לעשות את הדבר הזה פירוש הדבר שפה נמצאת ה אלוקות כאן במעשה הזה ובחפץ הזה שזה חפצה של מצווה פה אני יכול למצוא ולכן אני מייחד קודש בריך הוא ושכנתי מאחד את העולמות העליונים עם העולמות התחתונים זו המשימה וזו זו הדרך ולכן דההוא דההוא מלשון חיבור קח את ריבונו של עולם ותחבר אותו אל תוך אל תוך הדברים שבהם אתה עוסק כמה מעניין אני שמתי לב שדילגתי פה על כמה מילים בקצה אבל מה שהלב חושק אמר הרב עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה מה שהלב חושק הזמן עושק מעניין לראות שלמרות שישנם כמה רעיונות שהם היו רעיונות נקרא לזה רדיקליים קיצוניים בראשית החסידות ולא השתמרו במסורות המאוחרות יר של החסידות במשך הדורות כמו למשל נושא של הטיפול במחשבות הזרות ועוד כמה כמה נושאים אבל הנושא הזה עובר הלא והנה לפנינו לפני קצת יר ממ שנה עומד השפת אמת וכותב כך איתא בשם הבעל שם טוב לראות בכל מעשה לעשות עבדות הבורא יתברך תכף לא לשם החנה הגם דיש דברים שהם כמו הכנה שאוכל כדי שיהיה לו כוח לעבודת הבורא מכל מקום הצדיק צריך לעשות באכילה עצמה עבודה ותיקון בעלת הניצוצות כמו שכתב אן שם בספר כתר שם טוב ועניין הו כי הגם ש דבר שהם הכנה כמו עלה הכנה לפרי וכן בכל מעשה העולם זה הכנה לזה כמו דומם לצומח וצומח לחי וכולי חי למדבר מכל מקום כל זה בדרך התלבשות הטבע אבל מצד כוח הפועל אמת שפעולתו אמת יש אלוקות בכל דבר מצד אמיתות הבורא יתברך שמו המהווה כל כאן הדברים כבר כתובים הרבה יותר אם אתה מאמין שבורא עולם מופיע מתוך עולמו אם אתה מאמין במה שבעל התניה כותב בשער האיחוד והאמונה לעולם השם דברך ניצב בשמיים הדיבורים האותיות המילים שיבו של עולם שיקע במעשה הבריאה אלו הם דיבורים שעד עצם היום הזה נמצאים בתוך הבריאה תפוח זה לא תפוח תפוח זו הופעה בניין איננו בניין בניין הוא הופעה הבריאה כולה השמיים מספרים כבוד אל מעשה אדם מגיד הרקיע כל הנמצאות כל הדברים הם כולם הופעה של נוכ ו של ריבונו של עולם לעולם השם דברך ניצב בשמיים לית אתר פנוי מיני אם אתה מאמין בזה אז האוכל הוא זמן של מפגש עם ריבונו של עולם עכשיו לא לצורך אלא קח את האוכל שאתה לוקח במחילה אם לא אכלתם ארחת בוקר קח את האוכל שאתה לוקח תסתכל בו ותגיד ריבונו של עולם הרי ב באמת זה מה שאנחנו אומרים ברוך אתה השם בורא פרי העץ זה מה שאנחנו אומרים ריבונו של עולם אני רואה אותך אני רואה אותך אני רואה אותך בכל דבר אני רואה פוגש אותך בכל מקום מה שקורה איתי מה שאני עושה החומרים שאיתם אני מתעסק המחשבות שבהם אני עוסק הם כולם מציאויות אלוקיות שמתגלות פה בעולם הזה ואני לא מתבלבל ריבונו של עולם לא מתבלבל אינני חושב שכאילו זה זה לא אתה חלילה לי אתה ואתה ואתה כמו שאמר לבי יצחק מבריש סופן דו מרב דו ככה כל מקום איפה שאני מסתכל מלא עיניי דודלה מלא עיני רואה אני רק אותך כן כן כן אינני אומר את זה אינני אומר את זה כדרכם של אלו ש שאחרי שהם גומרים לדבר את זה אז צריכים לקחת אותם ולשים אותם באיזה מחלקה סגורה הוא לא רואה כלום מתחיל לראות כל מיני דברים לא לא יודע זה לא אין זה דרכי לא לא לזה התכוונתי ממש לא לזה התכוונתי התכוונתי באמת מצד האמת באמת מצד האמת מאמינים אנחנו שיש בורא לעולם ומאמינים אנחנו שהבריאה היא הופעתו זה הוא הוא הוא בכל דבר איך אפשר לנתק את העיסוק שלנו עם הבריאה מהעיסוק שלנו בו רק אם אנחנו מתמכרים למימד החיצוני של הבריאה מה זה זה מים בסדר טוב צר לי עליך ככה אתה מסתכל על זה אני יודע גם כן שזה מים אני יודע אבל אני יודע עוד דבר שהמים האלו זה שהכל נהיה בדברו זה מה שאני יודע זה לא איזה מין זה זה זה פה אנחנו מגיעים כאן לשאלה מאוד מאוד יסודית והיא איפה הראש שלנו נמצא בכל העשייה הגשמית האם אנחנו מתמכרים אל העשייה הגשמית וכל מה שמעניין אותנו זה כוחות וקטורים ותו לא לא לא עוזבים את ה את ה את המשטח הזה או שאנחנו מצליחים גם לראות איזשהיא זרימה תת קרקעית שעוברת בתוך המציאות תקשיב תשמע זה היא מדברת המציאות מדברת הרי עם המקום הזה גדולי החסידות במקום הזה גדולי החסידות היו נוטים להקשיב לכל מיני שיחות שברחוב והיו אומרים תקשיב מה הוא אומר תקשיב מה הוא אומר תשמע כאילו מה אתה רוצה להגיד לי של הגוי הזה בחור היייתה נבואה לא לך היו אוזניים זה מה שנדרש ממך זה מה שנדרש מכל אחד ואחד מאיתנו אוזניים עיניים לב לתת את עצמנו בתוך העשייה שלנו ולבוא ולראות איך אני מוצא פה איך אני מוצא בדבר עצמו שאני עושה ולא רק מצד התגלגלות הענין כן אני יודע זה קשה וככל שהמציאות היא מציאות יותר מגושמת וככל שהבהמה תהיה בהמה גסה יותר ההתמודדות התודעתית שלנו עם האתגר הזה תהיה קשה יותר ואני יודע ואני מתחיל לראות שמתחילים לבצבץ מעל לראשכם כלל מיני סימני שאלה וכל אחד מביא את הבהמה הגסה שלו עכשיו לכאן ורוצה לשאול רגע רגע מה תעשה עם זה ומה תגיד על זה וי ורבותיי אם הייתי כזה חכם וואי אבל אני חושב שכל אחד ואחד מאיתנו חכם הכלל ילמד על הפרט והיסוד הוא ליתר פנוי מיני וכיוון שכך בכל מעשה ובכל עובדה גשמית שבן אדם עושה הוא יכול למצוא מה זה היה הדבר הזה ש שבתורת החסידות דיברו כל כך הרבה בשבחה ומעלתה של ארץ ישראל צר לי שכל מה שנשאר מזה זה בחינת ארץ ישראל אומרים שהמכנה המשותף בין הברסלבים לבין הסטודנטים זה שמתעסקים בבחינות וחושבים על הציון אבל אבל החסידות הכניסה אתזה מושג חדש בחינת ארץ ישראל מוזר קצת איך אפשר לעשות מארץ ישראל בחינה ארץ ישראל זה לא בחינה ארץ ישראל זה כפשוטו זה מעניין ש כשרבי נחמן החליט שהוא הולך לארץ ישראל אז הוא אמר למי שהלך איתו למקווה באותו ערב פסח שלאחריו הוא נסע אז הוא אמר נדמה זה היה רב שימן אז הוא אמר לו אמר לו השנה אני אהייה בארץ ישראל אז הוא שואל אותו למה הרבי מתכוון הוא כנראה כבר ידע אם יש לו עסק אז הוא שאל אותו למה אתה מתכוון מה זאת אומרת למה אתה מתכוון כאילו לאיזה חינה בארץ ישראל אתה תלך השנה אז רבי נחמן כנראה הבין מה הוא שואל אותו די גסה לך די הייזר לך אומר לא לא אני מתכוון לרחובות ולבתים ארץ ישראל היייתה אהובה על תורת החסידות ולא רק זה אלא שבדורות הראשונים אננו יודעים על להיות החסידים לארץ ישראל מסיבה פשוטה מכיוון שארץ ישראל במצוותיך במהותה בקדושתה הדבוקה ברגבי אדמתה משקפת את הרעיון הזה שלא בתור מכשירי מצווה אלא בעיסוק של הדבר עצמו כשיהודי מגדל גידולים בארץ ישראל הוא איננו מגדל גידולים כדי שזה תלמיד חוכם יוכל לאכול מזה ואז יהיה לו כוח לעסוק בתירה לא כשיהודי מגדל גידולים בארץ ישראל הוא מגדל גידולים בארץ ישראל ונדבק במה שכתוב כי תבוא אל הארץ ונטעתם ב כל עץ זה מה שהוא עושה הוא מוצא את ריבונו של עולם בשדה הפתוח בנגיעה ברגבי האדמה כן כן כן שם ב בן בין הפירורים שם זה נמצא כי יש מקומות שקל יותר להתחבר אל המהות ואל אל ההופעה האלוקית שנמצאת בתוך הגשמיות יש מקומות שקשה יותר כמו שאמרתי ככל שהבהמה נעשת גסה יותר אבל זה לא פותר אותנו מהעבודה אנחנו מחוייבים בהמה דקה בהמה גסה סתם אין מגדלים בהמה דקה בארץ ישראל כן אבל כן א בואו ניגש לבאר מים חיים לפרשת מקץ וכמובן חסידות כדרכה של חסידות כורכת קושרת את הדבר עם תורת הקבלה אם מי שחלק לו אלוקים בבינה ויודע דעת עליון ברזין דאורייתא וסתרי תורה אשר באו בקבלה איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום שקיבל מפי הגבורה ונתגלו על ידי התן האלוקי רבי שמעון בר יוחאי וחבריו ממה שנמצא בספר הזוהר והתיקונים ואחריו שערי המקובלים שהיו אחריו כמו הרמבן הרבד שקיבלו מפי אליהו ואחריהם הרב איש אלוקים בוצינה דנור הרבא ויקיר הקול רז לו אניסי קודש ה רבי יצחק לוריה אשכנזי הארי אשר ממש עיר וקדיש משמי נחית ללמד דעת לדורות הבאים תראו חמש שורות הקדמה אני רוצה להגיד כאן איזשהיא הנחה שהיא גם כן דורשת איזשהו שיעור בנפרד אבל ברגע שעושים כזה דבר הפירוש הו אני הולך להגיד משהו שהוא מחודש סש להתפס כבעייתי סלאש קיצוני ולכן חשוב לי לדבק את זה עד למעלה למעלה לא אומר דבר בשם עצמי אומר דבר ממסור עד משה רבנו אליהו הנביא איך ליחד שמי דקודשא בריך הוא שכינתי בכל דברי הארציות בכוונת אכילה ושתייה וזיווג ושארי דברים שאין שיעור וערך לחשיבות בחינה זו מי שזוכה ליחד שם השם על ידי דברי ארציות כאשר ישיג שורש כל דבר ודבר אשר בארץ היה מקום מוצאו וובו ושורו בשמיים ממעל במרכבה העליונה ועל ידי זה מייחד יחודי שמותיו יתברך בכל הדבר שבארץ כי כולם מואה אחד ניתנו מאל אחד וצריך לייחד כל הדברים לאחד תראו כל עבודה ועבודה מצריכה את הכוונות שלה מה השורש של הדבר הזה בשמיים אני רוצה להביא דוגמה שנראה לי שכמעט כל אחד ואחד מאיתנו יודע ומכיר הרבי האמרי אמת לא היה אוכל בשר באמצע השבוע רק בשבת שאלו אותו למה הוא אמר באמצע השבוע אני לא מצליח להעלות את זה אבל בשבת כן תראו אנחנו מתיישבים ליד שולחן שבת המאכלים עולים בזה אחר זה על השולחן לכאורה חגיגה של עולם הזה ממש שקיעה בתאוות האכילה עד כדי כך שלפעמים יש אנשים שמה אני יכול לעשות אור החסידות לא הגיע אליהם אתה אומר לו אולי ליד שולחן שבת אולי בשר אולי עוף אולי רולדה מה מה תבחר אני אקח חתיכה קטנה רק לצאת ידי חובה ריבון העולמים אתה אוכל בשבת כדי לצאת ידי חובה תגיד לי שבת אתה לא מבין שבשבת האוכל שלך רוקד בצלחת אתה לא מבין שכל האסק הזה מתרומם לגובים מרומים והראיה איך נראה השולחן שבת שלנו ילדים חוזרים מגיעים מתיישבים מסביב לשולחן שבת האוכל נהדר מוגש על השולחן ומה מתחיל ליד שולחן תמיד מתחיל דברי תורה שירה ניגונים דיבורים הכל במקום איזשהיא שקיעה בתוך עולם של גשמיות מה אנחנו מקבלים את ההפך הגמור ובינינו ככה זה אצל יהודים ככה זה אצל יהודים מתיישבים צריכים לעשות סעודת מצווה הגיעו הדברים עד כדי כך שאפילו כשמישהו נפטר אוכלים ושותים איך אמרה הסבתא היקית שלי לאבא שלי ראתה אותו הולך עם עם ליקח לבית כנסת ביור ציט של אמא שלו אמר לו כשאני אמוץ שלא תעשו ממני חגיגות זה אנחנו ככה אנחנו ושום דבר לא קורה שום דבר רע לא קורה ההפך הוא הנכון ככל שאתה עולה יותר מזה כתוב בשפת אמת כתוב בסת אמת שנוהגים להוציא בשבת שמוציאים שלושה ספרי תורה צריכים לעשות שלושה קוגלים אז שבת ראש חודש חנוכה זה ראש חודש תבות מכינים שלושה קיגלים הייתי צריך להגיד קיגל כי אנחנו מדברים חסידות אצל הליטאים קוראים לזה קוגל יש אזה טעם אחר דרך הגב אז אז צריך לעשות שלושה קיגלים שואל לעשות אמת ריפון העולמים מה הקשר בין קיגל לספר תורה והתשובה היא התשובה נמצאת בשאלה יש קשר ככל שהקדושה עולה היכולת שלך לרומם את המציאות ולתת לה משמעות הולכת וגדלה כמה שהקדושה הולכת וגדלה ולפי ערכה ומעלתה של הקדושה אתה יכול לרומם ולהניק משמעות ר ויותר ויותר דברים מהעולם החומרי שבתוכו אתה חי ולכן לכל בר יש חיבור במרכבה העליונה רק צריכ להקשיב לו רק צריכ רק צריכ לראות או אני יודע קל לי לדבר אבל האמת הא שגם קצת מותר לי לדבר עם 10 ילדים זה בסדר אתה מסתכל על הילד הזה שאתה צריך להתעסק איתו ולפעמים מה אפשר לעשות לא רק בעליונים אלא גם במחילה מכבודכם ואתה אומר לעצמך איך זה קשור איך זה קשור תסתכל על העיניים שלו ותבין איך זה קשור תחשוב באותו רגע על כל אותם יהודים גדולים שפגשת שנשמה גדולה להם לא היייתה להם אמא או אבא ב שטיפלו בהם כשאתה מתעסק בזה עכשיו איך אמר הרבי מלובביץ שאלו אותו איך יש לך כוח למות שעות עם הדולרים אומרת שעות היה עומד על הרגליים אתה לא מתעייף היה אומר סופרים יהלומים לא מתעייפים השאלה היא האם אתה רואה ואני אומר באמת זאת עבודה תודעתית לראות בכל דבר בכל פעולה שאתה עושה אם זה אם זה מידת חסד ואם זה מידת יסוד ואם זה מידת נצח לא משנה מה שאתה עושה בכל דבר שאתה פועל אתה עכשיו מתחבר אתה עכשיו עושה יכול להיות שאנחנו נצא מפה ובחלק מהדברים פעלנו ובחלק מהדברים אנחנו עדיין בצריך יון איך זה מתקשר ואיפה זה מוצא את שורשו בעולמות העליונים בסדר לא נורא אבל נתחיל בעבודה הזאת נתחיל בעבודה הזאת וניתן משמעות לכל דבר שאנחנו עושים עכשיו מיד לא מחר ולאחר זמן לא לבוא ולהסתכל על העולם באיזשהו מין מבט של בדיעבד אל להגיד טוב זה לא שייך בקדושה צריכים אנחנו להבין שכשאנחנו אומרים הדבר הזה לא שייך בקדושה דחק את רגליו של ריבונו של עולם מחיינו ממציאות עולמינו אין דבר שלא שייך בקדושה אין דבר כזה הכל שייך מאל אחד מתנו מרואה אחד הכל בא לנו מלמעלה ותראו אני ברשותכם שוב כמאמר הרב עובדיה נאלץ לדלג כי יש משהו שאני ממש ממש ממש חושק שניפרד מתוכו וזה בספר פרי הארץ פרשת ויקרא רב מנחם מנדל מויטבסק שזכה ועלה לארץ ישראל והני התשובה הזה נוהגת בכל עסקי עולם הזה הנקרא חוכמה התה שהוא עניין בכל דרכיך דעהו להיותו עוסק בכל עניינים גשמיים בדבקות והתקשרות השכינה חיות הקודש שבתוכו דרך משל תכינו את עצמכם לשמוע דבר מדהים הטעם שבכל מיני מאכל או חיות קיום כל דבר ודבר הוא השכינה [מוזיקה] שבגלות וואו עכשיו אנחנו מבינים את הסוד למה הפירות של ארץ ישראל הם כל כך טעימים הייתי בכמה מקומות בעולם חוץ מזה שמוכרים פירות וירקות כל אחד באריזה בודדת בניילון אבל חוץ מזה גם אין לזה טעם יש מדינה אחת בעולם שאני לועז שמה את התפוחים וכל הזמן אני אומר לעצמי מתי זה יגיע הטעם שלו ושום דבר לא קורה זה נשאר תפל ופה אתה רק תוקע את שיניך וזהו זה כבר הגעת בחינת הטעמים ארץ ישראל אבל מעבר לזה הטעם זה כאילו אותו דבר ש שהוא לא בחומר זה משהו נלווה זה כאילו מה מתעורר בך בשעה שאכלת זה הטעם אומר מנח מנדל מויטבסק אתה מבין שרבונו של עולם פה זה טעים אתה מבין שהוא פה אתה מרגיש שיש לפרי הזה איזה שער רוח אתה מבין שהפרי הזה מדבר אליך הרבה יותר אתה מבין שהפרי הזה עושה לך טוב בנפש באיזשהו מקום אתה יושב אתה מתענג אתה אומר א זה טעים אתה מבין שזה משפיע עליך באיזה שהו מקום גם בראש ולא רק בפה אתה מבין את זה אז תבין שוכל שאותו אתה אוכל יש משמעות רוחנית ממש בדבר עצמו ולא בתור איזהשהו מכין אתה יושב לאכול אתה פוגש את ריבונו של עולם פה בורא פרי העץ כאן אתה פוגש את ריבונו של עולם וכך בכל דבר ודבר ובכל עובדה ועובדה ממי חיינו הורי ורבותיי פגש פתחנו את הדברים באיזו שהיא אמירה שצריכים אנחנו לאמץ את תורת החסידות קצת יותר אל חיינו הדתיים לאומיים הדברים האלו שנאמרו כאן הם דברים שמפקפקים את העולם הגשמי שאנחנו מתעסקים איתו רבות מי גשמיות הלכת כמה וכמה שאנחנו נמצאים בארץ ישראל על אדמת הקודש על אחת כמה וכמה זה פשוט יותר קל זה פשוט יותר קל להגיע לאותה הרגשה כנה שהדבר שאני מתעסק בו עכשיו אני מקבל על עצמי להקשיב למה שהוא אומר לטעום את טעמו לראות את כלליו את צורת ההתנהגות שלו ולקחת מזה משהו שמימי להרגיש בכל דבר בר ודבר ממה שקורה עלי במהלך היום שמדברים אליי שאומרים לי ש שמתעסקים איתי זוהי עבודה בגשמיות אין צורך לחכות למחר אני רוצה לפני שאני מסיים למלא למלא איזשהו חובה שהיא עונג והורשה שיתי לעשות את זה יש בחוץ דוכנים של מקום שנמצא שנקרא המקום בתל אביב מקום בברנר חמ מקום של הפצת תורה ועבודת השם בתל אביב הם נמצאים היום ביום התרמות מסביב לשעון 24 שעות חזקו אותם אני פשוט פוגש את המקום הזה פעם בשבוע כאילו לשעה שב גמורה הופכת להיות שעתיים יושבים יהודים כל מיני תל אביב בהתגלמותה ועוסקים בתורה כדאי לחזק כל טוב